על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0  
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2  
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4  
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2  
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4  
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12  
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11  
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4  
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11  
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1  
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0  
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5  
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3  
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4  
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8  

15 אלף תאי מוח על שבב אלקטרוני
מאמרים / אהרון האופטמן
יום שני, 24/12/2001, שעה 14:03

על טלפתיה טכנולוגית ועוד השלכות מרחיקות לכת של המחקר על ממשקי מחשב-מוח


גרסה מקוצרת במקצת של מאמר זה פורסמה בעיתון הארץ, 24/12/2001


האם אתם יכולים, בכוח המחשבה בלבד, להזיז סמן או להקליד על צג מחשב? או לגרום לרובוט לבצע פעולה מסוימת? בספרות הבדיונית זה נקרא ''טלקינזיס'' (הזזת עצמים מרחוק), והיו גם לא מעט שרלטנים שייחסו לעצמם יכולת מופלאה זאת. אך זה בדיוק מה שיכול לעשות - בעזרת טכנולוגיה מתאימה - מר קאתל או'פילבין, תושב לונדון הלוקה בשיתוק מלא. חיישנים בכיפה מיוחדת שהוא חובש על ראשו קולטים את הגלים האלקטרומגנטיים המתחוללים במוחו, ותוכנת מחשב מפענחת ומתרגמת אותם, לאחר אימון מייגע, לפקודות הקלדה פשוטות. באוניברסיטת דיוק בארה''ב אומנו קופים להזיז, ע''י חשיבה בלבד, זרועות של רובוטים. לתחום מחקר מרתק זה, ''ממשק מחשב-מוח''. יש גם שמות ברוח עתידנית יותר, המדיפים ניחוח מפתה של מדע בדיוני: ''ביוניקה'' (שילוב ביולוגיה ואלקטרוניקה) או ''סימביוניקה'' (כנ''ל בתוספת המילה ''סימביוזה''). כמו הרבה רעיונות עתידניים, גם חזון הסימביוניקה אינו ממש חדש. הוא מסתובב בחלל האויר עשרות שנים, אך הצגתו המסודרת הראשונה התקיימה, ככל הנראה, בכנס שהתקיים בקנדה בשנת 1980, בו תואר חזון של ''מגבירי אינטליגנציה'' המקושרים באופן פיסי או אלחוטי אל המוח. ביצירות מדע בדיוני מתקנים כמו ''כיפת מוח'' ודומיהם (המאפשרים למשתמש בהם ללמוד כל דבר באופן מיידי או ''להכנס'' לעולם וירטואלי שייתפס ע''י המשתמש כאמיתי לחלוטין) הפכו כמעט לקלישאה. די אם נזכיר סרטים פופולאריים כמו ''זיכרון גורלי'' או ''אקזיסטנז'', שלא לדבר על שפע של ספרים וסיפורים.

ממשק מוח-מחשב המאפשר הקלדה ''בכוח המחשבה'' פותח במטרה
לסייע לבעלי מוגבלות פיסית קשה (מקור: מרכז JRC של האיחוד האירופי)

בסקר ''דלפי'' (בו קבוצת מומחים קובעת עמדה לגבי התפתחויות עתידיות) שערך המרכז הבינתחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית באוניברסיטת ת''א עבור משרד המדע, התייחסה אחת השאלות לפיתוח יכולת טכנולוגית לקליטה ופיענוח המידע האגור במוח אנושי. מתי תפותח יכולת כזו, לדעת המומחים? לא לפני שנת 2015, וככל הנראה בסביבות 2030. בסקרי ''דלפי'' שנערכו ביפאן ובגרמניה התקבלו הערכות דומות למדי (אם כי מומחים אחדים טענו שהדבר לא יתממש לעולם). כלומר, חלק ניכר מהמומחים מעריכים שתוך כ-‏28 שנים, אולי פחות, תהיה לנו טלפתיה מעשית. לא זו המתוארת בסיפורים בדיוניים או דיווחים מפוקפקים על אנשים ''קוראי מחשבות'', אלא טלפתיה טכנולוגית באמצעות מכשור הקולט את האותות האלקטרומגנטיים של הפעילות המוחית ומפענח אותם.
ארתור סי קלארק, אגב, שתאר אף הוא ממשקי מחשב-מוח באחדות מיצירותיו, התנבא בשנת 1959 (בספר העתידנות שלו ''פני העתיד''), שבסביבות שנת 2055 יפותח מכשור הקרוי “Memory Playback”.
המרחק בין ''תרגום'' אותות מוחיים ע''י מחשב לפעולה פשוטה יחסית כמו הקלדת אות לבין זיהוי מושלם של כל המחשבות והזכרונות האגורים במוח הוא אדיר. מה גם שאנחנו עדיין רחוקים מהבנת האופן בו המוח לומד, זוכר וחושב. אבל המחקרים הנעשים בתחום מצביעים על כיוונים עתידיים מרתקים.
במספר מעבדות בעולם עובדים מדענים על יצירת ממשק ישיר בין תאים חיים, לרבות תאי מוח, עם שבבים אלקטרוניים. למעשה, הם עובדים על יצירת קיבורג (אורגניזם קיברנטי) - הכלאה של יצור ביולוגי עם מערכת אלקטרונית (או אלקטרו-מכאנית) - מושג הנפוץ אף הוא באופן שגרתי למדי בספרות מדע בדיוני. על התפתחות חשובה בתחום זה דיווחו לאחרונה מדענים ממכון מקס פלאנק בגרמניה, שיצרו התקן כלאיים אמיתי של תאי מוח (בשלב זה לא של אדם, אלא של חילזון) עם שבב סיליקון. 20 נוירונים חוברו אל 20 טרנזיסטורים זעירים שעל השבב האלקטרוני. הישג נחמד כשלעצמו, אך זה לא הכל: בתגובה לגרוי חשמלי, הרכיבים הביולוגיים והאלקטרוניים תיקשרו ביניהם, והנוירונים פיתחו קשרים פיסיים זה עם זה (סינאפסות) כפי שזה קורה באופן טבעי במוח (במוח אדם יש כ-‏100 מיליארד נוירונים המקושרים זה לזה ברשת מורכבת להפליא של סינאפסות). בשלב הבא מתכננים המדענים ליצור רשת כלאיים קיברנטית כזאת שתכיל 15000 נוירונים. המשמעויות של ''שבבים נוירוניים'' כאלה הן מרחיקות לכת, אולי ספקולטיביות: החל מאמצעים חדשניים לחקר תפקוד המוח, דרך שבבים המתקנים אזורים פגועים במוח (אולי פתרון למחלת אלצהיימר, למשל) ועד למוח כלאיים אלקטרוני-ביולוגי שלם ומתפקד.

נוירונים של חלזון משולבים בשבב סיליקון, בהגדלה של פי
כמה אלפים (מקור: מכון מקס פלאנק)

פרופסור קווין וורוויק מהמחלקה לקיברנטיקה מאוניברסיטת רדינג בבריטניה החליט בשנת 1998 להפוך למעין קיבורג חלוצי (וגם לזכות בהמון פרסום ורעש תקשורתי): הוא השתיל בזרועו שבב אלקטרוני, שתיקשר עם מחשב חיצוני ועם מכשירים שונים. לאמיתו של דבר עד כאן לא היה בכך משהו מיוחד (למרות התהודה הרבה שעורר הפרויקט באינטרנט), שהרי אין הבדל מהותי בין שבב ב''כרטיס חכם'' שאפשר להחזיק בכיס לבין שבב המושתל בגוף. וכבר קשה להתפעל בימינו מדלת הנפתחת כשהיא מזהה את הפרופסור ומברכת אותו בבוקר טוב. אבל כעת מתחיל השלב המעניין יותר של הניסוי - השבב החדש המושתל בזרועו של ורוויק מחובר לתאי העצבים שלו. כך תתבצע תקשורת, באמצעות השבב, בין מערכת העצבים לבין מחשב חיצוני. פרופסור וורוויק מתוכנן גם ''העברת תחושות'' בינו לבין בת-זוגו, שבזרועה יושתל שבב דומה. גם זה אולי שלב נוסף לקראת ממשק ישיר בין מוח ומחשב.

האיש שרוצה להיות ''קיבורג'' - פרופ' קוין וורוויק במעבדתו,
מוקף רובוטים ומחזיק בידו את השבב המושתל בזרועו.

רודני ברוקס, מנהל המעבדה לאינטליגנציה מלאכותית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ((MIT, צופה בעתיד התמזגות הדרגתית בין יצורי אנוש לבין ''שתלים אינטליגנטיים'', בתהליך שיוביל עד למצב שבו ההבדל בין השניים (בין שתי צורות אינטליגנציה, אם תרצו) יהפוך לחסר משמעות הן מבחינה פיסיולוגית והן מבחינה פילוסופית. היתה לו התבטאות חביבה בנושא זה: ''בעתיד, אנחנו נהפוך למכונות של עצמנו.''

מדענים העובדים על פיתוח רכיבים אלקטרוניים המיועדים להתממשק עם מערכת העצבים האנושית נמנעים בדרך כלל מלהיסחף לתחזיות בנוסח המדע הבדיוני, ומעדיפים לדבר על ישומים רפואיים כמו טיפול במחלת אלצהיימר וסיוע לנכים להפעיל באופן טבעי אברים תותבים או לתפעל מכשירים שונים ''בכוח המחשבה''. אלה יעדים חשובים מאד, כמובן, אך חשיבה עתידנית יותר מצביעה על אפשרויות מרחיקות לכת הרבה יותר. הדבר דומה למחקר בהנדסה גנטית - ישומיו ה''רגילים'' (המוצגים בדרך כלל ע''י החוקרים בתחום) הם טיפול במחלות תורשתיות, אך הכיוונים המרתקים יותר (והשנויים במחלוקת) הם שליטה בתכונות פיסיות ומנטליות, שכפול גנטי וכדומה. כך גם לגבי ממשקי הסימביוניקה העתידיים. נראה כי המהפכה הפוטנציאלית הטמונה בהם עולה בעוצמתה על זו של המהפכה הגנטית. מדוע? נניח שתושג הבנה מלאה של מנגנוני הלמידה והזכרון של המוח מצד אחד, וזיהוי מלא של אותות פעילות מוחית מצד שני. במצב זה לא קשה לדמיין ממשק מוח-מחשב אולטימטיבי שיאפשר, בסופו של דבר, מעבר מידע מדויק, דו-כיווני, בין מוחות למחשבים (ובין מוח אחד למוח אחר), כפי שאנו מעבירים היום בקלות מידע ממחשב למחשב. כאשר ניתן יהיה להעתיק את כל המידע ממוח למחשב, או למוח אחר, נוכל לא רק ''לטעון'' את המוח במידע רצוי (כמו שליטה בשפה זרה, או התנסות בחוויות וירטואליות כיד הדמיון הטובה עליכם), אלא גם ליצור חיי אלמוות בפועל, וגם שכפול אפשרי של אישיות. שהרי אישיותו והוויתו של האדם (יש שיאמרו ''נפשו'') מתבטאים במידע המאוחסן במערך של תצורות אלקטרו-כימיות בתוך מעבד ביולוגי הקרוי ''מוח''. אם ניתן יהיה להעתיק מידע זה, הוא יוכל להתקיים ולהשתחזר גם בתוך מעבד אחר - ביולוגי או לא. ואם המידע ממוחו של אדם חי יועתק, נניח, למוחו של אדם שמת מוות קליני, נקבל למעשה שני העתקים של אותה אישיות. יהיה די מוצדק לקרוא לזה ''גלגול נשמות טכנולוגי''. הבעיות האתיות הקשורות בשיבוט בני אדם מתגמדות בהשוואה לשאלות הקשות שתעורר הטכנולוגיה של העתקת מוחות. מתי שהוא במאה ה-‏21 תצטרך האנושות להתמודד גם עם שאלות אלה.

רשת של נוירונים ביולוגיים על שבב סיליקון, מקושרים
לטרנזיסטורים זעירים. הנוירונים פיתחו סינפסות כמו במוח
ביולוגי. אולי צעד לקראת שתלים של ממשק מחשב-מוח.
(מקור: מכון מקס פלאנק)





המחקר במכון מקס פלאנק - כתבה
מכון מקס פלאנק - דווח על המחקר הנ''ל
ממשק מוח-מחשב - מאמר
קווין וורוויק - אתר הבית
פרופ' קיבורג (סליחה, וורוויק)

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
זה מזכיר לי את הסרט  (חדש)
יוני יום שני, 24/12/2001, שעה 15:17
''עד סוף העולם''. ספוילר.
בסרט הזה ממציאים, כזכור, מכשיר שמקליט את החלומות של מי שמחובר אליו. הבעיה היא שהאנשים מתמכרים לצפייה בחלומותיהם במשך היום ומפסיקים לתפקד.
   כתוב תגובה
חילזון קיבורג?  (חדש)
שלמקו יום שני, 24/12/2001, שעה 15:33
החילזוןם השווה מיליונים! יכול לרוץ מהר יותר מכל חילזון אחר- מטר שלם לשנייה!
   כתוב תגובה
חילזון קיבורג?  (חדש)
מבקר העולם יום שני, 01/12/2003, שעה 16:55
בתשובה לשלמקו
WOW, חילזון שמסיים מטר שלם לשנייה !!
מה קורה לכם - השתגעתם לגמרי ?
למה להשקיע בחלזונות, כשאפשר להשקיע באדם !!!
וחוץ מזה, חילזון לא מרוויח ממהירות כזו !!
אבל בני אדם - כן !
בני אדם למדו לרכב על סוסים, יצרו מכוניות,רכבות, מסוקים, מטוסים - למה ?
לא בשביל להריץ חלזונות לאולימפיאדה !!! נכון ?
בשביל להקל על ההתניידות שלנו, בני האדם !!
   כתוב תגובה
מאמר מרתק  (חדש)
גל יום שני, 24/12/2001, שעה 17:03
לא הייתי מודע לכך שהמחקר בכיוון הזה כלכך מפותח.
לעניין הממשק מחשב מוח: לא תיארתי לעצמי שיש הבדל משמעותי בגלי המוח כשאנו חושבים על אותיות נפרדות. אבל אם זה עובד, אז עובד. שלום QWERTY (או כל מקלדת אחרת, אם כבר).
בסופו של דבר באמת יהיו בני-אדם שיהיו רק ראש שמחובר למחשב, כמו בספרות המד''ב הישנה והטובה :-)

לעניין המחקר במכון מקס פלאנק: מאוד מעניין. זה שהנוירונים יצרו סינפסות ביניהם זה לא מפתיע אותי בכלל. אבל העובדה שהגירוי החשמלי הועבר לטרנזיסטור זה כבר יותר מרשים אותי.
בהנחה שהמחקר בכיוון הזה יתקדם, ונאמר שנגיע לשלב של ייצור תעשייתי של שבבים ביו-אלקטרוניים, ישנה בעיה שמטרידה אותי והיא שכל שבב יהיה בעצם שונה מכל שבב אחר. הרכיבים האלקטרוניים יהיו כמובן זהים בכל השבבים. אך מה על הרכיבים הביולוגיים? נאמר שיש לנו רכיב עם, לשם הפשטות 10 תאי עצב. יש המון המון אפשרויות ליצירת סינפסות בין התאים לבין עצמן ובין התאים לבין הרכיבים האלקטרוניים. אני לא אומר שלא ניתן לשלוט על זה. להיפך, רק לאחרונה שמעתי הרצאה שם דיברו על חלבונים שונים שפועלים כמעודדים/דוחים יצירת סינפסות במקום המתאים, לפי מפל ריכוזים. אבל זה נראה לי משימה מאוד קשה לשלוט על 10 תאים, שלא לדבר על 10000, למשל.
בעיה נוספת לגבי רכיבים ביולוגיים, ברורה הרבה יותר , היא כמובן שצריך לדאוג להם למזון, חמצן, פקטורים שימנעו מוות וגדילה יתירה, טמפרטורה (חשוב לגבי תאי יונקים, פחות לגבי תאי רכיכות), סטריליות [מאוד חשוב] ועוד.
בהמשך לנקודה זו - כיצד תנאים אלו ישפיעו על פעילות הרכיבים האלקטרוניים לאורך זמן? האם החמצן או מולקולות אורגניות שונות (כמו חומצה לקטית, לשם הדוגמה) יגרמו לקורוזיה של הרכיבים האלקטרוניים?
כך שעולה השאלה מהו משך החיים של רכיב ביו-אלקטרוני לא רק מהצד הביו, אלא גם מהצד האלקטרוני.

אבל לסיכום - מאגניב!
   כתוב תגובה
תודה! על השאלות הנכבדות שלך...  (חדש)
אהרון ה. יום שני, 24/12/2001, שעה 18:04
בתשובה לגל
יוכלו בוודאי אנשי מכון מקס פלאנק לענות טוב ממני.
אבל אם אתה שמעת הרצאה, אז גם אני שמעתי הרצאה, לא בדיוק על זה אבל די קשור. בכנס על ננוטכנולוגיה (אלא על מה) לפני כשבועיים, סיפר פרופ' אורי סיוון מהטכניון על הדרך המבטיחה ביותר, לדעתו, לבנות מעגלים ננו-אלקטרוניים מורכבים: להשתמש במולקולות DNA כתבנית, ולתת למעגל, על כל המכלול הסבוך של החיבורים בין האלמנטים השונים, לצמוח ולהתפתח בתהליך אבולוציוני.
הוא כבר הצליח לעשות במעבדה דברים כאלה, ומחקרים דומים נעשים גם במעבדות אחרות בעולם.
לא הפריע לו, כנראה, שהמעגלים לא יהיו זהים לגמרי זה לזה. וכי למה שזה יפריע? זרם צריך לעבור מנקודה אחת לאחרת, לא תמיד חשוב בדיוק דרך איפה (אני מקווה שאני לא מדבר שטויות).
על כל פנים, מעגלים אלקטרוניים ש''מרכיבים את עצמם'' הם חלק מההבטחות של הננוטכנולוגיה המולקולרית העתידית.
   כתוב תגובה
אני לא יודע לגבי ההשלכות  (חדש)
Dragoran יום שני, 24/12/2001, שעה 20:10
בתשובה לאהרון ה.
הביולוגיות, אבל באלקטרוניקה זה משנה מאד לאן זרם החשמל הולך!
מספיק ששהתנגדות תהיה שונה קצת בשביל שהתוצאה תהיה שונה לגמרי...
   כתוב תגובה
אני לא יודע לגבי ההשלכות  (חדש)
כליל נאורי יום שלישי, 25/12/2001, שעה 18:08
בתשובה לDragoran
גם באלקטרוניקה יש אקראיות כלשהי ברמת האיכות של מעבדים שונים מאותו האצווה. כמו בגידולים חקלאיים, בעצם. אם מדובר באצווה של יע''מים, אז הטובים ביותר ימכרו במהירות שעון גבוהה, בעוד שאלה הרגישים יותר ימכרו במהירות שעון נמוכה יותר, הכל לפי הסיבולת הפרטית של כל אחד לתדירויות השונות.
   כתוב תגובה
אוקי, אנסה להבהיר את הבעיה שלי:  (חדש)
גל יום שני, 24/12/2001, שעה 21:18
בתשובה לאהרון ה.
בניגוד לרכיבים אלקטרוניים, בהם אתה יודע בדיוק לאן מתחבר מה, במעגלים ביולוגיים זה יהיה כל פעם שונה. כשאומרים ''15000'' תאים, זה בערך. זה יכול להיות 14500, או 16000. וכל תא יכול ליצור מאות אם לא אלפי סינפסות. השונות בין שבב אחד לאחר תהיה אדירה!
כמו שאני רואה את זה, אם אי פעם יגיעו למצב בו אכן ייצרו ביושבבים כאלו, יצטרכו לכייל (או אולי לאמן/ללמד) כל שבב בנפרד כדי לקבל את התגובות הרצויות.
זה נראה לי לא-כדאי מבחינה מסחרית.
   כתוב תגובה
הטענה בהרצאה ששמעתי,  (חדש)
אהרון ה. יום שלישי, 25/12/2001, שעה 9:05
בתשובה לגל
(אותה הזכרתי בתגובתי הקודמת) היתה שהכיוון הביולוגי כדאי דווקא מהשיקול הכלכלי. הבעיה המרכזית בבניית רכיבים מולקולריים (בננו-אלקטרוניקה העתידית) היא המורכבות האדירה: יודעים איך לבנות טרנזיסור מולקולרי, אך לא איך לקשר סבך של מיליארדים כאלה. הטכנולוגיה הקיימת היום במיקרואלקטרוניקה אינה מתאימה לזה, וגם אם ישכללו אותה לשם כך היא תהיה יקרה מדי. הביולוגיה אמורה לתת פתרון זול יותר. כך לפחות טוען פרופ' סיוון ומדענים אחרים שהם חסידי הנתיב הביולוגי אל הננואלקטרוניקה המולקולרית.
   כתוב תגובה
זול יותר וקל יותר- כן,  (חדש)
שלמקו יום שלישי, 25/12/2001, שעה 16:19
בתשובה לאהרון ה.
אבל לא אמין. בביולוגיה אי אפשר לחזור בדיוק על התוצאות של קודם, במיוחד לא ברמת הדיוק הנדרשת מאלקטרוניקה. מה שנקבל יהיו מחשבים עם, באופן מפתיע, אישיות שונה לכל מחשב- תלוי בדרך בה יקשרו הסינפסות. כך שנקבל מחשבים חזקים במיוחד, אבל לא מאד מדויקים- מה שנכון בשבב אחד לאו דווקא יהיה נכון בשבב אחר, ויהיה צורך לכייל כל שבב מחדש אחרי הגדילה.
   כתוב תגובה
בדיוק לזה התכוונתי.  (חדש)
גל יום שלישי, 25/12/2001, שעה 16:41
בתשובה לשלמקו
אישיות שונה לכל שבב.
וגם, מכיוון שמדובר בתאים חיים שגדלים/מזדקנים/מתים, יש סיכוי שהאישיות של השבב תשתנה במשך הזמן.
   כתוב תגובה
תמיד אמרתי  (חדש)
שלמקו יום שלישי, 25/12/2001, שעה 16:51
בתשובה לגל
שלמחשב שלי יש אישיות. הוא מעלה את הקושי של משחקי הסוליטייר, הוא עושה דברים בעצלתיים ברקע ורק כשאני מסתכל עליו הוא עובד כמו שצריך, הוא אוכל לי הדפסות כשאני הכי צריך אותם ומרסק לי תוכניות רק בשביל הכיף... לפחות עם מחשב ביולוגי, למחשב שלי באמת תהיה אישיות...

רגע, אז זה אומר שנצטרך להתייחס למחשבים בנימוס?
   כתוב תגובה
אני מבין שזו הסיבה שבני אדם...  (חדש)
אהרון ה. יום שלישי, 25/12/2001, שעה 17:49
בתשובה לשלמקו
(שכידוע אינם אלא אוסף של אלמנטים ננו-ביולוגיים) אינם אמינים. וגם שונים זה מזה.
לפחות תהליך ייצורם זול, נעים, ואינו מחייב ידע הנדסי מיוחד...
   כתוב תגובה
נעים?  (חדש)
ice princess יום שלישי, 08/01/2002, שעה 16:44
בתשובה לאהרון ה.
לידה זה נעים? לדעתי, לידה זה כמעט כל דבר *חוץ* מנעים.
ואחת הבעיות הנפוצות בעולם היא שלא צריך שום ידע מיוחד ושום הכשרה בשביל להיות הורים...
   כתוב תגובה
אמת ויציב, אך...  (חדש)
אהרון ה. יום רביעי, 09/01/2002, שעה 10:13
בתשובה לice princess
הכוונה בדברי (שנאמרו בנימת הומור, למי שלא שם לב), היתה ל''תהליך ייצור'' שאינו מחייב ידע הנדסי, והמתרחש (בדרך כלל) כתשעה חודשים לפני הלידה.
   כתוב תגובה
''לידה היא כמו הרעלת סלמונלה''  (חדש)
שלמקו יום רביעי, 09/01/2002, שעה 10:35
בתשובה לאהרון ה.
צריך להשקיע יותר בשביל שהיא לא תקרה...
   כתוב תגובה
לבשל את הביצים יותר זמן, למשל?  (חדש)
גל יום רביעי, 09/01/2002, שעה 11:04
בתשובה לשלמקו
   כתוב תגובה
=:-0  (חדש)
Boojie שבת, 12/01/2002, שעה 21:26
בתשובה לגל
   כתוב תגובה
זה תהליך הייצור???  (חדש)
Boojie שבת, 12/01/2002, שעה 21:22
בתשובה לאהרון ה.
זה בקושי שלב התכנון. תהליך הייצור נמשך תשעה חודשים והוא קשה ומייגע, ושחרור המוצר המוגמר לשוק כרוך בתהליך קשה, מייגע וכואב עוד יותר, אם כי קצר בהרבה.
אפשר לסמוך על גבר שמבחינתו תהליך הייצור של אדם יהיה כרוך רק בעונג ולישון...
:-P
   כתוב תגובה
הרסתם לי את תחושת המקוריות  (חדש)
alonwho@what יום רביעי, 26/12/2001, שעה 15:21
הבעיה הגדולה בתחום הזה לדעתי, היא הרצון של הגוף לדחות גופים זרים, כמו לב מלאכותי ודומיו. מערכת העצבים, כשפת ביטים, צריכה להיות מתורגמת, מובנת על ידי האדם. אי אפשר לדעת מתי תהיה פריצת דרך משמעותית. אבל הטכנולוגיה כשלעצמה לא תוכל לעמוד לבד. אין ספק ששאלות מוסריות יעמדו על הפרק, כמו גניטיקה.

בכל מקרה אני ממליץ בחום לקרוא את הסיפור שחשבתי שהוא מקורי, אבל לא.
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.