 |
 |
• שאלות נפוצות
• פורומי האגודה
• קישורים
• אתר פרס גפן
• עדכוני הוועד והאספה
• העדכון החודשי (דואל)
• צוות האתר
• RSS
• דרושים
חיפוש באתר:
חיפוש מתקדם
פעילויות האגודה
• המימד העשירי - כתב עת
• כנסים ומפגשים
• פרס גפן
• תחרויות כתיבה ויצירה
• הפצת סיפורת עברית
• תרומות ספרים
• מבצעים והנחות לחברים
• מועדון הקריאה
• סדנאות כתיבה
• אייקון 2010
|
ס ק ר
האם ישראל צריכה להשקיע בתחום החלל?
| כן, אך רק בעידוד יוזמות פרטיות |
(20)
|
| כן, למטרות צבאיות בלבד |
(16)
|
| כן, אפילו לצרכי מחקר טהור ותו לא |
(107)
|
| לא לבד, רק בשיתוף פעולה עם מדינות אחרות |
(35)
|
| לא, אין לנו כסף לבזבז |
(45)
|
| לא, זהו תחום עקר ונטול תועלת |
(32)
|
|
| | חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
כושר האיפוק המרשים של המערכת (חדש)
NY יום ראשון, 04/01/2004, שעה 19:13
מניב הפעם סקר נטול פוטר וניבן. אנו מבטיחים לנסות לתקן את המעוות בסקר הבא. בינתיים - תהנו, נמקו ופרטו, ותודות לטל כהן על הרעיון.
|
|
|
|
|
הסקר הבא: מי עדיף? (חדש)
Boojie יום שני, 05/01/2004, שעה 17:04
בתשובה לNY
* הארי פוטר
* לארי ניבן
הו, כן, אני כבר רואה את זה.
|
|
|
|
|
סקר קשה, קשה. (חדש)
שלמקו יום ראשון, 04/01/2004, שעה 19:35
מצד אחד, ישראל צריכה להשקיע בחלל אם היא רוצה להשאר מדינה מתקדמת, במיוחד בעיני עצמה.
מצד שני, המשאבים דלים, והתועלת המיידית שבתחום החלל נמוכה.
אז לצאת לחלל חייבים. ולהשקיע במחקר טהור קשה. וצבא, למרות שכאן באמת נמצא עיקר ההצלחה הישראלית, הוא לא משהו שאפשר לבנות עליו. אז מה נשאר? יוזמות פרטיות. אם בישראל קם מגזין מקורי למדע בדיוני, החלל הוא לא הגבול האחרון.
|
|
|
|
|
באמת קשה, (חדש)
גור אריה יום שני, 05/01/2004, שעה 0:03
בתשובה לשלמקו
מצד אחד, המוח אומר - אין לנו כסף.
מצד שני הלב אומר - העתיד (אם כי העתיד הרחוק) טמון בחלל.
בסופו של דבר, גם אחרי שהחלטתי ללכת עם הלב, עדיין קיימת התלבטות: מטרות צבאיות בלבד - לא כדאי. יוזמות פרטיות - איכשהוא אני רואה עתיד בו נתון חקר החלל בידי המאפיה. שיתוף עם מדינות אחרות - ארה''ב עושה הכל, ואנחנו מפתחים עבורה עזרים טכניים? לא תודה.
נשארה הבחירה האחרונה - כן ולו לצרכי מחקר טהור (כן, כאילו שזה יקרה פעם אצלנו במדינה. משום מה נראה לי שהאופציה הזאת מעבירה אותנו מתחום המד''ב לתחום הפנטסיה...) - בכל זאת, זוהי הבחירה שלי.
|
|
|
|
|
אם היינו מדינה מתוקנת סביר להניח שהייתי מצביע עבור עידוד יוזמות (חדש)
רני יום שני, 05/01/2004, שעה 3:28
פרטיות. אבל במדינה שבה יזמים מפרים במהירות הבזק את הזכיון שניתן להם ודורשים עוד, במדינה שבה הפוליטיקאים פועלים כמעט אך ורק לטובת עצמם (ובמיוחד ראש הממשלה ומשפחתו), במדינה שבה הצבא לא נתפס כרע הכרחי אלא כערך בפני עצמו, אני סבור שהאופציה הטובה ביותר היא למטרות מחקר טהור בלבד.
זה לא ממש מבטיח שכל מיני אנשי שלומנו לא יבחשו בקלחת, אבל אולי...
|
|
|
|
|
מאיפה צץ הרעיון לזה? (חדש)
אמבר יום שני, 05/01/2004, שעה 9:31
כי הרעיון הזה רחוק מאוד ממד''ב.
לישראל יש יוזמות ופעילות בתחום החלל לצרכי מחקר, אמנם לא בהיקף גדול ואנחנו רחוקים מאוד מלהיות נאסא, אבל בכל זאת - יש פעילות.
ואתם מוזמנים לבדוק כאן:
|
|
|
|
|
רחוק ממד''ב??? (חדש)
רני יום שני, 05/01/2004, שעה 9:50
בתשובה לאמבר
|
|
|
|
|
יש השקעה בחקר החלל בישראל (חדש)
אמבר יום שני, 05/01/2004, שעה 10:18
בתשובה לרני
זה קיים, זה קיים כבר הרבה שנים, והיית מגלה את זה בעצמך אם היית מציץ באתר של סוכנות החלל הישראלית.
אז נכון, זה לא מחקר חלל במובן של טיסה מאוישת לחלל, וזה לא שיגור חלליות, וסוכנות החלל הישראלית היא לא נאסא. אבל זו מציאות שלא מעט אנשים עוסקים בה בישראל.
|
|
|
|
|
זו לא היתה הכוונה. לא צריך להציץ (חדש)
רני יום שני, 05/01/2004, שעה 12:00
בתשובה לאמבר
באתר של סוכנות החלל הישראלית כדי לדעת את זה. הכוונה היתה שהנושא, ברוחו, קרוב מאד לנושאים שמד''ב מטפל בהם. ממש כשם ש''הצוות המובחר'' אינו סרט מד''ב, ובכל זאת קרוב מספיק לנושא כדי שחובבי מד''ב רבים יאהבו אותו. (נדמה לי שאפילו הוקרן באחד האייקונים הראשונים).
|
|
|
|
|
מסכים בהחלט (חדש)
פבל(TA) יום שני, 26/01/2004, שעה 22:16
בתשובה לרני
למעשה רבים מחברי ''מסלול'' - פורום סטודנטים למען קידום חקר החלל בישראל הם אוהבי מד''ב מושבעים.
לכן אנחנו אוהבים לעשות שת''פים עם האגודה, כי הרעיון קרוב לשני הגופים.
|
|
|
|
|
מאיפה צץ הרעיון לזה? (חדש)
טל כהן יום שלישי, 06/01/2004, שעה 11:53
בתשובה לאמבר
העובדה שמשהו קיים, לא אומר שאי-אפשר לשאול אם צריך אותו.
|
|
|
|
|
מאיפה צץ הרעיון לזה? (חדש)
אלון יום שלישי, 06/01/2004, שעה 13:31
בתשובה לאמבר
כאשר הכותרת הראשית באתר היא הזמנה לכנס שיתקיים לפני כמעט שנה , עדיף לא להציג. ( בלי לפגוע )
|
|
|
|
|
ישראל צריכה להשקיע! והרבה! (חדש)
ISHPUZ יום שני, 05/01/2004, שעה 12:15
כפתרון לבעיות המדינה, הייתי מציע להשקיע בתשתיות בחלל.
עולם טבעת סביב שמש קרובה יספק מרחב מחיה לעם היהודי היושב בציון ובגולה הדוויה, תוך המנעות מהבעייתיות שבהתיישבות במרחב השמי.
ולא, זה לא קשור להארי פוטר!
|
|
|
|
|
(חדש)
כן ישראל צריכה להשקיע יותר בנושא יום שני, 05/01/2004, שעה 13:43
|
|
|
|
|
המערכת מצטיינת לא רק בכוח איפוק, (חדש)
אהרון ה. יום שני, 05/01/2004, שעה 13:59
כדברי ניר, אלא גם בכשרון ניסוח ראוי לציון.
דומני שחלק מהמגיבים שקדמו לי לא קראו בתשומת לב מספקת את הנוסח ''כן, ואפילו לצרכי מחקר טהור ותו לאו''. משפט זה כולל בעצם הכל: גם פיתוח למטרות צבאיות, גם השתתפות של תעשיות, הכל (זה מתחבא במילה ''כן''), וגם מחקר טהור. על כן ברור שהצבעתי בעד אופציה זו.
ובאשר לשאלה אם זה מד''ב או לא - יש משהו בטענה שזה לא מד''ב (אף כי עצם הסקר לגיטימי לחלוטין, כמובן, אפילו אם הוא מופיע באתר מד''בי). מה, לדבר על השקעות בחלל 35 שנה אחרי הנחיתה על הירח, וכשלישראל יש פרויקטי לוויינות מרשימים זה שנים, זה מד''ב?
אילו השאלה הייתה מתמקדת בשמהו יותר אקזוטי, כמו למשל השקעה בהכשרת המאדים להתנחלות (סליחה, התיישבות), זה היה יותר מתאים...
ואם כבר מדברים על השקעות, אז ישראל משקיעה בננוטכנולוגיה - תחום מד''בי לא פחות מחקר החלל ה''קלאסי'', ובעצם הרבה יותר!
|
|
|
|
|
אני לא רואה סיבה מדוע לא לחרוג (חדש)
NY יום שני, 05/01/2004, שעה 15:42
בתשובה לאהרון ה.
מדי פעם ממתכונת המד''ב פנטסיה ולהגיש כאן שאלות אשר, למרות היותן לא ''מהתחום'', הנן בעלות קשר מסוים אליו וסביר להניח שהן מעניינות את רוב החובבים.
(הזהרו כעת מלהציע מיני סקרים מגוחכים ומטופשים - אולי הם יתקבלו...)
הצעות רציניות לסקרים הנוגעים לספקולציות עתידיות מעניינות, , פרי עטו של כותב התגובה שלמעלה ובכלל, יתקבלו בברכה.
גם הצעות לסקרי מד''ב ופנטסיה, כמובן.
|
|
|
|
|
רק שיש המון מחקרים מדעיים (חדש)
אמבר יום שני, 05/01/2004, שעה 16:43
בתשובה לNY
שיש להם אספקטים שפעם היו מד''ב.
מה שהפריע לי בעצם השאלה היא זה שמשתמע ממנה כאילו אין בישראל מחקר חלל ומחקר כזה הוא בגדר מד''ב.
|
|
|
|
|
לא משתמע ממנה שום דבר שכזה. (חדש)
NY יום שני, 05/01/2004, שעה 16:52
בתשובה לאמבר
זו שאלה פשוטה. משמעויות נוספות הן רק בעיני המתבונן.
|
|
|
|
|
איפה בדיוק זה השתמע? כי קראתי את השאלה שוב ושוב ושום דבר שכזה (חדש)
רני יום שני, 05/01/2004, שעה 17:23
בתשובה לאמבר
אפילו לא נרמז בה.
|
|
|
|
|
לדעתי זה יכול להשתמע (חדש)
אמבר יום שני, 05/01/2004, שעה 17:49
בתשובה לרני
ממיקום השאלה באתר האגודה.
פשוט נראה לי מוזר שיש משאל על מחקרים שמקיימים כבר עשרות שנים בארץ. זה בערך כמו לשאול האם ישראל צריכה להשקיע במחקר באנטיביוטיקה.
|
|
|
|
|
אה, רגע, אז פתאום זה *יכול* להשתמע. (חדש)
NY יום שני, 05/01/2004, שעה 18:06
בתשובה לאמבר
כי קודם זה ''השתמע'', בלי סייגים.
(וזאת בתוכניתנו ''Two can play this game''...)
|
|
|
|
|
אה לא, אתה מתעקש לשחק בו לבד (חדש)
אמבר יום שני, 05/01/2004, שעה 23:00
בתשובה לNY
ומוחק כל תגובה שלא נראית לך.
|
|
|
|
|
תגובות שיכללו השמצות וקללות, (חדש)
NY יום שלישי, 06/01/2004, שעה 3:45
בתשובה לאמבר
כדוגמת תגובותיך הקודמות, יוסרו.
טענתך באשר לדברים ה''משתמעים'' מהסקר כבר הוכחה, על ידי ועל ידי אחרים, כנטולת כרעיים או כרבולת, ועל כן איני רואה טעם להרחיב עליה את הדיבור.
|
|
|
|
|
למעשה, אני דווקא מסכימה עם אמבר, (חדש)
Boojie יום שלישי, 06/01/2004, שעה 12:23
בתשובה לNY
וחושבת שאם היה כתוב ''ישראל צריכה להמשיך ולהשקיע'', היית צודק, אבל מכיוון שלא כתוב ככה, אלא ''ישראל צריכה להשקיע בחקר החלל'', אפשר להבין מהסקר שישראל כרגע לא משקיעה בחקר החלל.
וזה שיש לך ונדטה פרטית כלפי אמבר לא הופך את מה שהיא אומרת פחות נכון.
|
|
|
|
|
בהחלט אפשר. (חדש)
NY יום שלישי, 06/01/2004, שעה 12:38
בתשובה לBoojie
אפשר גם להבין מהסקר, אם מתעקשים, שישראל היא מעצמת חלל. הכל, כאמור בהודעותי למעלה, בעיני המתבונן.
הסקר פשוט מאד, והוא אינו עוסק כלל בשאלה האם ישראל משקיעה כעת בחקר החלל וכמה. כל היקש מסוג זה הוא על אחריות הוגהו בלבד. השאלה ''האם ישראל צריכה להמשיך ולהשקיע'' מגמתית הרבה יותר מזו המצויה בסקר, ועל כן נבחרה האחרונה ולא הראשונה.
|
|
|
|
|
בעידן הקיצוצים, אין ספק שהשאלה כפי שהיא מנוסחת היא מאוד במקום (חדש)
יעל יום שני, 05/01/2004, שעה 22:09
בתשובה לאמבר
כן, המדינה משקיעה בחקר החלל. האם היא משקיעה מספיק? האם היא משקיעה יותר מדי? ואולי עדיף להעביר את הכסף לחד הוריות?
לא שאני רוצה לדון כאן בשאלות האלה - בטח לא באחרונה - רק להדגים שאין בעיה בניסוח השאלה בימינו.
|
|
|
|
|
אני פשוט תוהה כמה אנשים (חדש)
אמבר יום שני, 05/01/2004, שעה 22:52
בתשובה ליעל
מכירים את העובדות על הנושא הזה.
|
|
|
|
|
עם כל הכבוד לחד-הוריות (חדש)
לוסי יום שלישי, 06/01/2004, שעה 16:54
בתשובה ליעל
(ולא שלא צריך להשקיע בהן, ובנושאים חברתיים אחרים) החלל הוא העתיד, וכדאי שנתקדם בכיוון. הכדור הזה קטן מלהכיל את המין האנושי בעתיד הרחוק. אני חושבת שהצאצאים שלנו בהחלט יודו לנו על ההשקעה בחלל , לכל מטרה שהיא.
|
|
|
|
|
מסכימה עם כל מילה (חדש)
יעל יום שלישי, 06/01/2004, שעה 17:48
בתשובה ללוסי
אפילו הצבעתי לאופציה השלישית.
|
|
|
|
|
אני רוצה להזכיר דברים שאמר היינליין (חדש)
Boojie יום שלישי, 06/01/2004, שעה 23:15
בתשובה ללוסי
(והוא לא היה היחיד, אבל אותו קראתי הכי הרבה): אנשים מתלוננים על ''שפיכת כסף לחלל'', ונוטים משום מה לשכוח שהכסף הזה לא באמת נשפך לחלל, אלא נשפך כאן, על כדור הארץ, וזורם לכיסיהם של אנשים שחיים כאן על כדור הארץ, כמו האנשים שעובדים ישירות בפרויקט, כמו החברות שמייצרות את החלקים (וכמובן, העובדים שהן יכולות להעסיק בזכות כך), כמו החברות שמספקות את חמרי הגלם, וכן הלאה.
ואם זה לא מספיק, צריך גם לזכור שחקר החלל החזיר עד היום התקדמות מדעית וטכנולוגית בכמות מדהימה. הנדסת חומרים - כל החומרים הפולימריים שתמיד מפרסמים אותם כ-space age technology, אלה שאנחנו משתמשים בהם כיום בכל דבר, בערך, הם תוצר של מחקר מייגע שמטרתו הייתה לפתור בעיות שכרוכות בטיסה לחלל. הרבה פתרונות מכניים, כמו התקדמויות בבניית גפיים מלאכותיים, למשל, באו מהפתרונות שהיה צריך לבנות לצורך הטיסה לחלל. כך שחקר החלל החזיר ידע נציל בכמות מדהימה.
|
|
|
|
|
Hear hear! (חדש)
NY יום רביעי, 07/01/2004, שעה 2:54
בתשובה לBoojie
|
|
|
|
|
זה כמובן נכון מאוד, (חדש)
אהרון ה. יום רביעי, 07/01/2004, שעה 9:06
בתשובה לBoojie
ומיותר לציין שאני תומך מאוד בחקר החלל, בישראל ובכל מקום.
אך מצד שני, תמיד משעשע אותי כשמנסים לשכנע אנשים בחשיבות ההשקעה בחקר החלל, ומספרים להם למשל על המצאת מחבת הטפלון כאחת הפרות של ההשקעה הנ''ל (דבר שאגב אינו נכון עובדתית, אבל נעזוב את זה). אני מניח שאפשר היה לפתח מחבת טפלון סביר גם בלי לשגר אדם אל הירח...
|
|
|
|
|
אני בכלל לא ממש מתרשמת (חדש)
אמבר יום רביעי, 07/01/2004, שעה 9:29
בתשובה לאהרון ה.
מהנקודה הזאת.
מבחינתי, מחקר מדעי בסיסי הוא ערך בפני עצמו, גם אם לא יוצא שום מחקר או פיתוח טכנולוגי בסוף התהליך.
לידע יש ערך בפני עצמו, וקיומו של מחקר הוא חשוב בפני עצמו ולא נגזרת של התוצאות שלו.
מחקר מדעי הוא גם הבסיס לכל מו''פ טכנולוגי. אי אפשר לקיים מו''פ או תעשיית היי טק מבלי שיש לזה בסיס בתשתית של מחקר מדעי.
|
|
|
|
|
מבחינתנו, זה נכון, (חדש)
Boojie יום רביעי, 07/01/2004, שעה 12:30
בתשובה לאמבר
אבל כשאת מדברת עם אנשים שמוחים על ''בזבוז הכספים'' בחקר החלל, אני לא בטוחה שתצליחי לשכנע אותם בערכו של הידע. אנשים כאלה צריכים לשכנע שחקר החלל משתלם בפני עצמו, כי זו השפה שמעניינת אותם, ולא ''ידע מופשט זה טוב''.
ואגב, אני לא מסכימה אתך בטענה שמחקר מדעי הוא הבסיס למו''פ טכנולוגי. יש שפע טכנולוגיות שאין להן שום בסיס מדעי, אלא התגלו בדרכי ניסוי וטעייה. למשל, בתחום שקרוב ללבי, עולם התרופות, הרבה תרופות כיום מתבססות על ידע שנרכש מכל מיני שבטים אינדיאניים (מצא שבט אינדיאני שעדיין משתמש בצמחי המרפא של אבותיו, בדוק מה החומר הפעיל בצמחים האלה, מצא דרך יעילה להפיק את החומר הזה, רשום פטנט על שמך והרווח טונה של כסף, ואצבע משולשת לאינדיאנים) - טכנולוגיה שאין מאחוריה שום הבנה מדעית. ההבנה המדעית עשויה לבוא *אחר כך*. עולם הרפואה עשיר בדוגמאות בדברים שהתגלו במקרה ועובדים למרות שאף אחד לא ממש יודע למה, ומשתמשים בהם במשך שנים בלי להצליח לגלות תשובה משכנעת לסיבה שהם עובדים.
|
|
|
|
|
כמובן (חדש)
אהרון ה. יום רביעי, 07/01/2004, שעה 14:31
בתשובה לאמבר
וזה בדיוק מה שאמרתי. אני תומך במחקר בסיסי בכלל ובנושא החלל בפרט, למען הרחבת הידע האנושי.
לכן לא ממש ברור לי ממה את לא מתרשמת.
|
|
|
|
|
זה היה אמור להיות בתשובה לבוג'י (חדש)
אמבר יום רביעי, 07/01/2004, שעה 15:04
בתשובה לאהרון ה.
והכוונה היתה שאני לא ממש מתרשמת מהטיעון שלמחקר החלל יש תוצאות נלוות כמו גילוי טפלון או מוצרים אחרים.
זה טוב כקוריוז אבל לא בתור טיעון עיקרי.
|
|
|
|
|
טוב לדעת שאנחנו מסכימים! (חדש)
אהרון ה. יום רביעי, 07/01/2004, שעה 15:42
בתשובה לאמבר
מה גם שבניגוד לסברה הרווחת אין כל קשר בין מחבתות טפלון למחקרי חלל...
|
|
|
|
|
אני בטוחה שאם נחפש טוב (חדש)
Boojie יום רביעי, 07/01/2004, שעה 17:05
בתשובה לאהרון ה.
נצליח למצוא קשר. נגיד, ''במחבת טפלון מכינים ביצה עין, ולביצה עין יש צורה שמאד מזכירה צלחת מעופפת''... או משהו כזה.
|
|
|
|
|
וכשמעיפים את הצלחת אשר עליה (חדש)
אהרון ה. יום רביעי, 07/01/2004, שעה 17:27
בתשובה לBoojie
נמצאת ביצת העין, אז הצלחת מעופפת!
|
|
|
|
|
זהו! והכל בזכות הטפלון! (חדש)
Boojie יום רביעי, 07/01/2004, שעה 17:43
בתשובה לאהרון ה.
|
|
|
|
|
צודקת (חדש)
לוסי יום רביעי, 07/01/2004, שעה 10:29
בתשובה לBoojie
וגם היינליין, כמובן. השקעה בחלל מחזירה את עצמה. כזכור לי, הוא גם טען (בTime for the stars) שכל מחקר מדעי 'טהור' יכניס כסף בסופו של דבר. למישהו יש מושג בנושא? מעניין לדעת אם הוא צדק.
|
|
|
|
|
מעט סקפטיות (חדש)
לודביג יום חמישי, 08/01/2004, שעה 15:43
בתשובה ללוסי
אני מסכים לגבי הטיעונים בהמשך המדברים על כך שישנם תוצאים נלווים למחקר החלל (ולמחקר בכלל), בין אם אלה הם הזרזים לכך ובין אם הסיבה למחקר היא רצון לדעת את היקום בו אתה חי.
אבל הטענה שבעתיד הקרוב או הרחוק ניישב כוכבים אחרים (ועם כל הכבוד למד''ב, וכן לאנטי-תזות ז'ול וורניות למיניהן) נראית על פניה לא מבוססת בעליל ואף מגוחכת.
עד שלא נצליח לנוע במהירויות שמשמעותית גדולות ממהירות האור (רוב הכוכבים, המהווים חלק קטן בלבד מהיקום הענק והריק ברובו, נמצאים כה רחוק מעימנו שהמהירויות הקיימות הן לגמרי שוליות), לנוע באופן שלא דורש מכל אחד אימונים פיזיים ומנטאליים מפרכים, לבנות מקומות מחיה סבירים ןמקיימים את עצמם למרות אטימותם לתנאי הכוכב אליו היגרנו (אלא אם ההצעה כאן כוללת למצוא כוכב בעל תנאים של כדור הארץ ולבצע טלפורטינג או סטארגייטינג אליו, טכנולוגיות שעדיין לא נמצאות אפילו בחיתוליהן) ובאופן שלא כל מחבל מתאבד יוכל להורסם ולהביא כליה על כולם (ואני לא מדבר כלל על האפקט הפסיכולוגי של ''לא לצאת מהבית'', לא לשכשך בים אמיתי ועוד ועוד קשיים); עד אז טיעון תומך כזה לחקר חלל נשמע לי אוטופי באופן מדהים.
אם הצפיפות על כדור הארץ היא הסיבה לחקר החלל אז עדיף קודם ליישב אנשים בכפייה במדבריות שונים על כדור הארץ מאשר לבעוט אותם למוות בטוח לחלל.
|
|
|
|
|
ראשית, אני מקווה שאף אחד כאן (חדש)
NY יום חמישי, 08/01/2004, שעה 16:37
בתשובה ללודביג
לא ינסה ליישב כוכבים. זה עלול לשרוף לו בטוסיק.
ישוב *כוכבי לכת*, לעומת זאת, לא דורש שום דבר שהוא ''בלתי אפשרי'' במונחים עדכניים. יש כמה כוכבי לכת במערכת השמש שלנו שהם מועמדים לא רעים לישוב בדרך זו או אחרת, ובראשם מאדים.
אתה מוזמן לקרוא את סדרת מאדים של קים סטנלי רובינסון (''מאדים האדום'', ''מאדים הירוק'' ועוד צבע אחד - כחול?). היא אמנם ארכנית ונמתחת למדי, אבל יש בה פירוט של אופן הארצה אפשרי של מאדים וההתיישבות בו, כולל פוליטיקה, טרור ושאר ירקות.
אפילו הארצה וישוב של מאדים לבדו יכולים ליצור מרחב מחיה שיספיק להרבה דורות קדימה.
לטעמי הפתרון האמיתי והנכון הוא הגבלת ילודה, אבל, אם לשפוט לפי התנהגות ההמונים בימינו אלה, אכיפה מוצלחת של הגבלה שכזו באופן גלובלי לא תקרה בקרוב. התיישבות במאדים, למרבה הצער או השמחה, סבירה הרבה יותר.
|
|
|
|
|
אין קשר בין יישוב כוכבי לכת לבין (חדש)
גל יום חמישי, 08/01/2004, שעה 17:46
בתשובה לNY
פתרון לבעית הצפיפות על כדור הארץ.
כלומר יש קשר, בזה שאנשים יוכלו לבחור האם להשאר כאן או לצאת לשם.
אבל עצם היציאה לשם לא תפחית את העומס כאן. אפילו אם תשנע מליון אנשים בשנה זה לא יכסה אפילו את מספר הנולדים, וזה נשמע לי מאוד יקר לשנע מליון איש בשנה.
|
|
|
|
|
לכן באה הפיסקה האחרונה בהודעתי. (חדש)
NY יום חמישי, 08/01/2004, שעה 17:58
בתשובה לגל
זו היתה אמורה להיות ציניות, אבל הנושא עצוב מדי.
|
|
|
|
|
גל , רואים שאתה מעריץ של היינליין:-) (חדש)
לוסי יום שישי, 09/01/2004, שעה 19:34
בתשובה לגל
כמוני:-)ומאז שקראתי את ''נהדר לחזור!'' ואת Farmer in the sky רציתי לצאת לחלל, אז נא לא לבלבל אותי עם עובדות;-)
חוצמזה, כמו שהיינלין טען ב''Farmer'' , סביר להניח שנכחיד את החיים על כדה''א במלחמה זו או אחרת, וכדאי לנו , כגזע, להכין אופציות חלופיות.
|
|
|
|
|
בעיקרון אתה צודק (חדש)
לודביג יום חמישי, 08/01/2004, שעה 18:14
בתשובה לNY
כלומר לגבי מאדים (אמנע מלהתייחס לנושאי ילודה).
מצד שני אני חייב לציין שאחרי שישבתי וקראתי מספר מקורות שונים לגבי האפשרות הטכנולוגית הזו (שכנראה אכן קיימת) לא שככה בי לחלוטין רוח הסקפטיות. קשה להאמין כי המשאבים הנדרשים להעמיד תוכנית שכזו יוכלו להיות מוצדקים באופן רצוף על-ידי אף פוליטיקאי שמעוניין להישאר בשלטון. אם הבוחרים היו אנשי מדע ומד''ב נלהבים או האוטופיה של באקמינסטר פולר ושות' להחליף פוליטיקה בטכנולוגיה היתה ריאלית - אולי. אבל לך תסביר בעולם של היום ולאנשים החיים בצפיפות, עוני או ללא אפשרות להשכלה שזה רק לטובתם ושעוד 150 שנה הם יודו לך על כך?
ואסיים בנבואה אופטימית:
נידונו לכליה ואין מה לעשות,
נותר רק לשייט בים קפוא של חלומות.
|
|
|
|
|
למה, בשנות השישים לא היו משברים, (חדש)
NY יום חמישי, 08/01/2004, שעה 19:25
בתשובה ללודביג
וצפיפות, ובעיות? הכל היה יפה?
והנה, האמריקאים, אלה שאנחנו אוהבים לזלזל בהם וללעוג לתכונותיהם, הלכו ושמו אדם על הירח.
שאומר שאני בטוח שתהיה משלחת מאוישת למאדים בימי חיי? לא. מצד שני - אני גם לא אתפלא אם תהיה כזו. אני גם ממש לא אתפלא אם התעשיה תתחיל לחפש חומרים אקזוטיים בו, או בחגורת האסטרואידים.
|
|
|
|
|
יפה (חדש)
שלמקו יום חמישי, 08/01/2004, שעה 20:26
בתשובה לNY
כל מה שצריך עכשיו זו עוד מלחמה קרה ומירוץ חימוש גלובלי, ונגיע למאדים!
|
|
|
|
|
הספיקו לי הרוח הקרה והגשם הקר. (חדש)
Boojie יום חמישי, 08/01/2004, שעה 20:32
בתשובה לשלמקו
עזוב אותי ממלחמה קרה לפחות עד הקיץ. תודה.
|
|
|
|
|
האמריקאים מצאו במי להתחרות (חדש)
חגיגה יום חמישי, 08/01/2004, שעה 22:33
בתשובה לשלמקו
יש איזה איחוד מדינות קטן שמתחיל להדאיג אותם, הוא נקרא האיחוד האירופי.
האמריקאים הצליחו גם להנחית את ''ספיריט'' וגם ליצור איתו קשר ומבחינתם זה להוציא לשון על האירופאים בכלל והבריטים בפרט ולהגיד להם ''נה,נהנהנהנה, אנחנו הצלחנו ואתם לא!! אמריקה שולטת!1''
אז התחרות קיימת וטוב שכך :)
|
|
|
|
|
לא האיחוד האירופי מדאיג את (חדש)
Shmuel יום חמישי, 15/01/2004, שעה 0:35
בתשובה לחגיגה
ארה''ב.
סין מדאיגה את ארה''ב עוד יותר.
לפי תחזיות מסויימות, העולם בעתיד כנראה יתחלק ל7-8 גושי ציוויליזציה גדולים על פי קווי שבר תרבותיים.
בחלוקה הזו, רוב הסיכויים שהאיחוד האירופי ימצא בצד של ארה''ב ולא בצד שכנגד כתוצאה מדמיון תרבותי, משטרי וכו (סמואל פ. הנטינגטון, ''התנגשות הציוויליזציות'').
מצד שני, אם המגמה של ימים אלה תימשך, עד 2020 כלכלת סין תהיה חזקה יותר מזו של ארה''ב (וחזקה יותר מהכלכלות של גרמניה, צרפת, בריטניה ורוסיה ביחד) (Kegley & Wittkopf, World Politics - Trend & Transformation, 9th eddition).
ההשוואה לשנות ה60, אגב, היא לא ממש במקום.
בשנות ה60 היה מאבק בין שתי אידיאולוגיות בעלות תפיסת עולם אימפריאליסטית. המאבק היה בעיקרו על יוקרה.
ארה''ב ראתה עצמה כנציגת האנושות כולה בקוסמוס וכמייצגת ערכי המערב הליברלים בעוד ברה''מ ראתה את עצמה כמייצגת האמת המארקסיסטית.
מבחינתן, המאבק היה חשוב מאין כמוהו.
כיום אין סוג כזה של מאבק.
האידיאולוגיות השולטות (או יותר נכון, האידיאולוגיה השולטת) בכיפה לא מעוניינות בהצגת תכלית טכנולוגית כהוכחה לכוחן.
האיסלאם הקיצוני, לדוגמא, לא מעוניין לשים בן אדם על הירח.
סין היא כבר לא ממש נושאת דגל הקומוניזים ועוברת תהליכי מודרניזציה והפתחות לעולם.
ומי נשאר?
רוסיה? עם איזה תקציב בדיוק?
המדינה היחידה שכיום יכולה לשאת על עצמה את הנטל הכלכלי של תוכנית החלל היא ארה''ב ולה אין אינטרס לשנע כזו כמות של משאבים הדרושה לצורך חקר חלל רציני (למרות התוכנית החדשה של בוש שלדעתי זה נסיון בוטה להראות כמו קנדי בשנת בחירות) ביחוד בשעת מלחמה.
בדמוקרטיות אין את האפשרות לתפעל תוכניות ארוכות טווח. הפוליטיקאים שבשלטון (וזה נכון לכל מדינה) מעדיפים להצהיר הצהרות ולקטוף את הפירות באופן מיידי מאשר באמת להחליט על תוכנית ארוכת טווח ולהשאיר את הרווחים הפוליטים לבאים אחריהם.
תוכנית אב של כל דבר שתמשך מעל לעשור היא לא דבר מעשי בדמוקרטיה (ובדמוקרטיות פחות יציבות גם עשור זה חלום באספמיה).
כוח עולה שכן יוכל להוציא אל הפועל חקר חלל רציני הוא תאגיד בינ''ל.
תאגיד מסחרי כזה, בהינתן אינטרס כלכלי ודאי, טכנולוגיה זולה וזמינה ומשקיעים עם כיס פתוח ודמיון פורה (וסבלנות אדירה) יוכל להוציא אל הפועל תוכנית לחקר החלל.
אבל אז אנחנו עשויים להיות עדים למסחור של חקר החלל לטובת רווח וזה לא תמיד טוב (תאגידים יתעסקו רק במה שמביא כסף ולא בהכרח במה שמגדיל את הידע האנושי).
נ.ב
ההשואה שהופיע למטה בין ישוב מאדים לגילוי אמריקה לא ממש רלוונטית. הרבה יותר זול ופשוט לעבור את האטלנטי (גם אז) מאשר לשבור את כוח המשיכה.
מה גם שביבשת אמריקה עדיין יש חמצן, אוכל ומים (ואינדיאנים שאפשר לנצל).
|
|
|
|
|
וואו! מלמדים אתכם שם משהו באוניברסיטה, אה? :-) (חדש)
רני יום חמישי, 15/01/2004, שעה 1:36
בתשובה לShmuel
|
|
|
|
|
סתם שאלה (חדש)
לודביג יום חמישי, 15/01/2004, שעה 5:18
בתשובה לShmuel
איפה על-פי חוקרים אלה נופלת אוסטרליה? מצד אחד התרבות שלה מגיעה במקורה מאנגליה; מצד שני הם ממוקמים בהמיספירה הדרומית ומאז שהחליטו להוקיע את מדיניות ''אוסטרליה הלבנה'' בשנות ה-60, הם לפחות על הנייר (אבל גם באופנים מעשיים) הרבה יותר פתוחים לתרבויות המזרח שמסביבן.
אני תוהה לכן אם חלוקה כה ברורה על-סמך גידור תרבותי היא מן האפשר ואינה למעשה עוד פישוט נוח של כותב ספר שמגיע מן האקדמיה. אשמח לשמוע את דעתך.
|
|
|
|
|
הכל נכון, אבל... (חדש)
לודביג יום שישי, 09/01/2004, שעה 10:31
בתשובה לNY
הסקפטיות שלי כוונה כנגד רעיון ההתיישבות הגרנדיוזי, ולא כנגד משלחת מאוישת כזו או אחרת.
מישהו טען כאן כי אולי החור שמולא ע''י האיחוד האירופאי יהווה תמריץ מספק לארה''ב לפעול לכיוון יישוב מאדים.
אבל נשאלת השאלה אם מודל של מרוץ, כלומר, מודל שיש בסופו קו סיום ברור ואשר בו אין ספק לגבי מי היה הראשון שעשה X, הוא מודל שתופס למשהו כמו התיישבות רבתי על מאדים.
כמו שציינתי, לפי דעתי הקשיים בתוכנית כזו, החורגים מקשיים טכניים בלבד (ויש גם המון כאלה), וחלקם מצויין אף בטרילוגיה שהזכרת, הם כאלה המעמידים בספק את עצם היכולת של מעצמה כלשהי לבדה בקונטקסטים הפוליטיים הקיימים לבצעה. כמו כן, מודל המתבסס על מרוץ למשהו כה מורכב וללא אבני-דרך ברורים לתחרות (הראשון שמגיע למליון בני-אדם מקבל 5 נקודות?!), נראה לי אישית בעייתי כזרז. ואני יכול רק לחזור על הנבואה האופטימית שלי:
איחוד כזה, איחוד אחר,
נולדנו כאן, פה ניקבר.
|
|
|
|
|
הכל נכון, אבל... (חדש)
ארז לנדוור יום שישי, 09/01/2004, שעה 10:46
בתשובה ללודביג
את השורות האחרונות שלך שרו גם אנשי אירופה הסקפטים כלפי קולומבוס וחבריו ששטו לאמריקה.
|
|
|
|
|
לא כוכבים ולא פלנטות: מושבות במסלול. (חדש)
גיא ברוך יום שישי, 09/01/2004, שעה 11:13
בתשובה ללודביג
ראשית כוכבים: להגיע לכוכבים אכן לא ריאלי במאה הקרובה גם לפי התחזיות (הרציונליות) האופטימיות ביותר. למעשה, למיטב ידיעתי, הטכנולוגיה (העתידית) היחידה שמסוגלת תאורטית, אולי ובספק גדול, לקרטע במשך כמה עשרות או מאות שנים לאלפה-קנטאורי היא אוריון מפלצתי כלשהו.
שנית: פלנטות: אכן, אולי ניתן לישב פלנטות מסוימות ( או ירחים), אולם המחיר יחסית גבוה, בשל העובדה שיש לנחות ולהמריא עליהן. מלבד זאת, פני השטח קטנים ביחס לנפח: לא באמת תיפתר בעית הצפיפות ע''י מאדים. ולבסוף, על פלנטות היעילות של קליטת אנרגיה סולרית נמוכה בהרבה (פחות מ 50% אפילו על קו המשוה וללא אטמוספירה)
שלישית: מושבות בחלל ''הריק'':
כח משיכה ניתן ליצר צנטריפוגלית. אנרגית השמש זמינה רצוף. אין כח משיכה עצמי שיש להתגבר עליו. ושטח בודאי אינו בעיה בחלל.
והכי חשוב: כמות המשאבים במסלול (בחגורת האסטרואידים) היא פשוט דמיונית. אם זיכרוני אינו מטעיני חגורת האסטרואידים לבדה יכולה לכלכל כ 10^14 (כן, עשרת-אלפי מיליארדים ...) אנשים בהערכה פסימית וללא שימוש בהתמרה גרעינית. כמות מחצבים כזאת אכן _מסוגלת_ לפתור את בעית האיכלוס של כדוה''א (במידה ואפשר יהיה להרים כשני מיליון אנשים בשנה למסלול: שוב, לא דימיוני אם משתמשים בחלליות מסוג אוריון, אם הטכנולוגיה אכן מעשית)
|
|
|
|
|
ידיעה מעודדת. (חדש)
ארז לנדוור יום שישי, 09/01/2004, שעה 7:32
|
|
|
|
|
ועוד באותו עניין. (חדש)
ארז לנדוור יום שישי, 09/01/2004, שעה 10:15
בתשובה לארז לנדוור
|
|
|
|
|
יתכן וזה _הרבה_ יותר גרוע. (חדש)
גיא ברוך יום חמישי, 15/01/2004, שעה 13:53
בתשובה לShmuel
ישנה אפשרות אחרת, מדאיגה הרבה יותר, מ''סתם'' הבטחת בחירות.
למעשה בוש התחייב למעט מאוד: התוספת לתקציב היא מיליארד דולר ל5 שנים. עוד 11 מיליארד יועברו מהתקציב של נאסא (86 מיליארד לחמש שנים) מה שבודאי יחסל כמה וכמה פרויקטים מדעיים.
ואחרי שיחוסלו ?
ארה''ב עומדת לפני משבר תקציבי חמור ביותר. כאשר יטפלו בו, ומתישהו יהיו חייבים לטפל בו, מה יהיה הכי קל לבטל, ויקצץ עוד 2-3 מיליארד לשנה לתקציב ?
במילים אחרות, מה יותר קל לצוד: צבי אחד או אלף ארנבונים ?
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
