על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2  
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4  
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2  
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4  
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12  
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11  
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4  
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11  
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1  
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0  
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5  
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3  
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4  
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8  
חיפה, חיפה – עיר עם עתיד
מאמרים / אהוד מימון
18/04/10
תגובות: 0  

מכדורית-דם מלאכותית עד ''מחזקי מוח''
מאמרים / אהרון האופטמן
יום ראשון, 15/04/2001, שעה 11:46

על ''ננובוטים'' רפואיים הצפויים להופיע בעשור הבא


גרסה שונה מעט של מאמר זה הופיעה בעיתון הארץ, 3/4/2001


בסרט המד''ב 'המסע הפנטסטי', משנת 1966, מוזערה קבוצת מדענים למימדים מיקרוסקופיים כדי לשייט במעין ''צוללת'' זעירה בתוך מחזור הדם של מדען השרוי בתרדמת, לחדור למוחו ולתקן, כמו אינסטלטורים מיומנים, את הדרוש תיקון (אגב, אסימוב כתב אחר כך ספר על פי הסרט – וככל הידוע התחרט על מעשה נמהר זה). מזעור אנשים הוא דבר מופרך לחלוטין (אף כי נתן תרוץ עלילתי לתמונות מרהיבות, בסטנדרטים של 1966, של הנעשה בתוך גוף האדם), אך רעיון ה''צוללת'' הזעירה עשוי להתממש – ויותר מכך.

כרזת הסרט 'Fantastic Voyage' משנת 1966

אחד התוצרים המצופים מהמחקר המתפתח בננו-טכנולוגיות הוא ''ננו-רובוטים'' (או ''ננובוטים'') רפואיים: כלים זערוריים שינועו באופן עצמאי בתוך הגוף, יאתרו ליקויים ויבצעו פעולות ריפוי – החל מהזלפת תרופות מבוקרת בדיוק לאן שצריך ועד לחיסול תאים סרטניים. הננוטכנולוגיה עוסקת בבניית עצמים מאבני בניין בממדים של ננומטר (אחד חלקי מיליון של המילימטר), כלומר קבוצות של מולקולות ואפילו מולקולות או אטומים בודדים. מגוון היישומים החזויים כולל רכיבים ננו-אלקטרוניים משוכללים (שיאפשרו, למשל, מחשבי-על בגודל של קוביית סוכר), חומרים בעלי חוזק פנטסטי ותכונות מופלאות אחרות, ואולי מהפכה רבתי בשיטות הייצור התעשייתי (החלום הרחוק: ''ננו-אסמבלרים'' – מעין רובוטים זעירים המפרקים חומרים למולקולות ובונים מהם מוצרים שונים).

ננורובוט מטפל בחסימת כלי דם ע''י גילוי וסילוק חלקיקי זיהום

בארץ הוכרז לאחרונה על הקמת ארבעה מרכזי מחקר מיוחדים לננו-מדע וננוטכנולוגיות (באוניברסיטת ת''א, בטכניון, באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע). אחד הכיוונים המעניינים שבהם יעסקו בוודאי מרכזים אלה יהיה ''ננו-רפואה'' – רתימת היכולת הננו-טכנולוגית, אולי במשולב עם הישגי ההנדסה הגנטית, לשרות הרפואה. אפשר לראות בכך כיוון עתידי של התפתחות ההנדסה הביו-רפואית. פרופ' שמואל עינב, שיזם לפני כ-‏25 שנה את הקמת המגמה להנדסה ביו-רפואית בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת ת''א, מציין שתחום הנדסי זה פתח לאחרונה שני אפיקים מרתקים הנמצאים על קו-התפר שבין הנדסה לביולוגיה: הנדסת רקמות והנדסת תאים. פרופ' עינב מוביל מאמץ מחקר רב-קבוצתי שמטרתו להבין את קשרי הגומלין בין תפקודם של תאים, זרימת דם והתנהגות דפנות כלי דם, לבין מנגנונים מולקולריים שונים, לרבות היווצרות תאים סרטניים. ''מכאן החשיבות של הננו-רובוטים הרפואיים'', אומר עינב. ''הם יזהו הפרעות במבנה התא ויעשו פעולות תיקון. הדבר יוביל בעתיד ל'ננו-רפואה אישית' – טיפול ננורובוטי המותאם למאפיינים הביולוגיים של המטופל''. לפי מחקר של המרכז לתחזית טכנולוגית באוניברסיטת ת''א, שנערך לאחרונה עבור משרד המדע, צפויים ''ננובוטים'' מעשיים ראשונים בתחילת העשור הבא.

תכנון ראשוני של ננובוט רפואי הוצע לפני שנים אחדות ע''י רוברט פרייטס, מדען בחברה האמריקנית ZYVEX, המתיימרת לבנות אבטיפוס של ה''ננו-אסמבלר'' הראשון. הננובוט של פרייטס, המכונה בפיו ''רספירוסייט'' (respirocyte), הוא למעשה כדורית דם מלאכותית משוכללת, בגודל של חיידק, מעוצבת במבנה גבישי כדורי של חומר דמוי יהלום ומתפקדת כמיכל לחץ זעיר המכיל 9 מיליארד מולקולות חמצן ופחמן דו-חמצני. כשהכדורון יוזרק למחזור הדם, חישנים שעל פניו ימדדו את רמת החמצן והפחמן הדו-חמצני בדם. בהתאם לכך יופעלו בתוכו משאבות זעירות כדי לקלוט באופן מבוקר חמצן ולשחרר פחמן דו-חמצני (בתוך הריאות) או להיפך (ברקמות הגוף). הכדורונים הננו-רובוטיים יהיו, לפי פרייטס, יעילים בהרבה מכדוריות דם טבעיות: הם יאחסנו פי 200 יותר גז ליחידת נפח. יתרון אדיר בעת התקף לב, למשל: אספקת חמצן סדירה לרקמות עד 4 שעות מהרגע שהלב מפסיק לתפקד. שלא לדבר על היכולת לצלול במים למשך 4 שעות בלי צורך לנשום!

כדוריות דם מלאכותיות בין כדוריות טבעיות – אולי
הדור הראשון של ננורובוטים רפואיים

גירסה עתידנית יותר של ננובוט רפואי היא מכשיר לתיקון תאים, שיחליף כרומוזומים פגומים בגרעין התא בכרומוזומים תקינים (שהוכנו מראש מגנים בריאים של המטופל), וכך יאפשר לתא ''לתכנת את עצמו מחדש'' ולהרפא. אך גם בכך לא נגמר הדמיון היצירתי של הוגי הננו-רפואה העתידנית. הם צופים דורות סופר-מתקדמים של ננו-רובוטים, שלא רק ירפאו מחלות אלא יעצרו את תהליכי ההזדקנות הרקמות. וגם זה לא הכל. ננו-מנועים שיושתלו בשרירים ישפרו את היכולת הגופנית. ננו-מחשבים דמויי תמנון רב-זרועות יתחברו לרשת הנוירונים במוח וישפרו את כושר הזכרון והחשיבה. אם תרצו – זהו הנתיב הננוטכנולוגי ליצירת ה''קיבורג'' הנפוץ בסיפורי מדע בדיוני: יציר כלאיים של אדם-מחשב, שיש הרואים בו את השלב הבא של האבולוציה האנושית.

''מגבר תאי מוח'': מיליוני ננו-רובוטים דמויי תמנון (בכחול),
כל אחד מכיל ננו-מעבד חזק ומאגר זכרון, מתחברים לנוירונים
במוח (מצוירים בורוד) ויוצרים רשת משולבת

פרופ' עינב אינו מרחיק לכת עד כדי כך. בהרצאה שנתן לפני חודשים אחדים לחברי האגודה למד''ב ולפנטסיה (במסגרת סידרת המפגשים ע''ש עמוס גפן) הוא מסתפק בתסריט הצנוע הבא על יום ההולדת של סבתא, בעתיד הלא כל כך רחוק: ''סבתא תשתה נוזל המכיל ננו-מכונות מתוקשרות למחשב, שיפלוט דוח אבחון מדויק של מערכות גופה. על סך הפלט יוחלט אילו מערכות צריכות תיקון ואילו, אם בכלל, צריך להוציא. יוכן נוזל ''מתקן'' עם כל התרופות, הנוזלים והויטמינים הדרושים. היא תשתה אותו בערב ובבוקר תקום כמו חדשה. יום הולדת שמח, סבתא, היום את בת 150!''



ננו-אסמבלרים – כתבה קודמת על ננוטכנולוגיה
ננו-רפואה – אתר ובו גלריה עם שפע תמונות של ננובוטים דמיוניים (בשלב זה)
המסע הפנטסטי – ביקורת
המסע הפנטסטי – עוד ביקורת
המסע הפנטסטי – ביקורת אחרונה ודי

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
יופי של מאמר  (חדש)
גל יום ראשון, 15/04/2001, שעה 12:48
את דעתי על ננוטק כבר הבעתי בתגובתי לכתבתך הקודמת.
אני די סקפטי לגבי הננובוטים שמתקנים כרומוזומים
או משמידים תאים סרטניים מכיוון שיש כל כך הרבה
סוגים של נזק שיכול להגרם לדנא או לתאים.
יש כל כך הרבה סוגים של מחלות שונות שהננובוט
יצטרך להיות מאוד מאוד מתוחכם כדי לזהות סוג נזק מסויים
ברמה המולקולרית או שתצטרך מאות אלפי 
אם לא מיליוני ננובוטים שונים.
בנוסף, כיצד הננובוט יזהה נזק בתוך התא ¿
יש כמובן הרבה דרכים כדי לאפשר כניסה של ננובוט לתא
בהנחה שהוא קטן מספיק ואולי אף לתוך הגרעין בהנחה
שהוא קטן עוד יותר, אבל אני לא רואה איך סוג אחד של ננובוט
יוכל לזהות בעיה עם חלבון מסויים כאשר בתא ממוצע יש 
כמה עשרות אלפי חלבונים שונים.
או שאנשים חושבים שהננובוט יכנס לתא ואז לתוך הגרעין
ואז יטייל לאורך כל הכרומוזימים ויחפש מוטציות?
האם הננובוטים יכנסו לכל התאים בגוף כעניין שבשגרה ­
היום נכנסים לתא כבד מספר 122349 ומחר לתא שריר
מספר 7469093 לפי תוכנית בדיקה שגרתית מסודרת ?
שלא לדבר על כך שטיול לאורך הכרומוזום עשוי 
כשלעצמו להפריע לשגרה התקינה של התא

סליחה אבל כל הנקודות שהעליתי למעלה גורמות לי
לסקפטיות רבה לגבי האפשרויות הגלומות בננובוטים 
רפואיים ,עד כמה שהנושא מלהיב !

לעומת זאת הרעיון של כדורית דם מלאכותית 
נראה לי רעיון מאוד מוצלח שעשוי לפתור גם את בעיית
עירויי הדם (התאמת סוגי דם, מחסור בתורמים, מנות דם 
נגועות במחלות).

גם רעיון של חיזוק שרירים באמצעים ננוטכנולוגיים
נשמע מבטיח (במקום שרשרות המיוזין החלבוניות ­ לשים
ננוצינוריות פחמניות אלאסטיות! זה נשמע מגניב)
   כתוב תגובה
ננו-ספקנות  (חדש)
אהרון האופטמן יום ראשון, 15/04/2001, שעה 13:08
בתשובה לגל
הספקנות היא תכונה מבורכת תמיד, והיא גם מאושיות המדע, כידוע.
אך כאן אנחנו באתר מד''ב, לא? :-)
חשוב לדעת מה אפשרי כיום, ומה יהיה (אולי) אפשרי בעתיד. קטונתי מלהתווכח עם ביולוג, אך נדמה לי שה''ננובוטים'' שתוארו אולי קשים למימוש, אך אינם סותרים את חוקי הטבע...
ומה אמר קלארק אינספור פעמים? כדי לבחון את גבולות האפשרי, צריך לפעמים לחרוג אל הבלתי אפשרי...
לדעתי, צורה כלשהי של ''ננובוטים'' רפואיים תהיה עימנו תוך 10 שנים - כנראה בצורה ה''צנועה'' של כדוריות דם מלאכותיות, הזלפת תרופות (ואולי גנים?) ממוקדת בדיוק למקום המתאים בגוף, ולא אתפלא אם עוד משהו שאיש עדיין לא חשב עליו.
   כתוב תגובה
ננו-ספקנות  (חדש)
גל יום ראשון, 15/04/2001, שעה 13:39
בתשובה לאהרון האופטמן
הקדמת אותי מעט.
לאחר עיון קצר באתר הננורפואה  שסיפקת
איבדתי מעט מהספקנות שלי

הספקנות שלי נבעה בעיקרה מאי הבנה של מאמרך ­
אני חשבתי שהכוונה היא לננובוט יחיד מולטיפונקציונלי
אשר יפטרל בגוף ויזהה נזקים וכו' ללא התערבות של 
רופאים.
כלומר ננובוט אשר גם ייתן דיאגנוזה של המחלה
וגם יטפל בה

אבל לאחר שקראתי קצת באתר שהבאת הבנתי 
שהתרחיש הזה הוא לא התרחיש המדובר.
למיטב הבנתי , הרופא יאבחן מחלה כלשהי
ואז יזריק את הננובוט המתאים אשר מכיל את התרופה
המתאימה או שיודע לבצע את הפעולה המתאימה לטיפול.
לצורך כך כמובן נצטרך מספר סוגים שונים של ננובוטים
אבל לא יותר מדי ­ 
צריך לדוגמה ננובוט שאפשר למלא אותו בתרופה,
לפי הצורך, ננובוט אחר יהיה מותאם לעבודה מכאנית
כמו ניקוי כלי דם, ואילו אחר יותאם לחיסול של חיידקים

אז עכשיו אני יותר נלהב, תודה!
   כתוב תגובה
ננו-ספקנות  (חדש)
אלמוני יום חמישי, 04/03/2010, שעה 17:35
בתשובה לאהרון האופטמן
   כתוב תגובה
אסימוב והמסע הפנטסטי  (חדש)
אלי יום שני, 16/04/2001, שעה 6:50
אסימוב חיבר בשנות ה-‏80 מעין ספר המשך ל''מסע הפנטסטי , בשם ''המסע הפנטסטי 2'' שבו כתב את העלילה מחדש ויותר בהתאם לרעיונות מדעיים אוטנטיים יותר מאשר הסרט המקורי. אבל למעשה העלילה היא אותה עלילה של קבוצת מדענים שנשלחת לגוף האדם. ממה שאני זוכר מהספר , הוא לא היה כזה שיפור גדול לעומת העלילה המקורית .
ואם כבר זכורני שגם הסופר פיליפ חוזה םרמר חיבר ספר על הנושא הזה שכנראה אמור היה לשמש בסיס לסרט המשך ל''מסע הפנטסטי '' אבל לא קראתי אותו.
   כתוב תגובה
אסימוב והמסע הפנטסטי  (חדש)
גל יום שני, 16/04/2001, שעה 11:38
בתשובה לאלי
אמנם לא קראתי את המקורי אבל המסע 2
הוא ספר שנהניתי לקרוא ובתור ביולוג מצאתי
את הרעיונות של אסימוב די מעניינים ­
למשל שהספינה הממוזערת מסוגלת לשנות את
השדה האלקטרומגנטי סביבה כך שידמה לזה של לדוגמה
מולקולת גלוקוז, ואז קולטנים על פני התא מזהים את
הספינה כמולקולת גלוקוז ומכניסים אותה פנימה

אם ננובוט יוכל לחקות את השיטה הזו אז ייתכן וזו
תהיה שיטה טובה לננובוט לעבור אינטראקציה עם חלבונים 
ומולקולות אחרות בגוף מבלי שהננובוט עצמו יצטרך לשנות
את ההרכב המולקולרי של המעטפת שלו בכל פעם שירצה 
ליצור קשר עם חלבון אחר

חוץ מזה היה גם עוד סרט שמבוסס על אותו הרעיון ­
שכחתי את שמו    יש עניין שם עם מרגלים וכדומה והגיבור
מוזרק לאדם מהרחוב במקום לארנבת במעבדה
ואז יש מרדפים גם של האדם אליו הוזרק וגם
בין הגיבור הטוב הממוזער לגיבור הרע הממוזער
בתוך הגוף של הגיבור הלא ממוזער
   כתוב תגובה
Inner Space  (חדש)
EvilHawk יום שני, 16/04/2001, שעה 16:44
בתשובה לגל
אם אני לא טועה, זהו שמו של הסרט.
   כתוב תגובה
לא. זה לא זה  (חדש)
גל יום שני, 16/04/2001, שעה 17:05
בתשובה לEvilHawk
בדקתי בימד''ב ו­אינר ספייס זה משהו אחר
   כתוב תגובה
oops  (חדש)
גל יום שני, 16/04/2001, שעה 17:10
בתשובה לEvilHawk
מסתבר שזה כן זה
רק ששתי המילים מחוברות להן יחדיו
   כתוב תגובה
הבעיה הקטנה...  (חדש)
אהרון האופטמן יום שני, 16/04/2001, שעה 17:50
בתשובה לגל
הבעיה הקטנה (או מוטב לומר, הזעירה) עם הסרט ''המסע הפנטסטי'' ודומיו היא שלפי מיטב הבנתי הרעיון של מזעור אנשים הוא מופרך לחלוטין(אלא אם כן גל יוכיח את ההפך :-)
   כתוב תגובה
אל נא נפריך כל רעיון חדש  (חדש)
גל יום שני, 16/04/2001, שעה 18:52
בתשובה לאהרון האופטמן
פעם גם לטוס באוויר היה מופרך
ואחר כך להגיע לירח היה מופרך
ולהשתיל איברים היה מופרך
ולשחק עם אטומים בודדים היה מופרך
etc etc etc

האין זה תפקידו של המדע הבדיוני להציע רעיונות מופרכים
אשר בעתיד ייתכן ויהיו עניין שבשגרה?

אני מתאר לעצמי שיש פיזיקאים שבדקו את הרעיון הזה
והראו שמבחינת מתמטית או whatever זה לא אפשרי
אבל הפיסיקה משתנה כל הזמן כמו כל שאר 
התחומים המדעיים

אז אל נא תאמר ­ מופרך לחלוטין
אמור ­ נכון למדע העכשווי זה נראה בלתי אפשרי

עכשיו לגבי הרעיון עצמו ­ 
אסימוב הציע בספר השני לשנות את קבוע פלאנק
אם אני לא טועה.
אז תאמר­ אבל זהו קבוע קוסמי, לא ניתן לשנות אותו!
זה גם מה שאמרו פעם על מהירות האור אבל קראתי
לפני כחצי שנה או שנה שהיו שתי קבוצות שהצליחו
להאיץ קרן אור (כלומר אם הבנתי נכון את הכתבה).

ואגב, שמעתי פעם, לא זוכר בדיוק איפה אבל אני די בטוח שזה היה
איזשהו קורס באוניברסיטה
שדיברו על כך שקבוע הגרוויטציה אינו קבוע. זה נכון?
   כתוב תגובה
נפלא!  (חדש)
אהרון האופטמן יום שני, 16/04/2001, שעה 19:08
בתשובה לגל
אבל איך בדיוק זה מאפשר מזעור אנשים כאן, בעולמנו זה?
   כתוב תגובה
אין לי מושג  (חדש)
גל יום שני, 16/04/2001, שעה 19:12
בתשובה לאהרון האופטמן
או אם לצטט את בונס:
dammit Jim, i'm a doctor, not a physicist!
   כתוב תגובה
מבט מהצד  (חדש)
יו יום שני, 16/04/2001, שעה 20:00
בתשובה לגל
להאיט קרן אור! ומישהו מוכן לומר
לעורך האתר שאפשר למצוא את הכתבה גם ב''ידען''(נענע:עתידנות) בחדשות
ובידען הננו-טכנולוגיה.
   כתוב תגובה
להאיט קרן אור זו לא בעיה  (חדש)
גל יום שני, 16/04/2001, שעה 22:44
בתשובה ליו
המהירות המוגדרת כ­C היא מהירות 
האור בריק. בכל תווך אחר מלבד ואקום מוחלט, מהירות האור
היא פחות מ­ C.
ואגב אם תקרא את חדשות המדע של פברואר
תראה שגם הצליחו ''לאחסן'' קרן אור ­ 
כביכול לעצור אותה לחלוטין
   כתוב תגובה
תקרא שוב את המאמר  (חדש)
יו יום שלישי, 17/04/2001, שעה 19:25
בתשובה לגל
ותבדוק אם לא מדובר במקרה במים.
ניתן לשנות את מהירותו של האור במים וכמובן להאיץ אותו אך מים באופן טבעי מאיטים אותו.
   כתוב תגובה
תקרא *אתה* שוב את המאמר  (חדש)
גל יום שלישי, 17/04/2001, שעה 20:10
בתשובה ליו
*כל* חומר שהאור יעבור דרכו יגרום להאטה של 
מהירות האור

ואם היית קורא את המאמר שלי היית רואה שבמקרה הזה
של אחסון אור השתמשו באטומי נתרן סופר מקוררים

ואנא הסבר לי כיצד אתה מאיץ אור בעזרת מים
   כתוב תגובה
אם לא הוא אז אני.  (חדש)
גלעד ברזילי יום רביעי, 18/04/2001, שעה 10:46
בתשובה לגל
מאד קל להאיץ אור במים. נותנים למים לזרום.

מה קורה? האור, שנכנס למים מואט למהירות נמוכה ממהירות האור, ואז, בהנחה שכיוון האור זהה לכיוון זרימת המים, מקבל עוד טיפה מהירות בכיוון זה.

כמובן שהוא לא עובר את מהירות האור בריק (הקבוע C המפורסם)

גלעד
   כתוב תגובה
למה?  (חדש)
גל יום רביעי, 18/04/2001, שעה 12:13
בתשובה לגלעד ברזילי
אני עדיין לא מבין איך זרימת המים תורמת
להאצת האור.
האם אטומים של מולקולת המים אשר פוגעים בפוטון אור
מאחורה,מעניקים לו דחיפה קדימה?
I don't think so!
מה שיקרה זה בדיוק הפוך  ­ פוטון אשר יפגע באטום
יעניק לו חלק מהאנרגיה ועקב כך הוא יאיט
ואילו האטום יאיץ, או,סביר יותר, אלקטרונים
של האטום יעלו לרמה אנרגטית גבוהה יותר, ייתכן
עד למצב של יינון האטום, תלוי כמובן באנרגיית הפוטון.
   כתוב תגובה
אני רואה את מקור הבלבול...  (חדש)
גלעד ברזילי יום רביעי, 18/04/2001, שעה 12:36
בתשובה לגל
השימוש במילה ''האצה'' מבלבל פה. כשהאור נכנס למים שזורמים בכיוון תנועתו האור *יאיט פחות* (פחות תנע יעבור מהאור למים).

מהירות האור במים הזורמים בכיוונו היא גבוהה ממהירותו במים עומדים, לכן בהינתן מערכת בה אור עובר דרך מים עומדים, אם נאיץ את המים, ''נאיץ'' את האור.

עכשיו הכל ברור.

גלעד
   כתוב תגובה
אם לא אני אז אני  (חדש)
יו יום רביעי, 18/04/2001, שעה 20:14
בתשובה לגל
אתה אמרת שהאיצו את מהירותה של קרן אור במים ואני פשוט ניסיתי
לתהות אם זה היה בנסיבות שאני
הזכרתי.
האם יש לך מושג איך בדיוק מספר
החלקיקים של גוף מסוים יכול לגדול
באופן מעשי דהיינו גדילת המסה שהיא תוצאת לוואי של מהירות האור?
   כתוב תגובה
מתנצל! מתנצל!  (חדש)
יו יום רביעי, 18/04/2001, שעה 20:38
בתשובה ליו
קראתי את הכתבה. צסיום ולא מים.
משהו בנוגע לתדירויות. המהירות
שהם השיגו שם היא 300C. תקוותי
שהם ימצאו דרך לגרום לחומר לנהוג
כמו אותו פולס אור.
   כתוב תגובה
כשאמרת לי לקרוא שוב  (חדש)
גל יום חמישי, 19/04/2001, שעה 11:19
בתשובה ליו
חשבתי שהתכוונת למאמר על אחסון אור
ולא על האצת אור
 
האם תוכל לספק לינק למאמר על האצת אור?
לצערי הלינק שהיה  לי אבד
תודה
   כתוב תגובה
איפה הנימוס (והתמלוגים)  (חדש)
אהרון האופטמן יום שלישי, 17/04/2001, שעה 12:57
בתשובה ליו
אם אכן הכתבה פורסמה באתרים הנ''ל, הרי שזה נעשה בלי לבקש את רשותי!!!
   כתוב תגובה
כסף זה כל מה שיש לך בראש?(L)  (חדש)
גיא יום רביעי, 18/04/2001, שעה 19:47
בתשובה לאהרון האופטמן
חוץ מזה אני רק רוצה להגיד לך שעבודת המחקר שאתה עושה בתחום הננו והמאמר שלך ראויים לשבח.
אבל,בהקשר לכותרתי,כמה זה יעלה והאם רק עשירים יוכלו להנות מסגולות הננו?
   כתוב תגובה
כסף זה כל מה שיש לך בראש?(L)  (חדש)
אהרון האופטמן יום חמישי, 19/04/2001, שעה 12:13
בתשובה לגיא
1.לא, יש לי עוד כמה דברים בראש :-)
2.תודה על השבחים (הם מגיעים יותר למדענים שעושים את העבודה האמיתית במעבדות)
3. כמה יעלה מה? ננובוט רפואי? כיום קשה להעריך מחיר של מוצרים עתידיים, כשהכל עדיין בשלבי מחקר די ראשוניים. כאשר הטכנולוגיות יבשילו, ומוצרים ראשונים יופיעו, הם יהיו קרוב לוודאי יקרים למדי, ומחירם יילך ויירד (כרגיל) ככל שחדירתם לשוק תגבר.
היום כל הכסף מושקע במחקר (כל אחד ממרכזי המחקר בננו שקמו לאחרונה באוניברסיטאות בארץ מתוקצב כעת בהשקעות ראשוניות של 20-30 מיליון $.)
לצערי הרב, לא צריך להרחיק עד הננו כדי לראות שהסיכוי של העשירים ליהנות מהישגי ההנדסה הרפואית המתקדמת ביותר (ובעצם, מהישגי הרפואה בכלל) גבוה יותר מזה של העניים. דבר זה חייב להשתנות בחברת העתיד!
   כתוב תגובה
אתה יודע מה יהיה נחמד?  (חדש)
גיא יום חמישי, 19/04/2001, שעה 19:02
בתשובה לאהרון האופטמן
אם ימצאו שיטה אחרת לסחר חליפין במקום כסף, אשר יתבסס על רמת ההשקעה או היוזמה של אדם בוגר, ולא בגלל שהוא יודע לשחק טוב בבורסה, להרוויח כסף קל או למכור סמים ונשק.
   כתוב תגובה
אסימוב והמסע הפנטסטי  (חדש)
אלי יום שישי, 11/05/2001, שעה 20:31
בתשובה לאלי
הספר הנ''ל של אסימוב תורגם לעברית בהוצאת כתר ב-‏1990 תחת השם המסע הפנטסטי 2 : היעד -המוח'' בתרגומו של אריה בובר.
ה''מסע הפנטסטי '' המקורי של אסימוב לעומת זאת לא תורגם מעולם לעברית, וזהו אחד מהרומנים הבודדים של מד''ב שלו שלא תורגמו לעברית. כמדומני יש רק ארבעה נוספים מלבד ''המסע הפנטסטי''. המקורי. ולגבי שנים מהם שמעתי שעומדים לתרגם אותם בעתיד.
   כתוב תגובה
לא הכל כל-כך טוב  (חדש)
Pyro שבת, 28/04/2001, שעה 7:21
כולם כותבים רק על הדברים הטובים שבננו-טכנולוגיה. אם קראתם את הספר / סיפור ''מוזיקת דם'' הייתם מבינים עד כמה אתם אופטימים מדי.
בקלות יוכלו לייצר פצצה אשר תכיל מאות אלפי ננובוטים אשר כל מטרתם תהיה להתביית על תאים המכילים קוד ד.נ.א. ופשוט ישמידן אותם.
וזה רק בלי להשקיע מחשבה רבה, אני מניח שאם אנשים באמת ירצו לנצל את הננובוטים לרעה הם יוכלו למצוא דרכים הרבה יותר יצרתיות
   כתוב תגובה
לא הכל כל-כך טוב  (חדש)
אהרון האופטמן יום ראשון, 29/04/2001, שעה 17:12
בתשובה לPyro
אילו קראת את מאמרי ''01.01.01 - תשע דקות לפני חצות'' שנמצא באתרנו בכתובת http://www.sf-f.org.il/story.php3?id=73 היית רואה שם התייחסות לפוטנציאל השלילי של הננובוטים האימתניים.
לא אחדש דבר אם אוסיף שכל טכנולוגיה, מהמצאת האש ועד היום, יכולה להזיק ולהועיל.
   כתוב תגובה
ומכל האנשים  (חדש)
שלמקו יום שני, 30/04/2001, שעה 11:09
בתשובה לאהרון האופטמן
דווקא חובבי מד''ב ידועים ביכולתם לראות את הרע הפוטנציאלי שיש בטכנולוגיות חדשות. כשהן נהיות מציאותיות ומובאות לסמכותם של פוליטיקאים, אזי הנזק מתחיל.
   כתוב תגובה
תודה משאכין את המאמר  (חדש)
יוליה יום שני, 17/04/2006, שעה 19:49
אתם אזרתם לי, להכין עבודה גדולה !!!
יש פו את כול המידע שאני צריחה לעבודה!!!
תודה ביי ביי (+_+)
   כתוב תגובה
דימיוני  (חדש)
ויקטור הוד השרון יום ראשון, 22/06/2008, שעה 22:41
סוף למחלות
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.