על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0  
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2  
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4  
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2  
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4  
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12  
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11  
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4  
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11  
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1  
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0  
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5  
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3  
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4  
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8  

מסברמן ועד לרב שאנן
מאמרים / אלי אשד
שבת, 27/10/2001, שעה 14:30

הסופר-גיבורים הישראלים: מדע בדיוני בקומיקס הישראלי – חלק ב'


גרסה שונה מעט של מאמר זה הופיעה בגליון מספר 9 של המימד העשירי, יוני 2000


''איפה נמצאים סופרמן וספיידרמן כשבאמת צריך אותם?!''
(הודעה שהתקבלה ממשתמש באינטרנט כמה דקות לאחר שנודע לו
על המתרחש במגדלי התאומים בניו יורק)

במאמר הקודם בסדרה, ''מיואב בן חלב ועד סברמן'', ראינו כי למרות היות היהודים דומיננטיים בכתיבת ובציור הקומיקסים האמריקניים, הרי שבישראל היה הקומיקס זניח למדי עד השנים האחרונות. ניתן לתמוה מה היה קורה אילו הוריהם של ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, יוצרי סופרמן, או של יעקב קורצברג (ג'ק קירבי) וסטנלי לייבר (סטאן לי), יוצרי דמויות הקומיקס של חברת ''מארוול'', היו מחליטים לעלות לארץ ישראל במקום להגר לארה''ב - אולי סופרמן היה מוצג כלוחם בשורת ההגנה וספיידרמן כקיבוצניק מתוסכל...
מאמר זה דן בגילגולים הישראליים של הז'אנר הפופולארי ביותר בקומיקס האמריקני (בלבד!) ז'אנר גיבורי העל, העוסק בדמויות בעלות כוחות עליונים מסוגים שונים (כיוון שהגיעו מכוכב אחר או נעקצו על ידי בעל חיים רדיואקטיבי או הופצצו בקרני גאמה או נולדו כמוטאנטים), הנלחמים בנציגי כוחות הרשע למיניהם - חייזרים מאיימים, מיליונרים קרחים, דיקטטורים מטורפים וטרוריסטים מזוקנים.
במשך עשרות שנים, כמעט עד עצם היום הזה, היוו סיפורים אלה את רוב מניינו ובניינו של עולם הקומיקס האמיריקני ו-''מחקו'' ז'אנרים אחרים שהיו פופולאריים בעבר. כיום יש הטוענים כי ההצלחה היתרה של ז'אנר זה הביאה ל-''גטואיזציה'' של עולם הקומיקס בארה''ב.
הז'אנר הוא, כאמור, כל כולו יצירה של חבורה קטנה למדי של סופרים ציירים ועורכים יהודים אמריקניים. באירופה וביפן הוא מעולם לא הצליח באמת (פרט ליבוא מארה''ב), וגם בישראל המצב דומה, לכאורה. כפי שכתב צייר הקומיקס אורי פינק: ''אנחנו בעצם אולי האחרונים שמתאים להם שלוחמי צדק מחופשים יסתובבו בקרבם. זה מנוגד לחלוטין לאופי שלנו - איזה ישראלי יתלבש בטייטס צבעוניים וילך להציל אנשים בהתנדבות? פאדיחה... כל הפאתוס ההרואי, שהוא חלק בלתי נפרד מהז'אנר, נשמע מגוחך לחלוטין בעברית - אנחנו פשוט ציניים מדי!''
אך אין זה מדויק לחלוטין. לאמיתו של דבר, במשך תקופה מסויימת זכו פנטסיות על מה שאנו היינו מכנים כיום ''סופר גיבורים בעלי כוחות על'' לפופולאריות רבה בישראל.
במאמר הקודם הוזכרו גיבורי הקומיקס ''גידי גזר'' משנות ה-‏50 (שהשתמש בכוחות העל שלו, השאובים מאכילת גזר, על מנת להביס את הבריטים ואת הערבים) ויואב בן חלב ודרור הגיבור משנות ה-‏60 (צמד ילדים ששאבו את כוחם משתית חלב). שלא במקרה הופיעו דמויות אלה, שהוצגו כמושא לחיקוי לנוער העברי, בתקופה בה היה פולחן הביטחוניות והגבורה הישראלית בשיאו. גידי גזר הוצג כחייל רגיל, כמעט, ''אחד מהחבר'ה'', שאינו עולה בהרבה על החייל העברי הממוצא (שהנו סופרמן בפני עצמו). יואב בן חלב היה גם הוא ילד רגיל לחלוטין, כמוהו יוכל להיות כל ילד ישראלי לאחר שישתה חלב, היות וכבר יש לו את האומץ והנחישות הנדרשים. כדאי גם לזכור כי באותה תקופה היתה האידיאולוגיה הסוציאליסטית דומיננטית בישראל, אידאולוגיה שלא ראתה בעין יפה את האדרת האינדיבידואל וכוחותיו האפיינית לסיפורי הסופר גיבורים האמריקניים. יתכן כי זו סיבה נוספת להיות גיבורים אלה אנשים ''רגילים''.


הרואה ואינו נראה

הסופר גיבור הישראלי המפורסם ביותר בכל הזמנים החל להופיע בשנות ה-‏60, אם כי לא בסיפורי קומיקס דוקא אלא בסדרת ספרים. היה זה דנידין, הילד הרואה ואינו נראה, מאת ''און שריג'' (הסופר שרגא גפני). בסיפורים הראשונים בסדרה, בראשית שנות ה-‏60, הוצג דנידין כילד רגיל המשתמש במצב המיוחד שלו (הוא הפך לבלתי נראה לאחר ששתה את המים הסגולים שהמצא פרופסור קטרוס) בעיקר לביצוע תעלולים ול-''שיגוע'' אנשים, כמו כל ילד רגיל. אולם באמצע שנות ה-‏60 השתנה אופיה של הסדרה, ודנידין הפך למעין גירסה ישראלית של הסופר גיבור האמריקני ''קפטיין אמריקה''. הוא נשלח על ידי צה''ל ושירות המודיעין למשימות שונות מעבר לקוי האויב, במהלכן פגש בין השאר את המנהיג המצרי נאצר והכה אותו מכות נאמנות (בשני ספרים נפרדים), לקח בשבי את מלך ירדן חוסיין במהלך מלחמת ששת הימים ,שחרר את כל השבויים הישראלים שהיו כלואים בסוריה לאחר מלחמת יום הכיפורים, מנע מסאדאם חוסיין להטיל נשק ביולוגי על ישראל בזמן מלחמת המפרץ (עוד אינדיקציה להיותו של דנידין סופר גיבור הוא היותו ילד תמידי - הוא אינו מתבגר כלל בתקופה שבין שתי המלחמות, בדיוק כמו סופרמן ובאטמן, שהנם בשנות ה-‏30 שלהם לאורך יותר מ-‏60 שנה). פרט לכך עזר דנידין לרמטכ''ל אהוד ברק לחסל את ארגון החמאס ואת האינתיפדה, ובספרים האחרונים בסדרה אף בלם, בשיתוף פעולה עם דודניתו דינה-דין (בלתי נראית אף היא), פלישה של גזע חייזרים לכדור הארץ, והציל מידיהם את נשיא ארה''ב ביל קלינטון. אגב כך חיסלו השניים יחידות של ארגון החמאס לפני שהתפנו להשמיד צי חללי שלם של פולשים חייזריים. דנידין עזר, בסיפור קצר שפורסם בעיתון, אפילו לספורטאית יעל ארד לנצח באולימפיאדת אטלנטה...

בספר האחרון בסדרה, ''דנידין בג'ונגל'' (2001), פוגש דנידין בגיבור על אחר בשם ''שיירן'', שהוא מעין ''טרזן'' ישראלי החי בג'ונגל ושולט בחיות היער.
דנידין הוא ההתגלמות האולטימטיבית של הסופר גיבור הישראלי. הוא פטריוט ישראלי עליז ופיקח הגובר על יריביו הערבים המטומטמים והמרושעים בתחבולות וב-''שיגועים'' שונים כשהוא נעזר בכוח העל שלו, היותו בלתי נראה. ההומור של הסידרה מכוון תמיד כנגד הערבים אך לעולם לא כנגד הגיבור הפטריוט. דמותו של דנידין היא כיום חלק מהזכרון הקולקטיבי הישראלי, ואף שימשה כבסיס לפרודיות רבות, המעידות גם הן על הצלחת הסדרה.


מותו של פטריוט

בשנות ה-‏60 נכתבו סיפורים נוספים על סופר גיבורים שכאלה, כמו סוכן המוסד הישראלי עוז יעוז (בסיפוריו של עידו סתר) הנאבק ביריבים מרושעים כמו ''תניני פרעה'', ''החבלן המרקד'' ו-''קואן הקטלן'', שלא להזכיר את חבורת החסמבאים שנאבקו מהמערה החשמלית שלהם ביריבים זדוניים שונים.
אך ככל שחלפו השנים הלך ונחלש הלהט הפטריוטי והיחס של החברה הישראלית לרעיון הגבורה החל להשתנות בהדרגה. בתחילה, בשנות ה-‏70, היתה זו השפעתה של מלחמת יום הכיפורים, ובשנות ה-‏80 וה-‏90 התגבר התהליך לאחר מלחמת שלום הגליל והאינתיפאדה. גורם זה משתקף בסופר-גיבורים החדשים שהופיעו בקומיקס, אשר היו טיפוסים שונים מאד מגידי גזר ודנידין הותיקים.
באותה תקופה החלו ישראלים רבים לקרוא את חוברות הקומיקס האמריקניות ולאסוף אותן. פה ושם נעשו נסיונות שונים לתרגם את עלילות הסופר גיבורים האמריקניים לעברית - הוצאת ''קוין קומיקס'' הוציאה את הסדרות על ''עלילות סופרמן , ספיידרמן והענק הירוק'' בשנות ה-‏80 וחברת קונטקט פוינט הוציאה את עלילות האקס-מן וספיידרמן בשנות ה-‏90. כתוצאה מכך הופיעו אמני קומיקס אשר היו מודעים היטב לז'אנר האמריקני וניסו לשלב אותו במציאות הישראלית בדרגות משתנות של הצלחה. בשילוב זה ניכרים לא פעם השינויים אותם עברה החברה הישראלית ביחסה לרעיון האומץ והגבורה.
דוגמה בולטת לכך היא הקריירה של צייר הקומיקס אורי פינק.


הסופר צבר

אורי פינק ידוע כיום בראש ובראשונה הודות לסדרת ''זבנג'' שלו, על עלילותיה של חבורת נערים בבית ספר תיכון, אשר הפכה גם לסדרת טלויזיה פופולארית, אך הקריירה שלו רצופה בהתמודדויות עם נושא ה-''סופר גיבור''.

פינק החל את הקריירה שלו כחובב כבד של ז'אנר הסופר-גיבורים האמריקני, וב-‏1978, בהיותו בן 15, פרסם הן בעברית והן באנגלית סיפורים על עלילותיו של מה שכונה ''הסופר גיבור העברי הראשון'' - ''סברמן''. היה זה חייל ישראלי אמיץ ואידיאליסטי (בן להורים ניצולי שואה) בשם דן בר און, שבגופו הושתל מוט אטומי ואשר נלחם בשרות המדינה ברשעים ובאויבים שונים. עלילת החוברת הראשונה בסדרה היתה סטנדרטית ונאיבית ביותר - גילו הצעיר של הכותב ניכר בה היטב. היא נקטעה באמצעה, בדיוק כאשר עמד סברמן להלחם בגיבור מסוכן במיוחד בשם ''שאדו-מן''. את המשך הסיפור ואת שאר עלילותיו של סברמן, במהלכן נאבק ברופא הנאצי מנגלה, נאלצו הקוראים לחפש בשפה האנגלית בספר בשם ''Sabraman vs. Dr. Mengala'', בו צייר פינק מחדש ובצורה מקצועית יותר את החוברת שכבר הופיעה בעברית.

בעברית הופיעה רק חוברת אחת נוספת על עלילותיו של סברמן, אך מי שציפה להמשך הסיפור התאכזב. החוברת, שהופיעה בפורמט שונה לחלוטין ונקראה ''סברמן נגד שליחי השאול'', הציגה דמות שונה לחלוטין של הגיבור, הנאבק הפעם בחבורה של מכשפים אשר, כמסתבר, עבדו בשרות הצבא הישראלי ולאחר שננטשו כמתים נשבעו להשליט את השטן על העולם מהנגב. בסיפור זה נאלץ סברמן לנדוד ממימד למימד עד שהוא גובר, לבסוף, על מכשפה יפהפיה ומומחית בחרבות בעזרת גיבור המשכיר את שירותיו (נסיון ראשון ועדיין לא מוצלח במיוחד של פינק לכתוב בהומור, דבר שהוא יצטיין בו בעתיד). כאן ניכר כבר שיפור מסויים לעומת הסיפור הקודם, ביחוד כי הסיפור הגיע לסיומו ולא נקטע באמצע...
פינק ניסה לכתוב סיפור נוסף על סברמן, בו הוא מנסה להביא לשלום בין סופר גיבורים ישראליים וערבים הנאבקים זה בזה, אך הוא לא נמצא כראוי לפירסום בידי המוציא לאור של פינק ונגנז. עמו נגננזה הדמות למשך שנים רבות.

דמותו של סברמן הייתה פשטנית מאד - לוחם אמיץ המבטא ססמאות, אך פינק חזר, לימים, לדמות פרימיטיבית זו במה שהיה באופן פרדוקסאלי יצירתו הטובה ביותר עד היום.

לאחר סברמן הפך פינק להיות צייר הקומיקס הפורה ביותר בעברית. הוא המשיך לנסות לפרסם סיפורי סופר-גיבורים, אך יחסו כלפיהם הפך להיות רציני פחות ופחות. ב-‏1982 הוא פירסם סיפור בשם ''חבורת המופלאים'', שנכתב בידי רופא ואשר היה מעין שילוב של חסמבה וסדרת הקומיקס המפורסמת של הוצאת מארוול, ה-''פנטאסטיק פור''. העלילה מספרת על חבורת ילדים וכלבם המקבלים כוחות על. הסיפור נראה כפרודיה, אם כי אין לדעת אם אכן זו היתה כוונתם של המחבר והצייר. פינק המשיך במאמצים לפרסם סיפורי סופר-גיבורים ''רציניים'' כמו ''כוכב שביט'', שהופיע ב-‏1988 בעתון מעריב, על נער ההופך לסופר גיבור ומסתבך במלחמה בין שני גזעי חייזרים ובמאבק כנגד דוקטור מדוזה - מדענית מרושעת המנסה להשתלט על כדור הארץ. גם סיפור זה לא זכה לתגובות נלהבות במיוחד.
פינק המשיך במאמציו לקדם את נושא הסופר-גיבורים בישראל, ואף הציע לטלויזיה הערבית רעיון לסדרה בה סופר-גיבורים ישראליים וערבים ישתפו פעולה כנגד אויבים משותפים שונים. אף אחד ברוממה לא התלהב במיוחד מהרעיון.


רויזיה לגיבור

לאחר כל זאת הגיע החליט פינק כי טעם בסיפורי סופר-גיבורים ''ריאליסטיים'' והחליט לנסות כיוון אחר - סיפורי סופר-גיבורים פרודיים נלועגים לכל המוסכמות של הז'אנר ולרעיון הסופר-גיבור בכלל. הפעם זכה ליתר הצלחה.

את מקום סברמן הסוכן הישראלי האמיץ תפס ''סופר שלומפר'', סופר-גיבור לבוש בפיג'מה, שעלילותיו הן פרודיה מטורפת על כל הסיפורים מסוגו של סברמן. ואכן, סדרה זו הצליחה הרבה יותר. עלילותיו של סופר שלומפר החלו לצאת לאור בראשית שנות ה-‏90, והופיעו בעיתוני הילדים כולנו, מעריב לילדים וכיום ''קומיקס'', כמו גם בשלושה ספרים שונים. מדי פעם ניסה פינק אף לכלול סיפורים מתוחכמים למדי בסדרה - כמו ''משפטו של סופר שלומפר'', העוסק בפרדוקסים של מסע בזמן, כאשר סופר שלומפר גורם להעברתה של עיר מודרנית לעבר הרחוק ומגלה שצאציה כיום פותחים במסע לכיבוש העולם, זאת עד שהוא מונע את קיום הארוע - אולם בדרך כלל היו הסיפורים פשוטים ומבדחים.
עוד ניסיון של פינק ליצור סידרה הומוריסטית על סופר גיבורים היה ''צ'קומוקס'' - עלילות סופר-רשע מהחלל המגיע לכדור הארץ ומתמודד עם החיים כאן. אך סדרה זו לא זכתה להצלחה של סופר שלומפר - אולי בגלל הנושא המתוחכם יחסית.
את מחשבותיו האמיתיות של פינק על ז'אנר הסופר-גיבורים ניתן לראות ביצירות הסאטיריות שלו, כגון ''הבלי המשיח'' - מבט סאטירי מזויות שונות על המשיח היהודי (בו הוא מושווה בשלב מסוים לסופרמן) ובסדרת ''ספר הג'ונגל'' שלו - סאטירות פוליטיות בהן זוכים אישים שונים מהימין הקיצוני להצגה סרקסטית כסופר-גיבורים מגוחכים.
אך יצירתו הטובה ביותר של פינק עד היום היתה דוקא כזו שלא צייר אלא כתב בלבד, והיתה מעין המשך ''רויזיוניסטי'' לסדרת סברמן שלו. ספר זה הוא, במדה רבה, ''המילה האחרונה'' של פינק בנושא, והוא מהווה מעין התשובה הישראלית לסדרת ווצ'מן המפורסמת של אלן מור ודיב גיבונס (הסטוריה חלופית בה סופר-גיבורים קיימים באמת ומשפיעים על האירועים ההסטוריים). ב-''פרופיל 107'' דן בר און (שאיבד משום מה את הכינוי ''סברמן'') הוא חלק ממציאות הסטורית בה סופר-גיבורים הוצאו אל מחוץ לחוק אך הממשלות ממשיכות להשתמש בהם בחשאי . הוא נאבק במחבלים פלסטינאים בשיתוף פעולה עם סוכני על (תרתי משמע) אמריקניים ואפילו (בסיפור שאויר בידי מיכאל נצר שעליו ראו בהמשך) נחשב בעיני חוגי הדתיים למלאך. הספר כולל כמה הערות מושחזות היטב על פולחן הגבורה הישראלי (הבולט כל כך בסדרות כמו דנידין כמו גם בסברמן המוקדמים) והשימוש בו למטרות פוליטיות. דמותו של בר און שונה מאד משני גלגוליו הקודמים כסברמן האידיאליסט והפטריוט – הוא מוצג כמעין ז'לוב מגודל עם כרס בולטת, שעיקר עיסוקו בחיים רדיפת שמלות ונסיונות נואשים להתחמק מעבודה קשה.
הספר לא זכה מעולם לתשומת הלב הראויה לו, ולו רק בזכות העטיפה המבריקה - פרודיה על צילום ידוע ממלחמת ששת הימים של חייל השוחה במי תעלת סואץ מחזיק ברובה, בה דן בר און השוחה במים מחזיק ביד מכנית מנותקת...



רב האון

פינק לא היה היחיד בישראל שעסק בז'אנר הסופר גיבורים. גם אמן אחר, ידוע ממנו בהרבה בחו''ל, עסק בכך - מיכאל נצר. נצר, בן למשפחה ערבית שהתגייר, זכה לפרסום בארה''ב לאחר שעבד שם עם אמן הקומיקס המפורסם ניל אדמס, איתו הסתכסך ואותו תבע לדין במשפט ידוע בטענה כי אדמס גנב ממנו רעיונות ודמויות. לאחר שעלה לארץ והתיישב באחת ההתנחלויות, יצר נצר דמות של סופר גיבור ישראלי חדש, אורי און (על שמו של העיתונאי הדתי הידוע אורי אורבך), שהופיעה בסדרת חוברות צבעוניות ב-‏1987 (מוזר כי לסברמן ולאורי שם משפחה משותף - ''און'' - פרויד היה מעיר משהו, מן הסתם, על מאפיין זה של הסופר הגיבור הישראלי).

אורי און הוא חייל ישראלי שגויס למכון טכנולוגי סודי בנגב. כתוצאה מהתקלות עם פולשים מהחלל הוא מקבל כוחות על אותם הוא מנצל לטובת המדינה, תחילה כדי לגרש את הפולשים (שהונהגו, כמסתבר, בידי אדם שנחטף בעבר הרחוק מהנגב ונבחר בידי החייזרים הסופר אינטיליגנטים לשליטם) ולאחר מכן על מנת להאבק ביריבים אחרים כמו ''איש העקרב''. בסדרה יצאו רק ארבע חוברות, אך הסיפורים המשיכו בכתב העת לילדים ''כולנו'', שם הספיק אורי און לסיים את מאבקו באיש העקרב ולהתחיל במאבק חדש כנגד ממלכה תת מימית המתכננת את כיבוש היבשה על ידי הפצת סמים. לרוע המזל נקטע הסיפור באמצעו ואין לדעת אם עלה בידי אורי און לסכל את המזימות השטניות...
הסדרה עוררה תלונות בקרב כמה מהקוראים בגלל המסרים הימניים ו-''הלאומיות האדוקה'' שהכניס לסיפורים נצר, איש מחנה המתנחלים. על כך ענתה המערכת שאורי און הוא פטריוט ישראלי בדיוק כשם שגיבור הקומיקס האמריקני קפטין אמריקה הוא פטריוט אמריקני, אך נראה כי בישראל מדה זו בולטת יותר מאשר בארה''ב. על כל פנים, ההוצאה הרגיעה את חששות כמה מהקוראים והבטיחה שאורי און אינו משתייך לשום צד חברתי או פוליטי בארץ, בהחלט לא למפלגת ימין כלשהיא. כך או כך, המסר הלאומי הפטריוטי של אורי און, אשר היה מתקבל בעבר כמובן מאליו, לא נקלט הפעם. אורי און נתפס כגיבור ''מיושן'' בגלל הרצינות חמורת הסבר שבה קיבל את העלילות הדמיוניות לחלוטין שבהן היה מעורב, וההצהרות הבומבסטיות (''אנחנו לא נותר לכם על אף שעל מאדמתנו ולו לרגע אחד'', ''עם ישראל כבר נלחם במעצמות גדולות וחזקות ותמיד שרד'', ''אתה זלזלת בנו אוסטר, זלזלת ב-‏5000 שנות הסטוריה של עם ישראל'' וכולי) עוררו את לעגם של הקוראים.
כשלונו של ''אורי און'' הראה כי במציאות הנוכחית אין לסיפור ''רציני'' ובעל מסרים אידיאולוגיים (כפי שהיו סיפורי דנידין בשעתם) על סופר גיבור ישראלי סיכוי להצליח. הקוראים נעשו ציניים מדי לשם כך, ואינם מקבלים בקומיקס ישראלי את מה שהיו מוכנים לקבל בקומיקס אמריקני. מאז צץ אורי און רק פעם אחת נוספת, בתערוכה של ציורי מנורות שונים במוזאון ישראל בירושלים, שבה כיכב הודות לסמל המנורה הכה בולטת על חזהו...

ב-''פרופיל 107'' שילב אורי פינק כמה אלמנטים ברורים של סיפורי אורי און, ובמידה מסויימת מיזג בין שתי הדמויות - במיוחד כאשר השתמש במיכאל נצר כאחד הציירים לספר.


הרב שאנן

להצלחה גדולה יותר נסיונו ה-''רציני'' של נצר זכתה גישתו הפרודית של הצייר דודו גבע, אשר הצליח להתעלל ברעיון אפילו יותר מאורי פינק (ניכר בו, בפינק, כי הוא עדיין רוחש חיבה מסויימת לדמות הסופר-גיבור, כנגד מיטב שיפוטו...)
גבע הוא, לצד פינק, הקומיקסאי הישראלי הידוע ביותר. הקומיקסים של גבע מזוהים מיד באוירתם הישראלית היחודית והמינימליסטית, ובשחיטה הכשרה (או לא) לה זוכה כל פרה קדושה אפשרית (או לא). הוא והתפרסם מרצועות קומיקס מבדחות על אנטי גיבורים כמו יוסף, הפקיד העלוב במחלקת המים העירונית, וצמד הבלשים הלא יוצלחים אהלן וסהלן, שהם האנטיתזות המוחלטות לכל סופר גיבור שהוא. אך גבע שלח ידו גם בסיפורים על ''סופר-גיבורים'' - פרודיות מטורפות ולעיתים סוראליסטיות ממש על מאפייני הז'אנר.
אחד מסיפורי הקומיקס הראשונים שלו הופיע עוד ב-‏1972 במגזין הירושלמי באנגלית ''לילית''. היה זה סיפור עלילותיה של ''סופר גולדה'', ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, שהוצגה כ-''סופר אשה'' הטסה על מטאטא של מכשפה לכל מקום ששם נוכחותה נדרשת כתוצאה מאיום על הערכים המקודשים של הציונות. היא נאבקת בגבורה באינטלקטואלים מרדניים, עליהם היא גוברת בעזרת כמה מהלומות מכוונות היטב ומילות הקסם ''ביטחון, עלייה וקליטה''. סיפור זה היה בעיקר סאטירה פוליטית ולאו דוקא פרודיה על ז'אנר הסופר-גיבורים כשלעצמו כפי שיהיו סיפורים מאוחרים יותר של גבע.
תרומות נוספות שלו לז'אנר הסופר-גיבורים כללו את ''גדי-קרפדי'' – סופר-גיבור שמשימתו היא להגן על קרפדי העולם מפני זדים הרוצים להשמידם, בסיפור עם השם הבלתי ברור ''מותו של פטריק קים'' שהופיע בספרו של גבע ''דרדס במכנס'' מ-‏1984. בסיפור ההמשך, ''גדי קרפדי נגד פרופסור קרפוש'', נוסע גדי לכוכב בגלקסיה אחרת על מנת להאבק במדען מטורף השואף להשמיד את כל קרפדות היקום. כאן כבר לעג גבע לקונוונציות שונות וידועות של סיפורי הז'אנר והעמיד אותן על ראשן.
עוד סופר גיבור של גבע, שהופיע ב-''ספר הברוז'' מ-‏1994, היה ''הברוזמן'' - ברוז העובד בחברה מסחרית ביום ולובש בלילה דמות של ברוז נוקם המחפש את דודתו האהובה תרנגולת שנחטפה בידי בנדיטים מרושעים. אך יצירת הקומיקס הטובה ביותר של גבע עד היום והפרודיה האולטימטיבית על הסופר גיבור בכלל והסופר גיבור הישראלי בפרט היא ''רב שאנן נגד בנו של גודזילה'' (1993). .סיפור זה תאר את עלילותיו של גיבור-על ישראלי היוצא בחברת אהובתו הבלונדינית המטופשת (אם כי הרבה פחות מהגיבור עצמו) להציל את היקום מאימתה של משפחת דינוזאורים שהשתלטה על בסיס גרעיני בכוכב אחר. הגיבור, רב שאנן, שפרצופו משתנה מתמונה לתמונה בהתאם לתמונות של גיבורי קומיקס שונים בהם השתמש גבע כמודלים, הוא מודל של אידיאל הגבורה הישראלי בצורתו המוטרפת ביותר. הוא גובר לבסוף על הדינוזאורים ב-''מכה מתחת לחגורה'' וכמובן מיד רץ לעשות את הסרט על חייו, אך היקום מושמד בכל זאת על ידי דינוזאורית זקנה ו-''העולם הופך לשקשוקה''. עם זאת, הגיבורים האופטימיים הבטיחו בסוף הסיפור שהם ''עוד יחזרו בגדול'' - אנחנו עדיין מחכים. ספר זה הוא בעצם סאטירה פרודית על נושאים שונים ומגוונים - אידיאל הגבורה הישראלי וז'אנר הסופר-גיבורים בקומיקס הם רק שניים מהם. בעיקר - הוא מצחיק עד דמעות.

מאז לא פרסם גבע סיפורי קומיקס רבים.


מותו של סופר-גיבור

בשנים האחרונות הופיעו מדי פעם גם סופר-גיבורים ישראליים נוספים. בכתב העת לילדים ''כולנו'' הופיע הסיפור ''מיקי הענק'' (כרך ד', 1988) שתאר את עלילותיו של נער צעיר המקבל כוחות על מחייזרים, הופך לסוכן של מדינת ישראל (המוסיפה לו כלי נשק מיוחדים לשימושו, מתוך הנחה שכוחות העל שלו אינם מספיקים) ונאבק בחייזר ענק בנגב. מיקי חזר בסיפור נוסף, ב-‏1991, בו הוא נאבק בחיייזרים שהפכו אותו לסופר גיבור.
סיפורים נוספים הופיעו בעיתון הקומיקס ''משהו'' (סדרה בשם ''נוק אאוט'' מאת דני בינו) וב-''עיתון הקומיקס'', שפרסם בעיקר רצועות קומיקס על גרפילד וקלוין והובס, אך גם סיפור מקורי על יחידה מיוחדת - ''יחידת השמשונים'' - של בעלי כוחות על בשרות הצבא הישראלי. הסדרה נמשכה רק זמן קצר - הקוראים העדיפו את גרפילד ואת צבי הנינג'ה. אף אחת מסדרות אלה, שלקחו את עצמן ברצינות רבה ואשר היו העתקים מדוייקים של מודלים אמריקניים, לא זכתה בהצלחה כלשהי. זו כנראה הסיבה לאי הופעתן של סדרות נוספות של סופר גיבורים ישראליים.

הסופר גיבור היחיד שנשאר לפליטה בקומיקס העברי הוא סופר שלומפר הקומי של פינק. נראה כי דמותו של הגיבור והסופר-גיבור, שהיתה פופולארית מאד בזמנה, הולכת וגוועת. הגיבורים מוצגים כיום בהומור שחור פרודי (כמו בספריו של דודו גבע) או בציניות קודרת (כמו בפרופיל 107 של אורי פינק).
יוצא דופן בודד הוא ''איש המים'', קומיקס על סופר גיבור ישראלי, פרי עטו של מיקי רפאלוביץ, המופיע רק באינטרנט.

נראה כי הדוגמה הטובה ביותר לשינוי הערכים כלפי הגיבורים והסופר-גיבורים הישנים נמצאת בסיפור שאינו קומיקס דוקא, אם כי הוא נכתב בידי אחד מסופרי הקומיקס הטובים בארץ כיום - אתגר קרת. הסיפור, ''דנידין בהרפתקאות נגד הריגול הנגדי'' המופיע בקובץ הסיפורים ''געגועי לקיסינג'ר'' מ-‏1994, הוא מעין המשך קודר לסדרת דנידין. כאן מתוארת בגרותו של דנידין (שכזכור נשאר ילד נצחי בסדרה המקורית), כאשר שוב אינו מסוגל להיות נראה ולבסוף מת ממחלה שנגרמה לו כתוצאה מההמצאה שהפכה אותו לבלתי נראה, לאחר שבמשך שנים סבל מהזנחה ומהתעלמות ממפעיליו לשעבר בשירות המודיעין כמו גם מפרופסור קטרוס, האחראי למצבו הנורא. במדה מסויימת מזכיר סיפור זה את סיפורי הקומיקס הרויזיוניסטיים האמריקניים (''Dark Knight Returns'', למשל) המתארים את הגיבורים הנצחיים של העבר כזקנים עייפים ומובסים. דומה שסיפור זה, בו מופיעים חברי חבורת ''חסמבה'' לשעבר כאנשי מוסד חורשי מזימות בהווה (לצד אזכורים על שני קופים מדברים ותוכי, גיבורי סדרות הילדים קופיקו, צ'יפופו ותוכידס, שעליהם ערכו אנשי המוסד ניסויים למען ''בטחון המדינה'') מדגים בצורה מושלמת את החשדנות והציניות בה מתיחסים הסופר קרת וקומיקסאים כמו פינק וגבע לערכי הגבורה והלאומיות הרומנטית העומדים בבסיסו של ז'אנר סופר-הגיבורים של הדורות הקודמים.
עם זאת, יתכן כי דוקא בימים קשים אלה של מאבק לאומי ומלחמה כנגד הטרור, אנו זקוקים יותר מתמיד לדמויות של גיבורי העל. יתכן מאד כי הם עומדים לחזור אלינו, ובגדול...




מיואב בן חלב ועד סַבּרָמֶן – חלק א'
סַבּרָמֶן
אורי פינק
איש המים
סאברה : הסופר-גיבורה הישראלית של מארוול
הסופר-גיבורים של חברת אמבלם
סופר-גיבורים יהודים
המימד העשירי

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
תודה לדני סלס על הסריקות  (חדש)
אלי שבת, 27/10/2001, שעה 15:22
למאמר זה.
   כתוב תגובה
אוי, הנוסטלגיה  (חדש)
רז נזכר, מספר וגם שואל שבת, 27/10/2001, שעה 18:57
בתור מי שגדל בשנות השמונים, נפלה בחלקי הזכות להיות בין הדורות האחרונים שצרכו בהתלהבות את ספריו של שרגא גפני (תחת מבטה העגום של הספרנית, אשר ניסתה, לשווא, להזיז אותי לכיוונה של ספרות ראויה יותר), בדיוק שנייה לפני שהם הושלכו למקומם הראוי בפח האשפה של ההיסטוריה. גם את האהבה הגדולה שלי לקומיקס גיליתי באותה תקופה בערך, עם התרגומים של ''קווין קומיקס'' (אחחח, איפה הימים בהם חוברת מתורגמת עלתה 2.5 ש''ח וחוברת מיובאת - בי נשבעתי - רק 4.5 ש''ח?). לסופר גיבורים הישראלים המתוארים בכתבה נחשפתי דרך עיתונות הילדים של אז - ''כולנו'' ו-''משהו''. ב-''כולנו'' גיליתי את ''אורי-און'' (עד עצם היום הזה יש לי את כל ארבע החוברות שיצאו בעברית, ואת כל הפרקים שהתפרסמו ב-''כולנו'') ודרך ''אורי-און'' נודע לי גם על אורי פינק - בסופה של החוברת הרביעית (לא יצאו חוברות נוספות) הופיעו מספר עמודים בהם תוארו אומני קומיקס ישראלים צעירים ומבטיחים. הוזכר שם אשר יצחק, יוצרו של ''מיקי הענק'' שהוזכרה במאמר (אני זוכר במעומעם ציורי קיר אותם עשה אותו אומן עבור פאבים בתל-אביב, גם הם עם מוטיבים חזקים של סופר-גיבורים - האם היו לו סדרות קומיקס נוספות?) וגם דני בינו, שהוזכר אף הוא במאמר, היוצר של ''נוק-אאוט'' (ב-''משהו'' הקפידו לציין את העובדה שיוצר הסדרה היה אז בן 14. ושוב אותה שאלה - האם הוא יצר מאז סדרות קומיקס נוספות?). וכמובן - הוזכר שם גם אורי פינק, בתוספת אזכור רלבנטי ל-''סבראמן''. ''זבנג'' לא ממש דיבר אלי באותה תקופה, אבל ''כוכב שביט'', ואחריו סדרה נוספת ב-''מעריב'' אודות מלפפון שהוא סופר-גיבור, אותן קראתי באופן מזדמן בלבד - בפעמים הנדירות בהן קנו בביתי את ''מעריב'' (אגב, אם למישהו יש את כל הפרקים - אולי הוא יהיה מוכן להעלות סריקה שלהם לאינטרנט?) - בהחלט שבו את ליבי. וחוץ מהם, היה גם ''חבורת המופלאים'', אותו גיליתי בספרייה הציבורית הקרובה למקום מגורי דאז. עד היום אני מקלל את טיפשותי על כך שלא עלה על דעתי להוציא את אותו ספר מרשותה של אותה ספרייה לפני שעברתי דירה (אני מניח שהיום יש אנשים שמוכנים לשלם בעבורו סכומים נכבדים...). לקראת סוף אותו עשור (שנות ה-‏80, כאמור), למדתי בחוג קומיקס אותו העביר אורי פינק, ובאחד השיעורים האחרונים של אותו חוג, הוא חילק לכל המשתתפים חוברת של ''סבראמן'' (זאת בה הוא יוצא נגד שליחי השאול), מתוך מצבור אותו הוא גילה בביתו.
בסך הכל, זכרונות נעימים מתקופה תמימה יותר.
וכמה הערות לגבי המאמר עצמו. ראשית - האם זהו המאמר האחרון בסדרה? הקישורים מצביעים על לפחות שני נושאים ששווה לדעתי להקדיש להם מאמרים נוספים - קומיקס (ואומנות מד''ב/פנטסיה בכלל) ישראלי באינטרנט, וקומיקס ישראלי בשנות ה-‏90 בכלל (אלי, לא הזכרת בתגובה במאמר הקודם את ''היכל התהילה של הקומיקס הישראלי''?). אגב, הקישור ל-''סברה'' הדמות של חברת ''מרוול'' במאמר, אינו עובד, וזהו עוד נושא ששווה להרחיב עליו - העיסוק בישראל בקומיקס העולמי (ובז'אנר הסופר-גיבורים בפרט).
   כתוב תגובה
אוי, הנוסטלגיה  (חדש)
אלי יום ראשון, 28/10/2001, שעה 6:22
בתשובה לרז נזכר, מספר וגם שואל
מאמר מקביל לזה ( אך בהחלט לא זהה ) שעוסק בקומיקס הישראלי של שנות השמונים והתשעים הופיע באתר מגזין הבמה :
באתר זה הופיע גם החלק הראשון של מאמר זה שהופיע כאן, אך שם בניגוד לכאן יש תוספות מרובות רבות על הקומיקס העברי עד שנות השבעים.
אשר לרשימה על היכל התהילה . ההצבעה על המועמדים להיכל התהילה תסתיים כפי שציינתי שם ב-‏1 בינואר 2002 שנת המאה לקומיקס העברי.לאחר סיום ההצבעה ושיקלול כל הנתונים ( בהתאם לקריטריונים שנקבעו שם ) תופיע הרשימה.
עד כה היצביעו 191 איש בעבור 77 מועמדים.
לגבי הנושאים האחרים שהצעת, אני מסכים איתך.
   כתוב תגובה
הסתיימה ההצבעה  (חדש)
אלי יום שלישי, 01/01/2002, שעה 6:30
בתשובה לאלי
לרשימת הקומיקסים העבריים הטובים ביותר במאה השנים האחרונות.
אני רוצה להודות לכל 198 האנשים שהשתתפו בהצבעה והיצביעו בעבור 82 סיפורים שונים שהופיעו במשך שנות קיומו של הקומיקס העברי מ-‏1902 ועד 2001.
הנתונים יעובדו כעת ובקרוב תופיע רשימת ''היכל התהילה של הקוןמיקס העברי''.
   כתוב תגובה
היכל התהילה של הקומיקס העברי  (חדש)
אלי יום שני, 15/04/2002, שעה 19:05
בתשובה לאלי
לפני מאה שנה בשנת 1902 הופיע בכתב העת העברי לילדים ''עולם קטן'' סיפור הקומיקס העברי המקורי הראשון ''גמול הרע''.
מאז חלפו 100 שנים ובמהלכם הופיעו סיפורי קומיקס מקוריים מרובים במקומות שונים בספרים בעיתונים ובכתבי עת לילדים ולמבוגרים , וסך הכל מספרם מגיע למאות .
כעת לרגל יום העצמאות ומלאת 100 שנה להופעת אותו סיפור ראשון הוכנה רשימת ''היכל התהילה של הקומיקס העברי '' 25 סיפורי וסדרות הקומיקס המעולים ,החשובים והמשפיעים ביותר שהופיעו במקורם בעברית.
אתם מוזמנים להיכנס ב: .
   כתוב תגובה
השליח מטעם החייזרים  (חדש)
אלי יום ראשון, 28/10/2001, שעה 14:23
כל דיון בסופר גיבורים ישראליים אינו יכול להיות שלם בלי איזכור של אורי גלר.
אורי גלר טען לאורך השנים שהוא מכוון בידי חייזרים מ''קבוצת התשע''
וכי תפקידו הוא להביא שלום ושלווה למזרח התיכון ולעולם.
בפעם האחרונה שהוא התייחס לעניין זה בעיתונות לפני כמה חודשים הוא העדיף להעביר את המשימה לידיו של מייקל ג'קסון שהוא לדעתו זה שיביא שלום למזרח התיכון.נראה שאורי מעדיף כיום להישאר במקום בטוח באנגליה מאשר להפעיל את כוחותיו במזרח התיכון הסוער.
בכל אופן בשיאו הוא כיכב בסיפורי קומיקס שבו הוא נלחם בכוחות הרשע בשיתוף עם גיבור הקומיקס הידוע דאר דויל .ועל כך ראו:
משיח מטעם החייזרים חלק א'
http://www.haayal.co.il/story.php3?id=487 חלק ב'
   כתוב תגובה
אמנם לא סופר גיבורים...  (חדש)
Preacher יום ראשון, 28/10/2001, שעה 15:27
... היו כמה קומיקסים קצרי ימים בעיתון המחשבים ''וויז'' - קומיקס מד''ב אחד בשם סהרון וקומיקס פנטזיה אחד, לא זוכר שם, שהיה מצויר בסגנון ראליסטי ויפיפה.
   כתוב תגובה
אותה סדרת פנטסיה  (חדש)
רז ממשיך להיזכר יום ראשון, 28/10/2001, שעה 16:18
בתשובה לPreacher
נקראה ''יאנוס''. היא צויירה על ידי אייל פיסצקי, שאייר גם את המהדורה העברית של ''הסילמריליון'' למיטב ידיעתי. הסדרה אכן נראתה יפיפיה, ולמרות שהטקסט היה רחוק מלהבריק (לעיתים קרובות מדי הוא נשמע כמו אנגלית כתובה בעברית), אני זוכר שתמיד תהיתי איך הסדרה נגמרה (ב-''וויז'' קטעו אותה די בחדות עם עמוד שבתחתית שלו היה כתוב ''תם ולא נשלם''). ואני מוסיף את האומן הנ''ל לרשימת ה-''איפה הם היום?'' שלי.
   כתוב תגובה
אותה סדרת פנטסיה  (חדש)
blindrhapsody יום שני, 29/10/2001, שעה 16:13
בתשובה לרז ממשיך להיזכר
עם כבר מזכירים קומיקסים מוויז אני זוכר סידרה קומית שצוירה בשחור לבן (תחת השם מיקס נראה לי)
והייתה די מבדחת (לפחות בזמנו).
כמו כן סידרה קצרת ימים וטיפשית בשם ''אינטרמן'' שהייתה מין סיפור מד''ב חסר כל הגיון.
   כתוב תגובה
אותה סדרת פנטסיה  (חדש)
כליל נאורי יום שני, 05/11/2001, שעה 23:41
בתשובה לblindrhapsody
אם כבר מזכירים וויז וסופר גיבורים, אי אפשר לשכוח את מורגן לה פיי, המכשפה בת האלף (פלוס מינוס אפסילון), ערן בן-סער, כתב המשחקים ומפלצת בראשיתית לעת מצוא, ואבי, בעל מאגר הנשק הבלתי מתכלה. וכמובן באר הולידי, האדם ללא גבול סיבולת ביוני.
   כתוב תגובה
מעניין.  (חדש)
יוני יום שלישי, 30/10/2001, שעה 0:02
שוב הצלחת להאיר פינה לא כל כך ידועה ביצירה המקורית הנכתבת ומאוירת כאן.
ויש לי גם שאלה: מתי, היכן ועל ידי מי יצא הספר של אורי פינק באנגלית על סברמן?
   כתוב תגובה
סבראמאן באנגלית  (חדש)
אלי יום שלישי, 30/10/2001, שעה 6:07
בתשובה ליוני
היכן הספר באנגלית יצא לאור, זה קל לאמר , הוא יצא לאור בירושליים, המוציא לאור של סברא מאן היה ירושלמי. ורק בירושלים עדיין ניתן למצוא מידי פעם עותקים של הספר הנ''ל.
מתי ? אי שם בשנות השבעים.
הספר אגב הוא כל כך נדיר שאין עותק שלו בספריה הלאומית בירושלים , כמו שאין שם עותק של החוברת השניה של סבראמאן .
   כתוב תגובה
ויש גם את מיסטר טי  (חדש)
firefist יום שישי, 23/11/2001, שעה 0:49
שהופיע בעיתון ''משהו''. נכון שהסיפור היה פירסומי בין השאר, אבל עדיין, הייתה בו הרבה מאד עלילה.
   כתוב תגובה
ויש גם את מיסטר טי  (חדש)
אלי יום שישי, 23/11/2001, שעה 13:52
בתשובה לfirefist
נכון . ובסדרת הסיפורים הזאת של מישל קישקה , היה גם סיפור בהמשכים מצוין שבו מיסטר טי ( שמקבל כוחות על משתיית תה ויסוצקי ) נוסע בזמן לימי הצלבנים לארה''ב בראשית המאה העשרים ואפילו אל ישראל של בן גוריון בשנות החמישים!
סיפור מוצלח מאוד.
   כתוב תגובה
ועוד על מיסטר טי  (חדש)
אלי שבת, 24/11/2001, שעה 19:51
בתשובה לאלי
מיסטר טי הוא פרי יצירתו של מישל קישקה, אמן שנולד בבלגיה והיגיע בצעירותו כשהוא מושפע מאוד מהקומיקסים הארופיים של אמנים כמו הרג'ה יוצר ''טינטין'' . והדבר ניכר בסיפורי הקומיקס שלו שהיו ''נקיים '' הרבה יותר מכל מה שהיה מקובל פה עד אז. הסידרה שלו ''מיסטר טי '' הייתה הסדרה ארוכת הימים ביותר שפורסמה במגזין ''משהו'' .
כאמור אלה עלילות נער המקבל כוחות על הודות לשתיית סוג מיוחד של תה ( ככל הנראה פרסומת מוסווה לויסוצקי הבעלים של המגזין).
לאמיתו של דבר כוחות העל של מיסטר טי היוו אלמנט משני ביותר בסיפורים שרובם היו הרפתקאות סתנדרטיות ולא מעניינות במיוחד למשל חיפוש אחר גנב בקיבוץ או סתאם ביזאריות כמו בסיפור שבו מיסטר טי מארגן שביתת שחקנים בסרט ישראלי על טרזן שהמפיקים שלו מלינים את שכרם ( ושבו מיסטר טי מגלם את צ'יטה הקוף).
הסיפורים מתחילים להיות מעניינים באמת רק כשהחל קישקה לפרסם את יצירת המופת שלו '' מיסטר טי במזרח הפרוע'' בחוברות משהו בשנת 1988 . בסיפור זה שהיה אחד מסיפורי הקומיקס הארוכים ביותר שפורסמו עד אז (והושפע בברור מהסרט ''בחזרה לעתיד'' כמו גם מספורי קומיקס האירופיים שונים) יוצא מיסטר טי למסע בזמן ומגיע לתקופות סטנדרטיות למדי כמו המערב הפרוע וארה''ב בשנת 1902 ותקופות סטנדרטיות פחות כמו ארץ ישראל בימי מסע הצלב הראשון ומדינת ישראל של 1954. שם פוגש מיסטר טי את ראש הממשלה בן גוריון . זה מגלה שטי הוא נוסע בזמן ומחליט לנצל את המכונה למען''נצחון הציונות בכל הזמנים ''. מיסטר טי שהעזרה לציונות לא בדיוק מוצאת חן בעיניו בורח בעזרתו של המדען אלברט אינשטין.בסופו של הסיפור הוא מוצא את עצמו באולפני הצילום של סטיבן שפילברג וג'ורג' לוקאס ואחד מסרטי אינדיאנה ג'ונס...
לאחר נקודת שיא זאת של יצירה דמיונית הסיפורים הבאים בסדרה חזרו להיות סטנדרטיים למדי פרט לסיפור ''מונדיאל 2038 '' שבו משתתף מיסטר טי בתחרות הכדורגל הבין כוכבית של שנת 2038 ומביא לנצחון קבוצתו כנגד החייזרים הביזריים בהם היא נאבקת .
אך לאמיתו של דבר למרות כל ההרפתקאות המעניינות שבהם השתתף מיסטר טי מעולם לא ניצל באמת את כוחות העל שלו והם עושים רושם ברור של אלמנט שניכפה על היוצר שלא באמת התעניין בהם והעדיךף ליצור יותר הרפתקאות מהסוד של טינטין ולא מהסוג של סופרמן ( או פופאי).
''מיסטר טי במזרח הפרוע'' הוא יצירת קומיקס ישראלי מופתי ולדעתי מן הראוי שמוציא לאור כלשהוא יפרסם אותו כ''רומאן גראפי''.
   כתוב תגובה
יובב בן יואב בן חלב : הדור הבא  (חדש)
אלי יום שני, 03/12/2001, שעה 5:39
יואב בן חלב היה הסופר גיבור הבולט של שנות השישים ששם נאבק במכשפים שונים וטס לחלל. הוא גם שמר על נוכחות בשנות השבעים אם כי צבע שערו השתנה מבלונדיני לשחור והרפתקאותיו הפכו ללהרבה יותר שגרתיות.
עיתון ערוץ הילדים ( שלו יש חלק מרשים ביותר על קומיקס ) בדק מה קרה ליואב מאז שנות השישים והשבעים בסדרה בשם:

יובב בן יואב בן חלב : דור ההמשך שאותה כתב איתי רייכר ואייר יובל רוביצ'ק
הסיפורים בסדרה זאת יצאו גיליון –11- 30 בשנים 1998-2000
זהו הקומיקס היחיד שקיים שמספר מה קרה לגיבורי העבר ( להוציא כמובן סיפוריו של אורי פינק על סברא מאן ) בהווה הלא הרואי.
'' זה יואב בן חלב האגדי ( תמונה בשחור לבן של הגיבור עם כובע טמבל, מחייך ) גיבור הקומיקס החלבי של שנות השבעים ( והשישים .א.) לפני מליון שנה בערך כשההורים שלכם היו ילדים . הוא היה גיבור הקומיקס הכי פופולארי בישראל !( מה שנכון נכון , א.). בעזרת החלב הוא ניצח שודדים , עזר לאנשים והפך לדמות נערצת''.
''זה יובב בן יואב בן חלב ( תמונה צבעונית של ילד זעום פנים חבוש בנדנה ועם עגיל באוזן ) בניגוד לאביו הוא לא יתפס בחיים עם כובע טמבל ואין סיכוי שתתפסו אותו עוזר לאנשים ברחוב סתם בשביל להיכנס לעיתון . בניגוד לאביו יובב לא רוכב על סוס ולא נלחם בפושעים ( ובמכשפים סדיסטיים או טס לחלל לעולמות רחוקים ומבלה את חופשותיו באיים נידחים א. ) . יש לו משימה חשובה הרבה יותר : לעבור את שנת הלימודים בשלום!
יובב הוא ילד בן 12 עם בנדנה שהייתה מגניבה לפני שנתיים ועגיל שהיה מגניב לפני שלוש שנים . יובב מנסה להיכנס לנעליו הגדולות של אביו בהצלחה מסויימת מאוד''.
עד כאן הפתיחה.
אנו מגלים שיואב בן חלב התברגן והוא נשוי כיום באושר ועובד כיו''ר חברה כלשהיא ומנסה להעביר ללא הצלחה את האידיאלים שלו לדור הבא.
בנו יובב משתמש בכוחות שאותם מעניק לו החלב (בתורשה?) בעיקר כדי לאזור אומץ להזמין את החתיכה של השיכבה לפגישה , להעתיק במבחנים וכו'.בקיצור כל מה שהאבא לעולם לא היה מעלה על דעתו לעשות .
בסיפורים המאוחרים יותר יובב כבר היה מסוגל לעוף באוויר ואף קיבל חליפת סופרמן מיוחדת . ובכוח תעופה זה השתמש כדי להשיג חליפת שודדי ים משודדי ים אמיתיים כדי שיהיה לו למה להתחפש בפורים ( הוא התחפש לבסוף לשודדת ים) ולהימלט מתוכניותיהם השטניות של הוריו לעשות לו מסיבת יום הולדת עם שירי ארץ ישראל ישנים מושרים באקורדיון ( איכס!!!!) . בסיפור זה אנו מגלים שגם ליואב המבוגר יש חליפת סופרמן שעליה מצויירת בגאון האות Y ֱ
סביר להניח שהסאטירה האכזרית מאוד בסיפורים אלה על ההבדלים בין הדורות והאידיאלים שלהם בסיפורים אלה עברה מעל לראשם של הרוב הגדול של הקוראים של עיתון ערוץ הילדים.
בסופו של דבר המגזין הפסיק את הסדרה המוצלחת מאוד הזאת והחליף אותה בסדרת מד''ב בשם :
חבורת המגנט'' מאת איתמר דאום . על עלילות חבורת ילדים בחלל בעתיד.
   כתוב תגובה
תשובה לשאלה שנשאלה בתחילת הכתבה  (חדש)
רז יום חמישי, 13/12/2001, שעה 20:38
אודות מקום הימצאם של גיבורי העל בעת התקפת הטרור ב-‏11 בספטמבר: ג'ו קסאדה, העורך הראשי של חברת מרוול קומיקס, ניסה להשיב על השאלה הזו בראיון למיכאל ברגמן, מנהל פורום קומיקס ב-YNET. ניתן לקרוא את הראיון בכתובת:

   כתוב תגובה
קראתי נהנתי.  (חדש)
אלחנן יום ראשון, 28/04/2002, שעה 9:58
כתבה מאוד יפה.
   כתוב תגובה
קפטין זוקיני  (חדש)
אלי יום שלישי, 14/05/2002, שעה 6:30
בםסטיבל הפילוטים בסינמטק הוקרן גם מה שאמור היה להיות פילוט לסדרה שלא נעשתה מעולם: ''קפטין זוקיני'' בבימויו של רועי נחום . מבוסס על מופע רחוב של להקה ידועה בשם זה . עלילותיהם של גיבור על ועוזרו המשופמים ( השניים חיים ביחד במה זנראה כקשר בין זוג הומוסקסואלי) במאבקם נגד מדען מרושע ( ג'וליאן שגרן ) שנחוש בדעתו לכבוש ''תחילה את עיריית פתח תקווה ואחר כך את שאר העולם'' . וכנגד בריוניו המטופשים. אך אל דאגה הקפטין מונע את המזימה השטנית בפילוט המופרע ביותר שראיתי אי פעם שללא ספק היה זוכה למעמד של פולחן אם היה מוקרן. היו אמורים להיות 12 פרקים לפחות אבל הוסרט רק האחד הזה. חבל ,חבל שלא נעשה לסדרה.
   כתוב תגובה
תקליטורים של קומיקס  (חדש)
אלי יום שלישי, 14/05/2002, שעה 6:59
כיום זאת משימה כמעט בלתי אפשרית למצוא את רוב יצוירות הקומקיס העבריות שלא הופיעו בספרים , וגם אלה נעשים נדירים יותר ויותר.
אך יש ישועה לנוסטלגיים שבינכם בימים אלה הושלמה העלתם של כל חוברות המגזין ''בוקי '' מסוף שנות השישים וראשית שנות ה-‏70 בשני תקליטורים . והמדובר בלא פחות מהתוכן של 170 חובורת שונות .את התקליטורים ( שהם זולים בהחלט כל אחד עולה רק כמה עשרות שקלים ) אפשר לקנות אצל אלון בטל.03-9223171
וזוהי רק ההתחלה : התקליטורים כוללים גם סיפורי קומיקס שהופיעו במגזינים אחרים .
התיכנון כעת הוא להכין תקליטור שיכלול גם את התכנים של מגזינים אחרים שיצאו בארץ לאורך השנים :נמרוד , עולם הפלא ,דיאבוליק וגם סיפורים שיצאו בעיתוני הילדים כמו ''דבר לילדים ,הארץ שלנו , משהו ורבים אחרים .חומר שהוא כיום לא זמין באופן מוחלט שכן יש רק מספר מועט ביותר של ספריות שעוד מחזיקות בחומרים אלה .
כך שבסופו של דבר חלק גדול ממורשת הקומיקס של הארץ הזאת תימצא על תקליטור זמינה לכל אחד,ובא לציון גואל . .
   כתוב תגובה
מעולם לא היה גיבור קומיקס  (חדש)
666 יום ראשון, 31/08/2003, שעה 23:14
ישראלי כמו הגולם אשר במשך 60 שנה ליוה את הישוב והמדינה בשעותיהם הקשות והסוערות ביותר בסדרת סיפורי קומיקס של האמן אוריאל רשף .
כותב שורות אלה והאמן אורי פינק עומדים לפרסם בקרוב ספר על דמות מסעירה וזכורה זאת .
ובנתיים הנה האתר של הגולם כפי שנוצר בידי גיל בידרמן האחד והיחיד :
   כתוב תגובה
מעולם לא היה גיבור קומיקס  (חדש)
666 שבת, 04/10/2003, שעה 7:46
בתשובה ל666
אני שמח לבשר שחפירה יסודית בארכיון הטלוויזיה הישראלית חשפה את הקליפ המפורסם משנות ה-‏70 של פזמון סדרת התסכיתים ''הגולם'' , כפי ששרה אותו מידי שבוע ,האחת והיחידה ,מרגלית הדרי כשיר הנושא של הסדרה ברשת אלף של קול ישראל .
הקליפ הבלוי מזוקן שוחזר בידיו האמונות של גיל בידרמן , ולראשונה לאחר עשרות שנים שלא הוקרן כלל הוא שוב נגיש לקהל הרחב.

צפו בו ב :

   כתוב תגובה
יוצרו של דנידין הרואה ואינו נראה נפטר   (חדש)
מספר 666 יום ראשון, 22/01/2012, שעה 13:45
בתשובה ל666
שרגא גפני הידוע כ''און שריג'' יוצרו של דנידין הרואה ואינו נראה ( וגם בתור אבנר כרמלי יוצר הספורטאים הצעירים ועוד ועוד ועוד '') נפטר.
הודעה על כך יש כאן
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.