על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2  
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3  
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1  
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4  
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0  
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13  
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5  
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2  
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות

סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4  
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5  
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8  
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1  
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2  
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22  
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15  

אהבה בשחקים
סרטים / רז גרינברג
יום רביעי, 13/10/2004, שעה 22:51

'סקיי קפטן' – פנטסיה מד''בית ונוסטלגית


במאי סרטי מד''ב רבים, בבואם לתאר את העתיד, מתרפקים דווקא על העבר. הרבה סרטים שכאלה מכילים קריצות והתייחסויות לספרי, סרטי, חוברות הקומיקס ועטיפות כתבי-העת של הז'אנר, שחילצו מיוצרי הסרטים העכשוויים שאגות התפעלות בילדותם, ומנסים לשחזר את אותה תגובה בתנאי-מעבדה – אולמות הקולנוע – אצל הצופים המודרניים. רבים יודעים שסרטי 'מלחמת הכוכבים' הם מחווה לסדרות המד''ב בהמשכים (Serials) שהוקרנו בבתי הקולנוע בראשית המאה הקודמת; עובדה ידועה פחות היא שתוכניתו המקורית של לוקאס היתה למעשה החיאה ויצירת גרסה מחודשת של אחת מאותן סדרות – 'פלאש גורדון' (לוקאס ניגש לכתיבת תסריט מקורי לאחר שלא הצליח להשיג את הזכויות על הדמות).
גם 'סקיי קפטן ועולם המחר', סרטו של הבמאי קרי קונראן, הוא מחווה לאותן סדרות, אבל הוא הולך הרבה יותר רחוק במימוש האהבה שלו אליהן ולהצגתה על המסך – עובדה מרשימה למדי, בהתחשב בעובדה שקונראן נולד כמה עשורים טובים לאחר שסדרות אלה כבר הפכו לנוסטלגיה.
הסרט מתרחש בגרסה חלופית של שנות השלושים של המאה הקודמת, הנראית כמו התממשות סך כל הפנטסיות המד''ביות של אותה תקופה. בתחילתו מתוודעים הצופים לפולי פרקינס (גוונית' פאלטרו), עיתונאית סקרנית ונחושה, החוקרת סדרת היעלמויות מסתוריות של מדענים ידועים. חקירה זו נקטעת בעודה באיבה כאשר כלי משחית משונית (פירוט: בהמשך) מתקיפים את העיר ניו-יורק, ולדגל נקרא ג'ו סאליבן (ג'וד לאו) הידוע בכינויו ''סקיי קפטן'' – טייס עשוי ללא חת המתמחה בטיפול באיומים לא-קונבנציונאליים. סאליבן ופרקינס, שניצוצות עפו ביניהם אי-אז בעבר (ואף פעם לא ממש כבו, מסתבר, לתדהמת הצופים), יוצאים יחדיו להרפתקה נועזת ומסוכנת בנסיון להציל את העולם.


כבר מתקציר העלילה ניתן להבין ש'סקיי קפטן' הוא לא סתם מחווה לסדרות הקולנועיות בהמשכים – הסרט הוא ממש סדרה שכזו, מתחילתה ועד סופו. פעמים רבות במהלך הצפיה נדמה לרגע שכתובית ''המשך יבוא'' עתידה להופיע על המסך, שניות ספורות לפני שהגיבורים עומדים למצוא את מותם (התרחשות נפוצה מאד בסרט). התסריט, בהתאם, לא מפגין עומק רב מדי, ועוד פחות הגיון או סבירות, והדיאלוגים גם הם לא ממש מזהירים. אבל עודף הגיון מעולם לא אפיין את הסרטים שרוחם שורה על 'סקיי קפטן'; התסריטים שלהם נועדו להוליך – או, ליתר דיוק, להריץ – את הצופים דרך רכבת-שדים של פלאים חזותיים. ואת זה קונראן עושה במסירות שקשה להתחרות בה.
כל התפאורות והפעלולים ב'סקיי קפטן' הם יצירות-מחשב, שהשחקנים בשר-ודם הושתלו בהם לאחר צילום הסצנות בהשתתפותם. בעזרת שימוש יצירתי בצבעים, שנע בין שחור-לבן מבריק לצבעוניות רכה, קונראן גורם ל'סקיי קפטן' להראות כפי שהסרטים הישנים אותם הוא מעריץ היו נראים אילו יוצריהם היו עובדים עם ציוד מודרני ותקציב של עשרות מיליוני דולרים. השחזור התקופתי של ניו-יורק בתחילת הסרט מרשים כשלעצמו, אבל החגיגה מתחילה בסצנות הפעולה. כותב שורות אלה התאהב נואשות בסרט מהרגע הראשון בו נחתו רובוטים ענקיים ברחובותיה ההומים של העיר, אל מול עיניהם המבוהלות של התושבים, והחלו להחריב אותה עד היסוד (בהומאז' לסרטי 'סופרמן' הקלאסיים של האחים פליישר). בהמשך הגיעו גם סצנות פעולה בים, ביבשה ובאויר, בשלל כלי-רכב בעלי עיצוב עתידני, וכן מיני יעדים אקזוטיים מלאים בפלאים חזותיים. כל פירוט נוסף יקלקל את הנאתם של הצופים, מאחר וגילוי הפלאים הללו, בזה אחר זה, הוא בפירוש חלק בלתי-נפרד מחוויית הצפיה בסרט. די לומר כי קשת רחבה מאד של צופים, מחובבי אוירונאוטיקה ועד למעריצי הרובוטריקים, תבוא כאן על סיפוקה. הליווי המוסיקלי גם הוא חגיגת-רטרו, וחגיגה לאוזני הצופים – לחיצה מדויקת של המלחין אד שראמור על כפתורי הרגש הנכונים.
אחרונים ובהחלט חביבים הם כוכבי הסרט. ג'וד לאו, שכבר הפגין הופעה משובחת בקצוות הפחות-שגרתיים של סרטי הז'אנר ('מה קרה בגאטאקה', 'אקזיסטנז', 'אינטליגנציה מלאכותית'), חושף ב'סקיי קפטן' את הצד האפל-פחות שלו, בגילום דמות פרחחית-מצ'ואיסטית. גווינית' פאלטרו מקרינה גם היא הרבה מאד כריזמה. במהלך הסרט מצטרפים אליהם גם ג'יאובני ריבסי כמדען/מכונאי בעל ידי זהב, ואנג'לינה ג'ולי, כקולגה ותיקה של גיבור הסרט, שניהם בהופעה משעשעת מאד.


'סקיי קפטן' הוא לא הסרט הראשון המתרפק בנוסטלגיה על עברו של המד''ב בקולנוע, ואפילו לא הסרט היחיד מהעת האחרונה שעשה זאת ('ואן-הלסינג' האיום קדם לו). אבל הוא מצליח במקום שבו רבים אחרים נכשלו: הוא מתמסר באהבה מוחלטת, נטולת כל ציניות, לחומרים בעלי משקל-הנוצה ממנו הוא עשוי, כדי לספק לצופים פנטסיה מרהיבה. מומלץ לכל אלה שרוצים לחזור להיות ילדים, ולכל אלה שלא רוצים לגדול.



האתר הרשמי
מלחמת הכוכבים: מן המקורות
סופרמן והאחים פליישר
ואן הלסינג

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
מסך כחול  (חדש)
דותן דימט יום חמישי, 14/10/2004, שעה 2:43
מה שהרגיז אותי בסרט הוא שבנאדם טס במטוס בין בניינים צפופים בקניונים מפותלים, ועוד מרשה לעצמו לסובב את הראש ולהתווכח עם הנודניקית שיושבת מאחורה. אם השחקן היה רואה את מה שהקהל ראה, ולא רק מסך כחול, הוא לא היה מעז.
   כתוב תגובה
מסך כחול  (חדש)
דרדר יום חמישי, 14/10/2004, שעה 15:43
בתשובה לדותן דימט
אני די בטוח שזה בכוונה.
לפחות זה מה שאני נהנתי ממנו בסרט, שהכל מוסבר מאד, וכל גיבור הוא 100 אחוז גיבור, והעלילה מופרכת לחלוטין, והדוגמה שלך היא דוגמה מעולה לזה.
   כתוב תגובה
הסרט הוא יצירת מופת.  (חדש)
ארז לנדוור יום חמישי, 14/10/2004, שעה 6:38
השיחזור היפהפה של הB-movies של שנות ה30, השימוש בצבעים אפלים ובהירים, הדיאלוגים השנונים, כולם עושים את הסרט ליצירת מופת. הדבר הבעייתי היחיד הוא המוזיקה בנוסח ג'ון ויליאמס - טובה כשלעצמה, אבל לא מתאימה לסרט שמחקה את סרטי שנות ה30.

בניגוד לסרטי ספילברג, לוקאס ותלמידיהם, הסרט מראה שגם בלוקבאסטר יכול להיות גם עלילתי ולא רק רצף של הרפתקאות ואפקטים, ולהגיע לרמות אמנותיות גבוהות עד כדי יצירת מופת.
   כתוב תגובה
דיאלוגים שנונים? אפקטים מוצלחים?  (חדש)
אמבר יום חמישי, 14/10/2004, שעה 9:18
בתשובה לארז לנדוור
מה שאני ראיתי זה מחזור דלוח של אלמנטים, שאין בו ענין פרט לרעיון המגניב כלשעצמו של עשיית סרט מחווה לאותם סרטים.

גווינת פלטרו היא קציצתית ומעצבנת ובעיקר נודניקית, ג'וד לאו חיוור ומשעמם, אפילו אנג'לינה ג'ולי לא מעוררת ענין. הדיאלוגים מפגרים, העלילה לא מעניינת, האפקטים קלושים למדי. כל אחד מהמרכיבים שעושים סרט מתפספס כאן בגדול וכל הסרט ניקרתי קלות.

לטעמי, ואן הלסינג על הטראשיות המוחלטת שלו הרבה יותר מוצלח מסקיי קפטן.
   כתוב תגובה
סרט חביב למדי  (חדש)
דרצ'י יום חמישי, 14/10/2004, שעה 14:14
הפריע לי שגבינת פלטרו נאלצה לשחק דמות כל כך טיפשה, אבל חוץ מזה הסרט היה תענוג לצפיה.
ובכלל, הסרט מראה שלמרות שמחשבים עוד לא יכולים לדמות דמויות אנושיות בצורה 100% אמינה, הם בכל זאת בשלים לגמרי בשביל לדמות תפאורה.
   כתוב תגובה
וואלה, נכון.  (חדש)
רז יום חמישי, 14/10/2004, שעה 18:07
בתשובה לדרצ'י
לפני שלוש שנים, כשכתבתי ביקורת על ''פיינל פנטסי'' המסקנה הייתה ששחקנים בשר ודם יכולים לישון בשקט - יעבור עוד הרבה זמן לפני שדמויות ממוחשבות יאיימו להם על הג'וב.
המסקנה העיקרית שלי מ-''סקיי קפטן'' היא שפועלי תפאורה צריכים להתחיל לחפש עבודה חדשה, דחוף.
   כתוב תגובה
אני נהנתי מכל רגע  (חדש)
סידהרתא יום חמישי, 14/10/2004, שעה 17:58
כמישהו שחינכו אותו על סרטי הרפקאות ישנים הסרט היה פשוט אדיר. שאר האנשים שראו איתי את הסרט דווקא התלוננו שהפיצוצים הפריעו להם לישון, אחר כך גיליתי שהם פשוט לא כיבו את המוח בכניסה.
   כתוב תגובה
סרט מעולה  (חדש)
מקלאוד יום חמישי, 14/10/2004, שעה 23:49
הסרט הזה כל כך טוב בדיוק בגלל שהוא טפשי לחלוטין.
זהו סרט שמסרב לקחת את עצמו ברצינות ומתכחש לכל כללי ההגיון אבל עושה זאת בכוונה.
למעשה זהו יכול היה להיות סרט קומיקס אולטימטיבי אם לא העובדה שלא קיים קומיקס כזה.
   כתוב תגובה
סרט קומיקס כולל הפרסום  (חדש)
אמנון שבת, 16/10/2004, שעה 21:45
הסרט הוא קומיקס, וכך יש להתייחס אליו.
העלילה כמובן מטופשת לגמרי, וגם הטכנולוגיה מגוחכת.
אבל מה שמצא חן בעיני במחשבה לאחור הוא שהסרט היה קומיקסי עד הסוף, כולל הפרסומות.
בפרסומות הציגו את ג'ולי כך שאפשר היה לחשוב שהיא ה''קפטן'', בפועל יש לה אולי 5 דקות מסך.
בדיוק כמו בקומיקסים הקלאסיים שלא היה שום קשר בין העטיפה לבין התוכן.
   כתוב תגובה
מחווה מושלמת למד''ב של פעם  (חדש)
דורון כהן יום שני, 18/10/2004, שעה 9:51
כיף צרוף לכל המשפחה - לא פחות. התוצאה המרהיבה של צילום כל הסרט על מסך כחול מהווה הישג מרשים לכשעצמו. לפעמים הדמויות נראות ממש ''מולבשות'' על הרקע, וזהו חיקוי נוסף לצילום הקולנועי של פעם בו בלטה לעין העובדה שהשחקבים מצולמים באולפן ומאחוריהם מוקרנת תפאורה מצולמת. עיצוב הרובוטים והחייזרים הוא רטרו מושלם לסרטי ''פלאש גורדון'' או סיפורי המדען המטורף המאיים להרוס את העולם, כמו גם השורות המטומטמות המדוקלמות ע''י הדמויות.
   כתוב תגובה
הסרט מתעלם מהחוויה הבסיסית שנמצאת במרכז  (חדש)
goshdarnit יום שלישי, 26/10/2004, שעה 1:37
סיפורי הרפתקאות. סיפור הרפתקאות לא עובד אם הגיבור לא מתגבר על קושי כלשהו. אינדיאנה ג'ונס, למשל. הוא כזה גיבור וכיף לראות את הסרטים כי הוא כל הזמן מתגבר על האנושיות שבו, על הפחדים, על העייפות, על הגוף האנושי שלו, על הבגידות, על העלבונות, על הנשים בחייו, על שיקול הדעת שלו (לטובת המצפון) וכו'. מה יש לנו כאן? גיבור שהוא גיבור אדיר מהתחלה ועד הסוף, ללא רגע של פקפוק, אנושיות או חולשה אמיתית. אין טעם בסיפור הרפתקאות כזה. אין בו קסם. אין בו חדווה. אין בו את החוויות המדהימות שהיו לנו מהסיפורים שאנחנו הכי אוהבים. האם לא חבל שילדים יגדלו על סרטים יפים אבל נטולי כל קסם?

אל תבינו אותי לא נכון. האלמנט הויזואלי מדהים. המחוות נפלאות. (אגב מחוות - הן דבר נפלא בפני עצמו ומאוד נהניתי מהן, אבל באיזשהו שלב הסרט צריך לבנות על המחוות וליצור משהו חדש. אחרת הוא רק אוסף מחוות נטול כל ערך.) ההגיון הקומיקסי מצויין גם הוא - הטכנולוגיות המופרעות, הרעים הלא רציניים והלוגיקה הפגומה. אבל לא חבל שיוצרי קולנוע חושבים שהם יכולים לקנות אותנו, אוהדי המד''ב, בכך שנותנים לנו אפקטים מדהימים וזונחים את כל שאר המרכיבים של סרט טוב? לא נראה לכם שמזלזלים בנו?

משהו בסיסי צריך להשתנות בהוליווד כדי שהם יספקו לנו סרטי מד''ב ופנטזיה מדהימים באמת. אין לנו יכולת השפעה על הוליווד, כמובן, אבל נראה לי שהשלב הראשון בתהליך חייב להיות שהקהל יבין שלא די באפקטים. צריך קצת יותר. קצת. טיפה. מעט. משהו.

כמו שאומרים באנגלית:
There's nothing like mindless fun. Unfortunately, this was nothing like mindless fun.

   כתוב תגובה
אבל זו בדיוק הסיבה שאנשים אוהבים קומיקס  (חדש)
מקלאוד יום רביעי, 27/10/2004, שעה 13:55
בתשובה לgoshdarnit
אתה הרי לא ממש יכול להגיד שלסופרמן יש קושי כלשהו,אם לא מחשיבים את זה שהוא אוהב את לויס.

הרי סופרמן הוא בלתי מנוצח,ולמעשה הרבה מאוד מגיבורי הקומיקס הגדולים(סופרמן,fantastic four,wonder woman וכו')חסרי חולשות אנושיות רציניות.

ולכן הסרט הינו סרט קומיקס קלאסי
   כתוב תגובה
אני כן ממש יכול להגיד.  (חדש)
goshdarnit יום חמישי, 28/10/2004, שעה 10:52
בתשובה למקלאוד
ספציפית על סופרמן - יש לו קריפטונייט בדיוק כדי שהוא לא יהיה כל יכול. הוא נתון לחסדי האנשים עליהם הוא מגן. הוא חשוף לבעיות בגלל שהוא קלארק קנט ובגלל שהוא חייב להיות קלארק קנט. אחד מסיפורי סופרמן הגדולים, The Kingdom, כולו אנושיות, פגיעות ומעצורים.

אבל הנקודה גדולה יותר. פעם סיפורים בקומיקס היו כמו שאתה אומר. ואז הגיעה המהפיכה של סטן לי (לפני יותר משלושים שנה) שיצרה סופרהירוז אנושיים. סטן לי שינה את פני הקומיקס, יצר סיפורים טובים, פינה את הדרך לאיכות ונתן סיבה לקהל הרחב לקנות קומיקס. הגדולה של ספיידרמן, למשל, היא בחולשות שלו (בקומיקס, לא בסרטים). הוא החנון החלש בבית ספר, הוא תמיד נלחם בחזקים ממנו, הוא תמיד סבל מבעיות כספיות, מדודה דואגת, מבעיות באהבה ומה לא. תוך כמה שנים, DC (עם סופרמן, וונדר וומן וכו') אימצה גם היא את המהפיכה של סטן לי. זה פינה את הדרך לסיפורים פורצי הדרך של אלן מור (שגם הם התבססו על אנושיות), ניל גיימן ולשאר הדברים המדהימים שקרו מאז.

העובדה שזה קומיקס לא מבטיחה סיפור רע. העובדה שזה קומיקס לא מבטיחה סיפור חסר הגיון. העובדה שזה קומיקס איננה תירוץ לכתיבה רעה.

סיפור טוב הוא סיפור טוב, וסיפור טוב הוא על בני אדם.
   כתוב תגובה
מסכים עם כל מילה בביקורת, להוציא את עניין הדיאלוגים  (חדש)
הקוסם מארץ שם יום שישי, 24/12/2004, שעה 20:05
ממש נהניתי מהמריבה המתמדת בין שני הגיבורים. העקיצות הבלתי פוסקות שלהם בתוך כל מצבי המוות-וודאי היו מוצלחות מאוד.
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.