על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

כנס רובוטריקון 2010
חדשות / המערכת
30/06/10
תגובות: 0  
הכישוף היהודי הקדום
חדשות / המערכת
09/05/10
תגובות: 0  
הקרנת הסרט ''סוד קבור''
חדשות / המערכת
07/05/10
תגובות: 0  
טולקין מגיע לירושלים
חדשות / המערכת
05/05/10
תגובות: 0  
קומיקס, זהות ופוליטיה באירופה ובישראל
חדשות / המערכת
03/05/10
תגובות: 0  
החיים במטריקס
חדשות / המערכת
08/12/09
תגובות: 2  
מפגש עם אסף גברון בירושלים
חדשות / המערכת
23/11/09
תגובות: 3  
סדנת כתיבה חדשה
חדשות / המערכת
19/11/09
תגובות: 1  
אדום בעיניים
חדשות / המערכת
31/10/09
תגובות: 0  
הזוכים בתחרות הסייפייקו - בדיון 2009
חדשות / המערכת
13/06/09
תגובות: 11  
פגישה עם צלם האימפריה
חדשות / המערכת
07/06/09
תגובות: 0  
כאמ''י קיץ 2009
חדשות / המערכת
30/05/09
תגובות: 3  
פנטסי.קון - קול קורא להרצאות
חדשות / המערכת
27/05/09
תגובות: 0  
קול קורא לאירועים באייקון
חדשות / המערכת
23/05/09
תגובות: 10  
קול קורא לסיפורים: שמיים וארץ
חדשות / המערכת
21/09/08
תגובות: 5  

חלומות באספמיה 3
חדשות / בפלה
יום רביעי, 05/03/2003, שעה 1:09

גליונו השלישי של 'חלומות באספמיה' – כתב עת למד''ב ולפנטסיה: ביקורת


הרעיון שעמד במקורו של 'חלומות באספמיה' היה פאנזין – כתב עת זול לחובבים בלבד. מפה לשם יצא גיליון פאנזיני אחד, ולאחריו נפלה החלטה אצל העורכים להשקיע מעט יותר ולהוציא חוברת ''ממוסדת'' יותר, שתהיה גם מוצר מסחרי. החלטה זו היתה משמעותית לגבי מידת המאמצים שהושקעו בשיפור המוצר וגם מבחינת הפניה לקהל היעד. הצמיחה כללה לא רק התרחבות של החוברת (לכדי 144 עמודים בגיליון השלישי), אלא גם הקמת הוצאה, איסוף מנויים, הפצה בחנויות ספרים גדולות, מכירת עמודי פרסומת וגם – הישג נוסף – תשלום לכותבים.

היציאה החוצה עם הסיפורים, מעבר לפורומים באינטרנט ומעבר לסיפורים של ערבי חובבים, הפכה את 'חלומות' לנקודת ציון בתולדות המד''ב הישראלי. אחרי כתבי עת מיתולוגיים שלא שרדו, דוגמת ''פנטסיה 2000'', זו הפעם הראשונה שמתארגנת יוזמה רצינית וארוכת טווח לאגד סיפורי מד''ב ופנטסיה מקוריים.

לכן, כשחושבים על 'חלומות באספמיה', צריך לחשוב קודם כל על הילדים שהחוברת נתגלגלה לידיהם, שקוראים בה, אולי בפעם הראשונה, סיפור מדע בדיוני (ולא מוצאים שם את הארי פוטר). זה ההישג האמיתי שיוכל כתב העת לרשום לזכותו, והוא עשוי להניב פירות עם הזמן.

את הסיפורים, 25 במספרם מאז הגיליון השני, כתבו חברי קהילת המד''ב המקומית, וגם כותבים שמצהירים כי הם אינם קוראי מד''ב מושבעים. בכל חוברת מופיע סיפור מתורגם של סופר נודע: בגיליון השני היה זה פיליפ ק. דיק (וגם ''לקסיקון טרקי-סיטי'', המקטלג פגמים נפוצים בכתיבת סיפורי מד''ב). בגיליון הנוכחי מדובר בסיפור של שיין טורטלוט. כאן יש להזכיר כי עד עתה נפוצו סיפורים מתורגמים רק במסגרת אסופות אקראיות מאד של הוצאות הספרים הגדולות, או במגזין המקוון ''בלי פאניקה''.

ההיקף הנרחב של החוברת, כמו גם עומס העבודה עליו מעידים העורכים והלקטורים, מעלים שאלות לגבי היכולת לשמור על הרף הזה בעתיד. גם אם הסיפורים ימשיכו לזרום באותו קצב, עדיין יש לבחור, לערוך ולהגיה אותם. ברור שאין זמן לשבת עם כל כותב וכותב ולשפר את הטקסט יחד איתו, ולכן מצער לראות סיפורים שהיו יכולים להיעזר בשיפוץ מקיף יותר. כבר אמרתי את זה בהתייחס לגיליון השני: דווקא בגלל שרמת הסיפורים הממוצעת גבוהה למדי, חבל על כל שיפוץ קטן שלא מתבצע. טכנית, קשה לי לדמיין איך זה יעשה, וצריך רק לקוות שכאשר החוברת תתייצב מעט על הפורמט הנוכחי, יהיה מעט יותר אורך נשימה לעשות זאת, גם אם הדבר יצריך לפעמים החזרה של הסיפור לשולח עם בקשות לתיקונים מתאימים. חבל לא לנצל את ההזדמנות להפוך ''טוב'' ל''מצוין''.

כמובן שלא אצליח להתייחס לכל הסיפורים, כיוון שהם רבים מאד גם הפעם. ''חיזרים נושאי מתנות'' (של דוד כפרי, שהציג סיפורים שובי לב בגיליונות קודמים) חלש למדי, בעיקר בגלל שסיפור מסוג זה, המביא נקודות מבט שונות לאירוע של ביקור חייזרים, צריך להשען על בחירה דקדקנית מאד של השפה ועל התבוננות נוקבת, ארסית, בסוגי המדיה השונים. זה לא קרה כאן בצורה מספקת.

''שלום לתמימות'' מציג רעיון נאה, אבל כיוון שאין בו חדש מבחינת העלילה (ו''מוזיקת דם'' של גרג בר אף מוזכר בו במפורש כנקודת התייחסות), היה אפשר לעבוד יותר על היחסים בין הדמויות, על איפיונים אישיים שלהן (''סטודנט וחברו הטוב'' זה ממש לא מספיק) ועל סיום פחות פומפוזי.

בעיה דומה מופיעה ב''האם אנשים חולמים על כבשים?''. גם כאן הנושא שחוק והעלילה מוכרת, אבל היה אפשר להוציא הרבה טוב מהסיפור, שעוסק דווקא בהפיכה לאנושי, לו היה מתנקה מסטריאוטיפים טיפוסיים של ''גברי'' ו''נשי'' המעקרים את הדמויות מאישיותן. הדבר היה גם מסייע להבין את התפניות שבסוף הסיפור.

עניין בולט בחוברת, מבורך למדי, הוא הרקע הישראלי המופיע במרבית הסיפורים. לא עוד ''בוב וביל בחללית'' – מעתה ''מאיה ואני בדירה תל אביבית''. ניכר שהחיבור לכאן ולעכשיו הופך טבעי יותר ויותר. בכמה סיפורים שהופיעו בחוברות קודמות קושרו המד''ב והפנטסיה לארץ ישראל דרך סיפורים תנ''כיים או מיתוסים קדומים. בחוברת השלישית כבר יש נוכחות מסיבית של רחובות תל אביב (כמו ב''מכשפה'') ושל דמויות ישראליות באופיין ולא רק בשמותיהן (כמו ב''קטנטונת'').

סיפור ששילב בהצלחה מרובה בין מדע בדיוני לבין אקטואליה ישראלית מאד הוא ''רצפטורים'', שניחן באותה תכונה של הסיפור ''מכונת אהבה'' – הומור. לגבי ''רצפטורים'', גם אם קשה להאמין שכלי התקשורת הישראליים יציגו שאלות מדעיות ממוקדות כאלו, בכל זאת תחושת הטירוף הקל מחפה על הפגמים. ''מכונת אהבה'', מצדו, אינו חף מסטריאוטיפים, אבל דווקא בזה חינו.

אופן בחירת הז'אנרים מגוון, והסליחה עם כותבי סיפורי האימה והפנטסיה, שלא אתייחס אליהם בהרחבה, כיוון שאיני מתמצאת בז'אנרים האלה במידה מספקת. לגבי לשון הסיפורים – בגיליונות הקודמים ניכרה נטיה של כותבים ל''אנגרית'' (עברית מאונגלזת), להסברים ארכניים מדי ולשפה לא אחידה. יש לי תחושה שהעריכה משתפרת בתחום הזה.

מעבר לכך, המדורים בחוברת כוללים ביקורות ספרים, סרטים ואתרים הקרובים למד''ב, וכן חידות בנושא. למנויים מוצעים גם ספרים בהנחות ניכרות, עוד עניין הראוי לציון.

לפני כל סיפור זוכים הקוראים להקדמה אשר, למרבה הצער, היתה משעשעת הרבה יותר לו היתה מקוצרת בחצי לפחות. ראשית, בחוברת שיש בה כל כך הרבה מה לקרוא, ההקדמות הן טפל המכסה על העיקר. שנית, כאמור, בכתב עת שפונה לקהל הרחב אין מקום לז'אנר ''אסימוב מציג את חברו ניבן'', מפני שרוב הכותבים אינם ידועים ומפני שהקוראים שלא היו בפנטסי.קון האחרון מאבדים את ידיהם ורגליהם בסבך הדיסאינפורמציה. הקדמות אינפורמטיביות (שמציגות מקורות השפעה של הסיפור, השראה מספרים קלאסיים או עיתוי פרסום קודם אם היה) היו מעניינות הרבה יותר. חבל.

בסך הכל, 'חלומות באספמיה' מספק חומר קריאה רב ומעניין. מי שעיין בשלושת הגיליונות הראשונים בזה אחר זה יצא בהרגשה שכתב העת מתהווה מול עיניו. מגיליון לגיליון משתנה כתב העת לטובה, ומסקרן לעקוב אחר ההתפתחות הזו. מדובר בתהליך היסטורי, לא פחות.



חלומות באספמיה
גליון 2 - ביקורת
גליון 1 - ביקורת
בלי פאניקה

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
רק הערה אחת
שלמקו יום רביעי, 05/03/2003, שעה 1:19
(3 תגובות בפתיל)
יש כאן אמוטיקון מסמיק?
השועל בכרם יום רביעי, 05/03/2003, שעה 2:04
אחלה ביקורת וכל זה, כן,
Boojie יום רביעי, 05/03/2003, שעה 2:32
(10 תגובות בפתיל)
ביקורת טובה אם כי קצת סלחנית
השמ יום רביעי, 05/03/2003, שעה 7:46
(29 תגובות בפתיל)
לא מסכים.
goshdarnit יום רביעי, 05/03/2003, שעה 21:14
(7 תגובות בפתיל)

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.