על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2  
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3  
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1  
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4  
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0  
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13  
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 4  
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2  
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות

סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4  
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5  
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8  
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1  
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22  
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15  
מפלצות בע''מ
סרטים / רז גרינברג
06/02/06
תגובות: 4  

דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
יום שלישי, 03/10/2006, שעה 9:07

ארצות הברית כפי שכמעט היתה: 'C.S.A. – The Confederated States of America'


סרטים מוקומנטרים (Mocumentary) הם סרטי תעודה ''מזויפים'' – הם בנויים כסרטי תעודה אך מספרים סיפור מומצא. הידוע שבסרטים אלה הוא ככל הנראה 'ספיינל טפ', סרט מצחיק עד דמעות העוקב אחר קורותיה של להקת רוק שלא הייתה ולא נבראה. 'C.S.A. – The Confederated States of America' הוא, להבדיל, היסטוריה חלופית קלאסית. זהו סרט תעודה כביכול ש''הופק'' על ידי רשת טלויזיה בריטית ואשר מתאר את ההיסטוריה של ארצות הברית במאה וחמישים השנים האחרונות, מאז מלחמת האזרחים. אך בעולם בו נוצר 'C.S.A.' מדינות הדרום הן שניצחו, ולכן במקום ארצות הברית של אמריקה קמה מדינה בשם ''ארצות הקונפדרציה של אמריקה''.
הסרט בנוי כתוכנית טלויזיה לכל דבר ועניין, כולל פרומו, חברה המעניקה חסות ופרסומות מפעם לפעם. יתרה מכך, הסרט בנוי במתכונת סרטיו של קן ברנס, אחד מיוצרי סרטי התעודה החשובים ביותר בשנים האחרונות. זוהי מחווה מודעת ומכוונת, אחת מני רבות המשובצות בסרט, והיא משרתת אותו היטב בשני מישורים – האחד הוא בנימת האירוניה העדינה שהיא משרה, והאחר הוא בהענקת אמינות.
ה''פרסומות'' מאפשרות ליוצר הסרט, קווין ווילמוט, לחדד את האירוניה עוד יותר. הן כלי נוח לחבר בין הצופה לבין הסרט ולהעביר לו מסרים באמצעות כלי מוכר. הן מעבירות את האווירה של ''קונפדרצית המדינות של אמריקה'' בעת עשיית הסרט, תוצר ההיסטוריה שאותה הוא מתאר. וכך אנו מוצאים את הפרסומות ל''סאמבו – גריז לסרנים'' ולרשת ''פונדקי מטבח הכושונים'' (''Coon Kitchen Inn'') ואת תשדירי המשרד לשמירה על טוהר הגזע, המצחיקים ומזעזעים בעת ובעונה אחת.
אפקט דומה של הפיכת ה-C.S.A. לנגישה ומוכרת לצופים משיג ווילמוט בשילוב קטעי סרטים ופרומואים לתכניות טלויזיה בסרטו. כך למשל אפשר למצוא בו גרסאות לתכניות מציאות על יחידה ללכידת עבדים בורחים או גרסאות של קומדיות מוכרות המותאמות להיסטוריה החדשה. כאלה הם גם הסרטים, שמאז ומעולם ביטאו את הלך הרוח האמריקאי. הגרסאות שהוא מביא לסרטי מלחמת העצמאות (בסגנון ''חלף עם הרוח'') או סרטי מלחמת העולם השניה למיניהם מצליחות להבהיר היטב את רוח התקופה שבה הם ''נעשו''.
חלקו האחרון של הסרט הוא המשעשע ביותר, אולי כיוון שהוא רומז להיסטוירה מוכרת יותר לרובנו. אי אפשר להתעלם מהמחוות הברורות לקלינטון, לפוליטיקה של השנים האחרונות ולתרבות הצריכה באמצעות הטלויזיה והאינטרנט של שנות התשעים והאלפיים.
כל המחוות האלה מתאפשרות תודות לתחקיר ולידע המעמיק של ווילמוט. התחקיר והיסודיות הם אלה המעניקים לסרט את עיקר אמינותו כהיסטוריה. כאשר הוא שם דברים בפיהם של מתנגדי עבדות כמו וויליאם לויד גאריסון ופרדריק דגלאס הם נשמעים אמינים והגיוניים במסגרת הפעילות המוכרת שלהם. כאשר הוא מתאר את השפעת השחורים על הספורט ועל המוסיקה בקנדה (שכן בקונפדרציה אסור לעבדים לעסוק בתחומים אלה), זה נשמע הגיוני. תיאור המגמות השמרניות של הקונפדרציה בשנות ה-‏80 בהחלט נראה מוכר למי שזוכר את תקופתו של רייגן.
אבל כאן טמון גם הקושי הגדול שבצפיה בסרט. כיוון שזהו סרט אמריקאי באופן מובהק, הוא עוסק בהיסטוריה אמריקאית ומניח שהצופה מכיר היטב אותה ואת התרבות האמריקאית. מי שלא יודע מהי הרקונסטרוקציה שלאחר מלחמת האזרחים (על סופה העגום) לא יוכל להעריך את גרסת הרקונסטרוקציה של ווילמוט. צריך להכיר את ה-NAACP כדי להבין מהו הארגון בעל שם זה המתואר בסרט. ידע לגבי מדיניות החוץ של טדי רוזבלט (בראשית המאה העשרים), מדיניות הפנים של פרנקלין דלנו רוזבלט (בשנות השלושים של המאה העשרים), התפיסה של Manifest Destiny וההשפעה של כל אלה על ההיסטוריה של ארצות הברית יהפוך את הצפיה למעמיקה הרבה יותר, ואת ההיסטוריה של 'C.S.A.' לאמינה יותר בעיני הצופה. ללא הידע הנ''ל, הצפיה עלולה להיות מעט מייגעת ותלושה.


נדרשת סבלנות כדי לצפות ב-'C.S.A.'. זהו סרט תעודה היסטורי, כביכול, והוא מתנהל בקצב של סרט תעודה היסטורי. יש בו קטעים מצחיקים מאד, אבל לא מדובר בקומדיה וחלק מהבדיחות דורשות תשומת לב ואפילו צפיה שניה. החלק האחרון שלו יותר קצבי ו''מותח'', אבל לשם כך יש לצפות בשעה שלפניו. הסרט מציג גרסה חלופית של ההיסטוריה האמריקאית, אבל כדאי לצפות בו מתוך ידיעה של ההיסטוריה האמיתית. הוא שווה את ההשקעה. גם אם אתם לא מכירים את ההיסטוריה הזו, גם אם לא תבינו את כל המחוות וההתייחסויות בסרט, כדאי מאד לצפות בו, כי מדובר באחת מיצירות ההיסטוריה החלופית הטובות ביותר בהן נתקלתי.



הסרט 'C.S.A. – The Confederated States of America' יוקרן במסגת פסטיבל איקון 2006, ביום ג', 10 באוקטובר, בשעה 22:00 וביום ד', 11 באוקטובר, בשעה 14:00.



C.S.A.
איקון 2006

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
עוד כמה דברים על הסרט  (חדש)
kenny יום שישי, 13/10/2006, שעה 12:15
להלן הרחבה של דברים שאמרתי בהרצאה שלי באייקון, ולכן אני מצרף אותם רק עכשיו.

עם כל השימוש הנכון שלו בהיסטוריה יש שלוש הנחות יסוד בסרט של וילמוט שהן בעייתיות.

האחת היא ההנחה שמדינות הדרום היו מסוגלות לנצח את מדינות הצפון. וילמוט טוען בסרט שכל מה שעמד בין מדינות הדרום לסיוע של צרפת ובריטניה היה ניצחון צבאי משמעותי אחד. אני לא משוכנע שזה נכון, ואני מטיל ספק בשאלה עד כמה סיוע כזה היה יעיל בהתחשב בפערי מרחק וזמן ובהתחשב באינטרסים המורכבים של צרפת ובריטניה.
שאלה פתוחה נוספת בהקשר זה היא האם לאחר הכיבוש הדרום היה מסוגל *לשלוט* בצפון.

ההנחה השנייה היא שהעבדות הייתה יכולה לשרוד בתנאים כלכליים משתנים. זוהי הנחה בעייתית ואם תקראו את הביוגרפיה של ג'ורג' וושינגטון שחיבר אליס (שיצאה בעברית לפני חודשים מעטים) תוכלו להיווכח בבעייתיות הכלכלית של אחזקת עבדים בקנה מידה גדול בכלכלה שאינה משק חקלאי המתבסס על גידול יחיד עתיר עבודה.
וילמוט מכיר בכך ומציע בסיס שונה לעבדות המאוחרת, בסיס אידאולוגי (''חלק מהיותנו אמריקנים'') שהוא מעניין מבחינה היסטורית – כבר נוכחנו בקורבנות שאנשים מוכנים להקריב על מזבח האידאולוגיה.

אבל הבעיה השלישית היא החמורה מכולן.
מלחמת האזרחים האמריקאית הייתה מלחמה על מידת העצמאות של המדינות באיחוד. מדינות הדרום חרטו על דגלן את העליונות של המדינה הבודדת על פני הממשלה הפדרלית, את העצמאות הגדולה ביותר האפשרית למדינות. זה היה מאפיין כה בולט של האידאולוגיה של המדינות בקונפדרציה שעוד בזמן המלחמה התעוררו קשיים בניהול הצבא ובגיוס משאבים לצורך הלחימה. בהמשך הסרט וילמוט מתאר את הקונפדרציה כמדינה יעילה מאוד, ולא מתייחס לשאלה קריטית – האם איחוד של מדינות שלהן נטייה כה חזקה לעצמאות, שמקדם באופן מוצהר את עצמאות המדינות, יכול להיות כה יעיל.
   כתוב תגובה
אני לא חושבת שיוצרי הסרט באמת חשבו שזה יכול היה להתרחש כך  (חדש)
יעל יום שישי, 13/10/2006, שעה 20:34
בתשובה לkenny
ואל תשכח גם שלמעט חריגה קטנה בדמותו של היטלר, הם די התעלמו מהחלק האירופי של מלחמת העולם השניה. כאילו היטלר לא יוצא בכלל למלחמה - מה שלא סביר בגלל המצב באירופה באותה תקופה. וזה היה יוצר עניין מוזר כשיפן - החברים של היטלר למלחמה, נלחמת עם ארה''ק - שגם הם חברים של היטלר.
בסוף לא הבנתי אם בעולם של CSA המלחמה באירופה היתה רק מגרמניה מזרחה בלי לערב את צרפת ובריטניה או לא. הם התעלמו מזה לחלוטין.
במצב עניינים כזה היטלר היה עלול להשתלט על חלקים גדולים של רוסיה ולהצליח להחזיק בהם. ומאחר שב''שנות השמונים'' היטלר עודנו חי (הוא מכונה ''ידיד המשפחה'' על ידי פונטרוי), כנראה זה מה שקרה (או שהוא בכלל לא יצא למלחמה - וגם זה לא כל כך הגיוני).

ולא בטוח שהם היו מצליחים לפתח את פצצת האטום בלי כל המדענים היהודים שברחו מהיטלר - מן הסתם בעולם של CSA ברחו לקנדה.

ועדיין - הסרט היה עשוי בצורה מבריקה ממש. והחברה המודרנית של ארה''ק היתה מפחידה בהיתכנות שלה - מבחינת הגזענות, העבדות ושטיפות המוח.

מי שלא ראה אותו באייקון - אני מאוד ממליצה לקחת ב DVD. הסרט מרתק.
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.