על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0  
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2  
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4  
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2  
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4  
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12  
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11  
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4  
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11  
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1  
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0  
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5  
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3  
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4  
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8  

ביליוני העולמות של קארל סייגן
מאמרים / אהרון האופטמן
יום ראשון, 01/04/2001, שעה 0:04

קארל סייגן (1934-1996): לזכרו של מדען, סופר והומניסט


הופיע בגליון מספר 3 של המימד העשירי, יוני 1997

לפני חודשים אחדים הלך לעולמו, בגיל 62, קארל סייגן – מדען דגול, סופר ויוצר עתיר דמיון.
פרופסור סייגן עמד בראש המעבדה ללימודים בפלאנטריים באוניברסיטת קורנל בארה''ב, וכיהן כנשיא ''החברה הפלנטארית'' – ארגון התנדבותי הפועל לקידום חקר החלל.
סייגן זכה לפרסום בקרב הציבור הרחב בעיקר בזכות סדרת המדע הטלוויזיונית המעולה ''קוסמוס'', הזכורה לטוב מתחילת שנות השמונים, אך רבים זוכרים בוודאי את ספרי המדע הפופולארי המרתקים שלו (כמו ''דרקוני גן העדן'', ''מוחו של ברוקה'' ועוד), כמו גם את ספר המד''ב היחיד שכתב – ''מגע''.
הביטוי השחוק ''הלך לעולמו'' מקבל משמעות מיוחדת כשחושבים על סייגן. באוזני מי שצפה ב''קוסמוס'' מתנגנות עד היום המילים ''ביליוני ביליונים של עולמות'', שחזרו על עצמן שוב ושוב באותה סדרה מופלאה מפיו של סייגן המתאר את נפלאות היקום בהתפעמות מידבקת.
לראשונה התוודעתי אל סייגן לפני למעלה מעשרים שנה, באמצעות ספרו ''הקשר הקוסמי'' (אשר למיטב ידיעתי, ולמרבה הצער, לא תורגם לעברית). כאשר קוראים את השורות הבאות אפשר להבין מדוע כתב ריי ברדבורי על קארל סייגן שהוא נמנה עם אותם מדענים יחידי סגולה ''המסוגלים לדבר בשפה בהירה ולעתים להתקרב אל סף הפיוט''.
''יש מקום ובו ארבע שמשות זורחות בשמיים,'' כותב סייגן בפרק הפתיחה. ''אחת אדומה, אחת לבנה, אחת כחולה ואחת צהובה. שתיים מהן קרובות כל-כך עד כי הן נושקות זו לזו וחומר כוכבים זורם ביניהן...'' ובהמשך ''אני מכיר עולם ולו מליון ירחים... אני יודע שיש שמש שגודלה כגודל כדור הארץ והיא עשויה יהלום... יש כוכבים העוזבים את שביל החלב, ויש ענני גז אדירים הנופלים אל תוך שביל החלב... יש גושי פלאסמה גועשים עם קרינת איקס וגאמה והתפוצצויות כוכביות רבות עוצמה... יש, אולי, מקומות מחוץ ליקום שלנו... היקום הוא כביר ונורא הוד, ובפעם הראשונה אנו נעשים חלק ממנו...''
אכן, היו לו לסייגן ביליוני עולמות ללכת אליהם!

לקראל סייגן היה יחס של כבוד והערכה לספרות המד''ב, כפי שכתב, בין השאר, ב''מוחו של ברוקה'': ''אנו זקוקים מאד לחקירת תחזיות עתיד חלופיות, הן נסיוניות והן מושגיות. למפדש בין המד''ב ליסודות תרבותיים חלופיים נודע תפקיד חשוב ביישום שינויים חברתיים... נדמה לי שלא אגזים אם אומר שאם עתידים אנו לשרוד, יתרום המד''ב הרבה להמשך ולהתפתחות של הציויליזציה.''
באותו ספר הוא גם ציין שספרות המד''ב אשר קרא בצעירותו היתה אחד הגורמים החשובים שתרמו להחלטתו לבחור בכיוון המדעי.

היתה לי הזדמנות נדירה לפגוש את סייגן כאשר בא לביקור חטוף בארץ, בתחילת 1986, כדי לשאת דברים בפני עצרת היובל של הקונגרס היהודי העולמי בירושלים. כותרת הרצאתו דיברה בעד עצמה: ''הפתרון הסופי לבעיית בני האדם: אדולף היטלר והמלחמה הגרעינית''. סייגן כתב רבות על סכנת המלחמה הגרעינית ו''החורף הגרעיני'' שבעקבותיה (כתולדה, אגב, של מחקריו על סערות האבק של המאדים). הוא קרא למירוץ החימוש הגרעיני המטורף בשם ''הירושה של היטלר'' וציפה (באופן נאיבי, אולי) מהעם היהודי להוביל את המאבק לחיסולה של אותה ירושה נוראה. הוא גם התנגד אז בתקיפות לתכנית יוזמת ההגנה האסטרטגית (''מלחמת הכוכבים'') של ממשל רייגן, שברבות הימים, כידוע, אבד עליה הכלח.
רצה המקרה ודוקא תוך כדי טיסתו של סייגן לישראל אז, לפני 11 שנים, התרחש האסון של מעבורת החלל ''צ'לנג'ר''. סייגן היה מזועזע קשות מהאסון, אך יחד עם זאת היה אופטימי באשר לעתיד תכנית החלל. ''תמיד ימצאו פתרונות טכנולוגיים לבעיות טכנולוגיות,'' אמר, ''חוץ מיוצא מן הכלל אחד: מלחמה גרעינית.'' הוא תמך בהתלהבות בהמשך טיסות החלל המאוישות (כאשר גברו הקולות בארה''ב בדבר העדיפות של חלליות מחקר בלתי מאוישות). נקודה אפיינית: בדברו על הטיסות המאוישות הדגיש את השתתפות שני המינים בהן, והקפיד לומד ''Manned and wommanned missions''. במסגרת פעילותו ב''חברה הפלנטרית'' שבראה עמד, השתדל לקדם ככל יכולתו טיסה מאוישת אל המאדים. ''היעד הקונסטרוקטיבי ביותר לשנים הבאות צריך להיות משלחת משותפת רוסית-אמריקנית, של גברים ונשים, אל המאדים,'' אמר בשיחתו עם עיתונאים באותו ביקור בישראל. ''משלחת כזאת ודאי תביא הישגים מדעיים יוצאים מגדר הרגיל, אך זאת לא הסיבה העיקרית. הגיע הזמן שהמעצמות יפגינו שהן מסוגלות לעשות משהו למען ובשם המין האנושי ולא נגדו, כפי שהן עושות עכשיו באמצעות מאגרי הנשק הגרעיני.'' מאז דברים אלה התפרקה בריה''מ, הסתיימה המלחמה הקרה, אך ספק אם מאגר הנשק הגרעיני העולמי קטן. דברי סייגן לא איבדו מחשיבותם.
בכלל, בכל פעילותו המדעית השתקף סייגן תמיד, בראש ובראשונה, כהומניסט גדול וכאוהב אדם. גם התעניינותו הרבה ופעילותו בחקר קיומם של חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ (הוא האמין שהסבירות לקיומם גבוהה ביותר) היתה משולבת בתחושת מחויבות עמוקה לעתידו ולהישרדותו של המין האנושי. ''קליטת שדר מציויליזציה מתקדמת זרה,'' כתב ב''דרקוני גן העדן'', ''תוכיח לנו שיש בנמצא תרבויות מתקדמות ויש שיטות להמנע מאותו חורבן עצמי שהוא סכנה כה מוחשית בתקופת ההתבגרות הטכנולוגית הנוכחית שלנו.''
בשנת 1982 יזם סייגן עצומה בינלאומית, בחתימה 68 מדענים ידועי שם, שהתפרסמה בכתב העת רב-היוקרה ''Science''. העצומה קראה להקמת תכנית מחקר כלל-עולמית מתואמת ושיטתית לחיפוש אחר תבונה חוץ-ארצית באמצעות רדיו טלסקופים (SETI). בגליונות האחרונית של ''The Planetary Report'', בטאון ''החברה הפלנטארית'', שראו אור זמן קצר לפני מותו הפתאומי, אפשר לקרוא מאמרים מרתקים פרי עטו בנושא זה, בהם התעמת עם מדענים אחרים שהביעו דעות ספקניות בעניין.
קארל סייגן יחסר לכל תאבי הדעת והקדמה, לכל האנושות הנאורה. מילותיו בפרק האחרון של ''קוסמוס'' צריכות להדהד באוזני כולנו: ''הננו ההתגלמות המקומית של יקום שהתבגר על למודעות עצמית. התחלנו לתהות על מקורותינו: אנחנו חומר כוכבים המתעמק בטיבם של כוכבים, מצבור מאורגן של עשרה ביליוני ביליונים של אטומים המהרהר בהתפתחותם של אטומים, מתחקה אחר המסע הארוך שהוליד, לפחות כאן, את התודעה. אנו חייבים לשרוד, לא רק למען עצמנו אלא גם למען אותו קוסמוס קדמון וכביר שממנו אנחנו נובעים.''



קארל סייגן
החברה הפלנטארית
SETI
המימד העשירי

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
עצב גדול על אובדן של איש גדול  (חדש)
ספקן יום שישי, 20/08/2004, שעה 20:28
אני מודע לכך שאני ככל הנראה כותב למאמר
שאף אחד כבר לא קורא, למאמר שאף אחד לא הגיב אליו. ואני חייב לומר שמצער אותי הדבר.
קארל סייגן שינה את כל השקפת עולמי, לפני שנים קראתי את הספר ''עולם רדוף שדים'' שהסעיר וריגש אותי ומאז אני נותן את הערך הכי חשוב לחשיבה הספקנית, הסקרנית והחוקרת בהיגיון ואובייקטיביות את העולם שסביבה.
בשבועות האחרונים ראיתי פרקים בסידרה המשובחת ''קוסמוס'' וחשיבות האדם הזה בחיי עלתה מחדש. בסיום אחד הפרקים - ''The Edge of Forever'' - יש עידכון שבו רואים, וההרגשה קשה לתיאור, את סייגן המבוגר בעשרים שנה מדמותו בסידרה ומדבר שם על ההתקדמות בחקר החלל מאז זמן יצירת הסידרה.
אני אחטא בכל ניסיון לתאר את עוצמת הרגשות שהמעבר הזה בין צעיר לזקן עורר בי, רק אומר שדמעות עלו בעיני והרגשתי לראשונה שאני מתאבל על מותו בכל ליבי.
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.