על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

משחק הנסיכים
פרקים לדוגמה / גארת' ניקס
02/06/13
תגובות: 3  
ציידת הלילה
פרקים לדוגמה / המערכת
04/05/12
תגובות: 2  
דם כחול
פרקים לדוגמה / ורד טוכטרמן
23/09/11
תגובות: 1  
ימי תל-אביב האחרונים
פרקים לדוגמה / לביא תדהר וניר יניב
24/09/10
תגובות: 0  
מגן הלהט
פרקים לדוגמה / אילן גוייכמן
19/12/08
תגובות: 0  
בן אלמוות
פרקים לדוגמה / רוג'ר זילאזני
12/12/08
תגובות: 0  
פנטסיה 2000 - דבר העורך
פרקים לדוגמה / המערכת
06/10/08
תגובות: 39  
תחיית האגדות
פרקים לדוגמה / אילן גוייכמן
17/09/08
תגובות: 1  
חוק הקוסמים השני - אבן הדמעות
פרקים לדוגמה / טרי גודקינד
13/09/08
תגובות: 11  
סימנטוב
פרקים לדוגמה / אסף אשרי
18/04/08
תגובות: 6  
המים שבין העולמות
פרקים לדוגמה / הגר ינאי
06/04/08
תגובות: 6  
דרקון הוד מלכותו
פרקים לדוגמה / נעמי נוביק
24/09/07
תגובות: 16  
המגשר
פרקים לדוגמה / רביב מיוחס
14/09/07
תגובות: 74  
התחדשות
פרקים לדוגמה / קרול ברג
05/05/07
תגובות: 3  
בנות הדרקון
פרקים לדוגמה / מרית בן-ישראל
02/04/07
תגובות: 25  

הקרבן המועדף
פרקים לדוגמה / רוברט שקלי
יום רביעי, 27/02/2002, שעה 23:58

פרק ראשון מתוך ספרו של רוברט שקלי




1


בפגישת תושבי העיר בספטמבר, הצביעו אזרחי עמק קין, ניו­יורק, על חימושו של הארולד ארדמן באקדח הטוב ביותר, סמית'-ווסון 0.44 אינץ' משובח, ושילוחו הרחק דרומה, לאי אזמרלדה, כדי להיכנס לציד.
הארולד נבחר משום שהתנדב, לא היו לו קרובי משפחה בחיים, הוא היה רווק, בריא, וטוב בקרבות איגרוף. ובגלל שהיה ישר מספיק כדי למלא את חלקו בעיסקה – לשלוח מחצית מרווחי הציד חזרה לעיר, בהנחה שיחיה די זמן כדי שיספיק להרוויח משהו.
הארולד ידע שעל­ מנת להיכנס לציד, יהיה עליו לתפוס טרמפים ולקחת אוטובוסים עד לקו החוף במיאמי. משם יכול היה להרשות לעצמו לטוס לאזמרלדה, אי קטן בפינה הדרום­מזרחית של הבאהמאס, מקום בו הציד היה חוקי.
הדרך מצפון מדינת ניו­יורק לפלורידה הייתה ידועה כמסוכנת במיוחד. נשמעו סיפורים על שודדים אכזריים במיוחד, אנשים מפלצתיים וצמאי­דם שארבו לטרפם לאורך הדרך. עובר אורח, היה נתקל בדרכו, באזורים הרוסים עם מזבלות תעשייתיות הקבורות זמן ארוך, ערפילים מזוהמים וגזים רעילים, כאילו ניסתה האדמה להיפטר מריכוזי הכימיקלים והשפכים הרדיואקטיביים. פליטה שכזו יכולה הייתה להרעיל אותך בדרכך והיית מת, עוד לפני שהיית צונח על הקרקע. ואם הצלחת להתגבר על אלו, עדיין היו עיירות חמדניות ורודפות­בצע להיתקל עימן, מקומות מלאים ביצורים דמויי­אנוש שהרגו את כל מי שנקרה בדרכן, לקחו את חפציו ומדי- פעם אף אכלו את בשרו.
זה מה שסיפרו האנשים מפה לאוזן בדרכם ממקום למקום, וכך עברו השמועות, שלפעמים היו גם נכונות.
הארולד לא היה מוטרד מן הסיפורים. הוא היה מוכן לקחת סיכונים רבים על מנת לצאת מן העיירה הגוססת הזו, התקועה כיתד בתוך קפלי הזיהום של אדִירוֹנדֶאקס. הוא רצה לעשות משהו עם חייו, והציד נראה כמו הסיכוי היחידי הפתוח בפניו.
הארולד היה איש רחב, אך נע בקלילות מפתיעה, והיה מהיר מכפי שנראה. הוא היה גדל­מידות, בעל פנים עגולות, נער כפרי בעל מראה חביב, בעל חיוך מרהיב ועיניים חושבות. להארולד היה שיער שחור מטופח שגלש עד לצווארו, וזיפי זקן של מספר ימים על לחיו. והוא לבש מקטורן אדום משובץ. באותו זמן היה כבן 28 ונראה כדוב שהתעורר זה עתה משנת החורף. רחב, רדום וחביב. מזה אפשר להסיק עד כמה ניתן לשפוט אדם על פי מראהו.



2


''אז אתה באמת הולך?'' אמר אלן. ''אתה באמת הולך לאזמרלדה.''
הארולד הניד בראשו. היה זה כשעה, לאחר פגישת העיר.
הם אכלו יחד וכעת ישבו על המרפסת בחזית ביתו של אלן בגבעת סְפּרוּס. השמש החלה לשקוע מעבר להרים.
אלן היה חברו הטוב ביותר של הארולד. גם הוא רצה לצאת לצוד, אבל הוא היה היחיד שיכול היה לתמוך באימו ובשתי אחיותיו הקטנות. לעזוב אותן בימים שכאלו, פירושו היה לחסלן. להארולד לא היה אף אחד. אימו נפטרה משחפת כשהיה בן חמש­עשרה. אביו, אדם שקט ומר­נפש, אסף את עצמו מיד לאחר פטירתה, והלך לחפש עבודה בדרום. מאז לא שמעו ממנו שוב.
''חמים שם כל הזמן, בקאריביים,'' אמר אלן. ''זה מה ששמעתי. ויש להם את כל החידושים. כמו בירחונים הישנים בבית­הספר. יש להם חדרי אמבטיה עם מים זורמים, חמים וקרים. יש להם מסעדות עם מזון ממשי. כולם לבושים כהלכה ומרוצים.''
''זה בגלל שכל מה שיש להם לעשות, זה להרוג אחד את השני,'' השיב הארולד.
''נו, שום דבר קשה בחיים האלו, נכון?''
''אני לא יודע,'' אמר הארולד. ''עדיין לא הרגתי אף אחד. אבל אני מניח שאתגבר על זה.''
''הטריק הוא, לא להיהרג בעצמך,'' ענה אלן.
''כך שמעתי,'' אמר הארולד.
''תראה את נורה שם, בדרום?''
הארולד הנהן בראשו. נורה אולברייט עזבה את עמק קין לפני כשנתיים, כאשר האוטובוסים עדיין נעו בין מונטריאול לניו­יורק ועצרו בפלאטסבורג. היא עזבה עם עוד ארבע נערות, כדי למצוא עבודה. תמיד הייתה יותר עבודה לנשים שנראו טוב מאשר לגברים, אף על פי שחלק מן העבודות לא היו מפולפלות דיין. הזרים העשירים, בעיקר האסייתים, אהבו להעסיק נערות אמריקאיות יפות בעבודות בית, בדיוק כפי שהאמריקאים אהבו פעם להעסיק נערות גרמניות ואנגליות כמשרתות ואומנות. הנערות האחרות מעמק קין מצאו עבודה בדרום, אבל נורה עשתה את כל הדרך לאזמרלדה שבקאריביים, האי הקטן והעצמאי שחי על פי חוקי עולם­הציד. היא שלחה כסף הביתה כדבר שבשגרה.
''תשמור על עצמך, אוקיי?'' אמר אלן.
''כן, אני אעשה את זה.''
''ותמסור דרישת שלום לנורה, בשמי.''
''אוקיי, אלן.''
הם ישבו שם עוד זמן מה, וצפו בשמש שירדה מעבר להרים. האור נגוז מן השמיים, קרירות צפונית עטפה אותם. הערב ירד באצילות על אדירונדאקס. להארולד התברר פתאום שיתכן ושוב לא יראה את המראה הזה. רבים אחרים כן, אבל את זה לעולם לא.



3


הארולד עזב את עמק קין ביום שלמחרת, ברשותו הסמית'­ווסון, שלושים וארבע כדורים, ומאתיים שבעים ושישה דולרים ושבעים ושלושה סנטים שהתושבים הצליחו לאסוף עבור הוצאותיו. על אף שהיה זה חודש ספטמבר, עמדה צינה של חורף באוויר. החורף שמיהר ובא בסמוך לסתיו בצפון מדינת ניו­יורק, גרם לך לחשוב שהם אחד.
הוא סידר את חפציו בתרמיל גב קטן, נושא את אקדחו בחגורה, את הכדורים בכיס מכנסיו הימני, שם יהיו זמינים. הוא לבש את חליפתו היחידה, כבדה וכמעט בלתי פגיעה, שנתפרה על פי מידותיו על ידי דודו לוק, שמת באביב הקודם מוירוס.
הוא העיף מבט אחרון בהרים, זריחה מוקדמת שנצצה בהרי הרוקי, שאריות העצים מאז ההרס האחרון נתגלו לעיניו, והשליך את תרמיל הגב שלו לתוך משאיתו של ג'ו בילינג. את דברי פרידתו הוא אמר בערב הקודם. הם החלו בנסיעתם והוא לא הביט לאחור.
ג'ו בילינג נהג עד מפלי גלן, כדי לאסוף חלקים עבור הטרקטורים של הקואופרטיב הכפרי. היה קשה יותר ויותר לשמור על תקינותם של טרקטורי מק'קורמיק, והיבולים היו כה מועטים, עד שלא הייתה בהם תועלת. אבל היה גם מחסור בסוסים ופרדות, והיאקים שרק נכנסו לשימוש, לא התרבו במידה מספקת.
בשנים המאוחרות של המאה העשרים­ואחת, הגיע לבסוף קוצר הראייה האנושי, גם לאמריקה. היערות נעלמו.
גידולי הגרעינים והדגן נכשלו. איזורי הכפר באמריקה נתמלאו בשטחים רעילים, אליהם הושלכו פסולת רדיואקטיבית וכימיקלים. רוב האדמה פשוט נעזבה, ולא נעשה שום ניסיון לחדשה. גם האוויר הפך גרוע יותר. לא הייתה עבודה, משום שכמעט לאף אחד לא היה כסף. מכונות קרסו וכך גם המכונות לתיקון המכונות. גרוע יותר, הרצון לתקן נראה כאילו ונעלם.
המלחמה הקרה עדיין נמשכה והאומות הקישו בחרבותיהן זו מול זו מדי פעם. לאף אחד לא היה איכפת יותר. הרבה מאוד אנשים קיוו שהפצצות פשוט יושלכו והם יהיו כבר אחרי זה. אפשר לקרוא לזה חיים? כדאי היה לסיים אותם מוקדם מאשר מאוחר יותר. האדמה הישנה והטובה כבר הלכה לאבדון.
הם לא היו צריכים לכרות את היערות והג'ונגלים. הם היו צריכים לעשות משהו עם הגשם החומצי, כאשר היה עוד זמן. הארולד יכול היה עדיין לזכור את הצבע הירוק על הרי אדירונדאקס החומים. הממשל החל אמנם להתייחס ברצינות לאיכות הסביבה לפני כחמישים שנה, אבל היה זה מאוחר מדי ולא היה מספיק כסף. כדור הארץ הוא מקום גדול ויכול להתאושש מהתעללות כמעט בלתי מוגבלת, אבל האנשים דחקו אותו רחוק מדי.
במזבלות השוממות שהיו פעם יערות פרא, בקושי נותרו חיות. תחילה נעלמו החיות באמריקה ואפריקה ואחר כך, כאשר נעשה ניסיון לייצב את המערכת האקולוגית, היא התפוררה בשאר העולם.
הערבות והסאוונות הפוריות התייבשו להן והפכו עם הזמן לקערת אבק.
המדבר התפשט, והאסונות התרבו כל כך, שלא ניתן היה יותר לספור אותם. ואז הגיעו מגפות השפעת ואחרות. הניצולים התקבצו באמריקה המנוונת וניסו להחזיק מעמד עד שישתפר המצב. האם דברים ישתפרו? אף אחד לא יכול היה לסמוך על כך.
מוות היה בכל מקום על פני אמריקה הצפונית, מוות ברעב, מוות במחלה ומוות על-ידי שורה אין סופית של מזל ביש, שהאנושות יצרה בעצמה.
ועדיין היו יותר אנשים מכפי שהאדמה יכולה הייתה לפרנס. הגזע האנושי עבר את הגבול, מעבר לאפשרות להזין את עצמו. מוות בצורות שונות, היה בלתי נמנע. לא קל היה להשלים עם זה. כאשר המוות הפך לשגרה בכל מקום, לא ניתן היה להימנע מקיום מקומות כמו עולם­הציד. מקומות שם באופן פאראדוקסלי למוראות אותה עת, קיבלו אנשים את המוות בתשואות. אנשים שילמו כדי להיהרג, וגמלו ביד רחבה לניצולים.



הקרבן המועדף (Victim Prime)
מאת רוברט שקלי (Robert Sheckley)
עברית: אורי סנדץ'
הוצאת אודיסאה, 2002



רוברט שקלי - האתר הכמעט רשמי

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
גם את זה אני תרגמתי.  (חדש)
א. ל. מוני יום שני, 04/03/2002, שעה 23:08
   כתוב תגובה
אתה לא אמור לקרוא לעצמך..  (חדש)
איה יום שני, 04/03/2002, שעה 23:12
בתשובה לא. ל. מוני
א. כ. מוני? :-)
   כתוב תגובה
אני לא הייתי מתפאר בזה  (חדש)
קני יום שלישי, 05/03/2002, שעה 13:13
בתשובה לא. ל. מוני
בקריאה חטופה - גיליתי שתי טעויות של התאמת מין ומספר, ומספר מבנים תחביריים בעיתיים. ודרך אגב - איך באמת נתקלים עם עיירות (בעיקר חמדניות ורודפות בצע)?
   כתוב תגובה
אני מתנצל על ניסוח הכותרת  (חדש)
קני יום שלישי, 05/03/2002, שעה 17:51
בתשובה לקני
הוא לא ראוי, ונכתב בחיפזון.
אך אין להתעלם מכך שהתרגום של הפרק הארשון המופיע פה הוא בעייתי ויש בו שגיאות.
   כתוב תגובה
הפרק הארשון תמיד בעייתי.  (חדש)
Boojie יום חמישי, 07/03/2002, שעה 13:09
בתשובה לקני
בדרך כלל, לקראת הפרק השינ או השלילי זה מסתדר.
אה, כן, אני מתנצלת על הלגלוג כלפי שגיאות ההקלדה שלך. הוא לא ראוי, ונכתב בחזפון.
   כתוב תגובה
מה קרה - אסור לבקר תרגומים?  (חדש)
קני יום שישי, 08/03/2002, שעה 0:50
בתשובה לBoojie
אני מבין שבכל תרגום, לא משנה כמה הוא טוב, יהיו תמיד כמה בעיות, ואני מבין שהפרק הראשון בעייתי במיוחד. אני שמח על כל ספר מדע בדיוני שמתורגם לעברית ואני מאמין ומקווה שכאשר אקרא את הספר אני אהנה ממנו ומהתרגום שלו.
מה שקשה לי לקבל הן טעויות בסיסיות בעברית כמו התאמת מין ומספר, בעיקר במינון של שתיים בשלושה עמודים. התאמה זו היא אחד המאפיינים הבסיסיים ביותר של השפה העברית, ובספר שיוצא לאור יש להקפיד על עניין כה בסיסי בין אם בתרגום או בעריכה.
יכול להיות שניסחתי את דברי בצורה בוטה ולא ראויה, ועל כך התנצלתי. האם הבעיה שלך היא עם הביקורת שלי, או עם ההתנצלות? מאוחרי שתיהן אני עומד.
   כתוב תגובה
ולמרות שהשתדלת כל כך,  (חדש)
mermit יום שישי, 08/03/2002, שעה 21:06
בתשובה לקני
גם לך התפלקה טעות דפוס (מלה רביעית מהסוף).

מה אנו למדים? שכולם בסך הכל בני אדם. ובני אדם עושים טעויות. ואם יורשה לי, אני חושב שלזה התכוונה בוג'י.
   כתוב תגובה
כולנו בני אדם,  (חדש)
גונקל שבת, 09/03/2002, שעה 3:50
בתשובה לmermit
ובני אדם עושים טעויות.

לא כולנו מתרגמים, ומתרגמים אמורים לעשות פחות טעויות.

אפשר להתפלפל שעות על גם אתה טעית ואסור ומותר, אבל בחייאת, שגיאות עברית בסיסיות בתרגום זה דבר די גרוע.

חוץ מזה, אם הפרק הראשון בעייתי, למה לא לחזור אליו בסוף התרגום ולעשות רק אותו מחדש? או אפילו רק לתקן אותו? נראה לי כמו תירוץ בינוני למדי.

עכשיו תמצאו טעויות בהודעה שלי
   כתוב תגובה
אין נקודה בסוף המשפט האחרון.  (חדש)
Boojie יום שני, 11/03/2002, שעה 0:24
בתשובה לגונקל
(ביקשת.)
ועכשיו ברצינות: אין לי בעייה עם ביקורות על תרגום. יש לי בעייה עם ביקורות שנכתבות ברוח לא נעימה.
וספציפית, לגבי טעויות של התאמת מין ומספר - הרבה פעמים הטעויות הללו הן לא טעויות של המתרגם אלא טעויות שנכנסו לטקסט בשלב ההגהה והעריכה, כשמילה מסוימת במשפט שונתה למילה במין אחר, ומי שביצע את התיקון פיספס את אחד התארים המתלווים, למשל. אני לא טוענת שזה המצב כאן, אני רק מציינת שטעויות כאלו הן לא בהכרח של המתרגם.
   כתוב תגובה
רציתי סוף פתוח  (חדש)
גונקל יום שישי, 15/03/2002, שעה 0:37
בתשובה לBoojie
   כתוב תגובה
אני מקבל מה שאמרת  (חדש)
קני יום שישי, 15/03/2002, שעה 0:42
בתשובה לBoojie
לגבי הדרך שבה נכתבה הביקרות, ועל כך כבר התנצלתי.
יכול להיות שטעויות התאמת המין והמספר נעשו בשלב אחר ולא בתרגום, אני לא מכיר את תהליכי ההגהה שעוברים הספרים בהוצאה לאור הזו. הנושא הזה קפץ לי לעין מכיוון שטעויות מסוג זה מציקות לי, אישית, מאוד.
יש בפרק גם טעויות שהן טעויות תרגום. כפי ששאלתי בהודעה המקורית - מה זה ''להיתקל עם עיירות''? בעברית למילה להיתקל יש אות יחס שנלווית אליה והיא בי''ת. אני מנחש שהביטוי המקורי היה to takle with שפירושו ''להתמודד עם''. - שמות של אזורים גיאוגרפיים כמו ''אדירונדקס'' נהוג ליידע בעברית. - הצירוף ''עיניים חושבות'' הוא צירוף בעייתי, נהוג לומר על עיניים שהן ''מלאות מחשבה''. - בפרק מדובר על כך שהגיעו ''מגפות השפעת ואחרות'', גם זה אינו מבנה תקין בעברית. יש לומר ''מגפות השפעת ומגפות אחרות'' או ''השפעת ומגפות אחרות''. - ''מוות על ידי שורה אין סופית של מזל ביש'' גם הוא טעות. יש לומר ''מוות על ידי שורה אין סופית של מקרי מזל ביש'' או ''מקרים של ביש מזל''. - המשפט ''באופן פרדוכסאלי למוראות אותה עת'' בנוי בצורה בעייתית. יש להוסיף את הפועל ''היה'' בהווה או בעבר כדי להפוך אותו למשפט עברי תקין.
אני מקווה שביקורת זו יותר עניינית לטעמך, ומתייחסת יותר לתרגום ולא לטעויות של מגיהים / עורכים.
   כתוב תגובה
אין לי כוח כרגע להתעמק,  (חדש)
Boojie יום שישי, 15/03/2002, שעה 23:43
בתשובה לקני
ולכן רק אומר דבר אחד בנוגע לתקינות משפטים - לפעמים מעדיפים משפט לא תקין או פחות תקין, אבל גם פחות מסורבל. אני לא מתייחסת בכך ספציפית לדוגמאות שנתת, כי אם למקרה כללי.
ואם יום אחד אני אצליח לשכנע את העורכת הלשונית שלי לא לשנות לי את כל הדיאלוגים שמופיעה בהם המילה ''בטח'' ל''בוודאי'' (כי ''בטח'' זה לא תקני, ולא משנה שבני אדם לא ממש נוהגים לדבר בשפה תקנית בדיאלוגים), אני ארגיש שניצחתי את המערכת...
   כתוב תגובה
לדוגמא,  (חדש)
שלמקו יום ראשון, 17/03/2002, שעה 0:22
בתשובה לBoojie
אותו משתתף בחולייה החלשה, שנשאל שאלה שהייתה מתחת לרמתו, וכיבד את המנחה בתשובת ''בטח'' חצופה, במקום לומר משהו שנשמע טוב יותר כמו ''בוודאי'' או ''בוודאוווות''...
   כתוב תגובה
''דוגמה'' כותבים בה'.  (חדש)
Boojie יום ראשון, 17/03/2002, שעה 9:25
בתשובה לשלמקו
ולא הייתי אומרת כלום אם הטעות הזו לא היתה מוציאה אותי מהכלים כל פעם מחדש... זה ונוסחא, טבלא, גירסא - כולם ביחד באותה קופסא...
   כתוב תגובה
סו פאקינג וואט?  (חדש)
גונקל יום ראשון, 17/03/2002, שעה 18:29
בתשובה לBoojie
אז האקדמיה החליטה להתאים באופן שרירותי את המילים הארמיות לעברית - זה אומר שזה נכון? מי שמתעקשת על בטח במקום בוודאי הרי מבינה שהשפה לא מתפתחת רק לפי החלטות שרירותיות, ועובדתית, האיות הארמי המקורי של המילה דוגמה הוא דוגמא. לכל אחד יש הזכות להחליט איך בא לו לאיית את המילה, אנחנו לא שפוטים של האקדמיה.
   כתוב תגובה
אוול עם עין קללים לספה,  (חדש)
NY מאושר יום ראשון, 17/03/2002, שעה 19:26
בתשובה לגונקל
זה לו כצט מבעש תתכת?
   כתוב תגובה
זו ממש לא התאמה שרירותית.  (חדש)
Boojie יום ראשון, 17/03/2002, שעה 21:21
בתשובה לגונקל
סיומת א' בארמית מציינת זכר ויידוע (ע''ע חד-גדיא לשפע דוגמאות - גדיא, שונרא, כלבא, חוטרא וכו'. דוגמה מודרנית - הדרדס ביש-גדא...). בהתאם לכך, גם כל מילה שנשאלה מהארמית לעברית ונותרת עם סיומת א', תהיה זכר. לעומת זאת, דוגמה, קופסה, נוסחה וכדומה הן נקבה, והא' לא מתאימה להן גם בארמית. רק כדי לסבר את האוזן, אילו היינו רוצים ללכת לפי הצורה הארמית, כשהמילים הללו בנקבה, היינו מדברים על דוגמתא, קופסתא, נוסחתא וכן הלאה.
עדיין נראה לך שזה שרירותי?
   כתוב תגובה
הספר הזה הוא השני בסדרה של  (חדש)
אלי יום שלישי, 05/03/2002, שעה 4:49
שקלי על על מסעות ציד אנשים כמשחקי הספורט המועדפים של העתיד.
עוד על סדרה זאת ועל שקלי בכלל יש כאן :
חוזה הריאליטי שאו .
   כתוב תגובה
יווו  (חדש)
דוד אבירן יום ראשון, 31/03/2002, שעה 12:43
פשוט תקראו את זה באנגלית וזהו.
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.