על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0  
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0  
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3  
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0  
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0  
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0  
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0  
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1  
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3  
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1  
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1  
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2  
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7  
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5  
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0  

ה- X-Files נפלו על הראש
ספרים / גל חיימוביץ'
יום שישי, 24/11/2000, שעה 16:00

אנדרו הרמן ממשיך את דרכם של דגלס אדמס וטרי פראצ'ט, בפרודיה על ז'אנר המד''ב בכלל ועל תיקים באפילה בפרט, בספרו 'גנום ליל קיץ'


קחו שני גנטיקאים, נערה חובבת מד''ב, אביה השוטר, קבוצת אנטי-גנטיקה, כמה בריונים, ראש המעבדה לזיהוי פלילי ושני ''אפורים'', ערבבו היטב היטב, הוסיפו כמה קלישאות של המדע הבדיוני, תבלו בהומור בריטי משובח ותקבלו את אחד הסיפורים המטורפים והמצחיקים ביותר שנכתבו לאחרונה.

גנום ליל קיץ (1997, תרגום חופשי של A Midsummer Night's Gene) מתחיל ב-‏18 ליוני 2001. נערה בשם טארה, בתו של ראש המשטרה המקומי, צופה בחדווה בסרט מדע בדיוני בטלוויזיה, על כל הקלישאות הנלוות הזכורות לטובה מסרטים מסוג 'היום השלישי'. בדיוק ברגע המותח, כשהחייזרים הרעים לוכדים את הנסיכה בקרן האנטי-גרוו ומושכים אותה אליהם, מחליפה אמה של טארה ערוץ. יש 'שכנים' (אופרת הסבון האוסטרלית, לא התוכנית של הלימודית). טארה נשלחת למכולת הקרובה להביא חטיפים.
בדרכה למכולת, היא נתקלת בחנות חדשה המוכרת אביזרים מד''ביים (החל מדגמים של אנטפרייז וכלה בנייר טואלט של אי.טי.). מפה לשם היא מצטרפת ל-SOFA (קבוצת חיפוש אחר חייזרים ידידותיים המתכננת שילוח לווין שיצור עמם קשר, באותו הלילה, מחור מספר 13 של מתקן הגולף העירוני) ולקבוצת GAIA (הפועלת למניעת התערבות גנטית).
באותו יום מסתבר לאנשי חברת Splice of Life Patentable Bioscience LTD כי אזל המימון, לאחר הוצאת הפטנט האחרון על ''סושי לאפיה בתנור''. בראשו של פרופסור קריקסון (מן הסתם קרוב רחוק של ווטסון וקריק) כבר מתבשל פרוייקט ה-CFC (ראשי תיבות של Chicken Fed Corn), אשר יאחד סוף סוף את הצמחוניים עם אוכלי הבשר. המטרה של CFC היא לשבט את הגן הנותן טעם של עוף לתוך תירס. לשם השגת מימון מפברק הפרופסור תוצאות וטוען כי הצליח לבודד את הגן השולט על תאוות המהירות של נהגים עבריינים. המשטרה נותנת לו מיד מיליון ורבע פאונד להמשך המחקר, בתוספת העונג המפוקפק של הקמת מאגר מידע גנטי על כל הפושעים במחוז.
במקביל אנו פוגשים בכוכבי הספר – קלבריז ולופין, צייר וזמר, נתיניהם של טיטניה ואוברון. בעקבות תאונה מצערת הם נתקלים לראשונה מזה מאות שנים בעולם החיצון – טלויזיה בכבלים נופלת לחיקם, פתוחה בערוץ המוקדש לקרבות של נשים בביקיני. הנוסטלגיה גואה, כמו גם ההורמונים. בימים עברו נהנו בני גזע הפיות להחמיץ חלב, להפחיד נשים זקנות, לחטוף תינוקות ולאנוס בתולות. אחד השיאים היה כשפוק השתמש באבקת האהבה וגרם לטיטניה להתאהב באיש בעל ראש חמור. אלו היו הימים בהם שלטו האנשים האפורים הקטנים. כעת אוזרים השניים עוז ועולים למעלה במטרה למצוא אשה, עדיף מישהי שמשתתפת ב''נשים לוחמות''.

לא יובא כאן את כל הסיפור, אך יוזכר כי מישהי נחטפת מרצונה הטוב על ידי ה''חייזרים'', כי העלילה כוללת גניבת ציוד מעבדתי, גנים חיזריים הצצים במקומות לא להם (מכשור לשכפול גנטי, למשל), ראש המעבדה לזיהוי פלילי (הדומה מאוד לבוריס קרלוף בצעירותו, כפי שהסופר מזכיר לנו בכל הזדמנות) המוכיח כי זכוכית מגדלת היא כל הדרוש לפענוח חטיפה על ידי חייזרים, מישהו מתאהב ולבו נשבר והתוכנית של מישהו לשלטון עולמי נהרסת, כמעט.

אנדרו הרמן צוחק על סרטי מד''ב כגון מסע בין כוכבים ומלחמת הכוכבים, מפגשים מהסוג השלישי, מין קטלני, קונטקט ובכלל, כל קלישאות המד''ב (קח אותי אל המנהיג וכדומה). הדמויות עצמן הן די סטריאוטיפיות – המדען האובססיבי, ראש המעבדה לזיהוי פלילי (הדומה לבוריס קרלוף בצעירותו) התולה תמונות של גופות במשרדו, האידאליסטים הפאנאטים של GAIA (אחד מהם מזכיר את ההוא שמפיץ את המגיפה בסוף '12 הקופים'), השוטרים הבריטיים המשתדלים להמנע מצרות, ה''חייזרים'' עצמם, כמובן (אפורים, נמוכים, בעלי עיני שקד גדולות ואצבעות מאורכות) וטארה, השורקת ללא הרף את הנעימה של 'תיקים באפילה' וזוכרת בעל-פה את המהירות המקסימלית של וויאג'ר.
לעומת זאת, עצמים דוממים מוצגים בצורה מואנשת ביותר. לדוגמה, תוכנת המחשב של מכשור השכפול, המופתעת מאד לקבל רצף גנטי חייזרי; מכסה פתח הביוב במשרדו של ראש המעבדה לזהוי פלילי (הדומה לבוריס קרלוף בצעירותו), גאה מאד בתפקידו לשמור שכלי הניתוח לא יפלו לביוב, ומעוצבן ביותר כאשר אצבעות אפורות ארוכות מזיזות אותו הצידה; ויש גם פרוזן יוגורט שנמס ושמח לגלות חור בשקית דרכו הוא יכול לצאת החוצה וללכלך את כסאות המכונית. סגנון ההאנשה בו הרמן משתמש יזכיר לקוראי דגלס אדמס את הדלתות בחללית Heart of Gold.

המדענים שבין הקוראים, ביחוד הביולוגים (ככותב שורות אלה), לא יוכלו שלא להזדהות עם המדענים ב-Splice of Life.
האובססיביות, העבודה מסביב לשעון בגלל הרצון למהר ולהשיג את המתחרים וכמובן – שמות החברות המוכרות ציוד מעבדתי (Techgene, DN-aids, Cyto-tech) והשמות המגניבים הניתנים למכשירים (Gene-Erator , Jumper delivery system וכדומה) – כולם לקוחים מהמציאות המוכרת. משפט שיחזיר כל מדען למעבדה הוא זה המתאר את חוסר הסבלנות של קריקסון ליד הצנטריפוגה. גם כותב שורות אלה, ומן הסתם כל מי שמשתמש בצנטריפוגה, תוהה למה לעזאזל לוקח לצנטריפוגה כל כך הרבה זמן לעצור?
עם זאת, הביולוגיה המולקולרית של הרמן לוקה במקצת. אזכור מושגים כמו מיצוי בפנול-כלורופורם או PCR נשמע מאד מדעי אבל, אדון הרמן הנכבד, אין צורך לטחון אפרוח שלם, נוצות, מקור והכל, בשביל להשיג DNA, ביחוד לא כשמשתמשים ב-PCR.

אך גם השגיאות הגסות ביותר לא הפריעו לכותב שורות אלה להנות מהספר (בדיוק כשם שטארה ''לא ראתה'' את החוטים המחזיקים את החללית בסרט הטלויזיה שבפתיחה). כמעט ולא היו עמודים שלא הצחיקו, או לפחות גרמו לגיחוך קל.
הספר מומלץ לכל מי שנהנה ממדריך הטרמפיסט, מהסרט Galaxy Quest, או פשוט מפרודיית מד''ב טובה.



גנום ליל קיץ (A Midsummer Night's Gene)
מאת אנדרו הרמן (Andrew Harman)
ספרים נוספים פרי עטו של הרמן (גם הם פארודיות): The Sorcerer's Appendix, 101 Damnations, Farenheit 666, The Tome Tunnel



Galaxy Quest מאת רז גרינברג
גנום ליל קיץ

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
ושאלת מליון הפאונד.
Kipod יום ראשון, 26/11/2000, שעה 0:09
(2 תגובות בפתיל)
לא יכולתי לסיים..
ירון קפלן יום שני, 04/12/2000, שעה 15:17
(3 תגובות בפתיל)

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.