על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0  
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0  
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3  
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0  
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0  
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0  
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0  
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1  
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3  
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1  
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1  
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2  
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7  
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5  
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0  

מי הזיז את המחשב שלי?
ספרים / אסף דקל
יום שישי, 10/03/2006, שעה 17:11

'נולדו חופשיים' מאת אורי עידן – הרבה קוד פתוח, קצת מדיטציה, וסיפור אין



יום אחד, בשנת 2054, מגיעה נערה בשם אדווה לביתה. היא שואלת את המסך על הקיר אם ממתינות לה הודעות חדשות. ארבע, עונה המסך בחדווה. היא ניגשת למסך, לבדוק את ההודעות. הי, אחת מלשכת הגיוס של צה''ל! אבל בטרם תקרא את ההודעה, משתמשת אדווה בממשק שעל המסך כדי לאמת את החתימה הדיגיטלית של ההודעה. נערה מחונכת היטב, בהחלט. אם כי, יתכן והקורא יתהה מדוע לא היתה יכולה לבדוק את החתימה תוך שימוש באותו ממשק קולי.

זהו תקציר העמוד הראשון של ספר ישראלי חדש, 'נולדו חופשיים', והוא מגלם בתוכו כמעט את כל בעיותיו של הספר כולו. שכן למרות שהספר מכיל עלילה, דומה שמטרתו העיקרית היא לחנך אותנו, הקוראים הפלבאים. ובמקום שנלמד קצת יותר על גיבורת הספר, אדווה, אנחנו לומדים על ממשקי המחשב בהם היא משתמשת. החלון של אימות החתימות הדיגיטליות צהוב, אם תהיתם, וחלון ההודעה עצמה, המלמד את אדווה שהיא מזומנת לגיוס לצה''ל – מלבני. מרתק. לפחות לא קיבלנו הסבר על דרך פעולתו של מערך שרתי ה-Certificate Authority הנחוץ לשם אימות החתימות.

יתכן שחלק מקוראי הביקורת כבר מתחילים לגרד בראשם. Certificate Authority? על מה הוא מדבר? ובכן, למרות שמונח מסוים זה אינו מופיע בספר, יש בו מגוון מונחי מחשב שאינם מוכרים להדיוטות - Telnet, GNU ועוד. ממחבר ספר המיועד לאנשים שתחום המחשבים אינו מטה לחמם הייתי מצפה לקצת יותר התחשבות.

אם לחזור לרגע לתיאור הספר עצמו, הרי שאותה אדווה מגיעה לבסוף למיונים לקראת גיוס, שם היא שומעת שעליה לעבור בדיקה של סרטן השד, מאחר וגם אמה סבלה מהמחלה. ''אבל אמא שלי,'' כך אדווה, ''מתה בתאונת מטוס! האם יש משהו שאיני יודעת? האם יש משהו שאיני יודעת? האם יש משהו שאיני יודעת?''. כן, אחרי הפעם השביעית או השמינית שנרמז לנו שאמה של אדווה לא סבלה מסרטן השד, והיא בכלל מתה בתאונת מטוס, גם האיטי בקוראים יצליח, אולי, לקלוט שיתכן ויש משהו שאדווה אינה יודעת. והאמת, מה שלא סיפרו לה מעולם לא באמת מעניין, וכשהיא פוגשת באנשים הרעים שגרמו לכל המחשבים בעולם לקרוס, בהתקפה מרושעת של וירוס מחשבים מרושע, ארבעים שנים לפני-כן... גם זה לא מעניין.
מדוע? כי המחבר לא התכוון לכתוב סיפור של ממש. העלילה חד-מימדית ולא ממש מעניינת, והיא משמשת כל כולה כדי להעביר את הרעיון שעומד מאחורי הספר. הדמויות אפילו אינן חד-מימדיות - הן זוכות לשם, ותו לא. אף לא פתיל אופי אחד לישועה. הן נמצאות שם רק כדי להעביר את הרעיון העומד מאחורי הספר.
ומה הוא אותו רעיון, אם כן? במילים פשוטות: קוד פתוח טוב, קוד קנייני רע.

יתכן שיש פה ושם קורא שהצליח להתחמת מהטוק-בקים בוואי-נט, ולא יודע למה לינוקס זה טוב!!!1. ובכן, על פי מודל הפעולה העיקרי הקיים בעולם התוכנה, חברה המייצרת תוכנה לא מספרת לאף אחד מה יש בפנים, ומוכרת את המוצר המוגמר כפי שהוא. מודל חלופי הצובר תאוצה בשנים האחרונות הוא זה של ''הקוד הפתוח''. מדובר בעיקר בפרויקטים התנדבותיים, בהם כמה מתכנתים (לפעמים הרבה מאד), משתפים פעולה בכתיבת הקוד. הדוגמה הידועה ביותר היא מערכת ההפעלה 'לינוקס'. משתמש הקצה יכול לבחון את הקוד שעומד מאחורי התוכנה, ואפילו לשנות אותו כך שיתאים לצרכיו. אני, בעוונותי, לא יודע לקרוא קוד כזה, וגם לא אדע לשנות אותו, אם אמצא בו באג, כך שמבחינתי ומבחינת כמעט כל משתמש מחשב בעולם, אין באמת הבדל עקרוני בין המודלים. כמובן, לשניהם יש יתרונות וחסרונות שונים. חסידי צד זה או אחר יטענו באשר למחיר, יציבות תוכנה, מוסריות המודל, אבטחה, תמיכה, ושאר ירקות. אני? מה אכפת לי מודלים. אני אשתמש במה שמשרת אותי טוב יותר.
אבל למחבר הספר, בניגוד אלי, דוקא יש אג'נדה. וזה בסדר. באמת. הבעיה: יש אג'נדה, אבל אין סיפור. תחת זאת, יש רק הרצאות, ועוד הרצאות, ועוד הרצאות. למשל, כמה פסקאות מתוך עמודים 22-23:

''הוירוס הזה, חדר לכל המחשבים, שכפל והפיץ את עצמו, ולא עשה דבר, אבל ביום מסוים, גרם לכולם להפסיק לפעול מיידית,'' הסביר סבא.
''אבל זה לא הגיוני,'' גיחכה אדווה, ''הרי יש כל כך הרבה סוגים של מערכות הפעלה, שלא יכול להיות שתוכנה אחת תצליח לפרוץ לכל המערכות? ואיך היא הצליחה להפיץ את עצמה? הרי כדי להפעיל תוכנה צריך לבקש מהמערכת להפעיל אותה, היא לא עושה את זה לבד.''
''זה בדיוק הענין!'' קרא הארי, ''באותה תקופה, כמעט כל המחשבים בעולם פעלו עם אותה מערכת הפעלה שחלק מפרצות האבטחה שלה היו ידועות לכולם, מעבר לזה, הייתה לה אפשרות של הפעלת תוכניות מרחוק, שלא ברור כל כך למה היתה פתוחה לרשת, ובאמצעותה אפשר היה להפעיל תוכנה שנכתבה כך שהיא תפיץ את עצמה כמו וירוס אצל בני אדם, ושתהרוס את המחשבים אליהם היא הגיעה.''

וזה ממשיך, וממשיך. אנחנו למדים עד כמה החברה המרושעת האמורה שהפיצה את מערכת ההפעלה האמורה היתה אכן מרושעת, וסירבה לתקן את הבעיות במוצרים שלה. ליתר דיוק, זה נמשך על פני כ-‏120 מתוך 144 עמודיו של הספר, לפני שהסופר עובר להרצות על נושא אחר. ובנסיונותיו להוכיח לנו עד כמה המודל הנפוץ בתעשיית התוכנה גרוע, מתעלם המחבר לחלוטין מעובדות רבות. למשל, מכך שבאופן מעשי ניתן היום לקרוא כל פורמט קובץ על כל מערכת הפעלה. או למשל, מכך שהתרחיש העומד ביסוד הספר, התקפת הוירוס הגדולה של ספטמבר 2014, פשוט לא היה יכול להתרחש, וודאי לא כפי שהמחבר מתאר זאת: ראשית, חלק ניכר מהשרתים המחזיקים את רשתות התקשורת אכן מריצים מערכות הפעלה שונות ומשונות. וגם אם לא, הרי שלכל פריט מידע בעל חשיבות יש גיבוי. במקומות מסוימים בעולם הגיבוי הוא דרישה ממשלתית, במקומות אחרים מדובר בדרישה פשוטה של חברות הביטוח. וכך, גם אם כן יום יבוא וכל המחשבים בעולם ישכחו את כל מה שהם יודעים, החשובים שבהם יזכרו תוך זמן לא רב. שנית, הוירוס המתואר עובר בדואר אלקטרוני. מישהו חייב לעדכן את הסופר ששרתים לא קוראים דואר אלקטרוני. הם לא מקבלים ספאם, הם לא מקבלים בדיחות עבשות בפעם השביעית, הם לא מקבלים פורנו, והם גם לא מקבלים וירוסים. לא בדואר אלקטרוני. ניתן לתפור תולעים שידביקו שרתים (אגב, מבחינת טרמינולוגיה מקצועית כמעט לא קיימים היום בעולם כבר ''וירוסים'', אלא רק ''תולעים'', אבל כולם ממשיכים להשתמש במונח הרווח), וקראתי 'תרחישי יום הדין' בהם וירוס או תולעת שנכתבו היטב יכולים למוטט את העולם, אבל לצערי המחבר לא קרא אותם. בהתחשב בכך שהמחבר מסתמך על אבטחת מידע כטיעון היחיד, כמעט, לקידום האג'נדה שלו, אין ספק שהוא לא הכין שיעורי בית. אם מצפים מסופר שכותב על המגיפה השחורה לדעת משהו על המגיפה השחורה ומסופר שכותב על לונדון במאה השמונה-עשרה לדעת משהו על לונדון במאה השמונה-עשרה, הרי שמחבר ספר על התקפת וירוסים חייב לפחות לקרוא עליהם קצת. כך למשל, הוא היה מגלה שהוירוס הפולימורפי הראשון נכתב אי-אז ב-‏1992, והיה יכול להמנע מתיאורים כמו –
''הוירוס הזה היה כל-כך מתוחכם!'' אמר הארי והניף אצבעו באוויר, ''הוא היה משנה את הקוד של עצמו כל פעם שהפיץ עצמו למחשב, ואחר כך, שתוכנות ההגנה סרקו את המחשב וחיפשו את המבנה המסוים, הן לא מצאו אותו, והוירוס היה מצטרף לקבצים הרגילים...''
כאמור, תוכנת האנטי-וירוס המותקנת במחשב של כל אחד מכם יכולה להתמודד עם וירוסים שכאלה כבר היום. ומה יקרה בעוד עשור? הן עדיין יוכלו להתמודד איתם.

אפשר להצביע על עוד ועוד כשלים טכניים בספר, אבל אין בכך טעם. גם אם הכל היה מדויק מבחינה טכנית, עדיין לא היה זה יותר ממניפסט רדוד ולא מעניין הסובל מכתיבה לקויה. עם זאת, יש להזכיר גם עוד בעיה אחת: בסיום קריאת הספר עולה התהיה האם יתכן שבדרך למכונות הדפוס הוחלף בטעות הפרק האחרון לפרק מספר אחר. העלילה נגדעת באיבה, נשארת תלויה באויר, והגיבורים הנועזים יוצאים לחופש. בדרך מכוניתם נתקעת (חמישים שנים מהיום, ובחורות עדיין לא למדו למלא שמן באוטו), והם מוצאים את עצמם ליד כפר מוזר, ובו אנשים מוזרים. צירוף מקרים ממוזל, שכן הוא מאפשר לסופר להרצות לנו מעט על אחד מתחביביו האחרים – מדיטציה טרנסנדטלית. האם יתכן שזה פרק מספר ההמשך? לא ברור, אם כי יש לקוות שאותו המשך, אם יגיע, יכיל גם דברים שלמדנו לקבל כמובנים מאליהם בספרות, ואפילו בספרות המד''ב. סיפור, למשל.


גילוי נאות:
ביקורת זו נכתבה ממחשב המריץ מערכת הפעלה פתוחת-קוד ועל מעבד תמלילים פתוח-קוד, והיא תעשה את דרכה אל מערכת האתר דרך תוכנת דוא''ל פתוחת-קוד. אינני מתנגד לקוד פתוח. האנשים המטיפים לשימוש בכזה? ובכן, זה כבר סיפור אחר, שיסופר בפעם אחרת.



נולדו חופשיים
מאת אורי עידן
פרדס הוצאה לאור, 2006
144 עמודים



נולדו חופשיים - באתר ההוצאה
נולדו חופשיים - לקריאה חופשית ברשת
אבטחה לקויה - מאמר

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
אז צריך להגיד על הספר שהוא LAME!  (חדש)
Sabre Runner יום שישי, 10/03/2006, שעה 20:59
אה כן, LAME Ain't an MP3 Encoder.
   כתוב תגובה
הביקורת כתובה רע מאוד  (חדש)
אור יום שישי, 10/03/2006, שעה 21:02
נשמע שהספר לא משהו, אבל הביקורת עצמה - ממש גרועה. היא משעממת. ארוכה. חוזרת על עצמה שוב ושוב. מתחכמת אך לא מתוחכמת.
לוותר.
   כתוב תגובה
אני חושבת שהגיע זמנך לבחור כינוי אחר.  (חדש)
Boojie יום ראשון, 12/03/2006, שעה 1:10
בתשובה לאור
הכינוי ''אור'' פשוט אירוני מדי עליך.
מה דעתך על ''חשכה''? או ''צלמוות''? או סתם ''שליליות''?
   כתוב תגובה
איפה ה-CCL?  (חדש)
צחי יום שישי, 10/03/2006, שעה 21:33
אז בעצם, אם כל הספר הוא על קוד פתוח, וכל הביקורת היא על קוד פתוח, אז מה זה אומר? שאסף דקל הוא בעצם Avatar של אורי עידן? הרי אף אחד מאתנו לא שמע קודם על הספר הזה, ואלמלא ה''ביקורת'' גם לא היינו שומעים עליו. ועכשיו שמענו, ושמענו על קוד פתוח, ועל קוד פתוח, וגם קצת על קוד פתוח – זוהי בברור קנוניה של אנשי הקוד הפתוח, מעין פעולת טרור נועזת נגד צבא המיקרוסופט העולמי, ואנו, הקוראים – הקורבנות שבאמצע.

וצחי, בכתיבת תגובה שמזכירה קוד פתוח, לכתבה שמדברת על קוד פתוח, בספר שהוא בעצם על קוד פתוח – האם גם צחי הפך, בדרך זו, לחלק מהקנוניה העולמית? האם הפכתי, בלא כוונה, לממשק ידידותי אך חסר תמיכה?

לא יודע מה קרה לאתר הזה בזמן האחרון. כל מיני ביקורות על ספרים שאני אפילו לא מאמין שהם באמת קיימים, וסיפורים הזויים על התנתקות/התנצרות/התמזמזות/וואטאבר. אולי זה בכלל הנוצרים החופשיים שמאחורי כל הענין הזה? או שמא זוהי כנופית מתנחלים ממאדים?

ובכלל, אם מר דקל היה נאמן לדבריו, הביקורת הזאת היתה צריכה להתפרסם תחת Creative Commons Licence. אבל לא. מר דקל שומר בקנאות על זכויות היוצרים שלו.

כמו מיקרוסופט.
   כתוב תגובה
איפה ה-CCL?  (חדש)
Kipod יום שישי, 10/03/2006, שעה 22:07
בתשובה לצחי
א. כן, אני מודע לכך שבאופן אירוני משהו, הביקורת השלילית לחלוטין הזאת דווקא מקדמת את הספר, שכן מעטים היו בכלל שומעים עליו אחרת. האם זה נימוק לא לכתוב עליו ביקורת? לא נראה לי. החיים הם אירוניים, ולי אין מה לעשות בנידון. אם יש לך קו ישיר אל הבורא, אתה מוזמן לבקש ממנו לשנות את דרכי העולם שברא.

ב. קרא שוב. ושוב, אם צריך. העובדה שאני משתמש בתוכנות קוד-פתוח, לא אומרת שאני תומך בעקרונות תנועת הקוד הפתוח. וזה לא אומר שאני מתנגד להם. זה פשוט אומר שאני משתמש בתוכנות כאלו. כי הן עונות על צרכים אלו ואחרים, שלא זה המקום להכנס אליהן. לפיכך, אין שום סיבה שאשחרר את הזכויות על הביקורת ברשיון פתוח כזה או אחר.

ג. ואם לא די בסעיף ב', הזכויות על הטקסט שקראת אינן שלי. הן של אתר האגודה הישראלית למד''ב. אם אתה חושב שהאתר כולו צריך לעבור לשימוש ברשיון CC, אתה מוזמן לשכנע את האחראים לאתר, בין אם צוות האתר )איש אחד, בעצם(, ובין אם ועד האגודה הישראלית למד''ב.הסבירות שתצליח בכך, אגב, נמוכה, אבל הויכוח שלך כאן לא איתי.

ד. עצם היותו של הספר מפורסם ברשיון CC אכן מעניינת, וראוייה לציון, והפרט אכן נשמט מהביקורת. תודה על ההזדמנות לתקן את ההשמטה. למיטב ידיעתי, זה הספר העברי הראשון המפורסם ברשיון כזה. אם הוא היה גם ראוי לקריאה, היינו יוצאים נשכרים שבעתיים.

ה. קרא את הביקורת שוב. ושוב, אם צריך. לא כולה הוא על הקוד הפתוח. חבל שאת החלקים האחרים לא קראת.
   כתוב תגובה
איפה ה-CCL?  (חדש)
צחי יום שישי, 10/03/2006, שעה 22:52
בתשובה לKipod
חבל שאתה לא מבין בזכויות יוצרים אם אתה באמת חושב שהזכויות על הטקסט שייכות לאתר האגודה. באמת חבל.

ואגב, כמה שתגיד לי לקרוא את הביקורת שלך שוב, ושוב, ושוב, ממש, אבל ממש, לא תשכנע אותי לקרוא אותה יותר. מצטער.
   כתוב תגובה
איפה ה-CCL?  (חדש)
Kipod יום שישי, 10/03/2006, שעה 23:04
בתשובה לצחי
הניסוח המדוייק היה, אם זכרוני משרתני, ''הזכויות על הטקסט שקראת''. שכן, אותו טקסט עבר עוד ידיים פרט לשלי. עירכה, עיצוב, הגהה. אבל חשוב מזה, הזכויות על הטקסט שייכות לאתר, מאחר ונתתי לו אותן. מרצוני החופשי והפיכח. זה כולל בין השאר, התחייבות מצידי לא לפרסם את הטקסט באתרים אחרים ברשת. כמובן, מדובר כאן בהסכם ג'נטלמני, ואני בספק אם בתי המשפט יחליטו לעשות משהו נגדי, במקרה הבלתי-סביר שתביעה כזאת תגיע אליהם. אבל הנקודה היא שאני הסכמתי לתת את הזכויות על הביקורת לאתר, ולאחר השינויים שעבר, נו ''הטקסט שקראת'' אינו רק שלי.

מה ששוכן לי בתיקיית ה-home על המחשב האישי? זה כבר סיפור אחר.
   כתוב תגובה
יו. ענית ברצינות לקנטרן המשועמם. למה?  (חדש)
ניקי יום שישי, 10/03/2006, שעה 22:55
בתשובה לKipod
   כתוב תגובה
  (חדש)
Kipod יום שישי, 10/03/2006, שעה 23:06
בתשובה לניקי
ומה בדיוק גורם לך לחשוב שאני לא משועמם?

אבל חכי. זאת רק הציפור השניה. אני צופה שהביקורת הזאת תוצף בתגובות המשוות אותי לעמרי שרון. יהיו קטעים, השארי.
   כתוב תגובה
לפחות תוכל לסדר לנו ג'ובים?  (חדש)
רני יום שישי, 10/03/2006, שעה 23:12
בתשובה לKipod
   כתוב תגובה
מוזר. עמדתי לבקש ממך אחד.  (חדש)
Kipod יום שישי, 10/03/2006, שעה 23:19
בתשובה לרני
   כתוב תגובה
עכשיו כשאתה מזכיר את זה...  (חדש)
יעל יום שישי, 10/03/2006, שעה 23:57
בתשובה לKipod
באמת שמתי לב לדמיון מסוים בינך לבין עמרי שרון. אם מסתכלים בזוית מסוימת בפרופיל, עם משקפיים לא מתאימים וכשהשמש בעיניים - אז כן, יש כמה נקודות דמיון.

מעניין מה זה מוכיח.
   כתוב תגובה
איפה ה-CCL?  (חדש)
ירוחם התימני שבת, 11/03/2006, שעה 13:17
בתשובה לצחי
זה ששני תומכי קוד פתוח בועטים זה לזה בביצים )למעשה, במקרה זה, תומך בועט חזק בביצים של קורבנו הקשור והכפות( זה דווקא מחזק מאוד את הקוד הפתוח. אם יורשה לי להוסיף את רגלי למהומה.
כנראה שהספר של אורי הוא די חרא, וכותב הביקורת מבצע תיקון באג. וכמו כל תיקון באג, הוא אכזרי. לבאג.
   כתוב תגובה
מחבר הביקורת פספס כן את הנקודה  (חדש)
נדב שבת, 11/03/2006, שעה 14:34
''הדוגמה הידועה ביותר היא מערכת ההפעלה 'לינוקס'. משתמש הקצה יכול לבחון את הקוד שעומד מאחורי התוכנה, ואפילו לשנות אותו כך שיתאים לצרכיו. אני, בעוונותי, לא יודע לקרוא קוד כזה, וגם לא אדע לשנות אותו, אם אמצא בו באג, כך שמבחינתי ומבחינת כמעט כל משתמש מחשב בעולם, אין באמת הבדל עקרוני בין המודלים.''

וגם רבים אחרים שמשתמשים בלינוקס לא נוגעים או יודעים איך לקרוא את הקוד.
הפתיחות של הקוד מקשה על הכנסת רוגלות ודברים נוספים שיש בקוד סגור. ראו למשל את מנגנוני הDRM של סוני
וגם אפשר לפקח על האיכות בצורה הרבה יותר טובה בקוד פתוח.

מרבית המפתחים בקוד פתוח מועשקים בתשלום ויש חברות גדולות שמזיזות אותם.
ומכיון שהם עובדים בשיתוף פעולה איתם ועם הקהילה אז ההתפתחות היא הרבה יותר מהירה.
   כתוב תגובה
חשיבות הקוד הפתוח  (חדש)
צחי א שבת, 11/03/2006, שעה 16:45
חשיבות הקוד הפתוח למשתמש הקצה אינה בכך שהוא יכול, אם ירצה, לראות את הקוד. החשיבות היא בכך שהוא מקבל קוד איכותי יותר, נקי יותר מבאגים (על פי מבחנים אובייקטיביים), שאינו מכיל משהו שנוגד את האינטרסים שלו (רוגלות, דלתות אחוריות, מנגנוני חדירה ממשלתיים, ועוד), פשוט מפני שמי שכתב את הקוד היו משתמשים כמוהו, שהיו מתריעים אם דברים כאלו היו קיימים בו.

בנוסף, תוכנות קוד פתוח מתפתחות מהר יותר בדרך כלל, וכתוצאה מכך אתה מקבל תוכנות מתקדמות יותר, לעיתים קרובות יותר.
   כתוב תגובה
חשיבות הקוד הפתוח  (חדש)
Xslf שבת, 11/03/2006, שעה 17:36
בתשובה לצחי א
וזה קשור לביקורת *ספרותית*, איך בדיוק?
   כתוב תגובה
חשיבות הקוד הפתוח  (חדש)
נדב שבת, 11/03/2006, שעה 18:12
בתשובה לXslf
זה קשור לנקודת ראותו של המבקר לא של הביקורת עצמה.
   כתוב תגובה
חשיבות הקוד הפתוח  (חדש)
Kipod שבת, 11/03/2006, שעה 18:28
בתשובה לנדב
צר לי, אבל אתה לא מכיר את נקודת ראותי. בעיקר מאחר ואינך מכיר אותי. הביקורת, להזכירך, היתה ביקורת על ספר. לא ביקורת על פילוסופיית הקודפתוח. וככזאת, אתה לא מצפה שאנהל בה דיון מעמיק על אם קוד פתוח טוב או רע לאנושות, נכון.
   כתוב תגובה
חשיבות הקוד הפתוח  (חדש)
נדב שבת, 11/03/2006, שעה 18:47
בתשובה לKipod
אבל אתה לא יכול להגיד שהביקורת והספר לא מתייחסים.

גם רוב התגובות שהוצגו כאן אינם קשורות ישירות לספר אלה לקוד הפתוח עצמו
   כתוב תגובה
חשיבות הקוד הפתוח  (חדש)
Kipod שבת, 11/03/2006, שעה 18:53
בתשובה לנדב
הביקורת *מסבירה* מה זה קוד פתוח, למען קוראים שיתכן ואינם יודעים. היא לא שופטת אותו. היא לא מנסה להציג את היתרונות שלו, ולא את החסרונות שלו. כמו שהיא לא שופטת את הקוד הקנייני. הביקורת כן שופטת את הספר. בשביל זה היא כאן.

ובאשר לתגובות? נו, אני לא יכול להיות אחראי לתגובות פאבלוביות של אנשים כשמישהו מזכיר נושא שהם פנאטים לגביו. מה הקשר של התגובות שלהם, לדעתי על תנועת הקודפתוח, או הפילוסופיה שלה?
   כתוב תגובה
חשיבות הקוד הפתוח  (חדש)
נדב שבת, 11/03/2006, שעה 19:19
בתשובה לKipod
אבל אתה כן מציג את השפתך האישית קלפי הקוד הפתוח

''מדובר בעיקר בפרויקטים התנדבותיים, בהם כמה מתכנתים (לפעמים הרבה מאד), משתפים פעולה בכתיבת הקוד. הדוגמה הידועה ביותר היא מערכת ההפעלה 'לינוקס'. משתמש הקצה יכול לבחון את הקוד שעומד מאחורי התוכנה, ואפילו לשנות אותו כך שיתאים לצרכיו. אני, בעוונותי, לא יודע לקרוא קוד כזה, וגם לא אדע לשנות אותו, אם אמצא בו באג, כך שמבחינתי ומבחינת כמעט כל משתמש מחשב בעולם, אין באמת הבדל עקרוני בין המודלים. כמובן, לשניהם יש יתרונות וחסרונות שונים. חסידי צד זה או אחר יטענו באשר למחיר, יציבות תוכנה, מוסריות המודל, אבטחה, תמיכה, ושאר ירקות. אני? מה אכפת לי מודלים. אני אשתמש במה שמשרת אותי טוב יותר.''

והתגובות של צחי א ושלי מבוססות על קטע זה.
   כתוב תגובה
יופי.  (חדש)
Kipod שבת, 11/03/2006, שעה 19:39
בתשובה לנדב
מכל הביקורת, אתה בוחר פסקא אחת, מתוכה רק משפט אחד יכול להתפרש כהשקפה על הקודפתוח (''כך שמבחינתי ומבחינת כמעט כל משתמש מחשב בעולם, אין באמת הבדל עקרוני בין המודלים.'') - ועל סמך המשפט הזה אתה חושב שאתה מכיר ויודע מה אני חושב, על נושא שנכתבו בו כבר ספרים שלמים?!
   כתוב תגובה
חשיבות הקוד הפתוח  (חדש)
Xslf שבת, 11/03/2006, שעה 19:40
בתשובה לנדב
ושוב- מה הקשר בין דעותיו של המבקר על הקוד הפתוח לבין ביקורת ספרותית?

אורי עידן כתב יצירה ספרותית לקהל הרחב- לא רק לגיקים, אנשי מחשבים וחובבי קוד פתוח - וככזו היא צריכה להשפט.
   כתוב תגובה
[אנחה]  (חדש)
Boojie יום ראשון, 12/03/2006, שעה 1:14
מה הקטע עם המיסיונריות באתר האגודה? קודם סופר שמטיף לנצרות, עכשיו מגיבים שמטיפים לקוד פתוח...
ככל שהיה צפוי שביקורת על ספר כזה תגרור הנה מגוון תגובות חסרות הומור ומשמימות של אנשי קוד פתוח, שסבורים משום מה שהנה נפתחה בפניהם הזדמנות לסרסר במרכולתם בעוד אתר אחד, עדיין התאכזבתי לגלות שזה אכן מה שקרה. אני תוהה למה כל כך קשה לאנשי קוד פתוח, שאמורים כביכול להיות רחבי אופקים והשד יודע מה, לתפוס שביקורת ספרות היא ביקורת ספרות, ולא ביקורת לינוקס.
   כתוב תגובה
מה גם שאין שום דבר רע גם בביקורת לינוקס  (חדש)
רני יום ראשון, 12/03/2006, שעה 2:31
בתשובה לBoojie
   כתוב תגובה
ארג! אט טו, רני?  (חדש)
Boojie יום ראשון, 12/03/2006, שעה 2:35
בתשובה לרני
זה *לא* הנושא פה! זה לא משנה אם יש משהו רע או אין משהו רע בביקורת לינוקס, זו ביקורת על *ספר*! למעשה, אילו הביקורת הזו הייתה מתיימרת לבקר את הספר הלז, ובמקום זאת הייתה ביקורת לינוקס, זה היה רע מאד.
   כתוב תגובה
היי, זה לא מה שאמרתי  (חדש)
רני יום ראשון, 12/03/2006, שעה 4:09
בתשובה לBoojie
בוודאי שהנושא הוא ביקורת הספר. ציינתי רק כהערת אגב שגם בביקורת לינוקס (שענינה לא פה) אין כל רע ושגם ביקורת לינוקס היא דבר לגטימי. במקום אחר, כמובן.
   כתוב תגובה
זה משהו במים. או באוויר.  (חדש)
לילי יום ראשון, 12/03/2006, שעה 22:16
בתשובה לBoojie
הבעיה היא, כמובן, שגם המים וגם האוויר עובדים על בסיס קוד סגור, ולאדם הפשוט אין שום דרך לדעת מה יש בהם.
   כתוב תגובה
עדיף כך.  (חדש)
Kipod יום ראשון, 12/03/2006, שעה 23:50
בתשובה ללילי
החלופה היא זאת - http://www.dhmo.org
   כתוב תגובה
אל תטריד אותי בקטנות.  (חדש)
לילי יום שני, 13/03/2006, שעה 0:03
בתשובה לKipod
הפיתרון לכך הוא פשוט, כמובן, וקל למימוש ברגע שנתחיל במהפכה (שכרגע, אני מודה, חווה מהמורות בירוקרטיות קלות) - שלילת H2O מכל מי שיש לו בעיה עם ההרכב הכימי. תוך יומיים שלושה הם חוזרים על ארבע. הרי ידוע שזהו כימיכל ממכר במיוחד.
   כתוב תגובה
מי זה ''נתחיל'' במהפכה?  (חדש)
יעל המהפכנית יום שני, 13/03/2006, שעה 9:55
בתשובה ללילי
המהפכה היא שלי! רק שלי! שלי שלי שלי!
   כתוב תגובה
כן, זו היתה דוגמה מצוינת למהמורה בירוקרטית קלה.  (חדש)
לילי יום שני, 13/03/2006, שעה 17:36
בתשובה ליעל המהפכנית
תודה, יעל, על שיתוף הפעולה.
   כתוב תגובה
למה מים נחשבים קוד סגור?  (חדש)
נדב יום שני, 13/03/2006, שעה 9:26
בתשובה ללילי
הרי אפשר לפרק אותם בעזרת זרם חשמלי
ולחבר מחדש. זה קורה בחלליות כל הזמן.
   כתוב תגובה
השוואה עם מי הזיז את הגבינה שלי  (חדש)
נדב יום ראשון, 12/03/2006, שעה 11:04
כותב הביקורת בחר לתת כותרת מי הזיז את המחשב שלי.

יש איזה קשר לסיפור מי הזיז את הגבינה שלי?
   כתוב תגובה
כותרות נותן לרוב העורך, לא הכותב  (חדש)
גרומיט יום ראשון, 12/03/2006, שעה 14:24
בתשובה לנדב
על כל פנים, סביר מאוד להניח שהכותרת פשוט באה לרמוז שגם הספר הזה הוא ספר ניו אייג' ריקני.
   כתוב תגובה
ונשאלת השאלה האם אדם קנאי יכול לכתוב ספרות יפה  (חדש)
נדב יום שני, 13/03/2006, שעה 9:36
האם אדם קנאי יכול לכתוב ספרות יפה בלי שהיסחף באידיאולוגיה שלו ויכתוב יותר עליה מאשר הסיפור?
אדם קנאי כמו כותב הספר מאמין כל כך באידיאולוגיה שלו כך שקריאה או כתיבה עליה נותנים לו עונג רב ונוסף על כך הוא מנסה להכניס אותה לכל מקום שראוי.
   כתוב תגובה
את הקורא זה לא מעניין.  (חדש)
NY יום שני, 13/03/2006, שעה 9:46
בתשובה לנדב
הקורא רוצה ספר טוב, נקודה. אין תירוצים, אין פטורים. מי שלוקה באידאולוגיה ולא יודע לכתוב ספרות - שיכתוב מניפסטים. או, עדיף, שלא יכתוב כלל.
   כתוב תגובה
הוא יכול לכתוב לי צ'קים.  (חדש)
Boojie והאופציה השלישית יום שני, 13/03/2006, שעה 19:26
בתשובה לNY
   כתוב תגובה
צ'קים.  (חדש)
שלמקו GRAS יום שני, 13/03/2006, שעה 20:03
בתשובה לBoojie והאופציה השלישית
   כתוב תגובה
הממ. כתיבה מינימליסטית, אין ספק,  (חדש)
Boojie מבקרת יום שלישי, 14/03/2006, שעה 0:29
בתשובה לשלמקו GRAS
אבל התחושה היא שחסר בה משהו.
   כתוב תגובה
קרוס.  (חדש)
שלמקו GRAS יום שלישי, 14/03/2006, שעה 6:11
בתשובה לBoojie מבקרת
   כתוב תגובה
LOL  (חדש)
Boojie יום שלישי, 14/03/2006, שעה 10:04
בתשובה לשלמקו GRAS
   כתוב תגובה
האם את מציעה את עצמך בתור סופרת צללים?  (חדש)
לילי יום שני, 13/03/2006, שעה 20:07
בתשובה לBoojie והאופציה השלישית
לא שאני צריכה סופרת צללים. הו, לא, אני מוכשרת להפליא! אמ... אולי נמשיך את הדיון הזה במייל?... :)
   כתוב תגובה
לא, אני מציעה את עצמי בתור סופרת *צ'קים*.  (חדש)
Boojie מבהירה יום שלישי, 14/03/2006, שעה 0:28
בתשובה ללילי
   כתוב תגובה
אין לי בעייה כל עוד הצ'קים ילכו אליי (-;  (חדש)
נדב יום שלישי, 14/03/2006, שעה 11:25
בתשובה לBoojie מבהירה
   כתוב תגובה
אז אתה תפקיד אותם בחשבון של בוג'י?  (חדש)
יעל יום שלישי, 14/03/2006, שעה 13:13
בתשובה לנדב
   כתוב תגובה
תגובה חלקית שלי  (חדש)
אורי עידן יום שני, 27/03/2006, שעה 22:32
אני מצטער אבל הביקורת הזו רדודה בצורה מחרידה וארוכה ומשעממת לכן קראתי אותה ברפרוף.

לגבי הדברים הטכניים וירוס כמו שתיארתי בספר לצערי הרב מאד יתכן והוא לקוח מתרחיש בדיוני של אריק ריימונד.
לא היה כתוב שם שהוירוס הרס את השרתים.
נכתב שהוא שיתק את רוב מחשבי העולם רוב המחשבים הם תחנות הקצה.

מעבר לזה דיונים בנושא קוד פתוח כן או לא הם דיונים לגיטימיים בהחלט אם כי אולי לא כאן.
הספר בא להסביר את הרעיונות מאחורי הקוד הפתוח גם לכאלו שאינם מבינים גדולים במחשבים.
את המטרה הזו הוא השיג (לפי בדיקה שערכתי בין אנשים שאינם מבינים במחשבים שקראו את הספר).
לגבי פורמטים פתוחים הלוואי שמה שכתב כותב הביקורת היה נכון שאפשר לקרוא את כל הפורמטים.
נכון שאפשר בצורה כמעט מלאה לקרוא פורמט של וורד (ומי שקורא את הספר רואה שלא לפורמט הזה התיחסתי, זה אפילו כתוב די בבירור)
ישנם עדיין לא מעט פורמטים שלא ניתנים לקריאה.

ולגבי הפרק האחרון, כותב הביקורת כנראה לא שם לב למספר רב של רמזים מקשרים החל מהפרק הראשון.
האמת שהביקורות הרציניות על הספר אמרו בדיוק להפך שהספר מסתיים מוקדם מדי ונראה שחסר שם פרק ולא שיש פרק נוסף.
אני חושב שאותם ביקורות שאמרו שחסר פרק, יש בהן משהו.
לגבי ספר המשך, אולי יהיה ספר על ההמשך אחרי הספר הזה.
מה שכן יהיה הוא ספר נוסף שנפילת המחשבים תקרה במהלכו, בקיצור הוא יתאר את ספטמבר 2014.
אבל קוד פתוח יהיה שם הרבה הרבה פחות.
מדע בדיוני לא יהיה שם בכלל.
אגב הספר מלכתחילה נועד לקהל רחב ולא רק לחובבי מד''ב.
   כתוב תגובה
אלוהים אדירים, בן אדם, זה סגנון הכתיבה הרגיל שלך?  (חדש)
Boojie יום שלישי, 28/03/2006, שעה 3:17
בתשובה לאורי עידן
איפה הימים שבהם הייתה מין מוסכמה מקובלת כזאת, שסופר אמור לדעת לכתוב *טוב*?
אכן, נראה לי שהביקורת מיותרת. אחרי שקראתי את התגובה הזאת, אני חושבת שקיבלתי את כל המידע על הספר הנ''ל שאצטרך אי פעם.
   כתוב תגובה
א-הם  (חדש)
גרומיט יום שלישי, 28/03/2006, שעה 10:13
בתשובה לאורי עידן
''הספר בא להסביר את הרעיונות מאחורי הקוד הפתוח גם לכאלו שאינם מבינים גדולים במחשבים''?

נדמה לי שזו בדיוק טענתה של הביקורת - שבמקום לספר סיפור, עם עלילה, דמויות ורקע, הספר בא להטיף על הקוד הפתוח, שמדובר במניפסט ולא בספר קריאה. אני טועה?
   כתוב תגובה
קלאסה.  (חדש)
ניקי יום שלישי, 28/03/2006, שעה 21:11
בתשובה לאורי עידן
   כתוב תגובה
למרות ''אי רצינותי'' הנתונה, אנסה לענות ברצינות.  (חדש)
Kipod יום רביעי, 29/03/2006, שעה 3:10
בתשובה לאורי עידן
כתבת:
''האמת שהביקורות הרציניות על הספר אמרו בדיוק להפך שהספר מסתיים מוקדם מדי ונראה שחסר שם פרק ולא שיש פרק נוסף.
אני חושב שאותם ביקורות שאמרו שחסר פרק, יש בהן משהו.''

האם קראת את:
''בסיום קריאת הספר עולה התהיה האם יתכן שבדרך למכונות הדפוס הוחלף בטעות הפרק האחרון לפרק מספר אחר. העלילה נגדעת באיבה, נשארת תלויה באויר, והגיבורים הנועזים יוצאים לחופש.''

כתבת:
''לא היה כתוב שם שהוירוס הרס את השרתים.
נכתב שהוא שיתק את רוב מחשבי העולם רוב המחשבים הם תחנות הקצה.''

אבל בספר עצמו כתבת, למשל:
''הם הפיצו וירוס מחשבים קטלני.'' (''קטלני''? איך אתה מגדיר את המילה הזאת?)
ועמוד אח''כ - ''...אפשר היה להפעיל תוכנה שנכתבה... ...ושתהרוס את המחשבים אליהם הגיעה.''
ובעצם, כמה עמודים קודם - ''עד היום לא ידוע מי עומד מאחורי ההתקפה הזדונית שהרסה לחלוטין את מרבית מחשבי העולם.''
(''הרסה לחלוטין''? אני תוהה כמה משמעויות יכולות להיות לביטוי הזה, עד כדי שלא תבין מה כתבת אתה.)

וגם כתבת:
'' אני מצטער אבל הביקורת הזו רדודה בצורה מחרידה וארוכה ומשעממת לכן קראתי אותה ברפרוף.''

שמע, הרדוד ביננו אינו אני. אני -כן- טרחתי לקרוא את הספר שלך, כולו, לפני שכתבתי את הביקורת. לא בא לך לקרוא דברים לא נחמדים שכותבים עליך? אל תקרא. אבל להגיב להם לפני שקראת אותם לא גורם לך להראות בלתי-רדוד.
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.