על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0  
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2  
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4  
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2  
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4  
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12  
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11  
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4  
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11  
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1  
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0  
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5  
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3  
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4  
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8  

מיואב בן חלב ועד סברמן
מאמרים / אלי אשד
יום ראשון, 26/08/2001, שעה 16:09

מדע בדיוני בקומיקס הישראלי – חלק א'


גירסה שונה מעט של מאמר זה הופיעה בגליון מספר 8 של המימד העשירי, ספטמבר 1999


בימים אלה מתקיים בסינמטק תל אביב פסטיבל המוקדש לקומיקס, קריקטורה ואנימציה, ואין זמן נאה מזה לדון בתולדות הקומיקס בישראל.
אחת מצורות התקשורת בהן פרח המד''ב יותר מכל היתה הקומיקס (''עלילונים'' בעברית), בו המד''ב והפנטזיה הנם צורות הסיפור הדומיננטיות ואשר גיבוריו הידועים – באק רוג'רס, פלאש גורדון, סופרמן, ספיידרמן, האקס-מן ואחרים – הם כולם אנשי סדרות מד''ב טהור, בין שעלילותיהם מתרחשות בזמננו ובין שהן מתרחשות בעתיד הרחוק.
סדרות הקומיקס הידועות ביותר הן אמריקניות, אם כי הקומיקס (ובעיקר קומיקס מד''ב) נהנה מפריחה גדולה גם באירופה וביפן. מעניין לציין כי גם בקומיקס, כמו בקולנוע, היו היהודים דומיננטיים ביותר. היה זה יהודי בשם מקס גיינס אשר ''המציא'' את רעיון חוברות הקומיקס, היו אלה יהודים שיצרו וניהלו במשך עשרות בשנים את חברות הקומיקס ה גדולות די סי ומרוול (כמו גם חברות אחרות, ידועות פחות), והיו אלה יהודים כמו ג'רי סיגל, סטאן לי וג'ק קירבי שהמציאו ופיתחו את הז'אנר פופולארי ביותר של הקומיקס, ז'אנר הסופר גיבורים, ויצרו את מרבית דמויות הקומיקס הידועות ביותר – סופרמן, ספיידרמן, האלק, הפנטאסטיק-פור, האל תור ורבים אחרים.
אך למרות השליטה היהודית בתחום בארה''ב, הרי שבישראל נשאר הקומיקס תופעה זניחה למדי. עם זאת גם כאן חלה בשנים האחרונות פריחה בקנה מידה צנוע של תרבות הקומיקס, כשהיא מונהגת בידי צייר הקומיקס אורי פינק ''זבנג'', סדרת הקומיקס של פינק, זכתה לפופולאריות אדירה בקרב הדור הצעיר ואף הפכה לסדרת טלויזיה). הפריחה של חוגי הקומיקס לילדים ולנוער מבטיחה כי הקומיקס הישראלי המקורי ישגשג עוד יותר בשנים הבאות.
אולם לאמיתו של דבר הקומיקס הישראלי, ובעיקר זה העוסק במד''ב, הוא תופעה ותיקה למדי, גם אם לא ידועה ביותר. במאמר זה נסקור את שלבי התפתחותו.


מעולם קטן ועד מיקי מעוז: הקומיקסים הראשונים בעברית

במשך מרבית שנות קיומו היה הקומיקס העברי מוגבל כמעט לחלוטין לעמודים האחוריים בשבועוני הילדים השונים. כמו בארה''ב, גם כאן נחשבה צורת בידור זו כמיועדת לילדים בלבד מעצם מהותה.
הדוגמאות הראשונות של סיפורי קומיקס בשפה העברית הופיעו עוד בראשית המאה בעיתון הילדים העברי החשוב ביותר של התקופה – ''עולם קטן'' שהופיע בורשה. היו אלה סיפורי בדיחה קצרצרים ומתורגמים, כנראה, ממקורות זרים.
הקומיקסים המקוריים הראשונים בעברית הופיעו (שלא במפתיע) לא בישראל אלא בארה''ב, בעיתוני ילדים בשפה העברית כמו ''עדן'' ו''נוער'' בשנות העשרים והשלושים. הם עסקו בהרפתקאותיהן של דמויות ידועות מהפולקלור היהודי, כמו הרשלה וחכמי חלם.
בארץ ישראל הופיעו סיפורי הקומיקס הראשונים בשנת 1935, בעיתון הילדים ''עתוננו לקטנים'', שפרסם את סדרת הקומיקס המתורגמת הראשונה – ''מאורעות דובון''. היה זה תרגום של סדרת קומיקס בריטית ידועה על הדוב רופרט. ''עתוננו לקטנים'' פרסם בו זמנית גם את הקומיקס הארץ ישראלי המקורי הראשון. שמו היה ''מיקי מהו ואליהו'', והוא נכתב וצויר בידי עמנואל יפה.
כמסתבר משמו, היה זה חיקוי ברור של סרטי וולט דיסני על מיקי מאוס, שהיו פופולאריים מאד בארץ באותה תקופה. גיבורם אף הופיע בשני סיפורים מקוריים (שלא היו קומיקס) בשבועון ''דבר לילדים'', בהם תוארו הרפתקאותיו המדהימות באפריקה כפי שסופרו לקיבוצניק.
לו היה קומיקס זה יוצא כיום, מן הסתם היתה חברת וולט דיסני תובעת את המחבר בעוון הפרת זכויות יוצרים (כפי שקרה בשנות ה-‏80 לקומיקסאי דודו גבע, שהואשם בידי החברה כי דמות הברווז בציוריו הנה למעשה העתקה של דונאלד דאק). אך יפה, שכנראה היה אדם זהיר, הקפיד שלא לצייר את גיבורו ''מיקי מהו'' בדמות העכבר מסרטי וולט דיסני. כתחליף, הוא בחר לציירו כהעתק מדוייק של המתחרה הגדול של מיקי מאוס בסרטים המצויירים של התקופה, החתול פליקס, וכך ביטח את עצמו מכל הכיוונים...
היו שטענו כי עלילות הקומיקס של יפה הן גם חיקוי ברור של יצירותיו של אברהם שלונסקי על ''עלילות מיקי מהו'' שיצאו שנתיים קודם לכן ב''דבר לילדים'' והפכו ליצירה קלאסית לילדים. החיקוי כאן היה, אם כך, כפול. אך בתקופה ההיא לא הושם דגש על זכויות יוצרים כבזמננו, ויפה היה מסוגל לפרסם את הקומיקס שלו ואף להוציאו כספר רב תפוצה ללא כל צפצוף של התנגדות.
יצירתו של יפה פתחה את עידן הקומיקס בארץ. עיתון הילדים המכובד ''דבר לילדים'' מיהר לפרסם, החל מ-‏1936, האחרון שלו מדור של סיפורי קומיקס בעמודו האחרון. סיפורים אלה נכתבו על ידי המשוררת הידועה לאה גולדברג ואיירם הצייר אריה נבון. המדור כלל סיפורים בעלי אופי פנטסטי הומוריסטי, כמו ''אורי מורי'' (1936) על ילד המתנחל במעמקי הים, ''עולם ההפוך'' (1938) על ילד המגיע לעולם בו הכל הפוך מבעולמנו, ועוד רבים אחרים. מבקרים התלוננו על ''מעשי ההרפתקאות המוזרים והמשונים והדמיון הבלתי מרוסן שאינו בוחל בשום דבר'', אך הקוראים התעלמו מביקורת זו ונהגו, רובם ככולם, להתחיל בקריאת העיתון דווקא בעמוד האחרון.

ב-‏1940 יצא כתב עת קצר ימים לילדים בשם ''הדחליל'', בו הופיע סיפור הקומיקס ה''רציני'' ההרפתקני הראשון בעברית, בשם ''מסעות גד ויוסי''. הסיפור נכתב, כנראה, בידי עורך כתב העת עמנואל אולסבנגר (הוא פורסם ללא שם המחבר), ותיאר את הרפתקאותיהם של שני נערים בספינה בים במאבק כנגד מלחים מורדים. אך כתב העת נסגר לאחר ארבעה גליונות בלבד, הסיפור לא נשלם, ואין לדעת מה עלה בגורלם של גד ויוסי לאחר שננטשו על אי בודד...
הצעד הראשון לעבר סיפור קומיקס מדע-בדיוני של ממש בעברית היה סיפורם של אורי ונחום (גוטמן) (במשך שנים רבות היו מחברי הקומיקסים בעברית אנונימיים או שנמסר רק שמם הפרטי) ''מגן דוד זינק לירח'', שהופיע בדבר לילדים בשנת 1947. הסיפור תיאר בחרוזים את עלילותיהם של ילדים הבונים עפיפון שטס לירח, לתדהמתם ולקנאתם של מדעני העולם. זהו אחד הסיפורים המקוריים הראשונים בשפה העברית העוסקים בנושא הטיסה לחלל.
זמן קצר לאחר מכן, ב-‏1948, יצא מגזין הקומיקס העברי הראשון. שמו היה דומה לזה של גיבור הקומיקס הארץ ישראלי הראשון, ''מיקי מעוז'', והוא נערך בידי המשורר הידוע יהושע טן פי. המגזין כלל סיפורי קומיקס על גיבוריו של וולט דיסני מיקי ודונלד (שכונה ''גדי אווזני'') ועיבודי קומיקס של סיפורים קלאסיים כמו ''אי האלמוגים'', לצד סיפורי קומיקס ישראליים מקוריים כמו סיפור ההרפתקאות ''הבלש דוד'', אחד מסיפורי הקומיקס ה''רציניים'' הראשונים בשפה העברית, על עלילות הבלש העברי הידוע דוד תדהר (דמות אמיתית שעליה פורסמו סיפורים דמיוניים רבים) במאבק כנגד כנופית פושעים.
הסיפור אמנם החל כקומיקס, אך הוא סיים את חייו כסיפור כתוב רגיל. המגזין, לעומתו, שבק חיים לאחר תשע חוברות. שעתו של מגזין הקומיקס העברי עדיין לא הגיעה.


בעקבות שבטי ישראל האבודים

שלב חדש בהתפתחות הקומיקס העברי החל עם הופעתו, בראשית שנות החמישים, של כתב עת חדש לילדים שהתחרה עם ''דבר לילדים''. היה זה ''הארץ שלנו'', שבדפיו החלו להתפרסם לראשונה קומיקסים בצורת סיפורי הרפתקאות ארוכים של ממש, שהיו שונים מאד מהסיפורים הקצרצרים ההומוריסטיים אותם נהג לפרסם ''דבר לילדים'' עד כה.
הסיפור הראשון מסוג זה היה ''מסע השלישיה בעקבות האוצר'' מאת מאיר שנהב, על שלישית נערים היוצאים לאיי הדרום בעקבות אוצר. מיד עם סיומו, ב-‏1952, מיהר ''הארץ שלנו'' לפרסם המשך – ''מסע השלישיה בספינת המרחב'' מאת יעקב אשמן ובציוריו של מאיר שנהב. היה זה קומיקס המד''ב
האמיתי הראשון בעברית, והוא תיאר את מסעה של חבורת הנערים הישראליים האמיצים לכוכב אחר ב''ספינת מרחב'' (המילה ''חללית'' עדיין לא הומצאה), שם הם מוצאים עצמם מעורבים במאבק בין אנשי פלסטיק טובים ואנשי פלדה רעים. הנערים מסיימים את המלחמה באמצעות קרניים מיוחדות שנוצרו במטרה להפיץ שנאה בין הלוחמים, אך גורמות בדיעבד להפיכת אנשי המתכת ל''טובים'' ולסיום המלחמה לפני חזרת הנערים לכדור הארץ.

סיפור חללי זה נשאר יחיד במינו במשך שנים רבות. בשנים הבאות העדיף ''הארץ שלנו'' לעסוק במדור הקומיקס שלו בסיפורים מעט יותר ריאליסטיים הקרובים יותר לבית. סיפורים כמו ''גידי גזר'' – עלילות קיבוצניק בעל כוחות על הבאים לו כתוצאה מאכילת גזר, הנאבק בעזרתם בבריטים ובערבים. אך למרות ההתחלה הפנטסטית, הלכו הסיפורים והפכו לריאליסטים יותר ויותר. הסיפורים המאוחרים תיארו את עלילותיו של גידי במלחמת העצמאות ובמבצע סיני, וכוחות העל שלו נעלמו כלא היו. כן החל ''הארץ שלנו'' לפרסם סיפורי קומיקס היסטוריים שעסקו בתקופות עבר הרואיות של ימי השופטים ובר כוכבא, וסיפורי המד''ב נעלמו לתקופה ארוכה.
''דבר לילדים'' מיהר, כמובן, לפרסם גם הוא סיפורי קומיקס הרפתקניים באותו סגנון, ובשנת 1954 ראתה אור סדרת סיפורי סרדין וטוקיו שניכתבו בידי ''חזיז'' וצוירו בידי ציירים שונים כמו ''אשר'', על הרפתקאותיהם של זוג נערים ברחבי העולם. במהלכן גילו הנערים, בין השאר, את הערים סדום ועמורה חיות וקיימות ולוחמות זו בזו מתחת לאדמה, שבטים אבודים שונים של בני ישראל במקומות נידחים בעולם (אותם הם מעלים לארץ). נושא זה של גילוי שבטים קדומים של בני ישראל וערים אבודות מתקופת התנ''ך היה דומיננטי בקומיקס העברי בשנות ה-‏50, תקופה בה היה בציבור עניין עצום בארכיאולוגיה ובתנ''ך. דוגמה נוספת לשימוש בנושא זה היא ''עוזי ועזה בעיר הנחש'' מאת ''עודד'' ובציורי ''שולמית'', שהופיע ב''דבר לילדים'' ב-‏1959 ותיאר את הרפתקאותיהם של זוג ילדים וטייס בעיר נבטית אבודה בנגב, שם הם כמעט מועלים לקרבן לאל העיר (אליבא סיפורי הקומיקס של שנות ה-‏50 היתה ישראל מוצפת בערים אבודות מתקופת התנ''ך, בהן לא חל כל שינוי שהוא ב-‏3000 השנים האחרונות). בתקופה זו רווח, גם בסיפורים הרציניים יותר, סגנון ציור קריקטוריסטי שפגם מאד באפקט הכללי של הסיפורים.
בסוף שנות ה-‏50 החלו הקומיקסים המד''ביים להיות מתוחכמים מעט יותר הן בנושאיהם והן בציוריהם. ב-‏1959 פרסם ''הארץ שלנו'' את הסיפור ''המבול שני'' שכתב וצייר דני פלנט (מחבר הסיפור ''המסע המוזר במכונת הזמן'' שהופיע בעיתון ולאחר מכן בספר). הסיפור תיאר פלישה של חייזרים צבא רובוטים מנוגה לכדור הארץ, שם הם כולאים עמים שלמים במכלאות ענק כהכנה להתיישבותם לכדור הארץ. לבסוף, כמו במלחמת העולמות של ולס, הם מוכחים כחסינים לכל כלי הנשק של בני כדור הארץ פרט לחיידקים.

סיפור אחר שהופיע בארץ שלנו ב-‏1960 היה ''תגליתו הגורלית של ד''ר יוסף ק''' שכתב א' ארבל וציירה אלישבע נדל. בסיפור זה, אחד מסיפורי הקומיקס (או בכלל) הביזאריים ביותר שפורסמו אי פעם בשפה העברית, מגלה מדען בכור האטומי בדימונה כי הקרינה מהכור הביאה לגדילת הנמלים בסביבה למימדי ענק, אך דבר זה כשלעצמו מעניין אותו פחות מהתגלית כי מבשרן של אלה נתן להכין תרופה לסרטן. עם תרופה זאת דורש המדען ממנהיגי מעצמות העל קנדי וחרושצ'וב להתפרק מנשקם הגרעיני ולסיים את המלחמה הקרה. הוא מצליח במאמציו ואף משכנע בקלות את נאצר (המופיע בסיפור כדמות סימפטית למדי) לסיים את מצב המלחמה עם ישראל. העולם נכנס לתקופה של שלום ושלווה, אם כי אין אנו יודעים מה קרה בינתיים לנמלים הענקיות...

הקומיקס התפשט בתקופה זו גם למקומות אחרים, מהם בלתי צפויים, כמו שבועון הילדים הדתי ''הצופה לילדים''. עיתון זה פרסם ב-‏1960 סיפור בשם ''המרוץ אל החלל'' אותו כתב א. ב. וצייר אביגדור, על הרפתקאותיהם של שני נערים דתיים מארגון מחיי''ה (מרוץ חלל ישראלי צעיר) המנסים לגנוב את סודות החלל של האמריקנים והסוביטים מידי מדענים יהודיים כדי לפתח בעזרתם תכנית חלל ישראלית. נושא מוזר לעיתון דתי שחרט על דגלו את הצורך בקיום ערכים כמו ''לא תגנוב''...


הסופר גיבור העברי הראשון

בין כמה חובבי קומיקס בארץ התנהל פעם ויכוח את מי יש להגדיר כסופר גיבור העברי המקורי ה''אמיתי'' הראשון – ''סַבּרָמֶן'' של אורי פינק או ''אורי און'' של מיכאל נצר? התשובה היא: לא זה ולא זה.
ב-‏1960 הופיע לראשונה, הן ב''דבר לילדים'' והן ב''הארץ שלנו'', הסופר גיבור העברי המקורי הראשון מאז שמשון הגיבור, הילד ''יואב בן חלב''. יואב הופיע במדור קומיקס מאת הצייר ''גור'' שהיה פרסומת לשתית חלב. הוא נראה בציורים כילד בלונדיני בן עשר, ושאב כוחות על משתיית ''שתי כוסות חלב טהור''. או אז היה מסוגל להתגבר בכוחו הגופני על כנופיות שודדים ומחבלים שלמות.
לאורך השנים נעשו הסיפורים, שבראשיתם היו פשוטים מאד, לארוכים ומפותלים ביותר. באחד הסיפורים (ב-‏1962) נלקח יואב על ידי חייזרים לכוכב אחר, שם נלחם בפראים ובמפלצות ועזר, בין השאר, לאדם בלי ראש לחבר מחדש את ראשו (שכן, כפי שהוסבר בסיפור, שתיית חלב נותנת גם אינטיליגנציית על!). לבסוף הוחזר יואב לאי בודד בכדור הארץ, שם הוא עובר שורה שלמה של הרפתקאות לפני שובו לארץ. בסיפור אחר מ-‏1963, שהיה משום מה אלים במיוחד, אפילו בקנה המידה של סיפורי הקומיקס לילדים המבוגרים יותר, נאבק יואב בקוסם אכזר ומעופף שתחביבו היה חטיפה, רצח ועינוי של ילדים ובעלי חיים. כמו כל יריב טוב של סופר גיבור, היה הקוסם בלתי ניתן להריגה. במהלך המאבק מצא עצמו יואב בארץ פרהיסטורית המיושבת בדינוזאורים ובאנשי מערות לפני המאבק הסופי עם הקוסם, אותו הוא הורג(!) לבסוף. פרסומות אלה לשתיית חלב היו חומר אלים במיוחד לילדים, ואולי אין זה פלא שבתוך זמן קצר מסיום סיפור זה הוחלפה דמותו של יואב (כמו גם צייר הסדרה) בדמות אחרת, מרוככת יותר, של שותה חלב – ''דרור הגיבור''. דרור הוצג כידידו של יואב, אך הוא היה אנין טעם יותר (וגם הקפיד הרבה יותר על לבושו), וקיבל את כוחות העל שלו רק מחלב עם תרכיז! הרפתקאותיו היו אלימות ופנטסטיות פחות, וכך גם אלה של יואב בשנות השבעים, כאשר חזר בגרסה חדשה של אמן חדש כטיפוס שחור שער, בניגוד לגירסה המקורית הבלונדינית. אך יואב לא חזר להיות מה שהיה בעבר, ובמקום לצאת למסעות בחלל וללחום במכשפים סדיסטיים הוא הסתפק בעזרה לזקנות במעבר חצייה ובמניעת העתקות בבחינות בבית הספר.


הקומיקס הישראלי בשנות ה-‏60

בשנות ה-‏60 היה כותב הקומיקס הקבוע של ''הארץ שלנו'' המשורר הידוע פנחס שדה, שכתב את כל סיפורי הקומיקס בעיתון תחת השם הבדוי ''יריב אמציה''. סיפורי הקומיקס שלו היו אחד ממקורות פרנסתו העיקריים ועסקו בדרך כלל בסוכנים ישראליים אמיצים המאוהבים בתיכוניסטיות אמיצות (הנראות צעירות מהם בכמה שנים טובות) והנלחמים בארגונים מטורפים השואפים לשלוט בעולם.
בין השאר כתב שדה סיפורי מד''ב טהורים כמו ''תעלומת ילדי החלל: מסע אל 20.000 שנות אור'' שהופיע ב-‏1962 עם ציוריה של אלישבע, על נער בודד מכדור הארץ הנלקח על ידי חבורת ילדים מכוכבים שונים למסע ברחבי היקום. במהלך המסע הוא רואה, בין השאר, את ירושלים העתידנית של שנת 2962 לספירה.
סיפור אחר של פנחס שדה, שצוייר אף הוא בידי אלישבע, היה ''אל הירח בכדור פורח'' שהופיע ב-‏1963. היה זה עיבוד לסיפור מד''ב של אדגר אלן פו על הולנדי שטס לירח בכדור פורח. שדה המשיך אל מעבר לנקודה בה נקטע סיפורו של פו ותיאר את מפגשו של ההולנדי עם תושבי הירח – גמדים מיבשת אטלנטיס המשתמשים בעכבישים ענקיים כאמצעי תחבורה.
הרי צייר הקומיקס המוכשר והפורה ביותר בתקופה זו היה אשר דיקשטיין, ששיתף פעולה לעתים קרובות עם שדה. סגנון ציורי הקומיקס שלו היה רחוק מהסגנון הקריקטוריסטי שאפיין את שנות ה-‏50 בעיתוני הילדים השונים, והזכיר את הפרטנות של אמני קומיקס ההרפתקאות האמריקניים כמו מילטון קאניף ויוצר ''פלאש גורדון'' אלכס ריימונד, מהם הושפע עמוקות.
לבדו חיבר דיקשטיין סיפורי קומיקס כמו ''חללית הזמן'', שהופיע ב''הארץ שלנו'' ב-‏1964 (וחזר והופיע במגזין הקומיקס ''בוקי''), על נערים המצטרפים לצוות מדענים הנוסעים בזמן לתקופות פרהיסטוריות ונתקלים, לבסוף, בחייזר חביב בעל שני ראשים. סיפור נוסף אותו כתב וצייר דיקשטיין עבור ''דבר לילדים'' ב-‏1965 היה ''מסתרי היבשת האבודה'' על פי סיפור ידוע של קונן דויל, על הרפתקאותיה של משלחת תת מימית ישראלית הנתקלת בתחתית הים בעיר של צאצאי יבשת אטלנטיס ובמלכתם היפיפיה. המשלחת עוזרת לאנשי אטלנטיס במלחמתם כנגד עיר אויבת מרושעת ומלכה המפלצתי, ולבסוף חוזרת ליבשה עם מלכת העיר שהתאהבה במדען ישראלי הרואי. רמת הסיפור היתה גבוהה בהרבה מהמקובל באותה תקופה, ואמנותו הראתה על ההתפתחות הרבה אותה עבר הקומיקס הישראלי במשך שלושים שנות קיומו (הוא גם מזכיר מאד בעלילתו את הסרט החדש של וולט דיסני, ''אטלנטיס'', וניתן לתמוה האם מישהו באותה חברה נתקל בו...)

התפתחות זו ניתן לייחס גם לתרגומים של סיפורי קומיקס זרים כפלאש גורדון ובריק ברדפורד, שהחלו לטפטף לשוק הישראלי מאז סוף שנות ה-‏50 במגזינים קצרי ימים כמו ''נמרוד'' ו''עולם הפלא'' (שפרסמו סיפורי קומיקס אמריקניים מתורגמים), ''פאם פאם'' ו''עולם הנוער'' (שפרסמו סיפורי קומיקס אירופיים מתורגמים), וכן מעל דפי ''דבר לילדים'' (שהחל לפרסם בהמשכים את סיפורי פלאש גורדון ואת סדרת ''פרשי הג'ונגל'' במקום הקומיקסים המקוריים שפרסם בדרך כלל), ובסדרות קצרות ימים של תרגומי קומיקסים אמריקניים כמו ''משפחת רובינסון בחלל'' (סדרה מד''בית ממנה תורגמו לעברית שתי חוברות).

מעל לכל אלה התנוסס המגזין ''בוקי'', שהחזיק מעמד במשך בין 1967 ל-‏1970 בלא פחות מ-‏170 גליונות. שם פורסמו מרבית גיבורי הקומיקס הזרים הידועים, כמו באק רוג'רס (על שמו נקרא המגזין), סופרמן, האל הסקנדינבי תור (בתרגום המוצלח ''רשף''), האקס-מן (''הבלתי מנוצחים''), הקוסם מאנדריק, הפנטום, ''העכביש'' הבריטי, פרי דמיונו של יוצרו של סופרמן ג'רי סיגל ורבים אחרים. ראוי לציון גם הבלש ה''ישראלי'' יגאל סלע, שהיה למעשה עברות של דמות קומיקס אמריקנית – ריפ קירבי – שנעשה על דעת ההוצאה הישראלית בלבד. ''בוקי'' אף פרסם מספר מצומצם של קומיקסים עבריים מקוריים מאת דיקשטין, שהיה העורך הגרפי שלו (הוא פרסם שם מחדש את ''חללית הזמן'' שיצא כבר ב''הארץ שלנו'' – כבוד שלו לא זכה שום סיפור קומיקס אחר מכתבי העת לילדים). ''מסתורי העולם האחר'' מאת גד קמחי פורסם ב''בוקי'' וסיפר על אדם המצלם במצלמתו תושבי יקום מקביל. ראו אור גם מספר לא קטן של קומיקסים מלחמתיים על מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים, אך היה זה ניסוי קצר ימים שלרוע המזל לא זכה להצלחה גדולה. כך נקטעה אפשרות לפתיחת שלב חדש בתולדות הקומיקס הישראלי.

עם זאת, ההצלחה היחסית של שבועוני הקומיקס הזרים בארץ הביאה ליצירת המגזין הראשון שהוקדש כולו לסיפורי קומיקס ישראליים. היה זה המגזין ''הרפתקאות לנוער'' שיצא בשלושה גליונות בהוצאת רמדור ב-‏1965 וכלל ארבעה סיפורי קומיקס בהמשכים. כולם נכתבו וצויירו (כרגיל) בידי דיקשטיין. ביניהם היו ''הרפתקאות בחלל'', על איש המאדים האחרון היוצא להציל את כדור הארץ מקרניים קטלניות הנשלחות בידי איש סטורן שהשמיד כבר את גזעו, וסיפור טרזן מקורי, ''טרזן במרתף המוות'', בו מגלה טרזן עיר אבודה של ויקינגים ויוצא להלחם בגזע תת קרקעי שטני (שני הסיפורים האחרים היו מעניינים פחות וכללו סיפור על שודדי ים וסיפור מקורי על גיבוריו של קרל מאי, וינטו ויד הנפץ). לצד ''הרפתקאות לנוער'' הוציאה רמדור מגזין קומיקס לילדים קטנים יותר שנקרא ''במבי'' וגם הוא (כמובן) נכתב וצויר כולו בידי דיקשטיין. ''במבי'' כלל עיבוד קומיקס בהמשכים לספר ''דוקטור דוליטל'' וקומיקסים המבוססים על אגדות ילדים ידועות כמו ''שלגיה''. אולם שני המגזינים לא זכו להצלחה המקווה ונסגרו לאחר שלושה-ארבעה גליונות בלבד. אף אחד מסיפורי ''הרפתקאות לנוער'' לא הגיע לידי סיום, וכך אין אנו יודעים האם הצליח איש המאדים להציל את כדור הארץ...

הוצאת רמדור החליטה לנסות כיוון אחר והחלה שתי סידרות קומיקס חדשות, ''האמיצים'' ו''זמבלה'', שהיו תרגומים של קומיקסים צרפתיים, מתוך הנחה שקהל הקוראים יעדיף קומיקס זר על מקורי, אך גם אלה לא האריכו ימים. דיקשטין, העורך הגראפי של כולן, זכה ליתר הצלחה ופרנסה כגרפיקאי של סדרות ספרי הכיס של ''רמדור'' וכצייר העטיפות בסדרות כמו ''רינגו'' ''ביל קרטר'' ''פטריק קים'' ורבות אחרות. זה מה שהקהל רצה. בשנות השבעים חזר דיקשטין אל הקומיקס בשבועון ''אצבעוני'', בסיפורי קומיקס מקוריים שנכתבו בידי העורך מיכאל שיר. דיקשטיין צייר שם סיפורים על עלילות הדולפין פליפר והכלבה האינטיליגנטית לאסי, החכמה לעין ערוך מאדוניה בני האדם. כמה מהם היו סיפורי מד''ב, כמו ''לאסי בחלל'', על הרפתקאות הכלבה לאסי במאבק נגד חייזרים בחלל. סיפורים אלה הודפסו מאז מחדש על דפי אצבעוני פעמים אין ספור.


הקומיקס הישראלי בשנות ה-‏70

בשנות ה-‏70 חלה התפתחות נוספת בשוק הקומיקס בארץ. הקוראים החלו להיות מודעים לסיפורי קומיקס ארוכים ומתוחכמים יותר כאשר הופיעו סדרות קומיקס אירופאיות בהוצאת מזרחי – ''טקס'', ''תולדות המערב הפרוע'', ''זאגור'', ''טרזן'' ו''מועדון הסיפור המצויר'' שהביא בפורמט אלבומי את עלילותיהם של גיבורי קומיקס צרפתיים ידועים כמו טינטין וריק הושה.
מוציאים לאור אחרים החלו, בעקבות ההצלחה של מזרחי, להוציא סדרות קומיקס מתורגמות משלהם. ''מפלצת הביצה'' (שהתבססה על סדרת אימה אמריקנית מפורסמת – ''Swamp Thing''), ''דיאבוליק'' שתורגמה מאיטלקית, ''סיפורי קרל מאי'' שתורגמה מבלגית, ''תום מיקס'' ואחרות – כולן היו קצרות ימים אך תרמו להגדלת הפופולאריות של מדיום הקומיקס אצל הקורא עברי. גם הקומיקסים המקוריים בעיתוני הילדים נעשו ארוכים ןמתוחכמים יותר. ב''הארץ שלנו'' של 1971 פרסם פנחס שדה את סיפור הקומיקס הארוך ביותר שלו, אחד הארוכים ביותר בעיתוני הילדים בכלל – ''מליסלדה או האלים באים'', אותו צייר גיורא רוטמן (צייר סיפורי הקומיקס ה''הרפתקניים'' הפורה ביותר בשנות ה-‏70). סיפור זה, שהופיע ב-‏50 חלקים (רוב סיפורי הקומיקס ארכו רק כחצי מזה אם לא פחות), התבסס על רעיונותיו של פון דניקן שהיו פופולאריים אז (כמו היום) ותיאר את הרפתקאותיו של נער הפוגש בנערה מכוכב נוגה. הנערה, שהתאהבה בו, לוקחת אותו לכוכב מולדתה, שם מסתבר כי אנשי נוגה ביקרו בכדור הארץ עוד בימי קדם. הוא עוזר לאנשי נוגה במלחמתם נגד חייזרים דמויי עכבר ועורך עמם מסעות בכוכבים שונים. לכאורה צריך היה הסיפור להסתיים עם חזרתו של הנער לכדור הארץ, אך הסופר המשיך את העלילה כאשר הנער נלחם בארגוני פשע בעזרת כלי הנשק שקיבל מתושבי נוגה. אולם, בניגוד לכל סופר גיבור אחר, אין הנער טורח להסתיר את זהותו, וכך הוא מוצא עצמו נרדף על ידי ארגוני הפשע והמשטרה כאחד, המעוניינים בטכנולוגיות המדהימות שבידיו. רק עזרה של הרגע האחרון מידי אנשי נוגה מצילה את הנער מאויביו.
סיפור זה, המנסה לבחון ביתר עומק את השאלות הנובעות ממפגש בין בני אדם לחייזרים, היה סנונית ראשונה של סיפורי מד''ב מתוחכמים יותר (בהשוואה למה שהיה בעבר) שהופיעו בעיתוני הילדים. סיפור נוסף כזה היה ''מלכודת במצולות'' שהופיע ב''הארץ שלנו'' בשנים 73-74 (נכתב בידי דב זליגמן וצויר בידי גיורא רוטמן) ותיאר את מאבקה של ספינת מחקר ישראלית בעיר תת מימית של אנשי המאדים החוטפים ספינות שונות כהכנה לפלישה לכדור הארץ ולישובו. גם ''דבר לילדים'' הוכיח כי עדיין כוחו במותניו ופרסם ב-‏1976 את הסיפור ''כפיר הנוקם'', אותו כתב יורם באר וצייר רוברט בנאקר. סיפור זה, שעלילתו התבססה על סרט הקולנוע הידוע ''המסע הפנטסטי'', תיאר את הרפתקאותיו של מנתח מוח, בעתיד בו בני האדם טסים לירח ולמאדים, המוזער ויוצא למסע לראשו של ראש ממשלה כדי לנתחו בתוך 60 דקות ולהצילו ממזימות סגנו. למרות הנושא המוכר היה זה אחד מסיפורי קומיקס המד''ב המקוריים הטובים ביותר.

בסוף שנות ה-‏70 התפשט הקומיקס מאד בעיתוני הילדים. אפילו השבועון הסוציאליסטי ''משמר לילדים'', שהקפיד עד אז בעקשנות שלא להכניס אל בין דפיו המשמימים אף שמץ של קומיקס (בניגוד מוחלט למתחריו), נכנע לרוח הזמן והחל גם הוא לפרסם קומיקס, אם כי היו אלה רק עיבודים של סיפורי נוער ידועים. רק בשנה האחרונה לקיומו, 1985, פרסם ''משמר לילדים'' קומיקס מד''ב בשם ''כוכב הלכת המסתורי'', שמשום מה היה תרגום מגרמנית דוקא, בניסיון נואש להעלות את תפוצת השבועון. לשוא.

ב-‏1978 נפתחה תקופה חדשה בתולדות הקומיקס הישראלי כאשר הופיע ''הסופר גיבור הישראלי הראשון'', ''סַבּרָמֶן'', מאת הקומיקסאי הצעיר אורי פינק. בפינק, בקריירה המוזרה והמפותלת שלו ובקומיקס הישראלי של שנות ה-‏80 וה-‏90 אדון במאמר הבא, או, כמו שנאמר בסוף כל חוברת קומיקס – המשך יבוא...



על הקומיקס הישראלי
בוקי ותשע הנשמות של באק רוג'רס
המימד העשירי

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
מאמר מעניין
שלמקו יום ראשון, 26/08/2001, שעה 19:45
(3 תגובות בפתיל)
אלי האם? אתה תדון/תאשר/תפריך
סידהרתא יום ראשון, 26/08/2001, שעה 19:56
(4 תגובות בפתיל)
מקום מפתיע למצוא קומיקס
ליאור יום ראשון, 26/08/2001, שעה 23:32
(ללא כותרת)
יוני יום שלישי, 28/08/2001, שעה 22:54
פרשי הגו''נגל
Thor יום רביעי, 29/08/2001, שעה 19:15
(2 תגובות בפתיל)
היכל התהילה של הקומיקס העברי
אלי יום שני, 15/04/2002, שעה 19:07
הסופר פנחס שדה
אלי יום שישי, 21/03/2003, שעה 5:27
המגזין ''בוקי ''
אלי 666 יום שישי, 23/05/2003, שעה 18:15

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.