איך מחליטים מה נכון ומה לא נכון? איך יודעים על מי לסמוך ועל מי לא? ומה עושים כשהמציאות משתנה וכבר לא ברור אם אנחנו יכולים לבטוח באנשים שאנו מכירים טוב מכולם, האנשים שנשענּו עליהם עד עכשיו? ואיך מתמודדים עם זה שפתאום אנחנו יכולים לסמוך רק על עצמנו, בעצם?

עם השאלות האלה ואחרות מתמודד לירון, בן עשרֵה ממוצע, שבסך הכול נתן לחבר הכי טוב שלו, גיל, להשתמש במחשב שלו כדי לכתוב משחק מחשב חדש. די מהר מתברר לשניים שהמשחק מכושף והם נשאבים לתוכו, ולתוך הרפתקה שתפגיש אותם עם מכשפים, כוהנים של אלים שונים, מרדף מסכן חיים, ועם האתגר למצוא את שביל הזהב בין רצונות וצרכים שונים של אנשים שונים  בעולם לא מוכר.

קרעי עולם נכתב בעברית ומספר על קורותיהם של בני עשרֵה ישראלים. ככזה, הוא עוף די נדיר בז'אנר ספרות הפנטסיה: בעוד שההיצע של ספרות פנטסיה לנוער בשפות אחרות (בעיקר באנגלית) די נרחב, קשה למצוא ספרות מקומית בתחום. מאפיין ראוי לציון נוסף הוא היות אחד הגיבורים לא גיבור אלא גיבורה, בת עשרה שלירון וגיל פוגשים בתחילת הסיפור ומצטרפת אליהם במסעם. סיפור פנטסיה שמספר על בני עשרה ישראלים ומדבר אליהם – בנים ובנות כאחד – בשפה עדכנית, קולחת, ולא מתיילדת, הוא הזדמנות נדירה לצעירים וצעירות ישראליים להזדהות עם גיבורים וגיבורות שקרובים להם בגיל, בתרבות, ברצונות, ובהתמודדויות האישיות שלהם.

ככל שהעלילה מתקדמת, הקורא נחשף למידע נוסף על השלושה, בין אם באמצעות הצגה פשוטה של הדברים או באמצעות האינטראקציה שלהם עם דמויות אחרות בספר. האינטראקציות הללו חושפות את עולמם הפנימי של שלושת החברים, עולם של "כבר לא ילד אך עדיין לא ממש מבוגר", עולם אשר זרוע בשאלות של זהות, ביטחון עצמי, מציאת המקום האישי בחברה, ואחריות – אישית כמו גם קולקטיבית. הקורא חולק עם הדמויות הראשיות את הלבטים שלהן, עוצר את נשימתו אִתן ברגעים המפחידים, וסובל אִתן ממפח נפש כשדברים אינם הולכים לפי התוכנית.

העולם העשיר והחדש בו מתרחש הסיפור מועבר לקורא באמצעות ההיכרות של הגיבורים אִתו. נופים חדשים המתוארים עם התקדמות הגיבורים – הן במרחב הפיזי והן בממד הזמן –  הם חלק בלתי נפרד מהעלילה ומשרתים את העלילה ואת האווירה. אווירה זו משתנה ומשפיעה על הדמויות, על מחשבותיהן, ועל תגובותיהן.

דמויות המשנה, עם זאת, פחות מפותחות. רובן המכריע מופיעות לרגע קצר, ומיד לאחר מכן נעלמות. הן אמנם תומכות בסצנות הרלוונטיות ומסייעות רבות בפיתוח הדמויות הראשיות, אך לא ממש משאירות חותם ולא מצליחות לחבר את הקורא לַעולם לאורך זמן. הקורא נשאר עם הרגשה מנוכרת ותלושה, למרות חביבותן של דמויות המשנה, האנושיות הברוכה שלהן, והעזרה הרבה שהן מגישות לגיבורים בדרכם. אכזבה מסוימת נגרמת גם מדמויותיהם של המכשפים, המתוארים כנוראיים ובעלי יכולות כישוף יוצאות דופן. למרות שנקודת המוצא של הסיפור הוא המתח בין שני מכשפים, הם כמעט ולא מופיעים בסיפור עצמו, וכאשר הם מופיעים הם משרתים יותר את פיתוח דמויותיהם של הגיבורים מאשר את בסיס העלילה. הקורא מקבל עליהם מעט מאד מידע, רובו ככולו דיווח מצד שלישי, אך לא חוֹוה בעצמו את האיום שהמכשפים מציגים וכמעט שאין תיאורים של יכולות הכישוף שלהם.

עם זאת, הסיפור קולח ומרתק, וקשה להניח את הספר מהיד. הסופרת מצליחה לשזור מקומות ואנשים לכדי הרפתקה עוצרת נשימה, שמשאירה את הקורא במתח לקראת הבאות. היא מצליחה ליצור חיבור רגשי אל שלושת החברים, והקוראים – בנים ובנות כאחד, מוצאים את עצמם מתלבטים אִתם, כואבים אִתם, שמחים אִתם, ומנסים – יחד אִתם – להבין מה  קורה פה, ואיך, לעזאזל, יוצאים מכאן בשלום וחוזרים הביתה בחתיכה אחת.

קרעי עולם הוא סיפור על חברות, נאמנות, והתבגרות. הוא משתף את הקורא בתחושות של אדם צעיר שמתמודד עם שאלות לא קלות שעוסקות בעולם, במקומו בעולם, ובו עצמו, ועושה זאת בצורה קולחת, עדכנית, ומרתקת, ועם זאת פשוטה וישירה. הספר אמנם מסווג בקטגוריית ספרות פנטסיה לנוער, אך גם מבוגרים יכולים ליהנות ממנו, שכן השאלות אִתן מתמודדים הגיבורים רלוונטיות בכל גיל, ואין הגבלת גיל להנאה מסיפור הרפתקה טוב.

קרעי עולם
יעל פורמן
מודן הוצאה לאור, 2017
422 עמודים