על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0  
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2  
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4  
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2  
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4  
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12  
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11  
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4  
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11  
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1  
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0  
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5  
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3  
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4  
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8  

15 אלף תאי מוח על שבב אלקטרוני
מאמרים / אהרון האופטמן
יום שני, 24/12/2001, שעה 14:03

על טלפתיה טכנולוגית ועוד השלכות מרחיקות לכת של המחקר על ממשקי מחשב-מוח


גרסה מקוצרת במקצת של מאמר זה פורסמה בעיתון הארץ, 24/12/2001


האם אתם יכולים, בכוח המחשבה בלבד, להזיז סמן או להקליד על צג מחשב? או לגרום לרובוט לבצע פעולה מסוימת? בספרות הבדיונית זה נקרא ''טלקינזיס'' (הזזת עצמים מרחוק), והיו גם לא מעט שרלטנים שייחסו לעצמם יכולת מופלאה זאת. אך זה בדיוק מה שיכול לעשות - בעזרת טכנולוגיה מתאימה - מר קאתל או'פילבין, תושב לונדון הלוקה בשיתוק מלא. חיישנים בכיפה מיוחדת שהוא חובש על ראשו קולטים את הגלים האלקטרומגנטיים המתחוללים במוחו, ותוכנת מחשב מפענחת ומתרגמת אותם, לאחר אימון מייגע, לפקודות הקלדה פשוטות. באוניברסיטת דיוק בארה''ב אומנו קופים להזיז, ע''י חשיבה בלבד, זרועות של רובוטים. לתחום מחקר מרתק זה, ''ממשק מחשב-מוח''. יש גם שמות ברוח עתידנית יותר, המדיפים ניחוח מפתה של מדע בדיוני: ''ביוניקה'' (שילוב ביולוגיה ואלקטרוניקה) או ''סימביוניקה'' (כנ''ל בתוספת המילה ''סימביוזה''). כמו הרבה רעיונות עתידניים, גם חזון הסימביוניקה אינו ממש חדש. הוא מסתובב בחלל האויר עשרות שנים, אך הצגתו המסודרת הראשונה התקיימה, ככל הנראה, בכנס שהתקיים בקנדה בשנת 1980, בו תואר חזון של ''מגבירי אינטליגנציה'' המקושרים באופן פיסי או אלחוטי אל המוח. ביצירות מדע בדיוני מתקנים כמו ''כיפת מוח'' ודומיהם (המאפשרים למשתמש בהם ללמוד כל דבר באופן מיידי או ''להכנס'' לעולם וירטואלי שייתפס ע''י המשתמש כאמיתי לחלוטין) הפכו כמעט לקלישאה. די אם נזכיר סרטים פופולאריים כמו ''זיכרון גורלי'' או ''אקזיסטנז'', שלא לדבר על שפע של ספרים וסיפורים.

ממשק מוח-מחשב המאפשר הקלדה ''בכוח המחשבה'' פותח במטרה
לסייע לבעלי מוגבלות פיסית קשה (מקור: מרכז JRC של האיחוד האירופי)

בסקר ''דלפי'' (בו קבוצת מומחים קובעת עמדה לגבי התפתחויות עתידיות) שערך המרכז הבינתחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית באוניברסיטת ת''א עבור משרד המדע, התייחסה אחת השאלות לפיתוח יכולת טכנולוגית לקליטה ופיענוח המידע האגור במוח אנושי. מתי תפותח יכולת כזו, לדעת המומחים? לא לפני שנת 2015, וככל הנראה בסביבות 2030. בסקרי ''דלפי'' שנערכו ביפאן ובגרמניה התקבלו הערכות דומות למדי (אם כי מומחים אחדים טענו שהדבר לא יתממש לעולם). כלומר, חלק ניכר מהמומחים מעריכים שתוך כ-‏28 שנים, אולי פחות, תהיה לנו טלפתיה מעשית. לא זו המתוארת בסיפורים בדיוניים או דיווחים מפוקפקים על אנשים ''קוראי מחשבות'', אלא טלפתיה טכנולוגית באמצעות מכשור הקולט את האותות האלקטרומגנטיים של הפעילות המוחית ומפענח אותם.
ארתור סי קלארק, אגב, שתאר אף הוא ממשקי מחשב-מוח באחדות מיצירותיו, התנבא בשנת 1959 (בספר העתידנות שלו ''פני העתיד''), שבסביבות שנת 2055 יפותח מכשור הקרוי “Memory Playback”.
המרחק בין ''תרגום'' אותות מוחיים ע''י מחשב לפעולה פשוטה יחסית כמו הקלדת אות לבין זיהוי מושלם של כל המחשבות והזכרונות האגורים במוח הוא אדיר. מה גם שאנחנו עדיין רחוקים מהבנת האופן בו המוח לומד, זוכר וחושב. אבל המחקרים הנעשים בתחום מצביעים על כיוונים עתידיים מרתקים.
במספר מעבדות בעולם עובדים מדענים על יצירת ממשק ישיר בין תאים חיים, לרבות תאי מוח, עם שבבים אלקטרוניים. למעשה, הם עובדים על יצירת קיבורג (אורגניזם קיברנטי) - הכלאה של יצור ביולוגי עם מערכת אלקטרונית (או אלקטרו-מכאנית) - מושג הנפוץ אף הוא באופן שגרתי למדי בספרות מדע בדיוני. על התפתחות חשובה בתחום זה דיווחו לאחרונה מדענים ממכון מקס פלאנק בגרמניה, שיצרו התקן כלאיים אמיתי של תאי מוח (בשלב זה לא של אדם, אלא של חילזון) עם שבב סיליקון. 20 נוירונים חוברו אל 20 טרנזיסטורים זעירים שעל השבב האלקטרוני. הישג נחמד כשלעצמו, אך זה לא הכל: בתגובה לגרוי חשמלי, הרכיבים הביולוגיים והאלקטרוניים תיקשרו ביניהם, והנוירונים פיתחו קשרים פיסיים זה עם זה (סינאפסות) כפי שזה קורה באופן טבעי במוח (במוח אדם יש כ-‏100 מיליארד נוירונים המקושרים זה לזה ברשת מורכבת להפליא של סינאפסות). בשלב הבא מתכננים המדענים ליצור רשת כלאיים קיברנטית כזאת שתכיל 15000 נוירונים. המשמעויות של ''שבבים נוירוניים'' כאלה הן מרחיקות לכת, אולי ספקולטיביות: החל מאמצעים חדשניים לחקר תפקוד המוח, דרך שבבים המתקנים אזורים פגועים במוח (אולי פתרון למחלת אלצהיימר, למשל) ועד למוח כלאיים אלקטרוני-ביולוגי שלם ומתפקד.

נוירונים של חלזון משולבים בשבב סיליקון, בהגדלה של פי
כמה אלפים (מקור: מכון מקס פלאנק)

פרופסור קווין וורוויק מהמחלקה לקיברנטיקה מאוניברסיטת רדינג בבריטניה החליט בשנת 1998 להפוך למעין קיבורג חלוצי (וגם לזכות בהמון פרסום ורעש תקשורתי): הוא השתיל בזרועו שבב אלקטרוני, שתיקשר עם מחשב חיצוני ועם מכשירים שונים. לאמיתו של דבר עד כאן לא היה בכך משהו מיוחד (למרות התהודה הרבה שעורר הפרויקט באינטרנט), שהרי אין הבדל מהותי בין שבב ב''כרטיס חכם'' שאפשר להחזיק בכיס לבין שבב המושתל בגוף. וכבר קשה להתפעל בימינו מדלת הנפתחת כשהיא מזהה את הפרופסור ומברכת אותו בבוקר טוב. אבל כעת מתחיל השלב המעניין יותר של הניסוי - השבב החדש המושתל בזרועו של ורוויק מחובר לתאי העצבים שלו. כך תתבצע תקשורת, באמצעות השבב, בין מערכת העצבים לבין מחשב חיצוני. פרופסור וורוויק מתוכנן גם ''העברת תחושות'' בינו לבין בת-זוגו, שבזרועה יושתל שבב דומה. גם זה אולי שלב נוסף לקראת ממשק ישיר בין מוח ומחשב.

האיש שרוצה להיות ''קיבורג'' - פרופ' קוין וורוויק במעבדתו,
מוקף רובוטים ומחזיק בידו את השבב המושתל בזרועו.

רודני ברוקס, מנהל המעבדה לאינטליגנציה מלאכותית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ((MIT, צופה בעתיד התמזגות הדרגתית בין יצורי אנוש לבין ''שתלים אינטליגנטיים'', בתהליך שיוביל עד למצב שבו ההבדל בין השניים (בין שתי צורות אינטליגנציה, אם תרצו) יהפוך לחסר משמעות הן מבחינה פיסיולוגית והן מבחינה פילוסופית. היתה לו התבטאות חביבה בנושא זה: ''בעתיד, אנחנו נהפוך למכונות של עצמנו.''

מדענים העובדים על פיתוח רכיבים אלקטרוניים המיועדים להתממשק עם מערכת העצבים האנושית נמנעים בדרך כלל מלהיסחף לתחזיות בנוסח המדע הבדיוני, ומעדיפים לדבר על ישומים רפואיים כמו טיפול במחלת אלצהיימר וסיוע לנכים להפעיל באופן טבעי אברים תותבים או לתפעל מכשירים שונים ''בכוח המחשבה''. אלה יעדים חשובים מאד, כמובן, אך חשיבה עתידנית יותר מצביעה על אפשרויות מרחיקות לכת הרבה יותר. הדבר דומה למחקר בהנדסה גנטית - ישומיו ה''רגילים'' (המוצגים בדרך כלל ע''י החוקרים בתחום) הם טיפול במחלות תורשתיות, אך הכיוונים המרתקים יותר (והשנויים במחלוקת) הם שליטה בתכונות פיסיות ומנטליות, שכפול גנטי וכדומה. כך גם לגבי ממשקי הסימביוניקה העתידיים. נראה כי המהפכה הפוטנציאלית הטמונה בהם עולה בעוצמתה על זו של המהפכה הגנטית. מדוע? נניח שתושג הבנה מלאה של מנגנוני הלמידה והזכרון של המוח מצד אחד, וזיהוי מלא של אותות פעילות מוחית מצד שני. במצב זה לא קשה לדמיין ממשק מוח-מחשב אולטימטיבי שיאפשר, בסופו של דבר, מעבר מידע מדויק, דו-כיווני, בין מוחות למחשבים (ובין מוח אחד למוח אחר), כפי שאנו מעבירים היום בקלות מידע ממחשב למחשב. כאשר ניתן יהיה להעתיק את כל המידע ממוח למחשב, או למוח אחר, נוכל לא רק ''לטעון'' את המוח במידע רצוי (כמו שליטה בשפה זרה, או התנסות בחוויות וירטואליות כיד הדמיון הטובה עליכם), אלא גם ליצור חיי אלמוות בפועל, וגם שכפול אפשרי של אישיות. שהרי אישיותו והוויתו של האדם (יש שיאמרו ''נפשו'') מתבטאים במידע המאוחסן במערך של תצורות אלקטרו-כימיות בתוך מעבד ביולוגי הקרוי ''מוח''. אם ניתן יהיה להעתיק מידע זה, הוא יוכל להתקיים ולהשתחזר גם בתוך מעבד אחר - ביולוגי או לא. ואם המידע ממוחו של אדם חי יועתק, נניח, למוחו של אדם שמת מוות קליני, נקבל למעשה שני העתקים של אותה אישיות. יהיה די מוצדק לקרוא לזה ''גלגול נשמות טכנולוגי''. הבעיות האתיות הקשורות בשיבוט בני אדם מתגמדות בהשוואה לשאלות הקשות שתעורר הטכנולוגיה של העתקת מוחות. מתי שהוא במאה ה-‏21 תצטרך האנושות להתמודד גם עם שאלות אלה.

רשת של נוירונים ביולוגיים על שבב סיליקון, מקושרים
לטרנזיסטורים זעירים. הנוירונים פיתחו סינפסות כמו במוח
ביולוגי. אולי צעד לקראת שתלים של ממשק מחשב-מוח.
(מקור: מכון מקס פלאנק)





המחקר במכון מקס פלאנק - כתבה
מכון מקס פלאנק - דווח על המחקר הנ''ל
ממשק מוח-מחשב - מאמר
קווין וורוויק - אתר הבית
פרופ' קיבורג (סליחה, וורוויק)

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
זה מזכיר לי את הסרט
יוני יום שני, 24/12/2001, שעה 15:17
חילזון קיבורג?
שלמקו יום שני, 24/12/2001, שעה 15:33
(2 תגובות בפתיל)
מאמר מרתק
גל יום שני, 24/12/2001, שעה 17:03
(16 תגובות בפתיל)
הרסתם לי את תחושת המקוריות
alonwho@what יום רביעי, 26/12/2001, שעה 15:21

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.