 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות
סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15
|
 |
גם הסרט חלול
סרטים / רז גרינברג
יום שישי, 22/09/2000, שעה 17:46
האם סרטו החדש של פול וורהובן הוא אכן בלתי נראה?
|
|
לכתבה זו אין שום סיכוי להיות אובייקטיבית. כותב שורות אלו הוא מעריץ ענק של הבמאי פול וורהובן, ועוקב בחרדה גוברת והולכת אחר דברי הנאצה שהוטחו בו מעל עמודי המד''ב הישראליים באינטרנט (ובכלל זה האתר שאתם מבקרים בו כרגע). לכן כתבה זו תפתח בכמה מילים טובות על האיש, לפני שניגש לדון בסרטו החדש.
בלי להיכנס לדיון בעניין יחסו של וורהובן לנשים, למיעוטים ולספרים של רוברט היינליין - אין ספק שהאיש יודע לעשות סרטים. יש לו שליטה מדהימה על השילוב בין צליל לצבע - שילוב שיצר כמה מהשוטים היפים ביותר בסרטי מד''ב אי-פעם, גם כשהם תיארו רחובות זועמים שנשלטו ע''י פושעים (''רובוקופ''), מרחצי-דמים המוניים (''זיכרון גורלי'') או מלחמת ג'נוסייד (''גברים בחלל''). פרט לכך, וורהובן שבר במו ידיו חלק גדול מהטבואים שחלו על במאי הוליווד בנוגע למה שאפשר להראות על המסך. ההוכחה הטובה ביותר היא כנראה ''רובוקופ'', שבזמנו הוגבל לצפייה מתחת לגיל 17 והיום נתן למוצאו בספריות הוידאו על המדף המיועד לסרטי ילדים. אין ספק שהאיש הקדים את זמנו.
עד כאן דבר הסנגוריה. ועכשיו - ההספד: סרטו האחרון, ''בלתי נראה'' (במקור: Hollow Man) הוא סרט לא טוב. מעניין? בהחלט. מעורר מחשבה? לפרקים. טוב? לא. וחבל, כי לסרט הזה, מבין כל הסרטים של וורהובן עד היום, היה דווקא הכי הרבה פוטנציאל. אם כל סרטי המד''ב שלו עסקו, עד היום, בדמויות חיוביות (באופן יחסי), ב''בלתי נראה'' הוא סוף סוף מקבל את ההזדמנות שלו להראות את הדברים מבעד לעיניו של האיש הרע. אין ספק שזו אופציה מרתקת - הרי בסרטים הוליוודיים האיש הרע הוא תמיד הדמות היותר מעניינת בסיפור, וורהובן הוא בדיוק הבמאי המתאים, עם כל המעצורים שאין לו, לביים סרט על אדם כזה, וקווין בייקון הוא ליהוק מושלם לתפקיד. מה יכול להשתבש?
בחלק הראשון, שהוא גם המוצלח ביותר של הסרט, אנחנו מתוודעים לסבסטיאן קיין (בייקון), מדען וורקוהוליק המבלה את לילותיו בין עבודה על המחשב, געגועים לחברתו לשעבר, מדענית עמיתה בשם לינדה (אליזבת שו), ופנטזיות מגונות על אישה המתגוררת בבית שמולו. הפרוייקט שעליו הוא עובד, עבור הצבא, הוא תהליך מדעי האמור להפוך בני אדם לבלתי נראים. ההפיכה לבלתי נראים, מסתבר, היא החלק הקל (וואלה?), אבל הצוות של סבסטיאן לא מצליח להחזיר את בעלי החיים שעליהם בוצעו הניסויים למצבם הקודם. בתחילת הסרט, סבסטיאן עולה על הדרך לפתור את התקלה, מבצע ניסוי על גורילה במעבדה והניסוי מצליח. אבל לפני שהוא מדווח על ההתקדמות הזאת לממונים עליו בפנטגון, הוא מצליח לשכנע את לינדה ומדען עמית נוסף (ג'וש ברולין) לבצע קודם את הניסוי על אדם חי. הוא מנדב את עצמו לתפקיד.
זה, כאמור, החלק הכי מוצלח בסרט, גם בגלל שהוא גורם לצופים לחוש איזו הזדהות עם קיין, שהוא בסך הכל בחור די מסכן, וגם בגלל שיש בו איזשהו מסר לגבי הפוטנציאל ההרסני שבמדע. זה לא חורג, אמנם, מגבולות הפילוסופיה בגרוש, אבל לפחות מרגישים שישנה כאן איזו שהיא אמירה.
הבעיות מתחילות בחלקו השני של הסרט. קיין עובר את הטיפול, הופך לבלתי נראה, אבל התהליך שאמור להחזיר אותו למצבו הקודם - אופס - לא עובד. האם הוא שוקע בדיכאון עמוק בשל המצב אליו נקלע? תשכחו מזה. להיפך - הוא מגלה כי המצב החדש פותח בפניו כמה אפשרויות שלא יאמנו. הוא מתעלל קשות בלינדה שעזבה אותו, יורד לחייה של עובדת מעבדה אחרת שעשתה לו את המוות, אונס את השכנה שעליה הוא מפנטז, רוצח את המפקח עליו מטעם הפנטגון ושוחט להנאתו כמה חיות מעבדה שעליהן בוצעו ניסויים קודמים (איך אגודת צער בעלי חיים בארה''ב לא שרפה בתי קולנוע שבהם הוקרן הסרט הזה? תעלומה). זהו החלק שבו וורהובן היה אמור לממש את הפוטנציאל שלו ולהפגין את צימאון הדם הידוע שליווה אותו בסרטיו האחרים. אבל זה לא עובד משתי סיבות.
ראשית, התבוננות בסצינות האלה מעלה חשד סביר שכל הג'וקים הדיגטליים מ''גברים בחלל'' עלו לוורהובן לראש. את כל הפעלולים שמבוצעים בחלק הזה של הסרט אפשר היה לעשות בלי מחשבים, בהרבה פחות כסף, אבל עם קצת יותר דמיון. אין כאן שום דבר שלא נעשה בסרטי-אנשים-בלתי-נראים קודמים שנעשו בעשירית מתקציב הסרט הזה. וורהובן ביים את הסצינות האמורות במעין משיכת כתף משועממת, כשהוא נותן לאנשי המחשבים לעשות בשבילו את רוב העבודה. טעות קשה.
שנית, הסצינות האלה פשוט לא מעניינות, כי אנחנו לא מקבלים אף פעם הסבר מספק למניעים של קיין. מה הפך אותו מסתם אגו-מנייאק לחלאת המין האנושי ברגע שהפך לבלתי נראה? האם זו תופעת לוואי של התהליך המדעי, כפי שנרמז (אך הכיוון הזה לא מפותח בכלל)? ואולי בכל אחד מאתנו חבוי מין שטן כזה המחכה לצאת ברגע שנדע שאין שום סיכוי שניתפס? ואולי, כמו שנאמר לנו בסוף הסרט (מעט מדי ומאוחר מדי) פשוט קל יותר להתנהג כמו חלאות כשאי אפשר לראות את עצמנו במראה? על כל השאלות האלו הסרט לא טורח לענות בכלל, ובכך מרוקן מהסצינות האלו את מעט העניין שיכול היה להיות בהן. האשמה, במקרה הזה, היא פחות בוורהובן ויותר בתסריטאי אנדרו מארלו, שכבר הדגים לנו בתסריט שכתב ל''סוף העולם'' שלא רק שאין לו הבנה מינימלית לגבי מניעים של דמויות, אלא גם במושגים בסיסיים הרבה יותר (במיוחד ''התחלה'' ''אמצע'' ו''סוף'').
וכך אנו מגיעים לחלקו האחרון של הסרט, שהוא נפילה מכל בחינה שהיא. במקום להעניש את קיין על ההתנהגות שלו ואת הצופים שהיו שותפים פאסיביים אליה (כמו שהיצ'קוק היה עושה לו היה ניתן לו תסריט כזה), ''בלתי נראה'' הופך ל''הנוסע השמיני'' לעניים, כשקיין נועל את כל אנשי הצוות שלו במעבדה ומנסה להרוג אותם. מילא שבסרט הזה כבר היינו (ויותר מדי פעמים), אבל הסטת נקודת המבט של הצופים לקראת סופו של הסרט - מקיין אל הקורבנות שלו - היא תעלול מניפולטיבי פושע שנועד לטהר את הצופים מרגשות האשם שלהם ולגרום להם לצאת מהאולם בהרגשה טובה. מקומם לכל הדעות.
בכל זאת, יש שניים שלושה דברים טובים בסרט. הדבר הראשון ששמים לב אליו הוא פס הקול הנפלא של ג'רי גולדסמית', שעושה מחווה יפה לסרטי אימה קלאסיים. למרבה הצער, בשתי נקודות בסרט פס הקול הזה מושתק לטובת מוסיקת רוק צווחנית הבוקעת מהרמקולים במכונית של קיין (ואולי זו הבעיה האמיתית שלו? שטעמו המוסיקלי תקוע אי-שם בשנות השמונים?). גם האפקטים הקוליים בניצוחו של ג'וזף גייסינג'ר (שכבר עבד עם וורהובן על ''גברים בחלל'') הם מצויינים, והושקע בהם יותר דמיון מאשר בבימוי (המלצה חמה: אם תחליטו לראות את הסרט, תוודאו שאתם הולכים לבית קולנוע עם מערכת סאונד שמתפקדת כמו שצריך). וכמובן הצילום של יוסט ואקאנו (''הצוללת'') שהוא, נכון להיום, צלם האקשן הטוב ביותר עלי אדמות (דרך אגב, האיש שהחזיק בתואר הזה לפניו, יאן די-בונט, הוא היום במאי, והוא התגלה בסרטים המוקדמים שצילם וורהובן בהולנד). האמת היא שואקאנו עושה כאן עבודה מתחת לממוצע, אבל מתחת לממוצע של ואקאנו זה עדיין הרבה מעל הממוצע של רוב צלמי הוליווד.
הסרט יאכזב את מעריציו של וורהובן ולשונאיו אין מה לחפש שם מלכתחילה. יש בו אי-אילו נקודות מעניינות, אבל בשבילן אפשר בהחלט לחכות לוידאו, או ל-DVD, שיופעל ביחד עם מערכת סטריאו משובחת.
Hollow Man האתר הרשמי
בלתי נראה האתר הרשמי בארץ
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
דוקא לא כל כך נורא (חדש)
מתעניין יום שני, 25/09/2000, שעה 0:48
ראשית כל, אני חייב לציין שהכותב מפגין ידע רב מאוד ונרחב בכל הנוגע ליוצרי הסרט, מה שנותן לו יתרון עלי בכל הנוגע לצדדים הטכניים של הסרט. אבל - צפיתי בסרט, לפי כל התנאים המוקדמים שהציב הכותב (מערכת סאונד - פצצה) ורציתי לומר - יופי של סרט. לא נפריז בהגדרות מעבר לכך. הסרט לא מדהים, אבל הוא בהחלט יופי של סרט. אוקי, אם באים לבקר אותו אפשר לראות שהתסריט עצמו לא נכתב בצורה הכי טובה מלכתחילה, אבל אני מציע שבמקום להקשות על כל פרט ופרט - פשוט תשב, ותהנה מסרט קליל, שכיף להעביר איתו את הזמן. שווה את העשרים ומשהו ש''ח שמשלמים בכניסה.
|
|
|
|
|
דוקא לא כל כך נורא (חדש)
עמיר רגב יום שני, 25/09/2000, שעה 18:32
בתשובה למתעניין
אני דווקא נוטה להסכים עם רז - אין ספק שכסרט פעולה\אימה ''הולומן'' חביב ביותר, אבל כסרט מד''ב (והרי לשם כך התכנסנו) יש בתסריט, המבוסס על תימה מד''בית קלאסית (וולס, אם אני לא טועה) הרבה חורים ומניעים לא מוסברים. למה להתנהג בצורה מחורבנת כשאף אחד לא רואה אותך? הנושא באמת לא מוסבר. ולמה לעזאזל להתנהג מחורבן לאליזבת שו? זה כבר באמת קרימינלי.
דרך אגב, (רז), מה חשבת על ''השער התשיעי''? גם ממנו יצאתי ברגשות מעורבים.
|
|
|
|
|
את השער התשיעי (חדש)
רז גרינברג יום שני, 25/09/2000, שעה 18:43
בתשובה לעמיר רגב
עדיין לא ראיתי...
בשבוע ומשהו האחרונים הייתי עסוק בחזרות על החומר לקראת שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה (לימודי יפאנית הם לא פחות מפרוייקט חיים). אני מתכוון לעשות השלמת פערים בעתיד הקרוב.
|
|
|
|
|
דוקא כן כל כך נורא (חדש)
מיקי גבל יום שלישי, 26/09/2000, שעה 19:11
בתשובה לעמיר רגב
לא ראיתי את הסרט. גם לא אראה את הסרט. אם ישלמו לי, אני אשקול לראות את הסרט (אבל אביא דיסקמן לקולנוע...).
קראתי הרבה מסביב על הסרט, בהרבה מקורות שונים, והגעתי למסקנה שאפילו כסרט פעולה/אימה נדוש וטחון, ''Hollow Man'' פשוט לא עובד. וגם אם כן, אני לא מוכן לשלם עליו.
מבחינתי, אין שום מד''ב בסרט . יש את הרעיון (premise) של איש בלתי נראה, ומשם זה סרט מפלצות מדרגה ז' עם אפקטים טובים יותר. סרטי אימה אני לא אוהב במיוחד. רק את הטובים באמת או את הגרועים באמת. הבינוניים לא נחשבים. כסרט פעולה, יש בו כל כך הרבה חורים ואנטגוניסט כזה פתטי שאני לא יכול להנות ממנו. באותה מידה, אתם יכולים להוציא כסף על ''סופרנובה'' (שנקטל בכל מקום מפה ועד הודעה חדשה, ונכשל מול ''Pitch Black'' המצויין).
בעניין ורהובן: אני אוהב את ''זיכרון גורלי'' (לדעתי סרט פעולה אינטיליגנטי, וקשה לקלקל את פיליפ ק. דיק), ואת ''רובוקופ''. אבל מה שורהובן ביים בשנים האחרונות פשוט גרוע:
''Starship Troopers'': סרט ממש רע לדעתי. רק אפקטים ובלי נשמה (כן, גם בסרטי פעולה צריך נשמה). הסדרה המונפשת ששודרה בכבלים היתה הרבה יותר טובה.
''Showgirls'': אמרתי מספיק.
אם אתם רוצים לראות סרט מד''ב טוב, שהוא גם מותח, תראו את ''Cube'' המצויין. אני מעדיף להוציא את כספי על סרטים שווים, בתקווה לעודד את המפיצים ליבא עוד כאלה. זו צרכנות בסיסית. אני גם ממש מקווה ש-''Hollow Man'' ו-''סופרנובה'' יכשלו בקופות. אולי המפיצים יבינו שהקהל כבר לא מוכן להסתפק בסוג ב'. ואפילו אתם, אמיר ורז, הסכמתם שהסרט הוא סוג ב'.
איך אני רוצה DVD...
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
