על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2  
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3  
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1  
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4  
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0  
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13  
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5  
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2  
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות

סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4  
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5  
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8  
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1  
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2  
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22  
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15  

מלחמת הכוכבים של ישראל
סרטים / אלי אשד
יום שלישי, 16/04/2002, שעה 20:00

לכבוד יום העצמאות - מחקר מקיף וחסר תקדים על קולנוע המד''ב, הפנטסיה והאימה הישראלי לדורותיו


מאמר זה הנו גרסה עדכנית ומורחבת של סיכום שהופיע בגליון מספר 12 של המימד העשירי, אוקטובר 2001


האם יש דבר כזה, ''סרטי מד''ב ופנטסיה ישראליים''? מי שמע אי פעם על סרטי מדע בדיוני ישראלי? כיצד יתכן שיש סרטים כאלה, ביחוד בהתחשב במצבו העגום (תקציבית) של הקולנוע הישראלי? הרי אין ברשות במאי הקולנוע כאן את התקציבים העצומים הנדרשים ליצירת סרטי מד''ב ופנטסיה אמיתיים, ואם כבר נעשו סרטים כאלה, הרי שמספרם מועט ביותר וטיבם ירוד, הלא כן?
כרגיל, טענות גורפות מעין אלה אינן מדויקות. חיפוש קפדני וחסר תקדים בתולדות הקולנוע הישראלי, בארכיונים של בתי הספר לקולנוע ובבוידמים של במאים וסטודנטים לקולנוע, מראה כי המצב אינו בדיוק זה המתואר למעלה. לאורך השנים, מסתבר, נעשו בישראל כמה וכמה סרטי מד''ב ופנטסיה, הן באורך מלא והן (ומטבע הדברים הרבה יותר) קצרים, הן לקולנוע והן לטלויזיה. לאמיתו של דבר מגיע מספרם לעשרות רבות, כמעט מאה! נראה כי הכשרונות ליצירת סרטים מעין אלה מעולם לא היו חסרים בארצנו.


ישראלים בהוליווד

נזכיר תחילה את הישראלים שיצרו סרטי מד''ב בחו''ל. מנחם גולן הפיק כמה וכמה סרטי מד''ב ופנטסיה, בהם אמריקה 3000 (הוסרט בישראל ב-‏1985 בבימויו של דיויד אנגלבך, על עולם שלאחר שואה גרעינית), התפוח (מחזמר עתידני שנוצר בישראל) וסופרמן 4 (מ-‏1987) עם כריסטופר ריב, הסרט שסיים את הסדרה המהוללת על גיבור העל מהחלל החיצון.
בשלב מסויים היה גולן אמור להפיק את הגרסה הקולנועית של גיבור על אחר - ספיידרמן -דבר שלא יצא אל הפועל לשמחתם של רבים וטובים, שחששו כי הוא יביא לחיסולה של כל אפשרות לסדרת ''ספיידרמן'' קולנועית כפי שעשה לסופרמן. אך לא אלמן ישראל! ישראלי אחר, אבי ארד, הוא העומד כיום בראש חברת ''מרוול קומיקס'' והאחראי על הפקת הסרטים המבוססים על דמויות הקומיקס המפורסמות שלה - האקסמן והגרסה החדשה של ספיידרמן.
במאי אחר, אבי נשר, שביים בארץ יצירות ידועות כמו הלהקה ודיזינגוף 99, ירד מן הארץ בין השאר בגלל העדפתו לביים בחו''ל סרטי מד''ב, מה שאכן עשה. הוא ביים את היא (כביכול עיבוד של ספרו של רידר הגרד, ולמעשה סרט סוג ת' על עולם שלאחר שואה גרעינית), פצצת זמן (1992, על אדם המגלה כי יש בו זכרונות רדומים) ואוטומטיק (1994, על מרדף אחרי אנדרואיד אינטליגנטי).
כמו כן יש להזכיר את צלם הקולנוע אדם גרינברג, אשר בין עבודותיו נתן למנות כמה מסרטי המד''ב הידועים ביותר של זמננו - שליחות קטלנית 1 ו-‏2 עם ארנולד שוורצנגר עבור ג'ימס קמרון, למשל. קיימים עוד כמה במאים, תסריטאים וקולנוענים ישראלים בהוליווד שיצרו סרטי מד''ב ופנטסיה שונים.
הכשרון ליצירת סרטי מד''ב ראויים, כאמור, אינו חסר כאן. רק למשאבים אנו זקוקים.


קולנוע אבידני

אך גם ללא כל משאבים נוצרו כאן לא מעט סרטים שניתן להגדירם כשיכים לז'אנר המד''ב או הפנטסיה.
אלמנטים שונים של פנטסיה וסוריאליזם ניתן למצוא עוד בסרט הקלאסי של אורי זוהר משנות השישים חור בלבנה (1965), אותו כתב הסופר עמוס קינן. סרט קרוב אף יותר לז'אנר הפנטסיה הוא הגלולה של דוד פרלוב, שתסריטו נכתב על ידי המחזאי המפורסם ניסים אלוני. הסרט דן בהמצאה מדהימה - גלולה המספקת נעורים ויכולת לעוף - ובהשלכות שיש לכך על חיי הגיבורים. הפקת הסרט החלה ב-‏1965 אך הוא הוקרן לראשונה רק ב-‏1972.
סרטי מד''ב אמיתיים נוצרו לראשונה על ידי המשורר הידוע דוד אבידן - אולי אביו המייסד של ז'אנר המד''ב הקולנועי בישראל. אבידן הרבה לכתוב שירי מד''ב, אך תרומתו הידועה ביותר (אם גם לא החשובה ביותר) למדע הבדיוני היתה בסרטיו.
ב-‏1968 יצר אבידן סרט קצר בן 15 דקות בשם הכל אפשרי, שהיה מבוסס על שיר שכתב בשם ''גם אתה ברוטוס!'' - מעין פואמה של היסטוריה חלופית בה השליט הרומאי הקדום יוליוס קיסר, המודע היטב לקשר כנגדו, בא חמוש למקום ההתנקשות והורג בקושרים במקום להרצח (כפי שקרה במציאות ההיסטורית). הוא דוקר בהם אחד אחד עד שהוא מגיע לראש הקושרים, שמת בזעקת ''גם אתה ברוטוס!'' הסרט היה המחזה של נושא השיר והרחיב אותו רק במעט, תוך הצגת האפשרויות השונות שנוצרו כתוצאה משינוי ההיסטוריה. זהו אחד מסרטי ההיסטוריה החלופית הראשונים שנוצרו מעולם.
אבידן המשיך ליצור סרטי מד''ב. ב-‏1976 יצר סרט קצר בשם צפנים טלפתיים, שהתבסס על העניין העמוק שלו בתחום הטלפתיה. לנושא זה חזר ב-''מגנום אופוס'' שלו מ-‏1981, שדר מן העתיד - אחד הסרטים הישראליים היקרים, המושמצים והפחות מצליחים שנעשו מאז ומעולם, כמו גם אחד מסרטי המדע הבדיוני הבודדים באורך מלא שנעשו בקולנוע הישראלי.
כמו הכל אפשרי, גם שדר מן העתיד התבסס בעלילתו על פואמה בעלת שם זהה שהתפרסמה בספר ''תשדורת מלווין ריגול''. הסרט תיאר את מסעו של נוסע בזמן משנת 3000 לשנת 1985 (בה שמעון פרס הוא ראש הממשלה, כפי שאכן היה במציאות ארבע שנים לאחר צאת הסרט), על מנת לשכנע את מדינות העולם לפתוח במלחמה הגרעינית האמורה להביא ליצירת עולמו העתידני. אך בסיום ה-''מפתיע'' מתברר כי הכל היה תרגיל פרסומת לתכשירים טלפתיים של חברה יפנית מתקדמת ביותר מבחינה טכנולוגית. למרבה הצער הסרט, על כל הרעיונות המעניינים המרובים שניתן למצוא בו, גרוע מאד. כוחו של אבידן לא היה בבימוי, וסביר להניח כי הוא גרם יותר נזק מאשר תועלת לתעשיית המד''ב הקולנועי בישראל. היום ניתן לצפות בסרט רק כקוריוז ביזארי, כדוגמת ''תכנית תשע מהחלל החיצון''.
עוד לפני שדר מן העתיד נוצר סרט שאין להטיל ספק בהיותו מד''ב - רשות נחיתה של ריקי שלח (21 דקות, 1979) עם משה טימור ויוסי גרבר, על חללית חייזרית המתקרבת לנמל התעופה בן גוריון. הוא התבסס ככל הנראה על סיפור מדע בדיוני של קטרין מקלין בשם ''תמונות אינן משקרות'', אם כי הבמאי והתסריטאי טען בראיון עבור המגזין ''פנטסיה 2000 '' (גליון מספר 2) כי מדובר ברעיון מקורי שלו, וכי רק בדיעבד נודע לו על סיפורה הזהה של מקלין (שתורגם לעברית כבר בסוף שנות החמישים במגזין בשם ''סיינס פיקשין'' תחת השם ''פלישה לכדור הארץ'' מאת ''גורדון קלי''). כך או כך, הסרט זכה לתשומת לב מיוחדת בעת הקרנתו הראשונית, היות והיו אלה ימי מלחמת הכוכבים ומפגשים מהסוג השלישי ומד''ב קולנועי היה ''אפנתי''. הסרט זכה לכבוד נדיר מאד, דאז, עבור סרט ישראלי קצר - הוא הוקרן בטלויזיה הישראלית.


קולנוע ישראלי דיסטופי

פריחה אמיתית של סרטי מד''ב ופנטסיה ישראליים התחוללה בסוף שנות השמונים, ותוצאתה: מספר לא קטן של סרטים קצרים כאלה.
שלום למחסל (28 דקות, 1987), אותו ביים יעקב פלורנטין באוניברסיטת תל אביב, התבסס על רעיון מהסיפור ''אחרי הגשם'' של יצחק בן נר, ותיאר מדינת ישראל עתידנית בה יש אנרכיה כמעט מוחלטת (סיפור זה הופך לנבואי יותר ויותר משנה לשנה), אך העלילה המקורית שונתה ללא היכר. פלורנטין, מומחה ידוע לקרב מגע, יצר סרט פעולה אלים במיוחד המתאר את ישראל העתידנית כמקום אנרכי וחסר חוק בו הדרך היחידה לאכיפת כללי החונטה השלטת היא השימוש בשוטרים מיוחדים הנשלחים על ידיה ומחסלים פושעים. אלה הממלאים מכסה מסוימת בחיסול הפושעים מקבלים את הפרס האולטימטיבי: הרשות לעזוב את גבולות המדינה... הסרט עוסק במאמציו של שוטר מסוג זה לחסל את הפושע המסוכן מכולם, מומחה שאין שני לו בקרב מגע (אותו מגלם הבמאי פלורנטין עצמו).
הסרט מלא בקטעי קרב מגע שהיו ללא תקדים בקולנוע הישראלי, וזכה להערכה רבה בגללם, כמו גם בפרס הראשון בתחרות מוגרבי לסרטי סטודנטים ישראליים. פלורנטין, שהסרט הוכיח את כישוריו כבמאי פעולה, ביים מאז סרטי פעולה בחו''ל עבור מנחם גולן.
סרט מעניין לא פחות ועתידני אף יותר שנעשה באותה שנה היה גוף זר של יריב גבר מבית הספר לקולנוע של בית צבי, בכיכובם של ענת עצמון ואבי טראוב (24 דקות), על עתיד בו חברי אליטה נהנתנית מסוגלים להחליף גופות כרצונם. גבר תיאר בסרט עתיד הדומה לזה של בלייד ראנר, בו פוגש אחד ממחליפי הגופות באהובתו (ענת עצמון הנפלאה) של בעליו הקודם של הגוף בו הוא מחזיק. האם יחליט להחליף שוב את גופו או שמה יעדיף להשאר בגוף של אהובה של עצמון ולזכות באהבתה? אמנם העלילה לא תמיד ברורה לצופה, אך אין ספק בתחושה העתידנית האותנטית ובשפע הפרטים הויזואליים הניתנים לצופה כביכול בדרך אגב. גבר, המגלה בסרט זה חוש ויזואלי מצוין, הפך מאז לאחד מבמאי הפרסומות (ותשדירי הבחירות) המצליחים ביותר בישראל.
ב-‏1988 ביים דני יצחקי את טפטוף (56 דקות) - סרט אפוקליפטי ומדכא המתאר את נדודיהם של סוחר סמים ונער בתל אביב עליה נופל גשם רדיואקטיבי מצ'רנוביל, גשם המביא לחורבנה. בסרט מופיעים אמני רוק (עידו אמין, למשל) בתפקיד עצמם. הסרט מוקדש, אגב, למרדכי ואנונו.
באותה שנה נעשה גם פרויקט אאורה, אותו ביימו דני רוטנשטין ודרור מועלם באוניברסיטת תל אביב. בסרט זה (שהושפע אולי מספרו של מייקל קרייטון ''האדם האלקטרוני'') נראה אדם אשר במוחו מושתל רכיב אלקטרוני המאפשר לתכנתו ולשלוט בו. הסרט היה מעין פרודיה על סרטי מד''ב.
ב-‏1989 הופק בארץ מה שנראה כסרט המד''ב האמיתי הראשון באורך מלא שנעשה כאן, לפחות מאז שדר מן העתיד של אבידן. כמוהו, גם הוא היה מבוסס על יצירה ספרות, ספר מצליח של הסופר עמוס קינן. היה זה הדרך לעין חרוד בבימויו של דורון ערן. הסרט, דובר האנגלית, תיאר עתיד בו יש בישראל משטר צבאי, וגיבוריו - לוחם חופש וחיילת - מנסים להגיע למוקד החופש האחרון שנשאר - קיבוץ עין חרוד. למרבה הצער לא עורר הסרט עניין רב פרט לזהותם של כוכביו הזרים: בנו של הכוכב המפורסם גרגורי פק ואלכסנדרה מוסוליני, בתו של הדוצ'ה לשעבר, שגילמה את חיילת ישראלית יפה. היא הפכה מאז לאחת ממנהיגות המפלגה הפשיסטית באיטליה, דבר המעורר תהיה עד כמה השפיעו עליה חוויותיה בעת הסרטת הסרט בישראל...
ב-‏1991 נעשה הסרט מחליטים עליך (15 דקות), אותו ביים באוניברסיטת תל אביב ירון שמיר על פי סיפור פנטסיה של העיתונאי אמנון דנקנר - ''חג הקרבן''. הסרט תיאר זוג הצופה בטלויזיה בשעשועון שהופק בידי ממשלת ישראל, כאשר מסתבר להם כי הם גיבורי השעשועון וכי חייהם יקבעו בו ועליהם להופיע בו בשידור חי. במידה רבה חזה סרט זה תופעות תקשורתיות עתידניות של השתלטות ה-''ריאליטי שואוז'' על חיינו.
ב-‏1992 נעשה סרט מד''ב מעניין בבית ספר סם שפיגל בירושלים - מעז יצא מתוק של רמה דרימר בכיכובה של לימור גולדשטיין. סיפור על עולם לאחר מלחמה גרעינית, בו כל הנשים שנותרו הן חסרות רגליים, מסתובבות עם רגליים מלאכותיות, ואינן מסוגלות יותר ללדת. כולן פרט לאחת. או אז פוגשת זו האחת בגבר האחרון עלי אדמות...
רמה דרימר, הבמאית, כתבה גם את התסריט לסרט פנטסיה קצר עם שרון קנטור בשם אשת חיל (1995), על אישה כנועה ההופכת לגיבורת-על למראה אי צדק ועוולה. היתה זו פרודיה על סדרת קומיקס וטלויזיה ידועה בשם זה.


טרילוגית ''פנטסיה 2000''

כמה מהסיפורים שהופיעו במגזין המדע הבדיוני ''פנטסיה 2000'' שימשו כבסיס לסרטים קצרים של סטודנטים. היו אלה:
נרפויה, אותו ביים פיני שץ על פי סיפור של אלן נלסון שהופיע בגליון מספר 2, על פסיכיאטר הנתקל בפציינט מוזר ביותר, אדם מרגיש צורך לעקוב אחרי אנשים והמגלה כי היצורים מחלומותיו קמים לתחיה. הסרט עקב בדייקנות רבה אחר עלילת הסיפור.

שני העיבודים אחרים נעשו בידי הבמאי איתן בן נון בבית הספר קאמרה אובסקורה:
גלות (14 דקות, 1990), עם מנו לוי - סרט בשחור לבן על פי סיפור מצוין מאת סופר המד''ב המפורסם אדמונד המילטון שהופיע בגליון מספר 26, על סופר מדע בדיוני המשתף חברים בחוויות שעבר בעולם אחר, אותו יצר בסיפוריו ושאליו נכנס.
גורלו של גרשון פנשין (1991), על פי ''גורלו של מילטון גומראת'' מאת אלכסי פנשין, שהופיע בגליון מספר 42, על גורלו של מנקה זבל החולם על עולם אחר וטוב יותר והמגלה כי הוא אכן הובא מעולם אחר לכאן. הוא מוחזר לשם בידי ''הועדה'' המטפלת בכך, אלא ששם גרוע גורלו עוד יותר, ונשאר לו רק להתגעגע לזבל.


מילי אביטל היא האלוהים

סרט מעניין מאד שנעשה ב-‏1990 היה בראשית ברא (כ-‏20 דקות) של דודי ניב, בו מגלמת מילי אביטל אלוהים סקסית במיוחד, בתפקיד המזכיר מעט את זה שגילמה בסרט המד''ב סטארגייט (הבסיס לסדרת הטלויזיה בשם זה). זהו סיפורו של סטודנט (אותו מגלם הבמאי-תסריטאי עצמו) שחווה את האקסטזה של מפגש מיני (המתואר בפירוט ובאריכות כמעט פורנוגראפית) ערב אחד עם האלוהים בכבודה ובעצמה, ומגלה אגב כך מה עשה עמה משה רבנו במשך 40 ימים ולילות על פסגת הר סיני. יש לציין כי למרות קלילותו כביכול, הסרט מעלה כמה שאלות תיאולוגיות כבדות משקל. הוא מנסה, למשל, לענות על השאלה ''מה בעצם רוצה האלוהים מבני האדם?'' (סיפוק מיני). שאלות בהן אין הסרט דן הן קשורות בנושא ההטרדה המינית הברורה שיש כאן מצד האלוהים כלפי הגבר שאינו יכול להתנגד לדרישותיה הבלתי פוסקות (אם כי בסרט נראה שגם אינו רוצה), כמו גם שאלת הרצון החפשי: האם הבחור אכן רוצה או לא רוצה לעשות סקס עם מילי אביטל? עד כמה שאפשר להבין מהסרט, האלוהים פשוט אונסת את הגיבור, המבלה את זמנו בשכיבה על המיטה בעיניים זגוגיות.
סרט נוסף העוסק בנושא האלוהות בצורה פנטסטית וסרקסטית אף יותר הוא איציק ומילטון (35 דקות, 1999), אותו כתב וביים עידו אנג'ל במדרשה לאמנויות של מכללת בית ברל. שני אנשים מחליטים לראיין את אלוהים ומתאבדים לשם כך, אך אז הם מוצאים עצמם בשמיים, בשירותים, המקום היחיד בו יש מנעול אותו גם אלוהים הנרגז לא יכול לפרוץ (וזאת לבקשת האנושות).בסופו של הסרט הורג אחד הגיבורים את האלוהים והופך כתוצאה מכך לאלוהים החדש.
לאורך השנים נעשו הסרטים הקצרים ביזאריים ומתוחכמים יותר. עולמו הקסום של דוד השמש (1994), למשל, בבימוי ענת אדיר (באוניברסיטת תל אביב) ובכיכובם של אילן קורן ואסנת הראל. סרט קצר זה תיאר שני חוקרי טבע היוצאים בעקבות משלחת שנעלמה בתחילת המאה בחיפוש של סימני חיים על... דודי השמש. הסרט כולל צילומים בשחור לבן, תיעודיים כביכול, ומפגש עם היצורים המוזרים מאד החיים בעולם דודי השמש. אלה הארחרונים נראים באנימציה.
סרט קצר מעניין נוסף היה ארטו דטו (1995) של שירלי פריד באוניברסיטת תל אביב, עם ענת ויצמן. הוא תיאר סיור במציאות מדומה, כאשר הגיבורה נסחפת ונעלמת ברווחים שבין ה-''מציאויות'' השונות של הסייבר ספייס.
כדאי להזכיר גם את סרטה של גלית רוזן ז''ל, שנהרגה בפיגוע לפני שהשלימה את עריכת סרטה חזיונות - סרט מד''ב המתאר את הופעתם של יצורים מכוכב אחר. עריכת הסרט הושלמה על ידי ידידה אלי הרשטיין (מבצע מסובך ביותר, שכן כוונותיה של גלית לגבי סרטה לא היו ברורות לחלוטין), וכל הצופה בו אינו יכול אלא להצטער על מה שיכול היה להיות.


סרטי פנטסיה ואימה

בישראל, החווה מדי יום אירועים הנראים כלקוחים מסרטי אימה לכל דבר, נעשו גם כמה וכמה סרטי אימה על טבעית.
סרט קצר ומעניין של 23 דקות שנעשה ב-‏1981 היה זר בעיר, אותו כתב וביים יעקב קומפורטי, בכיכוב שמעון בר ושיש קולר. זהו סרט על ערפד בודד בעיר הגדולה - על מנת להרגיש שייך לחברה הסובבת הוא מוותר לבסוף על שיניו. זהו ככל הנראה סרט הערפדים דובר העברית הראשון.
ב-‏1989 נעשה סרט האימה העברי האמיתי הראשון: טרף של אביבה יעקובוביץ, עם אריה אליאס. (12 דקות, מאוניברסיטת תל אביב). סיפור על אשה יפה היוצאת לחניון ונתקלת במכונית ללא נהג הרודפת אחריה לאורך כמה וכמה דקות סיוטיות. הסרט, שהזכיר במקצת את סרט האימה על פי ספרו של סטיפן קינג ''כריסטין'', זכה בפרס על פס הקול בתחרות מוגרבי לסרטים קצרים.
ב-‏1991 נעשה עוד סרט אימה - השפעות לטווח ארוך של שידורים בגלים קצרים, אותו ביים ישראל זינגר, בכיכובה של רמה מסינגר (7 דקות). היה זה סרט אימים קומי על נהגת השומעת תסכית אימים במכוניתה. היא אוספת טרמפיסט מוזר השואב כוח מגלי האתר ומשתלט על המכונית - והתסכית הופך למציאות.
ב-‏1993 נוצר החיים המסתוריים של הצמחים של איל אמיר - סרט אימה קצר של כ-‏19 דקות, בו זוג קונה לעצמו בית חדש ומוצא את עצמו מתמודד עם צמחי הגינה שם, שהנם בעלי מודעות ואף זולגים דם. הצמחים יוצאים למתקפה רצחנית כנגד בני האדם. אייל אמיר ביים כבר בעבר ב-‏1991 סרט קצר בשם מסתרי הזמן העוסק ברומאי המתעורר בזמננו ומנסה להבין את שאלת הזמן.
עוד סרט פנטסיה היה החליל, סרטה של מירה חורוני מ- 1994, שנעשה בבית הספר לטלויזיה של גבעת חביבה. איש מחשבים ספקני מגלה כי לחליל הנמצא במוזיאון, שהשתייך לאל פאן, יש כוחות קסם אמיתיים מאד גם בעולם המודרני שלנו.
ב-‏1998 נעשה סרט האימה הקצר המכון של דוקטור הרמן, אותו ביים מאדי חן עם סיגל אשל ויובל אלטמן בקמרה אובסקורה. מסופר בו על אדם שחלקי גופו נעלמים כתוצאה ממחלה מוזרה מעין כמוה. הוא יוצא אחר אמו, שכן רק הדי. אן. אי. שלה יכול להציל אותו, במעבדה של מדען מטורף, אך שם הוא פוגש על כל צעד ושעל יצורים מוזרים יותר ויותר...
סרט מעניין מאד שנעשה לאחרונה הוא חיים רק פעמיים של עידן עזרי (2000), שנעשה באוניברסיטה הפתוחה, עם המוסיקה של סדרת הטלוויזה הקלאסית משנות השישים ''מנהרת הזמן''. זהו סיפורו של צעיר שניתנת לו, בידי שד מבקבוק, הזדמנות שניה לחיות מחדש את חייו תוך שינוי אירוע טראומטי בעברו כילד,ולהתעורר כאיש מחשבים מצליח. אך כרגיל, הדברים אינם מה שהם נראים, שהרי עדיין אין לו מושג בענייני מחשבים, ועליו לשנות את עברו מחדש.
ואם בפנטסיה ובאימה עסקינן, חייבים להזכיר את טרילוגית סרטי האימה הזומבי מאבן גבירול בבימוי לירון קרני - חובב ידוע של סרטי האימה המזוויעים ביותר. הסדרה כללה את הזומבי מאבן גבירול, הזומבי מכה שנית (30 דקות, 1995 עם סמי הורי ומיכל צויבוים), בו הזומבי קולט קרינה ממטאור המאיים על כדור הארץ ויוצא לחפש את אהובתו מהעבר, ונקמת הזומבי מאבן גבירול, בו יוצא הזומבי לנקמתו הסופית.
קרני מדווח כי מאז הטרילוגיה המפורסמת הוא יצר עוד שני סרטי פנטסיה שלמים באורך מלא - השביל המוזהב (45 דקות, 1999), על אנשים העוברים בשביל מסתורי והופכים לדמויות אחרות, ונערה דרקון (90 דקות, 2001), על נערה ההופכת לדרקון.


אתגר קרת הפנטסטי

הסופר אתגר קרת, שחיבר לא מעט סיפורי פנטסיה, שימש מקור לעשרות סרטים ישראליים קצרים (הוא ללא ספק מחזיק בשיא הארצי בתחום, אולי אף העולמי). וביניהם היו גם כמה סרטי פנטסיה.
אחד המעולים שבהם (ובכל סרטי הפנטסיה הישראליים) הוא עמודו (6 דקות, 1995) של אורי מרכס עם בועז רימר (מנהל אתר ''הבמה החדשה'') ותמיר קמחי, על צעיר המסוגל להקפיא את כל האנשים סביבו ולעשות בהם אז כרצונו.
עוד סרט על פי קרת היה עסקת חייו, אותו ביים בועז רימר ובו מופיע לא אחר מאשר עורך מגזין המימד העשירי, דותן דימט, שהסרט צולם בביתו. הסרט, המבוסס על סיפור של אתגר קרת שלא הופיע בדפוס, מתאר את מאמציו המתמשכים של השטן לשכנע צעיר, במשך תקופות שונות בחייו, למכור לו את נשמתו, וזאת כדי שיהיה לו חבר בגיהנום.
סרט פנטסיה נוסף על פי יצירה של קרת הוא שוני של בועז תירוש (אוניברסיטת תל אביב,1997), בכיכובו של אייל לוי, על בחור שחברתו עוזבת אותו וחבורת גמדים עליזה עוזרת לו לחזור אליה.


סרטי פנטסיה באורך מלא

בשנות ה-‏90 נעשו כמה סרטי פנטסיה ישראליים באורך מלא שהגיעו גם אל הקהל הרחב:
נקמתו של איציק פינקלשטין, אותו ביים אנריקה רוטנברג ב- 1993, היה סרט קצר במקורו והורחב לאורך מלא. זהו סרט פנטסיה על נסיונו של יציר שאול לפתות אדם לצאת לדרך הרעה, נסיון המסתיים בצורה מפתיעה ובלתי צפויה מבחינת יציר השאול...
סרט שזכה לשבחים רבים במיוחד ולהצלחה קופתית גדולה היה קלרה הקדושה (1997) של אורי סיון וארי פולמן. הסרט מתרחש בעתיד של שנת 1999, ועוסק בילדה המגלה כי יש בה כוחות על טבעיים והמאיימת להביא לחורבנה של עיירה ישראלית.

זמן קצר לאחר מכן נעשה עוד סרט על ילד עם כוחות על טבעיים, של הבמאי חנוך רוזן. סופר בוי ( 1998) עוסק בילד שהופך לשפן נסיונות של מדען, שותה שיקוי מוזר ומגלה כי יש לו כוחות על. כעת כל מה שנותר לו הוא המאבק בפושעים המעוניינים בכוחותיו. בניגוד ל-''קלרה הקדושה'', הסרט לא זכה להצלחה - אולי בגלל ההבדל המשמעותי באיכות.
אלמנטים מסויימים של פנטסיה מעורבבים בהרבה הזיות סמים נמצאים גם בסרטיו של גור בנטביץ הכוכב הכחול ומשהו טוטאלי (אותו כתב אתגר קרת). סרטים אלה הפכו מאז לסרטי פולחן.



מד''ב ופנטסיה בטלויזיה

גם הטלויזיה הישראלית הקרינה מדי פעם סרטי מד''ב ופנטסיה מקוריים, בנוסף לסדרות המיובאות. סדרת הפנטסיה הראשונה שהוקרנה בטלויזיה הלימודית, עוד בראשית שנות השבעים, היתה דני וגיל במסע בלתי רגיל, על בחור ונער היוצאים למסעות לימודיים בזמן בתקופות שונות.
הטלויזיה הלימודית הקרינה גם סדרות מד''ב/פנטסיה ללימוד אנגלית, על עלילות סקוטרמן ודוקטור האפבייקד, שהמציא בכל פרק המצאות מוזרות חדשות וזכה להצלחה כה גדולה עד שזכה לסדרת ספין אוף משלו - The Amazing World of Doctor Halfbaked.

גם כמה מהסדרות שעסקו בענייני זהירות בדרכים כללו אלמנטים פנטסטיים. דלת הקסמים, למשל, על דוקטור קוק בעל כוחות הכישוף המסתוריים, המציל בכל פרק ילדים שלא עברו את הרחוב בזהירות מספקת.
סדרה של שבעה סיפורי מתח ואימה היתה סיפורים לשעת לילה מאוחרת (1988) בבימוי מיקי בהגן.
פרקים שונים במגזין הטלויזיה זהו זה היו פרודיות על סדרות מד''ב כמו ''מסע בין כוכבים''.
גם סדרת הטלויזיה הקומית המצליחה שמש, אותה כותב חובב המד''ב רובי דואניס, כוללת בכמה פרקים פארודיות על רעיונות שונים של מדע בדיוני ופנטסיה.
כן הוצגו במשך השנים סדרות לילדים כמו הצצקנים (סדרה לילדים על חייזרים), וסוסיתא בחלל (1998) עם קובי אוז (על אסטרונאוט בחלל בעתיד הצופה בסרטים מעבר המדינה).
בכנס איקון של שנת 1997 הוקרנו קטעים מירושלם - פילוט לסדרת מד''ב ישראלית על מדינת ישראל בעתיד הרחוק. למרבה הצער הפרויקט לא המשיך, אך מה שהוקרן היה מעניין מאד.
עוד פילוט לסדרת טלויזיה (שהוצע לערוץ 2 אך לא זכה להצלחה שם), הוא חללית (1998), על ספינת חלל ישראלית ועליה מפקד ''שינקינאי'', עיתונאית צינית, חבר כנסת מושחת, אנדרואידית, ילד חייזרי ואשת ביטחון חייזרית. המשלחת יוצאת בשנת 2021 למאדים בחיפוש אחר שבט יהודי אבוד שנמצא שם, אך סוטה מדרכה לחור שחור ואובדת בחלל במרחקי ''הגלקסיה השמינית''. הפילוט נוצר על ידי אייל שר ואחת השחקניות היתה אורנה פיטוסי, שהתפרסמה לאחר מכן בסדרת הטלויזיה ''הפוך''. גם מיכל זוארץ הופיעה שם, בתפקיד אנדרואידית. היתה זו מעין פרודיה על מסע בין כוכבים, אך היא לא זכתה להמשך. היום מנסה אייל שר ליצור גרסה אמריקנית של הסדרה.
סרט טלויזיה מעניין במיוחד הוא דומינו (1998), פרק מסדרת הטלויזיה ''סיפורים קצרים על אהבה'' אותו ביים אורי סיוון, עם שרית לוי. את הסרט כתבה הסופרת הידועה לימור נחמיאס, והוא עוסק באשה המוחזרת בזמן פעם אחר פעם, על ידי הפסיכיאטרית שלה, לתקופות שונות בחייה כדי שתתקן אותן או שתציל את האהבה שלה. בתמורה עליה לשלם בשנות חיים. הסרט עוסק גם בפרדוקסים הנובעים כתוצאה ממסעות זמן שכאלה.
יש להזכיר גם את יצירת המד''ב הטלויזיוני הישראלי המדוברת מכולם - היעלמות (2000) של אילן שושן עם ליאור מילר. זוהי סדרת מתח על חובבי עב''מים, אנשים המנסים לעשות כסף מזיוף הוכחות להם וארגון מחתרתי שמנסה ליצור קשר עם חייזרים. אך האם החייזרים הם אמיתים או מזוייפים? ואולי שני הדברים?


בתכנית של ערוץ 2 ''כיכר המדינה'' הוקרנו כמה יצירות מד''ב של היוצר אורי טסלר: חלל אינסופי - פרודיה על סרטי המדע הבדיוני הישראלי - ראיון עם במאי מד''ב ישראלי, והסרטון עתיד מפחיד, על נוסע בזמן מהעתיד הרחוק המגיע לשכונה של ערסים בהווה, מפגש שאינו נעים כלל ועיקר.


מד''ב פוליטי

האם ניתן לדבר על נושאים מיוחדים לסרט המד''ב הישראלי? נראה כרגע כי התשובה שלילית. כפי שאפשר לראות ברשימת הסרטים שהובאה כאן, כל סרט עוסק בנושא מיוחד לו וקשה לדבר על ז'אנרים ספציפיים, להוציא אולי אחד: פה ושם נעשו סרטים פוליטיים שתיארו את העתיד לאחר הנסיגה מהשטחים, בהם יש מגמה פוליטית מובהקת. סרטים כמו בשכנות טובה של צבי זלינגר (45 דקות, 1991), על העתיד שלאחר האינתיפאדה (הראשונה), כאשר שני צעירים ישראליים יוצאים לבקר מחדש במדינה הפלסטינית, במקומות בהם שירתו בעבר כחיילים. כיום הוא נראה כסרט של מציאות חלופית...
עוף החול של ערן דולב ויאיר ויסבלוט (19 דקות, 1996) העוסק בעתיד שלאחר פינוי הגולן, כאשר מתיישב ישראלי המסתתר בהריסות ביתו לשעבר מתעמת עם שני דרוזים, פועלים שלו לשעבר.
אל הציפור של יעקב פרידלנד הוא סרט שנעשה בבית ספר מעלה בירושלים, על עתיד קרוב בו הממשלה מחליטה לפנות את המתנחלים ואלה מוצאים את עצמם בעימות עם הצבא.
ספק אם אפשר לקרוא לסרטים אלה מד''ב, אם כי אין ספק שהם משקפים חששות ותקוות של יוצריהם לגבי העתיד.
סרט מעין מד''בי, כמעט פוליטי, שנוצר לאחרונה, הפעם באורך מלא, הוא
מייד אין איזראל (2001) של ארי פולמן, המתרחש בעתיד (שכיום נראה דמיוני מאי פעם) בו יש שלום עם סוריה ובו נלכד לבסוף הפושע הנאצי האחרון ששרד לפליטה שם.




הרשימה למעלה לא מכסה את כל סרטי המד''ב והפנטסיה הישראליים שנעשו לאורך השנים. יש גם לא מעט סרטי פנטסיה באנימציה, שאינם מוזכרים כאן מפאת חוסר מקום (זהו עניין למאמר נפרד). להערכת כותב שורות אלה נעשו עד כה כמאה סרטי מד''ב ופנטסיה ישראליים באורכים שונים, והמספר גדל משנה לשנה. התנאים בהם פועל כיום הסרט הישראלי הם קשים ביותר, אך אם ניסיון העבר מלמדנו כי אין צורך בתקציבים גבוהים באמת כדי ליצור חזיונות מרשימים - כל הדרוש הוא דמיון, יכולת המצאה ועקשנות. יתכן מאד שההישגים הגדולים של קולנוע המד''ב והפנטסיה הישראלי עוד לפניו.



האיש שבא מהעתיד - דוד אבידן
סקוטרמן
קלרה הקדושה
הכוכב הכחול
משהו טוטאלי
מייד אין איזראל - האתר הרשמי
מייד אין איזראל - ביקורת בעין הדג
היעלמות
היעלמות - עוד
קרן הקולנוע הישראלית
בית הספר לקולנוע ''סם שפיגל''
המימד העשירי

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
אפילו רק בשביל הלינק  (חדש)
Boojie יום שלישי, 16/04/2002, שעה 20:47
לדף של סקוטרמן, היה שווה להכנס... 8-)
   כתוב תגובה
לא היה את המאמר הזה באיזה מימד?  (חדש)
THE OY יום שלישי, 16/04/2002, שעה 21:17
וחוץ מזה, איפה אפשר להשיג את הסרטים האלו?
   כתוב תגובה
חלק מן הסרטים הללו הוקרנו  (חדש)
רני יום רביעי, 17/04/2002, שעה 1:37
בתשובה לTHE OY
ב''אייקון'' האחרון. איפה היית?
   כתוב תגובה
אכן חלק מהסרטים הוקרנו באיקון  (חדש)
אלי יום רביעי, 17/04/2002, שעה 12:21
בתשובה לרני
באירוע שזכה להצלחה גדולה.
חלק מהסרטים הקצרים ניתנים להשגה ברשת ''האוזן השלישית''.
   כתוב תגובה
אה... אין לי ברירה אלא לתקן.  (חדש)
Boojie יום רביעי, 17/04/2002, שעה 12:57
בתשובה לאלי
האירוע לא זכה להצלחה גדולה, כי אם להצלחה קטנה בהחלט.
לא שחשבתי שהוא לא היה מוצלח - אני מאד נהניתי, וממש שמחתי שהוא התקיים - אבל אי אפשר לעוות ככה את המציאות. הגיעו מעט אנשים, ורובם לא אנשים ששילמו על הכרטיסים שלהם. לטעמי האישי, מי שלא בא - הפסיד. חלק מהסרטים היו מהנים מאד. חלקם היו ככה ככה. חלקם היו, אה, לא חשוב. אבל החוויה לראות מד''ב ישראלי אמיתי היתה מרנינה.
   כתוב תגובה
אני הייתי בתוך מערה  (חדש)
the oy יום רביעי, 17/04/2002, שעה 13:50
בתשובה לרני
בלי שום ידיעה שיש דבר כזה אגודה ישראלית למד''ב ולפנטזיה
   כתוב תגובה
כמה הערות:  (חדש)
רני יום רביעי, 17/04/2002, שעה 1:35
1. בחלק המוקדש למד''ב פוליטי שכחת להזכיר את ''קשר הדבש'' של יעוד לבנון משנת 1977 המתאר מחתרת ישראלית המוקמת בשטחים בזמן עתידני קרוב כלשהו (לשנת 77) ומטרתה לפגוע בערבים. המציאות הפכה את הסרט הזה לנבואי במיוחד כשהסתבר שחלאות קיימות בכל עם, גם אצלנו.

2. רמה דרימר, במאית ''מעז יצא מתוק'', חזרה בנתיים בתשובה ומתכחשת לחלוטין לסרט שלה.

3. סרט עתידני נוסף (שאינו מתרחש בישראל דווקא) הוא ''סולו לטובה'' של אריק קפלון, המתרחש במדינה אלמונית בה דוברים שפה מוזרה (שהומצאה לצורך הסרט בלבד- מאמץ לא קטן). הדיאלוג הועבר לצופים באמצעות כתוביות.

4. אני לא הייתי טורח להכניס את תוכניות הטלוויזיה החינוכית תחת הכותרת ''מד''ב ישראלי''. נראה לי שזה קצת מוגזם.
   כתוב תגובה
אני חושבת שדווקא תוכניות  (חדש)
Boojie יום רביעי, 17/04/2002, שעה 13:01
בתשובה לרני
החינוכית מאד לעניין. זה מראה לנו שלצופה הישראלי יש הכנה למדע בדיוני כמשהו שהוא חלק מובן מאליו מהדברים שהוא צופה בהם (אף אחד לא חשב שהיה משהו חריג בתוכניות האלו, הרי), וכן נותן לנו איזושהי תקווה לסיכויי קידומו של מד''ב טלוויזיוני/קולנועי בארץ. ואגב, זה גם מוכיח שאפשר להפיק מד''ב בתקציבים מגוחכים, שהרי התקציבים של הטלוויזיה החינוכית לא ממש היו משהו שאפשר להתגאות בגללו... רק שזה דורש לוותר על האפקטים ולהתמקד (אוי לרעיון) בעלילה, בדמויות, ברעיון, כל מיני דברים מוזרים כאלה.
   כתוב תגובה
מסכים  (חדש)
אלי יום רביעי, 17/04/2002, שעה 17:29
בתשובה לBoojie
כדאי להזכיר שהתוכניות המפורסמות של הבי בי סי בסדרת ''דוקטור הו'' ( סידרה ארוכת שנים על נוסע בזמן ובחלל שמוקרנת כעת בערוץ בי בי סי פריים למי שמתעניין) נעשו בתקציב זעיר ביותר, לא הרבה יותר גדול מזה שערוץ 2 משקיע כיום בתוכנית ממוצעת . ודוקטור הו הודות לסיפורים ולדמויות והרעיונות נחשב היום לקלאסיקה אם כי הפעלולים והמפלצות נראים מצ'וקמקים עד כמה שאפשר.
נכון הביב י סי מסרב ליצור את הסדרה הזאת מחדש בטענה ש''אין מספיק כסף לפעלולים''.
הפעלולים הם לדעתי הדבר הפחות חשוב בכל סרט מד''ב.האובססיה לגביהם היא חלק משטיפת המוח שהוליווד עשתה לכל העולם והסיבה מדוע סרטי מד''ב כמעט אינם נעשים כיום בשום מקום מחוץ לארה''ב. לאף אחד אין את הכסף שהפעלולים היום דורשים וכך מדינות שפעם הפיקו סרטי מד''ב כמו צרפת איטליה ומדינות מזרח אירופה ( שעסקו בכך כאשר העלויות היו זולות ואיש לא עמד על כך שהפעלולים הם הדבר החשוב שאין בלתו) הפסיקו בכך לחלוטין כיום.
אפשר לעשות סרט מד''ב טוב בתקציב אפס וללא פעלולים , כל מה שצריך זה רעיון טוב ,משחק ודמויות זה הכל.
   כתוב תגובה
איזה כיף לגלות שהם שינו את דעתם בסופו של דבר?  (חדש)
אסף רזון יום שני, 18/09/2006, שעה 11:56
בתשובה לאלי
   כתוב תגובה
אהממ...בעיקרון את צודקת:  (חדש)
רני יום רביעי, 17/04/2002, שעה 20:38
בתשובה לBoojie
אין ספק שניתן להפיק סרטי/תוכניות מד''ב בתקציב קטן יחסית (ובמקרה של החינוכית אפשר להוריד את המילה ''יחסית'') ולהתמקד ברעיון, דמויות, עלילה וכל אלה. רק ש...

בתוכניות החינוכית לא ממש היתה התמקדות בנקודות הללו (בניגוד ל''ד''ר הו'' למשל), ואני לא הייתי ממש מחשיב אותן כמשהו שמכין את הצופה הצעיר למד''ב. אם כבר, אז הן ניתפסו כמשהו הקרוב יותר לאגדות ילדים (ולא מן המשובחות) שנועדו, בל נשכח, ללמד אנגלית.

ובלי קשר לכל האמור, ''סקוטרמן'' אינו מד''ב משום נקודת מבט.

אגב:
האם שריף גודמן יחשב למערבון (ועל ידי כך כמכין את הצופים לתרבות צפייה במערבונים? האם שכנים (אלה עם השיר בכיכר דיזנגוף הישנה) יחשבו כמכינים לקראת עתיד מזהיר בצפייה באופרות סבון אוסטרליות או דרמות משפחתיות?
   כתוב תגובה
וכי למה סקוטרמן אינו מד''ב?  (חדש)
Boojie יום רביעי, 17/04/2002, שעה 21:12
בתשובה לרני
אני לא מדברת על רעיון סקוטרמן כשלעצמו, אני מדברת על מעורבותו של ד''ר האפבייקד והמצאותיו ה, אה, גאוניות.
לגבי איכות - כמובן שתכניות החינוכית לא היו מד''ב *משובח*. זה לא רלוונטי. ילדים צפו בזה, וקיבלו את זה כמשהו מובן מאליו. זה לפחות אומר לי שאותם ילדים לא סגורים לרעיונות שחורגים מהמציאות היומיומית. אם הם יכולים לקבל בקלות רעיונות כמו מקל קסמים שיכול להוביל אותם לכל מקום שמצויר על מפה, או את כל הקונספט המכושף של ''דלת הקסמים'' (פנינה בפני עצמה, ומספיק להסתכל על הקאסט כדי לראות את זה...) - אין שום סיבה שרעיונות מד''ביים פרופר יהיו זרים להם.
ובאשר לשריף גודמן - כמובן שזה מערבון (או יותר נכון, פרודיה על מערבון). זה כל הרעיון. כמובן, זה מערבון ככל שתכנית לימודית יכולה להיות מערבון, אבל זה בהחלט תואם את הז'אנר.
   כתוב תגובה
בוג'י, הלוואי והיית צודקת.  (חדש)
רני יום רביעי, 17/04/2002, שעה 21:45
בתשובה לBoojie
יתכן שאני כבר ציני מדי, יתכן שאת נאיבית מדי, יתכן שכבר ראיתי יותר מדי דברים במהלך חיי הקצרים (ואוי כמה זקן ומבוגר שזה נשמע) אבל אם יש משהו שלמדתי עד היום הרי זה שברגע שילד הופך למבוגר, הרי ברוב המקרים הוא גם מאבד חלק גדול מן התמימות ו/או הפתיחות לקבלת רעיונות חדשים שמד''ב ופנטסיה משופעים בהם. (טכנולוגית, ומה שחשוב יותר: חברתית).

המעטים שלא מאבדים את זה הופכים לחובבי מד''ב ומסתובבים במחוזותינו המוזרים (לשאר העולם).

יתרה מזאת:
אלה מאיתנו שנשארים עם הפתיחות הזו, לא ממש צריכים את סקוטרמן ודומיו, הם כבר ימצאו את הדרך להתעניין בדברים החשובים באמת (וזה ללא שום ציניות הפעם).

לו היו בבתי הספר שלנו מלמדים יצירות מד''ב מגיל צעיר (ולא כתגבור ללימודים טכנולוגיים) אלא כעזר נוסף ללימודי אזרחות, ספרות וכו... ומתמידים בכך לכל אורך שנות היסודי והתיכון בעזרת מורים פתוחים לא פחות...

אבל הנה, אני כבר מצוי במחוזות האוטופיה. לצערי.
   כתוב תגובה
אילו היו מלמדים מד''ב בבית הספר  (חדש)
שלמקו יום רביעי, 17/04/2002, שעה 23:20
בתשובה לרני
אז מרבית אוכלוסיית הארץ הייתה שונאת מד''ב בכל מאודה, ולא מתייחסת למד''ב בתור ''אה, זה עם החלליות והלייזרים''. על כל חובב חדש שהיית מקבל, שני חובבים בפוטנציה היו זונחים את הז'אנר לחלוטין. לימודים בבית ספר, ובמיוחד ספרות, יכולים לעורר אנטגוניזם שאין כמוהו.
   כתוב תגובה
ואם היית קורא את דבריי עד תומם  (חדש)
רני יום רביעי, 17/04/2002, שעה 23:26
בתשובה לשלמקו
היית רואה שכתבתי ''עם המורים הנכונים...''

מורה טוב יכול לעשות את כל ההבדל שבעולם. לתחום כמו מד''ב פשוט חובה להכשיר רק מורים שכאלה.

כמה כאלה יש? מעט מאד, כנראה. אבל אמרתי כבר שמה שכתבתי קודם הוא אוטופיה.
   כתוב תגובה
רמה דרימר חזרה בתשובה?!?  (חדש)
שרון יום רביעי, 12/10/2005, שעה 3:00
בתשובה לרני
לא הייתי מאמינה!
   כתוב תגובה
היעלמות (ועוד כמה דברים).  (חדש)
ניר יום רביעי, 17/04/2002, שעה 5:05
הסידרה הישראלית ''היעלמות'', למרות היותה (כנראה) המיני- סידרה המושקעת ביותר בתולדות ערוץ 2, היא די זבלית.

היא אמנם בוימה על ידי במאי חביב עליי במיוחד- אילן שושן, שביים בין השאר את הסרט ההיסטרי ''איך להתחיל עם בחורות ולהישאר בחיים'', ואת הסרט התיעודי המרתק על ענת אלימלך ז''ל- אבל במקרה של ''היעלמות'', לדעתי לפחות, הוא פשוט פספס בגדול.

העלילה קלושה, הדיאלוגים מטופשים, והמשחק של רוב שחקני המשנה פשוט מזעזע. (דווקא שלושת הכוכבים הראשיים משחקים לא רע).

והסוף- איזה סוף אידיוטי וקלישאתי!
זה סוף מהסוג שאתה יודע אותו כבר בדקה הראשונה של הפרק הראשון.

לשושן וחבר התסריטאים שלו יש עוד הרבה מה ללמוד על בימוי סדרות עלילתיות (מספיק לקרוא את הלינק בעברית המצורף כדי לראות כמה פאשלות וחורים בעלילה יש בסידרה).

אם זאת פיסגת היצירה המדע-בדיונית בטלוויזיה בארץ- כנראה שאנחנו במצב די גרוע.

ולשאר הסדרות- את ''סיפורים לשעת לילה מאוחרת'' של מיקי בהגן אני זוכר לא רע
(למרות שלדעתי היו לזה יותר משמונה פרקים- כי זה שודר במשך שתי עונות). היו בה כמה פרקים מוצלחים, אך גם כמה מזעזעים ותפלים במיוחד. (במיוחד אהבתי את הפרק עם ארנון צדוק- זה על המהמר הכפייתי, וגם את הפרק עם נתן זהבי- על בעל מועדון הלילה הגוסס).
הבעייה בסידרה הזאת, היא שרוב הפרקים היו עם קו עלילה די דומה (הכוונה לפרקי המתח. פרקי האימה סתם היו מטופשים ומגעילים).
תמיד מישהו ניסה לחסל מישהו אחר באיזו דרך סופר מתוחכמת, ותמיד התכנית התהפכה לו על הראש.

אני מסכים עם רני- להכניס את הסדרות של הטלוויזיה החינוכית לקטגוריה זה קצת מוגזם- כולה סדרות חינוכיות בתקציב אפס (והערה שלא קשורה למד''ב- הן כולן מתרחשות ברמת אביב של הסבנטיז, כי שם הייתה ממוקמת הטלוויזיה החינוכית. בגלל זה כל הילדים שם הם צפונים קטנים ולבנבנים, שביניהם ובין המצב האמיתי בארץ באותה תקופה אין שום קשר).

את הצצקנים אני בערך זוכר מהילדות המאוחרת. עד כמה שזכור לי-
סביר, יחסית לסידרה לילדים, למרות שהיא סבלה מהבעיות הידועות של סדרות שהופקו בערוץ אחד המונופליסטי של האייטיז.

בעניין הסרטים- את ''קלרה הקדושה'' לא אהבתי. לא יודע למה- סתם לא דיבר אליי.
את ''נקמתו של איציק פינקלשטיין'' חיבבתי, למרות שקשה להגיד שהוא הותיר עליי הרבה רושם.

סרט שלא יצא לי לראות ומעניין אותי זה ''הדרך לעין חרוד''- שווה משהו? כדאי לראות?

בנוגע לסרטי הסטודנטים- אני שמח להגיד שלא ראיתי כלום מתוכם, כי אני מתעב סרטי סטודנטים (למעט כמה יוצאים מן הכלל).

את כיכר המדינה יצא לי לראות פה ושם- וחוץ מסרטון אנימציה אחד מושקע שאהבתי, לא אהבתי שם כלום.

בעניין ''זהו- זה''- נסו למצוא את פרק הפארודיה על ''טווין פיקס''.
ככה צריכה פארודיה להיראות! (משתווה רק לפארודיה על ''מקגייוור'', ולכמה אולדיז מתחילת הסידרה).

הכתבה עצמה די מעניינת, אם כי מייגעת מדי, לדעתי, בחלקים מסויימים- יותר מדי פריטי מידע על סרטים, שלא כולם בהכרח שייכים לז'אנר.

נראה לי שזו ההודעה הכי ארוכה שכתבתי מימיי. סליחה מראש לכל הקוראים- פשוט היה לי הרבה מה לכתוב בעניין.
   כתוב תגובה
הדרך לעין חרוד  (חדש)
עידו יום רביעי, 17/04/2002, שעה 13:21
בתשובה לניר
שודר בערוץ 2 פעם והזדמן לי לראות אותו.

ממש לא התרשמתי. הסרט הוא מצד אחד מגמתי והיסטרי, מאוד קיצוני בעמדות השמאלניות שלו (אני שמאלני ואפילו לי זה הפריע), ומצד שני משדר הרגשה חזקה מאוד שהוא לא יודע לאן הוא הולך, ומה בעצם הוא רוצה לומר חוץ מזה שצבא זה רע. על הסיום אין בכלל מה לדבר. בנוגע לשחקנים, הבן של גרגורי פק עוד מחזיק את הסרט איכשהו, אבל לנכדה (לא הבת) של מוסוליני אין, לצערי, את כשרון המשחק המבריק שהפגין סבא שלה מעל מרפסות הממשלה ברומא. עוד פרט קטן הוא ארנון צדוק בתפקיד ערבי, שלא הוזכר כאן.

סך הכל, לטעמי הסרט נותר בתור קוריוז. הייתי שמח לראות אותו שוב ולבדוק אם דעתי עליו השתנתה, אבל לא יותר מכך.

והמאמר היה מאוד מעניין, אגב. כלל לא ידעתי על רוב הסרטים האלה. תודה.
   כתוב תגובה
היעלמות (ועוד כמה דברים).  (חדש)
jadis יום חמישי, 18/04/2002, שעה 18:27
בתשובה לניר
רציתי להגיד שאני מסכימה עם ההערות של ניר,אבל אני חולקת עליו בנושא אחד: הסרט קלרה הקדושה, שהוא לדעתי מעניין להפליא, בעיקר בשל השימוש הנרחב בסמליות ובאינטר-טקסטואליות (לא יודעת איך אומרים את זה בעברית). זה מסוג הסרטים שצפיות חוזרות בהם מעלות מחשבות ותובנות חדשות.
אם כבר דברתם על פעלולים מגוחכים אז אין מגוחך יותר מהסצנה של החסידה השוברת את שימשת חלון הכיתה ב''קלרה הקדושה''.
חוץ מזה - כדאי לדעת שהסרט והתסריט נעשו אמנם בארץ, אולם הסיפור המקורי הוא בכלל צ'כי (של הסופר פאבל קוהוט). לדעתי ההתאמה למציאות הישראלית היתה במקום בשל הסיטואציה - הסיפור המקורי נכתב לאחר האביב של פראג והסרט הישראלי הופק אחרי רצח רבין ולקראת המילניום. שתי התקופות מאופיינות בשבירתו של חלום, בהווה של ייאוש ובחרדה מפני העתיד - קרקע פוריה לספרים/סרטים אסקפיסטיים ואפוקליפטיים (כמו למשל - מד''ב).
סליחה על ההשתפכות - אני פשוט באמת אוהבת את הסרט...
ולסיום - אני אישית מוצאת שהכתבה היתה מעניינת ביותר. שמחתי לקרוא על מה שהכרתי, ותמיד טוב לדעת שיש עוד דברים לראות...
   כתוב תגובה
בקשר ל''זהו זה''  (חדש)
angelina יום שלישי, 23/04/2002, שעה 0:01
בתשובה לניר
תוכל להגיד לי מה שמו של הפרק עם הפארודיה ל''טווין פיקס''? ו''מקגיוור'', ו''מסע בין כוכבים'', ועוד פארודיות על דברים בסגנון שלא הוזכרו בכתבה?
בתור אחת שמחזיקה בבית המון קלטות מסודרות ומקוטלגות עם שמות כל הפרקים של זהו זה (ותודה לאבי שהביאוני עד הלום), אני מאוד אשמח לראות אותם.
   כתוב תגובה
קצת הגזמת, יקירתי  (חדש)
ניר יום שלישי, 23/04/2002, שעה 3:13
בתשובה לangelina
את יודעת מתי פעם אחרונה שראיתי את הפרקים הישנים של ''זהו- זה''?
בערך עשר שנים. אני פשוט זוכר שזה היה פרק טוב. (ולא, את ההרצות המחודשות בערוץ 10 לא יצא לי לראות).

בכל מקרה- ל''טווין פיקס'' קראו בפרק ''גבעת פיכסה''- אז אולי זה גם שם הפרק.

ל''מקגייוור'' קראו בפרק ''מקקייקר'' או משהו כזה. (אגב, אין לו שום קשר למד''ב).

מצד שני- יכול להיות ששמות הפרקים הם כשמות הסדרות.

לגבי פארודיות אחרות ב''זהו- זה''-
הממ.. לא ממש זוכר משהו היסטרי.
אני זוכר שהיה פרק פארודי על ''סוכן סמוי'' שהיה חביב, והיה גם פארודיה על ''סיפורים לשעת לילה מאוחרת'' שהוזכרה בכתבה- גם לא רע.
וכמובן- פרק הרוחות העתיק, שהוא לא פארודיה על משהו ספציפי, אבל הוא קלאסיקה.

קחי בחשבון שבמרווח הזמן- ההומור שם יכול להיות מאוד אנאכרוניסטי, ועלול ממש לא להצחיק אותך.

הצעה- נסי לשאול את השאלה הזאת בפורומים של טלוויזיה.
   כתוב תגובה
קצת הגזמת, יקירתי  (חדש)
mio יום שלישי, 07/05/2002, שעה 10:15
בתשובה לניר
אם יורשה לי להוסיף - הפרודיה על הסרט הערבי - אולי הפרק הטוב ביותר בימי זהו זה.
   כתוב תגובה
Sector 972  (חדש)
Drake יום שלישי, 07/05/2002, שעה 14:35
על מנת להמשיך את מסורת התיקונים הנחוצה למאמר זה הוסיף דבר קטן אשר קומם מס' אנשים עד לעזיבתם והתנתקותם מפעילויות האגודה - בשנת 1997 - לא !! לא היה כנס אייקון .

הכנס שנעשה באותה שנה נקרא Sector972 ולמרות שהאגודה אכן השתתפה במימון ושני חברי ועד הקימו את הכנס לבדם - השם לא היה שייך לאגודה ומשום כך גם לא המשיכו להשתמש בו בכנסים שבאו לאחר מכן.

ועל מנת להמשיך ולתקן הנחות יסוד - אני חש צורך להוסיף ארוע הפנטזיה הראשון של האגודה לא היה הפנטסיקון הראשון - אלה פסטיבל סרטי פנטזיה אשר נערך בסינמטק בפסח 1998 - ארוע שהוקם בניגוד לרצון הועד ( עד ליום פתיחת הארוע עצמו).

מארגן Sector 972 ו פסטיבל סרטי הפמטזיה

אסף
   כתוב תגובה
לכשיקום ההיסטוריון הראשון  (חדש)
NY מאושר יום שלישי, 07/05/2002, שעה 16:11
בתשובה לDrake
של האגודה, אני בטוח כי הדברים יובאו לידיעתו, וכי הוא יתענג רבות על חרחורי הקרב לשעבר של חברי הועד לשעבר, חברים לשעבר, פורשים לשעבר וסתם עוברי אורח (לשעבר) שנקלעו אל שטח המריבה שלא בטובתם. עד אז...

באשר לאירוע הפנטסיה הראשון של האגודה- מעולם לא טען מי כאילו מגיע התואר לפנטסי.קון2001, שהנו רק *כנס* הפנטסיה הראשון של האגודה. אירוע הפנטסיה הראשון של האגודה היה, כמובן, כינוס הקמתה.
   כתוב תגובה
פילוט לסדרת מד''ב ישראלית  (חדש)
אלי יום רביעי, 08/05/2002, שעה 5:52
בפסטיבל ''המסך הבא '' בסינמטק הוקרנו כל מיני פילוטים שנעשו עבור ערוץ 2 ולא הוקרנו משום מה.
בינהם ניתן היה לראות את עלילות ''קפטין זוקיני'' סיפורו של גיבור על ישראלי ביזארי במיוחד
ואת ''צהוב ביוגרפיות '' פילוט לסדרה שהייתה אמורה לעסוק בסלבריטאים ובפילוט עסקה באישתו של הנשיא משה קצב ובסצינה שלא תישכח לעולם הקרינה (על רקע צלילי ''מנהרת הזמן'') דיון בשאלה מה היה קורה אם חייהם של הגדברת ומר קצב היו משתנים כתוצאה מאירוע מסויים ( ואז היו מקימים רשת חנויות לנקניקיות ולא היו הופכים לזוג הראשון של המדינה).
המחקר . בבימוי שחר אריאלי .
אבל בולט בין כל הפיילוטים כמו קינג קונג בין גמדים היה
''המחקר'' בבימויו של שחר אריאלי .
פילוט מצויין שמרבית הצער לא נעשה מעולם כסדרה.
זהו סיפורו של סטודנט בשם אלי שכפרוייקט מחקר יוצר עולם שלם והוא וחברי וועדת הבודקים עוקבים אחרי הנעשה שם . הם מגלים שהיצורים שם הם רעים ומושחתים מעצם טבעם. הורגים זה את זה מנסים לבנות מגדל גבוה שיאפשר להם לפרוץ מעולמם וכו'. לבסוף הסטודנטית המתחרה נטשה שמתמחה בהשמדת עולמות משמידה את מרבית היצורים עם מטאור שנשלח לעולם הזה וגורם למבול. אך נשאר עוד מיעוט של יצורים שאלי נחוש בדעתו לחנכם בדרך הישרה . אך נטשה מודיעה שגם היא תעקוב אחריהם מכאן ואילך ותטפל בהם אם לא ינהגו כשורה. הפילוט מסתיים כאשר אלי כותב שורה של חוקים כמו ''לא תרצח '' לא תגנוב '' וכו'. מה היה אמור להיות המשך הסדרה ? מן הסתם המשך המאבק בין אלי ונטשה על נשמות היצורים לאורך תקופות שונות
חבל חבל מאוד שלא נעשה לכך המשך.
הטלוויזיה מעדיפה לעשות סדרות קומיות עלובות כמו ''שאול '' במקום דברים כאלה לצערנו הרב. כל מה שנשאר לנו לעשות זה לגלגל עיניים השמיימה ולשאול ''למה ,למה ,אלי''?
אם אי פעם יהיה פסטיבל סרטי מד''ב ישראליים נוסף חובה להקרין בו את הפילוט הזה.
   כתוב תגובה
זה נשמע כמו ריפ אופ מוחלט  (חדש)
ניר יום רביעי, 08/05/2002, שעה 18:37
בתשובה לאלי
לפרק של הסימפסונס (אחד מפרקי ההלואין המבריקים), שבו ליסה יוצרת עולם מיקרוסקופי שמתפתח במהירות שיא, ובארט, שמתעלל בהם- הופך לנמסיס של העולם הזה.

אם הפיילוט שהזכרת מדבר על עולם מיקרוסקופי (לא ציינת זאת), אז אני כמעט בטוח שמשם הם לקחו את הרעיון.
   כתוב תגובה
לא היה להם שום צורך  (חדש)
אלי יום רביעי, 08/05/2002, שעה 21:17
בתשובה לניר
הם יכלו לגנוב את הרעיון באותה המידה (כפי שעשו הסימפסונים ) מסיפורי מד''ב שהופיעו בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת.
אפילו בפנטסיה 2000 הופיע סיפור מד''ב מקורי של מישהו על הנושא הזה.
אגב תמיד כאשר מישהו משתמש ברעיון מקורי יחסית בסרט כלשהו ומישהו אחר מגלה שגם בסרט אחר השתמשו ברעיון דומה תמיד קופצים ומדברים על ''ריפ אופ''.
למה אף אחד לא מדבר על ''ריפ אוף'' בסרטים שעוסקים בפלישה מהחלל החיצון או מסע בזמן שכולם ריפ אוף מוולס?
   כתוב תגובה
זה בגלל שיוצרי הטלוויזיה בארץ  (חדש)
ניר יום רביעי, 08/05/2002, שעה 23:52
בתשובה לאלי
לא ממש ידועים במקוריות המתפרצת שלהם.

האמריקאים עשו את טוטסי?
הישראלים יביאו לנו את שחר.

האמריקאים מחקים את הבריטים ומביאים את ארצ'י בנקר?
הישראלים יביאו את איצ'ה.

האמריקאים עשו אי.אר?
ישראלים יביאו אותה בטיפול נמרץ.

וכו' וכו' וכו'.

מה עוד, שאני בספק שאיזשהו תסריטאי ישראלי אי פעם הניח יד על פנטסיה 2000, או על סיפורי מד''ב כלשהם מלפני 70 שנה.

את הסימפסונס, לעומת זאת, רואים עשרות אלפי בוהמיינים, ולכן אני מניח שמשם נלקח הרעיון.
הסימפסונס גם לא בדיוק גונבים רעיונות- אלא עושים הומאז'ים ופארודיות.
הם הרי לא סדרת מד''ב- אלא סידרת הומור. ידוע שפרקי ההלואין צוחקים על נושאים מוכרים מתחום המד''ב, הפנטסיה והאימה.

בעניין וולס- נו, טוב, ברור שהוא המציא את הרעיון, אבל הנושא של חזרה בזמן עבר כ''כ הרבה תהפוכות בספרות ובקולנוע, שכבר קשה להגיד מי ''גונב'' ממי- זה כבר הפך לקלישאה. (כנ''ל לגבי פלישות מהחלל).
   כתוב תגובה
אינני יודע מי זכה לבסוף  (חדש)
אלי יום חמישי, 09/05/2002, שעה 5:29
בתשובה לניר
בתחרות הפילוטים ( זכיה פירושה הקרנה של הפילוט בכבלים). רובם לא היו ראויים. אלו שראויים לאזכור היו ''חורים'' שהיה נחמד,פילוט על חיי בני העשרים פלוס שמתחילים את חייהםב דירה שכורה . היה ''השדכנית'' עם ענת ויצמן תכנית שבה חבורת מומחים קובעים עבור מועמדת מי יהיה החבר שלה מבין הגברים שמוצגים בתוכנית (המומחים כוללים שתי דוגמניות סקסולוג ,החברה הטובה של המועמדת האקס שלה והמילה האחרונה ניתנת לאימא שלה).בפילוט אגב הוצג ראיון עם זוג שהופגש בתוכנית קודמת וכל אחד מהם סיפר מה קרה בשבוע שחלף ( כמובן שלא הייתה שום תכנית קודמת ).
היה הפילוט'' תאמינו או לא '' שבו חבורת מומחים '' קוראת בקפה אסטרולוג , מפרשת לפי צבעים ,ועוד אחד או שניים קובעים את אופיים וגורלם של אנשים שמתקשרים לאולפן ובאים לתוכנית ועושים זאת בפרטי פרטים מדהימים .
כמובן הייתה ''צהוב -ביוגרפיות '' המופרעת שאני מצטער שלא עלתה לטלוויזיה , היא הייתה הופכת לסדרת פולחן.( עוד דמויות שראוי לעשות עליהם ביוגרפיות כאלה פלוס קטעי ''מה היה קורא אילו'' , שמעון פרס ,בנימין נתניהו ,יאסר עראפת , ויש עוד רבים אחרים )
אבל לא יעזור כלום ,מכולם המקורית והאינטליגנטית ביותר ובעלת הפוטנציאל הגדול ביותר לעתיד הייתה ה''מחקר''.
   כתוב תגובה
ולגבי הטענה שאף תסריטאי  (חדש)
אלי יום חמישי, 09/05/2002, שעה 13:57
בתשובה לניר
בארץ לא הניח את ידו על גליון פנטסיה 2000 . כפי שהמאמר מראה היו לפחות שנים כאלה שהשתמשו בפנטסיה 2000 עבור שלושה סרטים שונים.
נכון יתכן שהבמאים השתמשו בסימפסונים כמקור , אבל באותה המידה הם יכלו להשתמש בסיפורי מד''ב שונים כמקור או בקומיקס.
   כתוב תגובה
הזוכה בתחרות הפילוטים  (חדש)
אלי יום חמישי, 09/05/2002, שעה 22:18
בתשובה לאלי
לבסוף היה ''זילברמניה'' איזה מן דבר דפוק שהוא בסך הכל עוד חיקוי עלוב של תוכנית בריטית למה למה הם לא מסוגלים אף פעם ליצור משהו שאין לו שום קשר לתוכנית אמריקנית או בריטית לכל הרוחות ?
כנראה שקונספט שהוא מקורי באופן יחסי ולא מעליב את האינטליגנציה של הצופים לא יכול לזכות בתחרות כזאת , או להיות מובן בעיני המנהלים של הערוצים שתמיד מחפשים רק אחרי החיקוי לדבר החם הנוכחי בארה''ב.
   כתוב תגובה
''אשת חיל''  (חדש)
ניר יום שישי, 13/09/2002, שעה 19:04
הסרט הקצר ''אשת חיל'', שהוזכר בכתבה, ישודר ביום רביעי בערוץ הסרטים, בשעה 17:05
   כתוב תגובה
שליחות קטלנית ברמת גן  (חדש)
אלי יום שלישי, 01/10/2002, שעה 13:17
ינאי גוז הוא עיתונאי חובב מד''ב וקומיקס שפירסם בעיתון ''במחנה '' כמה סקירות מקיפות על הקומיקס הישראלי מהראשונות בסוגן בשנות ה-‏90 .
לאחרונה הוקרן בסינמטק סרטו הקצר של ינאי שנעשה במסגרת בית הספר לקולנוע ''סם שפיגל '' בשם ''שליחות קטלנית ברמת גן ''.
בסרט מככבת אורנה פיטוסי בתוך בתו של השוטר אזולאי ( ההוא מהסרט של אפרים קישון ) שעוסקת בעתיד הקרוב בתפקיד מחסלת מורשית מטעם עירית רמת גן .
במסגרת הג'וב היא מחסלת את השחקן משה איבגי ( שמופיע בתור משה איבגי ) כמו גם כמה דמויות אחרות
אך בטעות עוברת על חוקי העיריה כאשר היא מחסלת מעבר לגבולות העיר ונאלצת להתמודד עם מחסל מטעם העיריה .
סרט חמוד ,ויזכר במיוחד השיר בסוף שהוא חיקוי מדוייק של שירי שנות ה-‏70 ויש לו לדעתי סיכוי להיהפך ללהיט .
   כתוב תגובה
נוסף עוד סרט מד''ב ישראלי לרשימה  (חדש)
איילת יום שישי, 17/01/2003, שעה 3:23
בתשובה לאלי
חייבים להוסיף את
''Mission Complete''
(שהוצג באייקון 2002) לרשימת סרטי המד''ב הישראליים.

אגב, האם האגודה עוזרת להפקות סרטי מד''ב ישראליים?

אם אנו מעוניינים ביצירה מקורית צריך גם לתמוך בה הלכה למעשה.
   כתוב תגובה
לאגודה אין את המשאבים לכך  (חדש)
גל יום שישי, 17/01/2003, שעה 12:12
בתשובה לאיילת
לא כספיים, בכל אופן.
כיום, הטוב ביותר שאנו יכולים לעשות הוא לפרסם את דבר קיומם של סרטים אלו, להקרין בכנסים, ו..זהו בערך.
   כתוב תגובה
  (חדש)
אלי 666 שבת, 26/04/2003, שעה 7:37
הקולנוע הישראלי אינו משופע כידוע , בלשון המעטה , בסרטי מדע בדיוני , פנטזיה ואימה מקוריים.
מסיבות של זילזול ביקורתי ויותר מכל בגלל חוסר תקציבים . ובכל זאת בשנים האחרונות נעשים יותר ויותר סרטים בתחום זה, סרטי סטודנטים קצרים של אנשים שגדלו על הז'אנרים האלה.
בכנס ''אבק כוכבים'' האחרון של אירגון סטאר באס'' הוקרן מבחר סרטים מסוג זה רובם מהשנים האחרונות ורובם מהמחלקה לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב . ברכותי למארגנים שעל היוזמה הברוכה , כמי שהיה מעורב בפרוייקט דומה לפני כמה שנים אני יודע עד כמה קשה לאתר סרטים מסוג זה . ובעוד שאנחנו בזמנו הקרנו חמישה סרטים מסוג זה ,כאן הוקרנו לא פחות מ-‏16 סרטים כאלה !
הקהל בכל אופן היה מצומצם ביותר ורובו ככולו הורכב מהבמאים ומקורביהם , וזה אמר שלאחר סיום כל סרט כל הקשורים לאותו סרט עזבו את העולם. חובבי מד''ב רגילים לא טרחו להגיע כלל לאולם ,וחבל.
להלן סקירה של הסרטים שהוקרנו עם התרשמויותי הקצרצרות מהן :

סרטי מדע בדיוני
1. זמנך עבר . ביים ערן אורלב . אחד הסרטים הטובים ביותר . בחור מדוכא בגלל התאבדות חברתו , מקבל הצעה שאי אפשר לסרב לה מבחורה מסתורית , לבחור מאחד משלושה אופציות שכולן קשורות למסע בזמן אל העתיד. אך הבחור אינו הגיוני כל כך כפי שניתן היה לצפות ואינו מתנהג בצורה שאני הייתי מתנגד אם היו נותנים לי את הצ'אנס לנסוע בזמן .אין כאן עיסוק מרובה בנושא הפרדוקס של המסע בזמן כפי שניתן היה לצפות , אלא יותר בחוסר ההיגיון של הזכר הישראלי המאוהב.
2. השפן הקטן . בחור שהולך למסיבה פוגש בדרך בטרמפיאדה , בחורה שטוענת שהיא חייזרית , שמחכה לחבריה שיאספו אותה בחללית שלהם . הבחור ( כמו הצופים ) מעדיף לחשוב שהבחורה הוולגרית היא קצת מסובבת אך להפתעת הכל צלחת מעופפת אכן מגיעה ולוקחת איתה את גיבורינו .ככה.לא משהו . חוץ מהפעלול של הצלחת המעופפת שהוא בסדר .
3. עוף בסצ'ואן ביימו אורי שחורי ונפתלי חזקיה . עלילות בחור שנזרק בידי חברתו לאחר שהיציע לה נישואין ( '' אתה אפס ! אתה זבל ! אתה כלומניק ! '') ונפגש עם חייזר מוזר למראה . הנ''ל בא לכדור הארץ במשימה בעלת חשיבות עצומה : עליו להציל את גזעו הגווע על הכוכב אלפא קנטאורי איקס , ורק דבר אחד יכול להצילם , אכילה של יפה ירקוני . השניים פותחים בחיפוש אחרי הזמרת הידועה ואגב כך פוגשים בחייזר אחר מגזע שונה ובעוד כמה דברים שונים ומשונים ממוצא ארצי לחלוטין .
סרט ענק . הפרודיה המופרעת הזאת על נושאי מדע בדיוני שונים היא חובה בכל כנס חובבי מדע בדיוני שמכבד את עצמו .התקשורת בין האדם והחיזר ( אנו שומעים את השפה החייזרית וגם תרגום שבבירור אינו מדוייק כלל ) היא אחת מהפנינים של הסרט.
4. TIME בים דורון כנען . סרט ללא מילים על אדם שמקדים לפגישת עבודה ונתקע בעיוותי זמן שונים . סרט מהסוג ''האמנותי ''. אני לא נהניתי.
4. MISSION COMPLETE בים עדי רייס ( שגם אירגן את ההקרנה וכל הברכות לו) . עלילות אדם שמנהל מלחמה וירטואלית במעבדה כנגד יריב שמתגלה כקשה יותר ממה שציפו המדענים שמארגנים את הלוחמה הוירטואלית הזאת .
סרט מתוחכם מאוד. ואם כי לא נהניתי ממנו באמת התפעלתי מהמקוריות היחסית של הרעיונות ומהביצוע .
5. שלום למחסל . ביים יעקב פלורנטין . סרט ישן מ-‏1987 . סיפורו של שוטר בארץ ישראל אפוקליפטית שמזכירה מאוד את זאת שלנו כיום שיוצא למאבק בפושעים בקרבות מגע תמורת הפרס הגדול הרשות לעזוב את המדינה. שורת המחץ של הסרט היא רלבנטית מאין כמוה כיום הרבה יותר מאשר כאשר נעשה. הסרט זכה כאשר נעשה בפרס מוגרבי לסרט קצר. בזמנו רצינו להקרין אותו בכנס איקון אך הדבר לא יצא , וכעת כשראיתי אותו אני מצטער על כך , הוא בהחלט שווה צפיה גם עשרות שנים לאחר שנעשה לראשונה .
6. תמות נפשי עם פלישתים . ביים אהוד גרינברג. סרט אכזרי בסיטואציה הריאליסטית שלו . ישראל עומדת להפציץ את הערבים הפצצה גרעינית והתגובה הגרעינית היא בלתי נמנעת. הסרט עוסק בחבורת צעירים שיוצאים למדבר למה שהם יודעים שיהיו השעות האחרונות של חייהם לפי ההפצצה . הרעיון הוא מרשים , הביצוע הרבה פחות , אבל עדיין הסרט שווה צפיה .
7. המחקר . ביים שי אריאלי . הפנינה הגדולה של ההקרנה . סרט שנעשה בכספי ערוץ 2 ועולה על כל השאר באיכויותיו הטכניות והרעיוניות . הסטודנט אלי מראה לועדת הדיקן את הפרוייקט הגדול שלו , עולם שלה שיצר עם היצורים האינטיליגנטיים שלו. המתחרה הגדולה שלו היא נטאשה היפה שהפרוייקט שלה הוא השמדת עולם. בנתיים היצורים של אלי מתגלים כרשעים וקטלניים , הם בונים מגדל שמטרתו להגיע לשמים רחמנא לצלן ואין ברירה אלא לתת אותם לרחמיה המצומצמים של נטאשה שמשמידה אותם במבול גדול ומכאן הסיפור נמשך ..
פשוט אחד מסרטי המדע הבדיוני הטובים ביותר שנעשו עד כה בישראל .
סרטי פנטסיה
8. בועז ומרי . ביים דביר אקרמן . עלילותיו של בחור ישראלי צעיר שמסתבך עם כוחות האופל של המאפיה . למזלו מצטרפת אליו בחורה יפנית צעירה ויפה בעלת כוחות על שכאילו יצאה מסרטי הפעולה של הונג קונג , וביחד הם נלחמים בזדים . סרט שהוא שיר הלל לגבורה וליכולות הלחימה של האישה. הגימיק הוא נחמד.
9. מציוט . בים אורן כספי . סרט שהחל בבית ספר תיכון והבמאי עבד עליו מאז במשך 5 שנים.
מדען מגלה סוג חדש ומסוכן של דבורה , דבורת החלומות שמוצצת אנרגיה מהחלומות של הקרבנות שהיא עוקצת ,אלה חולמים ומשוכנעים שהם נמצאים במציאות אם לא יתעוררו בזמן מהחלום הם ימותו .
הסרט עוסק במאמציו של המדען שחדר לתוך עולם החלום של נער שנפל קורבן לדבורה להתעורר .
הרעיון הוא נחמד ובעל פוטנציאל , הביצוע הרבה פחות . אבל הוא בהחלט סביר לגבי מי שעסק בו כתיכוניסט.
סרטי אימה
10. הצד האפל . ביים רם שיוויקי . סרט שדומה שקיבל את השראתו מסיפור של סטיבן קינג. בחור קונה מראה בחנות עתיקות מסתורית , והמראה מתחילה לשנות את אישיותו לרעה ככלל שהוא נעשה שקוע בה יותר . בסרט יש פוטנציאל .
11. מצב רוח . ביים עדי פרי . בחור עובר לגור בדירה שמתברר שהיא רדופה בידי רוח רפאים של אישה יפה. לא משהו .
סרטים בלתי מזוהים .
12. עיר מקלט . ביים שחר פרנקל . הסרט עוסק בבחור שאיבד את שפיות דעתו וכל הזמן יש ציטוטים מהפרק שעוסק בערי מקלט בתנ''ך ויש קטעים לא ברורים שבהם הגיבור רץ למטרה בלתי מזוהה במדבר. אי אפשר היה להבין יותר מזה שכן הקלטת נתקעה וכך לא ראינו יותר ומה הייתה המטרה והמשמעות של הסרט נשאר בגדר מסתורין שלא יפוענח לעולם.
13. קטאגה . ביים יואב לוסטיג . לידי תרמיליאי ישראלי מתגלגלת חרב סמוראים עתיקה ביפן. לא פיענחתי דבר ממשמעות הסרט , פרט לכך שהתרמילאי נהרג לבסוף ביריות אקדח.
14. שיר ערש . ביים יובל לוסטיג. בחורה מאבדת את יכולתה להבחין בין דמיון ומציאות וההזיות
שלה משתלטות עליה. שוב התקשיתי לפענח את משמעות העלילה.
15. דרואידים במיטה . ביימה מיה גור. כמה דקות בלתי ברורות לחלוטין על בני זוג במיטה שבה הוא עושה לה משהו והיא עושה לו משהו , ולצופה הנבוך לא ברור כלל מה ולמה.
כמו בכל הקרנת סרטי סטודנטים היו סרטים טובים סרטים רעים וסרטים לא ברורים . הסרטים הזוכים בגדול היו ::
המחקר , זמנך עבר ,שלום למחסל ,ועוף בסצ'ואן .
ההקרנה הזאת הראתה מעבר לכל ספק על כך שיש היום שימוש גובר והולך ברעיונות של מד''ב ופנטסיה בסרטים של יוצרים ישראליים וכמה מהם הם לא רעים בכלל. יש לקוות שיהיו הקרנות נוספות כאלה בעתיד.
   כתוב תגובה
רם שוויקי  (חדש)
אלי 666 יום ראשון, 27/04/2003, שעה 6:27
בתשובה לאלי 666
שלח אלי מכתב לפיו הבמאי של
''הצד האפל '' הוא טל קלר והוא היה רק הצלם.
הטעות היא מהחוברת של כנס ''אבק כוכבים'' משם לקחתי את הפרט הזה. .
נשמעו גם תלונות על טעמי הרע בקולנוע ובמד''ב
בבחירת הסרטים המוצלחים של הההקרנה ,ושרוב הסרטים שהיללתי הם מטופשים ועושים צחוק מהז'אנר , בניגוד לסרטים שלא היללתי שלוקחים את המד''ב צעד קדימה .נטען למשל ש''המחקר'' שקיבל את רבע מתקציבו מקרן קולנוע אינו ראוי להשוואה עם שאר סרטי הסטודנטים שתקציבם לא היגיע לרבע מתקציבו .
נו מה לעשות זה הטעם שלי
אם יש מישהו שיש לו דיעה שונה אז הוא מוזמן לכתוב ביקורת משלו שבה יסביר מה היו הסרטים הטובים באמת של אותה הקרנה ומדוע.
   כתוב תגובה
אני שמח לבשר  (חדש)
מספר 666 שבת, 03/04/2004, שעה 13:59
שפרקי סדרת הטלוויזיה הקלאסית ''דלת הקסמים '' משנות השבעים על עלילות הרב קוסם הטכנולוג , מר קוק , שבעזרת מכשיר העין שלו יכול לצפות בעבר בעתיד ובמציאויות חלופיות שבהן שאר גיבורי הסדרה נדרסו שוב ושוב ,ניתנים כעת להשגה בקלטת מהאוזן השלישית .
אבל אליה וקוץ בה סדר הפרקים בקלטת אינו מדויק מאחר שיש המשכיות בין הפרקים , אבל זה יותר טוב מלא כלום והיוזמה ראוייה לברכה.
עוד על דלת הקסמים
   כתוב תגובה
ישראליות  (חדש)
גבריאל יום שישי, 25/11/2005, שעה 6:14
סרט נוסף הוא:ישראליות
מאת בן יהוה
בהוצאת מ.ר.י.
2004

סרט באורך מלא 90 דקות
סיפורם של שישה יחידים המיתמרדים כנגד שילטונו של גזע עתיק יומין השולט במחשבה ובאדמה.
הסרט הוקרן מספר פעמים בפאב הרוזה בירושלים
בדילה ובברבור גם הם בירושלים
וניתן להשכרה באוזן השלישית.
   כתוב תגובה
ישראליות  (חדש)
אודי יום רביעי, 17/12/2008, שעה 0:33
בתשובה לגבריאל
יש טרילוגיה של סרטי ''ישראליות'' באוזן השלישית י-ם
   כתוב תגובה
בקשר לתקציב...  (חדש)
אני יום שישי, 03/11/2006, שעה 12:45
תקציב הוא דבר חשוב לסרטים, כן, בלעדיו הסרט לא יהיה מרשים ויפה. אבל יש סרטים שזוכים להצלחה מדהימה, הם טובים ואיכותיים גם בלי שנתנו להם הרבה תקציב להפקה(קחו לדוגמא את ימים קפואים שהופק ב- 25,000 שקל בערך).
נכון, בסרטי מד''ב ופנטסיה צריך כסף לאפקטים שונים, אבל משחק טוב, עלילה מרתקת, תסריט נפלא, מקוריות... את זה אי אפשר לקנות בכסף. אז בבקשה אל תשתפטו את התעשייה הקולנועית לפי כסף.
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.