על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0  
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0  
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3  
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0  
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0  
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0  
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0  
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1  
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3  
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1  
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1  
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2  
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7  
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5  
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0  

שובו של הדוב הטוב
ספרים / אריק אפק
יום רביעי, 29/12/2004, שעה 11:18

ספריו ופעליו של גרג בר


גרג בר נחשב לאחד מטובי סופרי המד''ב הקשה הפעילים כיום, והוא ככל הנראה הבולט שבהם. בר פרץ לתודעה במחצית שנות השמונים, (במקביל לאורסון סקוט קארד), וזכה מאז ועד היום בחמישה פרסי נבולה, בשני פרסי הוגו וכן בפרסים אחרים. הוא אחד משני סופרים בלבד שזכו עד היום בפרס נבולה בכל הקטגוריות האפשריות.
ניתן היה לצפות כי מי שפרסם עד היום למעלה משלושים ספרים וזכה להכרה וליוקרה בקרב קהילת המד''ב הבינלאומית יהיה מוכר היטב גם לקורא הישראלי, אך לא זה המצב. עד כה תורגמו רק שניים מספריו – ''מוסיקת דם'' בהוצאת כתר, ו''קונצרט האינסוף'', שראה אור לאחרונה בהוצאת ינשוף.

האיש

גרגורי דייל (Gregory Dale Bear) בר נולד בסן דייגו, קליפורניה ב-‏20 באוגוסט 1951. אביו שירת בצי האמריקני וגרג ''טייל הרבה'' בילדותו: יפן, הפיליפינים, אלסקה ומספר מדינות בארה''ב. הוא מעיד על עצמו כי החל לכתוב בגיל 9 וכי בגיל עשר השלים את סיפורו הראשון. הסיפור הראשון אותו הצליח למכור היה ''משמידים'' (Destroyers) שפורסם בירחון Famous Science Fiction בהיות בר בן 16 בלבד. חמש שנים נוספות חלפו עד שמכר את סיפורו השני, אך כבר בשנת 1975, בהיותו בן 24, הפך גרג בר לסופר במשרה מלאה.

ספריו הראשונים של בר לא הסגירו את שעתיד להתרחש בהמשך. ''הגירה'' (Hegira, 1979), ''פסייקלון'' (Psychlone, 1979) וספרים נוספים חשפו בעיקר דמיון עשיר ושאיפות גדולות שלא גובו בכתיבה מתאימה. לא מעט מהספרים שנכתבו בתקופה זו של בר עברו ''עריכה לשונית מקיפה'' או ''ניקוי סגנוני ותיקון שגיאות טקסטואליות'', כפי שהוא מגדיר זאת, כהכנה למהדורות שהופצו בשנים מאוחרות יותר. בתקופה זו עסק בר גם במכירת ספרים, בהוראת היסטוריה והיסטוריה של המד''ב, ואף בציור. איוריו התפרסמו במיטב הירחונים: Galaxy, Fantasy & Science Fiction, ועוד. הוא הפסיק לעסוק בכך בראשית שנות השמונים.


פריצת הדרך של בר התרחשה בשנת 1985, בה פורסמו שניים מספריו הבולטים ביותר: ''עידן'' (Eon) ו''מוסיקת דם'' (Blood Music) – הראשון מספריו שתורגם לעברית. באנציקלופדיה של המד''ב נרשם כי ''...בין השנים 1985 ו-‏1990 פרסם בר שישה ספרים שאת חשיבותם למד''ב הקשה בפרט ולמד''ב בכלל קשה להעריך הערכת יתר''. עוד נכתב כי ''...רק אורסון סקוט קארד יכול לעמוד באופן לגיטימי לצידו של גרג בר כקול המייצג של המד''ב האמריקאי''. בר, שלימודיו היו הומאניים בלבד, הפך לאחד מסופרי המד''ב הקשה המובילים בדורו, תוך שהוא לומד לשלב בין רעיונות מדעיים מורכבים, יכולת תיאור ודמויות אנושיות רבות רבדים. את ''עלייתו'' של בר נוטים להשוות לפריצה של דן סימונס כחמש שנים מאוחר יותר.

על גרג בר נאמר שהוא ''חי מד''ב''. הוא קורא נלהב מגיל צעיר וחובב מד''ב נלהב לא פחות. הוא אפילו ''התחתן לתוך המד''ב'' – בשנת 1983 הוא נישא לאסטריד אנדרסון, בתו של סופר המד''ב הידוע פול אנדרסון (שני ילדים, אריק ואלכסנדרה), ובכך הקים שושלת מד''ב (אלה היו נישואיו השניים - נישואיו הראשונים, לקריסטינה נילסן, הסתיימו לאחר שש שנים). הוא היה ממקימיו של ארגון אמני המד''ב ASFA, שימש כיו''ר ועדה ב-SFWA (ארגון סופרי המד''ב האמריקני), וניהל במשותף עם אשתו אסטריד את פורום SFWA במשך שנתיים.


בר ממשיך לעסוק במד''ב גם בתחומים שמעבר לכתיבה. הוא יושב ראש ועדת הייעוץ של היפר-מוזיאון המד''ב של פול אלן שנפתח בסיאטל בקיץ האחרון. סיפור שלו, Dead Run, עובד לפרק בסדרת הטלויזיה ''אזור הדמדומים'' (The Twilight Zone), והאופציות לספרו ''הכבשן של אלוהים'' (The Forge of God) ולספר ההמשך נרכשו על-ידי האחים וורנר. לאחרונה החל ערוץ המד''ב בעיבוד שני ספריו ''הרדיו של דרווין'' ו''ילדי דרווין'' למיני-סדרה בת 8 שעות. ספרו האחרון שראה אור הוא ''Dead Lines'', (ביוני 2004). ספריו תורמו עד כה ל-‏17 שפות.

בשנת 1983 זכה בר בפרס SF Chronicle על סיפורו הקצר ''פטרה'' (Petra), וכן בשני פרסי נבולה – הנובלה ''Hardfought'' והנובלטה ''מוסיקת דם''; שני האחרונים אף זכו בפרס הוגו בשנת 1984. בשנת 1986 הוא זכה בפרס אפולו הצרפתי על גרסת הספר של ''מוסיקת דם'', וכן בפרס נבולה על סיפורו הקצר ''Tangents'', שאף זיכה אותו בהוגו של שנת 1987.
פרס נבולה ופרס SF Chronicle הוענקו לבר בשנת 1994 על הספר ''מניעים את מאדים'' (Moving Mars). בשנת 1999 הוא זכה בפרס Endeavour על ספרו ''קיץ הדינוזאורים'' (Dinosaur Summer). בשנת 2000 זכה הספר ''הרדיו של דרווין'' (Darwin's Radio) בנבולה וב-Endeavour.

ספריו

בר הנו סופר פורה למדי, ועל כן לא נדון כאן בכל ספריו, כי אם רק בחשובים שבהם:

''עידן'' (Eon, 1985) הוא מד''ב קשה במיטבו, אופרת חלל בקנה מידה קוסמולוגי, ומהטובות שבהן. העלילה מתחילה בעתיד הקרוב ומשתרעת על פני פרק זמן נכבד של קורות המין האנושי. אסטרואיד מסתורי מופיע בשמיו של כדור הארץ של העתיד הלא רחוק ונכנס למסלול היקפי. צוותים מכל המעצמות נשלחים לחקור אותו, והתגליות מותירות אותם פעורי פה. האסטרואיד הגיע מעתיד כדור הארץ – אך לא מהעתיד שלנו, מהחלל – אך לא מהחלל שלנו. אורכו 300 ק''מ, הוא חלול, ובתוכו שבעה ''חדרים'' המכילים יערות, ערים תלויות ומוזיאון המתאר את שרידיה של התרבות האנושית של העתיד, ובין השאר שואה גרעינית שעתידה להתרחש בזמן הקרוב. בעוד החוקרים מנסים למנוע את השואה הם מגלים כי לחדר השביעי אין קצה – הוא מוביל אל האינסוף.
שני ספרים וסיפור קצר נכתבו כהמשכים ל''עידן'': ''נצח'' (Eternity, 1988) ו''מורשת'' (Legacy, 1995). ''דרכן של כל הרוחות'' (The Way of All Ghosts) הוא סיפור קצר נוסף בעולם של ''עידן'', שמופיע באסופת ''אופקים רחוקים'' (1999) בעריכת רוברט סילברברג.

ספרו השני של בר, ''מוסיקת דם'', (Blood Music, 1985), עוסק בתחום החביב על בר – ביולוגיה. גיבור הספר הוא מדען מפוקפק, מיקרוביולוג המפתח זן חדש של חיידקים תבוניים הקמים על המין האנושי לכלותו. ''מוסיקת דם'' נכתב כנובלה, ומאוחר יותר הורחב לרומן באורך מלא, שאף תורגם לעברית.

''הרדיו של דרווין'' (Darwin's Radio, 2000) הוא ספר מד''ב קשה העוסק בגנטיקה ובביולוגיה. על רקע המאמץ לפיצוח הקוד הגנטי האנושי (בעת פרסום הספר טרם הושלם מיפוי הגנום האנושי), מציג בר תיאוריה מרתקת על האבולוציה האנושית המתרחשת בקפיצות. הוא משתמש בתיאוריה האבולוציונית כדי לבחון כיצד תתמודד החברה האנושית בת זמננו עם אירוע שכזה – מגפה כלל עולמית המאיימת להעביר מן העולם את המין האנושי. אם תרצו, בר חזה את התפרצות מגיפת ה-SARS ואת התגובות אליה.
בשנת 2002 לאור ספר ההמשך, ''ילדי דרווין'' (Darwin's Children).

''מניעים את מאדים'' (Moving Mars) מתאר את מאדים של המאה ה-‏22. כוכב הלכת יושב כמאה שנים קודם לכן, וחיים עליו כחמישה מיליון בני אדם. התנאים עדיין לא קלים. המבנה החברתי מבוסס על משפחות ענק – תאגידי משפחה המיוצגים במועצה, אך המצב עומד להשתנות. בבסיסו מתאר הספר התמודדות בין העולם הישן לחדש, מאבקם של המתיישבים החדשים לזהות ולעצמאות.

כתיבתו

קיימים מספר מאפיינים חוזרים בכתיבתו של בר, והבולטים שבהם הם הדמויות הנשיות החזקות שבספריו והתעניינותו בנושאי ביולוגיה. בר מציג דמויות של נשים חזקות, עצמאיות וחכמות המתוארות באופן מקיף על מעלותיהן וחולשותיהן. באחד הראיונות, כשנשאל על כך, הוא מעיד על עצמו שבספריו ''שזור קו של נשים חזקות המתוארות בצורה ריאליסטית, שהתפתח לאורך השנים''. למעשה הוא טוען, יש כה הרבה מהן שניתן אפילו לכנותו סופר פמיניסטי. באשר למדע הביולוגיה – נושא זה מעסיק ומרתק את בר מזה שנים רבות. ספריו ''מוסיקת דם'', ''הרדיו של דרווין'' ו''מורשת'' עוסקים בתחום, ובר אף כתב . שני מאמרים הנוגעים לביולוגיה, אותם ניתן למצוא באתר הרשמי שלו. בראשון – ''מלחמת השיבוטים'' (1997), הוא מביע את עמדתו בעניין הכבשה דולי, ובשני (2002) הוא מציג תמונת מצב של מדע המיקרו ביולוגיה ומתעד את הרקע התיאורטי העומד מאחורי ''הרדיו של דרווין''.
בר כותב באופן קולח תוך יצירת דמויות ותיאורים אמינים ועולמות מדהימים ושובי דמיון. ה''בעיה'' בכתיבתו היא בעיקר הדרך בה הוא מתחיל סיפור או ספר. פתיחותיו נוטות להיות עשירות בשפה טכנית, ומונחים אלה ואחרים מופיעים בקצב גבוה, לעתים קשה לעיכול. התופעה חוזרת על עצמה בלא מעט מהספרים של בר. בספרי ההמשך הפתיחה קלה יותר, מן הסתם, אך על פי רוב הם סובלים מתסמונת ''ספרי ההמשך'': סביבה מוכרת, רעיון או מסר ''חלשים'' יחסית והתמקדות בהמשך קורותיהם של גיבורי הספר הקודם. ''הרדיו של דרווין'' הוא דוגמה טובה לפתיחה קשה. דרך שלוש העלילות אותן פורש בר הוא מעביר את הרקע לסיפור, שיעור מהיר ודחוס בביולוגיה ואפידמיולוגיה, וכמובן היכרות ראשונית עם הדמויות המובילות של הסיפור. כארבעים או חמישים עמודים חולפים עד שהתמונה מתחברת, אבל משם הקצב הוא סוחף ומרתק. ב''מניעים את מאדים'' הפתיח ארוך במיוחד. הוא נחוץ להמשך העלילה, אך תיאור חיי הגיבורה הלא כל כך חביבה מעט מייגע. בהמשך, כאשר האירועים קולחים, מסתבר כי ההקדמה העניקה את העומק והפרספקטיבה לסיפור, אך קשה למדי שלא לזנוח את הספר עוד בפתיחתו.

בר כותב בעיקר מד''ב קשה, אך הוא לא עוסק בו בלבד. ''הרדיו של דרווין'' ו''מניעים את מאדים'' עוסקים גם בהיבטים חברתיים המהווים נתח משמעותי מהסיפור. עוד יצירות החורגות מקו זה הן ''Rouge Planet'' (משנת 2000), ספר המתרחש בעולם מלחמת הכוכבים, ו-''Dinosaur Summer'' (מ-‏1988) – מעין המשכון לספרו של קונן דויל ''העולם האבוד'', שנכתב כספר ''כיף'', מחווה ל''קינג קונג'' ולדומיו, שעיצבו את ילדותו של בר. ספרו החדש, ''Dead Lines'', מתואר כ''סיפור רוחות היי-טקי''.



גם כיום גרג בר הנו פעיל מרכזי בחוגי המד''ב בארה''ב וכותב ופורה שעדיין לא נס ליחו, כזה המקפיד להתעדכן בתחומים עליהם הוא כותב. חלק ניכר מראיונותיו ותכתובותיו ברשת מעידים על כך. הוא פרץ בסערה לתודעתה של קהילת המד''ב לפני שני עשורים, התמקם היטב בליבתה ולא מראה כל סימני הסתלקות. כל שנותר לנו, חובבי המד''ב בכלל והמד''ב הקשה בפרט, הוא להמתין ליצירות נוספות כדוגמת ''עידן'' ו''הרדיו של דרווין'', ולקוות שבר יצליח להתחבב גם על עורכי סדרות המד''ב בארץ, שיעניקו לנו עוד ועוד מן הדוב.



גרג בר - האתר הרשמי
מוסיקת דם - ביקורת
קונצרט האינסוף - פרק לדוגמה
ראיון עם גרג בר
היפר-מוזיאון המד''ב
מוסיקת דם - במיתוס

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
בינתיים קראתי רק את מוזיקת דם שלו  (חדש)
גל יום רביעי, 29/12/2004, שעה 11:57
(הספר) וממש לא התלהבתי. כלומר הרעיון מעניין ונחמד, אבל הוא מותח את גבולות ההגיון המדעי, ואת עלילת הספר, הרבה מעבר למה שהיה צריך. הוא היה צריך להסתפק בנובלה (שהבנתי שהיא מהווה בעצם את תחילת הספר).

הרדיו של דרווין ממתין אצלי על המדף, יחד עם עוד כמה עשרות ספרים ברשימת המתנה...
   כתוב תגובה
אגב, שכחתי לציין  (חדש)
גל יום רביעי, 29/12/2004, שעה 11:58
בתשובה לגל
סקירה מצויינת :-)
   כתוב תגובה
או שזה מה שקורה כשנותנים  (חדש)
אמבר יום רביעי, 29/12/2004, שעה 12:19
בתשובה לגל
לביולוג לקרוא ספר מד''ב שעוסק בביולוגיה (:
   כתוב תגובה
בתור מעריץ של בר  (חדש)
Preacher יום רביעי, 29/12/2004, שעה 14:24
קצת מוזר לי התיוג שלו בתור ספר מד''ב קשה. הספקולציות שלו הן לרוב מהיותר פרועות ובלתי מבוססות במד''ב, אם כי זה לטובה - הן תמיד מעניינות. אם הייתי חייב לתייג אותו אז ''סייברפאנק'' יתאים יותר, אבל האמת היא שהוא סופר מגוון מדי בשביל להכניס אותו לקטגוריה כלשהי.

שני ספרים שלא הוזכרו כאן, שמתרחשים בעולם של ''מניעים את מאדים'', הם queen of angels ו- slant, שני ספרים שעוסקים בנושאים הדי קשורים, נפש האדם ובינה מלאכותית. ב- queen of angels הוא גם הראה יכולת לכתוב פרוזה מדהימה.
   כתוב תגובה
  (חדש)
רועי יום רביעי, 29/12/2004, שעה 17:07
הסיבה שלא מתרגמים את בר לעברית היא שלהשערתי הקהל בארץ לא אוהב מד''ב קשה.
   כתוב תגובה
אז למה תרגמו את ניבן, קלמנט,  (חדש)
NY יום רביעי, 29/12/2004, שעה 17:29
בתשובה לרועי
פורוורד וריינולדס? סתם ככה?
   כתוב תגובה
אז למה תרגמו את ניבן, קלמנט,  (חדש)
רועי יום רביעי, 29/12/2004, שעה 18:00
בתשובה לNY
אתה רק מחזק את הטיעון שלי. כול הסופרים הנ''ל תורגמו אי אז לפני 20, 30 שנה. מבין סופרי המד''ב הקשה שתורגמו לעברית לאחרונה אני יכול לחשוב רק על ''הסגר'' של גרג איגן.
   כתוב תגובה
את ריינולדס דוקא תרגמו לאחרונה.  (חדש)
NY יום רביעי, 29/12/2004, שעה 18:25
בתשובה לרועי
ואתה, אם תעיין בהודעתך המקורית, לא סייגת את דבריך בזמן.
   כתוב תגובה
את ריינולדס דוקא תרגמו לאחרונה.  (חדש)
רועי יום רביעי, 29/12/2004, שעה 18:44
בתשובה לNY
אני לא כל כך מסכים שריינדולס כותב מד''ב קשה. עיר הבקיע הוא קודם כל ספייס אופרה עמוסה באקשן ורק אחר כך ספר מד''ב קשה.

ואני מקבל את תיקונך, אכן הייתי צריך לסייג את דברי. אני בכלל חושב שעל הקהל בארץ עובר אותו תהליך שקורה גם אצל חובבי הז'אנר בעולם. אני מתכוון לכך שאת הבכורה בספרות הספקולטיבית לקח ז'אנר הפנטזיה (שאם נצייר ''סקלה'' של סיפרות ספקולטיבית אזי הוא ימצא בצד השני ממד''ב קשה), ודי נישל ספרי מד''ב שדנים קודם כל במדע וטכנלוגיה.
   כתוב תגובה
זה בהחלט מורגש  (חדש)
Idan שבת, 01/01/2005, שעה 18:46
בתשובה לרועי
וחבל
אבל סתם מסקרנות - כמה אנשים ירוצו מחר לקנות תרגום חדש, יומרני ושנוי במחלוקת של ספר כמו, בו נגיד...(מד''ב)... Snow Crash ?
(ותספרו גם אותי)

דרך אגב, אחלה סקירה.
   כתוב תגובה
סתם מתוך סקרנות: למה חבל?  (חדש)
רני שבת, 01/01/2005, שעה 22:28
בתשובה לIdan
   כתוב תגובה
לא מבין את השאלה...  (חדש)
רועי יום ראשון, 02/01/2005, שעה 15:15
בתשובה לIdan
snow crash הוא מנכסי צאן הברזל של המד''ב ועם התרגום יהיה טוב (וזו משימה קשה מאוד) אזי אני בטוח שהוא יצליח כלכלית.
   כתוב תגובה
זו היתה שאלה רטורית  (חדש)
Idan יום ראשון, 02/01/2005, שעה 17:07
בתשובה לרועי
ברור שהקצנתי כשהבאתי את הספר הזה כדוגמה אבל רק בזכות הקיצוניות של הספר הזה אולי (ורק אולי) הוא יצליח כלכלית.
מה עם ספרים מצויינים אחרים (בו נגיד- עידן שמופיע בכתבה לעיל). מישהו בכלל יחפש מד''ב כבד בין כל מדפי הפנטזיה הקורסים?

היתי מת לדעת כמה אנשים קנו את ''תור היהלום''. כמתבונן מהצד, נראה כאילו זה היה ניסיון אמיץ וחסר תקווה מצד אופס.
דוגמה אחרת לתרגום שאולי אפילו לא נעשה רק ממניעים כלכליים (אולי בגלל האתגר, האהבה, המדע, הציונות או כל סיבה אחרת שתבחרו) - ''לעמוד על זנזיבר'' שאני לא בטוח שהייתה הצלחה כלכלית מסחררת. אני יודע שלקובי היה חשוב שהספר יתורגם (ויהיו המחלוקות על אייכות התרגום אשר יהיו - אני אהבתי).

לרני- למה חבל? חבל כי הייתי רוצה שהמד''ב הכבד יהיה יותר משתלם כלכלית להוצאות הספרים, כדי שיתרגמו לנו ספרים חשובים.
   כתוב תגובה
אבל נראה לי שספרי מד''ב חשובים ממשיכים להיתרגם  (חדש)
רני יום שני, 03/01/2005, שעה 12:26
בתשובה לIdan
ואם יש יותר ספרי פנטסיה הרי זה חלק ממגמה כלל עולמית שמטה את הכובד אל עבר ספרות הפנטסיה וכיון שכך חלק לא קטן מספרי הז'אנר החשובים הם ספרי פנטסיה, ואת אלה אנו גם רואים בעברית.
   כתוב תגובה
זו היתה שאלה רטורית  (חדש)
רועי יום שני, 03/01/2005, שעה 15:32
בתשובה לIdan
''אמיץ וחסר תקווה''?? תור יהלום המשובח תורגם לפני כמעט 10 שנים בימים שלא היה עורך באופוס והחלטות על תרגום ספרים נפלו בצורה די אקראית. כתוצאה מכך הוא חסר את הברק הסופי שהופך ספר להצלחה.

לגבי זנזיבר. לא חוכמה לתרגם ספר ולהגיד ''הנה תרגמתי'' (וראה ערך ''ניורמנסר'' שתורגם לפני אי אלו שנים בהוצאת מעריב) ובמקרה של זנזיבר התרגום הוא פשוט רע, ולא מאפשר לצלוח את הספר. מצד שני אם ניקח את השמש החדשה של וולף שהיא מיצירות המד''ב הקשות ביותר לתרגום ולמרות זאת אופוס לקחו על עצמם את האתגר ועמדו בו בצורה בלתי רגילה.

הנקודה שלי היא שאיכות התרגום חשובה (לפעמים הרבה יותר) מאיכות הספר.
   כתוב תגובה
אני יודע  (חדש)
Idan יום שני, 03/01/2005, שעה 23:01
בתשובה לרועי
גם אני רוצה לקרוא ספרים מצויינים עם אייכות תרגום גבוהות מאוד.

מה לעשות, כמו כל דבר בחיים, לפעמים צריך לראות את חצי הכוס המלאה. הרי מדובר כאן בהנאה לא? עדיף כלום? מי שבאמת רוצה להנות יצליח להבין את העוצמה של הספר לעמוד על זנזיבר למרות צרימות התרגום (אני מסכים-זה דורש מלחמה).
לעניות דעתי לתור היהלום לא חסר שום ברק סופי ואני מאחל לכולנו עוד הרבה בחירות אקראיות מסוגו (אבל כאן הבעיה - לפי דברך, מי היה מוציא את הספר הזה היום?).

דרך אגב לא שמעתי על השמש החדשה, אני רושם את זה לפני כהמלצה.
   כתוב תגובה
סלח לי, אבל זה קשקוש.  (חדש)
NY יום שני, 03/01/2005, שעה 23:34
בתשובה לIdan
מי שבאמת רוצה להנות מ-Stand on Zanzibar, יתכבד ויקרא את הספר באנגלית. מי שבאמת רוצה להנות באופן כללי, יתכבד ויקרא כל אחד מעשרות הספרים הטובים והמתורגמים היטב הקיימים כיום בשוק. לא יודע מה אתך, אבל אני נהנה מקריאת ספר טוב ומתורגם היטב. אני *לא* נהנה ממלחמה עם תרגום קלוקל ואיום, וכך גם רוב ידידי ומכרי, תודה לאל.
   כתוב תגובה
חזרתי לביקורת שלך על הספר  (חדש)
Idan יום שלישי, 04/01/2005, שעה 10:41
בתשובה לNY
ונדמה לי שמגוון התגובות והדעות על הספר הנ''ל מקבלות שם ייצוג נאה.
לעמוד על זנזיבר הייתה רק דוגמה. באותה מידה יכלתי לקחת את נואר, וואליס או גל עומד.
עכשיו תוכלו לומר... נו עם בחירות כאלו, תראה מה קרה לאודיסאה. ואולי זה יהיה נכון.

בקיצור נותר לי רק להביע תקווה אבודה לריבוי ספרי מד''ב (גם כבד) עם תרגום מעולה. נאיבי נכון?
   כתוב תגובה
חזרתי לביקורת שלך על הספר  (חדש)
רועי יום שלישי, 04/01/2005, שעה 17:00
בתשובה לIdan
מה זה ''מד''ב כבד''?
   כתוב תגובה
שאלה טובה  (חדש)
Idan יום שלישי, 04/01/2005, שעה 17:52
בתשובה לרועי
וגם קצת מכשילה.
האמת, אני לא טוב בהגדרות וגם לא ממש מכיר בקו הברור שמקטלג כל ספר לתת ז'אנר זה או אחר.
ומכיוון שזה לא מדע מדוייק, אני פשוט מרגיש.

למה שלא תעזור לי?
(ואתה צודק-לא הייתי צריך לתת את וואליס (אחד הטובים ביותר) כדוגמה. יש כאלה שאומרים שזה בכלל לא מד''ב. באיזה תת ז'אנר שמים את הספר הזה?)
   כתוב תגובה
ואליס לא ניתן לקטלוג.  (חדש)
NY יום שלישי, 04/01/2005, שעה 18:09
בתשובה לIdan
או לפחות לא ניתן לקטלג אותו באופן שישמע בלתי-פלצני...
על כל פנים, חומר הנוגע לספר ניתן למצוא ע''י הקשת ''ואליס'' (עם ו' אחת, תודה) במנוע החיפוש של האתר.
   כתוב תגובה
זה בהחלט מורגש  (חדש)
טל יום שני, 10/01/2005, שעה 17:17
בתשובה לIdan
ובהחלט כדאי לספור גם אותי.
כי עם המדב מיתקדם לאן שהוא מיתקדם היום באותה מידה אפשר לחזור וליקרוא סיפרי סיפורת שיש בהם לפחות מידה קטנה של היגיון פנימי מורגש.כי שבירת חוקים בכלי תכנולגי זו לא הסיבה שאני אקרא מדע בידיוני,המדע הוא הגיבור בסיפור ולא הדמויות ניפלאות ככול שיהיו.הן לא הסיבה לספר .דמויות טובות יש במקומות אחרים
   כתוב תגובה
אפרופו גרג איגן  (חדש)
ניר א. יום חמישי, 30/12/2004, שעה 0:47
בתשובה לרועי
ישנו גם ''מצוקה'' שלו, שתורגם ב''עם-עובד''

לטעמי אין קשה יותר מאיגן. כבר קראתי תיאוריות שאיגן הוא למעשה מחשב על המתחזה לסופר מד''ב כדי להשתיל את רעיונותיו
   כתוב תגובה
אבל הוא לא סופר מד''ב קשה  (חדש)
Preacher יום רביעי, 29/12/2004, שעה 18:18
בתשובה לרועי
הוא סופר שבין היתר כותב מד''ב קשה.
הסיבה שלא תרגמו אותו היא בגלל שמה לעשות, את רוב הספרים לא מתרגמים. אין אפשרות לתרגם הכל.
   כתוב תגובה
אבל הוא לא סופר מד''ב קשה  (חדש)
רועי יום רביעי, 29/12/2004, שעה 18:21
בתשובה לPreacher
ואם כן מסתכלים על הספרים שהוא כתב, אז ''מוזיקת דם'' הוא באמת לא מד''ב קשה. ומוזיקת האינסוף הוא בכלל ספר פנטזיה (לפחות לפי התקציר)
   כתוב תגובה
מאפיין בולט של הקצרים שלו - מדכאים.  (חדש)
ishpuz יום ראשון, 09/01/2005, שעה 16:39
קראתי עכשיו אוסף די מקיף של הסיפורים הקצרים של בר, ואני חייב לציין שהם פשוט מדכאים.
כמעט בכולם או שהגיבור מת, או שכל הדמויות מתות, או שכל האנושות מתה. ולרוב זה לא סתם מוות - זה גורל גרוע ממנו.
חלק גדול מהסיפורים הם פשוט מעיקים, אם הכתיבה לא הייתה כל כך טובה לא הייתי צולח את הספר.

עוד מוטיב שחוזר די הרבה בסיפורים הקצרים שלו הוא דת ואלוהים. המון ביקורת על נצרות ובסיפור אחד מתקפה חזיתית על זיינטולוגיה (השגיאה מכוונת).

ואגב, שווה לקרוא את Schrodinger's Plague, סיפור מד''ב קשה שאצלי כבר נכנס לעשרת הגדולים, ואת DEAD RUN שהוא פשוט סיפור טוב, כתוב נפלא ועם אמירה מוסרית מוצקה שמצליחה לא להיות טרחנית. סיפורים שאהבתי הרבה יותר מאת מוזיקת דם שכולם כה מהללים.
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.