על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0  
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0  
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3  
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0  
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0  
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0  
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0  
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1  
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3  
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1  
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1  
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2  
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7  
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5  
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0  

אבן דוממת בזרם
ספרים / אהוד מימון
יום רביעי, 22/03/2006, שעה 15:17

האידאל המשפחתי האמריקאי בספר הנעורים של היינליין 'האבן המתגלגלת'


רוברט היינליין ידוע, בין השאר, בכך שספריו מכילים בדרך כלל אמירות מעניינות בנושאים כבדי משקל, או לפחות מציגים מצבים המעוררים דיונים בנושאים כאלה. הדבר ברור מאד בספריו ה''כבדים'' (עריצה היא הלבנה, גר בארץ נוכריה, לוחמי החלל), אבל גם ''ספרי הנעורים'' שלו לא חפים מתכונה זו. 'מנהרה בשחקים' עוסק בחברה ובממשל, 'אל המאה העשרים ואחת' עוסק ביעוד וביחסים בין חברים בחברה, 'צוערי החלל' נוגע בתחושת החובה אזרחית.
הספר 'האבן המתגלגלת' (The Rolling Stones) הנו לכאורה נטול אמירות שכאלה. למרות דיון מפורש (וחסר מסקנה) אחד בנושאי גזרה קדומה ובחירה חופשית, הספר נקרא כסיפור מסע חביב ולא מחייב המציג בפני הקורא את מערכת השמש ואת האנשים השונים המאכלסים אותה. אבל בקריאה שונה אפשר לראות בו הצגה של עולם אוטופיסטי כמעט, המייצג נאמנה את התקופה שבה נכתב. המרכיבים הללו, ולא הכתיבה עצמה (שהיא, כהרגלו של היינליין, שוטפת, מהנה וסוחפת), הם אלה הראויים לדיון.

הספר יצא לאור בשנת 1952 והוא נראה כמייצג את האידאל האמריקני של המשפחה בשנות החמישים של המאה העשרים. חמש-עשרה השנים שלאחר מלחמת העולם השניה היו שנות פריחה בארצות הברית – לכלכלה הגדולה בעולם לא היו מתחרים, המכונית הצמיחה גלגלים למשפחות שלמות, ולא היית צריך משכורת של סגן נשיא זוטר כדי לעבור לגור בפרברים. ''החלום האמריקאי'' – האדם בעל התושיה שבונה את עצמו מאפס ומגיע לאותו בית מוקף גדר לבנה – לבלב באותן שנים. משפחת סטון, גיבורת הספר, נראית כמין גרסה עתידנית של אותה משפחה ''כל-אמריקנית''.
התמונה המשפחתית המתוארת בפתיחת הספר היא אידילית כמעט. הסבתא, זקנה אך מלאת חיים וחריפה, מעניקה לבני המשפחה מנסיונה הרב – היא השתתפה בייסוד מדינת לונה החופשית, פילסה את דרכה אל לב מקצוע ההנדסה הגברי ופרשה מעיסוקה בו רק מכיוון שהשוביניזם הטבוע בחברה עמד לה למכשול. עדיף לא להקלע אל בין הכוונות שלה. האב הוא מדינאי בדימוס (וגם לו יש רקע בהנדסה, כראוי) המהרהר בכתיבת יצירת מופת על החברה שבה צמח, אך מסתפק בינתיים ביצירת סדרת הרפתקאות מצליחה ומפרנס את בני ביתו כלאחר יד. שני התאומים המבריקים, בעלי החוש הטבעי המפותח להנדסה, המציאו עוד כשהיו בחיתולים המצאות שעליהן מבוגרים ובקיאים מהם לא חלמו עדיין. כמובן מאליו, הם גם מחרחרי הצרות של המשפחה – ג'ינגי'ם פעלתנים המוכנים לבחוש בכל קדרה שנקרית בדרכם. הבן הקטן הוא העתיד הלא ידוע – גאון (כמובן) עם רמזים לפוטנציאל של טלפתיה. הנשים ממלאות את התפקידים המסורתיים: האם, רופאה, היא התגלמות האשה המטפלת, ומסירותה למקצועה המוכחת במהלך המסע מבהירה שרגש אמהי מועצם זה חל על כל בני האדם. על הבת הקורא יודע כה מעט עד כי כמעט אפשר לומר שתפקידה הוא להיות יפה ולשתוק.
משפחה אידאלית זו מתכנסת בחללית, הגרסה העתידית של המכונית (תוך לעג לאותה מכונית שהחללית מחליפה), ויוצאת לדרכה אל עבר הרפתקאות לא נודעו. אתוס ה-American Know How, הקשור קשר אמיץ ביכולת מכאנית, מוצא את ביטויו כאשר בני המשפחה לוקחים על עצמם כמובן מאליו את תפקיד שיפוץ החללית, תוך הפגנת הבוז וחוסר האמון הראויים לנציגי החברות הגדולות – במקרה זה נציגי החברה המתקינה את מחשב הניווט. כאותם חלוצים של המערב הם מעמיסים את עגלתם הרתומה לכמה אלפי כוחות-סוס בכל הנחוץ ומשאירים מאחוריהם את העולם המיושב למען הסְפָר, שתמיד קסם לאמריקנים. פרטי ההרפתקאות שלהם במרחבי מערכת השמש אינם חשובים בהקשר זה. ברור כי הם עומדים לבדם מול היקום, גם כאשר הם קונים להם ידידים, ושהלכידות וההיכרות המעמיקה בין בני המשפחה יעמדו להם בכל התלאות.

אותה שמרנות חברתית, אם לקרוא לה כך, מעניינת במיוחד כאשר בוחנים את הספר על רקע זמנו ביקום של היינליין, בהיסטוריה של העתיד שהיינליין מתאר. על ציר זמן זה הספר ממוקם בין 'עריצה היא הלבנה' לבין 'מספר החיה' ו'החתול העובר דרך קירות' הבאים אחריו בביוגרפיה של הייזל סטון. ספרים אלה כולם מתארים מבנה חברתי שונה מאד מזה המתואר ב'האבן המתגלגלת'. למרות שמנואל, גיבור 'עריצה היא הלבנה', הוא איש משפחה מסור כמו בני סטון (הוא אפילו מאמץ את הייזל כילדה), הרי שמשפחתו אינה דומה למשפחת סטון כלל. הוא חבר בנישואי ''טור'' מרובי בעלים ונשים, והנישואים המונוגמיים המתוארים ב'אבן' הם נדירים בעולמו. 'מספר החיה' מתרחש בעולמו התזזיתי של לזארוס לונג, ורק הגנטיקאים שולטים ברזי ההולדה של בניה המרובים של משפחתו, שקשרי הדם ביניהם ענפים וסבוכים. שני עולמות אלה מובְנים הרבה פחות מזה של משפחת סטון. הם כאוטיים כמעט, וחשופים להשפעות לא צפויות מבחוץ, אשר כמעט לא ניכרות בחלליתם של בני משפחת סטון. למרות שנאמנות החברים במשפחה זהה בכל המקרים, הרי שמספר הקשרים ומורכבותם בספרים האחרים עולים כמה מונים על אלה שב'אבן'.

המפתח לפענוח זרות זו הוא, אולי, הכרונולוגיה של כתיבת הספרים. 'האבן המתגלגלת' הוא המוקדם שבהם (1952). 'עריצה היא לבנה' הוא תוצר של שנות השישים, והוא הקדים את 'קיץ האהבה' של 1967 בשנה בלבד. 'מספר החיה' ו'החתול העובר דרך קירות' נכתבו בשנות השמונים (1980 ו-‏1986 בהתאמה). וכך אולי אפשר לראות בספר ביטוי של אמריקה המאושרת, הבטוחה בעצמה של שנות החמישים, לפני שהעננים שעלו מרימוני הגז המדמיע של שנות השישים, מהמכוניות היפניות הזולות של שנות השבעים ומהאבק שהעלו מאחוריהם הברוקרים תאבי הבצע והמתודלקים בקוקאין של שנות השמונים הסתירו חזון שלו זה וערפלו אותו.

היינליין הואשם, על סמך הרעיונות המובעים בספריו, במגוון חטאים פוליטיים, מפאשיזם ומלוכנות ועד אנרכיזם ואוטופיסטיות. לא מעט מספרים אלה, גם אלה הכתובים לבני נוער, לכאורה, מתארים מערכות חברתיות ופוליטיות שהצליחו להרגיז הרבה אנשים. ביניהם נראים לפעמים הספר 'האבן המתגלגלת' ומשפחת סטון המתוארת בו כאי של שלווה, כחלוק אבן יציב שהמים הגועשים של סערות חברתיות חולפים מעליו בלי לעקור אותו ממקומו.



האבן המתגלגלת (The Rolling Stones)
מאת רוברט א. היינליין (Robert A. Heinlein)
תרגום: אסף גרודזינסקי
הוצאת מסדה, 1985



רוברט היינליין - רשימת קריאה וצפיה

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
גברים בחלל
צחי יום ראשון, 26/03/2006, שעה 15:48
(24 תגובות בפתיל)
'קיץ האהבה' היה ב-‏1968.
טווידלדי יום ראשון, 26/03/2006, שעה 16:05
(3 תגובות בפתיל)

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.