על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2  
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3  
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1  
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4  
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0  
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13  
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5  
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2  
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות

סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4  
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5  
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1  
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2  
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22  
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15  
מפלצות בע''מ
סרטים / רז גרינברג
06/02/06
תגובות: 4  

על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
שבת, 24/10/2009, שעה 14:30

ביקורת על הסרט ''מחוז 9''


צפייה בסרטים הוליוודים יוצרת את התחושה שכל הנשים יותר יפות מהממוצע, כל הגברים יותר גבריים מהממוצע, הגיבורים תמיד מוסריים מאוד והרעים רשעים להפליא (כי הם לא קיבלו תשומת לב מספיקה בילדותם או כי הם פשוט פסיכופתים). או כמו שאחד המפקדים שלי בצבא סיפר לי – 90% מהקצינים בצה''ל מקבלים הערכת ביצועים גבוהה מהממוצע הצהלי. איפה האנשים הרגילים? איפה הפקידים? איפה האנשים הפשוטים שנלכדו בנסיבות שהכריחו אותם להפוך לגיבורים?
''מחוז 9'' (District 9) מתחיל כמו סרט הוליוודי רגיל, עם ספינת חלל וחייזרים שראינו בעשרות סרטים ותכניות טלוויזיה, אלא שכאן נגמר הדמיון. החללית החייזרית לא נעצרת מעל עיר חשובה בארצות הברית, אלא מעל יוהנסבורג בדרום אפריקה. החייזרים לא נוחתים ומתחילים לאכול בני אדם, אלא מחולצים מהחללית ומונחתים על ידי בני האדם במחווה הומניטרית(?). אף אחד לא יודע למה הם כאן, מה קרה לחללית שלהם ובסופו של דבר הם חיים בסלאמס ומתקיימים מאשפה ומזון חתולים, ואיכשהו מצליחים להכפיל כמעט את אוכלוסייתם ב-‏20 שנה. אלא שבני אדם (אפילו אלה שחיים בסלאמס בעצמם) לא רוצים סלאמס של חייזרים בשכנותם. כדי לפתור את המתח הבין גזעי מקימים עבורם מחנה אוהלים חדש ורחוק מהעיר. התאגיד הרב-לאומי (MNU) שקיבל את האחריות על החייזרים ממנה את ויקוס ואן דה מרב לאחראי על הפינוי. ''מחוז 9'' עוקב בסגנון כמו דוקומנטרי אחרי ארבעה ימים בחייו.
ויקוס אחראי למבצע ''הקש בדלת'', שבו התרומה המבוקשת מהחייזרים היא חתימה על ''הסכמה'' לפינוי ולמעבר למחנה האוהלים החדש, במטרה ליצור מראית-עין חוקית לפינוי ובתקווה לפינוי שקט יחסית. הכל מסתבך כשבטעות הוא שואף חומר כימי חייזרי. לאט-לאט מסתבר לויקוס (ולנו) שלתאגיד הרב-לאומי שאחראי על החייזרים יש תכניות מיוחדות. גם לחייזרים יש תכניות מיוחדות. לגנסטרים במחנה יש תכניות מיוחדות. אפילו לחמו יש תכניות, אם כי פחות מיוחדות. יכול להיות שגם לשכנה של ויקוס יש תכניות מיוחדות רק שאותה אנחנו לא רואים בסרט (מוזר, בהתחשב בכך שמראיינים בסרט מדענים, חברים לעבודה ואת בני המשפחה שלו).
אך גם אם העלילה הזו עשויה להישמע ממוצעת, ''מחוז 9'' הוא סרט מעל הממוצע, וזה נעשה בכך שהגיבור שלו הוא אדם ממוצע. ויקוס הוא פקיד בינוני, השכן החביב מהקומה למעלה, העמית הקצת שלומיאלי שלך שהבוס הסביר שהוא קיבל את הקידום בגלל שהוא היה הכי מתאים. ואולי זה אפילו נכון, אחרי הכול ויקוס מדגים במהלך הסרט ידע נרחב למדי על החייזרים. זה שהוא נשוי לבת של הבוס בטח לא הפריע. גם אשתו של ויקוס ממוצעת, היא אומנם בלונדינית אבל זה יותר בגלל שהיא הולנדית ולא בגלל שהיא כוכבנית הוליוודית. ההתפתחות של ויקוס במהלך הסרט היא ההתפתחות שהיית מצפה מאדם כזה. הוא משתנה, אבל לא מגלה פתאום שאף על פי שהוא שוטר רגיל הוא מסוגל להעיף מכונית בדיוק על מסוק. גם כאשר הוא משתנה, ויקוס נשאר אדם ממוצע לאורך כל הסרט. שרלוט קופלי, שמשחק את ויקוס ון דה מרב, מצליח להעביר במשחקו את כל השינויים שעוברים על ויקוס בלי שנרגיש צרימה. כצופים אנחנו רואים את ויקוס מזוויות רעות וטובות, כשהוא משמיד מדגרת חייזרים לא חוקית וכשהוא מסייע לנרדפים, אך בכולן ויקוס כאדם, ושרלוט כשחקן, משכנעים אותנו באמינות שלהם.
וזה נכון לרוב הדמויות בסרט שאינן מוצגות כגדולות מהחיים, וגם אם הן סטראוטיפיות, הן אינן רק סטראוטיפ. אפילו הגיבור החייזרי הראשי, שנקרא כריסטופר ג'ונסון, לא מוצג כדמות כלילת השלמות, וגם הוא עושה שגיאות, מוסריות ואחרות. היוצא מהכלל הוא דמות החייל הראשית שאכן עונה לכמעט כל הסטריאוטיפים של מפקד קומנדו של שכירי חרב צמא לדם (דם חייזרי במקרה זה), אבל אני נוטה לחשוב שהיא סטראוטיפית מכיוון ששכירי חרב הם אכן כאלה.
''מחוז 9'' גם מצליח להימנע מנפילה בפח של החלפת עלילה עקיבה באפקטים מיוחדים, רעש ופיצוצים. זה לא שאין אקשן או פיצוצים בסרט, יש אפילו רובוט מֵכַּה. אבל בסרט הוליוודי רגיל האפקטים נועדו להשתיק את הנטיות הביקורתיות שלנו באמצעות מינון מספיק של אפקטים מיוחדים – אם משהו בהגיון של הסרט או העלילה לא עובד אז פיצוץ של מכלית דלק אחת או עשר בטוח יעזרו לנו להפקיד את המוח אצל הסדרן. לטעמי האפקטים המיוחדים בסרט הזה, כולל מינון האקשן שהולך וגובר לקראת סוף הסרט, משרת את העלילה. הוא עוזר לנו להיכנס לקצב ההולך ומואץ של הסרט.
''מחוז 9'' הוא סרט לא קל לצפייה, לא בגלל שיש בו יותר מדי אלימות או דם וקרביים שפוכים. הוא לא קל לצפייה מכיוון שהוא דורש מהצופה לחשוב, להרגיש, לקוות, לראות את תקוותיו מתנפצות, לכעוס על הטיפשות והאנוכיות שניפצו את התקוות, ואז לכסוס ציפורניים במשך 15 דקות, בתקווה שיהיה סוף טוב אבל בלי לדעת איך זה יקרה. ומכיוון שהסרט היה כל כך טוב עד עכשיו אתה יודע שהוא לא יזייף איזה ''חייזר אקס מכינה'', ואתה פשוט בטוח שלא יהיה סוף טוב. וכמו הסרט כולו הסוף לא בהכרח טוב, אם כי הוא סוף עם תקווה. ''מחוז 9'' לא עושה הנחות לאף אחד. לא לגיבור הראשי, לא לאשתו, לא לאנושות ולא לחייזרים, ובטח ובטח לא לצופים.
אין לטעות, יש בסרט חורים, יש בו פערים, ויש בו דברים שידרשו סיספונד פעיל, אבל ההרגשה שלי הייתה שהיה שווה לסספנד. בנוסף הסרט הוא כל כך טוב וכל כך סוחף שהשאלות על פערים בו נשאלות רק אחרי שיצאת מהסרט ונזכרת שכדאי לנשום. כשיצאתי מ''מחוז 9'' לא הרגשתי שיצאתי מסרט, אלא שיצאתי מחוויה קולנועית. ''מחוז 9'' לא יוצר אל הצופה קתרזיס, פורקן רגשי כזה שרצו היוונים הקדומים ליצור במחזות שלהם, אבל הוא הכריח אותו לעצור, לחשוב ולברר לעצמו מה הוא ראה ומה זה אומר עליו כצופה וכאדם. אין הרבה סרטי פעולה / מדע בדיוני שמשפיעים כך. חבל להפסיד סרט כזה.


 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
מסכימה עם כל מילה.
יעל שבת, 24/10/2009, שעה 18:37
ון דה מרווה
kenny שבת, 24/10/2009, שעה 19:01
(2 תגובות בפתיל)
גם מסכים. הסרט הזה פשוט עובד.
Sabre Runner יום שני, 26/10/2009, שעה 10:49
(3 תגובות בפתיל)
אכן.
ויימס יום חמישי, 29/10/2009, שעה 23:47
שמתם לב?
מוניקה יום שלישי, 03/11/2009, שעה 13:19

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.