על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

החינמניה מס' 38
שונות / המערכת
27/09/14
תגובות: 2  
החינמניה מס' 37
שונות / המערכת
12/07/14
תגובות: 1  
הגשת אירועים לאייקון 2014
שונות / המערכת
23/06/14
תגובות: 0  
תיקוצ'יקים ועולמות אחרים
שונות / איתי ליבנה
31/05/14
תגובות: 1  
החינמניה מס' 36
שונות / המערכת
26/04/14
תגובות: 0  
החינמניה מס' 35
שונות / המערכת
08/03/14
תגובות: 0  
פרס גפן 2014
שונות / המערכת
05/03/14
תגובות: 4  
קול קורא להגשת סיפורים
שונות / המערכת
15/02/14
תגובות: 0  
החינמניה מס' 33
שונות / המערכת
03/11/13
תגובות: 0  
קול קורא
שונות / המערכת
29/09/13
תגובות: 0  
החינמניה מס' 32
שונות / המערכת
07/09/13
תגובות: 2  
דיווחים חיים מוורלדקון
שונות / המערכת
24/08/13
תגובות: 0  
החינמניה מס' 31
שונות / המערכת
21/07/13
תגובות: 0  
החינמניה מס' 30
שונות / המערכת
27/05/13
תגובות: 0  
הרועה האחרון - סרט מסע פנטסטי
שונות / המערכת
02/04/13
תגובות: 0  

רבותי, ההיסטוריה חוזרת
שונות / ניר יניב
יום שני, 07/03/2005, שעה 0:02

ניר הזועם בדרכים נביא בעירו


טור אישי, מופיע בדרך כלל בכתב העת המימד העשירי, ואשר, בניגוד לטורי העבר, בהם הובעו דיעותיהם של חייזרים, בני לילית ופוליטיקאים, מביא הפעם, באופן חד-פעמי, אך ורק את דיעותיו של מחברו.


''זהו יום אבל...''
''אוי לנו ולעתידנו... אם טעות כזו תחזור.''
''אנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו כדי להחזיר עטרה ליושנה...''
''אני מאשים...''

ניסוחים שכאלה, המופרחים לחלל האויר והתקשורת מדי יום, בישראל ובעולם, אינם מפתיעים איש כאשר הם נוגעים לענייני השעה, כגון הנעשה בשטחים, תקציב המדינה, משכורתו של פלוני ממנהלי בנק ישראל או מצבה ההולך ומדרדר, זה שנים רבות ובהתמדה ראויה להערכה, של המוסיקה הישראלית. גם מצב החקלאות, החינוך, הכבישים ושאר נושאים שונים ומגוונים מזמינים ביטויים כאלה שהובאו למעלה. ואנו, למודי נסיון מעיתון יום אתמול, לא יוצאים מגדרנו למראם, גם אם לעתים נניד ראש בהשתתפות לאמור – ודאי שהחקלאות, החינוך, הכבישים וכל השאר חשובים מאין כמותם ומעניינים מאד, אלא שבדיוק כרגע יש לנו עניינים אחרים, חשובים לא פחות, לענות בהם, כגון ארוחת הערב, וממילא מחר יקום מישהו ויזעק מרה על אודות עניין אחר הנוגע לחקלאות, לחינוך, לכבישים וליתר, אם לא לכולם גם יחד. הניסוחים הללו, תהיה חשיבות נושאיהם רבה או מעטה, מעוררים בקורא הנבון הממוצע רגשי בוז קלים לנוכח הדרמטיות המוגזמת. במקרה הטוב.

אך הציטוטים האמורים, כפי שיכול הקורא הנבון לנחש, וכפי שהקורא חובב המד''ב יודע, לא עוסקים בנושאים חשובים אלה. הם אף לא נוגעים לנושאים קרובים מעט יותר ללבנו, וחשובים אף יותר, כגון הקושי להביא לארץ את הגדולים שסופרי המד''ב, מפאת היותם של רוב אלה האחרונים שוכני קבר זה שנים רבות, או מצבן האומלל של הוצאות ספרים מסוימות, או זהותה האמיתית של קוני ויליס. הם נוגעים, לתדהמתו של כל אדם מן החוץ ולשעמומו של כל חובב המכיר מעט את הקהילה, לסדרת טלויזיה.

כן, חברים – הסדרה 'מסע בין כוכבים: אנטרפרייז' בוטלה, ועלינו לשאת בתוצאות.

הו, הדרמה.

''רבותי – ההיסטוריה חוזרת על עצמה!''

נכון מאד, גם אם הניסוח אומלל. כל הציטוטים המצויים כאן נלקחו מאתר סטארבייס 972 – מועדון מעריצי מסע בין כוכבים בישראל. אנשים טובים כולם, בטוחני, אבל, אם לומר זאת בעדינות, לא ממש יודעי ספר. למעשה, הטקסטים הללו מזכירים לי יותר מכל את כתוביות התרגום הקלוקלות המלוות את רוב תכניות הטלויזיה המשודרות בארצנו. מעניין למה.
על כל פנים, סדרת 'מסע בין כוכבים' המקורית לא היתה נטולת חשיבות, בזמנה, מטעמים רבים ושונים אותם ישמח כל טרקי לפרט באריכות, בדקדקנות, בלהט ובתחביר שנוי במחלוקת, ואשר על כן לא יובאו כאן כלל. בזמנה, כאמור, כיוון שהסדרה ההיא, להזכירכם, נוצרה לפני כמעט ארבעים שנה. היא עדיין מהנה לצפיה, לעתים, ולו בגלל היותו של ויליאם שאטנר קומיקאי לא רע. בזמנו. כמה מהפרקים כללו אפילו מעט מדע בדיוני.
סדרות ההמשך – וגם עליהן לא אכביר מילים – סבלו משני פגמים עיקריים: הן היו תקינות-פוליטית עד אימה, והן התקיימו ביקום הלעוס לעייפה ועתיר חייזרי הגומי של הסדרה המקורית. תסריטאים נואשים חקרו כל חור ביקום ההוא ודלו כל שבב מידע שנותר בעזבונו של יוצר הסדרה המקורית, במגירות שולחנו, בפתקים שכתב לאשתו ולמכולת, ואולי אף ברוחו שהועלתה מן הקבר בטקסים אפלים שבהם, למרבה הפלא, לא ישמחו חובבים הסדרה לדון כלל וכלל. לאחר כל אלה לא נותרה ברירה ביד אנשי רשתות הטלויזיה קשי היום וקרבנות צעקנותם הידועה של חובבי הסדרה, והם נאלצו ללכת למקום היחיד שלא נחקר עדיין – העבר. ע''ע 'מסע בין כוכבים: אנטרפרייז'.
ההיסטוריה, כאמור, חוזרת.
ויתכן – רק יתכן – שלכמה אנשים כבר נמאס.

''מסע בין כוכבים לא תיפול שנית!''

גם מצדה לא. האם תוכלו, טרקים יקרים, לעזור לדוֹד ניר ולספר לו מדוע?
איני בא לטעון שביטול ה'אנטרפרייז' הוא סופה המוחלט של 'מסע בין כוכבים'. יתכן, ויתכן שלא. אבל הסוף, כך אני מקווה, קרוב. צופי הטלויזיה כיום כבר לא יוצאים מגדרם למראה דלתות אוטומטיות ומחשבים מדברים, וגם השיפור הניכר באיכות האפקטים המיוחדים אינו מספיק. צופי הטלויזיה של היום רוצים דמויות מורכבות, עלילות מעוררות מחשבה, דרמה משובחת או קומדיה נטולת מעצורים. חבורה של אנדרוגינוסים בחלל, עם או בלי מדים, עם או בלי מסיכות גומי, כבר לא מספיקה. אולי אין זה מקרה שדוקא בימים אלה זוכה סדרה אחרת לעדנה – החידוש המצוין של 'Battlestar Galactica'. הסדרה המקורית היתה חיקוי זול של מלחמת הכוכבים. הסדרה החדשה היא כל מה שחובב מד''ב – וטלויזיה בכלל – יכול לחלום עליו: דמויות מחוספסות ובעלות רבדים, עלילה נפתלת ומורכבת, חוסר תקינות פוליטית, דילמות קשות שתוצאותיהן לא נשכחות בפרק הבא, מוות ושכול, מלחמה, ובלב כל זאת – קמצוץ הומור. כל זאת בצילום ובימוי כמו-דוקומנטרי, ועם שחקנים משובחים באמת, כאלה שנבחרו על פי התאמתם לתפקידיהם, להבדיל מהתאמתם למדי צי-חלל כלשהו.
חובבי 'מסע בין כוכבים' ודאי יזדעקו על כך שנתוני הרייטינג משקרים, ושב'אנטרפרייז' צפו יותר אנשים, ושהשיטה לא נכונה, ושודאי יש כאן קנוניה כלשהי, ושתמיד דופקים את השחורים. יזעקו כמה שיזעקו, העובדות נותרות בעינן: 'גלקטיקה' ממשיכה לעונתה הבאה, 'אנטרפרייז' – בינתיים – לא.


''בשנה שעברה הפעלנו עליהם לחץ כבד. השנה – יותר!''

החדשנות היחידה הקשורה באופן כלשהו ליקום ולסדרות 'מסע בין כוכבים' היא אופן התנהלותם של האוהדים. החל בתחפושות ובהפעלת לחץ ציבורי לקביעת שמה של מעבורת החלל הראשונה, המשך בהפגנות מול משרדי גופי השידור הרלוונטיים, וכלה בגיוס כספים במטרה לממן – לממן! – את המשך קיום הסדרה. זו, אגב, יכולה להיות תחילתה של ידידות מופלאה בין הצופים למפיקים. רוצים סדרה? שלמו. והרבה. הרי לכם מודל כלכלי שיעמוד בפני כל תוכנות שיתוף הקבצים וההורדה הפיראטית – אינכם משלמים על הצפיה, כי אם על עצם ההפקה. חדשני ויחודי, ללא ספק, ואני מחכה בכליון עיניים לרגע בו יבינו האוהדים השרופים כי הם ירו ברגלם שלהם עצמם. אני בטוח שאתענג עליו, באותה שמחה לאיד השמורה עמי לכל מי שמתלונן על חוסר מד''ב בטלויזיה, המתוקצבת להשחית, בעוד תחום ספרות המד''ב בארץ לוקה במחסור חמור במזומנים ובהתעלמות כמעט מוחלטת של הממסד הספרותי. שלא לדבר על מי שגורם לדימוי העיקרי – השלילי – של חובבי המד''ב להשאר בעינו כבר שלושים שנה.

''טרקים בכל העולם – התעוררו!''

הגיע הזמן. התעוררו, בחורים (רוב הבחורות מפגינות טעם טוב יותר), והכינו את עצמכם לעולם חדש. עולם נטול חייזרים במסכות גומי. עולם ללא דילמות – ותפאורות – מקרטון. עולם בו גיבורים אמיתיים, או שמא אנטי-גיבורים אמיתיים, מתעמתים עם בעיות אמיתיות ועם נפשם שלהם המסוכסכת. עולם בו הטלויזיה רלוונטית לחיים כיום, ולא למה שקרה בשנות השישים העליזות של המאה הקודמת. עולם בו הטלויזיה, כמו בכמה רגעים חולפים בשנות השישים הרחוקות ההן, ושלא כמו ברוב מה שנראה בה מאז, מבקשת מאתנו לחשוב.
תהליך ההתבגרות, אגב, לא יחודי לטלויזיה. ספרות המד''ב, כידוע, מתקדמת גם היא ומתקרבת אל המיינסטרים. אולי אף מתמזגת עמו, יאמרו כמה, אם כי אני מטיל בכך ספק. ספרות המד''ב של שנות הארבעים והחמישים דמתה באופן חשוד לטלויזיית המד''ב של שנות השישים – גיבורים עשויים ללא חת, מפלצות, בחורות שיש להציל, מחשבים שיצאו משליטה, כל העסק. באמצע שנות השישים החל 'הגל החדש' לתת את אותותיו בספרות הז'אנר, ומאז היא מתקדמת באופן ברור לכיוונים חדשים, ספרותיים יותר, מעניינים יותר. שילוב של רעיונות מדעיים או פסאודו-מדעיים עם דמויות מורכבות, עלילות מפותחות, דילמות, חוסר תקינות פוליטית, הומור... מזכיר לנו משהו?
הספרות, כאמור, התקדמה, ואילו הקולנוע והטלויזיה הז'אנריים נותרו בעינם, למעט מחלקת האפקטים המיוחדים השרויה בכל, וכמה תוכניות וסרטים חריגים. רעיונות שהועלו בספרות המד''ב של שנות השישים מצאו את ביטויים הקולנועי והטלויזיוני רק בשנות השמונים – לעתים נדירות – ובעיקר בשנות התשעים. פיליפ ק. דיק הוא אחד מהכותבים הפופולאריים ביותר בקולנוע כיום, יותר מעשרים שנה לאחר מותו, ויש שמועות על עיבודים מתוכננים לספרים של סופרים ותיקים ממנו, כגון אלפרד בסטר. לא מדובר באופנת רטרו, כמקובל במקומותינו, כי אם בתחושה אמיתית של יוצרי וצופי הטלויזיה והקולנוע שמדובר ב''משהו חדש''. חדש, אכן, לכל מי שלא טרח לקרוא ספר מימיו.
ומיהו זה? האם תוכלו, קוראים יקרים, לעזור לדוד ניר ולספר לו במי מדובר?

''האם תם עידן?''

כולי תקווה.




סטארבייס 972 - אנשים טובים!
לא נוטשים את הספינה - מנהיים והחובבים
מסע בין כוכבים - חטאו של הזועם
ישנוני - הטור הקודם
גלקטיקה - סדרה למהדרין
ניר הזועם בדרכים - למדקדקין
המימד העשירי - כתב העת האנין!

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
יש לי הרגשה רעה...
ניר א. יום שני, 07/03/2005, שעה 0:45
(5 תגובות בפתיל)
פעם ראשונה שלטעמי הטור הזה מיותר.
Boojie יום שני, 07/03/2005, שעה 1:12
(6 תגובות בפתיל)
אני תוהה אם עוד כמה שנים
ניר יום שני, 07/03/2005, שעה 3:25
לירוק לבאר...
anakin יום שני, 07/03/2005, שעה 9:32
(33 תגובות בפתיל)
כל מילה בסלע!
רועי יום שני, 07/03/2005, שעה 11:12
מישהו היה צריך לומר את זה
Idan יום שני, 07/03/2005, שעה 13:45
ניר יקירי נסחפת
קילרוי יום שני, 07/03/2005, שעה 14:09
(17 תגובות בפתיל)
הוּרָה!
בונו יום שני, 07/03/2005, שעה 16:26
(6 תגובות בפתיל)
תגובה אחת ושתי חלקים לה
Shmuel יום שני, 07/03/2005, שעה 23:46
(6 תגובות בפתיל)
מה יש לך נגד טרקים?
לילי יום שני, 07/03/2005, שעה 23:54
(11 תגובות בפתיל)
ואם את/ה היית הרודנברי הבא?
goshdarnit מתעלם מהוויכוח יום שלישי, 08/03/2005, שעה 14:53
(3 תגובות בפתיל)
ניר, אני רוצה לשאול אותך משהו
Bajoran Priest יום שלישי, 08/03/2005, שעה 17:58
(7 תגובות בפתיל)
בשביל מה זה היה טוב?
אסף יום רביעי, 09/03/2005, שעה 13:55
לא אוהב אנטרפרייז - שמור את זה לעצמך!!!
משה שבח יום רביעי, 09/03/2005, שעה 20:59
(11 תגובות בפתיל)
שמוק.
ג'וני יום שלישי, 15/03/2005, שעה 2:32
(13 תגובות בפתיל)
(ללא כותרת)
עינאל חיימוביץ יום רביעי, 30/03/2005, שעה 22:47
(8 תגובות בפתיל)

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.