הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה


על האגודה \| פעילויות \| הצטרפות \| צרו קשר \| כתבו לאתר \| English Site \| בפייסבוק

עוד בקטגוריה זו:

אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14

תגובות: 2

האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14

תגובות: 4

הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14

תגובות: 2

האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13

תגובות: 4

בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13

תגובות: 12

מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12

תגובות: 11

קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12

תגובות: 11

הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12

תגובות: 1

המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11

תגובות: 0

השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11

תגובות: 5

מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11

תגובות: 3

גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10

תגובות: 4

קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10

תגובות: 8

חיפה, חיפה – עיר עם עתיד
מאמרים / אהוד מימון
18/04/10

תגובות: 0

היום שאחרי מחר
מאמרים / רז גרינברג
20/12/09

תגובות: 7

הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
שבת, 13/10/2012, שעה 15:26

בתוך מוחו של סופר מדע בדיוני

לפני כמה שנים כתבתי סיפור על בית חולים לדמיון. מישהו הגיע לשם כי הוא היה אלרגי לדמיון. אחר לקח יותר מדי גלולות דמיון. לשלישי היה רעל בדמיון. והיה הילד שמת מדמיון פעיל יתר על המידה.
החולה האחרון הזה היה קצת נבואי.
לא, אף אחד לא מת במציאות. אבל לפני כשנה כתבתי סיפור שהתחיל להפגין סימנים מוזרים של השתלטות על חיי, הכול בגלל דמיון פעיל יתר על המידה. איש לא סיפר לי שלהיות סופר מדע בדיוני מוביל לחיים של הזיות.
אבל בואו נתחיל מההתחלה. הדמיון שלי לא בגד במארחו מאז ומעולם. בגיל שבע-עשרה החלטתי להיות סופר. היה לי רעיון לספר. ישבתי וכתבתי אלפיים מילים מדי יום. (למרבה השמחה אי-אפשר למצוא את ה''ספר'' הזה בשום מקום כיום.) אחרי חודשים של כתיבת אלפיים מילים ביום, גיליתי שהכתיבה הפכה לצורך. היא הייתה כמו סם, ואני הייתי צריך את המנה שלי. ההתמכרות הזו לא עמדה לעזוב אותי.
בשנים שלאחר מכן דמיינתי, כתבתי, דמיינתי, כתבתי, דמיינתי, כתבתי – ולמדתי טכניקות בכל מקום שיכולתי ומכל מי שהיה לו מה ללמד. אבל הדמיון הפעיל יתר על המידה נשלט היטב ולא נראה שהוא מאיים על עולמי בצורה כלשהי.
לפני כמה שנים ביימתי סרט שכתבתי ואז ניסיתי להשיג מימון לסדרת אימה שכתבתי לטלוויזיה ולמיני סידרה של מדע בדיוני. התהליך הזה ארך שלוש שנים. באותן שנים לא כתבתי הרבה, ומשהו בדמיון הפעיל יתר על המידה שלי נשבר, והוביל לתוצאות מפתיעות.
הסימן הראשון לכך שמשהו לא בסדר היה שבחלומותיי, התחלתי להמציא ספרים שלמים. החלומות שלי כללו עלילות מפותלות, סיומים מפתיעים, סיפורי מסתורין שנמשכו על פני חלומות שלמים ואז פתרו את עצמם באופן מושלם בסוף על פי רמזים שנשתלו בהתחלה.
זה היה מטורף.
זה לא מה שאמור להתרחש כשחולמים. שלא להזכיר את העובדה שכאשר המוח שלך עושה את זה בחלום, הוא לא זוכה למנוחה.
ראיתי בכך סימן לזה ששריר הדמיון שלי זועק להתפרקות. ואם הוא לא מוצא פורקן בשעות הערוּת, הוא ימצא אותו בשנתי.
זמן קצר לאחר מכן התחלתי לכתוב את שתי הנובלות האחרונות ב''מחשבות נסתרות'', הספר שיוצא לאור בימים אלה. אבל ככל הנראה, הדמיון הפעיל יתר על המידה שלי לא מצא את השחרור הזה מספק. החלומות שלי הפכו רדופים יותר ויותר בידי עלילות מסובכות וסיפורי מסתורין מתוחכמים.
ואז המצב התדרדר. התחלתי להזות למחצה בשעות שבהן הייתי ער. בכל פעם שעצמתי את עיניי לרגע, ראיתי הרפתקאות. כאשר מישהו דיבר, השלמתי מיד במחשבתי את המשפט באופן שלא היה לו כל קשר למתרחש. בכל פעם שראיתי מילה או חצי מילה, הייתי רואה במחשבתי משפט שלם. ולמשפטים לא היה כל קשר להקשר במציאות. במשך שבועות אחדים, גרמתי לאשתי תדהמה תמידית, כשסיפרתי לה מה שמעתי שהיא אמרה במקום מה שהיא אמרה באמת, וכאשר טעיתי לחלוטין בקריאת כל כותרת, מודעה או אימייל.
זה היה כאילו מוחי הלך ונהיה להר געש פעיל והלבה של הדמיון עמדה להתפרץ בפיצוץ שיכסה את העולם כולו.
למרבה המזל, מצאתי דרך לשלוט בלבה על ידי התשת הדמיון הפעיל יתר על המידה שלי. עבדתי על ספרי הבא, שהורכב ממאה עשרים ושמונה אגדות מקוריות, שכולן מתחברות ליצירת אגדה גדולה אחת. לפני זמן קצר סיימתי לכתוב אותו אחרי שמונה חודשים שבהם אימצתי, ייגעתי והעבדתי בפרך את הדמיון הפעיל יתר על המידה שלי. כעת התפרצויות הגייזר של מוחי נרגעו. אני כבר לא הוזה, והחלומות שלי נורמליים (בשבילי).
אבל אם אני מפסיק לכתוב ליותר משבוע או שבועיים, אני מרגיש רעמים מלמטה. ואם אני לא כותב משהו במהירות, כל דבר שהוא, הרעמים מתגברים והתסמינים המוזרים של דמיון פעיל יתר על המידה, הדומים לתסמינים של התפרצויות פסיכוטיות אחדות, מאיימים לשוב.
אני מקווה שדברים אלה העניקו לכם הצצה לחיי הנפש של סופר מדע בדיוני. זהו פן של דמיון פעיל יתר על המידה שלא שמעתי עליו בעבר ולא חשבתי להעלות אותו בדעתי לפני שהוא התרחש. בדרך כלשהי, שלוש השנים של דממת המקלדת היחסית שלי גרמו לדמיוני לקרוס תחת המשקל של עצמו. אם זה יימשך, אינ אצטרך להתאשפז בבית חולים לדמיון. או אולי לכתוב ללא קץ. אחד משניהם.

אתר הבית של גיא חסון
הנערה המושלמת - הנובלה הראשונה מתוך ''מחשבות נסתרות''

חזרה לעמוד הראשי כתוב תגובה

בספר ''החתול העובר דרך קירות'' (חדש)
גל יום ראשון, 14/10/2012, שעה 3:27
היינליין (דרך קולין) מספר על חבר שלו, סופר שניסה להגמל מכתיבה ובסוף מצא עצמו בחדר מרופד.

כתוב תגובה

על סכנות נוספות של דמיון פעיל יתר על המידה (חדש)
גל יום חמישי, 18/10/2012, שעה 18:28
אפשר לקרוא בבלוג ''חשיבה חדה'':

http://sharp-thinking.com/2012/10/18/%d7%97%d7%95%d7...

*זה* מפחיד!

כתוב תגובה

גיא, זה לא נשמע כל כך טוב. (חדש)
יעל יום שישי, 19/10/2012, שעה 12:37

כתוב תגובה

ברוך הבא למועדון! (חדש)
נועם יום ראשון, 30/12/2012, שעה 10:50
זה לא הזיות, זה פשוט ''מציאות אחרת''. וזה שאחרים לא רואים אותה לא אומר שהיא לא קיימת...
המינונים באמת חשובים אבל לא פחות חשוב: תזהר מאוד מהדחקה של אותה מציאות, כי זה כמו הר געש חסום שמתבשל בפנים ובסוף עושה פיצוץ יותר קטלני מהר געש רגיל (הייתי, ונכוותי).
אני מקנא בך (במובן החיובי של הקינאה) שהצלחת לתת לזה ביטוי ולהוציא זאת בספרים, אני עדיין מחפש את האיזון הנכון.
בהצלחה.

כתוב תגובה

חזרה לעמוד הראשי

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.