על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0  
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0  
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3  
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0  
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0  
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0  
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0  
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1  
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3  
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1  
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1  
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2  
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7  
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5  
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0  

פיקניק בשולי הדרך
ספרים / אלי הרשטיין
יום ראשון, 13/01/2002, שעה 16:22

ספרם המתורגם הראשון של האחים סטרוגטצקי עוסק במפגש עם החוצנים באופן אחר מכל שידענו עד כה


האחים ארקדי ובוריס סטרוגצקי הם החשובים בסופרי המדע הבדיוני הרוסי. הם גם הראשונים מהם אשר פרי עטם רואה אור בשפה העברית. הספר הוא 'פיקניק בשולי הדרך', אשר ראה אור בהוצאת זמורה-ביתן ב-‏1999.

מפגש ראשון בין האנושות לבין אינטליגנציה חוצנית היה מאז ומעולם כר פורה עבור סופרי המדע הבדיוני. ערכי החברה האנושית נבחנו דרך הפריזמה של הזר והשונה. מהו העושה אותנו אנושיים? מה מהותה של התבונה? מהם גבולות האנושיות?
חייזרים מילאו את תפקיד המלאך, השטן, מורה הדרך או הכובש באין ספור וריאציות ספרותיות וקולנועיות. ניתן למצוא כמעט כל ארכיטיפ מתוך הזיכרון הקולקטיבי האנושי בדמותו של חיזר זה או אחר במילייה של המדע הבדיוני המודרני.

האחים סטרוגצקי בחרו לתקוף את נושא המגע הראשון מזוית חדשה לחלוטין. כאן המקום לומר כי מי שמצפה לפגוש זן חדש ומרהיב של יצורי חלל זרים או קרבות פרועים העולים על כל דמיון, יתאכזב מן הסתם.

'פיקניק בשולי הדרך' מתחיל שנים מספר לאחר ביקורם של חייזרים בכדור הארץ. האנושות אינה נדרשת להתעמת עם בואם של החייזרים אלא דוקא עם העדרם. הקונפליקט הממשי של הספר מצוי בהעדרו של מושא הקונפליקט. איש לא ראה את החייזרים בבואם או בלכתם, וכל שהותירו מאחור מסתכם באתרי נחיתה מלאים בחפצים וחומרים שאינם מובנים לאיש.
זהו סיפורו של רדריק שוחרט, סטלקר, שהוא מעין צייד אוצרות היוצא ובא באיזורים הסגורים של נחיתת החייזרים. דרך סיפורו של שוחרט, הנאבק בממסד המדעי והממשלתי תוך שהוא מתמודד עם הסכנות האורבות לו באיזור הנחיתה, חושפים האחים סטרוגצקי את הנושא האמיתי בו הם רוצים לדון. הם אינם מתעסקים במהות החייזר אלא דוקא באופי המחשבה האנושית. האחים סטרוגצקי מתעמתים עם תקפות הטיעון המדעי, החשיבה המדעית והאופן בו נתלית בהם התרבות המודרנית.

למדע המודרני יש את הכלים הדרושים לתאור העולם באופן הניתן להבנה, ובה בעת להפוך אותו, על מרכיביו השונים, לכלי בידי הרוח האנושית. והנה, בוקר אחד, התעוררו המדע וכוהניו הגדולים – המדענים – וגילו כי קנזאס כבר לא כאן. לאחר שנים של חיים בתוך בועה סגורה, נחשף לפתע המדע האנושי לעובדות שאינן עומדות בקנה אחד עם התפיסה האנושית. המדע הכל יכול ניצב לפתע מול מצב חדש בו הוא מצליח, במקרה הטוב, להפוך חפץ זה או אחר שהותירו המבקרים מאחוריהם לשימושי. במקרה הגרוע (והנפוץ), כל שנותר לו הוא להתבונן בעיניים משתאות. אין הוא מסוגל לרדת למהותם של החפצים אותם הוא חוקר, לא כל שכן לענות על השאלות המהותיות העולות מעצם הביקור. מי היו אותם מבקרים? מהיכן באו? מדוע הגיעו? מדוע עזבו כה מהר? מתי והאם יחזרו? 'פיקניק בשולי הדרך' מביא אותנו להרהור בעניין מגבלות החשיבה המדעית. השאלות היסודיות הללו, כאשר הן נשאלות כלפי פנים, הופכות לחיפוש אחר משמעות, העומד במרכזה של כל תיאולוגיה אנושית באשר היא.
אותם מבקרים היו זרים כל כך, עד כי התיאוריה המדעית באשר להם תקפה כמו כל תשובה אחרת. בכך מביאים האחים סטרוגצקי את התיאוריה המדעית לקו אחד עם התיאולוגיה הדתית. המפץ הגדול? שבעת ימי בריאה? ואולי אלים מן החלל החיצון?


סיומו של הספר, הנקרא בנשימה אחת, נקטע כאילו באיבו ומותיר את הקורא בתחושה של חוסר ודאות. הסיפור אינו מספק תשובות לשאלות אותן הוא מעלה. האחים סטרוגצקי מותירים את הקורא עם שאלות פתוחות רבות, שאלות מן הסוג המניע את כותב שורות אלה, לכל הפחות, לקרוא מדע בדיוני.

הספר הומחז על ידי האחים סטרוגצקי לתסריט עבור סרטו של הבמאי הרוסי אנדרי טקובסקי 'סטאלקר' משנת 1979, והוא נחשב בעיני רבים לפסגת יצירתם. ארקדי סטרוגצקי נפטר בשנת 1991 בגיל 66, ואילו אחיו בוריס ממשיך להתגורר ברוסיה של פוסט המהפכה, אם כי מאז מותו של אחיו הפסיק לשלוח ידו בכתיבה.



פיקניק בשולי הדרך
ארקדי ובוריס סטרוגאצקי (1972)
עברית: מרק דרצ'ינסקי
הוצאת זמורה ביתן, סדרת המדע הבדיוני (1999)
196 עמודים


 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
אחד הספרים המרתקים שקראתי
הבדיחה של אלוהים יום ראשון, 13/01/2002, שעה 16:27
אני מברך את אלי על הצטרפותו
NY מאושר יום ראשון, 13/01/2002, שעה 16:33
נשמע ממש מרתק.
Boojie יום ראשון, 13/01/2002, שעה 16:34
מאמר משובח, אלי. כל הכבוד.
אסטרו-נעמי יום ראשון, 13/01/2002, שעה 22:05
(2 תגובות בפתיל)
מד''ב מעולה, תרגום עלוב
גיל ליברזון יום ראשון, 13/01/2002, שעה 22:48
(6 תגובות בפתיל)
(ללא כותרת)
Talash יום שני, 14/01/2002, שעה 13:47
לדעתי קיים רובד נוסף בספר
זה שמשלם יותר מדי יום שני, 14/01/2002, שעה 18:44
מה שאהבתי
דפי יום שישי, 18/01/2002, שעה 17:46
הסרט
אסף רביד יום שני, 04/02/2002, שעה 15:14
(3 תגובות בפתיל)
ספר גדול' מאוד אהבתי
בן-נס מיכאל יום רביעי, 02/04/2003, שעה 18:58
טעות בכתבה
אליאס יום שני, 19/03/2007, שעה 9:21
STALKER
היהודי הנצחי יום רביעי, 11/04/2007, שעה 18:42
(2 תגובות בפתיל)
הספר
דני יום שני, 19/11/2007, שעה 11:42
(2 תגובות בפתיל)

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.