על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0  
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2  
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4  
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2  
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4  
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12  
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11  
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4  
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11  
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1  
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0  
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5  
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3  
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4  
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8  

לקסיקון טרקי סיטי
מאמרים / המערכת
יום שלישי, 06/11/2001, שעה 14:44

חוברת הדרכה לכותבי מד''ב ופנטסיה מתחילים, וכן לכותבים מתחילים באופן כללי


נערך על-ידי לואיס שיינר
מהדורה שניה: ברוס סטרלינג
תורגם על-ידי רמי שלהבת ופורסם לראשונה בעברית במגזין המקוון ''בלי פאניקה''
ההרחבות למהדורה העברית לוקטו על-ידי אור ביאליק
עדכון אחרון: 24/5/2004



הקדמה מאת לואיס שיינר

חוברת הדרכה זו נוצרה על מנת לענות על הצרכים המיוחדים של סדנאות לכתיבת מדע בדיוני. קיומם של מונחים ביקורתיים מדויקים ושימושיים לבעיות הנפוצות בכתיבת המד''ב יכול לסייע לזהות אותן ולדון בהן. מדריך זה נועד לחסוך למשתתפי הסדנאות את הצורך ''להמציא מחדש את הגלגל'' (ראו חלק 3) בכל דיון.

המונחים המופיעים כאן פותחו בהדרגה לאורך שנים בסדנאות רבות. אלה המזוהים עם סופר ספציפי מצוינים ככאלה בסוף כל ערך. סיוע מיוחד לפרוייקט ניתן על-ידי ברוס סטרלינג והמשתתפים הקבועים האחרים בסדנת טרקי סיטי באוסטין, טקסס.


הקדמה (II) מאת ברוס סטרלינג

תכופות אנשים שואלים מהיכן שואבים סופרי המדע הבדיוני את הרעיונות שלהם. רק לעתים רחוקות הם שואלים מהיכן שואבת החברה את סופרי המד''ב שלה. במקרים רבים, המקור הוא סדנאות מדע בדיוני.

סדנאות אלה עשויות ללבוש צורות רבות – מקומיות וארציות, בהשתתפות חובבים או מקצוענים, רשמיות או מזדמנות. בסדנת המד''ב המפורסמת ביותר, בקלריון, נשלפים סופרים לעתיד מביתם וממשפחותיהם ומותקפים ללא רחם במשך ששה שבועות על-ידי סופרי מד''ב מקצועיים, המשמשים עבורם כמנהיגים רוחניים לכתיבה יצירתית. הודות למאמציו הבלתי נלאים של רובין ווילסון, סופרי מד''ב לעתיד יכולים לקבל נקודות אקדמיות על ההתנסות הזו.

אבל חוויות הסדנאות אינה מחייבת הדרכה על-ידי מומחים. כמו להקות רוק גרועות, סדנאות לכתיבת מד''ב יכולות לקום בכל גאראז' ריק על-ידי כל קבוצה של משוגעים לעניין מחוצ'קנים שאין להם משהו טוב יותר לעשות בזמנם הפנוי. לאיש אין זכויות יוצרים על כשרון, רצון או התלהבות.

ההליך הרגיל בסדנאות מד''ב בנות ימינו (הידוע כ''מנגנון מילפורד'') מתנהל בדרך הבאה: המשתתפים מביאים כתבי יד קצרים במספר עותקים שיספיק לכולם. לא מתקבלים משתתפים שלא הביאו סיפור. תורמי הסיפורים קוראים וכותבים הערות לכל הסיפורים. לאחר שסיימו, מתכנסים כולם במעגל, סיפור נבחר באקראי והאיש שמימין לכותב מתחיל לקטול אותו כמו שצריך (קבוצות גדולות עשויות לדרוש ניהול זמן קפדני). מתקדמים במעגל לפי הסדר, עם מינימום של הערות ביניים והפרעות, כאשר כל אדם מביע את דעתו הכנה על יתרונות הסיפור וחסרונותיו. הכותב נדרש בתקיפות, בנוהג קשוח וחסר רחמים, להמנע לחלוטין מכל תגובה, ללא קשר לאופן בו הוא או היא מושפלים בפומבי. כשהמעגל מסתיים והקורא האחרון אמר את דברו, רשאי הסופר המתייסר בשקט להגיב באריכות במשך לא יותר מחצי שעה (או כך ניתן לקוות), ללא תגובות ספונטניות מיותרות. התהליך מורט העצבים ממשיך, פרט להפסקות אוכל אפשריות, עד שכל הסיפורים נדונו, ואז כולם מנסים לתקן את מערכות היחסים החבולות באורגיה של שתיה ורכילות.

אין ספק כי נתן לכתוב ספר מרתק על מדע בדיוני בו לרמת הכתיבה עצמה לא תהיה שום חשיבות. היסטורית-רפאים כזו תוכל לתאר את העולם החברתי של הסדנאות והקליקות הקשורות אליהן – במילפורד: הפוטוריסטים, במילווקי: הבדיונאים, בטרקי-סיטי: הגל החדש, בהידרה קלאב: ז'ול ורן 11 ללא נשים, ושנה אחרי שנה אחרי שנה בקלריון – אלפי קבוצות מד''ב מסביב לעולם, בהן מפורסמות ובהן אלמוניות לחלוטין.

כל אחד יכול להשתתף. התרשמותי היא כי לסדנאות אלה נודעת חשיבות רבה במיוחד בארצות שאינן דוברות אנגלית, בהן חובבים, כותבים ומוציאים לאור שייכים תכופות לאותה קליקה קטנה של משוגעים לעניין. סוג זה של אחווה קבוצתית עשוי להיות הלב האמיתי של הז'אנר.

כעת אנו מגיעים לעיקרו של מאמר זה, לקסיקון סדנאות המד''ב. לקסיקון זה חובר על-ידי לואיס שיינר ואנוכי על בסיס עבודתם של כותבים ומבקרים רבים לאורך ההיסטוריה הארוכה של הז'אנר, והוא כולל מילות מפתח, הארות ומונחים ביקורתיים הרלוונטיים במיוחד לסדנאות מד''ב.

הגרסה הראשונה, שנודעה בשם ''לקסיקון טרקי סיטי'', על שם סדנת הכותבים מאוסטין, טקסס, חממה ידועה לכותבי סייברפאנק, הופיעה ב-‏1988. בהתאם לקודים האידיאולוגיים של הסייברפאנק, לקסיקון טרקי-סיטי חולק חינם לכל דורש ללא הגנת זכויות יוצרים: פריט לא מסחרי, מצולם במכונה, של תוכנה ספרותית חופשית לכל. לואיס שיינר סבור גם היום כי היה זה היישום המוצלח ביותר של מאמץ מסוג זה, וחושב שהגיע הזמן שאפסיק לזלזל בעובדה המוכחת הזאת. אחרי הכל, הלקסיקון המקורי נשאר מאז חופשי לכל דורש והוא מופץ בפנזינים, פרוזינים ורשתות מחשבים מזה יותר משבע שנים. אני מכבד את דעתו של לו, ולמעשה אני די מסכים איתו. אבל אני אידיאולוג, שמאז שנולד לא יכול להשאיר דבר טוב כפי שהוא.

בספטמבר 1990 שכתבתי את הלקסיקון כפרק בטור הביקורת שלי למגזין האנגלי Interzone. כשרובין ווילסון ביקש ממני ללטש מחדש את הלקסיקון עבור Paragon, לא הצלחתי לעמוד בפיתוי. אני תמיד פתוח לתיקונים והתאמות של הלקסיקון. נראה לי שאם מסמך מסוג זה לא מצליח להתרחב, הוא נידון להפוך למונומנט ספרותי, וירחם השם אם זה יקרה לנו. עד כמה שזה שווה, אני מתכוון לשחרר את המהדורה האחרונה הזאת לאינטרנט בהזדמנות הראשונה. אתם יכולים לכתוב לי בנושא: כתובתי היא mailto:bruces@well.com.
חלק ממונחי המילון יוחסו במפורש למי שניסחו אותם לראשונה, במקרים שהצלחתי לאתר. אחרים מופיעים ללא יחוס ואני מתנצל על בורותי.

המדע הבדיוני מצמיח מונחים ביקורתיים יחודיים רבים. תוכלו למצוא כמה מהם בספרו של גארי קיי וולף: Critical Terms For Science Fiction And Fantasy: A Glossary And Guide To Scholaship שיצא בהוצאת גרינווד (1986), אבל לא תמצאו אותם כאן. הלקסיקון הזה אינו מדריך למלומדים. לקסיקון הסדנאות הוא מדריך (בערך) לכותב המד''ב האמיתי והעממי ביותר, מסוגם של ילדי הרחוב השאפתניים והעילגים המצליחים בחוצפתם לכתוב ולמכור חומרים גנריים מקצועיים. זה חומר קשה, חלקלק, מבוסס על כללי אצבע, שניתן לצעוק תוך חבטה זועמת על השולחן.


הקדמה למהדורה העברית מאת רמי שלהבת

אין הרבה סדנאות לכתיבת מד''ב בישראל, כך שהתכלית המקורית של הלקסיקון מתפספסת לכאורה כשמעבירים אותו לעברית. עם זאת, מתפתח לאחרונה בארץ זרם חי ותוסס של ספרות חובבים, טובה יותר או פחות, הלוקה, לרוע המזל, ברבות מהמחלות הכרוניות המתוארות במסמך זה. השפה העברית מוסיפה לאלה מגוון פגעים סגנוניים ותוכניים נוספים שהצדיקו בחלקם הוספת ערכים רלוונטיים. בצורתו הנוכחית, הלקסיקון מיועד לעזור לחוש הביקורת העצמית שיש, כך ניתן לקוות, לכותבי המד''ב המתחילים בארץ, ולספק להם טיפים וכללי אצבע לכתיבה נכונה; זאת, בעודנו זוכרים כי לכל כלל יש יוצאים מן הכלל, וכי החוקים המופיעים כאן נוצרו על מנת שניתן יהיה להפר אותם במקרה הצורך, מתוך הבנה כנה של מטרתם.

מטבע הדברים, הלקסיקון עוסק דבר ראשון ולפני הכל בשפה עצמה, וניסיתי להתאים את המונחים לעברית ככל הניתן. אני מקווה שהצלחתי. הצעות לכללים נוספים ולתיקונים יתקבלו בשמחה, בעיקר בכל הנוגע לתופעות ספציפיות לישראל.



חלק ראשון: מילים ומשפטים

1. אנגרית
השפה בה משתמשים, בטעות, כותבים רבים מדי בעברית, בעקבות השתלטות מונחים מאנגלית על עולם המושגים שלהם. אמנם רוב המד''ב בעולם נכתב באנגלית, אבל אם האותיות בהן כתוב הסיפור נקראות מימין לשמאל, מוטב שלדמות יקראו חיים ישראלי ולא ג'ון סמית, ושחיים ידידנו ימנע מביצוע מסע מחוף לחוף, תיאור חוויות הקולג' שלו, יריה בפייזרים על צבא הקראשרים צמא הדם ממרס, או כל ביטוי אחר שמקומו לא יכירנו בסיפור עברי מקורי. הרבה יותר הגיוני שחיים ייזכר בחוויות מוזרות מהטיול השנתי במצדה, או יספר לחבר'ה על חוויותיו מהריתוק עם הפקידה הפלוגתית ביום בו פלשו אנשי המאדים.
המונח שימש במקור את יצחק בן-נר לתיאור העברית המאונגלזת בישראל הדיסטופית של ''מלאכים באים''.
עברי – דבר עברית!

2. דיאלוג ברנדה סטאר
קטעים ארוכים של שיחה המופיעים ללא רקע מוחשי או תיאור של הדמויות. דיאלוגים מסוג זה, כשהם מנותקים מהנסיבות הספציפיות שלהם, נוטים להדהד בריקנות, כתלויים בחלל ריק. קרוי על שם רצועת הקומיקס האמריקני בה בלוני דיאלוג נראו תלויים לעתים תכופות בקו השמיים של מנהטן.

3. הפואטיקה של הבעסה (חדש)
שימוש מאולץ של המחבר במשלב או בשפה בהם אינו שולט באופן מלא, או בכלל, על מנת ליצור ''אווירה'' או רושם אצל הקורא האומלל, הנאלץ לשבור את שיניו בנסיון נאצל להבין במה הדברים אמורים.

4. הרים וגבעות (חדש)
נסיונו של כותב להדגיש את תוכן הטקסט באמצעות משחקים יצירתיים בגודל או בצורה של הגופן (פונט), אולי כדי לפצות על חוסר יכולת להעביר את כוונתו במלים בלבד. מסר ותחושה באמצעות מילים בלבד. מקרה קל יותר של תופעה זו הוא הנטיה לשימוש יתר בהדגשה ובאות מוטה.

5. הלו!!! מישהו שומע אותי??? (חדש)
יש כותבים המשוכנעים כי הקורא לא יתייחס לדבריהם ברצינות אם לא ישתמשו בדי סימני קריאה ושאלה. סיפורים פרי עטם נוטים להיות צעקניים משהו, וכן לכלול שלל שאלות הרות גורל. במובן מסוים הם צודקים – הקורא אכן לא יתייחס לדבריהם ברצינות!!!

6. טולקין מתהפך בקברו (חדש)
טולקין המציא שפה – למה לא נעשה כמוהו? לרוע המזל, רוב ממציאי השפות למיניהם לא באו מהרקע הבלשני של טולקין ונסיונותיהם הגמלוניים מסתיימים בדרך כלל בתוצרים מעוותים ונטולי עקביות המעוררים בקורא שלל רגשות – שאף אחד מהם אינו מחמיא לכותב כלל וכלל.

7. טום סוויפטי / טום החופז
הדחף הלא ראוי להוסיף למילה ''אמר'' תואר-פועל צבעוני, כמו ב'''מוטב שנמהר' אמר טום בחפזון''. כזה היה השטנץ הקבוע ברומנים בפרוטה הישנים של הרפתקאות טום סוויפט. דיאלוג טוב יכול לעמוד בפני עצמו ללא צורך בשימוש בערימת מתנשאת של תארי-פועל.

8. לא בזמן הנכון
השימוש השגוי בפעלי הווה בינוני במשפט בעל מבנה פשוט – שגיאה של כותבים מתחילים. ''בהכניסו את המפתח לחריץ למנעול, הוא זינק במעלה המדרגות והוציא את אקדחו מהמשרד''. אללי, גיבורנו לא היה מסוגל לעשות כדבר הזה אפילו אם ידיו היו באורך של 20 מטר. טעות זו מתקשרת באנגלית גם ל''מגיפת האינג'' – הנטיה למלא משפטים בפעלים המסתיימים באותיות ing, מבנה דקדוקי של הווה מתמשך הנוטה לבלבל את סדר האירועים הסביר.
(במקור – דימון נייט)

9. לא ברמה (חדש)
שימוש בשפה, באוצר מילים או בידע שאינם תואמים למאפייני הדמות המדברת. כך, לדוגמה, יפיק פיו של מושיק כהן, ילד בן חמש בגן שושנה, מרגליות בעברית אבן שושנית מדוקדקת למהדרין, ואילו פרופ' יעקב מיכאלי הישיש מהפקולטה לתנ''ך באוניברסיטה העברית ידון בהשפעות קרינת הרקע הקוסמית על קרדית אבק הבית תוך שימוש יצירתי בסלנג עדכני.

10. ''לקרוא לשפן סמאארפ''
שיטה זולה לאקזוטיות מדומה, בה אלמנטים מהעולם האמיתי משנים את שמם לצורת חיים פנטסטית, ללא שינוי משמעותי בטבעם הבסיסי או בהתנהגותם. ''סמאארפים'' נפוצים במיוחד בעולמות פנטסיה, בהם אנשים רוכבים לעתים תכופות על בהמות אקזוטיות שנראות ומתנהגות בדיוק כמו סוסים.
(במקור – ג'יימס בליש)

11. מחלת אבן-שושן
שימוש יתר שערורייתי בשמות תואר מאולצים, המגובבים לכדי ערימה מעלת מוגלה, פטרייתית, קודרת, מדממת, חשוכה, מצורעת, שוות משמעות לחלוטין.
(במקור – ג'ון וו. קמפבל)

12. מילות טישו
מילים המשמשות לעירור תגובה רגשית זולה מבלי להפעיל את האינטלקט או את חוש הביקורת. מופיעות לעתים תכופות בשמות סיפורים הכוללים קטעי ליריות מזויפת כמו ''כוכב'', ''ריקוד'', ''שיר'', ''דמעות'', ו''משורר'', קלישאות הבנויות לעירור קהל מצועפי העיניים ועדיני הלבב.

13. סינדרום ''הבלש משורג השרירים''
מונח שימושי זה לקוח מתוך קרוב-משפחה של ז'אנר המד''ב, ספרות הבלשים. כתבני סידרת מייק שיין הראו רתיעה תמוהה משימוש בשמו האמיתי של שיין, והחליפו אותו בתחליפים כמו ''הבלש החסון'' או ''כלב הגישוש אדום השיער''. תופעה זו נובעת מהאמונה השגויה שאין להשתמש באותה מילה פעמיים בקירבה מופרזת. הנחה זו נכונה רק למלים חזקות ובולטות במיוחד כמו ''סחרחר''. מוטב להשתמש מחדש באותו מטבע לשון או ביטוי ולא לחפש ללא טעם תחליפים מסורבלים שיעקפו אותו.

14. עוגיות מקושטות
קישוטים חסרי ערך לסיפור, כמו מילים לטיניות ארוכות ומתיפיפות, הבאות במקום בו ניתן היה להשתמש בשפה רגילה בתכלית. סופרים מתחילים משתמשים לפעמים ב''עוגיות מקושטות'' על מנת להסוות טעויות ולשוות לסיפור תחושה של עידון.
(במקור – דימון נייט)

15. קדחת השמות המסחריים
שימוש בשם המסחרי לבדו, ללא גיבוי של פרטים ויזואליים, על מנת ליצור תחושה שגויה של דמיון למציאות. תוכלו למלא את העתיד בהונדה וסוני ואיי-בי-אם ועדיין להשאר בלי שום מושג איך הוא נראה באמת.

16. תופעת עלוני ''אמר''
פעלים מלאכותיים המשמשים לעקיפת המילה ''אמר''. ''אמר'' היא אחת מאותן מילים בלתי נראות בשפה בהן כמעט לא ניתן להשתמש יותר מדי. אין ספק כי היא מסיחה את הדעת הרבה פחות ממילים כמו ''החזיר'', ''חקרה'', ''פלט'' ומוזרויות אחרות. המונח ''עלוני 'אמר''' בא מחוברות דקות שהכילו מאות מלים נרדפות למילה ''אמר'', אשר נמכרו לסופרים שאפתניים במודעות קטנטנות במגזינים האמריקניים בתקופה שקדמה למלחמת העולם השניה.

חלק שני: מבנה הפיסקה והסיפור

1. אנושיות מזויפת
נגע מקומי האופייני לכתיבה גנרית, בה מרכיבים של עניין אנושי יומרני בסגנון אופרות סבון משתרבבים לסיפור כבדרך אגב, ללא קשר לתרומתם האמיתית להתקדמות העלילה או למוקדי הסיפור. פעולותיהן של דמויות בעלות ''אנושיות מזויפת'' מעוררות תחושה מציקה של חוסר רלבנטיות, כיוון שהסופר המציא את הבעיות שלהן מחוץ למרקם הכולל של הסיפור בכדי שיהיה לו על מה ליילל.

2. אתה לא יכול לפטר אותי, אני מתפטר
נסיון לפזר את הספקנות הבסיסית של הקורא במכת מנע – כמו מתוך ציפיה מוקדמת ליחס שלילי מצדו. הסופר מנסה לענות על הספקות מראש. ''בחיים לא הייתי מאמין לזה אם לא הייתי רואה את זה במו עיני!'' ''זה היה אחד מאותם צירופי מקרים בלתי סבירים שיכולים להתרחש רק במציאות!'' ''זה היה סיכוי של אחד למיליון, אבל זה כל כך מטורף שזה עשוי אפילו לפעול!'' וכולי. נפוץ להפליא, באופן מפתיע, בעיקר במדע בדיוני.
(במקור – ג'ון קסל)

3. באתוס (אנטי-קליימקס)
שינוי פתאומי ולא צפוי ברמת השפה. ''צפויות להתרחש מהומות עקובות מדם והתקוממויות ברבריות שיובילו למרד עממי אלים אלא אם כן המשטר יתחיל להיות הרבה יותר בסבבה על כל מיני דברים''.

4. דישיזם
התערבות חסרת טעם של סביבת הכתיבה של המחבר או של מצבו הנפשי, בטקסט ובעלילה. סופרים שמעשנים ושותים תוך כדי כתיבה נוטים תכופות להטביע או לחנוק את דמויותיהם באספקה בלתי נדלית של משקאות וסיגריות. בצורות מעודנות יותר של דישיזם, הדמויות מתלוננות על בלבול וחוסר יכולת להחליט, כאשר זהו בעצם מצבו של הסופר ברגע הכתיבה, ולא מצבם בסיפור עצמו. ''דישיזם'' קרוי על שמו של המבקר שאיבחן את התופעה.
(במקור – תומס מ. דיש)

5. הפנמות מזויפות
טכניקה זולה וחסכונית בה המחבר, מתוך חוסר סבלנות לתיאור מלא של הסביבה, מערפל את תחושותיה של הדמות המספרת תוך שימוש בכיסוי עיניים, התקפה של מחלת חלל נוראית, דחף בלתי נשלט לקיים מרתון הורדת ידיים בחדר המנוחה, וכן הלאה.

6. הראה, אל תסביר
עקרון חיוני בכתיבה טובה. הקורא צריך להיות מסוגל להגיב באופן טבעי לעדויות שהסיפור מספק, ללא הדרכה של הסופר כיצד עליו לעשות זאת. מהלכי ארועים ספציפיים ופרטים שתוכננו היטב יכולים לבטל את הצורך בהרצאות ארכניות מיותרות. כך, במקום לספר לקורא ש''היתה לה ילדות קשה ואומללה'', אירוע ספציפי – המערב, למשל, ארון נעול ושתי צנצנות דבש – ימחיש את העניין טוב יותר.
הצמדות מופרזת לעקרון הראה-אל-תסביר יכולה להפוך לעניין חסר כל טעם. בעניינים שוליים עדיף, לפעמים, לטפל באופן הישיר ביותר האפשרי.

7. הרחבת יתר
צורה של עודף באקספוזיציה, בה פעולה הברורה בהחלט מהדיאלוג מומחשת באופן ישיר. '''בואי נסתלק מכאן' אמר, מאיץ בה ללכת''.

8. נפנופי יד
נסיון להסיח את דעתו של הקורא על ידי כתיבה מלאת אור, צלצולים ופירוטכניקה מילולית אחרת, במטרה להסיח את הדעת מסתירות לוגיות חמורות.
(במקור – סטיוארט ברנד)

9. סימנים מפרד
צורה קומית של ''דישיזם'' (ע''ע) בה מכניס המחבר באופן לא מודע, בעקבות הרמה הנמוכה של מה שכתב, הערות ביקורתיות מטופשות: ''אין בזה הגיון''. ''זה כל כך משעמם''. ''זה נשמע כמו סרט סוג ז'''.
(במקור – דימון נייט)

10. סיפורת המבנה המהודק
מום גנרי הקשור ל''אנושיות מזויפת'' (ע''ע). סיפורת המבנה המהודק מערבת ''דמויות'' הנכשלות בהצגת תגובות רגשיות משכנעות, בהיותן מרוכזות כל כך בהתפעלות מהכלים הספרותיים וההרצאות הדידקטיות של המחבר.

11. עמעם
מניע או מרכיב מוטיבציוני שהכותב התעצל לספק. הביטוי ''משום מה'' הוא סמן טוב לאזורים העמומים בסיפור. ''משום מה היא שכחה להביא את אקדחה''.

12. צחוק מוקלט
דמויות צועקות מהיציע ומושכות בשרוולו של הקורא בנסיון לכפות עליו תגובה רגשית מסוימת. הן צוחקות בפראות לבדיחות של עצמן, בוכות בקול על כאביהן, ושודדות מהקורא את האפשרות לתגובה רגשית כנה מכל סוג שהוא.

13. תמנון בפה
כשלון של הסופר להבין שההנחות חסרות השחר והבדיחות הפרטיות שלו פשוט אינן משותפות לשאר העולם. במקום להריע לחוכמה מרחיקת הראות של הערות הסופר, העולם הרחב יבהה בו במבט תוהה ובתדהמה, כאילו תמנון חי מציץ לו מהפה.
כיוון שכותבי מד''ב הם סוג לא מאוזן במיוחד של בני-אדם, ולמעשה הפכו את אופיים למטבע העובר לסוחר, ''תמנון בפה'' משמש גם כדבר שבח הניתן, לעתים נדירות בלבד, לתיאור מידת החרפון החיונית, הייחודית, האלוהית והבלתי צפויה של סופר מד''ב אמיתי.
(במקור – ג'יימס פ. בליילוק)
הערת המערכת: לתשומת לבך, כותב מתחיל יקר – מי שכתב ''מידת החרפון החיונית, הייחודית, האלוהית'' וכו' לא התכוון אליך. במקרה שלך זו התחכמות סתם. תמיד.

14. תמנון על האח
צ'כוב אמר שאם רואים אקדח על כרכוב האח במערכה הראשונה, הוא יורה באחרונה. במלים אחרות, מרכיבים עלילתיים צריכים להיות מופעלים באופן מחושב ובדגש דרמטי הולם. עם זאת, בעלילות מד''ב הנומהשמואים כל-כך מהממים לעתים עד כי הם יכולים לגרום למבני עלילה סטנדרטיים לקרוס לחלוטין. קשה, למשל, להעביר את הצד הדרמטי של השפעת האוברדראפט של אבא על המצב המשפחתי בזמן שקראקן מפרכס וענקי מיישר את העיר. אי-התאמה זו בין הרכיבים הדרמטי המקובלים והתמות המד''ביות המוקצנות והגרוטסקיות ידועה כ''תמנון על האח''.

15. תסמונת החדר הלבן
סימן ברור ונפוץ של כשל בסיסי ביכולתו של הסופר לדמיין. נצפית לרוב בתחילת סיפורים, לפני שהסביבה, הרקע והדמויות נבנו כמו שצריך. ''היא התעוררה בחדר לבן''. 'החדר הלבן' הוא מערכת חסרת תווים שאת פרטיה עדיין יש להמציא – עדות לכשלון יכולת ההמצאה של הסופר. הדמויות 'מתעוררות' על מנת להתחיל שרשרת טריה של מחשבות, שוב – בדיוק כמצבו של הסופר. פתיחת 'החדר הלבן' מתלווה לרוב לבחינה רצינית הרבה יותר של הנסיבות ולאקספוזיציה מיותרת – דברים שניתן היה לעקור כבר בהתחלה ללא כל כאב.
נותר עדיין לראות אם קלישאת 'החדר הלבן' תשאר על כנה כיום, כאשר רוב הכותבים מתמודדים עם מסכים זוהרים במקום עם דף נייר חלק.

חלק שלישי: סוגי סיפורים טיפוסיים לסדנאות כתיבה

1. אני והחבר'ה
סיפור בו השפה, אוצר הביטויים, הרמיזות, הבדיחות ואף העלילה עצמה נובעים מקורותיה, חוויותיה ובדיחותיה הפרטיות של קבוצת אנשים קטנה, הרואה אותו כיצירת מופת יחידה בדורה. שאר העולם, לעומת זאת, סובל. אופייני לתלמידי תיכון, חיילים וחברי הגרעין הקשה של קהילת חובבי המדע הבדיוני.

2. אשליית בול-כמו
סיפור מד''ב המאמץ בדרך זו או אחרת את הקישוטים של ספרות ההרפתקאות הזולה. ספינת החלל היא ''בול כמו'' אניית קיטור חוצת אוקינוסים, עד לכובעו של מהנדס המכונות הסקוטי שבעמדה. פלנטת התיישבות היא ''בול כמו'' אריזונה, פרט לשני הירחים בשמיים. ''מערבוני חלל'' וסיפורים נוסחאיים על בלשים עתידניים הם גרסאות נפוצות במיוחד לסיפור זה.

3. דאוס אקס מכינה, או ''האל שיצא מהמכונה''
רכיבים סיפוריים עם פתרונות מופלאים לקונפליקט סיפורי, המגיעים משום מקום והופכים את כל תהפוכות העלילה עד אליהם לבלתי רלבנטיים. ה. ג'. וולס הזהיר מהחיבה המופרזת של המד''ב לאל שבמכונה כשטבע את האמרה ''אם הכל אפשרי, דבר אינו מעניין''. המדע הבדיוני, המתמחה בהפיכת הבלתי-אפשרי לסביר, רותק מאז ומתמיד לרעיון הכוחות העליונים הנצורים בכיס החולצה. בינה מלאכותית, מציאויות וירטואליות וננוטכנולוגיה הם שלושה נומהשמואים נפוצים במיוחד במד''ב העכשוי, שמהווים מקור זול וזמין לניסים מכל סוג וצורה.

4. היה זה לילה סוער וקודר (חדש)
היה זה בוקר חם וזיוותני. הסופר חיפש פתיחה, אבל לא היה לו מושג מה לכתוב. בצר לו, ויתר על הנסיון למצוא פתיחה שתהיה קשורה במשהו לתוכן הסיפור או לאופיו, ובחר באופציה המטאורולוגית – תיאור סוער, קודר, מפזז, מעונן חלקית עם ממטרים פזורים, והרוח מתגלגלת בשלווה בין הקלישאות ויוצרת אווירה זולה ומשומשת.
המושג ''לילה סוער וקודר'' הפך לשם מקובל של תחרויות בכתיבה קלישאית מכוונת.

5. הכלב השורק
סיפור המסופר בסגנון מתוחכם, מסתורי ומפותל כל כך עד כי הוא מסוגל להרשים את הקורא בעצם מקוריותו הסיפורית, אך כסיפור הוא פשוט אינו ראוי להתייחסות. כמו כלב שיודע לשרוק: זה מדהים שהוא מסוגל לזה – אבל הוא לא באמת שורק טוב מספיק.
(במקור – הארלן אליסון)

6. הצהרת האימהות
סיפור מד''ב הבונה מצב מטריד במיוחד של איום לקיום האנושי, בוחן בחפזה את משמעותו ושב עד מהרה לאשר מחדש את המוסכמות החברתיות והאנושיות המוכרות לכל, כלומר – פאי תפוחים ואימהות. גרג איגן אמר פעם שהסוד של סיפור מד''ב מוצלח באמת הוא היכולת ''לשרוף את הצהרת האימהות'' ללא נקיפות מצפון.
(במקור – גרג איגן)

7. הקטסטרופה הנינוחה
סיפור בו ארועים מחרידים מזעזעים את כל החברה האנושית, אך המיקוד הוא בקבוצה קטנה של דמויות בורגניות מהמעמד הבינוני של אנגלוסקסים לבנים. מהות הקטסטרופה הנינוחה היא לתת לגיבור הזדמנות לבלות כמו שצריך (בחורה, סוויטות בחינם במלון סאבוי, מכוניות זמינות תמיד) כשכל האחרים מתפגרים להנאתם.
(במקור – בריאן אלדיס)

8. התמהוני מהצהובונים
סיפור שנוצר מבלבול בין אמצעי הבעה מד''ביים ופנטסטיים, או, ליתר דיוק – בלבול בין תפיסות עולם מנוגדות. התמהוני מהצהובונים נוצר לרוב כתוצאה של חוסר יכולתו של המחבר להבחין בין היקום הרציונלי, הניוטוני-איינשטייני, המבוסס על סיבה ומסובב, לבין היקום האי-רציונלי, העל-טבעי והפנטסטי. או שהמשטרה רודפת מוזח שברח ממעבדות גנטיות, או שמכונת הקידוח חדרה את תקרת הגיהנום – אבל לא שני הדברים בעת ובעונה אחת באותה יצירה ספרותית. אפילו עולמות פנטסיה זקוקים לסוג כלשהו של עקביות פנימית בסיסית. כך, סיפור העיסקה עם השטן בהשתתפות הססקווץ' (מפלצת ענקית דמוית אדם, ''ביג-פוט'') גם הוא סיפור של ''תמהוני מהצהובונים''. קריפטו-זואולוגיה ססקווצ'ית ואמונות טפלות נוצריות פשוט לא מסתדרות טוב ביחד, אפילו לא לצרכים קומיים.
(במקור – הווארד וולדרופ)

9. יש לי, יש לי, יש לי! (חדש)
''הרעיון שלי כל כך טוב עד שהוא חייב להיות הפואנטה של הסיפור''. הכותב מפתח רעיון, בונה אותו בקפידה, וברגע שהוא חושף אותו בפני הקוראים, בום! הסיפור נגמר. כמעט תמיד יטב לסיפור אם גילוי הרעיון יהיה התחלה להתפתחות מורכבת יותר, ולא המטרה הבודדת אליה מוביל הסיפור.

10. לא שם זין (חדש)
שאיפה נשגבת של הכותב לנצל את הז'אנר כתואנה להכניס לסיפור זיונים, זיונים ועוד זיונים, מכל סיבה מזוינת שעולה על דעתו המזוינת של הכותב המזוין.

11. להמציא מחדש את הגלגל
סופר מתחיל עושה מאמצים כבירים ליצור מצב מד''בי או פנטסטי המוכר כבר לעייפה לכל קורא מנוסה. המצאת הגלגל מחדש היתה נפוצה במיוחד אצל סופרי מיינסטרים שניסו לחדור לתחום המד''ב. כיום התופעה נפוצה בעיקר אצל כותבים חסרי נסיון במוסכמות הז'אנר שנדחפו לכתיבת מד''ב בעקבות צפיה בסרטי מד''ב, סדרות מד''ב, משחקי תפקידים, קומיקס ומשחקי מחשב.

12. סיפור אדם וחווה
תת-זן נפוץ עד כדי גועל של ''סיפור האל סתור השיער'' (ע''ע), בו שואה מחרידה, התרסקות של חללית וכדומה, משאירה שני ניצולים, גבר ואשה, המתגלים באופן מפתיע כאדם וחווה, הורי כל המין האנושי!

13. סיפור האל סתור השיער
קטע המאמץ באופן מכאני סיפור תנ''כי או מיתולוגי אחר וכופה ''הסבר'' מד''בי מאולץ לארועים התיאולוגיים המופיעים בו.
(במקור – מייקל מורקוק)

14. סיפור הכֹּלבּוֹ
סיפור הכורע תחת משקל עצמו עקב הכללת כל רעיון חדש שעלה במוחו הקודח של המחבר במהלך הכתיבה.
(במקור – דימון נייט)

15. סיפור הדירה המבולגנת
בדומה לסיפור ''חיי הדפוקים'' (ע''ע), יומרנות אוטוביוגרפית זו מציגה מחבר אומלל ובוהמי למחצה, החי לו בחרדה אורבנית בדירה מבולגנת. פעמים רבות מככבים בסיפור חבריו של המחבר תחת מסווה דק –
הם עשויים להיות לפעמים, לצערם הרב, שותפיו של המחבר לסדנת הכתיבה.

16. סיפור ''חיי הדפוקים''
קטע אוטוביוגרפי בו המספר מתלונן שהוא מכוער ולא מסוגל למצוא זיון.
(במקור – קייט וילהלם)

17. סיפור ''צמרמורת'' (חדש)
סיפור המכיל טוויסט או פאנץ' בודד ואשר בנוי כך שפעולת השעית אי האמון שהוא דורש מהקוראים אינה אפשרית למי שעברו את גיל הגן.

18. ספר הקומיקס של רמברנדט
סיפור בו הושקעה עבודה עצומה ברעיון או בתימה טריוויאליים ובסיסיים מדי, אשר פשוט אינם מסוגלים לשאת על עצמם את משקל האמצעים האמנותיים הרציניים כל כך בהם בחר המחבר.

19. עלים צפים בזרם (סליפסטרים)
סיפור לא מד''בי בעל מופרעות בסיסית כל כך, או שנכתב בצורה כה בלתי-מציאותית ותמוהה, עד כי הוא אינו יכול להתקבל כחלק מספרות המיינסטרים המסחרית המקובלת ותופס מחסה תחת כנפי המד''ב או הפנטסיה. ביקורות וטכניקות פוסט-מודרניסטיות הן מקורות פוריים במיוחד לעלים צפים בזרם.

20. צ'ארלי ומפעל השוקולד
סיפור מד''ב דידקטי הבנוי כל-כולו כסיור מודרך בהמצאה ענקית ומסובכת. טכניקה נפוצה באוטופיות ובדיסטופיות.
(במקור – גרדנר דוזואה)

21. צנצנת הסחוג
''אתה מבין, כולנו חיים בצנצנת של סחוג!'' או ''אתם מבינים, אני בעצם כלב!''
סיפור הבנוי כך שהמחבר יוכל לשלוף בסופו הפתעה מטופשת לגבי נסיבות התרחשותו. תוצר לואי של ''אזור הדמדומים'' הטלויזיוני הותיק. סיפור שלם חסר זכות-קיום שנוצר אך ורק כדי שהמחבר יוכל לצעוק ''עבדתי עליכם!''
דוגמא לכך היא סיפור המתרחש בבִיצה של חומר ירוק, צורב ושמנוני שמוקף במחסום גבוה ובלתי עביר... הפתעה! גיבורינו הם חידקים החיים בצנצנת סחוג.
זהו מקרה קלאסי של ההבדל בין שטות לבין רעיון אמיתי. ''מה היה אם כולנו היינו חיים בצנצנת סחוג?'' הוא דוגמה לראשון, ''מה היה אם מהפכני שנות הששים היו זוכים ליישם את החברה שלהם הלכה למעשה?'' הוא דוגמה לשני. מד''ב טוב דורש רעיונות, לא הבלים.
(במקור – סטיבן ב. בראון)
כשהדבר נעשה ברצינות הראויה במקום כשטות חולפת, סוג זה של סיפור יכול להיות מתואר בשם ''סביבה מוסתרת מעין''.
(במקור – כריסטופר פריסט)

22. קצר ולא לעניין (חדש)
סיפור שנכתב מתוך אמונתו העמוקה של מחברו שאסור לו לעבור אורך מסוים. לשם כך הוא חותך, מקצר ומרטש את הסיפור. בסופו של דבר, למי איכפת אם אפיון הדמויות או העלילה הולכים לעזאזל? העיקר – הסיפור קצר!
במקרים חמורים יותר, הכותב יגבב מלים עד שיגיע ליעד הנכסף, ואז יכרוך בבהילות את סוף הסיפור, בדרך כלל תוך שימוש ב''דאוס אקס מכינה'' (ע''ע), בלי שום קשר לקצב התפתחותו הקודם או למשהו בכלל.

23. תסמונת דניס הופר
סיפור המבוסס על פיסות מסתוריות של מדע ופולקלור המרחפות סביב סביב ויוצרות תחושה של מוזרות חסרת כיוון. בשלב זה נכנסת לתמונה דמות המשוחקת על-ידי שחקן אופי מטורלל (מהסוג בו מתמחה דניס הופר) ומגלה לגיבור מה קרה באמת, בנאום ארוך ומטורף.
(במקור – הווארד וולדרופ)

חלק רביעי: העלילה

1. אלטרנטיבות מזויפות
רשימה של פעולות בהן היתה הדמות יכולה לנקוט, אך לא עשתה כן. תכופות היא מכילה את כל הסיבות לכך. בסגנון עצבני זה עוצר המחבר את כל ההתרחשויות בסיפור בכדי לסיים קו עלילה מורכב על חשבונו של הקורא המסכן. ''אם הייתי מתלווה לשוטרים, הם היו מוצאים את האקדח שהיה מונח בארנקי. ובכל מקרה, לא רציתי להעביר לילה בבית המעצר. אני מניחה שיכולתי פשוט לרוץ במקום לגנוב להם את המכונית, אבל הרי...'' וכך הלאה. מוטב לוותר על כך לחלוטין.

2. אם המנזר, התקשרי הביתה
קיבל את שמו מסיפור מיינסטרים על קתדרלה מימי הביניים שנמכר לציבור כמד''ב בעקבות הופעה מקרית של צלחת מעופפת בסופו. בהרחבה – כל סיפור מיינסטרים לו הודבק רכיב מד''בי או פנטסטי מיותר על מנת שיוכל להמכר ככזה.

3. זרקור באפלה / בריאה ספונטנית (חדש)
מצב בו הכותב לא טרח לפתח את העולם לפני שהחל לכתוב, וכתוצאה מכך אלמנטים חיוניים בעלילה אינם נחשפים עד הרגע בו הם נחוצים לכותב. כך אנו מתוודעים לחברו הטוב של הגיבור, שהוא כאח לו והיה שותף לכל האירועים החשובים בחייו, רק כשמגיע זמנם לצאת למסע נועז יחדיו; וכך אנו גם מתוודעים לחליפת החלל חסינת הלייזרים רק לאחר שגיבורנו ניצל מאש לייזרים צולבת. לעתים קרובות מתאפיינת כתיבה זו בריבוי סוגריים וכן בפסוקיות לוואי ארוכות כאורך הגלות, שנועדו להשלים את המידע החיוני שלא הוצג קודם לכן. השם נובע מכך שבכל רגע נתון, רק חלק העולם שמואר בזרקור תשומת לבו של הכותב זוכה לקיום, וכל שאר העולם מוסתר בצללים.

4. סיפורו של דביל מושלם
עלילה היכולה לפעול רק אם כל הדמויות חסרות בינה. הן מתנהגות בדרך הנוחה מאד למחבר, במקום לפעול על-פי מניעים רציונליים משל עצמן.
(במקור – ג'יימס בליש)

5. סיפורו של דביל מדרגה שניה
קו עלילה המערב חברה בדיונית שלמה שהיתה יכולה להתקיים רק אם כל יצור ויצור שחי בה היה בהכרח אידיוט.
(במקור – דימון נייט)

6. עלילת ואז
עלילה פיקארסקית בה קורה דבר אחד, ואז דבר אחר, ואז עוד משהו, והכל מסתכם פחות או יותר בשום דבר.

7. עלילת עשבים שוטים
עלילה הנארגת, מתפתלת ומסתבכת בסבך חי ועבות, בעודה חונקת כל דבר העומד בדרכה.

8. פלישאה (חדש)
נסיון ליצור עלילה חדשנית על בסיס רעיון שחוק, שסופו להיכשל עקב סיום נדוש. כך, צי החלל האימתני דובר האנגלית העומד בפני תקיפת כוכב לכת מתגלה כצי חייזרי מיקרובי חובב מדע בדיוני העומד לפלוש לכדור הארץ.

9. תלושי-קנייה עלילתיים
אבני הבניין הבסיסיות של עלילות פנטסיה מבוססות ''קווסט''. ה''גיבור'' אוסף מספר מספיק של תלושי קניה עלילתיים (חרב קסומה, ספר כישוף, חתול קסמים) בכדי שיוכל לשלוח את המחבר אל סוף הסיפור. שימו לב כי ''המחבר'' מקביל בסוג כזה של יצירה ל''האלים'': ''האלים פסקו שהוא יצא למשימה'' – קדימה, חבוב! המחבר פסק שהוא ימשיך במשימה עד שכמות מספקת של דפים יתמלאו כדי להצדיק התקדמות.
(במקור – דיוויד לנגפורד)

10. תעלולי קלפים באפילה
עלילה בנויה בתחכום המסתיימת ב: א. שורת מחץ המבוססת על בדיחה פרטית שאף קורא לא יפענח, או ב. הצגה של פרט טריויה זניח המעניין רק את המחבר. פעלול זה עשוי להראות מחוכם להפליא ולתגמל עמוקות את הדימוי העצמי של המחבר, אך אין לו שום תכלית ברורה לעין.
(במקור – טים פאוורס)

חלק חמישי: רקע

1. ''אתה הבנת את זה, ברוך?''
צורה ממאירה של מסלקת מידע (ע''ע) המועברת תוך כדי דיאלוג, בו הדמויות מספרות זו לזו דברים אותם הן כבר יודעות, במטרה לעדכן את הקורא מהר ככל האפשר. טכניקה נפוצה זו ידועה גם בשמות ''דיאלוג רון ודון'' (במקור – דימון נייט), או ''דיאלוג המשרתת וראש המשרתים'' (אלגיס בודריס).

2. מסלקות מידע
מקטעים של מידע סביבתי בלתי ניתן לעיכול המיועד להסביר את סיטואציית הרקע. מסלקות מידע יכולות להיות מוסוות – כמו עיתון דמיוני המוכנס לעלילה או מאמרים של ''אנציקלופדיה גלקטיקה'', או גלויות לכל – כאשר ההתרחשויות קופאות במקום והמחבר תופס את הבמה ומתחיל להרצות. מסלקות המידע ידועות גם כ''גיבובי הבהרות''. השימוש במסלקות מידע מהירות, בנויות היטב ונוחות לקריאה ידוע גם כ''קיטנור'' או Kuttnering, על שמו של הנרי קוטנר. כאשר המידע מוכנס ללא כל הפרעה לתוך הזרימה הטבעית של הסיפור, נכנה זאת Heinleining, או, בתרגום קלוקל – ''הינלון''.

3. מערבוני חלל
השימוש המזיק ביותר ב''רהיטים משומשים'' (ע''ע). קברניט ספינת החלל כסוף השיער צועד ביהירות לבר חללאים, מתמוטט לתוך קנקן ברנדי ג'וביאני וזורק כמה אשראיונים לזונת חלל שתענג לו את השוליים הגלקטיים.

4. מפתח בחור המנעול (חדש)
נסיון לשמור על הילה של מסתורין, מתוך אמונה שהדבר מרתק את הקורא, על ידי חשיפת טפח והסתרת טפחיים מעולמו של הסיפור. דבר זה גורם לקורא להרגיש כאילו הוא מציץ לתוך העולם מבעד לחור מנעול בו נעוץ מפתח, וכל מה שהוא רואה הוא בעיקר ריצודים של אור בשוליים. סופרים מקצוענים יודעים להשתמש בטכניקה זו על מנת ליצור מתח ועניין אצל הקורא, אך אצל כותבים מתחילים התוצאה היא בדרך כלל בלבול, שעמום ועגמת נפש.

5. ניקורי עיניים
פריטי מידע חיים ועשירים היוצרים תחושה קליידוסקופית של דמיון ויזואלי הזורם אל מול רקע מד''בי בארוקי במורכבותו. אחד האידיאלים של הסייברפאנק היה ליצור ''פרוזה עמוסה'', מלאה ב''ניקורי עיניים''.
(במקור – רודי רוקר)

6. ''סבלתי למען האמנות שלי'' (ועכשיו תורכם)
צורה של מסלקת מידע (ע''ע) בה מעמיס המחבר על הקוראים מידע בלתי רלבנטי שנרכש במאמץ רב במהלך המחקר המכין לסיפור. כפי שציין פעם אלגיס בודריס, שיעורי הבית קיימים בשביל לגרום למסובך להראות פשוט.

7. סטייפלדון (Stapledon)
השם שניתן לדמות הנעמדת במרכז הבמה ומתחילה להרצות. לרוב מובא כשם עצם פשוט, למשל: ''הבאת סטייפלדון לפתור את הבעיה במקום לתת לדמויות להתמודד איתה.''

8. סיפור איפה-מתי
הכנסת מידע רקע מועט מדי בתחילת הסיפור כך שהוא, אף על היותו קריא, טכנית, נראה כתלוי בחלל ריק ואינו מצליח לתפוס את תשומת לבו של הקורא.
(במקור – ל. ספרייג דה קאמפ)

9. עומס חזיתי
ערימת כמות גדולה מדי של אמצעי אקספוזיציה בתחילת הסיפור, ובכך הפיכתו לדחוס מדי ויבשושי עד כדי אי-קריאות.
(במקור – קוני וויליס)

10. רהיטים משומשים
שימוש ברקע מחוץ להקשר הטבעי שלו. במקום לבנות רקע הדורש הסבר או להסתכן בהמצאה מחדש של הגלגל (ע''ע), למה שלא ניקח מאחרים? נציב את הסיפור שלנו ביקום של מסע-בין-כוכבים, ורק נחליף את השם 'פדרציה' ב'אימפריה'.

11. שביבי רעיונות
פתרון לבעיית מסלקת המידע (ע''ע): איך למלא את הרקע. לדוגמא, המכניזם של ההינע הבינכוכבי (הרעיון המרכזי) אינו חשוב, אלא השפעתו על הדמויות. אנשים יכולים להגיע מכוכב לכוכב במספר חודשים, אה, וזה גם גורם להם להזיות על גלגוליהם הקודמים. או באופן קיצוני יותר – העקרונות הפיסיקליים של שידורי הטלויזיה נמצאים במרכז הרעיון; בשוליים נמצאים אנשים ההופכים לבטטות-כורסה כיוון שאינם צריכים לצאת יותר מהבית לצורך בידור. או, באופן בוטה יותר: אין צורך במסלקות מידע כלל, אלא רק בתיאור ברור של הדרך בה הושפעו חייהם של בני האדם מהרקע שלהם. ידוע גם כ''הכנסת נבואות והשערות למרקם חיי היומיום''.

12. שוניות הוויה
מעבר בסיפור מד''ב המראה כי האמונות הבסיסיות והעמוקות ביותר שלנו על המציאות, החלל-והזמן או המודעות התערערו, השתנו טכנולוגית, או לפחות הפכו מפוקפקות לחלוטין. סיפוריהם של ה. פ. לבקראפט, ברינגטון ביילי ופיליפ ק. דיק משופעים ב''שוניות הווייתיות''.

חלק שישי: דמויות ונקודת מבט

1. אפיוני כובע עם נוצה
דמות המוגדרת על-ידי מאפיין חיצוני בודד, כמו כיסוי ראש יוצא דופן, צליעה, דיבור שרקני, תוכי על הכתף וכן הלאה.

2. גברת בראון
האיש הקטן, הפשוט והיומיומי, המצליח בדרך כלשהי להבין נקודה מהותית וחשובה אודות הקיום האנושי. ''גברת בראון'' הוא דמות נדירה במד''ב, עקב היותה חוסה בצילם של תת-מיתוסים (ע''ע) בולטים העשויים מהקרטון מצופה הזהב המשובח ביותר. במאמר מפורסם שלה, ''מדע בדיוני וגברת בראון'', גינתה אורסולה לה גווין את היעדרותה של גברת בראון משדה המד''ב.
(במקור – וירג'יניה וולף)

3. ג'ון אפללו משכונת התקווה
דמויות שאינן מתאימות לסביבת החיים שלהן. גיבורי סיפור המתרחש בישראל אמורים להיות ישראלים בשמם ובהתנהגותם, בדיוק כמו אמריקנים בניו-יורק, סינים בסין, וקלינגונים בקלינגוניה עילית. אפייני, באופן מטריד, לאחוז גדול מסיפורי המד''ב המקוריים בעברית. חופף, חלקית, לבעיית האנגרית (ע''ע).

4. נקודת מבט מתגלצ'ת
המחבר מאבד שליטה על נקודת המבט הסיפורית ומשנה את מקורה ללא כל סיבה נראית לעין, או מגלה דבר אותו הדמות המספרת לא היתה מסוגלת לדעת בשום פנים ואופן.

5. צלמי קרטון (חדש)
דמויות – החל באדם בודד וכלה בצבאות שלמים – שתפקידן מתמצה בהיותן תפאורה. הן מושלכות לתוך הסיפור כמו היה קדרה מהבילה, במטרה להגיד לגיבור שהוא צריך לפנות ימינה בפניה השלישית, או פשוט לאפשר לו להפגין את גבורתו בקרבות אדירים אליהם הן מסתערות ללא מחשבה או סיבה נראית לעין. אופייני במיוחד (אך לא רק) לפנטסיה הנוסחתית.

6. תת-מיתוסים
סוג קלאסי של דמות במד''ב, השואפת להפוך לאבטיפוס של דמות אבל לא ממש מצליחה, כמו המדען המטורף, מחשב העל המשוגע, החייזר הסופר-רציונלי חסר הרגשות, הילד המוטנטי הנקמני, וכן הלאה.
(במקור – אורסולה לה-גווין)

חלק שביעי: שונות

1. אינטלקטואליות סקסית
ההילה המשכרת של רעיון מדעי חדשני, להבדיל מהתרומה ההגותית האמיתית שאי פעם תצמח ממנו.

2. זיבולי שכל בע''מ
''מדע בדיוני'' כישות מפרסמת ומקדמת מכירות בעולם המסחר.

3. כולה עז (חדש)
גורם בסיפור שנראה לכותב מזעזע, מחריד או דרמטי להדהים – ומתקבל על ידי הקורא באדישות או בשוויון נפש מוחלט.

4. ת''ג/תא''ג
במקור – AM/FM. מונחים הנדסיים המיועדים להסוות את הסירבול והליקויים הבלתי נמנעים של ''אוטומטים מוכרים'', לעומת החלום הטכנולוגי הפשטני והפנטסטי של ''פלא מזויין''.

5. מציאות הקונצנזוס
מונח שימושי לעולם בו רוב האנשים המודרניים השפויים מאמינים לרוב שהם חיים – בניגוד, למשל, לעולמות בהם חיים נערים מתבגרים, בלשנים ופיסיקאים קוונטיים.



מאמר זה אינו מוגן על-ידי זכויות יוצרים



בלי פאניקה
מהו מד''ב?
כיצד לא לכתוב סיפור מד''ב
רמזים לסופר המתחיל , מאת פלוני איזק אסימוב
רשימת קלישאות המד''ב המשומשות
פורום הסיפורים של האגודה
כללי פורום הסיפורים של האגודה
תחרות קלישאות

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
מצויין
יעל יום שלישי, 06/11/2001, שעה 15:56
(5 תגובות בפתיל)
וחידון קטן למשתתפינו הקבועים:
NY מאושר יום שלישי, 06/11/2001, שעה 16:47
(17 תגובות בפתיל)
אם אפשר ברצינות רגע...
וינסנט יום חמישי, 08/11/2001, שעה 9:42
(9 תגובות בפתיל)
נפלא.
Evil יום שלישי, 13/11/2001, שעה 11:10
חיסול חשבונות
לורנצו סמיית' שבת, 24/11/2001, שעה 21:51
(6 תגובות בפתיל)
במפתיע, מצאתי את סיפור ''אם המנזר
כליל נאורי יום שלישי, 04/12/2001, שעה 16:12
(8 תגובות בפתיל)
לא מוותרים על תיאורים
האישה-שגרה-בתוך-אבטיח יום ראשון, 11/11/2007, שעה 15:26
(2 תגובות בפתיל)
הלקסיקון ב- TV TROPES
מקס צ'פלין יום שני, 20/04/2009, שעה 23:40

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.