על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0  
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2  
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4  
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2  
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4  
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12  
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11  
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4  
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11  
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1  
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0  
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5  
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3  
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4  
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8  

האיש שבא מהעתיד
מאמרים / אלי אשד
שבת, 17/06/2000, שעה 1:56

''יש צורך רק בחמש אצבעות כדי לנהל את הגלאקסיה ורק בשלוש עשרה אצבעות על מנת לשלוט ביקום.''
דוד אבידן


לפני מספר שבועות זכה אריאל גוטמן, תלמיד בית ספר תיכון מחיפה, בפרס ראשון בתחרות ''מדענים צעירים'' במוזיאון המדע בירושלים. גוטמן זכה בפרס על הרעיון וההמצאה המקוריים של מחשב כותב שירה. ''השירה מעורפלת מטיבה ולכן שיר המיוצר על ידי מחשב יכול להצליח יותר מפרוזה למשל,'' הסביר.
המחשב כותב השירה שאותו יצר גוטמן פעל באמצעות חיקוי ספציפי למשורר האהוב ביותר על היוצר שלו - דוד אבידן. התוכנה, המבוססת על מערכת סטטיסטית, ניתחה את שירי אבידן ובנתה מאגר מידע הכולל את שיריו ואת ההקשרים המילוליים שביניהם. על בסיס מאגר המידע כתבה התוכנה שירים חדשים הדומים לכאורה לשירי אבידן, אם כי למעשה הנם חסרי פשר. משוררים אנושיים עדיין אינם צריכים לחשוש מהתחרות, בניגוד לשחקני השחמט…

אבידן נבחר כמודל גם מסיבות טכניות, כיוון שאין לשירתו מבנה דקדוקי סגור והיא מתאפיינת בחופש רב, וכך קלה יחסית לחיקוי. סיבה אחרת, עם זאת, היא כי אין משורר אחר שהתעניין כמוהו בחידושי הטכנולוגיה בכלל ובמחשבים ובעתיד בפרט, והיה זה אך טבעי כי הוא זה שישמש כבסיס למחשב כותב השירה הראשון.


המשורר מהמאה ה-‏30

המדע הבדיוני זכה לעניין מועט מאוד בקרב הסופרים התקניים ו''הנחשבים'' של הספרות העברית. מעטים מהם טרחו לכתוב יצירה אחת או שתיים בתחום, ולרוב הכחישו את עצם היות יצירות אלה מד''ב. היה רק יוצא דופן אחד שלא הצטרף לזילזול הכללי הזה, והוא אחד מענקי השירה העברית החדשה, דוד אבידן. לאורך כל חייו היה אבידן קורא נלהב של ספרות המד''ב, ושיריו, שהתפרסמו בשפה המיוחדת ה''אבידנית'' שלהם, מלאים וגדושים ברעיונות מד''ב ועתידנות. בשירתו מוצד האני לבדו ביקום, כשהוא חמוש רק בתובנות מודרניות ובלשון עברית מתוחכמת, אל מול חורים שחורים וסכנה ההשמדה הגרעינית, אך גם מול סיכויים להארכת חיים גנטית , נעורי נצח ומסעות בחלל. בשירתו הוא השתמש בלשון העברית התנ''כית על מנת לתאר מצבים עתידניים.
אבידן, שהיטיב כל כך לתאר את המציאות העכשוית הישראלית ,היה לאמיתו של דבר מרוחק ממנה מאד. הוא תיאר את עצמו שוב ושוב ברצינות הולכת וגוברת כאיש המאה ה-‏30, בן אלמוות, מבקר מזמן אחר שרק בטעות נחת בישראל הקרתנית של אמצע וסוף המאה ה-‏20. כאשר נשאל בעניין זה עם אכן הוא נוסע מזמן אחר הוא מעולם לא הכחיש אם כי הקפיד לציין שאינו עובר על חוקי הפלנטה וכל שאר הדברים הם עניינו האישי. ''אני בא מן העתיד ושהייתי בהווה היא זמנית בלבד,'' קבע אבידן. ''יש לי נוסטלגיה לעתיד, לא לעבר. אני זוכר קדימה, נע קדימה, והאפשרויות הנובעות מן העתיד הן שמכתיבות לי את ההווה.'' הוא הביע שוב ושוב את התקווה שהאנושות תגיע לבסוף לרמת התפתחות כזאת שתאפשר לה לקלוט ולהבין את התשדורות שהוא שולח לה מהעתיד.

הוא כתב שיר בנושא המספר כיצד הוא מתעורר בעתיד :

ועכשיו אבידן דוד
גוזר על עצמו שיכחה
ונזכר בעצמו מחדש
בעוד אלפיים שנה
ועולה מן המוות חלש
בעיניים דבוקות משינה
ושותה מים שקופים
ונושם צי חלל רחוק
ורואה חיים יפים וחשופים
חיים ללא סדר וחוק
ואז הוא מחליף איתם
מילים אחדות בשפתם

(מתוך הספר ''תשדורת מלווין ריגול'')

המסר של השיר ברור: גם בעוד אלפיים שנה יוכל אבידן לתקשר עם בני אותו עתיד רחוק שכן הוא בעצם שייך לאותו עתיד (בניגוד לשאר בני התמותה הרגילים, קצרי הראות וההבנה, הסובבים אותו).
לחברה שהקים קרא ''חברת המאה ה-‏30'', על שם התקופה העתידנית שממנה כביכול בא.

כיוון שאבידן הירבה להשתמש ברעיונות טכנולוגיים ועתידניים, הוא יצר מילים ומונחים מיוחדים שנועדו לתאר תפיסות עתידניות.
כך למשל הוא המציא את המילה ''ביננים'' (מלשון ''תבוניים'') בכדי לתאר יצורים מכוכב אחר - מילה שלא תפסה לעומת המלה ''חייזרים'' בה משתמשים חובבי המדע הבידיוני ו''חוצנים'' בה משתמשים חובבי העב''מים, וחבל - לדעתי היא יפה יותר משתי מלים אלו…

נוסף לשירי המד''ב, המרוכזים בעיקר בספריו ''תשדורת מלוויין ריגול'' ו''ספר האפשרויות'', חיבר אבידן ב-‏1965 גם מחזה בשם ''קארמבול'' העוסק בשלושת האנשים האחרונים שנשארים בעולם לאחר השמדת המין האנושי. מחזה זה נכתב גם כתסריט לסרט קולנוע. ב-‏1974 הוא פרסם ספר בשם ''הפסיכיאטר האלקטרוני שלי : שמונה שיחות אותנטיות עם מחשב''. שהוא כביכול קובץ של שיחות אותן ניהל אבידן עם מחשב אינטיליגנטי המנסה להבין (ללא הצלחה מרובה) מהי האנושיות. בספר זה נגע אבידן ברבים מהנושאים המעסיקים אותנו כיום ביחסים בין האדם והמחשב והאפשרות של התפתחות של אינטיליגנציה מלאכותית. הוא הטיל ספק באפשרות כי מחשבים יהיו מסוגלים לכתוב אי פעם שירה. ספק אם חזה כי שירתו שלו תשמש כבסיס למחשב כותב השירה הראשון, אבל הדבר לא היה מפתיע אותו כלל וכלל.


יוליוס קיסר הורג את ברוטוס

תרומתו הידועה ביותר (אם גם לא בהכרח החשובה ביותר) של דוד אבידן למד''ב הייתה בסרטיו.
ב-‏1968 יצר אבידן סרט קצר בן חמש-עשרה דקות בשם ''הכל אפשרי''. סרט זה היה מבוסס על שיר שלו בשם ''גם אתה ברוטוס!'' - פואמה של היסטוריה אלטרנטיבית שבה יוליוס קיסר, שחש בקשר לרצחו, בא למקום ההתנקשות כשהוא חמוש בחרב, וכאשר מתנפלים עליו הקושרים הוא הורג אותם אחד לאחד עד שהוא מגיע לראש הקושרים, ברוטוס, והורג אותו כשהוא צועק ''גם אתה ברוטוס!''. הסרט היה המחזה של נושא השיר שהרחיבה אותו רק במעט והראתה את האפשרויות השונות שנוצרו כתוצאה משינוי ההיסטוריה בידי קיסר. זהו אחד מסרטי ההסטוריה האלטרנטיבית הראשונים שנוצרו מעולם (ידוע לי רק על שני סרטי הסטוריה אלטרנטיבית שנוצרו קודם לכן במקום כלשהוא, ואחד מהם הוא פרק של ''מסע בין כוכבים''...)


קישקשתא נגד איש העתיד

ב-‏1976 יצר אבידן סרט קצר בשם ''צפנים טלפטיים'' שהתבסס על העניין העמוק שלו בטלפטיה, ולנושא זה חזר ב''מגנום אופוס'' שלו מ-‏1981 - ''שדר מן העתיד'' - אחד הסרטים הישראליים היקרים, המושמצים והפחות מצליחים אבל גם המעניינים שנעשו מאז ומעולם, וגם אחד מסרטי המדע הבידיוני הבודדים באורך מלא שנעשו בקולנוע הישראלי. כמו ''הכל אפשרי'', גם ''שדר מן העתיד'' התבסס בעלילתו על פואמה בעלת אותו השם שהתפרסמה בספר ''תשדורות מלווין ריגול''. העלילה של הסרט דובר האנגלית שאותו ביים אבידן הייתה כדילקמן:
בעולם של שנת 3005 מקבל נוסע בזמן (שאותו גילם השחקן ההולנדי ג'וזף ביי) הוראות ממפעיל אלמוני (שאותו מגלם אבידן עצמו) למסע אל העבר של שנת 1985. ב-‏1985 (ארבע שנים בעתיד, בזמן יצירת הסרט), יפן וסין הן המעצמה הטכנולוגית והכלכלית הדומיננטיית בעולם. מרגרט תאצ'ר היא עדיין ראש ממשלת בריטניה (כפי שאכן היה), ושמעון פרס הוא ראש הממשלה בישראל (כפי שאכן היה), והוא מפעיל בלחיצת כפתור את פצצת האטום הישראלית בניסוי שמתנהל בסיני. בדיוק אז, כשישראל מצטרפת בגלוי למועדון המדינות הגרעיניות, נוחתת בניו יורק מכונת זמן שממנה יוצא השליח מהעתיד. השליח, טלפט שאינו נזקק למילים בכדי לתקשר עם סביבתו, בא אל המאה העשרים במשימה מיוחדת במינה שאותה הוא פורש לפני נציגי האומות במועצת הביטחון של האו''ם (שכוללת, אגב, גם את ישראל). השליח מסביר לנציגי האומות שעל מנת שיוצר העתיד האוטופי ממנו הוא בא יש לפתוח במילחמת עולם שלישית שתטהר את העולם מכל הרשע הקיים בו. המלחמה תפרוץ בין כך ובין כך, אך כדי שיווצר עתיד טוב יותר יש להקדימה ככל האפשר שכן ''כל המלחמות פרצו מאוחר מדי''. על מנת לשכנעם הוא מעביר להם שעור בטלפטיה באמצעות מגברים טלפטיים מיוחדים המולבשים על רקותיהם ומצחיהם. לאחר מכן הוא יוצא למסע יחסי ציבור ברחבי העולם לצורך קידום רעיון המלחמה הטוטלית. לצורך זה הוא מופיע בשבע הבירות הגדולות של כדור הארץ (שאחת מהן היא תל אביב) ועושה זאת בו זמנית לאחר ששכפל את דמותו לשבעה עותקים זהים. הוא גורם לאסונות טבע אחדים, משבש את תפקודם של כלי התקשורת, משנה את כותרות העתונים בעת ההדפסה, פולש אל ערוצי הטלויזיה - הכל באמצעות טלפטיה. באופן כללי, הוא יוצר תוהו ובוהו. רק המדען הישראלי אבי זיו (שאותו גילם אבי יקיר, שידוע בעיקר בכך שהוא זה שהפעיל וסיפק את הקול לבובה של קישקשתא בתוכנית של הטלויזיה הלימודית ''מה פתאום'') מתנגד לדרישה הזאת ומנסה להניא את חברות מועצת הביטחון מההחלטה הנוראה. במהלך הסרט הוא עסוק בעיקר בניהול סקס נועז (טלפטי ולא טלפטי) עם חברתו, אך לבסוף חושף זיו את זהותו האמיתית של איש העתיד, שאינו כלל מהעתיד, אלא הוא מקדם מכירות של תאגיד יפני בן זמננו (אבידן חשב שבעתיד יפן תהיה מעצמת העל האמיתית) שפיתח מגברים טלפטיים (ושמשתמש ברובוטים לוחמי קרטה) ואותם הוא מנסה לשווק באמצעות טריק פירסומי מבריק. סופו של דבר הוא שהשליח מפוטר בידי שולחו העלום. סיום זה כמובן עומד בסתירה מוחלטת לפתיחת הסרט שמתרחשת בשנת 3005 עם יציאתה של מכונת הזמן לעבר...

קוריוז : אחת הדמויות המופיעות בסרט היא של סופר המדע הבידיוני הידוע אייזק אסימוב, שאותו גילם שחקן אמריקני שדמה לו חיצונית - נורמן ראביס. במהלך הסרט אסימוב נוכח בשולחן העיתונאים שמראיינים את השליח, וסופג מהאיש שבא מהעתיד נזיפה מעליבה על ''חוסר הדמיון המשווע'' שגילה בספריו ובתיאוריו את העתיד (קנאת יוצרים של אבידן?). עוד דמות שהופיעה בסרט הייתה של ראש ממשלת אנגליה מרגרט תאצ'ר, שאותה גילמה שחקנית אנגליה בשם פאם בארדן.

אבידן הסביר שזהו למעשה לא סרט ''מדע בדיוני'', אלא סרט שאמור להעביר מסר רטורי. הסרט אמור היה לעסוק בשאלות כמו: האם יש מקום למין ולאהבה בעולם עתידני? האם תוכל האנושות לקיים תקשורת בעזרת טלפטיה בלבד? האם נתן יהיה לפתח בעתיד טכניקות של שיכפול האדם? וכו'. אחד המסרים הוא שאנו כבר חיים במציאות עתידנית מבלי שנחוש בכך. בנוסף לכך רצה אבידן לומר כי אכן יש דבר כזה הנקרא טלפטיה. הוא טען כי הוא עצמו מעביר שדרים טלפטיים כדבר שבשגרה, וכי את הסרט עצמו על השחקנים בני הלאומים השונים שהופיעו בו הצליח לביים רק משום שהעביר למשתתפים מסרים טלפטיים. הוא טען ש''האדם צריך לדבר פחות ולחשוב יותר''.

נושא נוסף שהעסיק את אבידן בסרט היה נושא המסע בזמן. הוא טען שתפיסת המסע בזמן בסרט מבוססת על התפיסה של איינשטיין. מכונת הזמן כפי שהופיעה בסרט הורכבה מקונוסים כפולים מחוברים בקדקדיהם, שכשבמרכזם חור שחור ששימש כמנוע, וכוון הסיבובים הואר ככיוון סיבובי הזמן לעבר או לעתיד.'' אבידן הסביר ש''יחידת הארוע ביקום מורכבת מחלקיקים, שצורתם דומה לשתי קונאות אור שבינהם פעור חור שחור. ביססתי את המכונה על חישובי תורת איינשטיין והאיורים הגרפיים שלה. נכון שאין עדיין לתורה זו כל ישומים טכנולוגיים והכל בגדר תאוריה, אבל הסרט מבוסס על הפרשנות המעודכנת ביותר של תורה זו''. הוא טען שעתידנים קובעים שבעוד שנים אחדות תגיע ההוכחה הממשית לנכונות תורתו של איינשטיין על אפשרות הניידות בזמן (לאמיתו של דבר איינשטיין מעולם לא דיבר על מסעות בזמן) וכך הסרט מקדים רק בשנים אחדות את הוכחת התיאוריה.

אבידן תקף את סרטי המד''ב האמריקאיים ש''רוב עלילותיהם ילדותיות ,פרימיטיביות, עם אידיאולוגיה של סופרמנים. אני קורא להם לורנס איש ערב בכרכרות האש או הקרח - תלוי בסרט''. הוא קבע (ובמידה לא מבוטלת של צדק) שהמד''ב, העשיר כל כך ברעיונות, אינו בא לידי ביטוי בסרטי הראווה הבדיוניים בהם מושג הדגש על תפאורה ולא על מסר רעיוני. ''אני,'' קבע אבידן, ''מתייחס למדע הבדיוני כאל מדע של ממש ולא כאל שעשוע חסר ערך או בדייה שטחית לילדים. לא בניתי את הסרט על מבצעי ראוה בזבזניים ,שבהם הגיבורים הראשיים הם כלי רכב עצומים או חיות מפלצתיות יורקות אש שנבנו בדמיון באולפנים לצורך הפגנות דמיון ראותניות בלבד המחפות על דלות המסרים של הסרטים''. הוא הסביר שסרטו, בניגוד לסרטים אלה, ''אינו מדע בדיוני'' אלא נועד לדון בפילוסופיה העתידנית שלו וברעיונות שבהם הוא דוגל באמצעים מצומצמים, ''שפויים'' יחסית.

הסרט היה אחד הסרטים היקרים ביותר שהופקו בקולנוע הישראלי - המפיק יעקב קוצקי השקיע בו 150 אלף דולר. עם במאי ותסריטאי כה מפורסם, עם מסע פרסומת כה עצום שהתלווה אליו ועם הגרנדיוזיות הרעיונית שאפיינה אותו, לא פלא שהוא זכה לתשומת לב גדולה מצד כלי התקשורת.
הנפילה של הסרט הייתה גדולה אף יותר. הוא זכה לאחת הביקורות הקטלניות ביותר לסרט ישראלי כל שהוא. אחד המבקרים השווה בין סרטו של אבידן ובין הסדרה היפנית המצויירת ''חלוצי החלל'' שהוקרנה אז בטלויזיה לילדים, ופסק לטובת האחרונה. אחרים היו עויינים אף יותר. גם הקהל הצביע ברגליים. הסרט הוקרן רק 3 פעמים בסינמטק בהקרנות ''אקסלוסיביות'', בגירסה שהייתה משום מה אף ללא תירגום עברי, אף כי היה זה סרט ישראלי (כאשר נשאל אבידן מדוע הסרט דובר אנגלית אם כי הוא ישראלי ענה ש''זה לא הגיוני שאדם יבוא משנת 3005 וידבר דווקא עברית'' - בסרט, כמובן, השליח הטלפט אינו מדבר כלל) ואם כי בשלוש ההקרנות האולם היה מלא דומה שהקהל מצא עניין מועט מאוד בחזון העתידני של דוד אבידן. בבתי הקולנוע הרגילים הסרט לא הוקרן מעולם, מאחר שהוא נועד מראש רק להפצה בחו''ל, ''לעילית האינטלקטואלית הבינלאומית'' כפי שטען אבידן, שהוסיף שהקהל המקומי ממילא לא יבין אותו (מה שהיה נכון), וכן משום שבעלי בתי הקולנוע לא גילו בו כל עניין.

אבידן, מסתבר, היה במאי גרוע ביותר, והסדט שלו מלא בחורים שהיו גורמים לטיטניק לטבוע מיד עם השקתה. לדוגמה: אם המסע בזמן הוא פיברוק של חברה יפנית אז מה עושה כאן הסצינה של שנת 3005 שמופיעה בראשית הסרט? ומדוע תרצה החברה לגרום למלחמת עולם שלישית כחלק ממסע הפירסום שלה? ואם יש לה אמצעים מטכנולוגיים כה משוכללים כמו שיכפול אנשים מדוע היא זקוקה למסע פירסום כזה מלכתחילה? וזוהי רק רשימה חלקית. בנוסף, הסתבר כי עם כל ההשקעה העצומה שהושקעה בסרט הוא נעשה בגירסא של 16 מ''מ. מישהו (אבידן?) שכח שסרטים מסחריים נעשים רק בגירסאות של 35 מ''מ, והעברה של הסרט לגירסה כזאת דרשה השקעה גדולה שהמפיקים שוב לא יכלו לעמוד בה. המפיק קוצקי קבע שהסרט לעולם לא יחזיר את ההשקעה ולכן אין טעם להשקיע בו יותר.

הסרט הוקרן מספר פעמים בחו''ל, ואחד משני הספרים היחידים מחו''ל שמצאתי שמתייחסים אליו מגדיר אותו כ''מעניין אם גם מרבה מדי בדיבורים'', וזוהי כנראה הביקורת הטובה ביותר שניתנה אי פעם לסרט (הספר השני ,האנציקלופדיה למדע בידיוני של ניקולס וקלוט, מגדיר אותו במילה אחת: ''נורא'').

אבידן עצמו ראה ראה את הסרט באופן חיובי כ''סרט שהוא אכן לא-מסחרי אבל התוצאה הסופית משביעה רצון''. מעט מאוד אנשים החזיקו בדעה זו שלו. הוא הוקרן בישראל רק פעם אחת נוספת, ברטרוספקטיבה, שוב בסינמטק, של כלל סרטיו של אבידן.

כיום קיים רק עותק אחד ויחיד מהסרט הנמצא בסינמטק בירושלים. ספק אם עותק זה יוצג אי פעם להקרנה נוספת או יועבר לוידאו. וחבל, שכן גם אם הסרט גרוע, הרי שיש בו רעיונות מעניינים ביותר שרק בשבילם שווה לצפות בו. מן הראוי שסרט זה יוקרן פעם באחד מכנסי המד''ב בארץ (לדעתי רק חובבי מד''ב יכולים להבין את הסרט באמת) , או שיועבר לקלטת וידאו .
בכל אופן אין שום ספק שבין כל מאות הסרטים שנעשו בקולנוע הישראלי, ל''שדר מן העתיד'' ראוי התואר ''הסרט הישראלי המוזר ביותר של כל הזמנים''.


אחרית דבר

שלא במפתיע היה זה הסרט האחרון שבו היה אבידן מעורב. עד סוף חייו הוא המשיך לחלום על עשיית סרט שיעסוק במלחמת העולם השלישית, אך שום מפיק לא הביע עניין לאחר הכישלון של ''שדר מן העתיד''. אבידן תכנן גם ספר בשם ''שבע אצבעות אל העתיד'' - סידרה של שיחות ששודרו ברדיו על העתיד - אך גם גם זה לא יצא אל הפועל, וחבל.

אבידן מת עני וחולה, ובשולי החברה, אך הוא השאיר אחריו שורה של יצירות שיהיו בודאי בין הבודדות שיזכרו מהספרות העברית המודרנית. כעת הוא יזכר גם כמי ששימש כמודל למחשב כותב שירה. מי יודע, אולי בעתיד נזכה לצעדי המשך לכך, והאיש שכל כך רצה להיות בן אלמוות החי בעתיד ימצא את עצמו קם לתחייה כאינטלגנציית מחשב?


 
חזרה לעמוד הראשי

 
מדוע לא יוקרן הסרט
קראביץ שבת, 17/06/2000, שעה 20:29
(4 תגובות בפתיל)
אבידן כתחנה ספרותית
גלעד רוזנבאום יום חמישי, 22/06/2000, שעה 13:09
על סרטים ומשוררים
אסף ברטוב יום חמישי, 22/06/2000, שעה 18:21
(7 תגובות בפתיל)
מצאתי התייחסות נוספת לסרט...
רז גרינברג יום שלישי, 11/07/2000, שעה 9:59
(2 תגובות בפתיל)
שמונה שיחות אותנטיות עם מחשב
אורי ברוק יום שישי, 25/05/2001, שעה 23:12
(2 תגובות בפתיל)
נאורה אור שאול
אלי שבת, 29/09/2001, שעה 8:12
(6 תגובות בפתיל)
לשיר זה כמו להיות מחשב
אלי יום חמישי, 04/04/2002, שעה 6:24
(9 תגובות בפתיל)
(ללא כותרת)
רוזן יום ראשון, 08/08/2004, שעה 19:13
היה מועמד
אליסף יום שישי, 18/03/2005, שעה 21:05
מדהים!
עמיחי יום רביעי, 10/08/2005, שעה 11:56
(2 תגובות בפתיל)

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.