על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0  
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0  
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3  
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0  
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0  
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0  
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0  
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1  
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3  
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1  
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1  
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2  
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7  
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5  
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0  

הנשר נחת בעיר הנצח
ספרים / עידו גנדל
יום שני, 06/11/2006, שעה 18:49

מדע בדיוני במקום לא צפוי: 'גרימוס' מאת סלמן רושדי


בשנת 1975, שש שנים לפני שקנה את עולמו בספרו הפנטסטי (תרתי משמע) 'ילדי חצות', פרסם סופר אלמוני בשם סלמן רושדי ספר ושמו 'גרימוּס'. הציבור לא קנה את הספר בהמוניו והוא נשכח במהרה, כמו ספרים אחרים רבים כל כך. רק שנים מאוחר יותר, כאשר השם רושדי לבדו יכול היה להבטיח מכירות נאות, ניערו המוציאים לאור את האבק מעל יצירת הביכורים ההיא והדפיסו מהדורות חדשות. האם מדובר בנסיונות נלוזים לחלץ עוד כמה דולרים מהמותג הרווחי על חשבון הקוראים התמימים, או שמא נעשה כאן צדק היסטורי? התשובה הלא-פשוטה היא, ככל הנראה, כן. מצד אחד, גם לאחר הפרסום החוזר נותר 'גרימוס' אלמוני יחסית; ככל הנראה הוא אינו קולע לטעם הקהל הרחב, ואיכויותיו בהחלט אינן משתוות לאלו של הרומנים המאוחרים יותר של רושדי. מצד שני, מדובר בספר מקורי להפליא ומסקרן, שעשוי לעניין מאד חובבי מדע בדיוני עם ראש פתוח.

בנקודה זו אמור הקורא המשכיל להתחיל לחשוד. מה לרושדי ולמד''ב? סגנון הכתיבה שלו מזוהה לרוב עם ריאליזם מאגי, או אפילו פנטסיה לשמה ('הרון וים הסיפורים', למשל); יצורים מהחלל החיצון ומכשירים למעבר בין מימדים אינם נוטים להופיע בכתביו. אף על פי כן, ב'גרימוס' נמצאים כל המרכיבים הדרושים להגדרת ספר כמדע בדיוני, ואין בו קסמים או כוחות מאגיים אחרים. עם זאת, זהו מדע בדיוני נוסח רושדי, ופירוש הדבר הוא ששום דבר בו אינו כפי שהוא נראה במבט ראשון: חובבי מד''ב שיקראו אותו ללא הכנה מוקדמת יופתעו מאד, ולא בהכרח לטובה. במידה מסוימת, הדבר נכון גם לגבי חובבי רושדי, ולמעשה לכל אדם המצפה לחוויית קריאה מוכרת. 'גרימוס' הוא משהו אחר.

בהשוואה לסאגות ההיסטוריות הנפתלות שרושדי כתב בשנים שלאחר מכן, העלילה של 'גרימוס' פשוטה להפליא. היא עוסקת באינדיאני צעיר משבט אקסונה המבודד, ששמו (אחד משמותיו, בכל אופן) הוא ''נשר מנפנף בכנפיו''. חייו של נשר קשים ובודדים – הוא מנודה מהשבט שלא באשמתו, כשרק אחותו נותרת לשמור עליו – והופכים לקשים עוד יותר כשהאחות יוצאת לדרכה העצמאית עם אדם מסתורי בשם סיספי, אותו פגשה בעיר, ומשאירה לנשר רק שני שיקויים, צהוב וכחול: האחד מעניק חיי נצח, והשני מוות. נשר אינו יכול לשהות עוד בקרב השבט, ועל כן הוא שותה את צרי החיים הצהוב ויוצא לשיט מסביב לעולם שנמשך שבע מאות שנים. בסופו של דבר הוא אינו יכול לשאת עוד את חייו ומנסה להטביע את עצמו. גופו חסר ההכרה נסחף אל חופו של האי קאף, שם מוצאים אותו שני קשישים משונים שחיים בקרבת מקום, ההוגה הטרחני וירג'יל ג'ונס ושותפתו-לחיים דולורס או'טול. בנקודה זו, אגב, נפתח הספר עצמו, כאשר קורות החיים של נשר ושל הדמויות אחרות נחשפים לאיטם בהמשך.

האי קאף, כך מסתבר, הוא מקום מושבם של בני אלמוות רבים, אך פרט לדולורס ולוירג'יל, כולם מתגוררים בעיר ק' שנמצאת במעלה הר. הדרך לק' אינה פשוטה כפי שהיא נראית, מכיוון שככל שמעפילים בהר כך מתגבר אפקט גרימוס המסתורי, מין זמזום מטריד שחודר למוחו של האדם ומטריף את דעתו. וירג'יל עושה כל שביכולתו להניא את נשר מכוונתו להגיע לק', אך כשהוא מבין שלא יצליח לעשות זאת, הוא מחליט להתלוות אליו, להדריך אותו ולסייע לו במאבק הפנימי הנורא המצפה לו. ההתמודדות קשה, כצפוי, ומתערב בה גם יצור מסתורי חובב פילוסופיה, אלא שבכוחות משותפים מצליחים השניים להתגבר על הקשיים ולהגיע לק'. שם הם מגלים שההתמודדות האמיתית רק התחילה, שכן וירג'יל נאלץ להתייצב מול עברו הכאוב, והעיר כולה – אשר פיתחה שגרת חיים שנשארה קבועה במשך מאות שנים – נלחמת בכל כוחה נגד נשר הזר, המאיים למוטט את המבנה החברתי הקיים בעצם הופעתו, בהתאהבותו בשתי נשים נשואות במקביל ובנחישותו לפענח את הסוד של גרימוס. במקביל מגיעה לאי דמות עוינת נוספת מעברו של נשר, והגיבורים, העיר ק' והאי קאף עצמו נעים כולם באורח בלתי נמנע לעבר חורבנם הסופי עם חשיפת כל הסודות, ובראש ובראשונה סודו של גרימוס.

טביעת ידו המוכרת של רושדי ניכרת בכל דפי הספר. משחקי מילים מופלאים יותר או פחות, שהנם בלתי ניתנים לתרגום, שזורים בכל רמות הסיפור: החל באנגראמות צופנות-סוד ועמוסות בסמליות וכלה בפלינדרומים ובבדיחות גסות שיובנו רק על ידי תלמידי הדקדוק הלטיני. הדמויות גם הן מגוונות, סמליות, מאופיינות בחדות, לעתים טראגיות ומשעשעות גם יחד. למעשה, כמה מהחלקים המעניינים ביותר בספר כולו עוסקים בדמויות המשנה המאכלסות את העיר ק' ואת שני המוסדות העיקריים שבה, המסבאה ובית הזונות. רושדי מנווט בהצלחה, לרוב, בין אנקדוטות מרנינות (כדוגמת אלה העוסקות בצייד פקנפאו, שמספר במשך שנים בדיוק את אותו הסיפור על אודות מאבקו נגד ביגפוט המפורסם, ושותפו-לשתייה שמוכן לנסות כל דבר פעמיים) לבין אבחנות פסיכולוגיות קודרות ועמוקות.

מצד שני, 'גרימוס' לוקה בבוסריות מסוימת, שקשה להתעלם ממנה ושמעיבה על חוויית הקריאה. כך למשל נקודת המבט, המרצדת מדי פעם בין גוף ראשון לגוף שלישי בלי סיבה טובה, או התחכמויות נלוזות שמקומן הראוי הוא עמוק בפח הזבל של כל כותב שמכבד את עצמו (נוסח ''אני גר בעיר ההפוכה 'ביבא לת' שבמדינת 'לארשי'!''). שגיאות בסיסיות אלה, כשהן משולבות בסגנונו המורכב-ממילא של רושדי, מודגשות ומרגיזות עוד יותר. גם המעברים בין העלילה המרכזית, עלילות המשנה וסתם הגיגים צורמים לעתים ומפריעים לרצף הקריאה.

'גרימוס', אם כן, אף על פי שסיפור המסגרת שלו הוא מדע בדיוני קלאסי ממש, אינו ספר פשוט לקריאה, וההמלצה עליו – והוא אכן מומלץ – מסויגת. במיוחד יש להרחיק ממנו כל קורא שמחפש קריאה ''ז'אנרית'' או שמעוניין להכיר דרכו את כתיבתו של רושדי. לעומת זאת, חובבי רושדי וקוראים שסגנון ושפה יקרים להם מספיק כדי לסלוח על פגמים אחרים ימצאו בו, כאמור, חוויה מיוחדת שאינה דומה לשום דבר אחר.



Grimus (גרימוס)
מאת סלמן רושדי
הוצאה: Modern Library
319 עמודים



הרון וים הסיפורים

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
לא כזה לא צפוי  (חדש)
מיכאל ג יום שלישי, 07/11/2006, שעה 9:20
''האדמה מתחת לרגליה'' עוסק ביקום עם היסטוריה אלטרנטיבית ומתקרב מאוד למד''ב לקראת סופו. רושדי תמיד היה בשולי הז'אנר, והמאגיות שלו בהרבה מקרים יותר, איך להגדיר את זה, מערבית ורציונלית - עם ניחוח ''מדעי'' - מהראליזם המאגי הלטיני.
   כתוב תגובה
GRIMUS  (חדש)
מיכל שבת, 27/06/2009, שעה 18:11
האם הספר תורגם פעם לעברית?
אם כן, איך הוא נקרא?
תודה
מיכל
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.