על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0  
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2  
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4  
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2  
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4  
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12  
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11  
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4  
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11  
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1  
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0  
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5  
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3  
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4  
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8  

ראשו של נסיך החלומות
מאמרים / דותן דימט
יום רביעי, 07/07/2004, שעה 8:44

ראיון עם סופר המד''ב רוברט שקלי


בתפנית אירונית שכאילו לקוחה מתוך ספריו, הגיע רוברט שקלי לביקור קצר בארץ בלי שאיש ידע על-כך. המשפט הנ''ל הוא לא רק קלישאה עיתונאית מזעזעת, אלא גם אינו ממש נכון. כלומר, לא מעט אנשים ידעו על ביקורו של שקלי, רק שהם לא היו אנחנו, חובבי המד''ב דוברי העברית. ביקורו של רוברט שקלי בארץ נעשה בחסות הוט-ספייס, כחלק ממסע הקידום של ערוץ המדע הבדיוני של הכבלים בקרב הקהל דובר הרוסית. יחד עם חמישה סופרי מד''ב רוסים, שהה שקלי בארץ כשבוע, וחתם ברחבי הארץ על ספריו.
ברוסית.

רוברט שקלי החל את דרכו כסופר בתור הזהב של המדע-הבדיוני, ככותב של סיפורים קצרים עבור המגזינים הגדולים שפרחו בשנות החמישים והיוו את בית הגידול בו התפתח הז'אנר המוכר לנו כיום. סיפוריו השנונים, המפתיעים והאלגנטיים מצאו אכסניה הולמת במגזין Galaxy, וקובצו במספר אוספים, שהראשון בהם הוא Untouched By Human Hands (משנת 1968). בשנות השישים עברה עיקר התפוקה של שקלי לרומנים, ביניהם Mindswap, בו הגיבור מחליף תודעות עם מאדימאי, ''אלמוות בע''מ'', שפורסם בעברית בהוצאת מסדה והוסרט תחת השם Freejack, ו-Dimension of Miracles, שגיבורו זוכה בטעות בפרס שמשגר אותו ברחבי הגלקסיה. בעקבות הסרט ''הקרבן העשירי'' (La Decima Vittima, הפקה צרפתית-איטלקית בכיכובם של מרצ'לו מסטרויאני ואורסלה אנדרס) שנעשה על פי סיפורו ''הקרבן השביעי'', עיבד שקלי את הסיפור לרומן (שפורסם בשם ''הקרבן העשירי'') והוסיף לו סדרת המשכים. הסדרה עוסקת בעולם עתידי שבו דו-קרב למוות הוא חוקי, והגיבורים מתחרים ביניהם מי ישיג מספר מושלם של התנקשויות מוצלחות. ספרים אלו, ''הקרבן המועדף'', ''הקרבן העשירי'', ''קרבן ציד'' ו''מלכודת האנשים'', תורגמו וראו אור בישראל בהוצאת אודיסאה.
בשנות התשעים כתב שקלי יחד עם הסופר רוג'ר זלאזני סדרת פנטסיה הומוריסטית –''הביאו לי את ראשו של נסיך החלומות'', ''אם בתחילה לא תצליח'' ו''מהתלה לא קלה'' – שראתה אור בעברית בהוצאת עם-עובד.


על-פי האנצקלופדיה למד''ב, נולדת ב-‏1928.
כן, בברוקלין, ניו-יורק.
והתחלת לפרסם סיפורים בשנות ה-‏50, כשאתה בשנות העשרים לחייך...
בגיל 22 מכרתי את הסיפור הראשון שלי. בדיוק סיימתי את הקולג'. לפני-כן הייתי בצבא, בין 1946 ל-‏1948 (במהלך כיבוש קוריאה). הספקתי עוד לעבוד קצת כטכנאי רנטגן, זה היה המקצוע שלמדתי, צילמתי שיקופים של חלקי מנועי סילון. כשהתחלתי למכור סיפורים התפטרתי, ואני כותב פרילנס מאז, מעל חמישים שנה, למעט שנתיים בשנות השמונים בהן הייתי שוב שכיר, כשעבדתי כעורך הסיפורת של מגזין Omni.
פרסמת סיפורים רבים במגזין Galaxy.
כן, סיפורים שלי הופיעו בגלאקסי כשהמגזין היה ממש בתחילת דרכו, והיה לי קשר ארוך עם המגזין ועם עורכו, הוראס גולד.
שהיה ידוע בכך שלא היה יוצא מהבית.
כן, היתה לו אגורפוביה, הוא לא עזב את הבית שלו - למעשה, את הדירה שלו. הוא גר בדירה בפרויקט גדול באיסט סייד.
אתה מגיע לישראל מאיטליה, ואתה ממשיך מכאן לבולגריה; אתה אחד הסופרים המתורגמים ביותר לשפה הרוסית. האם תאמר שאתה מצליח יותר באירופה מאשר בארצות הברית, ואם כן האם יש לך הסבר מדוע?
אני חושב שכן. מדוע? הניחוש שלך טוב כמו זה שלי.
אחד הספרים המצליחים ביותר שלך, הקרבן העשירי, עוסק באנשים שרודפים אחד אחרי השני ומתנקשים זה בזה במסגרת תוכנית טלויזיה. הסיפור אקטואלי יותר מתמיד, על רקע כל תוכניות המציאות ושעשועוני הטלויזיה הפרועים של ימינו. יצא לאחרונה סרט עצמאי (Series 7: The Contenders) שתאר בדיוק תוכנית כזו. האם אתה מודע לכך או שמא הם גנבו את הרעיון?
אני לא מכיר את הסרט, אבל יש תוכנית טלויזיה גרמנית בשם ''מיליוננשפיל'' שגנבה ממני רעיון, או בעצם גנבה ממפיקים של תוכנית טלויזיה צרפתית שקנו ממני את הזכויות. הצרפתים תובעים אותם. השעשועון מבוסס על סיפור שלי בשם The Prize of Peril.
אבל הרעיון של ''הקרבן העשירי'' הוא ישן למדי. הגרסה הכי מפורסמת שלו היא אולי The Most Dangerous Game של סופר בשם קונל, נדמה לי, אבל זו תמה עתיקה - אני חושב שהיה סיפור של רוברט לואיס סטיבנסון על התמה הזו. זה היה רעיון שנמצא באויר.
בעצם היית עד לתחילת העידן הטלויזיוני, התחלת לכתוב בתקופה שבה לא היתה טלויזיה אלא בעיקר מגזינים ותסכיתי רדיו. האם היה שלב שבו ראית משהו בטלויזיה וחשבת שדבר כזה יעלה על הדעת?
יכול להיות. יכול להיות שהיה רגע שבו חשבתי שאפשר למקם את הסיפור הזה בתוכנית טלויזיה. אני לא זוכר.
אני לא חושב שצריך לייחס יותר מדי משמעות לערך החיזוי במדע הבדיוני. העקרון הוא לזרוק הרבה רעיונות, לא לחפש רעיון שעשוי להתגשם.
כתבת יחד עם רוג'ר זלאזני את הספר ''הביאו לי את ראשו של נסיך החלומות''. כשקראתי את הספר, לא יכולתי להמנע מהמחשבה שהוא נכתב בסבבים, כשכל אחד מכם כותב פרק ומסבך את הגיבור בצרה שהשני נאלץ לחלץ אותו ממנה...
לא, זה ממש לא היה כך. הדרך שבה עבדנו על הספר היתה כזו: זלאזני נתן עלילה מלאה, תקציר וראשי פרקים מפורטים, ואני כתבתי את הטקסט עצמו. כך שזו כל הכתיבה שלי וכל הרעיון שלו.
תמיד אהבתי את יצירתו של זאלזני. הוא היה כשרון מהשורה הראשונה, כך שמאד רציתי לעבוד איתו. באותה תקופה הוא גר בסנטה פה ואני גרתי בפורטלנד, אורגון. דיברנו הרבה בטלפון, לפני שהתחלנו לכתוב, אבל בזמן שכתבנו לא דיברנו. לא התייעצנו, הוא לא ביקש להתערב ואני לא עובד ככה גם אם הוא היה מנסה. אני לא חושב שאפילו היה לו מחשב באותו זמן. בכל-אופן, היתה לו אפשרות לשנות את הטקסט אחרי שכתבתי אותו, אבל הוא לא שינה כלום.
ובאותו עניין, ספר לי קצת על דרך הכתיבה שלך.
ובכן, אני מתחיל לעבוד מוקדם מאד בבוקר, בערך ב-‏7 או 8 בבוקר, ועובד עד הצהריים או אחת אחר הצהריים. אחר-כך אני מתעסק בדברים שאינם כתיבה.
והאם אתה עובד עם ראשי פרקים, או נותן לסיפור להוביל אותך?
זה תלוי מאד במה שאני עובד עליו באותו זמן. הרבה מהיצירות היותר טובות שלי לא נכתבו לפי תקציר. ל-Mindswap לא היה תקציר.
אתה פעיל בתחום המד''ב מאז תור הזהב. מה דעתך על השינויים שעבר התחום?
ובכן, בהתחלה זה היה בבסיסו תחום של מגזינים, והוא היה קטן - אני חושב שהכרתי כמעט את כל האנשים בתחום. מאז התחום התרחב מאד, אני חושב שכיום כמעט שליש מהכותרים שרואים אור בארה''ב הם מד''ב, ותמות מהמד''ב מופיעות גם יותר ויותר בספרות מיינסטרים. יש המון סדרות עכשיו, פנטסיות על המלך ארתור, ומרלין, וערפדים.
אלה ברובם ספרים עבים עם מעט מאד עלילה והרבה תיאורים ופסבדו פיתוח דמות. אני אומר ''פסבדו פיתוח דמות'' כי אני מוצא שקשה לי לפתח מעורבות בצרות של המלך ארתור ודמויות כאלו.
יש עדיין סופרים שכותבים דברים טובים ושאני נהנה לקרוא, למשל צ'יינה מייויל (Perdido Street Station), ואני קורא גם הרבה את ניל סטפנסון. מה שסטפנסון כותב עכשיו זו למעשה לא מד''ב אלא סידרה היסטורית, שבה הוא עוקב אחרי אותן דמויות אבל בכל פעם בתקופה אחרת (Quicksilver).
מעבר לכך, אני מרגיש שגם מתחילה להיות התעוררות מחודשת של המגזינים.
וכמובן הקולנוע והטלויזיה תופסים כיום מקום הרבה יותר מרכזי. כתבתי בזמנו ספיישל טלויזיוני של שעתיים עבור NBC בשם ''מלכודת האנשים'' (The People Trap), על עולם הסובל מהתפוצצות אוכלוסין שבו מי שמצליח להיחלץ מניו-יורק המטורפת זוכה בחלקת אדמה. כיכבו בזה סטיוארט ויטמן ונדמה לי שגם ורה רולנסטון. כתבתי גם 15 תוכניות של חצי שעה לקפטן וידאו, הוא היה מין גיבור עתידני בסגנון פלאש גורדון, והתוכניות צולמו בשידור חי.
זה היה בימים שבהם ''וידאו'' היתה מילת קסם טכנולוגית, כמו ''סייבר''...
כן, אפשר לומר.
מה ההתרשמות שלך מתרבות החובבים כאן ובאירופה לעומת הסצנה בארה''ב?
אני חושב שבארה''ב הכל מרוכז סביב תחפושות ותלבושות, אני לא רואה אותן כאן. נדמה לי, בנוסף, שבאירופה הסצנה של חובבי המד''ב היא קטנה יותר, אבל יש גרעין קשה של חובבים מאד נאמנים.
לסיום, תרצה להוסיף משהו?
אני חושב שיש יותר מדי התייחסות למד''ב כמשהו שמנבא את העתיד. אני מעולם לא חשבתי שהעיסוק של המד''ב הוא חיזוי. מצד שני, זה יהיה פשטני מדי לומר שהוא עוסק רק בבידור. אני חושב שהמד''ב הוא בסיכומו של דבר סוג של שעשוע אינטלקטואלי.



תודה לאורי אביב ולדובי זולטי על עזרתם בארגון הראיון.



רוברט שקלי - אתר הבית
ספריו
פרקים ראשונים מהללו
Series 7: The Contenders

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
ואני ראיתי אותו!
בנימין יום רביעי, 07/07/2004, שעה 16:38
(4 תגובות בפתיל)
גמני ראיתיו! מי רוצה לגעת בי?
בייזל יום רביעי, 07/07/2004, שעה 19:36
איפה התקיים הראיון?
psauron יום חמישי, 08/07/2004, שעה 14:53
(3 תגובות בפתיל)

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.