על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
• שאלות נפוצות
• פורומי האגודה
• קישורים
• אתר פרס גפן
• עדכוני הוועד והאספה
• העדכון החודשי (דואל)
• צוות האתר
• RSS
• דרושים



חיפוש באתר:
חיפוש מתקדם



פעילויות האגודה

• המימד העשירי - כתב עת
• כנסים ומפגשים
• פרס גפן
• תחרויות כתיבה ויצירה
• הפצת סיפורת עברית
• תרומות ספרים
• מבצעים והנחות לחברים
• מועדון הקריאה
• סדנאות כתיבה
• אייקון 2010
ס ק ר

איזו טכנולוגיה תביא אותנו אל הכוכבים?

מנועים רקטיים 2% (6) 
מנועי יונים 2% (8) 
מפרשי שמש 6% (21) 
חורי תולעת 9% (34) 
הנעת פיתול חלל (Warp) 9% (33) 
מנועי היתוך גרעיני 9% (33) 
מנועי אנטי-חומר 5% (20) 
טלפורטציה 7% (24) 
משהו שאיש עוד לא חשב עליו 20% (73) 
לא נגיע אל הכוכבים לעולם 6% (23) 
טרמפ בספינה ווגונית 25% (93) 
    מספר מצביעים עד כה: 368
 חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
והפעם, לטובת אניני הטעם שבינינו, סקר מדעי!  (חדש)
NY יום חמישי, 02/12/2004, שעה 15:01
תודות המערכת לטל כהן על היוזמה ולאהרון האופטמן על העזרה. למרבה הצער, נשמט מקומו של מר ניבן גם מהסקר הנוכחי, ואילו את מר פוטר לא הצלחנו לחלץ מארון המטאטאים של המערכת. כמו כן, למרות דרישתם התקיפה של כמה ממיודעינו, לא נמצאה כל תשובה הגיונית לסקר הכוללת את המילה ''חתול''.
   כתוב תגובה
מר ניבן עשה שימוש נרחב  (חדש)
Boojie יום חמישי, 02/12/2004, שעה 15:18
בתשובה לNY
בחלק נכבד מהאמצעים שבסקר הזה (נדמה לי שבכולם פרט לטרמפ מספינה ווגונית, וגם זה בטח רק מטעמי זכויות יוצרים), אז זה בסדר.
לגבי הפוטר, דווקא מטאטא היה יכול להיות פתרון טוב.

הלך, הלך האלכוהול! :-(
   כתוב תגובה
ובסוגיית החתול  (חדש)
Boojie יום חמישי, 02/12/2004, שעה 15:21
בתשובה לNY
הריני להפנות אותך למאמר שלי בנושא, אשר עשוי לפתוח פתח למחקרים פיזיקליים מעמיקים בעתיד ואולי בסוף גם לסוגים מהפכניים של הינע אשר יביאו אותנו לכוכבים:
   כתוב תגובה
לא רק שטרמפ בספינה ווגונית יביא אותנו אל הכוכבים,  (חדש)
לילי יום חמישי, 02/12/2004, שעה 19:51
הוא גם יביא אותנו הכי קרוב שאפשר, בלי כל הקירות המסרבלים האלה שיפרידו בינינו לבין החלל הריק.
   כתוב תגובה
זה מה שמטריד אותך?  (חדש)
יעל יום חמישי, 02/12/2004, שעה 20:05
בתשובה ללילי
והאפשרות לשמוע שירה ווגונית לא מטרידה אותך?
   כתוב תגובה
מה יש לך נגד שירה ווגונית?  (חדש)
גרומיט יום חמישי, 02/12/2004, שעה 23:48
בתשובה ליעל
זה לא יכול להיות יותר גרוע מכמה מהפילקים ששזפו אוזנינו.
   כתוב תגובה
אני פשוט מאמינה לפורד.  (חדש)
יעל יום שישי, 03/12/2004, שעה 2:02
בתשובה לגרומיט
   כתוב תגובה
שאני אבין:  (חדש)
עופר יום שישי, 03/12/2004, שעה 12:00
בתשובה לגרומיט
אתה יורד על פילקים?או על השירה של שלמקו?
   כתוב תגובה
הוא לא ירד מספיק.  (חדש)
שלמקו יום שישי, 03/12/2004, שעה 13:28
בתשובה לעופר
   כתוב תגובה
מטריד? מישהו קרא אותי אומרת מטריד?  (חדש)
לילי יום שישי, 03/12/2004, שעה 15:28
בתשובה ליעל
אני דווקא מאוד בעד - לראות את הנוף עם או בלי חלון זה הבדל מאוד משמעותי, ואיזה נוף יכול להשתוות לחלל?
   כתוב תגובה
הנעה בן כוכבית  (חדש)
שאול יום שישי, 03/12/2004, שעה 14:29
בין השיטות המוצאות כאן, היחידות שהגיוניות מבחינת זמן ומחיר ( אם הם באמת אפשריות פיזיקלית, כמובן) הם חורי תולעת והנעת Warp .
בחרתי חורי תולעת כי Warp גם מסמן את ''מסע בין כוכבים'', שאני, אישית, אהבתי בהתחלה והיום הרבה פחות.
אופציה נוספת היא, כמובן, ''משהו שאיש לא חשב עליו עדיין'', שכניראה היא התשובה הטובה ביותר
   כתוב תגובה
השיטה היחידה שהגיונית מבחינת זמן ומחיר היא טלפורטציה  (חדש)
יעל שבת, 04/12/2004, שעה 10:51
בתשובה לשאול
ולכן הצבעתי לה. אני באמת לא מאמינה שמישהו אי פעם יצליח להמציא מתקן טלפורטציה - אבל פעם גם לא האמינו שאפשר להגיע לירח.

אני אומרת - הבה נשמור על אופטימיות. קדימה טלפורטציה.
   כתוב תגובה
קדימה גניטה!  (חדש)
לוסי שבת, 04/12/2004, שעה 22:14
בתשובה ליעל
הבעיה היחידה היא, שאי אפשר לגנוט אם לא יודעים לאן רוצים להגיע...

וברצינות, מה אתם חושבים שיעורר את נאס''א להבין שמעבורת, או אפילו תחנה במסלול, לא נחשב חקר חלל?
   כתוב תגובה
כוס קפה?  (חדש)
אסלן שבת, 04/12/2004, שעה 22:21
בתשובה ללוסי
וברצינות - הגדלה בתקציב.
זה לא שלנאס''א אין את הבעיות שלה (זה לא שאני מומחה, או אפילו קרוב, אבל אני משתדל לעקוב קצת אחרי פרסומים), ולא שלא צריך שם שידוד מערכות רציני, אבל העניין מתחיל ונגמר בממשלת ארה''ב.
''כדי להגיע לחלל דרושים שלושה דברים: כסף, כסף וכסף''.
   כתוב תגובה
I am the joy of terra...  (חדש)
לוסי שבת, 04/12/2004, שעה 22:24
בתשובה לאסלן
אני עדיין מחכה שיבנו את ה'פניקס' המתוארת בנפילת המלאכים. לפחות לפי מה שהם אומרים שם, אין צורך בעשרים אלף העובדים של נאסא כדי להטיס אותה...ואולי זו הבעיה.
   כתוב תגובה
נ-כון.  (חדש)
שלמקו יום ראשון, 05/12/2004, שעה 6:45
בתשובה ללוסי
כי הרי כל אחד מהעובדים של מקדונלד-דאגלס נחוץ על מנת להטיס בואינג, לא?
   כתוב תגובה
התכוונתי,  (חדש)
לוסי יום ראשון, 05/12/2004, שעה 22:29
בתשובה לשלמקו
כמובן, גם לכל מה שמסביב.לא כל-כך קשה להבין את זה. הם דיברו על כמה עשרות עובדים, לתחזוקה וכו'.
   כתוב תגובה
I am the joy of terra...  (חדש)
Mickey יום חמישי, 14/04/2005, שעה 20:57
בתשובה ללוסי
יש מספר בעיות ברעיון של הפניקס.
הבעיה הראשונה היא ברעיון המותעה מיסודו שNASA היא אירגון לחקר החלל. NASA הנה אירגון להאדרת שם ארה''ב ע''י פעילות בחלל. כפועל יוצא מתפקיד זה הם עוסקים מעט בחקר אך בעיקר פרויקטיי ראווה ותמיד מנסים להמנע מכל פרויקט אשר יש בו סיכוי, ואפילו הקלוש ביותר לסכן את האנשים בו.

העובדה שבכל פרויקט יש סיכון היא משהו שהמהנדסים מנסים להסתיר מההנהלה והפוליטיקאים, דבר אשר גורר סיכון גבוה יותר.

בעיה נוספת עם הפניקס היא שגם בלי הבעיות הפוליטיות היו הרבה בעיות, שאולי היו נפתרות, ואולי לא בהנחה כמובן שמישהו היה מוכן להשקיע את הכסף הדרוש.

מיקי
   כתוב תגובה
לאו דווקא  (חדש)
Shmuel יום שישי, 24/12/2004, שעה 16:00
בתשובה לאסלן
הבעיה של תעשיית החלל כיום, כמו של הרבה תעשיות אחרות בראשיתן, היא שהיא ממשלתית.
התלות של נאס''א בקונגרס לצורך תקצוב גורם לכך שאך ורק כאשר כיבוש יעד כל שהוא בחלל הופך למאמץ לאומי מדרגה ראשונה אפשר להשיגו.
מתי יעד כל שהוא בחלל הופך למאמץ לאומי? כאשר הבטחון הלאומי תלוי בו. כיבוש הירח לא נעשה כתוצאה מפרץ של רצון לקידום האנושות מצדו של הקונגרס אלא כתוצאה מהצורך הממשי לפתח טכנולוגיית טילים שתאפיל על הטכנולוגיה הסובייטית מבחינה פרקטית (כי טיל שיכול לשאת 3 אנשים לירח יכול לשאת רש''ק גרעיני למוסקווה) וגם מהצורך להראות שארה''ב חזקה יותר מבחינה טכנולוגית ממתחרתה על השליטה בעולם.
כמעט מידית לאחר שיעד זה הושג, חזר הקונגרס להקציב כספים לדברים הארציים יותר: מלחמה, סעד, חינוך וכו.
מדינות צריכות לדאוג להרבה הרבה דברים חשובים מאוד שהם לא חקר החלל (שנמצא הרחק מאחור במדד החשיבות לחיי היום יום).

תחום החלל צריך ללמוד מתחום התעופה. תחום התעופה התקדם כמו שהוא התקדם בגלל שני גורמים:
א. תחום התעופה לא היה נתון תחת מונופול של המדינה. התחום היה תמיד פתוח לתחרות מצד חברות פרטיות ויזמים. תחרות פרס הX, שנעשתה לפי מתכונת תחרויות הטיסה משנות ה20 של המאה ה20 (שבמסגרתן חצה צ'רלס לינדברג לראשונה את האוקיינוס האטלנטי בטיסה), היא התחלה טובה בכיוון.
ב. תחום התעופה קיבל תאוצה אדירה מהמלחמה. ראשיתם של מטוסי הנוסעים הגדולים של ימינו הם במפציץ הB-52, לדוגמא. המצב היחיד בו מדינה מוכנה להקציב כספים לצורך מו''פ הוא כאשר ההתקדמות הטכנולוגית משרתת את צרכיה הבטחוניים.
לכן היום כל מדינה עם מספיק משאבים יכולה לשלוח לווייני ריגול שיכולים לזהות לוחית זיהוי של רכב מהמסלול אך אף אחד אפילו לא חושב על ישוב מאדים (חוץ מכמה חבר'ה אופטימיים ללא שום תקנה בנאס''א).

מכיוון שמלחמה בחלל לא תקרה בעתיד הקרוב, פשוט מכיוון שחוץ מארה''ב, אף אחד לא מפתח פלטפורמות לחימה לצורך זה (וגם ארה''ב שפתחה מחדש לפני שנתיים את תוכנית ''מלחמת הכוכבים'' מימי רייגן צמצמה אותה מאוד), יש צורך להפריט את החלל.
זה לא נכון שצריך כמויות עצומות של כסף לצורך חקר החלל. משימת הפאת'פיינדר ב97' הושגה בסכום של בערך 100 מליון דולר (אם אני זוכר נכון), בניגוד למשימת ויקינג ב76' (בערך) שהושגה במחיר כמה מליארדי דולרים (של אז).
חברות גדולות צריכות למצוא איזה שהוא פתח להשגת רווחים מהחלל והפיתוח יבוא בהתאם, בדיוק כמו הפיתוח המסחרר של המחשבים שהושג ב20 השנים האחרונות.
אגב, אם כבר הוזכר העבר הרחוק, יש לזכור שישוב אמריקה נעשה בעזרת צ'ארטרים לאנשים פרטיים מהשלטון ולא ביוזמת השלטון. אנשים שלמו כסף טוב כדי לקבל צ'ארטר ויזמו משלחת לאמריקה כי הם ראו פתח לרווח ב''עולם החדש''. כמו כן, יש לזכור שזה קרה זמן רב יחסית אחרי גילוי היבשת.

בנושא טכנולוגיה, אין אפשרות לדעת מה ימציאו כדי להגיע לכוכבים, לפני 60 שנה המחשבים היו בגדר משהו בלתי נתפס. לפני 120 שנה תעופה ממונעת הייתה דמיונית לחלוטין, לפני 60 שנה מחסום הקול נחשב לבלתי עביר ועד סביבות המאה ה19 רופאים חשבו שאדם הנע במהירות הגדולה מ40 מייל לשעה יתפרק. כך שבכל הנוגע למה שידעו בעתיד, אין לנו שום אפשרות אפילו לשער. עוד שנתיים מישהו יכול בטעות למעוד על איזו פריצת דרך ומצד שני, אותה פריצת הדרך יכולה לא להגיע עד עוד 200 שנה. אבל כסף הוא לאו דווקא הגורם הראשון במעלה.
   כתוב תגובה
לאו דווקא  (חדש)
Mickey יום חמישי, 14/04/2005, שעה 21:09
בתשובה לShmuel
רק הערה בקשר למה שאמרת על רופאים במאה ה19. הקטע שבן אדם יתפרק אם ינוע מעל 40 מייל לשעה היה מלחמת פרופוגנדה, נגד המכוניות ורכבות שכמעט כל אם לא כל מי שאמר את זה ידע שזה לא נכון (סוסי מירוץ נעו הרבה מעל מהירות זו ו'ספינות התה' מהמאה ה18 היו מגיעים למהירות *ממוצעת* גבוהה יותר שלא לדבר על כל ספינה עם סופה מאחוריה.

מיקי
   כתוב תגובה
בהנחה שהתכוונת לכתוב ברצינות,  (חדש)
אהרון ה. יום ראשון, 05/12/2004, שעה 17:57
בתשובה לשאול
איך אפשר לומר על משהו שהיתכנותו הפיסיקלית מוטלת בספק, שהוא ''הגיוני מבחינת מחיר''?
   כתוב תגובה
הנעה בן כוכבית  (חדש)
Mickey יום שישי, 15/04/2005, שעה 1:03
בתשובה לשאול
לפי התיאוריה הרווחת Warp drive אפשרית מבחינה פיזיקלית. כל מה שחסר כדי שזה יהיה פרקטי זה...

....יותר אנרגיה ממה שהשמש מוליאה בשנה, אופס.

חור תולעת זה יותר קל, לא צריך הרבה אנרגיה, כל מה שצריך זה שני חורים שחורים בעלי מסהת מטען וסיבוב זהים (ודרך כלשהי להתגבר על אפקטי הגאות בזמן ש'גולשים' על גבול הEvent Horizon של החורים שחורים)

פשוט, לא?

מיקי
   כתוב תגובה
חסרה אפשרות  (חדש)
טל כהן יום שישי, 03/12/2004, שעה 23:55
התשובה ההגיונית היחידה היא, כמובן, ''לא נגיע אל הכוכבים לעולם''. אבל הייתי מצביע ל-''Infinite Improbability Drive'' אם ניר לא היה שומט אותו מהסקר.
   כתוב תגובה
טלפורטציה  (חדש)
:| יום שני, 06/12/2004, שעה 8:57
כבר הצליחו לבנות מתקן טלפורט
הצליחו להעביר קרן ליזר ממתקן אחד לאחר במרחק של מטר
בשיבל להעביר בן אדם
צריך
לסרוק אותו בדיוק כמו שהוא
להשמיד אותו
לשלוח את המידע למתקן בצד השני
ולבנות אותו מחדש
אבל כאן מתחילה הבעיה
נגיד (עם דגש על נגיד)
שיצליחו לסרוק בן אדם
וידעו איך לבנות אותו מחדש בחמש שניות
וכול זה בלי שהוא ימות בדרך
צריך שמישהו ילך למקום שאליו רוצים להגיע
ויציב מכשיר שבנה בצד השני את הבן אדם
והמקום הזה גם צריך להיות בטוח
ובלי הפרעות לשידור שיעביר את הבן אדם לשם
ולכן טלפורטציה לא נשמעת לי כזאת אפשרות מלהיבה
   כתוב תגובה
טלפורטציה  (חדש)
אהרון ה. יום שני, 06/12/2004, שעה 9:40
בתשובה ל:|
נו טוב, אז נניח (דגש חזק על נניח)שאפשר לסרוק בן-אדם, להעביר את המידע למתקן שנמצא אי-שם באלפא קנטאורי, ולבנות שם העתק של הבן-אדם (נניח תוך 5 שעות, לא שניות. למה להקשות יותר מדי על המהנדסים?).

נשאלת השאלה: למה להשמיד את המסכן המקורי?
מה הוא אשם?
   כתוב תגובה
אחרת זה יהיה שכפול, לא טלפורטציה  (חדש)
גרומיט יום שני, 06/12/2004, שעה 16:57
בתשובה לאהרון ה.
ובשביל שכפול, כידוע, לא צריך מכונות משוכללות. מספיק למצוא בובת וודו טובה.
   כתוב תגובה
לא שכפול. פקסימיליה.  (חדש)
Boojie יום שני, 06/12/2004, שעה 23:08
בתשובה לגרומיט
רעיון נפלא, דווקא. לשלוח אנשים בפקס. השאלה היא איך נפטרים מהם אחרי שהם גומרים למלא את תפקידם.
נו, אולי אפשר לתייק אותם בהקפאה.
   כתוב תגובה
אפשר לשכפל אותם בנייר מתכלה.  (חדש)
לילי יום שני, 06/12/2004, שעה 23:43
בתשובה לBoojie
כמו כל הפקסים האלה שהולכים ונמחקים, וחודש אחרי ששלחו אותם אי אפשר לקרוא כלום כמעט...

הבעיה העיקרית היא, נניח ששולחים שיכפול של אדם בפקס. זה מצויין לפגישות עבודה, נגיד, או למילוי משימות, אבל מה אם מישהו רוצה להנות מהטיול? או לזכור מה נאמר בפגישה? איך יועברו הזיכרונות בחזרה למקור?
היי - לא היה סרט עם מייקל קיטון שעסק בבעיה הזו בדיוק? לא ראיתי את כולו, אבל אני די בטוחה שזה היה הנושא.
   כתוב תגובה
*שיעול*''אנשי הכבשן''*שיעול*  (חדש)
Boojie והאסוציאציה המסתורית יום שלישי, 07/12/2004, שעה 0:43
בתשובה ללילי
(לא, סתם טיפה חולה, תתעלמו.)
   כתוב תגובה
הממציא של הפקס צריך לתבוע את ברין, ככל הנראה.  (חדש)
שלמקו יום שלישי, 07/12/2004, שעה 6:53
בתשובה לBoojie והאסוציאציה המסתורית
   כתוב תגובה
בThe Enemy Stars  (חדש)
עופר יום שלישי, 07/12/2004, שעה 18:54
בתשובה לאהרון ה.
פול אנדרסון פותר את זה בצורה מאוד אלגנטית- לטענתו, הדרך היחידה בשביל להשיג מידע מספיק לשיכפול היא לפרק את המקור מולקולה אחר מולקולה.
   כתוב תגובה
נו, ואתה היית מוכן שיפרקו אותך?  (חדש)
אהרון ה. יום רביעי, 08/12/2004, שעה 10:05
בתשובה לעופר
   כתוב תגובה
מי שואל אותו בכלל?  (חדש)
Boojie טוטאליטרית יום רביעי, 08/12/2004, שעה 12:54
בתשובה לאהרון ה.
   כתוב תגובה
ויראו השירים המלבבים ב...  (חדש)
לילי יום שני, 06/12/2004, שעה 23:40
בתשובה ל:|
איזה חלק של המדריך לטרמפיסט? שלוש? נדמה לי ששלוש...
   כתוב תגובה
החלק השני  (חדש)
5th Orman יום שלישי, 07/12/2004, שעה 1:14
בתשובה ללילי
המסעדה שבסוף היקום, פרק 22.
עמוד 111 בתרגום לעברית.
   כתוב תגובה
אלוהים, הזיכרון שלי חלוד.  (חדש)
לילי יום שלישי, 07/12/2004, שעה 23:46
בתשובה ל5th Orman
לפני שצה''ל הגיע אלי, יכולתי למקם ציטוט בדיוק של עמוד-עד-שורה, פחות או יותר.
   כתוב תגובה
הזיכרון שלי עובד כמו חדש  (חדש)
5th Orman יום רביעי, 08/12/2004, שעה 18:16
בתשובה ללילי
מההתחלה הוא לא היה משהו, מסתבר.
אבל זה עוזר כשיש את הספר על המחשב, עם האפשרות לחפש את המיקום המדוייק, ואז להתאים לספר שלידי.
   כתוב תגובה
בהחלט נשמע לא רע.  (חדש)
לילי יום רביעי, 08/12/2004, שעה 23:14
בתשובה ל5th Orman
נו טוב, לפחות אני עדיין יכולה לצטט מילה במילה את דיאלוג הלימון-אגם-ג'ין-וטוניק. ואם יש אנשים שטוענים שזה לא חיובי כמו שאני חושבת, טוב, אני חוששת שבמצבי הנוכחי אני לא ממש מסוגלת לתשובה המורכבת שהתכוונתי לכתוב כאן כשהתחלתי...או זוכרת מה היא היתה...פעם אחרת.
   כתוב תגובה
עיזרו לי!!  (חדש)
טריליאן יום חמישי, 09/12/2004, שעה 15:09
בתשובה ל5th Orman
אנשים יקרים!! כתבתי גם למעלה-אני מחפשת היכן אפשר להיתכתב או להיפגש עם מעריצי דגלאס המנוח. יש לי הרבה רעיונות .אפשר לעשות חידון והמנצח יוחרז כנשיא הגלקסיה הלו הוא זאפוד האיש והאגדה. בקיצור אני מחפשת אותכם. אז אל תתיעלמו ממני .אחרת אספר לאיזה ספינת חלל מה דעתי עליכם.... ואתם בוודאי יודעים למה זה יגרום.....! היו שלום- ותודה על הדגים!!
(הם היו קצת מלוחים אבל ניחא)
   כתוב תגובה
את תמצאי מעריצי דאגלס בכל פורום מדע בדיוני שהוא  (חדש)
יעל יום חמישי, 09/12/2004, שעה 15:13
בתשובה לטריליאן
יש קישורים לכמה מהפורומים הישראלים בנושא בדף הקישורים באתר.

את יכולה לנסות לארגן מפגש של אוהדי דאגלס אדמס אם את רוצה.
   כתוב תגובה
היה ברוך איש יקר!!  (חדש)
טריליאן יום חמישי, 09/12/2004, שעה 16:05
בתשובה ליעל
תגובה כל כך מהירה!! וואו!! חן חן לך ! אני אנסה ליראות בפורומים וחוץ מזה אולי תעזור לי באירגון של המיפגש.! אה? בכל אופן היה נחמד לקבל תגובה . ונסיים במישפט-תכיר בבקשה את הסלמנדרה שדרכת עליה!
   כתוב תגובה
סליחה ומחילה!  (חדש)
טריליאן יום חמישי, 09/12/2004, שעה 16:08
בתשובה ליעל
אני כתבתי תגובה כאילו לבן. אני לא שמתי לב לישמך! אני מתנצלת!אשמח לדבר איתך עוד אז אל תהססי ליכתוב לי. חג חנוכה שמח
   כתוב תגובה
סליחה ומחילה!  (חדש)
פרשדונה יום שישי, 10/12/2004, שעה 19:25
בתשובה לטריליאן
בחורה היפראקטיבית- משהו.
   כתוב תגובה
לא נגיע לעולם  (חדש)
Quizzie יום שישי, 10/12/2004, שעה 3:27
הטכנולוגיות שקיימות ברמה בסיסית היום, כמו מנועים רקטיים, לא יקחו אותנו עד הכוכבים.
גם טכנולוגיות שאולי יפותחו, כמו היתוך, מחייבות מסע מאוד, מאוד ארוך. לא נראה לי שיהיו מספיק סיבות לדחוף אנשים לצאת למסע שיימשך דורות דחוסים בחללית, או להקפיא את עצמם, כדי להגיע ליעד שלא ברור מה יהיה בו יותר טוב מאצלנו.
אני לא מאמין שטכנולוגיות קפיצה יתממשו במציאות.
לעומת זאת, מערכת השמש, על גופיה הקרים הרבים, תהפוך למאוד מאוד מאוכלסת.
   כתוב תגובה
לא נגיע לעולם - המהדורה הקודמת  (חדש)
גיא ברוך יום שישי, 10/12/2004, שעה 9:40
בתשובה לQuizzie
''הטכנולוגיות שקיימות ברמה בסיסית היום, כמו סירות מקליפת עץ חלול*, לא יקחו אותנו מעבר לאוקיינוס.
גם טכנולוגיות שאולי יפותחו, כמו עיבוד עץ, אוניות מפרש, מצפנים וגאודזיה, מחייבות מסע מאוד, מאוד ארוך. לא נראה לי שיהיו מספיק סיבות לדחוף אנשים לצאת למסע שיימשך שנים באוניה דחוסה, עם סיכויי השרדות של מתחת ל 20%, כדי להגיע ליעד שלא ברור מה יהיה בו יותר טוב מאצלנו.

לעומת זאת, אירו-אסיה, על איזוריה הקרים הרבים, תהפוך למאוד מאוד מאוכלסת''

-------------------------------------

* הפולינזיים התפשטו על גבי אלפי (!) קילומטרים של אוקיינוס בסירות שהיו, ככל הנראה, עצים חלולים.
   כתוב תגובה
לא נגיע לעולם - המהדורה הקודמת  (חדש)
Quizzie יום שישי, 10/12/2004, שעה 15:50
בתשובה לגיא ברוך
האמת היא שאני לא ספקן באופן כללי, אבל אני כן - בנושא הזה.
אני מכיר בקווים כלליים את ההתפשטות הפולינזית. הטכנולוגיה שלהם אולי הייתה בסיסית, אבל היא כן איפשרה להם להגיע לאיים רחוקים ולחצות את האוקיינוס. האמנם היו סיכויי ההשרדות מתחת ל-‏20 אחוז? נראה לי שהפולינזים ידעו להתסתדר בים קצת יותר טוב מזה.
שיפורים מאוחרים יותר בספנות הביאו לשיפור המסע, אבל לא הביאו את האדם לשום מקום חדש. וזו הנקודה העיקרית פה.
אני ספקן לגבי פיתוח טכנולוגיות קפיצה, אפילו שאני מאוד מקווה שיהיו כאלו פעם. נכון, הרבה דברים שנראו בלתי אפשריים בעבר התגלו כמעשיים מאוד דווקא. ועדיין, איתור חורי תולעת, דרך לפיתול חלל, ובעיקר טלפורטציה, נראים לי יותר מדי לא אפשריים. אם כבר, אולי משהו שאיש עוד לא חשב עליו...
לגבי טכנולוגיות שייאפשרו הגעה במהירות שמתחת למהירות האור - אני מאמין שיהיו כאלו. אבל, נראה לי שמה שיגביל את היציאה לכוכבים תהיה היכולת המוגבלת שלנו לאתר - מכאן - מקומות שייאפשרו לנו התיישבות.
מצד שני, ועל זה לא חשבתי קודם, אולי אפשר יהיה לשלוח קודם ספינות גישוש לא מאויישות לבדוק את האיזורים האלו. וללכת אם תהיה תשובה מעודדת.
אני לא בטוח שהבנתי את הכוונה שלך בקשר למערכת השמש-אירואסיה. זה בגלל שאני מציין דברים שנראים לך היום מובנים מאליהם (כמו ההתפשטות לאירו-אסיה אז)?
   כתוב תגובה
לא נגיע לעולם - המהדורה הקודמת  (חדש)
גיא ברוך יום שישי, 10/12/2004, שעה 21:46
בתשובה לQuizzie
המסר שניסיתי להעביר (ונכשלתי) הוא שפסילת טכנולוגיות (אמיתיות, לא שרלטנייות) מראש הוא מנהג עתיק, ולא פעם שגוי.

לגבי הטלפורטציות למיניהן אני מסכים: ככל הידוע לי זה מחוץ אפילו לטווח התיאורטי כיום.

לגבי מסע תת-אורי, כמו שכתבת, אין שיקולים תיאורטיים הפוסלים זאת. צריך לנסות (דהיינו לפתח תעשיית חלל) לפני שניתן יהיה לדון בכך ברצינות.

לגבי איתור מקומות הראויים לישוב - הבעיה לא קיימת: כל מערכת שמש עם אסטרואידים, או ירחים קטנים ראויה לישוב. בחלל כל מה שצריך הוא את היסודות הכימיים ומקור אנרגיה (הכוכב נוח, אבל לא חיוני).

לגבי אירואסיה, כמו לגבי מערכת השמש: אכן מובן מאליו שנגיע קרוב לפני שנגיע רחוק ...
   כתוב תגובה
לא כזה מובן מאליו שנגיע קרוב  (חדש)
Boojie שבת, 11/12/2004, שעה 16:24
בתשובה לגיא ברוך
לפני שנגיע רחוק.
לירח הגענו לפני שהגענו לכמה וכמה מקומות על כדור הארץ. במצולות הים, למשל. ואם כבר מדברים, גם בכדור הארץ יש מקומות מרוחקים יותר שהגענו אליהם לפני שהגענו למקומות קרובים יותר (שוב, מצולות הים, אבל גם הקוטב וכאלה).
ואם כל כך קל ליישב כוכבי לכת ואסטרואידים שונים ומשונים, אז יש לנו קודם שפע נדל''ן פנוי פה בסביבה, אם כבר מדברים...

________________________
בוג'י מתה כבר לראות את המושבה הישראלית על צדק - כמה בדיחות קרש שזה יפרנס! ''היי, חבר'ה, מה אתם כאלה כבדים?'' ''בצדק!'' פהההההה!
   כתוב תגובה
שלא לדבר על  (חדש)
NY שבת, 11/12/2004, שעה 17:46
בתשובה לBoojie
''בית הדין הגבוה לצדק''...
   כתוב תגובה
''אין צדק במדינה!''  (חדש)
רז מפגין שבת, 11/12/2004, שעה 18:44
בתשובה לNY
   כתוב תגובה
צדק צדק תרדוף!  (חדש)
Boojie וחוכמת הדורות שבת, 11/12/2004, שעה 18:48
בתשובה לרז מפגין
   כתוב תגובה
צדק ורע לו!  (חדש)
NY שבת, 11/12/2004, שעה 18:55
בתשובה לBoojie וחוכמת הדורות
טוב, נו...
   כתוב תגובה
במדינה הזאת אפשר למצוא את הצדק  (חדש)
Boojie אמנית הקרשים יום ראשון, 12/12/2004, שעה 0:21
בתשובה לNY
רק בטלסקופ!
   כתוב תגובה
ואולי יהיו גם סיבות פרקטיות ללכת רחוק  (חדש)
Quizzie יום ראשון, 12/12/2004, שעה 1:16
בתשובה לBoojie
אפילו שזה אולי יותר נוח ללכת קרוב, בעיקר אם מקומות רחוקים הם לא בהכרח יותר נוחים ליישוב. הגעה למקומות חדשים לא נעשתה תמיד בשל שאיפות התפשטות, מחקר, וגילוי. אני לא מתקשה לדמיין נסיבות פוליטיות שידחפו חלק מהאנושות ללכת כמה שיותר רחוק, בגלל רדיפה, מלחמות, או רצון לקיים אורח חיים שונה שלא יהיה בטווח ההשפעה של האנושות המבוססת. אם תעבורת חלל בתוך מערכת השמש תהיה יעילה, יהיה קשה להסתתר גם במרחבים העצומים שלא חסרים לנו פה.
   כתוב תגובה
שתי הערות  (חדש)
גיא ברוך יום ראשון, 12/12/2004, שעה 18:59
בתשובה לBoojie
אחת: במקרה של מסע בחלל, זה די לא סביר, מנקודת מבט הנדסית, שתפותח ותממומש הנעה בין-כוכבית לפני שתהיה הנעה בין-פלנטרית בשימוש פעיל, ולו רק משיקולי בקרת איכות. עקרון דומה חל על LIFE-SUPPORT, יצירת, שימור ותחזוקת חומרה תחת תנאי ריק וקרינה לאורך שנים, ועוד.

בקיצור, כל מהנדס יודע שלא רצים לפני שהולכים ולא הולכים לפני שזוחלים.

שתיים: כהבהרה, לא טענתי שקל לישב פלנטות, ו_בודאי_ שלא ענקי גז: התכוונתי למושבות במסלול.
   כתוב תגובה
בקשר למושבות במסלול  (חדש)
יעל יום ראשון, 12/12/2004, שעה 21:34
בתשובה לגיא ברוך
נכון שאפשר לפחות באופן תיאורטי להתיישב במושבה שחגה מסביב לכוכב לכת שומם ולא ראוי ליישוב, אבל בשביל מה?

אני יכולה להבין אנשים שירצו לגור במושבה שחגה מסביב לכדור הארץ. כשיהיה טיפה יותר קל (ובטוח) לטוס החוצה מכדור הארץ ובחזרה, וכשיצליחו למצוא דרך טובה לכבידה מלאכותית וכל השאר - יתכן שמושבה שתחוג סביב כדור הארץ תהיה מקום לא רע לגור בו.

אבל מה הטעם למשל לגור במושבה החגה סביב נוגה? אין שום אפשרות לרדת אל פני השטח, אז למה לכל הרוחות לשים שם מושבה? (שמטרתה אינה מחקר טהור כמובן).

אם סביב נוגה זה לא הגיוני, אז זה בטח לא הגיוני לצאת אל מערכת שמש שאין בה פלנטה אחת אפילו שראויה לישוב ולהקים בה מושבה שאנשיה כל הזמן בחלל. זה פשוט חסר טעם. עדיף למלא את החלל שסביבינו במושבות קודם. יש די והותר מקום.
   כתוב תגובה
מושבות במסלול  (חדש)
גיא ברוך יום שני, 13/12/2004, שעה 16:11
בתשובה ליעל
ראשית, המסלול יכול להיות סביב הכוכב, לאו דוקא הפלנטות. מה ההבדל בין מושבה מסביב לכדוה''א למושבה מסביב לשמש ? (מרגע שהמושבות מספקות את צרכיהן)

שנית, האפקט הצנטריפוגלי מספק ''כבידה'' מלאכותית אפקטיבית מצוינת (הבעיה היחידה היא קוריוליס שלא משמעותי אם רדיוס המושבה גדול מ20-30 מטרים).

שלישית, הטעם הינו פיזור סיכונים: אמנם ישארו עודפי נדל''ן ומשאבים במ. השמש עוד מאות וכנראה אלפי שנים, אך כדאי שלא כל הביצים יהיה בסל (מ.שמש) אחד.
   כתוב תגובה
אני פשוט חושבת שטוב יהיה שיהיה לאן ''לרדת''  (חדש)
יעל יום שני, 13/12/2004, שעה 21:38
בתשובה לגיא ברוך
מדי פעם.

לך תדע, אולי יגלו שהשהות בתוך חלל מלאכותי כל כך סגור בלי אף הפסקה אחת גורמת למחלות או לבעיות נפשיות קשות?

האמת, בקרוב יתחילו נסיונות בנושא כשתחנת החלל תכנס סוף סוף לפעולה אמיתית. ועדיין, אני לא צופה שאנשים יעבירו בה חיים שלמים מלידה עד מוות בעתיד הקרוב.

פיזור סיכונים? אני איתך פה. אבל סביר שיתגלו מספיק מערכות שמש שיש להן לפחות כוכב לכת אחד שמסוגל להחזיק חיים אנושיים כמו שהוא או שניתן לערוך לו הארצה, כך שלא חייבים לבחור במערכות שמש נטולות כוכבי לכת כאלה.
   כתוב תגובה
בקשר למושבות במסלול  (חדש)
Mickey יום שישי, 15/04/2005, שעה 0:55
בתשובה ליעל
כיוון שיותר כל לשים תחנת חלל במסלול מסביב כוכב לכת או בנק' לגרנז' (Legrange) של מערכת של מס' גופים מאשר במסלול חופשי מסביב לכוכב.
   כתוב תגובה
כן, אבל השאלה סביב *איזה* כוכב לכת  (חדש)
יעל יום שישי, 15/04/2005, שעה 14:00
בתשובה לMickey
   כתוב תגובה
לא נגיע לעולם - המהדורה הקודמת  (חדש)
דפנה יום שלישי, 14/12/2004, שעה 12:11
בתשובה לגיא ברוך
מה זה גאודזיה?
   כתוב תגובה
לא נגיע לעולם - המהדורה הקודמת  (חדש)
גיא ברוך יום שלישי, 14/12/2004, שעה 16:30
בתשובה לדפנה
google is your friend ...

בעברית:

באנגלית:
או
   כתוב תגובה
לא נגיע לעולם - המהדורה הקודמת  (חדש)
דפנה יום שלישי, 14/12/2004, שעה 20:13
בתשובה לגיא ברוך
תודה
   כתוב תגובה
אני דווקא חושבת שאף פעם לא יחסרו אנשים כאלה.  (חדש)
לילי יום שני, 13/12/2004, שעה 0:30
בתשובה לQuizzie
או לפחות מקווה. אם למין האנושי אין אנשים שישמחו להקפיא את עצמם לכמה עשרות שנים כדי לגלות מה יש אי שם רחוק מעבר, אז מה הוא שווה? אני הייתי עושה את זה. ואני מכירה עוד כמה אנשים שהיו מתים לנסות...
   כתוב תגובה
למה שני הגדרות  (חדש)
cat4 יום רביעי, 15/12/2004, שעה 15:22
למה שני שמות מנועי יונים ומנוע היתוך גרעיני זה אותו דבר
ומנוע אנטי חומר זה שם קוד ל''פצצת אטום''
   כתוב תגובה
אה, לא  (חדש)
גרומיט יום חמישי, 16/12/2004, שעה 18:22
בתשובה לcat4
פצצת אטום מתבססת עם ביקוע (או היתוך, אם נדבר על פצצות מימן) של חומר. מנוע אנטי חומר אמור לקבל את האנרגיה שלו מהמפגש עתיר האנרגיה בין חומר ואנטי-חומר. קטלני באותה מידה, אבל שונה לחתולין.
   כתוב תגובה
למה שני הגדרות  (חדש)
Mickey יום חמישי, 14/04/2005, שעה 21:46
בתשובה לcat4
לא בדיוק.
מנועי יונים קיימים קיום, אפילו שלחו חללית לא מאוישת לירח בעזרתם.

היתוך מבוקר, אשר דרוש למנוע היתוך (אלא אם כן תיסתפק ב ORION, שבהחלט ישגר אותך לחלל אך הייתי מאוד מעדיף שלא ישתמשו בזה במרחק של פחות מכמה אלפי ק''מ ממני וזה דורש פיתוח של בולמי זעזועים שיכולים לספוג תאוצות של 100g+) אינו קיים אך המדענים מבטיחים שתוך 5 שנים יהיה, אך זה מה שהם אומרים כבר 50 שנה...

אנטי חומר יכול לשמש להנעת חללית במס' דרכים.
דרך ראשונה, להחליף את הפצצות הטרמו-גרעיניות ב ORION בפצצות אנטי חומר. זה יקטין את משקלן ויעלים 99% מבעיות הקרינה של הORION אך עדיין משאיר אותנו עם הצורך בבולמי זעזועים מפלצתיים.
דרך שניה היא שימוש בקמויות מיקרוסקופיות של אנטי חומר לחמם מים, מטאן או כל חומר נדיף אחר ברקטה לטמפ' של עשרות אלפי מעלות וכך להגיע לתעוצות מרשימות בלי צורך לשאת כמויות ענקיות של דלק. יתרון נוסף של שיטה זו היא העובדה שמעל 99% מה''דלק'' יכול להיות כמעט כל חומר שאוספים מאסטרואיד אקראי.

שיטה שלישית היא להזרים כמויות תת-מיקרוסקופיות של אנטי חומר (סדר גודל של 1000 פרוטונים לשניה) להתחבר עם כמות זהה (זהה ברמה האטומית) של חומר ואיך שהוא לכוון את החלקיקים הנוצרים מהמפגש (ונעים בקרוב למהירות האור) שינועו האותו כיוון (במקום בכיוונים מנוגדים כפי שקורה בצורה טיבעית)

מבין שיטות אלו מנוע יונים, והסוג השלישי של מנוע אנטי חומר יש להם סיכוי די טוב לאפשר לנו להגיע לכוכבים בלי שהמסע יקח זמן(סוביקטיבי) רב. ידרש כמובן פיתוח רב של מנוע יונים לפני שזה יהיה אפשרי כמובן. כיום התאוצה המקסימלית שאפשרית עם מנוע יונים היא הרבה מתחת ל1m/s וכדי להגיע לכוכבים בזמן סביר תאוצה של 10m/s או יותר תידרש.

מיקי
   כתוב תגובה
תיקונים והוספות  (חדש)
גל יום חמישי, 16/12/2004, שעה 20:31
מהידיעות הצנועות שלי בפיסיקה קוואנטית:
צדק מי שאמר שכבר קיים מתקן טלפורטציה, כמו שצוין הוא מטלפרט(?) קרני לייזר וחלקיקים תת אטומים. טעות היא לחשוב שיש צורך ''לסרוק'' אדם כדי לטלפרט אותו, או שיש צורך במתקן ''קולט'' וכ'ו. עד כמה שאני יודע, התיאוריה של הטלפורטציה עובדת כמו בסטארטרק, אבל רק בכיוון אחד (מהחללית), אין צורך להשמיד את המקור או לבנות מחדש ביעד. איך זה שאתם לא מוצאים איזה חובב מד'ב עם תואר שלישי בפיסיקה קוואנטית שיבהיר לנו את העניינים האלו?

עם כל הנימה האופטימית הזו, ייתכן שטלפורטציה תהיה לעד מחוץ להישג ידינו, הפיסיקאים הקוונטיים שוברים את הראש בקיר כבר הרבה שנים, (בשנות השמונים הוכח שניתן לגרום לחלקיקים קואנטיים לתקשר ביניהם באפס זמן על פני מרחבים ניוטוניים, ועדיין אין לנו טלפונים שעובדים על הטכנולוגיה הזו)
ומדובר באנשים שעושים אינטרלים של שטף בראש.

בקשר לאנשים שיחקרו את החלל, עד כמה שידוע לי, מגלן השקיע המון זמן וכסף סתם כדי לעשות סיבוב סביב העולם.

חוץ מטלפורטציה, אני מסופק לגבי שאר השיטות, בייחוד בשיטה של הספינה הווגנית - בהנחה, שחוץ מההלצה היה פה כוונה אמיתית שיום אחד ינחתו כאן חייזרים. משהו שעל פי הנחות יסוד מסויימות (וייתכן שמוטעות לחלוטין) אינו סביר כלל וכלל.
   כתוב תגובה
מגלן VS חוקרי החלל  (חדש)
יעל יום שישי, 17/12/2004, שעה 0:58
בתשובה לגל
מגלן אמנם סיכן את חייו, יצא למסע ארוך מאוד - אבל הוא יצא למסע כשהוא יודע שיש לו סיכוי טוב למצוא בעצמו כל מיני דברים מעניינים.

חוקרים שינסו לצאת אל מחוץ למערכת השמש בטכנולוגיה של היום אין להם שום סיכוי להגיע לאיזשהו מקום. גם לילדים שלהם לא. גם לילדים של הילדים שלהם לא. אין אף אדם שפוי שיסכים לצאת למסע שאולי הנין של הנין של הנין שלו יזכה להגיע לסופו. ואנשים לא שפויים אף אחד לא ישלח.

אלא אם תחול פתאום התפתחות מדהימה עד כדי דמיונית בטכנולוגיה של הנסיעה הבין כוכבית, או שיצליחו להמציא את מתקן הטלפורטציה ההוא, או שיצליחו לגלות איזה כישוף שיוציא אנשים ממערכת השמש ויביא אותם בזמן סביר למערכת שמש אחרת - אני חוששת שאף חוקר חלל לא יצא לדרכו.

אבל בעצם, אלפא קאונטרי יכולה לחכות. עוד יש במערכת השמש כמה מקומות שלא ביקרנו בהם.
אסטרונאוטים שיעלו על החללית למאדים או לירחי צדק - אותם אפשר להשוות למגלן.
   כתוב תגובה
הקפאה.  (חדש)
NY יום שישי, 17/12/2004, שעה 10:11
בתשובה ליעל
   כתוב תגובה
גם זה עדיין בגדר מדע בדיוני.  (חדש)
יעל יום שישי, 17/12/2004, שעה 11:28
בתשובה לNY
   כתוב תגובה
חלומות בהקיץ  (חדש)
גרומיט יום שישי, 17/12/2004, שעה 22:32
בתשובה לNY
הקפאה עשויה להתגלות כפתרון מדעי סביר, אבל הוא בעייתי יותר מהבחינה האנושית. רק אדם נואש ביותר, או שאפתן ברמה בלתי סבירה בעליל, יצא למסע של עשרות שנים בחלל בידיעה שבשובו אף אחד מיקיריו לא יהיה עוד בין החיים והעולם אליו יחזור לי יהיה זה שממנו יצא (הרבה עובר על עולמנו בעשרות שנים, בכל הבחינות). אני לא אומר שלא ניתן למצוא אנשים כאלה, אבל פתרון ההקפאה אינו ריאלי במיוחד, לפחות לא למטרת מחקר.
   כתוב תגובה
אם כבר להוריד את אורך הזמן  (חדש)
עופר יום שישי, 17/12/2004, שעה 23:01
בתשובה לגרומיט
שהגוף האנושי חוווה למה לא להאיץ למהירות שהיא שבריר משמעותי ממהירות האור?
   כתוב תגובה
גם לזה יש גבול  (חדש)
גיא ברוך שבת, 18/12/2004, שעה 7:57
בתשובה לעופר
ככל ש v שואף ל c נעשה יותר ויותר קשה להגן על החללית מהתנגשויות (כל יון הוא קרן קוסמית, כל גרגר חול כפצצת גרעין).

מלבד הסכנה, יש גם חיכוך, כלומר הפגיעות הללו מאיטות את החללית. כאשר התאוצה מהמנוע משתווה לחיכוך מהתווך הבין כוכבי אין אפשרות תיאורטית לנוע מהר יותר (ללא החלפת מנוע).

נראה לי סביר שבעית המיגון היא הדומיננטית. אבל אני לא מהנדס רכבים בין כוכביים .
   כתוב תגובה
לא ממש מדויק  (חדש)
לילי יום ראשון, 19/12/2004, שעה 1:00
בתשובה ליעל
תלוי עד כמה נואש יהיה מצבו של המין האנושי, ואם האדם הנ''ל ידע שזה אחד הסיכויים המועטים של הנין-של-הנין-של-ה להתקיים.
   כתוב תגובה
אבל ''שרידה'' זה לא מה שהניע את מגלן לטייל בים  (חדש)
יעל יום רביעי, 22/12/2004, שעה 18:47
בתשובה ללילי
אם אנשים ידעו שיש סופר נובה בתוך מאה שנה - הם יצאו למסע הזה, זה בטוח... אבל זה לא מה שדיברנו עליו.
   כתוב תגובה
תראי, אני הייתי יוצאת פשוט בשביל לצאת.  (חדש)
לילי יום רביעי, 22/12/2004, שעה 23:15
בתשובה ליעל
אבל מישהו אמר שאין מצב שאנשים נורמלים יסכימו לעשות את זה, ואני חולקת - לא בעזרת הדוגמה האישית שלי (אני לא חושבת שאנשים יקבלו את זה אם אני אנסה לטעון לנורמליות יתר), אלא בטיעון הרבה יותר פשוט - אם לא תהיה ברירה, הם יסעו. מ.ש.ל.
   כתוב תגובה
מצב של ''אין ברירה'' זה משהו אחר  (חדש)
יעל יום חמישי, 23/12/2004, שעה 0:46
בתשובה ללילי
תחשבי על האנשים שקפצו ממגדלי התאומים לפני ההתרסקות הגדולה. נראה לך שהתחשק להם לבדוק איך המרגש כל הדרך למטה?

לא היתה להם ברירה. הם היו צריכים לבחור בין מוות אחד לאחר, והם בחרו בזה שנראה להם קל יותר.

בדוגמה שלך את מקלה על העניינים. צריך לבחור בין מוות לבין מגורים בחללית שנוסעת במשך כמה אלפי שנים (או אפילו יותר). ברור שרוב האנשים יבחרו במגורים בחללית.

אבל אני התקוממתי רק על ההשוואה למגלן. לא טענתי שאדם שפוי יעדיף למות בכדור הארץ מאשר לעלות על החללית שתאפשר לו לחיות עוד כמה שנים. אני אמרתי שאדם שפוי לא יצא למסע שמטרתו מחקר אם לא יהיה לו שום סיכוי להגיע למושא המחקר שלו. לא טענתי שהוא יסרב להמלט על נפשו בחללית.

את תקפת את הטיעון שלי על ידי כך ששינית אותו, וכך הוכחת למעשה משהו שמעולם לא טענתי שאינו נכון. זו לא דרך טובה לנהל דיון.
   כתוב תגובה
לא פירטת בטיעון שהחיים על כדוה''א ימשכו כהרגלם  (חדש)
לילי יום שישי, 24/12/2004, שעה 15:04
בתשובה ליעל
אבל גם אם נניח שכן, המון אנשים חולמים לטוס. *המון*. זה אפילו לא כדי להגיע, זה פשוט כי זו ההרפתקה הכי גדולה שאפשר לצאת אליה. כמו שאמרתי קודם, אני הייתי נוסעת, ואני מכירה עוד כמה אנשים שהיו שמחים להצטרף. ותראה את כל האסטרונאוטים שיצאו למשימות שהסיכוי לחזור מהן לא היה מדהים, והם יצאו בכל זאת. למרות שיצר השרידה של המין האנושי חזק, לפעמים יש דברים יותר חזקים ממנו - כמו הרצון לחוות 0 כבידה, או הצורך לגלות מה יש מעבר לאופק (במקרה הזה, מעבר לסטרטוספרה).
   כתוב תגובה
אולי תקראי שוב את ההודעה המקורית שלי?  (חדש)
יעל יום שישי, 24/12/2004, שעה 17:53
בתשובה ללילי
אני התייחסתי להשוואתם של אנשים שיצאו למסע מחוץ למערכת השמש לחוקרי יבשות כאן על כדור הארץ.

ההבדל הגדול: החוקרים על כדור הארץ קיוו לגלות משהו ולהצליח לחזור. החוקרים שיצאו מחוץ למערכת השמש עם הטכנולוגיה של היום לא רק שלא יגלו כלום גם אין שום סיכוי שהם יחזרו ו/או יגיעו ליעד שלהם. כלום. אפס. נאדה.

אני הייתי מצטרפת בשמחה למסע מסוכן מאוד למאדים או לירחי צדק. לא הייתי עולה על חללית שטטוס ולא תגיע לשום מקום בימי חיי.
את כן? באמת? בשיא הרצינות? את היית עולה לחללית שיוצאת לדרך ואת יודעת בוודאות שבשארית הזמן שיש לך לחיות היא לא תגיע לשום מקום? ושגם הילדים שיוולדו לך עליה לא יגיעו? ושגם הילדים שלהם?
אם כן, באמת כן, אז בעיני את לא שפויה במאה אחוז. או שפשוט לא חשבת על זה ברצינות.
   כתוב תגובה
למה לא?  (חדש)
לילי יום שישי, 24/12/2004, שעה 20:23
בתשובה ליעל
מה יש לעשות בכדור הארץ שהוא יותר מעניין? זה להיות במקום שבו נמצאת הטכנולוגיה הכי משוכללת, עם האנשים הכי טובים שבנמצא (יהיו מיונים קטלניים כדי להגיע למשימה הזו), עם המון זמן לקרוא, ולחשוב, נוף מדהים (אני מכורה לכוכבים), ועתיד לא ידוע. אם יש לך משהו טוב יותר להציע לי בתחתית הבור, אני מוכנה לשמוע, אבל אם מישהו היה מציע לי ללכת, הייתי הולכת.
   כתוב תגובה
עתיד לא ידוע?  (חדש)
יעל יום שישי, 24/12/2004, שעה 22:41
בתשובה ללילי
העתיד יהיה מאוד ידוע. הוא יהיה בדיוק אותו דבר יום אחרי יום אחרי יום. את תשארי תקועה בתוך אותה החללית בלי אפשרות לצאת החוצה (מלבד אולי להליכה משעממת על החלק החיצוני של החללית כדי לתקן משהו). עם אותם אנשים. נפלאים אולי, אבל עדיין בדיוק אותם אנשים בלי שום אפשרות להחליף אוירה. בלי אפשרות להתחרט.

נוף? אותם כוכבים בדיוק יום אחרי יום, אפילו בלי שמש וירח כדי לגוון.

וזה יגמר רק כשאת תמותי!

אני באמת חושבת שלא חשבת על זה עד הסוף.

להזכירך, אנחנו מדברים פה על כמה עשרות שנים בלי שום אפשרות לשינוי. בכלל. אני לא אומרת שאף אחד לא יצא, אני רק חושבת שהוא לא יהיה לגמרי שפוי.
   כתוב תגובה
חלליות  (חדש)
גל שבת, 25/12/2004, שעה 1:34
בתשובה ליעל
אני לא חושב שזה מעשי לדבר על חלליות, אבל מילא. אני מניח שאם ההתקדמות המדעית תעצר באיזשהו שלב (וזה יכול לקרות במוקדם ולא דווקא במאוחר) נהיה חייבים לצאת מכאן איכשהוא.
המנהלים של הפרויקט לא יהיו טמבלים, המטרה שלהם תהיה להגיע לכוכב במערכת שמש אחרת.
סביר להניח שהם כבר ידעו לאן הם רוצים להגיע, אין טעם לדבר על שליחה של חלליות למקום שאתה לא בטוח שיש שם איפה להתיישב, ואם אתם תרצו לטעון שבמקרה והחללית תגיע למערכת שמש לא מתאימה היא פשוט תמשיך למערכת הבאה, אני אזכיר לכם שהרבה יותר פשוט לשלוח כמות גדולה של גשושים לכמה מערכות שמש ולבחור את המערכת מראש, למרות שזה יקח עשרות או מאות שנים.
בכל אופן, מי שיתכנן את פרויקט החללית יהיה מעוניין שאנשים ירצו לנסוע בחללית וגם שהם לא ישתגעו בדרך והוא יתיעץ בכל המומחים המתאימים כדי להשיג את המטרה הזו.
ואם המומחים יגידו לו שהדרך היחידה שאנשים לא ישתגעו במסע הארוך וגם יסכימו להצטרף אליו היא לבנות חללית שתכיל אלף או עשר אלף או מאה אלף אנשים, והוא עדיין יהיה מעוניין, אז הוא יבנה אותה.
אז תגידו שאין לנו ניסיון של הפסיכולוגיה של כמות גדולה של אנשים שנמצאת ביחד הרבה זמן, אז אתם טועים, רוב האנשים בהיסטוריה וחלק מהאנשים שחיים היום לא יוצאים מגבולות הכפר שלהם, הם נולדים ומתים באותה סביבה עם אותם אנשים, ולא קורה להם כלום.
דרך אגב, בכל הנודע לצפייה בכוכבים יש לי שאלה, נניח שהחללית נוסעת במהירות גבוהה ושבגלל זה הזמן בכדו'א עובר מהר יותר, ובמשך כל הזמן הזה כדו'א משדר לחללית את מיטב תוכניות הבידור (וסרטים ומוזיקה וכדומה) האם זה אומר שהחללית תקבל את כל התכנים האלה מהר מהרגיל? משהו בהגיון הזה לא מסתדר לי.
   כתוב תגובה
מאה אלף איש זה כבר עיר  (חדש)
יעל שבת, 25/12/2004, שעה 12:51
בתשובה לגל
וזה גם יאפשר להם לעשות ילדים בלי חשש לקרבה גנטית גדולה מדי.

זו עדיין לא טכנולוגיה שיש בידינו, אבל כשהיא תהיה - זה בהחלט יתכן. גירסה עתידנית ליציאת מצריים. יש איזה ספר על אנשים שחיים בספינות חלל - זה היה בדיוק המצב הזה, שלחו ערי חלל למסע וחלק מהאנשים החליטו שטוב להם בערי החלל שלהם והם מעוניינים להמשיך את הדור בערים הללו ולא לרדת לכוכבי הלכת.
ועדיין, לא יהיה מדובר באנשים שיוצאים למסע מחקר. זה לא יהיה מסע מחקר. אלה יהיו אנשים שיחליטו להגר ממקום מגוריהם לתוך החללית - ואני בהחלט יכולה לתאר לעצמי אנשים שהיום חיים בצורה כל כך גרועה שיסכימו לעבור לגור בעיר החלל הזו עם עבודה קבועה וביטחון פיסי וכלכלי.
   כתוב תגובה
אני חושב שאת מדברת על  (חדש)
עופר שבת, 25/12/2004, שעה 15:27
בתשובה ליעל
''קץ הילדות'' של קלארק.
   כתוב תגובה
מאיפה הגעת לזה?  (חדש)
שלמקו שבת, 25/12/2004, שעה 18:18
בתשובה לעופר
כל כך הרבה ספרים יש על ספינות דורות, טובים יותר או פחות, ודווקא קץ הילדות בכלל לא קשור.
   כתוב תגובה
התפיסה שלי של עתיד היא לאו דווקא העתיד הפרטי שלי.  (חדש)
לילי שבת, 25/12/2004, שעה 14:07
בתשובה ליעל
אני בדרך למקום חדש. אחר. מה זה משנה אם זו לא תהיה אני שאגיע? והכוכבים אף פעם לא ישעממו אותי, והם לא אותם כוכבים...
בכל מקרה, אני בטוחה שיספקו תעסוקה לצוות הספינה.
   כתוב תגובה
עתיד לא ידוע?  (חדש)
Mickey יום חמישי, 14/04/2005, שעה 22:53
בתשובה ליעל
איזה גודל חללית? כמה אנשים? האם יש הגבלה על הילודה?

אם מדברים על חללית באורך 500 מ' אם צוות של 1000 איש או פחות, אז אני מסכים.

אבל למה לדבר על חללית כזו אם אנחנו מדברים על זחילה לכוכבים?

בוא ניקח משהו גדול, צרס (Ceres) קופץ לי לראש אך בוא לא נגזים. חוץ מהגודל, עד שנגיע למצב שאפשר לשלוח חללית מאוישת מחוץ למערכת השמש צרס יהיה רוב הסיקויים לא רק מיושב אלא מרכז הכובד של כל ההתישבות במערכת השמש החיצונית, ולא סביר שירצה לזוזץ אז ניקח משהו קטן בוא נגיד אסטרואיד ברדיוס 100ק''מ. בוא נניח שלא הרבה אנשים רצו לנסוע אז ''רק'' 500,000 איש נוסעים. וכמובן שלא חסר מקום להתרחב אז אין צורך בהגבלת הילודה.

ובקשר להערות אחרות על מסע של אלפי שנים, אם אנו מניחים שלא יהיה שום שיפור במנועים ממה שיש כיום ספינת חלל אם מנועי יונים (תאוצה של 0.1מ\ש) תוכל לחצות מרחק של 20 שנות אור בכ87 שנה. זה בהחלט דורש ספינת דורות אך ממש לא אלפי, או אפילו מאות שנים וזה אם מניחים שהטכנולוגיה לא תשתפר כלל.
   כתוב תגובה
אבל התייחסתי לזה  (חדש)
יעל יום שישי, 15/04/2005, שעה 14:07
בתשובה לMickey
לשלוח עיר מעופפת זה דבר אחר לגמרי ממה שדיברו עליו.
   כתוב תגובה
לא שמתי לב אבל בכל מקרה...  (חדש)
Mickey יום שישי, 15/04/2005, שעה 17:04
בתשובה ליעל
דיברתם על ספינת דורות, לא?
ספינת דורות חייבת להיות עיר מעופפת.
נעזוב רגע את הבעיות שיהיו לאנשים בספינה המינומום ליצירת תרבות טכנולוגית (ואני מדבר על תרבות טכנולוגית ברמה של מאה 18-19) זה סביבות 10,000 איש וזה עם כל המכונות והציוד שאת יכולה לחשוב על לעזור להם ואנשים עודים 14+ שעות ביום שבע ימים בשבוע ואין איזושהיא מגיפה או משהו שהורגת יותר מידי מהמומחים בדור הראשון.

אם כבר שולחים מינימום 10,000 איש, למה לא לשלוח קצת יותר ולעשות את זה בצורה נורמלית.

חוץ מזה בשביל לנוע קרוב אפילו ב10% ממהירות האור בלי שדות כח או ''Deflector Shields'' צריך כמה ק''מ טובים של משהו לחסום את הקרינה מתנגשות החלקיקים בטוך הבין-כוכבי בחומר מוצק.

מיקי
   כתוב תגובה
תיקונים והוספות  (חדש)
goldmoon שבת, 18/12/2004, שעה 12:15
בתשובה לגל
אני כנראה לא מספיק מכירה, אבל לפי אלו הנחות יסוד מסוימות זה לא סביר כלל וכלל שיום אחד ינחתו כאן חייזרים? הרי לפי כל מה שאני מכירה, בעניין הזה הסטטיסטיקה עובדת לטובתנו (כל כך הרבה כוכבים, בטוח יש לפחות עוד כמה שמספקים כוכבי לכת עם תנאים מינימליים להתפתחות חיים, ובטוח שלפחות כמה מהם עשו את זה לפנינו, ולכן מצויים ברמה טכנולוגית גבוהה משלנו...).
   כתוב תגובה
תיקונים והוספות  (חדש)
גל יום ראשון, 19/12/2004, שעה 2:53
בתשובה לgoldmoon
יש כמה וכמה אספקטים שיש להתחשב בהם כאשר רוצים לבדוק אם יש סיכוי שאי פעם ינחתו פה חייזרים, כמות כוכבי הלכת שמתאימים לקיום חיים הוא רק אחד מהם, אני אעבור על הדברים המרכזיים ועל הסברות הנפוצות.

כמות כוכבי הלכת שמתאימים לחיים
עד כה, תצפיות בלתי ישירות במערכות שמש אחרות גילו רק כוכבי לכת מסוג של ענקים גזים שחגים קרוב לשמש שלהם. הסיבה לכך היא השיטה שבה משתמשים כדי לגלות את כוכבי הלכת הללו. יש לציין שגילוי של ענקים גזים קרובים לשמשות נוגד את התיאוריות על היווצרות מערכת השמש שלנו, במערכת השמש שלנו כוכבי לכת קרובים לכוכב הם סלעיים וכוכבי הלכת הרחוקים הם גזיים. (אני יודע, מלבד פלוטו. הסברה היא שפלוטו לא נוצר במערכת השמש שלנו אלא 'נשבה' על ידי השמש. מחזקת את הסברה הזו העובדה שמסלולו של פלוטו נטוי בזוית קיצונית יחסית לשאר כוכבי הלכת שזוויות המסלול שלהם קרובות יחסית -כנראה מתוצאה של חמישה מיליארד שנה של משיכה הדדית)
אין שום תצפית שמחזקת את ההשערה שיש איזושהיא מערכת שמש דומה לשלנו או שיש מערכות שמש בעלות לווינים סלעיים.
ובאשר לכוכבי לכת שמסוגלים להחזיק חיים? ואני מדבר על תנאים שחיות יכולים להחזיק בהם מעמד (בעיקר נוכחות של מים וטמפרטורות מתאימות)- מסתבר שקשה מאוד להשיג תנאים כאלו, כוכב הלכת צריך להיות במסלול מאוד מסויים ובעל הרכב אטמוספירה מאוד מסוים כדי להצליח לעמוד בתנאים.
זאת ועוד, כדי שכוכב לכת יהיה ראוי לחיים השמש שלו צריכה להיות כוכב דור שלישי. זה אומר שאם יש כוכב מתאים לחיים, הוא בערך בגיל של הכוכב שלנו. זאת אומרת שלא ייתכן צלוויזציה תרבותית שקמה ונכחדה לפני עשר מיליארד שנה בזמן שהשמש שלנו אפילו נוצרה - רקע שמופיע בכמה סיפורי מד'ב.
אני חושב שהסברה היא משהו כמו אחד לאלף, נהדר, יש לנו עוד המון כוכבים שמתאימים לחיים! משהו כמו עשר מיליארד כוכבים בגלקסיה שלנו בלבד!

יצירת חיים
לאחר שמצאנו כוכב שמתאים לחיים, מה הסיכוי שאמנם יתפתחו בו כאלה?
אף אחד לא יודע, אף אחד לא הצליח לשחזר את היצירה במעבדה ועדיין לא מצאנו חיים מחוץ לכדור הארץ, יש לנו רק דוגמא אחת ליצירת חיים, ומדוגמא אחת אי אפשר לעשות סטטיסטיקות.

יצירת תבונה
החיים על כדור הארץ התקיימו במשך ארבע מיליארד שנה, מכל מיליון בעלי חיים שונים (זה כולל צמחים) רק אחד שרד. (האמת נדמה לי שזה אחד ממאה מליון, לא מאמינים לי? - כל שנה נכחדים מאות מינים של בעלי חיים וצמחים שאין לכם מושג עליהם. לכו לאיזה אתר של ירוקים.) בכל מקרה, עד שאנחנו הגענו, אף אחד מבעלי החיים הללו לא השתמש בענף של עץ כדי להרביץ למישהו. כמו בקשר של יצירת חיים, לאף אחד אין מושג מה הסיכוי ליצירת חיים תבונתיים. ישנה הנחה מוטעית שהאבלוציה שואפת להשיג חיים תבונתיים ולכן תפיק כאלו באוחר או במוקדם. ההנחה הזו מוטעית. (אני יודע, היא נראית הגיונית אפילו לי כרגע, הייתי מסביר לכם למה היא לא - אבל אני לא מוצא את הספר שהסביר לי את זה)

יצירת המדע
היוונים והסינים העתיקים היו חכמים בדיוק כמונו, אבל הם לא שאפו להסביר דברים כמו מכניקה. הם התפלספו על מהות הקיום ונפש האדם מכאן עד להודעה חדשה, אבל לא עלה בדעתם לחפש חוקיות פיסיקלית בטבע. למה? תשאלו אותם. המדע נולד באירופה ברנסאנס. ואם לא היה רנסאנס לא היה מדע ולא הייתם קוראים את מה שאני כותב. אז מה הסיכוי להמצאת המדע? - אתם בטח מנחשים מה התשובה.

וואו, מישהו בכל זאת הצליח. הוא יצר מדע וטכנולוגיה הגיע אל הכוכבים ויישב כמה מערכות שמש. הוא אפילו החליט לחפש אותנו, והוא מאזין בכל התדרים. אם הוא לא במרחק של מאה שנות אור - הוא לא יראה אותנו. אני מניח שאתם מבינים למה. (דרך אגב, מאז שהתחלנו לשדר, בחלק מהתדרים אנחנו בהירים פי אלף מהשמש. אבל אם מישהו לא יבדוק במיוחד - אף אחד לא ישים לב שאנחנו לא השמש שלנו או שזה מוזר שהיחס בין קרינת האור של השמש לקרינה בתדרים שאנחנו משדרים משונה) והסיכוי שהוא יבוא לבקר סתם כך בכוכב הנידח הזה - אפילו אם הוא פיזר מיליוני גשושים ברחבי החלל, ובוא נניח שהוא עשה את זה לפני מיליארד שנה כדי לתת זמן לגשושים להגיע אלינו. הם עדיין לא הגיעו חבר'ה. קוטר הגלקסיה מאה מילארד שנות אור, ואל תשכחו שהמסר מהגשוש צריך לחזור חזרה ואז החייזר צריך להגיע לכאן. אולי אם נחכה מיליארד שנה אז הוא יגיע.

כמובן שלא התייחסתי לחיים תבוניים שיכלו להופיע מחוץ לגלקסיה שלנו. המרחקים בין הגלקסיות בלתי נתפסים בכלל. (גם המרחקים בגלקסיה שלנו, ואפילו במערכת השמש שלנו בלתי נתפסים. ואם נדמה לכם שאתם מבינים כמה הגלקסיה שלנו גדולה. תחשבו שוב. בני אדם לא מסוגלים להתמודד עם גדלים בסדר הגודל הזה.)

יש יוצא דופן כמובן, ישנה אפשרות לחייזר שיודע לנוע ממקום למקום באפס זמן ולהביט לכל מקום במרחב ובזמן, וכתוצאה מכך יודע את כל הנעשה ביקום. ישנם רמזים פעוטים במכניקת הקוונטים לכך שהדבר אפשרי.
במקרה שהחייזר הזה קיים - הוא היה יוצר איתנו קשר אם הוא היה רוצה בכך.

עניתי בפירוט הרב ביותר שיכולתי מבלי להסתכל בספרים (שאינם נמצאים בהישג ידי כרגע) אשמח להסביר עוד. אבל האמת שאלו די גבולות הידע שלי בנושא. להסברים יותר מקיפים על הנושאים שהסברתי, יהיה עליכם ללכת לבעלי מקצוע בתחום.
   כתוב תגובה
אוף. עכשיו ביאסת אותי  (חדש)
אלמוני יום שני, 20/12/2004, שעה 13:38
בתשובה לגל
   כתוב תגובה
לא צריך להתבאס  (חדש)
גל יום שני, 20/12/2004, שעה 19:30
בתשובה לאלמוני
התגובה שלי יצאה קצת חד צדדית, כנראה בגלל הדברים שאני מאמין בהם, וכנראה שבגלל שרציתי להוריד מהעץ כל מיני אוהבי עבמ'ם שחושבים שהם תכף יגיעו - חטאתי קצת.
אנשים רצינים מאוד שמכירים את כל מה שכתבתי קודם מאמינים שחייזרים נמצאים מתחת לכל עץ רענן ושהם עתידים להגיע לכאן כל רגע או שהם כבר הגיעו לכאן.
בתגובה הראשונה שלי כתבתי 'הנחות מסוימות' התכוונתי כמובן להנחות האישיות שלי על המספרים במשוואת דרייק יחד עם המרחקים הבלתי אפשריים בין הכוכבים - שגורמים לי להאמין בחוסר האפשרות להגעה של חייזרים.
עשיתי קצת מחקר על המספרים שהצגתי בפניכם קודם, קודם כל חילקתי לא נכון, אחד לאלף כוכבים משמעו שיש רק מאה מיליון כוכבים ראויים לחיים. (ולא עשר מיליארד, אבל צריך להזכיר לכם שזהו אמדן, והערך האמיתי יכול להיות גם אחד לעשר, (תרשו לי רגע לצחוק, טוב בסדר, זה עבר לי))
אחר כך, בדקתי קצת את המספרים על כוכבים דור שלישי, הם התחילו להיווצר שני מיליארד שנה לפני השמש שלנו. אם ניקח מרווח ביטחון עד להתקררות של כוכבי הלכת (מיליארד שנה) ועוד מרווח עבור יצירת אטמוספירה מתאימה ואבולוציה מינימלית (המספרים עובדו על ידי מישהו שמאמין בתיאוריה על מאדים, אני בטוח שהם אופטימליים) הוא הגיע למסקנה שחיים תבונתיים הכי מוקדמים יכלו להיווצר לפני שלוש מיליארד שנים. זה @#!# הרבה זמן.

עוד קצת אופטימיות, על פי הביולוגים החיים נוצרו על כדור הארץ לפני ארבע מיליארד שנה, בדיוק בזמן שהוא התקרר מספיק כדי לאפשר חיים. זה קצת מוזר שברגע שהתנאים התאימו ישר נוצרו חיים. אם יצירת חיים הייתה אירוע נדיר הם היו יכולים לחכות קצת. בכל אופן, זה רומז שהסיכוי ליצירת חיים כשהתנאים מתאימים גבוה. אגב, נדמה לי שההסקה הזו היא רעיון מקורי שלי.

אחרי ששיחקתי קצת עם התקוות שלכם והובלתי אתכם בין מעמקי הייאוש לפסגות האושר, אולי אתם מוכנים להסביר לי למה אתם רוצים שיבואו לפה חייזרים?
אני יודע למה, אתם חושבים שהם יתנו לכם טכנולוגיה נוצצת, קשרי מסחר רווחיים ואפשרות לטייל ביקום.
תשכחו מזה, סביר להניח שהם ישמידו אותנו או ישעבדו אותנו. אני אחסוך כאן מלל פוליטי, פשוט תסתכלו בהיסטוריה שלנו, ואם אתם ממש אמיצים, אתם יכולים להסתכל גם בהווה.
עכשיו נניח שמשום מה החייזרים יהיו סופר נחמדים ויחליטו לא לגעת בכוכב שלנו (הם אלרגים לחמצן), נניח שהם יתיישבו בכל שאר הכוכבים במערכת השמש, (כולל עשרים ומשהו הלווינים החמודים של צדק, כל אחד מהם בערך בגודל של כדור הארץ. וזה כבר רעיון שלי לסיפור שהרקע שלו הוא עשרים כוכבים דמויי ארץ במסלול סביב ענק גזי)
ונניח שהצלחנו לגנוב להם את הטכנולוגיה ולשפר אותה. עכשיו, אתם באמת תתנו לחייזרים מעפנים להגיד לנו 'אנחנו נחתנו על מאדים קודם, אז הוא שלנו, אל תתקרבו' או שתפוצצו להם את הצורה?
   כתוב תגובה
James Alan Gardner בנה יקום  (חדש)
עופר יום שלישי, 21/12/2004, שעה 20:53
בתשובה לגל
שבו לחיזרים באמת יש ''פור'' של מליארדי שנים עלינו(הם הגיעו לרמת טכנולוגיה שיכולה לצפות את העתיד), ויש מעין ''ליגת העמים'' בין כוכבית שכ''כ מתקדמים אבולוציונית שהיחס בין האינטליגנציה שלהם ושלנו הוא בערך כמו זה בין האינטליגנציה שלנו לבין אינטליגנציה של סרטן ממוצע.והנה החלק היפה- הם מעודדים התפשטות חופשית שלנו, ושל כל שאר הגזעים התבוניים ברמה שלנו, *כל עוד אנחנו לא הורגים יצורים תבוניים *.כל מי שהורג יצור תבוני שלא למען הגנה מיידית על יצור תבוני אחר נחשב בין רגע ליצור לא תבוני מסוכן ופשוט מת ברגע שהוא מגיע לגבול מערכת השמש שבה בוצע הפשע-הוא, וכל מי שמסייע לו לצאת מאותו גבול.כמובן שכלי נשק קטלניים נחשבים גם הם לעילה מספקת לחיסול צוות של חללית אם הם יוצאים מגבול מערכת השמש שבה הנשק נבנה.

הנקודה היא לאו דווקא צדק כמו מעשיות- הרעיון הבסיסי הוא ''טוב, אם אתם רוצים להרוג אחד את השני אנחנו לא הולכים למנוע את זה- אבל אנחנו לא נותנים לכם לשחרר זאבים במרחב הבין כוכבי.''
   כתוב תגובה
לא צריך להתבאס  (חדש)
Mickey יום שישי, 15/04/2005, שעה 0:14
בתשובה לגל
גל, אני מסקים איתך שמאוד לא סביר שחייזרים ינחתו פו מחר יחליטו מתוך טוב לב לתת לנואת הטכנולוגיה שלהם.

מצד שני אני מאמין שהסיכוי שהם יחליטו לשעבד או להשמיד את בני האדם הוא בערך אותו סיכוי כמו זה שהם יזמינו אותנו להצטרף אליהם.

אני בטוח שאם הם יבואו הם יבואו ממניעים שלהם, ובגלל שהם רוצים\צריכים משהו. אין י מושג מה זה יהיה אבל בדבר אחד אני בטוח - שני שצדדים ירמו אחד את השני. הפסימיים שמדברים על מפגש עם חייזרים מצביעים על מפגש האירופאיים עם ה פולינזים. זו לו אנלוגיה טובה לדעתי. הפולינזים היו מאוד פרימיטיביים מבחינה תרבותית, לא רק טכנולוגית ובין השאר לה הכירו את המושגים 'מחלה מדבקת' ו'מלחמה' (קרב כן אבל מבחינתם מרגע שהקרב הסתייםת זהו. אנלוגיה הרבה יותר טובה לדעתי היא האירופאים שהגיאו להודו לראשונה. האירופאים היו הרבי יותר מתקדמים תכנולוגית, אך עדיין היחסיים לא היו חד צדדיים כמו עם הפולינזים כיוון שהיו הרבה יותר הודים משהיו אירופאיים בסביבה והם היו מאורגנים, גם אם לא באותה צורה שהאירופאיים היו.
   כתוב תגובה
תיקונים והוספות  (חדש)
טל קורנט יום שני, 20/12/2004, שעה 15:10
בתשובה לגל
אגב, למה שאמרת קוראים משוואת דרייק.
P=fp^nh^f1^fi^fc
או בשפת בני אדם, :
ההסתברותP שחיים תבוניים יתפתחו הי פונקציה של ההסתברות שלשמש יהיו כוכבי לכת, של מספר כוכבי הלכת המאפשרים תנאי קיום, של ההסתברות שחיים פשוטים יתפתחו על הפלנטה הנ''ל, של ההסתברות שחיים תבוניים יתפתחו מחיים פשוטים, ןשל ההסתברות שחיים תבוניים יפתחו תקשורת בינכוכבית תוך 4 מליירד שנה.

אבל במציאות אין לנו כמעט שום נתונים, כך שלמשוואה הזאת אין שום שימוש מעשי.

ועוד דבר: אף אחד פה לא התייחס לבעית היחסיות
אם אדם נע בחללית בנעה במהירות האור, הזמן שלו שונה מהזמן על כדור הארץ
כך שאם אדם טס בדרך כלשהי לאלפה קנטאורי או משו ולוקח לו , נגיד, 5 שנים, בכדור הארץ עוברות כמה מאות שנים...
   כתוב תגובה
תיקונים והוספות  (חדש)
Mickey יום שישי, 15/04/2005, שעה 0:31
בתשובה לטל קורנט
טל, בקשר ליחסיות זה לא עובד כך בדיוק. המשייאה הרךוונטית היא:
((t1=t0(sqrt(1-v^2/c^2
t0 - הזמן במנוחה
t1 - הזמן בתנועה
v^2 - מהירות התנועה בריבוע
c^2 - ריבוע מהירות האור בריק
sqrt - סימון פעולת שורש (קיצור לsquare root)

כפי שרואים מהמשוואה הנ''ל אין שינוי משמעותי עד שמגיעים לחלק מהותי ממהירות האור (לדוגמה במהירות של 60% ממהירות האור הזמן בספינה יהיה 80% מהזמן על הכוכב.) אם החללית תנוע ב 99.9% ממהירות האור אז מסע של 4.5 שנות אור לאלפא קנטאורי יקח לו 4.5 שנים אך זה יראה לו כמו 72 יום וכמה שעות. כדי שמסע שנראה לחללית כמו 5 שנים יקח 200 שנה היא תצתרך לנוע במהירות של 99.987%~ ממהירות האור (מהירות ממוצעת כמובן) ומסע יהיה למרחק של 200 שנות אור.

מיקי
   כתוב תגובה
תאוריות זה תמיד דבר נחמד,  (חדש)
Boojie יום שני, 20/12/2004, שעה 18:04
בתשובה לגל
והדבר הכי מוצלח בתאוריות זה שהן תמיד יכולות להשתנות ברגע שמתברר שהעובדות לא תואמות אותן.
היו לנו כבר המון תאוריות שאמרו שזה לא אפשרי וההוא לא אפשרי ובסוף המציאות התגלתה כשונה. אז זה שהתאוריות אומרות שביקור חייזרים הוא בלתי אפשרי עוד לא אומר שהוא באמת בלתי אפשרי, ואם פעם באמת יהיה פה ביקור חייזרים, פשוט נצטרך לתקן - שוב - את התאוריות שלנו.
לא, אני לא מאמינה בביקורי חייזרים, ואני גם לא מאמינה בהפך. אין לי מספיק מידע כדי לשפוט לכאן או לכאן. אבל אני חושבת שתאוריות הן בדיוק זה - תאוריות. ולא צריך להתייחס אליהן כאל אמת חקוקה באבן. הן יכולות להתהפך לחלוטין בחמש הדקות הבאות, כשנגלה שמשהו בעצם עבד אחרת לגמרי ממה שחשבנו.
   כתוב תגובה
תאוריות זה תמיד דבר נחמד,  (חדש)
גל יום שני, 20/12/2004, שעה 19:40
בתשובה לBoojie
תקראי את התגובה שלי לזעפני (הבחור ההוא שהתבאס שהחייזרים לא הגיעו)
משוואת דרייק היא רק משוואה, כל פרשנות שעושים לה היא על אחריות הפרשן עצמו (כמו כל הקשקושים שאני כתבתי, שהם תיאוריות על הערך הנכון של המשתנים במשוואת דרייק).

ההערה שלך מזכירה לי את אולימפיאדת סידני בשחייה, בהתחלה השחיין בעל כפות הרגליים הקטנות היה מועמד לזכייה בטוחה, כל הפרשנים אמרו שיש לו גוף מושלם לשחייה ושכפות הרגליים הקטנות מתפקדות על תקן של מדחף, כשהשחיין בעל כפות הרגליים הגדולות ניצח, כל הפרשנים היללו את הגוף המושלם שלו - ואת כפות הרגליים הגדולות שלו שמתפקדות על תקן של סנפירים.
בכל אופן אותי זה די הצחיק
   כתוב תגובה
תיקונים והוספות  (חדש)
גל יום ראשון, 02/01/2005, שעה 0:36
בתשובה לגל
אופס!!!!!

מצטער חבר'ה, אני לא יודע מה עובר עלי, חה חה חה, כתבתי שקוטר הגלקסיה מאה מיליארד שנות אור - הגזמה פראית, קבלו תיקון - התכוונתי מאה אלף.
כל היקום הנראה הוא רק משהו כמו 14 מיליארד שנות אור. מצטער אם הטעתי מישהו, ואני די מאוכזב שאף אחד לא תיקן אותי, בתור חובבי מד'ב אתם אמורים לדעת משהו על היקום.
   כתוב תגובה
אנחנו מדחיקים. מי רוצה לזכור  (חדש)
Boojie אמינה מאד יום ראשון, 02/01/2005, שעה 13:57
בתשובה לגל
שהוא גר בכזה יקום קטן?
   כתוב תגובה
אני.  (חדש)
לילי יום שני, 03/01/2005, שעה 9:04
בתשובה לBoojie אמינה מאד
תמיד מעודד אותי להסתכל על השמים, לנגן חרישית את השיר של מונטי פייתון בראש, ולזכור ששום דבר לא באמת משנה כי אני פסיק על פסיק ביקום שהיה לפני ויהיה אחרי. זה מרגיע, משום מה. אולי בגלל זה תמיד שועשעתי על ידי רעיון המערבולת של אדאמס...
כמובן, אני בדרך כלל לא נחשבת כקנה מידה שאפשר להסיק ממנו על רוב האוכלוסיה.
   כתוב תגובה
בקשר למדע,  (חדש)
צדק יום חמישי, 20/01/2005, שעה 21:50
בתשובה לגל
אתה צריך לזכור כי המצאת המדע היוותה תהליך קולקטיבי ולא רק הופעה פתאומית באירופה.
המצרים והבבלים נתנו את האסטרונומיה.
היוונים נתנו את הגאומטריה ואת ההתבוננות הטבעית על הטבע (אריסטו).
היהודים הביאו את הכתב ואת רעיון האחדות הכללית של הטבע.
ההודים נתנו את הארתימטיקה.
הערבים הוסיפו את הכימיה.
והאירופאים הביאו את המדע הניסיוני, ואת הניסיון הטכנולוגי (מטרולוגיה, מיכון ראשוני- שעונים וטחנות מים, ואופטיקה). וכמו כן את המחשבה החופשית.
   כתוב תגובה
בקשר למדע,  (חדש)
ceblare (גל) שבת, 22/01/2005, שעה 1:46
בתשובה לצדק
כשאמרתי מדע, לא התכוונתי לידע. כלומר משפט פיתגורס וחוקי ארכימדס אינם תהליך מדעי. המדע הוא התהליך המדעי - צופים בטבע, מעלים השערות על הטבע (יש קשר בין כוח ותנועה), בונים תיאוריה שמסוגלת לנבא אירועים (F=MA) ובודקים את התיאוריה על דרך הניסוי, אם הניסוי מוכיח את התיאוריה קוראים לתיאוריה 'תורה'. בכל מקרה התיאוריות בדרך כלל אינן מושלמות, מצליחות להסביר רק חלק קטן מהבעיה הכוללת ופותחות פתח לשאלות חדשות עבורן מעלים השערות חדשות. ככה המדע מתקדם. כל התהליך הזה לא הומצא בבת אחת אלא נבנה עם הזמן.
למרות זאת, אין ספק שהידע תורם להתפתחות המדעית, במיון החלקיקים התת אטומיים משתמשים הפיזיקאים במתמטיקת החבורות ועדיין הם מחכים להתפתחויות במתמטיקה שיאפשרו להם לפתור את המשוואות של תיאוריית המיתרים. עד כמה שאני הבנתי המדע הומצא באירופה, ולא ידוע אם מישהו אחר היה ממציא אותו במקום אחר.
   כתוב תגובה
זה מאד פשטני התיאור הזה.  (חדש)
צדק שבת, 22/01/2005, שעה 18:35
בתשובה לceblare (גל)
הוא מתעלם מהצורך של המדענים להשיג ידע מסודר ומובנה על העולם, לארגן את המחשבה בכלים סדירים ונהירים ומהצורך במיומנות טכנית טובה מאד שתעזור לנהל ניסויים מבוקרים על העולם. וזה מעבר לרעיונות הכללים של המדע המודרני שנשענים יותר על רעיונות מכניים ומנותאסטיים ומתנתקים מעולם הכוחות האריסטוטליים ששואבים מעולם מושגים אליליים.

נקח לדוגמא את הכימיה כדוגמא לשדה מדעי שהתפתח מאז המאה ה15. במאה ה17 בא בויל ופירק את האויר לגורמיו בעזרת הניסיון הטכני של האלכימיה הערבית ובכך ניפץ את התיאוריה האריסטוטלית שחילקה את היקום לארבע יסודות. במשך המאה ה18 גילו את מצבי הצבירה. בסוף המאה ה18 השתמשו בחשמל כדי לפרק את המים והחלו לגלות את הקשר בין מגנטיזים, קוטבים חשמליים ותרכובות כימיות מסוימות. באמצע המאה ה19 בא מנדלייב וטען כי כל היסודות נובעים ממספר הפורטונים בגרעין שגם משפיע על מצבם החשמלי. הוא בנה טבלה כימית שבעצם סדרה אותם לפי אותם העקרונות שהוא גלה ואשר שייכה אותם לקבוצות מסוימות (מתכות אלקליות, גזים אציליים ועוד). במאה ה20 בא איינשטיין וגילה שבעצם החלקיקים האטומיים הם פשוט מצגים שונים של אנרגיה במצבי קיום שונים.

אם נתבונן בתהליך, נגלה כי היו שותפים בו כל המרכיבים שהעלנו למעלה. בלי היכולת הטכנית שנוצרה בעקבות מדע האלכימיה של הערבים אי אפשר היה לערוך את אותם ניסויים על החומר שערכו במאה ה17 וה18. ובלי הידע המסודר שנצבר, מנדלייב לא היה יכול לבנות את הטבלה המחזורית שלו. אך מנדלייב לא סתם בנה את הטבלה אלא גם האחיד את כל היסודות. השוני בין היסודות נובע רק מההבדל במספר הפורטונים בגרעין שלהם. בסוף בא איינשטיין והראה שגם השוני בין הפורטונים קיים רק ברמה שלנו אך ברמות אחרות הכל הופך לאנרגיה פשוטה.

זה לא רק היכולת לתת תיאוריה כללית שיוצרת את המדע המודרני, זה גם הצורה המסודרת שבה אנחנו יכולים לבנות את התיאוריה (משוואות, חשבון דפרנציאלי ואינטגרלי, וגאומטריה אנליטית) הידע המסודר שנצבר לנו על העולם, וכן הרעיון כי עקרונות כלליים מניעים את העולם.
   כתוב תגובה
בקשר למדע,  (חדש)
Mickey יום שישי, 15/04/2005, שעה 0:38
בתשובה לceblare (גל)
הפילוסופים היווניים ידעו על השיטה המדעית. בעזרתה הם הוכיחו אחד לשני שהם באמת מצאו מה שזה לא יהיה שהם אמרו שהם מצאו(גודל כדורה''א לדוגמא) גם המאיה, והסינים השתמשו בשיטה. Kא יודע בקשר לאשורת בבל ומצריים אך אני חושד שלפחות אשור גם חשבו על זה. כולם בסופו של דבר הגיעו למצב שבו לא עבדו יותר בשיטה המדעית אלא בשיטת הכתבים העתיקים. מה שמיוחד באירופה זה ההתעוררות מחדש שבה החלו שוב להשתמש בשיטה המדעית. לרוע המזל נראה שאנחנו שוב שוקעים לשיטת הכתבים העתיקים.

מיקי
   כתוב תגובה
היהודים הביאו את הכתב?  (חדש)
יעל שבת, 22/01/2005, שעה 10:33
בתשובה לצדק
הסברות הנוכחיות טוענות שהפיניקים המציאו את הכתב האלפביתי, ומאחר שהם היו סוחרים ויורדי ים, הם גם אלה שהפיצו אותו.

בכל מקרה, גם למצרים וגם לאשורים היו סוגי כתב שונים שאומנם היו קצת יותר מסובכים, אבל בהחלט שירתו את אותה המטרה.
   כתוב תגובה
במקום פינקים הגידי כנענים.  (חדש)
צדק שבת, 22/01/2005, שעה 18:54
בתשובה ליעל
פינקים פשוט היה שמם היווני והרומאי.
קרתגו מבוססת על המילה קרת- עיר עם סיומת. עזרובעל וחניבעל שני אחים עם שמות המבוססים על השם בעל. ''עזרו'' הוא השורש העברי עזר ועוד.

וכיון שבמרחב הארץ הישראלי בו התפתח האלפבית שכנו שני הקבוצות- העברית והכנענית זו לצד זו, בה במידה שניתן לאמר כי הפינקים המציאו את האלפבית, ניתן גם לאמר כי העברים המציאו את האלפבית או אולי קיבלו אותו מאת הבורא :).
   כתוב תגובה
מה זה כנענים?  (חדש)
יעל יום שני, 24/01/2005, שעה 12:48
בתשובה לצדק
כנענים זה שם כולל לכל מי שישב פה באיזור (כן, גם העברים). לא קיימת שפה ידוע ''כנענית''. יש שפות ששייכות למשפחת הכנענית. מן הסתם פעם היו כולן אותה שפה והתפתחו לניבים שונים - אבל זה בתקופה לפני הכתב.

יש פיניקית, יש עברית, יש מואבית. הן מאוד דומות. באוניברסיטה קראנו טקסטים במואבית ובפיניקית וזה כמעט אותו דבר כמו עברית.

מה זה משנה אם השם הוא יווני? הכינוי לכנענים יורדי הים הוא ''פיניקים'', וכנראה שהם המציאו את הכתב האלפביתי. אולי העברים המציאו אותו, אולי המואבים ואולי בכלל כולם המציאו אותו ביחד, כי הרי ישבו אחד בתוך השני ודיברו כמעט באותה שפה.

בכל מקרה בתקופה שבה היו ''יהודים'' של ממש (אחרי הגלות) הכתב האלפביתי כבר היה עובדה קיימת וידועה.
   כתוב תגובה
את מחליטה לקרוא לכל תושבי האזור כנענים.  (חדש)
צדק יום חמישי, 27/01/2005, שעה 22:43
בתשובה ליעל
ואני לא. אני סתם קורא להם עבריים.
ברור שלהחלטה שלך יש מניעים וברור שלהחלטה שלי יש מניעים.

ואם כן מה שנשאר הוא לברור את הנתונים המוסכמים ולנפות את הנתונים השנויים במחלוקת.
מוסכם שכמעט לכל העמים בסביבה היתה תרבות אלילית מסוג זה או אחר עם תאלוגיה מסוג זה או אחר.
גם ברור שעם ישראל פיתח סוג מסוים של מונותיאזים, ששיקף מספר עקרונות-
יש אל אחד בלבד.
הוא בורא שמים וארץ.
הוא מוסרי (אם כי מעיון ב''אלוהים ביוגרפיה'', אפשר לראות עד כמה מוסריות זו מורכבת).
מה שעולה כאן שלא הייתה זהות בין העם ישראל לבין הכנענים.

אלא מאי, עכשיו עולה השאלה על אמינות המקור היהודי שעורך הבדלה בין עם ישראל (וכלל משפחת תרח) לבין הכנענים. בנקודה זאת מבחינה ארכיאולוגית דווקא עולה הבדל ברור מאד וזאת ע''י בדיקת העצמות בפחי אשפה. בישובים הישראלים ישנם עצמות של צאן ובקר, כלומר בהמות המותרות באכילה לפי התורה. לעומת הישובים הכנעניים שבהם יש גם עצמות של חזירים ושאר שקוצים.

הדבר העולה מפה שבארץ ישראל אכן התקיימו שני לאומים שונים (וכנראה גם כמה לאומים נוספים). ולכן הניסיון שלך לכלול אותם בחדא מחתא אינו עלה יפה.

נסי שוב.
   כתוב תגובה
לא, העצמות מוכיחות שהיתה דת שונה  (חדש)
יעל יום שישי, 28/01/2005, שעה 3:10
בתשובה לצדק
ואת זה אנחנו יודעים.

אבל אם הלאום היה כל כך שונה - איך זה שהשפה היתה כל כך קרובה?

ראית פעם טקסטים במואבית או פיניקית? אלה ניבים שונים של השפה העברית. זו אותה השפה.

ובכל מקרה - גם אם אני מקבלת את שיטתך שמדובר בלאומים שונים - הם דיברו באותה שפה של הסביבה, מה שמוכיח שהם היו בקשרים חברתיים ותרבותיים עם הסביבה (עוד יותר אם מקבלים את ההנחה שלך שמדובר בלאום נפרד). למה אתה חושב שהכתב לא יכול היה להתפתח אצל כולם?
   כתוב תגובה
הכתב התפתח פה, הכתב התפתח שם  (חדש)
ceblare (גל) יום שישי, 28/01/2005, שעה 22:38
בתשובה ליעל
אוף איתכם. הלכתי ובדקתי ב askjeeves הם טוענים שהכתב הראשון בכלל הומצא בעירק. או מקסימום במצרים. ולמי בכלל איכפת? הכתב הומצא גם בסין, ובטח לאינקה ולמאיה גם היה כתב. כלומר, לכתוב זה לא כזה ביג דיל וזה שאנחנו יהודים לא אומר שאנחנו יותר חכמים. גם אם אנחנו המצאנו את הכתב, זה לא כאילו קיבלנו פרס על זה או משהו, סתם גאווה לאומית. ישראל מרכז העולם ומיליארד וחצי סינים לא קיימים בכלל.
   כתוב תגובה
שיטת הכתב של האלפבית התפתחה בארץ ישראל  (חדש)
צדק שבת, 29/01/2005, שעה 18:40
בתשובה לceblare (גל)
ולא בשום מקום אחר בעולם.
ויש לזה חשיבות, שכן בעוד שבסין ובעירק שיטת הכתב המסורבלת שימרה את השליטה של האליטות במדינה, שיטת הכתב של האלפבית שחררה אותו לשימוש של ציבור רחב ומקיף.
   כתוב תגובה
הבדל בבקשה בין ''כתב'' לבין שיטת הכתב  (חדש)
יעל שבת, 29/01/2005, שעה 23:31
בתשובה לceblare (גל)
כתב זו דרך גראפית לסימון מילים. למצרים היה את כתב החרטומים, לבבלים היה את כתב היתדות (שאני לא בטוחה לגמרי מה העקרונות שלו) ולסינים יש עד היום את כתב הציורים.

כל אחת משיטות אלו היא כתב. אבל הן שיטות מסובכות וקשות ללימוד.

הכתב האלפביתי שעיקרו הוא סימן גראפי נפרד עבור כל עיצור, וחיבור הסימנים הללו לכדי מילים לפי חלוקת ההברות - הומצא פה באיזור. הפיניקים ייצאו אותו לאירופה, שם אימצו אותו היוונים והוסיפו את העיקרון של סימן גראפי גם לתנועות. כל סימן כזה נקרא אות, וזה היום הכתב הנפוץ בעולם, וגם אתה משתמש בו. כל סוגי הכתב האלפביתי מקורם בכתב העברי הקדום. (בתוכם, הכתב המרובע שלנו, הכתב הלטיני, הכתב היווני, הכתב הערבי, הכתב הקירילי...)
   כתוב תגובה
אני יכול לחשוב על לפחות יוצא-דופן אחד  (חדש)
רז יום ראשון, 30/01/2005, שעה 8:58
בתשובה ליעל
האלף-בית היפאני (''קאנה''). מדובר בכתב אלפביתי למהדרין (כל סימן מייצג עיצור + הברה), והוא משמש במקביל לקנג'י (כתב הסימניות), ויכול להחליף אותו לחלוטין.
נראה לי מאוד לא סביר שהכתב הזה התפתח בהשראה חיצונית כלשהי. השפעות תרבותיות חיצוניות הגיעו ליפאן בעיקר מסין, והכתב שהתקבל משם, כאמור, היה דווקא כתב הסימניות המסורתי (הקאנה פותחו ביפאן אחריו).
   כתוב תגובה
הנה, למדתי משהו  (חדש)
יעל יום ראשון, 30/01/2005, שעה 12:36
בתשובה לרז
והם משתמשים בכתב הזה?

בכל מקרה, לפי מה שאתה אומר גם בכתב הקנג'י יש הרבה יותר סימנים מאשר בכתב האלף בית שלנו. אז זה בטח טיפה פחות מוצלח.
   כתוב תגובה
כן, בהחלט, משתמשים בו.  (חדש)
רז יום ראשון, 30/01/2005, שעה 14:01
בתשובה ליעל
מרבית הטקסט היפאני כיום מופיע כשילוב בין האלף-בית (''קאנה'') והסימניות הסיניות (''קנג'י''). הנקודה היא שאפשר לכתוב על ידי שימוש באלף-בית בלבד, מה שאי-אפשר לעשות עם סימניות.
(למה לא וויתרו על הסימניות בכלל? לא יודע. שאלה שהרבה מאוד סטודנטים אומללים - אני, למשל - שברו עליה את ראשם).
   כתוב תגובה
הם לקחו אותו מן המערב במאה ה19.  (חדש)
צדק יום חמישי, 03/02/2005, שעה 23:26
בתשובה לרז
לידיעתך.
   כתוב תגובה
מה זה כנענים?  (חדש)
Mickey יום שישי, 15/04/2005, שעה 0:41
בתשובה ליעל
הפיניקים הם אלו שפרסמו את רעיון הכתב אך אני די בטוח שהם קיבלו את האלף בית מאשור.

מיקי
   כתוב תגובה
באוניברסיטה לימדו משהו אחר  (חדש)
יעל יום שישי, 15/04/2005, שעה 14:11
בתשובה לMickey
ובכל מקרה, הכל ספקולציות. קשה לדעת איך התפתח בדיוק הכתב, וגם בהחלט יתכן שהוא התפתח במקביל בכמה מקומות.

הכתב האשורי המקורי הוא כתב יתדות. ונדמה לי שהוא משהו שונה בתפיסתו מהכתב האלפביתי.
   כתוב תגובה
יכול להיות.  (חדש)
Mickey יום שישי, 15/04/2005, שעה 17:06
בתשובה ליעל
זה לא משהו שחשוב לי מספיק לנבור בספרים לבדוק.
   כתוב תגובה
תיקונים והוספות  (חדש)
Mickey יום חמישי, 14/04/2005, שעה 23:59
בתשובה לגל
גל, אתה יודע מה זה קבוצה סטטיסטית של אחד? זה כשאתה לוקח פריט אחד בקבוצה, ומסיק ממנו על כל הקבוצה. בשיטה זו אנו יכולים להסיק שכל בני האדם הם בגובה מטר תשעים עם שיער ג'ינג'י ועיניים כחולות בגלל שמצאנו אחד כזה איפושהוא בעולם. רוב מה שאמרת מבוסס על הסקות מהסוג הזה. אנו יודעים על איך התפתחו החיים רק על פלנטה אחת, להסיק מזה על איך החיים יתפתחו על כוכב לכת אחר זו שטות גמורה. בקשר לדברים שאינם מבוססים על הנחה חסרת יסוד זו:

1>קיום כוכבי לכת: נכון לא מצאנו כל הוכחה לקיום כוכבי לכת מוצקים. זה כמו להגיד שלא ראית חיידק בעין(לא דרך מיקרוסקופ). יכול להיות שיש מספר רב של כוכבי לכת מוצקים מסביב לכוכבי מערכת צנטאורי אך אין לנו שום אפשרות לגלות אותם. אפילו ענק גז בגודל של נפטון אן אורנוס לא נוכל לגלות. כוכב לכת חייב להיות גדול ומסיבי לפחות כמו שבתאי לפני שנוכל לגלות אותו. לבנתיים, רוב הכוכבים שבטווח הגילוי ומסוג שהתיאורי אומרת שיכולים להיות להם כוכבי לכת התגלו כוכבי לכת. מה זה אומר על הסיכוי למצוא חיים מסביב לכוכבים הנ''ל? כלום. זה אפילו לא מעיד על כך שהטיאוריה נכונה (אך מצד שני גם לא עושה דבר להפריך אותה). יתכן שיש מסביב לכל כוכב ענקי גז אך רק מסביב ל 1 מ 100,000 יש כוכב לכת מוצק. יתכן גם באותה מידה שלמעל 70% מהכוכבי יש כוכבי לכת מוצקים. בעוד 20 שנה אולי נדע.

2>תחום המים הנוזליים. יש שתי הנחות מוטעות במה שאמרת כאן. הראשונה היא שרק צירוף אחד של מרחק מכוכב, תפוקת האנרגיה של הכוכבת ואתמוספירת הפלנטה יתן לנו כוכב לכת עם אפשרות לתמוך בחיים מבוססי מים-חמצן. כך לדוגמא את מערכת השמש שלנו. האטמוספירה של נוגה היא מאוד שונה מזו של כדור הארץ אך אם נוגה היתה במסלול של מאדים הטמפ' שם היו בתחום המים הנוזליים. באותה מידה, מאדים אם היה במסלול של נוגה גם היה בתחום המים הנוזליים. אומנם כל צירוף של שלושת הגורמים הנ''ל (מרחק, עוצמת הארה, ואטמ') חייב להיות די ספציפי ישנם מאות ואולי אלפי צירופים שונים שיתנו לנו תחום טמפ' בו חיים די דומים לאלו שהתפתחו על כדרה''א יוכלו להתפתח.

וזה מוביל אותי להנחה המוטעית השניה. מדוע שחיים על כוכב אחר יתפתחו על בסיס מימ-חמצן? בתחום טמפ' אחר מטאן-חמצן יהיה אפשרי, או יצורים נושמי כלור, או פלואור (שניהם גם יסודות תומכי בעירה כמו חמצן)?

3>אתה צודק שמכל מין שהתפתח על כדורה''א פחות מאחד ממיליון שרד. יש לזה שני סיבות. הראשונה היא שהיו מס' מקרים בו קרה משהו שהרג מעל 90% מהחיים על כדורה''א. הדעה הרווחת כיום היא שהמשהוא הזה היה אסארויד. יכול להיות שבמערכות שמש אחרות יש הרבה פחות אסטרוידים וזו פחות בעיה (או להפך כמובן, אנחנו לא יודעים). הסיבה השניה, והיא החשובה יותר היא שהתפתחו כל כך הרבה מינים שנלחמו אחד אם השני ורק המוצלחת וזה שיוכל להתאים את עצמו לסביבה משתנה שורד. אני רק הדיוט בביולוגיה אך נראה לי שיצור יותר חכם יוכל להתאים את עצמו יותר טוב לסביבה משתנה וכך יש לו סיכוי יותר טוב להיוד זה ששורד.

בקשר לכלים, קופים משתמשים באבנים ומקלות כשהם נלחמים ביצורים אחרים (אך לא בקופים אחרים, שתי ההנחות בנושא הן טאבו או אינסטינקטת ואין באמת דרך טובה לבדוג איזה היא נכונה). בונים ומס' חיות אחרות משתמשים באבנים כדי לפצח אגוזים או לשבור כונחיות ולהגיע לאוכל שבפנים.

4>הסינים, המצריםת האשורים, והיוונים כן התענינו באיך העולם עובד ולא רק ''התפלספו על מהות הקיום ונפש האדם''. ''רנסאנס'' פירושו 'התעוררות מחדש' והמילה מתיחסת להתעוררות המחודשת של המדה כש אנשים באירופה החלו לפתח מחדש את המדע שהיוונים פיתחו ולגלות דברים שהם ידעו (כמו למשל שכדורה''א עגול) מה שמיוחד באירופה זו לא העובדה שהם פיתחו את המדע, המדע פותח גם בסין, וממלכת המאיה, אשור ואפילו באפריקה. מה שמיוחדת שרעיון המדע נשאר קיים גם לאחר שאלו שהמציאו אותו הושמדו (למרות שלא היה פופולרי כלל לכמה מאות שנים) וברנסאנס הוא פותח מעבר למה שהיוונים ורומאים ידעו (בהתבסס על מה שהם ידעו)

5>קוטר הגלקסיה 100,000 שנות אור ועוביה בחלק המרכזי 10,000 שנות אור.

מיקי

נ.ב
אף אחד לא יודע מתי הכוכבים מדור שלישי הראשונים הופיעו אז להגיד שלא יכלו להתפתח חיים תבוניים לפני 10 מילליארד שנה זו עוד הנחה בלתי מבוססת.

מיקי
   כתוב תגובה
סקר נחמד ביותר.  (חדש)
צדק יום חמישי, 20/01/2005, שעה 21:34
רק אעיר כמה הערות-

הפולינזים חיברו לכל סירה שלהם שני בולי עץ מקבילים במרחק של כ5-10 מטרים בעזרת מוטות עץ. הבולים האלו עזרו לציפה של הסירה גם באוקיינוס ובכך אפשרו להם לצאת מטיוואן אי המוצא שלהם וליישב את כל מרכב דרום- מזרח אסיה (הפילפינים, מלזיה ואינדונזיה) ואת כל פולינזיה ומקרונזיה וכן את מדגסקר (לעוד פרטים עיין בספרו של החכם ג'ארד דיימונד רובים חיידקים ופלדה).

לא צריך לעשות טלפורטיזציה מלאה של האדם. מספיק לנתח את הגנים שלו להבין איזה בן אדם הם יוצרים וליצור. הבעיה היא שזה לא אותו בן אדם. תנאים סביבתיים כמו סוג המזון שהוא אוכל, הסביבה החברתית שמסביבו, וניסיונות החיים שהוא עבר מעצבים את האדם לא פחות מהתוכנית הגנטית שלו. ולאדם כזה אין עבר. חוץ מזה התוכנית הגנטית לא כוללת את המצב של הזרמים החשמלים אצלו במוח- כלומר המחשבות שלו. במובן מסוים זה כמו שוק חשמלי שנותנים למשוגע שמפרק את האישיות הקודמת שלו ונותן לו אישיות חדשה.

ונקודה אחרונה היא ההנחה המונחת בבסיס הדיון שבני האדם בכלל ירצו לצאת מכדור הארץ ולא, כפי שנראה לי יותר הגיוני, ישקעו בניוון מדכדך של הנאות ממכרות בלי עתיד (ילדים) ובלי ענין (סקרנות אינטלקטואלית).
   כתוב תגובה
אה???  (חדש)
Boojie יום חמישי, 20/01/2005, שעה 22:10
בתשובה לצדק
''שוק חשמלי שנותנים למשוגע שמפרק את האישיות הקודמת שלו ונותן לו אישיות חדשה''???
אני *ממש* מקווה שאתה מדבר פה על מדע בדיוני ולא נדמה לך שזה מה שעושה טיפול בהלם חשמלי, כי במקרה זה אתה טועה *בגדול*.
   כתוב תגובה
זה היה התיאור בזן ואומנות החזקת האופנוע.  (חדש)
צדק יום חמישי, 20/01/2005, שעה 22:15
בתשובה לBoojie
בית המשפט נתן אישור לתת זרם חשמלי והוא הפך להיות אדם אחר.
   כתוב תגובה
הממ. אז אולי כדאי שתתחיל לרכוש  (חדש)
Boojie יום חמישי, 20/01/2005, שעה 22:42
בתשובה לצדק
את הידע שלך על פרוצדורות פסיכיאטריות ממקורות מוסמכים מעט יותר.
   כתוב תגובה
הפולינזים הגיעו גם לניו זילנד  (חדש)
יעל יום שישי, 21/01/2005, שעה 0:37
בתשובה לצדק
ויישבו אותה כמה מאות שנים לפני האדם הלבן.
   כתוב תגובה
אבל אנחנו כן רוצים שזה יהיה אותו בן אדם.  (חדש)
שלמקו יום שישי, 21/01/2005, שעה 12:57
בתשובה לצדק
   כתוב תגובה
קצת פיסיקה  (חדש)
Prince of hearts(ופיסיקאי כושל) שבת, 22/01/2005, שעה 13:08
1.הטכנולוגיה הקיימת כיום וזאת שעובדים עליה בזמן הזה תאפשר(כנראה) חקירה\ישוב של מערכת השמש,ואני מתכוון למנועים יוניים ומנועי אנטי חומר.
2.הצליחו לעשות טלפורטציה לחלקיק,(המקור חייב להיות מושמד בשביל שזה יעבוד),והמהירות שבה זה עובד היא מהירות האור.(יש סיבות פיסיקליות דיי מסובכות לעניין)
ובכל מקרה חייב להיות מכשיר שקולט בצד השני.
3.כדי להגיע לכוכבים(ולא במסעות שיקחו מאות שנים),צריך טכנלוגיה והבנה פיסיקלית מתקדמת בהרבה ממה שיש היום.
   כתוב תגובה
צודק, טעות שלי  (חדש)
ceblare (גל) יום ראשון, 23/01/2005, שעה 0:19
בתשובה לPrince of hearts(ופיסיקאי כושל)
באחת התגובות הקודמות שלי אמרתי שטלפורטציה היא מהירה מהאור ושאין צורך במכשיר קולט וגם שלא צריך להשמיד את המקור. בעקבות ההערות שלך בדקתי את זה שוב. צודק, טעיתי. אבל אני מבין שהמקור מושמד אוטומטית.
   כתוב תגובה


הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.