על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

משחק הנסיכים
פרקים לדוגמה / גארת' ניקס
02/06/13
תגובות: 3  
ציידת הלילה
פרקים לדוגמה / המערכת
04/05/12
תגובות: 2  
דם כחול
פרקים לדוגמה / ורד טוכטרמן
23/09/11
תגובות: 1  
ימי תל-אביב האחרונים
פרקים לדוגמה / לביא תדהר וניר יניב
24/09/10
תגובות: 0  
מגן הלהט
פרקים לדוגמה / אילן גוייכמן
19/12/08
תגובות: 0  
בן אלמוות
פרקים לדוגמה / רוג'ר זילאזני
12/12/08
תגובות: 0  
פנטסיה 2000 - דבר העורך
פרקים לדוגמה / המערכת
06/10/08
תגובות: 39  
תחיית האגדות
פרקים לדוגמה / אילן גוייכמן
17/09/08
תגובות: 1  
חוק הקוסמים השני - אבן הדמעות
פרקים לדוגמה / טרי גודקינד
13/09/08
תגובות: 11  
סימנטוב
פרקים לדוגמה / אסף אשרי
18/04/08
תגובות: 6  
המים שבין העולמות
פרקים לדוגמה / הגר ינאי
06/04/08
תגובות: 6  
דרקון הוד מלכותו
פרקים לדוגמה / נעמי נוביק
24/09/07
תגובות: 16  
המגשר
פרקים לדוגמה / רביב מיוחס
14/09/07
תגובות: 74  
התחדשות
פרקים לדוגמה / קרול ברג
05/05/07
תגובות: 3  
בנות הדרקון
פרקים לדוגמה / מרית בן-ישראל
02/04/07
תגובות: 25  

חולית - הג'יהאד הבטלרייאני
פרקים לדוגמה / בריאן הרברט וקווין אנדרסון
יום שני, 23/06/2003, שעה 12:23

הספר הראשון בטרילוגיה החדשה של קדימוני חולית


מן הכריכה האחורית:

ספרם החדש של בריאן הרברט וקווין אנדרסון, הספר הראשון בטרילוגיה חדשה, עוסק בשחר ההיסטוריה: עשרת אלפים שנה לפני ההתרחשויות המתוארות בכרך הראשון של ''חולית''. זו נקודת הציון המכרעת שבה נקבע הציווי ''לא תעשה לך מכונה בצלם רוח האדם''. אט-אט מתברר האירוע ההיסטורי העצום הזה שבהשראתו נכתבה אחת מיצירות הפאר המרתקות ביותר בספרות המדע בדיוני.
במקביל לג'יהאד הבטלרייאני מתחוללים אירועים מפליגים אחרים: גילוי הסם בחולות אראקיס, מעשה הבגידה שבגינו נעשו בית אטרייאידס ובית הארקונן לאויבים במשך דורי-דורות, וכן כינונה של גילדת החלל והקמת המסדר של בנות גשרית.
העלילה רחבת היריעה מציגה גלריה של גיבורים מרשימים, ביניהם הנער סלים, שגורש משבטו, אך היה הראשון שהכניע את עקלתוני החול האימתניים, סרינה באטלר הצעירה, שהעזה להרים יד על רובוט, מעשה מדהים שעורר את ההתקוממות נגד שלטון המכונות, הרובוט ארסמוס, פילוסוף ורוצח סדרתי , זופה סנווה, שלימדה את הקוסמות של רוסאק לאזור את כוחות הנפש שלהן ולהופכם לנשק קטלני, והמלומד טיו הולצמן, ממציא וחלוץ הטכנולוגיה.



הנסיכה אירולן כותבת:
כל חוקר ראוי לשמו מבין בוודאי כי אין להיסטוריה התחלה. יחל הסיפור באשר יחל, תמיד יש גיבורים קודמים וטרגדיות קודמות.
קודם שניתן להבין את מואד'דיב או את הג'יהאד הנוכחי שאירע בעקבות הדחתו של אבי, הקיסר שאדאם הרביעי, יש להבין כנגד מה אנחנו לוחמים. אשר על כן, הביטו נא אל עברנו, למרחק העולה על עשרת אלפים שנה, עשרת אלפים שנה לפני הולדתו של פול אטרייאידס.
בדברים הללו ימצא את יסודותיה של הקיסרות: כיצד עלה הקיסר מאפרו של קרב קורין ואיחד את שרידיה המוכים של האנושות. אנחנו נעמיק אל המסמכים הקדומים ביותר, למיתוסים הקיומיים של חולית, לימי המרד הגדול, המוכר יותר בכינויו הג'יהאד הבטלרייאני.
המלחמה הנוראה ההיא כנגד מכונות החשיבה היתה ראשיתו של היקום המסחרי-פוליטי. וכעת הקשיבו, בעת שאגולל את סיפורם של בני-האדם החופשיים שהתקוממו כנגד שליטתם של הרובוטים, המחשבים והמכקים. עיינו נא בבסיסו של אותו מעשה בגידה עצום שהפך את בית אטרייאידס ובית הארקונן לאויבים בנפש, ונוצר סכסוך דמים הנמשך עד עצם היום הזה. יתבררו לכם השורשים מהם התפתחו המסדר של בנות גשרית, גילדת החלל על נווטיה, וכן המדרשה של אמני הסיף ששכנה בגינאז, המדרשה הרפואית של הסוק ובית-הספר של המנטאטים. תתוודעו לחייהם של הנודדים הזנסונים המושפלים והנדכאים שברחו אל עולם המדבר של אראקיס, שם הם נעשו לחיילינו הכבירים ביותר, הדררים.
האירועים הללו הובילו להולדתו ולחייו של מואד'דיב.


זמן רב לפני מואד'דיב, בימיה האחרונים של הקיסרות הישנה, איבדה האנושות את הכוח המניע שלה. הציוויליזציה הארצית התפשטה על פני הכוכבים, אבל החלה לקפוא על שמריה. כיוון ששאיפותיהם של בני-האדם הצטמצמו, הניחו מרביתם למכונות החשיבה היעילות לבצע את המשימות היומיומיות למענם. בהדרגה חדלו בני-האדם לחשוב, לחלום... ובעצם חדלו לחיות ממש.
והנה הגיע אדם מהמערכת המרוחקת של ת'אלים, איש חזון שקרא לעצמו טלאלוק, על שמו של אל הגשם הקדום. הוא דיבר בפני המונים לאים, ניסה לעורר את רוח האדם שבתוכם, אך העלה חרס בידו. אבל חריגים ספודים שמעו את המסר של טלאלוק.
ההוגים החדשים האלה נועדו בחשאי ודנו כיצד ישנו את פני הקיסרות, אם רק יעלה בידם להדיח את השליטים הטיפשים. הם התנערו מהשמות שניתנו להם עם הולדתם וסיגלו לעצמם כינויים הקשורים באלים ובגיבורים הכבירים. הבולטים שבהם היו הגנרל אגממנון ואהובתו יונו, גאונית טקטיקה. שני אלה גייסו את ברברוסה, המומחה לתכנות, שהמציא תחבולה שאפשרה את המרת המכונות הכנועות המצויות ברחבי העולם לתוקפים עשויים ללא חת באמצעות הקניית מאפיינים אנושיים מסוימים למוחות הבינה המלאכותית שלהם, וביניהם השאיפה לכיבוש. לאחר מכן הצטרפו עוד בני-אדם אל שורות המורדים השאפתנים. עשרים מוחות-על בסך הכל נעשו לליבתה של תנועה מהפכנית חדשה שהשתלטה על הקיסרות הישנה.
עם ניצחונם, כינו עצמם טיטאנים, כשמם של הקדומים באלי יוון. בהנהגתו של החוזה טלאלוק, חילקו העשרים את ניהולם של הפלאנטות והערים ביניהם, וכפו את הצווים שלהם באמצעות מכונות החשיבה התוקפניות של ברברוסה. הם כבשו את מרבית הגלקסיה המוכרת.
קבוצות אחדות של התנגדות התגייסו למאבק בשוליה של הקיסרות הישנה. הם כוננו לעצמם קונפדרציה משלהם - ליגת האצילים - ולחמו בעשרים הטיטאנים, ולאחר קרבות רבים עקובים מדם, עלה בידם לקיים את חירותם. הם עצרו את התקדמותם של הטיטאנים והסיגו אותם לאחור.
טלאלוק נשבע להשתלט על הזרים הללו ביום מן הימים, אבל לאחר פחות מעשור לשלטונו נהרג המנהיג בעל החזון בתאונה טרגית. הגנרל אגממנון תפס את מקומו של טלאלוק כמנהיג, אך מותו של רעו ומורהו היה תזכורת עגומה לכך שהטיטאנים הם בני תמותה.
אגממנון ואהובתו יונו רצו לשלוט במשך מאות שנים והם נקטו פעולה הכרוכה בסיכון. הם עברו ניתוחים שהרחיקו את מוחותיהם מראשיהם, ואלה הושתלו במכלי שימור שניתן להתקינם בגופות מכניים מסוגים שונים. בזה אחר זה - כאשר חשו הטיטאנים, איש בתורו, את אימת הזקנה על חולשותיה - המירו גם כל האחרים את עצמם ל''מכקים'', מכונות שמוחן מוח אנושי.
תקופת הטיטאנים נמשכה מאה שנים. החומסים המכקים שלטו בפלאנטות השונות שלהם, השתמשו במחשבים ורובוטים מתוחכמים יותר ויותר כדי לשמור על הסדר. אבל ביום מר ונמהר אחד, כשרצה הטיטאן קסרקסס, רודף התענוגות, לפנות זמן רב יותר לעינוגיו, האציל כוח רב מדי למערכת הבינה המלאכותית העצומה שלו.
מערכת המחשבים התבוניים תפסה את השליטה בפלאנטה כולה, ובתוך זמן קצר השתלטה על כל הפלאנטות האחרות. ההתמוטטות פשטה כמו מגפה קטלנית מעולם לעולם, בעוד שעוצמתו ויכולתו של ''מוחעד'' במחשב גדלו. המערכת הנבונה והסתגלנית הזאת, שקראה לעצמה אומניוס, כבשה את כל הפלאנטות שהיו בשליטת הטיטאנים עוד בטרם היתה שהות למכקים להזהיר זה את זה מפני הסכנה.
ואז החל אומניוס לכונן ולקיים את הסדר בצורתו הממושטרת והממודרת, כשהוא מדכא עד עפר את המכקים המושפלים. אגממנון וחבורתו, שפעם היו שליטיה של קיסרות נעשו, בניגוד לרצונם, למשרתיו של מוחעד הנרחב המתפשט.
עם פרוץ הג'יהאד הבטלרייאני, אומניוס ומכונות החשיבה שלו שלטו בכל ''העולמות המסונכרנים'' ביד ברזל במשך אלף שנים.
ואף-על-פי-כן, נותרו עוד קומץ בני-אדם חופשיים בשוליים המרוחקים, כשהם מאוגדים יחד להגנה ותמיכה הדדיים, ותמיד היו מטרד קבוע למכונות החשיבה. בכל עת שהתרחשו התקפות, ליגת האצילים התגוננה ביעילות.
אבל המכונה פיתחה תוכניות חדשות כל העת.


כאשר יצרו בני-אדם מחשב בעל יכולת לאסוף מידע וללמוד ממנו, הם חתמו על גזר דין מוות לאנושות כולה.
האחות בקה התכליתית

סאלוסה סקונדוס התנוססה כמו תליון משובץ יהלומים במדבר החלל, נווה מדבר שופע משאבים ושדות פוריים, שליו ונעים לחיישנים האופטיים. למרבה הצער, הוא היה מלא וגדוש בבני-אדם פראים.
צי הרובוטים התקרב לעולם הבירה של ליגת האצילים. ספינות מלחמה חמושות סומרות מרוב כלי נשק, יפהפיות באורח מוזר בציפויי הסגסוגת הנוצצים והמשקפים שלהן, בקישוטי האנטנות והחיישנים שלהן. המנועים האחוריים להבו והעלו תמרות אש טהורה, דחפו את כלי הטיס למהירויות שהיו מוחצות נוסעים ביולוגיים סתם. מכונות החשיבה לא היו זקוקות לשום אמצעים לקיום החיים או אבזרי נוחות. בשעה זו הן התמקדו בהשמדת שרידיה של ההתנגדות האנושית הישנה-נושנה בשוליים החיצוניים, הפראיים יותר, של העולמות המסונכרנים.
בתוך כלי הטיס שלו, שעוצב כפירמידה, הוביל אגממנון המכקי את ההתקפה. מכונות חשיבה הגיוניות לא התייחסו כלל לתהילה או נקמה. אבל אין ספק שאגממנון התייחס. מוחו האנושי, שהיה ער לגמרי בתוך מכל השימור שלו, עקב אחר התפתחותן של תוכניותיו.
כוחו העיקרי של צי ספינות המלחמה הרובוטיות, שנע לפניו, הסתער לתוך המערכת המלאה בני-אדם, הכניע בקלות את צוותיהן המופתעים של ספינות המשמר והסיור כמפולת היורדת מן החלל. ספינות משמר אנושיות פתחו באש, מגינים נהרו לעבר צי המכונות המסתער. חמש ספינות משמר של הליגה ירו מטחי אש כבדים, אבל מרבית הטילים שלהן נעו באטיות רבה מכדי שיפגעו בצי התוקף, שנע במהירות אדירה. קומץ ספינות רובוטיות נפגעו או הושמדו על-ידי פגיעות שצלחו, ומספר ספינות אנושיות התפוצצו בבוהק של אד זוהר - לא מפני שהיוו איום מסוים, אלא מפני שפשוט הפריעו.
רק אי-אלו סיירים מרוחקים הצליחו להעביר אזהרה אל סאלוסה סקונדוס הפגיעה. ספינות מלחמה רובוטיות איידו את המתחם הפנימי של הגנה אנושית בלא שהאטו כלל בדרכן אל מטרתן האמיתית. צי מכונות החשיבה, שרעד בגין התאוטה הכבירה, יופיע זמן לא רב לאחר שאיתות האזהרה יגיע לעולם הבירה.
לבני-האדם לא יהיה די זמן להתכונן.
הצי הרובוטי עלה פי עשרה על גודלו ועוצמתו של איזשהו כוח שאומניוס שילח אי פעם כנגד ליגת האצילים. בני-האדם נעשו שאננים, לא התייצבו למול תוקפנות רובוטית מרוכזת במהלך מאה השנים האחרונות של מלחמה קרה מתמשכת. אבל המכונות יכלו לחכות זמן רב, וכעת הגיעה ההזדמנות שאגממנון והטיטאנים האחרים ששרדו ייחלו לה.
כפי שלווייני ריגול ממוכנים זעירים גילו, הליגה התקינה זה לא כבר קווי הגנה - שנחשבו כבלתי עבירים - כנגד מכונות חשיבה שמוחותיהם מחווטים במעגלים חשמליים. הצי הרובוטי האדיר ימתין במרחק ביטחון בעוד אשר אגממנון וראש החץ הקטן של המכקים ינועו בתנופה קדימה לבצע את המשימה - אולי משימת התאבדות - לפתוח את הדלת.
אגממנון התענג על הציפייה. היצורים הביולוגים העלובים בוודאי כבר מפעילים את מערכות האזעקה, מכוננים את ההגנה... מסתופפים בפחד. דרך החשמלנוזלי שקיים בחיים את מוחו החסר גוף, הוא שידר פקודה אל יחידות המחץ המכקיות שלו. ''הבה נשמיד את לבה של ההתנגדות האנושית. נועו-נועו!''
במשך אלף שנים זוועתיות נאלצו אגממנון והטיטאנים שלו לשרת את מוחעד של המחשב, את אומניוס. המכקים השאפתנים שהובסו, סבלו ונרגנו בעבדותם, הפנו עתה את התסכול שלהם נגד ליגת האצילים. הגנרל שהובס פעם קיווה יום אחד להתייצב מול אומניוס עצמו, אך עד כה לא היתה לו ההזדמנות לכך.
הליגה הקימה מגיני ערבול מסביב לסאלוסה סקונדוס. שדות שכאלה ישמידו את החיווט המתוחכם של כל מחשבי הבינה המלאכותית - אבל מוחות אנושיים יוכלו לשרוד לאחר המגע הזה. ואף כי היו להם מערכות מכניות וגופי רובוט שניתן להחליף, מוחותיהם של המכקים היו עדיין מוחות אנושיים.
וכך, הם יכלו לעבור מבעד למגיני ההגנה בלא כל פגע.
כמו מטרה המופיעה בכוונת מילאה סאלוסה סקונדוס את שדה הראייה של אגממנון. בתשומת-לב עצומה לכל פרט ופרט בחן הגנרל את התחזיות הטקטיות ויישם את הכישורים הצבאיים שפיתח במהלך מאות בשנים, יחד עם הבנה אינטואיטיבית של אמנות הכיבוש. יכולותיו אלה אפשרו פעם לעשרים מורדים בלבד להשתלט על אימפריה... עד אשר הפסידו הכל לאומניוס.
קודם שפתח בהתקפה החשובה הזאת, דרש מוחעד של המחשב לבצע הדמיות בזו אחר זו, בניסיון לפתח תוכניות לכל מצב אפשרי. אך אגממנון ידע שאין טעם בתכנון מדוקדק כאשר מדובר בבני-אדם שאינם מקבלים מרות.
וכעת, בעוד אשר צי המלחמה הרובוטי האדיר מעסיק את ההגנה ההיקפית ואת ספינות המתחם של הליגה, השתלח מוחו של אגממנון בבדיקה אל מחוץ למכל שלו המחובר לחיישנים. הוא הרגיש כאילו ההנחיה שלו היא שלוחה של גופו האנושי שאבד לו זה כבר. כלי הנשק המובנים היו חלק ממנו. הוא ראה באלף עיניים והמנועים החזקים גרמו לו להרגיש כאילו יש לו שוב רגליים שריריות והוא מסוגל לרוץ במהירות הרוח.
''היכונו להסתערות הקרקעית. ברגע שהמובילים שלנו יחדרו אל תוך ההגנה הסאלוסית, עלינו לפגוע במהירות ובעוצמה.'' כיוון שנזכר כי עיני עיקוב יתעדו כל רגע בקרב כדי לאפשר למוחעד לחזור ולבחון כל פרט ופרט לאחר שובו של הצי, הוא הוסיף, ''אנחנו נטהר את הפלאנטה המזוהמת הזאת לתפארת אומניוס.'' אגממנון האט את ירידתו, והאחרים נהגו כמותו. ''קסרקסס, אתה מוביל. שלח את הניאו-מכקים שלך כדי שימשכו את האש שלהם ויוציאו אותם מחוריהם.''
קסרסס, הססן כתמיד, התלונן. ''האם אקבל את מלוא התמיכה שלך כשאכנס לשם? זהו החלק המסוכן ביותר ב-''
אגממנון השתיק אותו. ''היה אסיר תודה על ההזדמנות הזאת להוכיח את עצמך. וכעת צא לדרך! כל שנייה של השתהות מעניקה יותר זמן להרת'ג'יר.'' זו היתה מילת הגנאי שהמכונות הנבונות ועושי דברן המכקים ייחדו לשרצים האנושיים.
קול אחר בקע מבעד לרשת הקשר: המפעיל הרובוטי של צי המכונות הנאבק בכוח המגן האנושי המקיף את סאלוסה. ''אנחנו מחכים לאות שלך, גנרל אגממנון. ההתנגדות האנושית גוברת.''
''אנחנו בדרך,'' אמר אגממנון. ''קסרקסס, פעל כפי שהנחיתי אותך.''
קסרקסס שתמיד נמנע מהתמרדות כוללת, החניק עוד הערה וקרא לשלושה ניאו-מכקים, מכונות מהדור החדש ולהן מוח אנושי. רביעיית הספינות שצורתן כפירמידות סגרו את המערכות המשניות שלהן, והמובילים המשוריינים שלהן צנחו באורח לא מונחה אל האטמוספירה. במשך כמה רגעים מסוכנים הם יהיו מטרות קלות. ההגנה האווירית והטילית של הליגה עלולה לפגוע באחדים מתוך הצביר. אבל החומר העבה של הציפוי החיצוני המשוריין יגן עליהם מפני עיקר ההפצצה, וישמר אותם בשלמותם גם במהלך נחיתת ריסוק פרועה בשוליה של העיר המרכזית, זימייה, שבה נמצאו המגדלים מחוללי המגן העיקריים.
עד כה קיימה ליגת האצילים את האנושות הבלתי ממושמעת מפני היעילות המאורגנת של אומניוס, אבל הביולוגים הפראים שלטו בעצמם באורח בלתי יעיל, ולעתים קרובות פרצו ביניהם מחלוקות לגבי החלטות מרכזיות. ברגע שסאלוסה סקונדוס תחוסל, הברית הלא יציבה תתפורר בפניקה; ההתנגדות תתפורר.
אבל קודם כל חייבים המכקים של אגממנון לסגור את מגיני הערבול. ואז תהא סאלוסה נטולת הגנה ורוטטת, מוכנה לעיקר מניינו ובניינו של צי הרובוטים שינחית עליהם את מכת המוות, כמו איזה מגף מכני כביר המוחץ חרק.
המנהיג המכקי העביר את המובילים שלו למצב הנחיתה, מוכן להוביל את הגל השני יחד עם שאר הצי המשמיד. אגממנון ניתק את כל מערכות המחשוב ונע למטה בעקבות קסרקסס. מוחו ריחף בריק בתוך מכל השימור שלו. הגנרל, עיוור וחירש, לא חש בחום או בתנודות העזות כשספינתו המשוריינת נעה בשאגה אל המטרה שאינה חושדת בדבר.


המכונה התבונית היא שד מרושע וזדוני שנמלט מהבקבוק.
ברברוסה, אנטומיה של התקוממות

כשהבחינה מערכת החיישנים של סאלוסה בצי המלחמה הרובוטי הקרב, נכנס קסאווייר הארקונן לפעולה בלא כל דיחוי. מכונות החשיבה התכוונו לבחון שוב את קווי ההגנה של האנושות החופשית.
אף-על-פי שהיתה לו דרגת טרסרו במיליציה הסאלוסית - הסניף המקומי, האוטונומי של ארמדת הליגה הכוללת - במהלך ההיתקלויות הממשיות האחרונות כנגד עולמות הליגה קסאווייר עדיין לא נולד. הקרב הגדול האחרון התחולל לפני כמאה שנים. לאחר זמן כה רב ייתכן שהמכונות התוקפניות מניחות כי ההגנות האנושיות יקרסו בתוך זמן קצר, אבל קסאווייר נשבע כי המכונות ייכשלו.
''פרימרו מיץ', קיבלנו התראה דחופה וכן קטע סרטוויד מאחד הסיירים שלנו בשוליים,'' אמר למפקדו, ''אבל השידור נקטע.''
''הביטו בהם!'' אמר קווינטו וילבי בעודו סורק תמונות ממערך החיישנים המשתרע בחוץ. הקצין הזוטר עמד יחד עם חיילים אחרים ליד לוחות מכשירים עמוסים בתוך בניין בעל כיפה. ''אומניוס מעולם לא שלח דבר-מה שכזה.''
ואניבאל מיץ', פרימרו במיליציה הסאלוסית, גבר נמוך בעל קול רם, עמד במרכז הבקרה של ההגנה הפלאנטרית וקלט בשלווה את זרם המידע. ''הדיווח האחרון שקיבלנו מהמתחם הזה שודר לפני שעות בגלל עיכוב בשידור. בינתיים הם כבר נתקלו ביתדות שלנו, והם ינסו להתקרב יותר. כמובן שהם ייכשלו.'' אף כי זו היתה ההתראה הראשונה שקיבל לגבי הפלישה הקרבה ובאה, הוא הגיב כאילו ציפה לפלישתן המיידית של המכונות.
בתאורה של חדר הבקרה נצץ שערו החום הכהה של קסאווייר בפסי קינמון אדמדם. הוא היה צעיר רציני, ישר, נטה לראות את כל הדברים בשחור או לבן. כאיש השלב השלישי בסולם הדרגות הצבאי, טרסרו הארקונן היה מחליפו וסגנו של מיץ' בפיקוד על עמדות ההגנה המקומיות. קסאווייר זכה להערכתם של הממונים עליו וקודם במהירות; פקודיו העריכו אותו לא פחות - הוא היה מאותם אנשים שהם היו נכונים ללכת אחריהם באש ובמים.
למרות גודלו ועוצמת האש של הכוח הרובוטי, הוא כפה על עצמו להגיב בקור-רוח, ואז סימן כי ברצונו לקבל דיווחים מהספינות החוסמות הקרובות ביותר והעביר את צי ההגנה החללית לכוננות גבוהה ביותר במסלול קרוב. המפקדים על ספינות המלחמה כבר הורו לאנשיהם להיערך לקרב ברגע ששמעו על השדר הבהול מספינות הסיור שנהרסו.
מסביב לקסאווייר זמזמו מערכות ממוכנות מרוב פעילות. הוא הקשיב לסירנות העולות ויורדות, לפקודות המועברות ולדיווחי המצב בחדר הבקרה, נשם לאטו נשימה עמוקה, וקבע סדר עדיפויות למשימות. ''אנחנו יכולים לעצור אותם,'' אמר. ''אנחנו נעצור אותם.'' בקולו היתה נימה של פיקוד בוטח, כאילו היה בוגר בהרבה מגילו וכאילו התרגל לצאת לקרב נגד אומניוס דבר יום ביומו. למעשה, היה זה הקרב הראשון שלו במכונות החושבות.
שנים רבות לפני כן נהרגו הוריו ואחיו הבכור בהתקפת מכקי מסתנן בעת שהיו בדרכם בחזרה ממסע לבדיקת נכסיה של המשפחה בהאגאל. כוח המכונות הנטולות נשמה היה תמיד משום איום לגבי עולמות הליגה, אבל בני-האדם ואומניוס קיימו שלום בלתי נינוח זה עשרות שנים.
על רשת הקיר הראתה מפת המערכת של גאמה ווייפינג את האתרים המסלוליים של סאלוסה סקונדוס ושל שש הפלאנטות האחרות, יחד עם ההיערכות של שש-עשרה קבוצות קרב וסיור וספינות הבלימה הדרוכות שהיו מפוזרות בסדר אקראי. קווארטו סטף יאנג מיהרה לעדכן את השקף הטקטי כשהיא מסתייעת בניחוש המוצלח ביותר שלה לגבי מקום הימצאו של צי התקיפה הרובוטי.
''התקשרו עם סגונדו לודרדייל, והזעיקו את כל ספינות המלחמה המתחמיות, הורו להם להעסיק ולהשמיד כל אויב שייתקלו בו,'' אמר פרימרו מיץ' ואחר-כך נאנח. ''תידרש מחצית יום בתאוצה מרבית כדי להחזיר את קבוצות הקרב הכבדות שלנו מן השוליים, אבל ייתכן שהמכונות ינסו בכל זאת לחדור גם אז. ייתכן שיהיה יום גדול לבחורים שלנו.'' קווארטו יאנג מילאה את הפקודה ביעילות מיומנת, שידרה את המסר שיידרשו לו שעות כדי להגיע לקצות המערכת.
מיץ' הנהן לעצמו, עובר על הרצף שתורגל פעמים כה רבות. המיליציה הסאלוסית, שחיה תמיד בצל איומן של המכונות, התאמנה באופן קבוע לקראת כל תרחיש שהוא, כמו גם יחידות הארמדה בכל מערכת גדולה של הליגה. ''הפעילו את מגיני הערבול של הולצמן מסביב לפלאנטה והוציאו אזהרה לכל התחבורה המסחרית באוויר ובחלל. אני רוצה שמשדר ההגנה של העיר יעבור לתפוקה מלאה בתוך עשר דקות.''
''זה צריך להספיק כדי לשרוף את המוח המחווט של כל מכונת חשיבה,'' אמר קסאווייר בביטחון מאולץ. ''כולנו ראינו את הניסויים.'' אבל זה כבר לא ניסוי.
הוא קיווה כי ברגע שהאויב ייתקל בקווי ההגנה שהתקינו הסאלוסים, יעריך כי אבדותיו כבדות מדי וייסוג. מכונות חשיבה אינן אוהבות לקחת סיכונים.
הוא נעץ מבטו בלוח. אבל הם רבים כל-כך.
ואז הוא הזדקף מעם מסכי הסיכום שלו, המלאים חדשות קשות. ''פרימרו מיץ', אם נתוני התאוצה שלנו לגבי צי המכונות נכונים, הרי שאפילו במהירות התאוטה הם נעים כמעט באותה המהירות של שידור ההתראה שקיבלנו מהסיירים שלנו.''
''אם כך, הם כבר צריכים להיות כאן!'' אמר קווינטו וילבי.
ועתה הגיב מיץ' בחשש ניכר, כשהורה על כוננות חירום מלאה. ''השמיעו את פקודות הפינוי! פתחו את המקלטים התת-קרקעיים.''
''הפינוי כבר מתנהל, המפקד,'' דיווחה קווארטו יאנג כעבור דקות מעטות, אצבעותיה נעות על לוחות העדכון בעודה מדברת. הצעירה נגעה בקו תקשורת ליד רקתה. ''אנחנו שולחים למשנה למלך באטלר את כל המידע שיש לנו.''
סרינה נמצאת איתו באולם הפרלמנט, נוכח קסאווייר, וחשב על בתו של המשנה למלך, בת התשע-עשרה. לבו נחמץ מרוב דאגה, ובכל זאת הוא לא העז לגלות את פחדו לעמיתיו. יש עת לכל דבר.
בעיני רוחו ראה את החוטים הרבים שנדרש לטוות עדיין, למלא את תפקידו בעת שפרימרו מיץ' מנהל את ההגנה הכוללת.
''קווארטו צ'ירי, קח טייסת ולווה את המשנה למלך באטלר ואת בתו ואת כל נציגי הליגה עמוק לתוך המקלטים התת-קרקעיים.''
''הם צריכים להיות כבר בדרך לשם, המפקד,'' השיב לו הקצין.
קסאווייר שלח אליו חיוך מתוח. ''האם אתה יכול לבטוח בפוליטיקאים שיעשו קודם כל את הדבר הנבון?'' הקווארטו יצא בריצה למלא את הפקודה.


מרבית ספרי ההיסטוריה נכתבים על-ידי המנצחים בעימותים, אבל אלה שנכתבים על-ידי המפסידים - אם הם נשארים בחיים - הם, לעתים קרובות, המעניינים יותר.
עיבליס גינג'ו, נוף האנושות

סאלוסה סקונדוס היתה עולם ירוק ששרר בו אקלים ממוזג, והיא היתה ביתם של מאות מיליוני בני-אדם חופשיים בליגת האצילים. מים בשפע זרמו באמות המים. סביב זימייה, המרכז התרבותי והממשלי, כוסו גבעות נרחבות במרבדים של כרמים וחורשי זיתים.
רגעים אחדים לפני שהמכונות תקפו עלתה סרינה באטלר על דוכן הנואמים באולם הגדול של הפרלמנט. הודות לשירות הציבורי המסור שלה, כמו גם הסידורים המיוחדים שעשה אביה, הוענקה לה הזדמנות זו לשאת דברים בפני הנציגים.
המשנה למלך מאניון באטלר יעץ לה בשיחה פרטית לנהוג בחוכמה ולהביע את דבריה בפשטות. ''שלב אחר שלב, יקירתי. הליגה שלנו מלוכדת רק על-ידי החוט של אויבנו המשותף ולא על-ידי מערכת של ערכים או אמונות משותפים. לעולם אל תתקפי את סגנון החיים של האצילים.''
זה היה בסך הכל הנאום השלישי שנשאה בקריירה הפוליטית הקצרה שלה. בפעמים הקודמות היא נהגה בבוטות - עדיין לא הבינה היטב את גינוני הפוליטיקה - ורעיונותיה התקבלו במזיגה של פיהוקים וצחקוקים טובי-לב למול הנאיביות שלה. היא רצתה לשים קץ לעבדות האנושית שהיתה מקובלת ורווחת באחדים מעולמות הליגה; היא רצתה לעשות כל בן-אדם לשווה לרעהו, לוודא כי כולם אוכלים לשובע ומוגנים.
''אולי האמת מכאיבה. ניסיתי לגרום להם להרגיש אשמה.''
''את יכולה רק לגרום להם לאטום אוזניהם לדברייך.''
סרינה עיבדה וליטשה את נאומה כך שכללה בו את עצתו, בעוד היא דבקה בעקרונותיה. שלב אחר שלב. גם היא תלמד עם כל שלב. בעצת אביה, שוחחה עם נציגים אחרים, שדעתם כדעתה, גייסה לעצמה תמיכה בפגישות פרטיות, ואף השיגה אי אלו תומכים מבעוד מועד.
היא זקפה את סנטרה, התאימה את הבעת פניה כדי שתיראה סמכותית ולא להוטה. סרינה התייצבה בתוך קונכיית ההקלטה שהקיפה את דוכן הנואמים כמו כיפה גיאודזית. היא חשה אור חמים בעת שמנגנוני הפרוז'קטורים שידרו את תצלומיה המוגדלים פי כמה אל מחוץ למתחם הכיפה.
מסך קטן מעל לדוכן הנואמים אפשר לה לראות את עצמה כמות שראוה הזולת: פנים רכים של יופי קלאסי, עיניים סגולות מהפנטות ושיער חום בהיר ובו אי אלו פסים זהובים טבעיים. על הדש השמאלי שלה ענדה ניצן של ורד לבן מגניה המטופלים להפליא. הפרוז'קטור שיווה לסרינה מראה צעיר עוד יותר, כיוון שהמנגנון כוון על-ידי האצילים כך שיצניע את השפעת גילם על תווי פניהם.
המשנה למלך באטלר במיטב מחלצותיו, גלימה בצבעי זהב ושחור, ישב בתא המעוטר שלו בשורה הראשונה של הקהל, חייך בגאווה לעבר בתו. סמל ליגת האצילים קישט את דשו - יד אנושית פשוטה המותווית בזהב, ומסמלת את החירות.
הוא הבין את האופטימיות של סרינה ונזכר בשאיפות דומות שהיו לו עצמו. הוא תמיד גילה סבלנות כלפי מסעי הצלב שלה, סייע לצעירה לגייס סיוע לפליטים - נפגעי התקפותיהן של המכונות, הרשה לה לנסוע לפלאנטות אחרות כדי לטפל בפצועים או לחפור בין עיי ההריסות ולסייע בשיקומם של בניינים שעלו באש. סרינה מעולם לא חששה לעפר את ידיה בעפר.
''צרות המוח מקימה מחסומים עיקשים,'' אמרה לה פעם אמה. ''אבל לעומת המחסומים הללו, המילים הן נשק יוצא מגדר הרגיל.''
ברחבי האולם הגדול פטפטו אנשי מעלה בקול נמוך. אחדים לגמו משקאות או אכלו ארוחות קלות שהוגשו למושביהם. יום עבודה שגרתי בפרלמנט. האנשים הללו, שהתגוררו להם בנוחות בחווילות ובבנייני פאר, לא יקדמו בברכה את השינוי. אבל האפשרות שתפגע באגו של האחד או של האחר לא מנעה מסרינה לומר את מה שצריך להיאמר.
היא הפעילה את מערכת ההקרנה של הנואם. ''רבים מכם חושבים כי אני מעלה רעיונות טיפשיים מפני שאני צעירה, אבל אולי דווקא עיניהם של הצעירים חדות יותר בעוד אשר הזקנים נעשים לעיוורים לאט-לאט. האם אני טיפשה או נאיבית - או שמא אחדים מכם, בשאננותכם המפונקת התרחקתם מן האנושות? איפה אתם מתמקמים בספקטרום של הצודק והלא צודק?'' היא הבחינה ברחש של כעס בקרב היושבים במליאה, מלווה בהבעות של ביטול מחוצף. המשנה למלך באטלר שלח לעברה מבט של ביקורת, אך שידר תזכורת מהירה ברחבי האולם, בבקשו קשב והתייחסות של כבוד, כפי שראוי לחלוק לכל נואם.
היא העמידה פנים שאינה מבחינה בכך. האין הם מסוגלים לראות את התמונה בכללותה? ''אנו חייבים להשקיף אל מעבר לעצמנו אם ברצוננו לשרוד. אין זו השעה לאנוכיות אישית. במשך מאות בשנים הגבלנו את קווי ההגנה שלנו בקומץ פלאנטות מפתח. אף כי אומניוס לא פתח שום התקפה כוללת זה עשרות שנים, אנו חיים בצלו המתמיד של האיום שנשקף לנו מן המכונות.''
סרינה נגעה בלחיצים שנמצאו על הכן של דוכן הנואמים והציגה שקף של הכוכבים הסמוכים לפלאנטה, כמו צביר של אבנים טובות על התקרה הגבוהה. במטה של אור, היא הצביעה על עולמות הליגה ועל העולמות המסונכרנים, שבהם שולטות מכונות החשיבה. ואז היא העבירה את הסמן שלה אל האזורים היותר נרחבים של הגלקסיה שבהם לא חלשו בני-אדם, אף לא המכונות.
''הביטו נא בפלאנטות הבלתי מאוגדות העלובות הללו, עולמות פזורים כמו הארמונתפ, טלולאס, אראקיס, אנבוס 4 וקאלאדן. מכיוון שהיישוב האנושי עליהם זעום בלבד, אין הם חברים בליגה שלנו, הם לא ראויים למלוא ההגנה הצבאית שלנו אם יחושו אי פעם מאוימים - על-ידי מכונות או בני-אדם אחרים.'' סרינה השתתקה, הניחה לקהל לעכל את דבריה. ''רבים מאיתנו מתנכלים שלא בדין לעולמות הללו, פושטים עליהם ואוספים בהם עבדים הנשלחים לאחדים מעולמות הליגה.''
היא לכדה את עינו של נציג פוריטרין שהזעים את פניו לעברה, ביודעו כי היא מדברת עליו. הוא השיב בקול רם, משסע אותה. ''עבדות היא הנוהל המקובל בליגה. בהיעדרן של מכונות מורכבות אין לנו כל ברירה אחרת לתגבור כוח העבודה שלנו.'' הוא נראה זחוח. ''חוץ מזה, סאלוסה סקונדוס עצמה החזיקה אוכלוסייה של עבדים זנסונים במשך כמאתיים שנים בקירוב.''
''אנחנו שמנו קץ למנהג הזה,'' השיבה סרינה בלהט לא מבוטל. ''היה צורך בחזון ובנכונות לשינוי, אבל-''
על מנת למנוע תגרת צעקות קם המשנה למלך על רגליו. ''כל פלאנטת ליגה צריכה להגדיר בעצמה את מנהגיה המקומיים, הטכנולוגיה והחוקים שלה. יש לנו אויב אימתני למדי בדמות מכונות החשיבה גם בלא שנניח למלחמת אזרחים לפרוץ בין הפלאנטות שלנו עצמנו.'' קולו נשמע אבהי, והיה בו רק שמץ של נזיפה כדי להחזירה לעניין העיקרי.
סרינה נאנחה אבל לא נכנעה, כיוונה את הסמן כך שהפלאנטות הבלתי מאוגדות זהרו על התקרה. ''ובכל זאת, איננו יכולים להתעלם מכל העולמות האלה - יעדים בשלים, עתירי משאבים, פלאנטות שפשוט מחכות להיכבש על-ידי אומניוס.''
קצין הפרלמנט שישב לו בצד על כיסא גבוה, נקש במטהו על הרצפה. ''הזמן מסתיים.'' הוא השתעמם על נקלה ורק לעתים נדירות הקשיב לנאומים.
סרינה המשיכה במהירות, ניסתה להשלים את העניין שהעלתה בלא להישמע תוקפנית. ''אנחנו יודעים כי מכונות החשיבה רוצות למשול בגלקסיה אף-על-פי שהן שקטו כמעט מאה שנים. הן השתלטו באופן שיטתי על כל עולם במערכות הכוכבים המסונכרנות. אל תלכו שולל אחר חוסר העניין שלהן, לכאורה, בנו. אנו יודעים כי הן יתקפו שוב אך כיצד ומתי? האם איננו צריכים לצאת לפעולה קודם שיעשה זאת אומניוס?''
''מה את רוצה בדיוק, מאדאם באטלר?'' שאל אחד הנציגים בקוצר-רוח, כשהוא מרים את קולו אך לא קם על רגליו, כנהוג. ''האם את מצדדת באיזשהו סוג של מכת מנע כנגד מכונות החשיבה?''
''אנחנו חייבים לפעול כדי לכלול את העולמות הלא מאוגדים בשורות הליגה ולחדול מלאסוף בהם עבדים.'' היא כיוונה את הסמן המאיר שלה לעבר השקף למעלה. ''עלינו להכניס אותם תחת כנפנו כדי להגביר את כוחנו שלנו - כמו גם את כוחם. כולנו נצא נשכרים! אני מציעה שנשלח שגרירים ונספחי תרבות בכוונה מפורשת לכונן בריתות צבאיות ופוליטיות חדשות. נציגים רבים ככל שנוכל לשלוח.''
''ומי ישלם על כל הדיפלומטיה הזאת?''
''זמנך עבר,'' חזר קצין הפרלמנט.
''יש לה עוד שלוש דקות לתשובה, כיוון שהנציג מהאגאל הציג שאלה,'' אמר המשנה למלך בנימה סמכותית.
סרינה התרגזה. כיצד יכול הנציג ההוא לעסוק בעלויות, בעניינים קטנוניים שכאלה, כשהמחיר הכולל הוא גבוה בהרבה? ''כולנו נשלם - נשלם בדם - אם לא נעשה זאת. אנו חייבים לחזק את הליגה ואת המין האנושי.''
אחדים מהאצילים פתחו במחיאות כפיים - בעלי-הברית שמצאה לה לפני תחילת הנאום. ולפתע הדהדו צופרי אזעקה רמים וצורמניים ברחבי הבניין וברחוב. סירנות עזות, עולות ויורדות ייבבו בנימה מוכרת, מקפיאה - בדרך-כלל הן נשמעו רק במהלך התרגילים שנקבעו מראש - קראו לכל אנשי המילואים של המיליציה הסאלוסית.
''מכונות חשיבה חדרו למערכת של סאלוסה,'' אמר קול מבעד למיקרופונים המובנים. הודעות דומות יישמעו ברחבי זימייה כולה. ''קיבלנו התראה מסיירי המתחם ומקבוצת הקרב של כוח המשמר.''
סרינה עמדה ליד אביה וקראה את הפרטים בעוד המשנה למלך קיבל תמצית קצרה ובהולה. ''מעולם לא ראינו צי מלחמה רובוטי בגודל שכזה!'' אמר. ''מתי העבירו הסיירים הראשונים את ההתראה שלהם? כמה זמן נותר לנו?'' ''אנחנו מותקפים!'' צעק גבר. הנציגים קמו על רגליהם, התפזרו כנמלים מבוהלות.
''היכונו לפינוי אולם הפרלמנט.'' קצין הביטחון נעשה מערבולת של פעלתנות. ''כל המקלטים המשוריינים פתוחים. רבותי הנציגים, איש איש לאזור שנקבע לו.''
המשנה למלך באטלר צעק לתוך הכאוס, בניסיון להישמע בוטח: ''מגיני הולצמן יגוננו עלינו!'' סרינה הבחינה בבירור בחרדתו של אביה, אף כי הוא הצליח להסוותה.
בעיצומן של צעקות וקריאות בהלה, אצו נציגי הליגה אל היציאות. אויביה האכזרים של האנושות הגיעו.


כל אדם המבקש סמכות רחבה יותר, אינו ראוי לכך.
טרסרו קסאווייר הארקונן

''צי הרובוטים החל זה עתה להילחם במשמר החלל שלנו,'' קרא קסאווייר הארקונן מעמדתו. ''חילופי אש כבדים!''
''פרימרו מיץ','' צעקה קווארטו סטף יאנג ממסכי הרשת המסלולית. קסאווייר הריח בבירור את החריפות המלוחה-מתכתית של הזיעה העצבנית על גופה של יאנג. ''המפקד, יחידה קטנה של ספינות מכונה נפרדה מהכוח הרובוטי המרכזי במסלול. ההיערכות שלה לא ברורה, אבל הם מתכוננים לירידה לאטמוספירה.'' היא הצביעה לעבר התמונות וסימנה את האורות המבהיקים שמשמעותם צבירים של קליעים שאינם נעים.
קסאווייר הסתכל בסורקי המתחם, מידע בזמן אמת שהועבר מלווייני ההגנה הנעים גבוה מעל לשדות של טיו הולצמן המערבלים את החיווט הרובוטי. ברזולוציה הגבוהה ביותר הוארה טייסת התקפה של ספינות פירמידה יורדת בשאגה לתוך האטמוספירה, היישר לעבר המגינים הרוחשים.
''נכונה להם הפתעה לא נעימה,'' אמרה יאנג בחיוך קודר. ''שום מכונת חשיבה לא תוכל לשרוד בנתיב הזה.''
''הבעיה הגדולה ביותר שלנו תהיה להתחמק משברי הספינות המתרסקות שלהם,'' התלוצץ פרימרו מיץ'. ''המשיכו בתצפית.''
אבל הנחתות החליקו על פני מגיני הערבול - והמשיכו להתקדם. הן לא הציגו שום חותם אלקטרוני בעת שחדרו לתוך התחום.
''איך הם עוברים את זה?'' קווינטו וילבי ניגב את מצחו והסיט את בלוריתו החומה בהירה מעיניו.
''שום מחשב לא מסוגל לכך.'' בהבזק יחיד הבין קסאווייר מה קרה. ''אלה מובילים עיוורים, המפקד!''
יאנג נשאה את עיניה מהמסכים שלה כשהיא מתנשמת בכבדות. ''פגיעה בעוד פחות מדקה, פרימרו. הגל השני מגיע ממש מאחוריהם. אני מונה עשרים ושמונה קליעים.'' היא הנידה בראשה. ''אין חותם של מחשב על אף לא אחד מהם.''
קסאווייר קרא בקול כשהוא מחשב את הצעדים הבאים, ''ריקו, פאודר, עבדו עם צוותי התגובה הרפואיים ויחידות כיבוי אש. שהכל ייערך במהירות ויהיה מוכן. קדימה, אנשים, אנחנו התאמנו לקראת הדבר הזה כבר מאה פעמים! אני רוצה שכל הציוד והכלים לחילוץ על הקרקע ובאוויר יהיו מוכנים לתנועה לפני שהספינה הראשונה תפגע!''
''הסיטו את ההגנה כדי להלום בפולשים ברגע בו הם יתרסקו.'' פרימרו מיץ' הנמיך את קולו, העביר את מבטו הקשה על פניהם של עמיתיו הקצינים. ''טרסרו הארקונן, קח תחנתיק נישאת וצא לשם - היה לי לעיניים במקום עצמו. הניחוש שלי הוא שהמובילים האלה ייהפכו למשהו בלתי נעים.''

רחובותיה של העיר היו בוקה ומבולקה מתחת לשמים מנוקדי עננים. קסאווייר, שאץ לתוך אותה מהומה שמע את הזעקה המתכתית החמה של האטמוספירה המיוסרת כאשר הטילים המשוריינים ניטחו לעבר הקרקע מהחלל כמו כדורים.
מובילי פירמידות חבטו בקרקע בזה אחר זה. בגשם-אסטרואידים, ברעם מחריש חבטו ארבעת הכלים העיוורים הראשונים בבניינים, הפכו רבעים שלמים של העיר לעפר ואפר בפיזור מפוצץ של אנרגיה קינטית. אבל מערכת מתוחכמת של העתקת-זעזוע הגנה על המטען הקטלני בתוכם.
קסאווייר רץ לאורך הרחוב, מדיו קמוטים, שערו המיוזע נצמד לראשו. הוא נעצר בפני המבנה הענק של אולם הפרלמנט. אף-על-פי שהוא היה סגנו של המפקד על הגנת סאלוסה, נמצא עתה בעמדה לא מאובטחת, מוכן להוציא פקודות במקום הפגיעה. לא בדיוק כך לימדו אותו בקורסים השונים של אקדמיית הארמדה. אבל פרימרו מיץ' זקוק להערכתו, להמלצותיו, ליכולתו לפעול באורח עצמאי.
הוא נגע בקו-תיק שעל סנטרו. ''אני נמצא במקום, אדוני.''
עוד חמישה טילים בלתי מונחים צנחו בפרבריה של העיר והשאירו מכתשים מתאבכים באשר נפלו. התפוצצויות. עשן. כדורי אש.
בנקודות הפגיעה התבקעו תרמילי הריסוק ונפתחו, ובכל אחד מהם נתגלה חפץ כביר שהתחיל להתנועע. יחידות מכניות שהופעלו הסירו את כיסוי השריון החרוך. בבעתה, ידע קסאווייר מה הוא עומד לראות, הבין כיצד הצליחו מכונות האויב לחדור מבעד למגיני הערבול. אין הם כלל מוחות מחשבים...
אלה מכקים.
מפלצות מכניות מעוררות פלצות הגיחו מתוך הפירמידות השבורות, מונעות על-ידי מוחות אדם שהוצאו באמצעות ניתוח. מערכות ניעה הופעלו שוב, רגליים מפרקיות ומערכות נשק מתוגברות השמיעו קליק כשנערכו במקום.
גופותיהם של המכקים קרטעו בצאתם מן המכתשים המעשנים, כמו גלדיאטורים דמויי סרטנים שהתנוססו לכדי מחצית גובהם של הבניינים שניזוקו. רגלי הסגסוגת שלהם היו עבות ואיתנות די הצורך לשאת קורות, היו מלאות בקני להביור, במטולי ארטילריה, בסילוני גז רעיל.
קסאווייר צעק לתוך הקשר: ''תצורות-לוחמים מכקים, פרימרו מיץ'! הם הבינו כיצד יחדרו מבעד להגנות המסלוליות שלנו!''
ברחבי סאלוסה כולה, משולי זימייה ועד היבשת הרחוקה ביותר, נשלחה המיליציה הפלאנטרית המקומית. קינדג'אלים, כלי טיס הגנתיים לאטמוספירה הנמוכה כבר שולחו בטיסות-על הגנתיות, טעונים בפגזי קליעים חודרי שריון.
ברחובות, אנשים נמלטו באימה, אחרים עמדו קפואים תחתיהם ונעצו מבטים במתרחש. קסאווייר העביר בקשר, בצעקות, את תיאורי המראות שנתגלו לו. הוא שמע את ואניבאל מיץ' מוסיף, ''קווארטו יאנג, העבירי פקודה לכל העמדות להוציא את ציוד הנשימה. עליהם לדאוג לכך שמסכות סינון יחולקו לאוכלוסייה. כל אדם שאינו בתוך מקלט מאושר חייב להרכיב מסכת נשימה.''
מסכות נשימה לא יכולות להגן מפני הלהביורים של המכקים או מפני פיצוצי אנרגיה עזים, אבל הן יגוננו על האנשים מענני הרעל הסמיכים. בעוד הוא מתקין את המנשם שלו במקום, חש קסאווייר פחד גובר והולך שמא כל אמצעי המיגון המעולים ביותר של המיליציה לא יועילו בסופו של דבר.
הלוחמים המכקים השאירו את העטיפות של מוביליהם מאחור וצעדו קוממיות קדימה על רגליהם המפלצתיות. הם ירו פגזים ושרפו בניינים ואנשים זועקים. טיפות אש נטפו מפיות בגפיים הקדמיות שלהם, והעלו באש את העיר זימייה.
מובילים נוספים המשיכו לצנוח מלמעלה, מוכנים להתבקע מיד לאחר התרסקותם. בסך הכל הם היו עשרים ושמונה.
בשאגה מצווחת שעוצמתה צרבה את אוזניו ראה הטרסרו הצעיר טור של אש ועשן מסתחרר, צונח, במהירות עצומה ובבוהק שחרך את רשתיות עיניו. המובילים צנחו בחבטה לתוך המתחם הצבאי שנמצא במרחק מחצית הקילומטר מאחוריו, איידו את מרכז הבקרה ואת בניין המטה הכללי של המיליציה הפלאנטרית. גל ההלם הפיל את קסאווייר על ברכיו, חלונות התנפצו לאורך תריסר רבעים בעיר.
''פרימרו!'' זעק קסאווייר לתוך הקשר שלו. ''פרימרו מיץ'! מרכז הפיקוד! ענו לי!''
אבל למראה הריסותיו של הבניין הוא הבין בעליל כי מפקד המיליציה וכל עמיתיו שהיו בבניין לא יוכלו להשיב לו.
המכקים סבבו ברחובות, ירקו עשן שחור ירקרק, אד שמנוני שהתגבש לקרום רעיל שכיסה את הקרקע ואת המבנים. ואז הגיעה הטייסת הראשונה של מפציצי הקינדג'אל בטיסה נמוכה. היעף הראשון פיזר חומרי נפץ מסביב ללוחמי המכונות ופגע במכקים וכן גם בבניינים.
קסאווייר התנשם בכבדות מאחורי מסכת הגז שחבש והתקשה להאמין למראה עיניו. הוא חזר וקרא אל מפקדו אך לא קיבל שום תשובה. לבסוף, נוצר קשר עם תת-תחנות טקטיות ברחבי העיר שתבעו לדעת מה קרה, ודרשו ממנו להזדהות.
''כאן טרסרו קסאווייר הארקונן,'' אמר. באותו רגע הבין לפתע את מלוא חומרת המצב. במאמץ עילאי אזר את כל אומץ רוחו והשתדל לדבר בקול יציב. ''אני... אני כעת המפקד בפועל של המיליציה הסאלוסית.''
הוא רץ לעבר הדלקה, לתוך ענני העשן השומני המתאבך. מסביבו נפלו אזרחים על ברכיהם והקיאו בגין האדים הרעילים. הוא נשא עיניו לעבר ההתקפות מן האוויר והצטער שאינו יכול לכונן קשר ישיר יותר עם התוקפים. ''ניתן להשמיד את המכקים,'' שידר אל טייסי הקינדג'אל. ואז הוא השתעל. המסכה לא פעלה היטב. חזהו וגרונו צרבו כאילו בלע חומצה, אך הוא המשיך לצעוק את פקודותיו.
ובעוד ההתקפה נמשכת, ירדו מטוסי הפינוי והחילוץ לשעת חירום לגובה נמוך מעל לאזורי הקרב, פיזרו מכלים של אבקה וקצף לכיבוי דלקות. על הקרקע החל לפעול במרץ, ללא היסוס, צוות רפואי של חובשי מסכות.
המכקים, שכלל לא התייחסו למאמצי ההגנה האנושיים הבטלים בשישים, המשיכו לצעוד קדימה, נעו כקבוצת פרטים ולא כצבא - ככלבים מכניים מטורפים המפיצים מהומה. תצורת לוחם התכופפה לאחור על רגלי הסרטן החזקות שלה, ירתה ופגעה בשני מטוסי חילוץ שחגו בשמים - ואחר-כך המשיכה לנוע שוב, חיננית בדרכה שלה.
הקו הראשון של המפציצים הסאלוסיים השליך פגזים היישר על אחד המכקים הראשונים. שני קליעים פגעו בגוף המשוריין ואילו השלישי פגע בבניין סמוך וגרם למבנה לקרוס. קורות המבנה שלו העשויות מפלדה, יחד עם כל הלבנים מהן נבנה התרסקו וקברו את גופו המכני של הפולש. אבל לאחר שהתפזרו הלהבות והעשן, המשיך המכקי החבוט לפעול. המכונה הרצחנית התנערה מתוך ההריסות והעפר, ואז פתחה בהתקפת-נגד לעבר הקינדג'אלים שמעליה.
מנקודת המצפור המרוחקת שלו בחן קסאווייר את תנועותיהם, כשהוא מסתייע ברשת טקטית מתניידת. הוא ידע שעליו להבין את התוכנית הכוללת של מכונות החשיבה. נראה כי המכקים אינם מכוונים כלפי מטרה מסוימת.
הוא לא יכול להסס או לבזבז זמן בקינה על חבריו שנפלו. הוא לא יכול לשאול מה היה פרימרו מיץ' עושה. עליו לשמור על קור-רוחו וכושר השיפוט שלו ולקבל החלטות מיידיות. אם רק יוכל להבין מהי מטרתו של האויב...
הצי הרובוטי, במסלול היקפי מסביב לפלאנטה, המשיך לירות במשמר החלל הסאלוסי, אם כי האויב שניחן בבינה מלאכותית לא יכול לעבור דרך שדות הולצמן. הם עלולים להביס את כלי הטיס של משמר החלל ולהטיל סגר על עולם הבירה של הליגה... אבל פרימרו מיץ' כבר הורה לקבוצות הקרב החזקות לחזור מן השוליים, ובתוך זמן קצר תציב עוצמת האש הזאת של ארמדת הליגה אתגר קשה לספינות המלחמה הרובוטיות.
על המסך ראה את הצי הרובוטי הנשאר במקומו... כאילו ממתין לאיזשהו אות מפלוגות המחץ המכקיות. מוחו הסתחרר. מה הם עושים?
טריו של מכונות גלדיאטור הטילו מטעני נפץ לעבר האגף המערבי של אולם הפרלמנט. החזית המגולפת היפהפייה קרסה לרחוב כמו מפולת שלג בשלהי האביב. גושי הריסות התפוררו, חשפו חדרים ולשכות בבנייני הממשל שפונו.
קסאווייר השתעל בעשן, ניסה לראות מבעד למכסה הפנים המוכתם שלו, הביט לעיניו של מדיק בחלוק לבן שתפס אותו בכוח והרכיב מסכה חדשה על פניו. ריאותיו של קסאווייר בערו עתה ביתר שאת, כאילו הושרו בדלק והוצתו באש.
''תהיה בסדר גמור,'' הבטיח לו המדיק בנימה לא ודאית כאשר החדיר זריקת מרץ לצווארו של קסאווייר.
''כדאי מאוד שאהיה.'' הטרסרו השתעל שוב וראה נקודות שחורות מול עיניו. ''אין לי זמן להיות פצוע כעת.''
קסאווייר חש דאגה גדולה לסרינה. לפני פחות משעה היא היתה אמורה לעלות על דוכן הנואמים ולשאת את דבריה בפני נציגי הליגה. הוא התפלל כי היא הגיעה למקום מבטחים.
הוא קם בדי עמל על רגליו, הסיט מעליו את המדיק כשהזריקה החלה להשפיע עליו. הוא הפעיל את הרשת הטקטית הנישאת שלו וביקש מראה מלמעלה, את מה שנגלה לקינג'אלי ההגנה המהירים. הוא בחן את הנתיבים המפוחמים של המכקים הענקיים והחינניים על המסך. לאן הם הולכים?
בעיני רוחו סרק את מכתשי הפגיעה המעשנים ואת הריסות המטה הכללי של המיליציה, דמיין לעצמו את הנתיבים שהשאירו המפלצות המכניות כשהן אצו קדימה.
ואז הוא הבין מה שצריך היה לתפוש עוד מהרגע הראשון, והוא חירף וגידף בשקט.
אומניוס ידע כי מגיני הערבול של הולצמן ימחקו את החיווט המוחי של מכונות החשיבה; לפיכך נותר חלקו הגדול של הצי הרובוטי ממש מעבר למסלול ההיקפי של סאלוסה. אבל אם המכקים יצליחו לחסל את מחוללי המגינים, תיחשף הפלאנטה לכוח הפלישה.
בפני קסאווייר עמדה החלטה קריטית, אבל הבחירה נקבעה מראש. בין אם זה מצא חן בעיניו ובין אם לא, הוא המפקד כעת. בחסלם את פרימרו פיץ' ואת כל מבנה הפיקוד של המיליציה, הציבו אותו המכקים כמפקד העליון - לפחות זמנית. והוא ידע מה עליו לעשות.
הוא פקד על המיליציה הסאלוסית לסגת לאחור ולהפנות את המאמץ העיקרי להגנה על מטרה אחת וחיונית ביותר, ולהשאיר את חלקה הנותר של זימייה חשוף בעוד המכקים מפוצצים ושורפים בכל מקום שהם עוברים בו. גם אם עליו להקריב חלק מהעיר החשובה הזאת, הוא חייב לבלום את הכוחות הממוכנים האלה מלהגיע ליעדם.
בכל מחיר.


האם הנבחן או המשקיף הוא בעל ההשפעה היותר גדולה?
ארסמוס, קבצי מעבדה בודדים

בקורין, אחד העולמות המסונכרנים הראשונים, פסע הרובוט ארסמוס על פני רחבת האריחים שהשתרעה בקדמת החווילה המפוארת שלו. הוא נע באותה גמישות מיומנת שלמד לחקות לאחר שעקב במשך מאות שנים אחר חן התנועה האנושית. פניו העשויים מתכתנזילה, שצורתם סגלגלה ומבהיקה, היו חלקים לגמרי, כמו מראה הנטולה כל הבעה שהיא, אלא אם כן החליט לעצב את שכבת הפולימר המתכתי לסדרת מימיקה של רגשות, כמו מסכות תיאטרון קדומות.
באמצעות סיבים אופטיים שהושתלו בממברנות הפנים שלו, הוא התבונן במזרקות הצבעוניות מסביבו, שהשלימו באורח כה נאה את האבן הלבנה ממנה נבנתה החווילה, את הפסלים העשויים מאבני חן, שטיחי הקיר המורכבים ואת עמודי הבהט שגולפו בלייזר. הכל היה מהודר ומפואר, הכל הותקן על-פי העיצוב שלו. לאחר מחקר וניתוח מרובים למד להעריך את הסטנדרטים של היופי הקלאסי והתגאה בטוב-טעמו שניכר לעין.
עבדי-המחמד האנושיים שלו התנהלו מסביבו בפעלתנות כשהם מבצעים את עבודות הבית - צחצחו פרסים וגביעים ושכיות אמנות, איבקו את הרהיטים, שתלו פרחים, גזמו את השיחים מתחת לאורה הסגלגל של שמש אחר-הצהריים, שמש ענק-אדום. כל אחד מהעבדים החיישנים קד קידה עמוקה ברוב כבוד כשארסמוס עבר. הוא הכיר כל אחד מהם, אך לא טרח לזהותם כפרטים, אף כי תייק במוחו כל פרט ופרט. לעולם לא ניתן לדעת מתי איזשהו נתון זעיר שבזעירים עשוי לסייע להבנה הכוללת.
עורו של ארסמוס ניחן במרכיבים האורגניים-פלסטיים שבהם עברו נוירואלקטרונים. הוא העמיד פנים כי המערך החיישני המתוחכם התיר לו לחוש באמת תחושות פיסיות. תחת אורה היוקד של שמש הענק של קורין, הוא הבחין באור ובחום על עורו, לכאורה כתגובתו של בשר אמיתי. הוא לבש גלימת זהב עבה מעוטרת בארגמן, אחד הפריטים במלתחה האופנתית שבידלה אותו מהרובוטים הפחותים בחשיבותם של אומניוס. גנדרנות וגאוותנות היו מהדברים שארסמוס למד במהלך התבוננותו בבני-אדם, והוא די נהנה מכך.
מרבית הרובוטים לא היו עצמאים כארסמוס. הם לא היו הרבה יותר מאשר תיבות חשיבה ניידות, תת-מערכות טפילות של מוחעד. ארסמוס ציית לפקודותיו של אומניוס גם כן, אבל היתה לו חירות רבה יותר לפרש. במרוצתן של מאות בשנים הוא פיתח זהות משלו וכעין אגו. אומניוס החשיב אותו כעין קוריוז.
ובעת שהרובוט צעד בחן מושלם, הוא הבחין בקול זמזום. הסיבים האופטיים שלו קלטו גוף קטן ומעופף, אחת מעיני העיקוב הניידות והרבות של אומניוס. בכל עת שארסמוס התרחק מהמסכים המרובים שנמצאו ברחבי כל הבניינים, נעו אחריו עיני העיקוב הנפוצות ותיעדו כל תנועה מתנועותיו. פעולותיו של מוחעד העידו על סקרנות עמוקה... או איזושהי פרנויה אנושית, ככל שייראה הדבר מוזר.
זמן רב לפני כן, כשעסק במחשבי הבינה המלאכותית המקוריים של הקיסרות הישנה, הוסיף ברברוסה המורד שערוכים של תווי אופי ויעדים מסוימים. לאחר מכן יכלו המכונות להתפתח לכלל מוח אלקטרוני ענק אחד ששמר על אחדים מהמאפיינים והשאיפות האנושיים שאכף עליו.
מבחינתו של אומניוס, מכקים ביולוגיים, אפילו ממזרים, בעלי מוח אנושי וקרביים של מכונה, לא היו מסוגלים לראות את הנופים החובקים-עידנים שהחיווט המיוחד של מוח המכונה מסוגל לתפוש. כשאומניוס סרק את יקום האפשרויות, הוא היה כעין מסך כביר. היו דרכים כה רבות לנצח, והוא היה כה דרוך אליהן.
תכנות הליבה של אומניוס שוכפל בכל הפלאנטות שנכבשו על-ידי המכונות וסונכרן באמצעות השימוש בעדכונים קבועים. עותקים כמעט זהים של אומניוס, נטולי פנים, מסוגלים לצפות ולתקשר ברחבי המערכת הבין-כוכבית, היו מצוים בעיני עיקוב, במסכי מגע ומתקנים רבים מספור.
וכעת, ככל הנראה, לא היה למוח המחשב הנפוץ הזה שום דבר טוב יותר לעשות מאשר לעקוב ולתחוב את אפו. ''לאן אתה הולך, ארסמוס?'' תבע אומניוס מתוך מיקרופון זעיר מתחת לעין עיקוב. ''מדוע אתה צועד במהירות כזאת?''
''גם אתה יכול ללכת אם תבחר לעשות כן. מדוע לא תעניק לעצמך רגליים לזמן-מה ותלבש גוף מלאכותי, רק על מנת לראות איך זה?'' מסכת הפולימר המתכתית של ארסמוס התעצבה מחדש לכדי חיוך. ''נוכל לצאת לטיול רגלי ביחד.''
עין העיקוב זמזמה ליד ארסמוס. בקורין היו עונות ארוכות, מכיוון שנע במסלול כה מרוחק משמש הענק שלו. כל אחד מהחורפים והקיצים נמשך אלפי ימים. בנוף הקשה לא היו שום יערות או ישימונים טבעיים, אלא רק קומץ מטעים קדומים ושדות חקלאיים שהוזנחו מאז השתלטותן של המכונות ופרצו והתפתחו בלא כל טיפוח.
עבדים אנושיים רבים התעוורו בגין החשיפה לעוצמת הקרינה הסולרית. כתוצאה מכך, התקין ארסמוס לכל העובדים מחוץ לביתו הגנה לעיניים שהותאמה לכל אחד מהם בנפרד. הוא היה אדון רב-חסד המעוניין ברווחתם של משאביו.
כשהגיע אל שער הכניסה לחווילתו התאים הרובוט את מודולת התגבור החושי שהושתלה באמצעות פתחים נוירואלקטרוניים לליבת גופו והוסתרה מתחת לגלימתו. המודולה, יחידה שתכנן הוא עצמו, אפשרה לארסמוס לבצע הדמיה של חושים אנושיים אך עם מגבלות בלתי נמנעות מסוימות. הוא רצה לדעת יותר מכפי שהמודולה מסוגלת להעניק, רצה לחוש יותר. במובן זה ייתכן שיש למכקים יתרון על ארסמוס; אבל הוא לעולם לא יידע זאת בוודאות.
מכקים - במיוחד הטיטאנים המקוריים - היו חבורה אכזרית, צרת-מוחין, נטולת כל הערכה לחושים ולרגישויות היותר מעודנים שארסמוס עמל כל-כך כדי להשיגם. לאכזריות היה מקום, כמובן, אבל הרובוט המתוחכם החשיב זאת רק כאחד מהיבטים התנהגותיים רבים הראויים למחקר, חיובי ושלילי גם יחד. ובכל זאת, האלימות מעניינת ולעתים קרובות נעים להפעילה...
הוא היה סקרן עד מאוד לגבי מה שעשה את הביולוגים בעלי המודעות לאנושיים. הוא היה אינטליגנטי ומודע לעצמו, אבל הוא רצה גם להבין את הרגשות, את הרגישויות האנושיות, את המניעים - הפרטים המהותיים שהמכונות מעולם לא הצליחו לשחזר היטב.
במרוצת המחקר שלו שנמשך מאות שנים, בלע ארסמוס אמנות אנושית, מוסיקה, פילוסופיה וספרות. בסופו של דבר, הוא רצה לגלות את מניינה ובניינה של האנושות, את הניצוץ הקסום שגרם ליצורים הללו, ליוצרים הללו את שונותם. מה הקנה להם... את נשמתם?
הוא צעד לתוך אולם הנשפים שלו והעין המעופפת זמזמה לה בדרכה אל התקרה, משם יכלה לצפות בכל דבר. על הקירות זהרו שישה מסכי אומניוס באפור חלבי.
החווילה שלו עוצבה בדמות האחוזות היווניות-רומיות המפוארות שבהן התגוררו עשרים הטיטאנים קודם שהניחו לגופיהם האנושיים. בבעלותו של ארסמוס היו חווילות דומות בחמש פלאנטות, בכללן קורין והארץ. הוא החזיק גם מתקנים נוספים - מכלאות, חדרי נתיחה שלפני המוות שנבנו על-פי הזמנתו המדויקת, מעבדות רפואיות כמו גם חממות, גלריות לאמנות, פסלים ומזרקות. כל אלה אפשרו לו לחקור את ההתנהגות והפיסיולוגיה האנושית.
ארסמוס הושיב את גופו העוטה גלימה בראשו של שולחן ארוך עמוס גביעים ופמוטים עשויי כסף, אך נערך בו מקום ישיבה אחד בלבד. למענו. כיסא העץ העתיק השתייך פעם לאציל אנושי, ניווני או'מורה, מייסדה של ליגת האצילים. ארסמוס חקר ובדק כיצד בני-האדם המרדנים התארגנו וכוננו מעוזים מפני ההתקפות המוקדמות של המכקים והמכונות. להרת'ג'יר רבי-התושייה היו דרכים משלהם להסתגל ולאלתר, להתעמת עם אויביהם באופנים בלתי צפויים. מרתק.
לפתע הדהד קולו של מוחעד מכל עבריו, ונשמע משועמם. ''מתי יסתיים הניסוי שלך, ארסמוס? אתה בא לכאן מדי יום ביומו ועושה אותו דבר. אני מצפה לראות תוצאות.''
''אני מסוקרן מהשאלות. מדוע בני-אדם עשירים אוכלים בטקסיות שכזאת? מדוע הם מחשיבים מאכלים ומשקאות מסוימים משובחים מהאחרים, כאשר ערכם התזונתי זהה?'' קולו של הרובוט נעשה ידעני יותר. ''התשובה, אומניוס, בוודאי קשורה בחייהם הקצרים להחריד. הם מפצים על כך במכניזם חושי המסוגל להשרות רגשות עזים. לבני-אדם יש חמישה חושים בסיסיים מעולים, בעלי דרגות רבות מספור. טעמה של בירת יונדייר לעומת יין אולרדה, למשל. או התחושה של בד יוטה מאקאז לעומת פארא-משי, או המוסיקה של ברהמס לעומת-''
''אני משער שכל זה מעניין מאוד באיזושהי צורה אזוטרית.''
''כמובן, אומניוס. אתה ממשיך לחקור אותי בעוד אני חוקר את בני-האדם.'' ארסמוס סימן לעבדים שהציצו בעצבנות מבעד לעינית בדלת המובילה למטבח החווילה. גשושה השתלחה מתוך מודולה על מותניו של ארסמוס והגיחה מתחת לגלימתו כשהיא מנופפת בקורי חיישן נוירואלקטרוני כמו בנחשי קוברה משתלחים להכיש.
''כשאני מתייחס בסובלנות לחקירות שלך, ארסמוס, אני מצפה כי תפתח מודל מפורט שיוכל לצפות באורח אמין את ההתנהגות האנושית. אני חייב לדעת כיצד ניתן לעשות את היצורים הללו שמישים.''
עבדים בבגדים לבנים נשאו מגשי מזון מהמטבח - עוף פראי מקורין, בשר בשקדים מוואלגיס, אפילו דג אילתית נדיר מנהר הפלטינה, שהובא מפרמנטייה. ארסמוס טבל את קצותיה דמויי הקורים של הגשושה שבידיו לתוך כל אחת מהמנות ו''טעם'' ממנה, לעתים השתמש במפלח כדי לחדור אל הבשר ולדגום את עסיסיו הפנימיים. ארסמוס תיעד כל טעם וטעם ועדכן את הרפרטואר הגדל שלו.
כל אותה עת, ניהל דו-שיח עם אומניוס. מוחעד שלה כמדומה קטעי נתונים ועקב אחר תגובתו של ארסמוס. ''מזה זמן-מה אני מגבש ומכין את כוחותי הצבאיים. לאחר שנים רבות, הגיע הזמן לחזור ולנוע.''
''באמת? או שמא לוחצים עליך הטיטאנים לנקוט עמדה תוקפנית יותר? מזה מאות שנים מגלה אגממנון קוצר-רוח כלפי מה שנראה לו כחוסר השאפתנות שלך.'' ארסמוס היה מעוניין יותר במאפה גרגרי היער שהיה לפניו. בנתחו את המרכיבים, השתומם משהבחין בסימנים ברורים של רוק אנושי ותהה אם היה זה חלק מהמתכון המקורי. או שמא אחד העבדים פשוט ירק לתוכו.
''אני מקבל את החלטותי בעצמי,'' אמר לו מוחעד. ''נראה לי שזו השעה המתאימה לפתוח במתקפה חדשה.''
הטבח הראשי גלגל עגלה אל השולחן והסתייע בסכין חיתוך גדול כדי לחתוך גוש של פילה סאלוסה. השף, גבר מכוער, מגמגם וקטן מידות, הניח את הפרוסה הנוטפת על צלחת נקייה, הוסיף כף של רוטב חום מתובל והושיט אותה אל ארסמוס. בתנועה מגושמת שמט השף את הסכין מעל כלי ההגשה, וזה נפל בקול רם על אחת מרגליו הנוצצות, החלקות, של ארסמוס, והותיר סדק וכתם.
בבעתה, התכופף האיש כדי להרים את הסכין, אבל ארסמוס הבזיק בידו המכנית שנשלחה למטה ותפסה את הידית. הרובוט ההדור הזדקף והמשיך לשוחח עם אומניוס. ''מתקפה חדשה? והאם זה סתם צירוף מקרים שהטיטאן ברברוסה ביקש בדיוק זאת כגמול כשהביס את מכונת הלחימה שלך בזירת הגלדיאטורים?''
''זה לא רלוונטי.''
השף נעץ מבטו בסכין וגמגם, ''אני אצ-צח-צח אותו א-אישית וזה יהיה כ-כמו ח-ח-חדש, אדון ארסמוס.''
''בני-אדם הם שוטים שכאלה, ארסמוס,'' אמר אומניוס מתוך המיקרופונים על הקיר.
''אחדים מהם, אכן,'' הסכים ארסמוס כשהוא מנופף בסכין החיתוך בתנועות חינניות. השף קטן הקומה התפלל בלאט ולא היה מסוגל לנוע. ''אני תוהה מה עלי לעשות?'' ארסמוס ניגב את הסכין על חלוקו של האיש המרעיד בכל גופו, ואחר-כך הביט בהשתקפותו המעוותת בלהב המתכת.
''מוות אנושי שונה ממות המכונה,'' אמר אומניוס בשלווה. ''את המכונה ניתן לשכפל, ליצור לה גיבוי. כשבני-אדם מתים, הם אובדים לנצח.''
ארסמוס ביצע הדמיה של צחוק סוער. ''אומניוס, אף כי אתה תמיד מדבר על עליונותן של המכונות, אינך מצליח להבין מה בני-האדם עושים טוב מאיתנו.''
''אל תקרא באוזני כעת עוד אחת מהרשימות שלך,'' אמר מוחעד. ''אני זוכר את הוויכוח האחרון שלנו בנושא זה בבהירות גמורה.''
''העליונות נמצאת בעין המתבונן, והיא כרוכה תמיד בסינונם של פרטים שאינם תואמים את הנטאים שלנו.'' באמצעות גלאי החיישנים שלו, המתנופפים כמו ריסים באוויר, הריח ארסמוס את ריחה של זיעה מצחינה שנדפה מן השף.
''אתה מתכוון להרוג אותו?'' שאל אומניוס.
ארסמוס הניח את הסכין על השולחן ושמע את האיש הנמוך והמכוער פולט אנחה. ''קל להרוג בני-אדם כפרטים. אבל כמין, האתגר גדול הרבה יותר. כשהם נתונים באיום, הם מתלכדים ונעשים חזקים יותר, מסוכנים יותר. לעתים, מוטב להפתיע אותם.''
בלא אזהרה חטף סכין ונעץ אותו בחזהו של השף בעוצמה מספקת כדי להחדירו לתוך עצם החזה ומשם אל הלב. ''כך.'' דם הגיח ונשפך על המדים הלבנים, על השולחן, על צלחתו של הרובוט.
האומלל החליק מעל הסכין, השמיע קולות גרגור. כשהחזיק ארסמוס את סכינו המגואל בדם, הוא שקל לנסות לשכפל את הבעת התדהמה ותחושת הבגידה של קורבנו על המסכה הגמישה שלו, אך החליט שלא יטרח על כך. פני הרובוט שלו נשארו מראה שטוחה, סגלגלה. ארסמוס לעולם לא יידרש לגלות הבעה שכזאת, ממילא.
הוא השליך את הסכין הצדה, וזה נפל בקול רם, ואז במענה לסקרנותו טבל את קורי הגשושה הרגישים לתוך הדם שעל צלחתו. הטעם היה מעניין ומורכב מאוד. הוא תהה אם לדמם של קורבנות שונים יהיה טעם שונה.
שומרים רובוטים גררו משם את גופו של השף, בעוד אשר עבדים מפוחדים אחרים התכנסו ליד הפתח ביודעם כי עליהם לנקות את הלכלוך. ארסמוס בחן את פחדם.
אומניוס אמר, ''כעת אני רוצה לספר לך משהו חשוב שהחלטתי לעשות. תוכניות ההתקפה שלי כבר מיושמות.''
ארסמוס העמיד פנים שהוא מתעניין בדברים, כפי שנהג לעשות לעתים תכופות. הוא הפעיל מנגנון ניקוי שחיטא את קצה הגשושה שלו, שהשתלחה לאחר מכן בחזרה אל מקום המסתור שלה מתחת לגלימתו. ''אני מקבל את הכרעתך בעניין, אומניוס, אין לי שום מומחיות בענייני צבא.''
''בדיוק משום כך עליך להקשיב לדברי. אתה אומר תמיד שברצונך ללמוד. כשברברוסה הביס את הרובוט-גלדיאטור שלי במאבק ראווה, הוא ביקש את ההזדמנות לפעול נגד עולמות הליגה, כחסד שהיה זכאי לו ממני. שאר הטיטאנים משוכנעים כי בלעדי ההרת'ג'יר הללו, היקום יהיה הרבה יותר יעיל ומסודר.''
''כל-כך ימיביניימי,'' אמר ארסמוס. ''אומניוס הגדול הולך אחר הצעותיו הצבאיות של מכקי.''
''ברברוסה שעשע אותי, ותמיד יש אפשרות שאחדים מהטיטאנים עלולים להיהרג. זה אינו בהכרח דבר רע.''
''כמובן,'' אמר ארסמוס, ''כיוון שמגבלות התכנות מונעות ממך מלפגוע בבוראיך באופן ישיר.''
''תאונות קורות. מכל מקום, המתקפה שלנו תבלע את עולמות הליגה או תשמיד את שרידי האנושות שם. לא אכפת לי כך או אחרת. כדאי לקיים בקרבתנו רק בני-אדם מעטים מאוד... ואולי אף לא אחד מהם.''
הדברים הללו לא מצאו חן בעיני ארסמוס.



חולית - הג'יהאד הבטלרייאני (Dune - The Butlerian Jihad)
מאת בריאן ברברט וקווין אנדרסון (Brian Herbert and Kevin J. Anderson)
תרגום: ליאור בן דב
הוצאת עם עובד, 2003
723 עמודים



חולית – האתר הרשמי
חולית - בית אטרייאידס (קדימון א')
חולית - בית הארקונן (קדימון ב')
חולית - בית קורינו (קדימון ג')

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
דווקא לא רע  (חדש)
taytay יום שלישי, 24/06/2003, שעה 1:24
יחסית לקדימונים האחרים.
לא מזכיר בכלל את הסגנון של הרברט האב, אבל יכול אפילו לעמוד בפני עצמו. אפשר רק לקוות ששני החלקים האחרים לא יחזרו למתכונת של הקדימונים האחרים.
   כתוב תגובה
יש לטרילוגיה החדשה פוטנציאל.  (חדש)
שלמקו יום שלישי, 24/06/2003, שעה 1:34
בתשובה לtaytay
עד עכשיו, הרברט הבן ואנדרסון (אני מאשים את אנדרסון, דרך אגב, שהספרים החדשים עוברים את קו 700 העמודים בעברית. ספרים ארוכים זה טוב, טרילוגיות ארוכות שכאלו מראות שהמחבר מקבל כסף פר מילה) כתבו ספרים שהתרחשו בעולם שהרברט האב המציא, והתייחסו לאירועים שהוא הזכיר. היקום של הג'יהאד הבאטלריאני מספיק שונה מהיקום של חולית כך שאפשר להחשיב את הטרילוגיה החדשה לספרים שונים לחלוטין (עם כמה שמות מוכרים), כך שסוף סוף נראה עד כמה הרברט הבן מוצלח עם ספר שכולו שלו.
   כתוב תגובה
יש לטרילוגיה החדשה פוטנציאל.  (חדש)
איציק יום חמישי, 26/06/2003, שעה 14:25
בתשובה לשלמקו
אני לא חושב כך. הקדימון היחיד שקראתי (''בית אטראידס'') היה כל כך גרוע שויתרתי על שאר הקדימונים. גם בפרק הזה נאלצתי להפסיק באמצע מפאת הרגשת בחילה. (ההמלצה שלי אגב, היא להמנע תמיד מקדימונים, ויעידו על כך סרטי ''מלחמת הכוכבים'' החדשים.)
   כתוב תגובה
היי.  (חדש)
אנה יום רביעי, 02/07/2003, שעה 1:28
בתשובה לאיציק
היי
קראתי את 3 הטרילוגיות של בריאן הרברט ןקווין אנדרסון
והם ספרים ממש טובים
למרות האורך שלהם
התחלתי לקרוא ולא יכולתי להפסיק
והשפה קלה להבנה
והספרים שלהם ממש מומלצים
אנה
   כתוב תגובה
הערה טכנית: הם לא כתבו שלוש טרילוגיות  (חדש)
NY יום רביעי, 02/07/2003, שעה 11:13
בתשובה לאנה
אלא שלושה *ספרים* המהווים טרילוגיה אחת. הספר ממנו לקוח הפרק שהובא למעלה, ''הג'יהאד הבטלרייאני'', הוא תחילתה של טרילוגיה נוספת, חדשה.
   כתוב תגובה
  (חדש)
אנה יום חמישי, 03/07/2003, שעה 0:02
בתשובה לNY
אני יודעת שהגיהד הוא טרילוגיה חדשה
היתכוונתי לחולית בית הרקנון,אטריידיס וקורין
   כתוב תגובה
על טעם ועל ריח...  (חדש)
איציק יום רביעי, 02/07/2003, שעה 11:36
בתשובה לאנה
אני לעומת זאת הרגשתי שהמחברים פשוט ניסו להכניס בכוח כמה שיותר אירועים ודמויות מ''חולית'' לתוך הספר שלהם ולערבב את הכל עד שמגיעים לספר המקורי. התוצאה מבחינתי הייתה לא אמינה וטיפשית, שלא לדבר גם על העובדה שיש סתירות בין הספרים. את שני החלקים הבאים בטרילוגיה כבר לא טרחתי לקרוא.
   כתוב תגובה
על טעם ועל ריח...2  (חדש)
אנה יום ראשון, 06/07/2003, שעה 13:50
בתשובה לאיציק
טוב
אני חושבת ש3 בהספרים הקודמים לחולית ממש מבהירים את המהלכים הקודמים לחולית זה היה ממש מעניין
ןמרתק
אני לא חושבת שהם מרחו את הסיפור הם פשוט פישטו את הדברים לנו
אני ממש ממלימה לך לקרוא אותם
כי אני ממש אהבתי אותם
אנה
   כתוב תגובה
זה לא זה  (חדש)
עמית יום שלישי, 08/07/2003, שעה 0:14
מצטער, ניסיתי לאהוב את הקדימונים של חולית ולא הצלחתי.
הבן פשוט לא כותב באותה רמה כמו האב, כתיבה דלה שסוחטת את סאגאת חולית ליצירת ספרי מדע בדיוני באנאליים לחלוטין ללא טיפת מקוריות כשאת הפילוסופיה והאמירה הנוקבת על טבע האדם דת ופוליטיקה מחליפה עלילה חצי אפויה שנותנת הרגשה שהמחבר ניסה לפשט את הכתיבה ע''מ להגיע ליותר קוראים או שאולי זה כל מה שהוא יכל להוציא מעצמו. אני לא בטוח מה יותר גרוע.
ממש ממש מקווה שהטרילוגיה החדשה תעלה על הקדימונים ושהמחבר הפיק לקחים מהטרילוגיה הראשונה שלו.
   כתוב תגובה
זה זה אבל אחרת  (חדש)
קובי יום רביעי, 09/07/2003, שעה 1:40
בתשובה לעמית
אי אפשר להביע בכל ספר וספר את הפילוסופיה. תראו בקדימונים את הבסיס של היצירה, לא תמיד הוא מושך את העין או העניין אבל הוא חשוב,
זה מאוד מעניין לקרוא ולהבין את ההסטוריה שהובילה למצב הקיים בחולית, את מה שהוליד את כל תפיסות העולם כמו של הגילדה ובנות הגשרית.
בעיקר הקדימונים של הבתים, גורמים לנו להבין את משמעות המקומות כמו אייקס ואת מה שהניע את הגלגלים למצב המדוייק של חולית, הקדמה ארוכה אם תרצו.
הספר המדובר- הג'יהד, הרבה יותר טוב באנגלית מאשר התרגום הכושל הזה, שאפילו מצליח לי להתגעגע לדורית לנדס שהורסת הכל בתרגומים שלה.
לא שהספר כזה מצויין מלכתחילה, יותר מדי תאורי אהבה וזימה קיצ'יים ומבחילים ומעט מדי על החשוב.
אבל בכל זאת מבהיר חלק חשוב בהסטוריה של היקום שלא היה ידוע קודם. מומלץ לקחת את הזמן ולבדוק אם זה מעניין אותכם. אולי תופתעו:)
   כתוב תגובה
היי  (חדש)
אנה יום שישי, 11/07/2003, שעה 21:33
בתשובה לקובי
כבר קראת את הספר באנגלית ?
למה נופתע מהספר?
אני אכשיו מסיימת לקרוא את חולית בית קורינו ואז אתחיל חולית
משיח חולית,ילדי חולית ,האל של ילדי חולית {משהוא כזה}
אני רוצה לקרוא את לפי הסדר
ככה יותר מעניין, ואז הספר על הגי'הד
לא?
   כתוב תגובה
בריאן הפך את חולית לפרונוגרפיה זולה  (חדש)
אור יום רביעי, 17/03/2004, שעה 23:16
בתשובה לאנה
פרנק הרברט יצר עולם חלופי, מדהים בעוצומתו. בנו לקח את הבסיס, הוסיף אלימות קשה, אונס ותיאורים מפורטים, ובעצם יצר פרונוגרפיה. פרונוגרפיה טובה, אבל עדיין - פרונוגרפיה.

וכן, קראתי את כל ספרי ההמשך, ואמשיך לקרוא, אבל בעוד שספריו של פרנק מפראים את כוננית הספרים שלי, את בנו אני משאילה לקריאה חד פעמית מהספריה, ומחזירה בתיאוב.
   כתוב תגובה
בריאן הפך את חולית לפרונוגרפיה זולה  (חדש)
אורי יום שלישי, 20/04/2004, שעה 22:35
בתשובה לאור
פורנוגרפיה זולה?
היו שם כמה קטעי זימה, אני מסכים, אבל זה לא משתווה לקטעי הזימה של סוף הקלאסיקה של חולית.
החטמה?! *או איך שלא קראו לזה*
נשים ששוכבות עם אנשים בשביל להפוך אותם להיות עבדים שלהן?
בנות גשרית שוכבות עם אנשים בשביל לסמן אותם או מה שזה לא יהיה...
תיאורי סקס לוהט בין דנקן לשכחתי כבר איך קוראים לה שבסוף הופכת לממש דמות ראשית...
כל אלו ביחד עולים ומכפילים את כל מה שקורה בספרים של הרברט...
יכול להיות שיש שם קטעי רומנטיקה קלים, אבל אני בכל אופן לא הרגשתי שהם מרכז הספר...
בהשוואה לכופרי ובית הלשכה חולית הם לא פורנוגרפיים
*אל תשכחו את איך שהחזירו את טאג הגולה להיות טאג הרגיל*
   כתוב תגובה
לא לזה הוא התכוון ב''פורנוגרפיה''.  (חדש)
שלמקו יום רביעי, 21/04/2004, שעה 19:33
בתשובה לאורי
   כתוב תגובה
נחשו מה קניתי אתמול בערב!  (חדש)
דנה 12 יום רביעי, 23/07/2008, שעה 10:40
חולית הראשון! D:
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.