על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2  
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4  
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2  
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4  
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12  
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11  
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4  
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11  
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1  
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0  
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5  
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3  
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4  
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8  
חיפה, חיפה – עיר עם עתיד
מאמרים / אהוד מימון
18/04/10
תגובות: 0  

כיצד לא לכתוב סיפור מד''ב
מאמרים / דב לרר
יום רביעי, 13/06/2001, שעה 0:35

כיצד לא לכתוב סיפור מד''ב!


מאמר זה הופיע במגזין המד''ב המיתולוגי ''פנטסיה 2000'' ונבחר להתפרסם כאן שנית לאור הרלוונטיות הרבה שלו גם כיום. עם זאת, יש לזכור כי המאמר מתייחס ספציפית לסיפורים שנשלחו ל''פנטסיה 2000'' על ידי קוראים נלהבים, וכן כי במהלך השנים הרבות שחלפו מאז השתנו כמה מגמות בתחום המד''ב. ועדיין, ודאי יביא המאמר תועלת רבה לכותבים בפורום הסיפורים שלנו.
כמנהגו של המגזין, הקדימו את המאמר מספר מילות הסבר - גם הן מובאות כאן.
תודה לאהרון האופטמן (עורך ''פנטסיה 2000'') שאיתר את הגליון הדרוש בנבכי ארכיונו, ולארז אברמוביץ' שחירף נפשו וסרק. עורך אתר זה נאלץ להקליד את כל הטקסט מחדש, אך במקום להמשיך לקטר נעבור הישר אל -


בעקבות תרשים הזרימה של סאם לונדוואל, ''כיצד לכתוב
סיפור מדע בדיוני'' (גליון מס' 14), הגיעונו מספר תגובות
נזעמות, שחלקן אף קובעות ש''חיסלנו'' את הרומנטיקה של
סיפורי המד''ב.
לכל אלה שלא הבינו שהמדובר בבדיחה סתם, ושבעצם דרוש
לו לסופר המד''ב קצת יותר מאשר נוסחת קסמים - לכל אלה
ולכל הכותבים הפוטנציאליים - מוגש מאמר זה, בו מנסה
דובי לרר, אחד מחברי מערכת ''פנטסיה 2000'', ללמדנו
''על קצה המזלג'' כיצד יש להתייחס אל כתיבת סיפור מד''ב -
בשיטת האלימינציה (איך לא...), השיטה היחידה האפשרית
באמת.

בגליון מס' 14 של ''פנטסיה 2000'' הבאנו בפניכם את המודל שהציג סאם לונדוואל כפתרון לבעייתם של כל אותם חובבי מד''ב שיצר הכתיבה מכרסם בהם, אלא שמוחם יבש מרעיונות מתאימים לסיפוקו. עתה, משחלף זמן מה מאז פרסום אותו ''תרשים זרימה'', וסופרי המד''ב הפוטנציאליים עיכלו אותו עכל היטב, והם נכונים סוף סוף לגשת למשימה, מן הראוי לעכב אותם מעט, כדי ליעץ להם מספר עצות (דבר אשר, כידוע, קל ביותר לעשותו).
במשך תקופת קיומה של ''פנטסיה 2000'' הגיעו למערכת מאות סיפורים פרי עטם של כותבים מקומיים, וחלקם אף התפרסמו מעל דפי המגזין. חברי המערכת אינם מתיימרים להיות מומחים בני-סמכא בסוגיה הסבוכה של אמנות הכתיבה בכלל - ואומנות כתיבת סיפור מד''ב בפרט - אולם במהלך תקופה זו הצטבר אצלנו נסיון רב למדי בנוגע לסיפורים כגון אלה, ונראה לי שרצוי לחלוק חלק מנסיון זה עמכם, הקוראים הכותבים, על מנת לחסוך מחלק מכם, לפחות, טרחה ועגמת נפש אפשרית על ידי לימוד מנסיונם של אחרים. הנקודות שאני מתכוון להעלות מתרכזות רובם-ככולן בצד השלילי של המטבע - דהיינו, כיצד לא לכתוב, מה לא לכתוב, ואיך להמנע ממוקשים החוזרים ונזרעים בדרכם של כותבים לא מעטים.
על נושא אחד רצוי להתעכב לפני שניגש לעצם העניין. הערכתם של סיפורים היא, כמובן, במדה רבה עניין של טעם. טעמו של קורא אחד אינו חייב להיות זהה לזה של חברו, והשיקול שלהם עשוי להיות שונה כתוצאה מכך. הדבר בולט בעיקר בספרות המד''ב. למיטב ידיעתי ונסיוני, הדעות המובעות על סיפורים המשתייכים למה שקרוי ''הזרם הספרותי המרכזי'' ( MAINSTERAM LITERATURE) דהיינו ''הספרות הלא מד''בית'', הנן בדרך כלל דומות. רק לעתים רחוקות תמצא שסיפור הנחשב מעולה בעיני מבקר ספרות אחד יפסל מכל וכל על ידי חברו. אך לא כן הוא בתחום המד''ב - פעמים רבות נתקלנו במקרים בהם סיפורים הנחשבים כציון דרך בתולדות המד''ב, ואשר זכו בפרסים כגון ''הוגו'' ו''נביולה'', נקטלים בחמת זעם על ידי קוראים הבקיאים בספרות זו. דוגמאות להתפלגות כזו נתן למצוא לעתים במדור ''מכתבי קוראים'' שלנו, בו מופיעים מכתבים אשר מהללים ומרוממים סיפור מסוים, ולצידם כאלה המבטלים אותו כלאחר-יד כסיפור שלא היה ראוי להגיע לדפוס. חילוקי דעות אלה קיימים, כמובן, גם בקרב חברי המערכת (אשר כולם קוראים כל סיפור המועמד לפרסום), ולא פעם קרה שסיפור זר מסוים שנפסל על ידי כולם זכה, למרבית ההפתעה, באחד הפרסים שצוינו לעיל. לכך יש, כמובן, להוסיף את הויכוח עתיק היומין הנטוש בין חסידי האינטגרציה של המד''ב ה''קלאסי'' והפנטסיה לבין מתנגדיה. זהו ויכוח חסר פשרות בדרך כלל. או שאתה לגמרי בעד, או שאתה לגמרי נגד. מעטים מאד נמצאים בין שני המחנות ומעטים עוד יותר ''חוצים את הקו'' למחנה האויב. אין פתרון אחיד לבעיה זאת ועל מנת למצוא את המוצא המכובד ביותר נוקטת המערכת במדיניות של איזון - נסיון להביא סיפורים מכל גווני הקשת של המד''ב בהגדרתו הרחבה.
זוהי הגישה העקרונית המנחה את חברי המערכת בבחירת הסיפורים, ולאורה יש להבין את ההחלטות שנעשו. אולם, מעבר לכך, כולנו מאוחדים בדעה שדברים מסוימים, אותם נפרט להלן, אי אפשר שיפורסמו ב''פנטסיה 2000''.

נפתח באחת התופעות החוזרות ונשנות לעתים תכופות. זכינו לקבל סיפורים רבים מאת קוראים אשר התלהבו מהרעיון לכתוב סיפור מד''ב, נטלו את העט לידם וללא מחשבה רבה החלו במלאכה. הדעה המקובלת אצל מחברים מסוג זה היא שסיפור מד''ב חייב להיות פשוט, ''סיפורי'', ואין לו קיום ללא מגע בין עב''מים למיניהם לבין נציג של האנושות (בדרך כלל המחבר עצמו). התוצאה נראית בדרך כלל כך:
''יום אחד ישבתי בשלווה בביתי, קורא עיתון, מקשיב לתקליט
ולוגם וויסקי (זה כנראה נשמע ''מתוחכם''). הערב ירד,
השמים היו כחולים, צרצרים קיפצו בדשא ואלפי כוכבים נצנצו
בשמי הערב הרכים. והנה, לפתע פתאום, אני שומע קול רעש
מוזר. בתמהון רב אני מרים עיני לשמים, ומה אני רואה?
גוף מאורך (או מעוגל), אור בוהק נובע ממנו, מרחף מעל
ראשי העצים (או גגות הבתים) שמול חלוני. אני רץ החוצה
ורואה את העצם המוזר נוחת בפארק, לא הרחק ממני. אני
ניגש לשם ולתדהמתי נפתחת לפתע דלת בצד העצם וממנו יוצאים
שלושה (או ארבעה) יצורים קטנים, ירוקי גוף, גדולי עיניים...''
וכן הלאה, וכן הלאה. הסיפור הזה, בוריאציות שונות, חזר ונשנה פעמים אין ספור, לפעמים מסופר בצורה מתוחכמת (המספר הנו סופר, מהנדס או מדען), ולפעמים בצורה חברה'מנית (''וואללה, מוזר, אמרתי לעצמי. מה זה הקאקאמייקה הזאת?'').
סיפור מסוג זה אפשר ''להריח'' לאחר חמש-שש שורות, ובדרך כלל איש מאיתנו לא מסוגל לעמוד במאמץ הנפשי העצום הנדרש כדי להגיע, ברציפות, אל סופו.
מוטיב נוסף החוזר שוב ושוב הוא הנסיון לקשר בין העב''מים הללו לבין מדינת ישראל, על מנת להקנות לסיפור ''גוון'' מקומי. דבר זה נעשה פעמים רבות על ידי יצירת עימות בין אחד העב''מים לבין אחד מטייסיו של חיל האויר הישראלי. כדי להקנות אמינות, משופע הסיפור במונחים טכניים ומקצועיים שידהימו כל הדיוט. וכך מתחולל הקרב:
''אריה גור יהודה כיווץ את עיניו הכחולות אל מול השמש
על מנת להיטיב ולראות את העב''ם האימתני, הנוסק מולו
במהירות מסחררת מתוך האינסוף, כשהוא יורק קרני מוות
על כל סביבותיו. ידו השרירית של אריה לחצה על ידית המצערת
של מטוס הפנטום המשוכלל שלו וזה נסק חדות כלפי מעלה,
כשקרני המוות מחמיצות אותו רק בסנטימטרים ספורים. הוא
השלים לולאה וחזר והתייצב מול העב''ם. על מסך המכ''ם
הצטיירו בבירור צלליותיו המאיימות של העב''ם ובתנועה
בטוחה של אצבעו השמאלית לחץ על הדק ירי הלייזר שלו.
קרן הלייזר הדקה פגעה בדיוק במרכז חללית האויב, שהתפוצצה
בקול רעם מחריש אזניים ובהדף אויר אדיר שטלטל את המטוס
כולו...''
זה בערך הרעיון. בדרך כלל, נהוג להוסיף ששברי העב''ם התפזרו בכל רחבי הארץ (ולפעמים בכל רחבי הגלקסיה). מחברים פטריוטיים פחות מתעלמים מן האספקט הישראלי של המד''ב, ממקמים את העלילה אי שם בין גלקסיית הכלב לאלפא קנטאורי ומעמתים שתי חלליות איומות של גזעים אינטיליגנטיים, או חללית אנושית מול חללית זרה, או כל קומבינציה דומה. על אף הרעמים והברקים המאפיינים סיפורים אלה, בדרך כלל מסוגל הקורא לחוש את התנומה היורדת על עפעפיו עוד לפני שהעב''ם הראשון צולל מטה, אפוף להבות ועשן.
וזה מוביל לעוד גישה, הרווחת בין מחברי סיפורי מד''ב (לאו דוקא ישראליים), והרואה את המד''ב כמעין מערבון או סיפור הרפתקאות המתרחש בחלל. כתוצאה מגישה זו הופכים הסוסים להיות חלליות, מרכבת הדואר הופכת להיות חללית המובילה מטען יקר מגלקסיה עלומה אחת לגלקסיה עלומה שניה, האקדחים הופכים ל''נפצרי'' לייזר והקליעים לקרני מוות. ה''רעים'' לבושי השחורים נשארים לבושים שחור, או לפעמים אדום (אם הם מהמאדים), וכל סיפור שוד מרכבת הדואר של אל-פאסו בידי השודד הידוע לשמצה ''גרינגו האיום'' ולכידתו על ידי השריף המהולל, מהיר-השליפה, קשוח המבט וטוב הלב מועתק למקום ולזמן אחרים, הופך להיות שוד חללית ''סקרטון IV'' על ידי השודדים הידועים לשמצה מכוכב הלכת ''קומקוואטו 8'' והשמדתם על ידי באק גראנדון המהולל, מפקד כוחות האינטרפול האינטרגלקטיים - שגם הוא, כמובן, קשוח מבט אבל טוב לב.
לאחר שנרגעת מקשיי העיכול הנגרמים על ידי ''המערבונים בחלל'', אתה מועד ליפול הישר אל תוך רשתם של במחברים ה''בלשנים'' הטווים בתוך סיפורם רשת סבוכה מאד של מילים ומושגים מורכבים המכסים את הרעיון עד כדי כך שבמחצית הדרך לסוף, תוך מאמץ עצום לפענח את התמליל, אתה שוכח לחלוטין מה רצה המחבר המלומד לומר. שני סוגים של תחכום מילולי עומדים לרשותם של אלה: האחד, שמות וביטויים הלקוחים מתחום האסטרונומיה ואשר אורכם, כך רצוי, כאורך הגלות, והשני (אשר, יש להודות, מחייב מדה מסויימת של לוליינות לשונית) הוא שמות של מתקנים ומכשירים (מה שקרוי בלעז ''גאדג'טס'') עתידניים, כמוהם טרם נראו על כדור הארץ, וכך -
''פוסע לו נונקור ברלטסקנט בניחותא על פני הרחובנוע
(כאן מופיע כוכב המפנה הערת שוליים: ''רחובנוע - רחוב
נע'') המוביל אל ביתו האנטיגרביטציוני שמעל פני הכוכב
אורלאן V52-3, אי שם במערכת קונסטלכלורה. גונקור, המשמש
בשעות הפנאי כראש ''הועדה המתאמת של מפעילי הטקסילנועים''
(שוב כוכב והפעם: ''טקסילנועים - מוניות, בדרך כלל מונחות
באמצעות מחשב, המופעלות באמצעות אנרגית פיצוח, והמקרינות
סרטי קולנוע ארבע-מימדיים להנאת נוסעיהן'') בפדרציה
הפאן-גלקטית של האיחוד האינטראוניברסאלי האקסטרטרסטריאלי.
לא יפלא, איפוא, כי מיד עם הגיעו לביתו הפעיל באמצעות
טלפאתיה את העיתונזות (כוכב וגו' ''עיתונזות - עיתון
חזותי המועבר באמצעות קואנטי אנרגיה ומוקרן באויר מול
שלושת עיניו של הצופה''). לתדהמתו, נודע לו שהפגישה
הבאה של האיחוד נועדה לעוד עשר נאנוקרדטות (יחידות זמן
המקובלות בעולמו של הנ''ל) בקצה השני של הגלקסיה השכנה.
הוא מיהר והגיע לנמל החלל בטלפורטציה מיידית, זינק את
תוך החללית, אשר הגיעה תוך שבריר שניה, באמצעות שיטת
ההנעה הקארפליונית ובטיסה בתת-חלל, ליעדה. שם פגש אותו
הנציג המקומי, קולרומנטורוס, שהושיט לו בברכת שלום את
אחת מעשרים ושבע זרועותיו הכחולות המתפתלות...''

אכן, חיים קשים לו לסופר המד''ב בן זמננו. לכאורה כל הרעיונות כבר הועלו, כל הפטנטים הומצאו, כל המתקנים הותקנו - ומה עוד נותר לעשות? יש המוצאים את מפלטם בהומור וכתבים סיפורים קצרצרים, בסגנון פרדריק בראון, אשר הכנתם דורשת לעתים זמן רב יותר מאשר קריאתם, ויש כאלה שהרעיון לבזבז ''שורת מחץ'' יפה על סיפור בן עשר שורות אינו מוצא חן בעיניהם, והם טווים עלילה סבוכה ומורכבת, רחבת יריעה, המקיפה עולמות ויקומים שונים ומשונים, החובקת נבכי עבר, הווה ועתיד בו זמנית, יוצרים כמה וכמה זרמי זמן אלטרנטיביים, יוצרים גזעים אינטיליגנטיים ומשמידים אותם, וכל זאת על מנת להגיע, בסופו של דבר, לשורת הסיום המהממת - ''ירצו - יאכלו, לא ירצו - לא יאכלו...''

לעומת זאת בולט במפתיע העדרו של מוטיב ספרותי חשוב ביותר - המין. שטח זה, שהוזנח במשך שנים רבות על ידי סופרי המד''ב, הנו כיום תחום פרוץ, בלתי מנוצל, ואם מותר להתבטא כך - קרקע בתולה. קיים שפע של רעיונות לשילוב המין במד''ב (ראה חלק מהם אצל בארי מאלצברג ב''גלקסיה ושמה רומא'', גליון 14) ובכל זאת, איש מהמחברים הנכבדים אינו טורח להשתמש בחומר בלתי מנוצל זה. עת המהפכה המינית הגיעה, רבותי, גם לחלל, אז עורו, עורו! מחבר שורות אלה מצפה בשקיקה לחומר מסוג זה שיגיע למערכת מהיום ואילך.

לא באתי ללעוג כאן לאותם אנשים ששלחו אלינו את פרי עבודתם, ואף לא לרפות את ידי אלה העומדים לעשות זאת. להיפך. על אף הרושם העלול להווצר, אנו זוכים גם לחומר טוב מאד הראוי בהחלט לדפוס, והגורר בעקבותיו תגובות בהחלט חיוביות. כוונתי היתה רק לנסות ולשרש מספר נוהגי כתיבה שהתפשטו, משום מה, בין אלה המנסים את כוחם בכתיבת סיפורי מד''ב (רובם ככולם חסרי נסיון ספרותי קודם), ולחסוך מהם זמן רב ומאמץ מיותר שאינו עתיד להניב פרי. אל חשש, הרעיונות הטובים לסיפורי מד''ב לא מוצו עדיין, ואם רעיון טוב כלשהו מועלה על הכתב ברמה ספרותית נאותה - אין שום סיבה שלא נהנה ממנו כולנו. אם נמנע מהשילובים המסוכנים של רעיונות טובים וכתיבה קלוקלת, או של כתיבה טובה ורעיונות משעממים - יש סיכוי טוב שנחזור ונפגש על דפי אחד הגליונות הבאים של ''פנטסיה 2000''.



המודל של סאם לונדוואל לכתיבת סיפור מד''ב
פורום הסיפורים של האגודה

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
התנזרות ממיו במד''ב?  (חדש)
אייון יום רביעי, 13/06/2001, שעה 1:48
מה קרא לר' היינלין? ר' סילברברג? קים סטנלי רובינסון? לארי ניבן? ועל דאגה, יש עוד הרבה.
יכול להיות שהכתבה הזאת היא עד כדי כך מיושנת?
בתור חובב מד''ב צעיר יצא לי לקרוא מאטים מגליונות פנטזיה 2000, אבל עדיין! אי אפשר להגיד שיש התנזרות ממין במד''ב!
   כתוב תגובה
המאמר פורסם לפני כ-‏20 שנה  (חדש)
ניר יניב יום רביעי, 13/06/2001, שעה 3:04
בתשובה לאייון
(לא ידועה לי השנה המדויקת), אך ממילא נראה לי כי עיקר הכוונה כאן למין במד''ב הישראלי המתפתח. וזה, למיטב ידיעתי, היה ונשאר תחום מוזנח, או, כמאמר המשורר, קרקע בתולה...
   כתוב תגובה
בספרים של רם מואב  (חדש)
Boojie יום חמישי, 14/06/2001, שעה 1:46
בתשובה לניר יניב
(''זרמת חכמים'' ו''לונה'', 1982 ו- 1984, אם אני לא טועה) יש די והותר סקס, במיוחד בראשון שביניהם. רק מה, לא ממש ארוטי, כיאה לספרים העוסקים ברבייה סלקטיבית...
   כתוב תגובה
ואגב, שכחתי כמובן -  (חדש)
Boojie יום חמישי, 14/06/2001, שעה 1:50
בתשובה לBoojie
באתר ''סוכנות ארוטיקה'' יש מדור מיוחד לסיפורי ארוטיקה מד''ביים או סיפורי מד''ב ארוטיים.
(הוא ישבור את הלינק. תעשו קופי ופייסט).
ועדיף שאני אכיר את זה, כי המלצתי על האתר הזה בפורום שלי, הקרוי ''מד''ב ופנטזיה למבוגרים'', ועוסק בצדדים היותר כחולים של המד''ב והפנטזיה...
בקיצור, דברים השתנו מאז.
   כתוב תגובה
ניר, אותך לעורך!  (חדש)
אהרון ה. יום רביעי, 13/06/2001, שעה 11:44
אמנם ''פנטסיה 2000'' סבל לא פעם מבעיות של הגהה, אבל כעורכו לשעבר קשה לי להאמין שהופיעו במאמר שתי שגיאות בולטות באותה שורה (בקטע המודגש הראשון):
''...זה כנראה נשמה ''מתוחכם''....הערד ירד...''
ניר, נשמה, מה לעשות - הספלר (שלא היה קיים בימי פנטסיה הקדומים) לא יכול לתפוס כל שגיאה!
אגב, יש עוד כמה שגיאות - וקראתי רק קצת מהמאמר שהחזיר אותי (תוך פרצי צחוק עזים עד להפתיע) במסע בזמן אל התקופה הפרההיסטורית.
   כתוב תגובה
הקדמת אותי.  (חדש)
גל יום רביעי, 13/06/2001, שעה 11:51
בתשובה לאהרון ה.
ההגהה כאן בהחלט זוועתית,ניר.
אני מציע לך לפטר את המגיה, או לתמרץ אותו קצת.
   כתוב תגובה
הגר בבית זכוכית...  (חדש)
ניר יניב יום רביעי, 13/06/2001, שעה 12:37
בתשובה לאהרון ה.
אמנם, מודה אנכי, נחפזתי משהו להעתיק את המאמר ולפרסמו. העתקה היא מלאכה איומה ונוראה, ביחוד בהתחשב ברזולוציה הלא-מחמיאה של הסריקות שקיבלתי (עד כדי כך שקשה היה להבחין בין פסיק לנקודה ובין ר' ל-ד'). על כל פנים, נפלו מספר שגיאות (אם תשים לב - מדובר בשגיאות הקלדה) בטקסט, רובן כבר תוקנו.
עם זאת, עשיתי מאמץ רב להשאיר על כנו את הטקסט המקורי, גם במקומות בהם אני חולק על עורך המגזין. ''סרטי קולנוע ארבע-מימדיים'', למשל, או סמני הפיסוק (אם כי - שוב - קשה היה להבחין בהם בחומר שעמד לרשותי).

על כל פנים, עדיף לשלוח הערות הגהה ועריכה ישירות אל העורך, שכן, עם כל העניין הרב שיש לנו בנושאי איות ולשון, עדיין מטרת האתר היא דיון בנושאי מד''ב ופנטסיה...
   כתוב תגובה
הגר בבית זכוכית...  (חדש)
אהרון ה. יום רביעי, 13/06/2001, שעה 13:28
בתשובה לניר יניב
לא היתה לי כל כוונה לפגוע - ואני מתנצל אם הובן אחרת. אני מלא הערכה למלאכת הקודש שנעשתה - וכפי שציינתי, אני האחרון שאטען ש''פנטסיה 2000'' ז''ל היה חף משגיאות. להבא אשלח הערות כאלה ישירות לעורך (על אחריותך בלבד :-)
אני מסכים שמטרת האתר לעסוק רק בנושאי מד''ב - ולכן אני מקווה שנימנע מתגובות שכונו ע''י מישהו אחר לפני כ''חינטרוש'' (שגם אני, אבוי, חטאתי בו לפעמים), לרבות התייחסויות מחוכמות לגלים מתוחים, התרוממויות למיניהן, שפיצים, ושאר זוטות.
   כתוב תגובה
הערות שוליות בלבד...  (חדש)
ארז יום רביעי, 13/06/2001, שעה 19:47
בתשובה לאהרון ה.
החומר הועבר לעורך המסור כפי שהועבר, מסיבות גודל תמונה וכדומה. העברה בגודל המקורי הייתה לוקחת מספר שעות. לחילופין, ייתכן והעורך זקוק למשקפיים.
ולגבי התייחסויות המחוכמות לשאר הירקות שהזכרת בהודעתך, אהרון ידידי, הרי הן שייכות, כמאמר המשורר, לבדיחה אחרת...
ראה שם התפתחויות בנושא האמור.
ואם יורשה לי לדבר מנקודת מבטו של בעל תפקיד שולי לחלוטין, הרי אין לי דבר נגד מעט ''חינטרושים'', פה ושם. ההיפך הוא הנכון.
די והותר הגדירו אותנו כיבשושים.
   כתוב תגובה
המשקפיים של ברוך  (חדש)
ניר יניב יום רביעי, 13/06/2001, שעה 20:46
בתשובה לארז
למרבה השמחה עוד כוחו של העורך במתניו והוא אינו זקוק לעזרי ראיה. לא רק זאת, אלא שבאמצעות תכנת-קסם מופלאה יש ביכלתו לצפות בתמונות ובסריקות הנשלחות אליו בהגדלה רבה. למרות זאת, במקרה הנדון, כמעט לא נתן להבחין בין נקודה לפסיק. ועדיין, במקום לשחת את זמנו בתלונות, הסתער העורך על המשימה הקשה והעתיק בחריצות את כל המאמר, למען ישכיל העם החוטא.
ואם כבר במאמר עסקינן: האם יוכל מישהו לציין מה מספר הגליון בו הופיע ומתי פורסם? ומתי יצא גליון מספר 14, בו פורסם התרשים?
   כתוב תגובה
מי אנוכי הקטן...  (חדש)
אהרון ה. יום חמישי, 14/06/2001, שעה 12:07
בתשובה לארז
שאכניס את ראשי בין ענקים כמו הזועם ובעל השפיצים, ועוד בענייני חינטרושים...
   כתוב תגובה
אני מניח שצריך להיות  (חדש)
זה שמשלם יותר מדי יום רביעי, 13/06/2001, שעה 13:47
בתשובה לאהרון ה.
''מתרכזות רובן-ככולן'' ולא ''רובם-ככולן''.
   כתוב תגובה
אבל כבר כתבתי  (חדש)
hdr יום רביעי, 13/06/2001, שעה 12:08
מאמר נפלא ומשעשע שפורסם בתזמון מושלם (פתיחת פורום הסיפורים וסגירת תחרות הסיפורים הקצרצרים).

בכלל חבל שפנטזיה 2000 נסגר, הייתי יכול לשלוח להם את הסיפור ''העב''מ ואני'' שכתבתי על פגישה יוצאת דופן שלי עם עב''מ או את הרומן בשני כרכים ''חמש אגורות'' המגלה שמי שלא מרים חמש אגורות לא שווה... טוב לא אגלה את הסוף.
   כתוב תגובה
אבל כבר כתבתי  (חדש)
Evil יום רביעי, 13/06/2001, שעה 16:19
בתשובה לhdr
עוד לא נסגרה. אך אין זה חשוב כלל שהרי יותר ממחצית הסיפורים שנשלחו, אפשר לשייך אותם לאחד הז'אנרים שהוזכרו בכתבה (המצויינת אגב).

בקיצור, יש זמן להשחיל איזה יצירת מופת בדקה ה-‏90.
   כתוב תגובה
פאראדוקס  (חדש)
אודווין יום רביעי, 13/06/2001, שעה 18:32
לפני שבוע קראתי ''O3'' של י. גלעדי שיש בו יותר מין ממה שאדם יכול לראות בחיים שלו ורק בסופו של הסיפור מגלים על מה הייתה כל המהומה. אלא אם י.גלעדי אינו בן לעמנו, אז הקביעה שלך נכונה.
מאמר טוב. מצפה לראות את ההמשך.
   כתוב תגובה
פאראדוקס  (חדש)
אלי יום רביעי, 13/06/2001, שעה 22:41
בתשובה לאודווין
י. גלעד הנ''ל הוא המחבר הגאה של סדרת אופרת הסבון המפורסמת ''כסף קטלני '' שגילתה לאנושות את סנדי בר.
ואגב אהרון , מה עושה היום דב לרר מחבר המאמר?
   כתוב תגובה
מחבר המאמר, ידידי דובי לרר...  (חדש)
אהרון ה. יום חמישי, 14/06/2001, שעה 12:15
בתשובה לאלי
נמק היום בגלות מנהטן, ניו-יורק, תוך בילוי נלהב בכל אולמות הקולנוע המקרינים שם סרטי מד''ב (בכל פעם שהוא מתפנה מעיסוקיו המרתקים כעורך דין).
   כתוב תגובה
חוץ ממין  (חדש)
גיא יום חמישי, 14/06/2001, שעה 10:18
יש גם את נושא השרותים. כמה פעמים ראיתם את האנשים הללו בסיפורים הולכים לשירותים.. ואם ראיתם אז בכמה סיפורים הם היו הולכים לפחות פעמיים ביום אואם נגיד היו מתאפקים אז חמש פעמים בשבוע? האנשים בסיפורים הם בד''כ בעלי יכולת התאפקות גבוהה!!
ואם בחייזרים עסקינן(אם כבר המאמר עוסק בזרם המד''ב הזה) אז מתי אי פעם ראיתם יצור בעל שמונה זרועות וגלגלים במקום רגליים הולך לשירותים????! לאכול הם אוכלים ולשתות הם שותים, לתת ביטוי לתהליכים הכימיים(התרגשות,שמחה,עצב,לחץ,בחילה וכו'..) הם נותנים! אז איפה הם מוציאים הכל? לתשומת ליבכם..
   כתוב תגובה
שירותים - רק אצל אסימוב  (חדש)
יעל יום שני, 25/06/2001, שעה 22:33
בתשובה לגיא
באחד מסיפורי המוסד (המוסד האחר או אחד מהאחרים) הגיבורה מתפלחת לספינת החלל של הדוד שלה כנוסעת סמויה. היא מכינה מים ומזון למספר שבועות, ומוצאת מקום באחד מהתאים הצדדיים. כמה שעות אחרי ההמראה, היא מבינה שלא תוכל להשאר שם במשך כל השבועות האלה, והיא נתפסת כשהיא מנסה להתחמק לשירותים...
זו באמת היתה הפעם הראשונה שנתקלתי בנושא.
   כתוב תגובה
שירותים - רק אצל אסימוב  (חדש)
R2d2 שבת, 12/11/2005, שעה 1:34
בתשובה ליעל
אסימוב אכן מאזכר שירותים מפעם לפעם בספריו. אני נזכר כרגע רק ב''מערות הפלדה'', אבל לבטח יש עוד.
   כתוב תגובה
כתבה מצוינת  (חדש)
יאיר הדרקון האמיתי יום חמישי, 14/06/2001, שעה 14:14
וגם מצחיקה. כמו כן התרשים מעולה וגם מצחיק.
האם יש סיכוי לכתבת המשך שעוסקת באיך לא לכתוב פנטזיה, כי לצערנו יש סופרים (ואנשים סתם) שלא ממש יודעים לעשות זאת.
   כתוב תגובה
גם הלינק למודל לא עובד  (חדש)
גברת בראון וולף יום חמישי, 24/08/2006, שעה 8:56
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.