על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0  
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0  
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3  
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0  
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0  
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0  
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0  
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1  
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3  
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1  
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1  
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2  
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7  
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5  
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0  

חטאיו של פרותאוס
ספרים / ניר יניב
יום שלישי, 01/07/2003, שעה 0:02

על ספרו הראשון של צ'רלס שפילד ועל הלקחים שיש ללמוד ממנו


תחום המד''ב הקשה, הקשה באמת, אינו מסביר פנים בדרך כלל לאלה מאתנו המעדיפים גם מעט ספרות בתזונה היומית שלנו. היכולת להעביר רעיונות מדעיים כבירים וכבדי משקל באופן נוח לעיכול, אם לא מעניין ממש, דורשת שילוב יוצא דופן של השכלה מדעית ויכולת תיאורית, וכדאי מאד לתבל במעט חוש הומור. תכונות אלה אינן נוטות ללכת יד ביד, ביחוד כשאמור הדבר במדענים השולחים ידם בכתיבה. לעדות ניתן להביא רבים מספריהם של רוברט פורוורד והאל קלמנט, אם כי כל אחד מהם כתב לפחות ספר ראוי אחד ('מעוף השפירית' ו'ביצת הדרקון' המרתקים של פורוורד, 'שליחות כבדת משקל' הקלאסי של קלמנט). אך אפילו בשיאם, תמיד נתן להרגיש כי קל להם מאד לתאר את גרמי השמיים ואת נבכי האטום, בעוד הדמויות שיצרו עשויות קרטון או, במקרה הטוב, פח גלי.
Sight of Proteus הוא ספרו הראשון של צ'רלס שפילד, והוא כתוב במיטב המסורת של הגרועים שבספריהם של המחברים המוזכרים למעלה. יש בו המון רעיונות מדעיים מעניינים, כמובן, העוסקים בעיקר (אך לא רק) בפיסיולוגיה של גוף האדם. הדמויות, לעומת זאת, גורמות לקורא הממוצע לגעגועים עזים למורכבות ולעומק של גיבורי ''מלחמת הכוכבים'' – ג'אר ג'אר בינקס, למשל.
הנה העלילה בקצרה: בעולם בו ניתן להחליף את גופך בכל סוג גוף רצוי אחר מתוך קטלוג, סוכן/בלש ושמו ביי וולף (מחוכם!) במחלק האחראי לשיפורי הגוף הנ''ל עוקב אחר יריב חמקמק. חלקו הראשון של הספר הוא מעין תעלומה רפואית שבמהלכה נחשפת זהותו של היריב. לאחר מכן, במיטב מסורת ספרי המתח הזולים, מסתבר כי היריב חוזה את מהלכיו של הבלש הרבה לפניו. העלילה מתפתלת (או שמא מתעוותת) ומגיעה אל אנטארקטיקה, הוואי, הירח וחגורת האסטרואידים. בסוף יש עוד תגליות מפתיעות – או לא.
יש לחזור ולומר – הרעיונות המדעיים מעניינים מאד, וניכר כי המחבר היה מדען בהכשרתו. בין השאר מתוארים בספר תהליכים המאפשרים לגוף האדם לשנות את צורתו החיצונית, את יכולתו להתקיים בסביבות זרות ואת משך חייו, בלוויית וריאציות רבות על כך, כולל אדם ההופך לחייזר של ממש בעקבות תקלה ואדם ההופך למכלול ענק ומושתל במרכזו של אסטרואיד עשוי זכוכית. בתחום המדע, ככל שכותב שורות אלה מסוגל לשפוט, שפילד הולך על קרקע מוצקה.
עם זאת, למרבה הצער, בעת כתיבת הספר הוא עדיין לא שמע על הרעיון הפשוט של ''הראה – אל תגיד''. אם מנת המשכל של אחד מהגיבורים עולה בפתאומיות כתוצאה מניסוי, למשל, הדרך המזעזעת ביותר להראות זאת היא לשים בפי גיבור אחר את השורה ''הוא באמת נורא חכם עכשיו''. דרך רעה מעט פחות, אך עדיין איומה למדי, היא הפיכה הגיבור הראשי למטומטם, באופן זמני, כדי שהדמות החכמה יותר תוכל לנצל יתרון לא הוגן זה ולהפגין את כישוריה המנטליים החדשים. כך קורים הדברים בספר. דמיינו כעת, לנוכח הידוע לכם, איך טיפל המחבר בנושאים קשים מעט יותר – רגשותיהן של הדמויות, למשל. דמיינתם? נכון. לא טעיתם. בדיוק ככה.
על נסיונותיו של המחבר בתחום ההומור אין מה לומר. ארמוז כי הוא מזכיר מאד, בתחום זה, את רוברט פורוורד.
בכל שלב בספר מצליח הקורא, ללא כל מאמץ מודע, לפענח את כל התעלומות המעסיקות את הבלש האמיץ הרבה לפניו, אולי אפילו לפני המחבר. ראוי כי הדבר ישמש לקח לכותבים עתידיים, ועל כן אתן כאן ניסוח פשוט לבעיה: כדי שתעלומה בלשית תהיה מותחת ומעניינת, היא חייבת להכיל יותר מחשוד אחד.
מקריאת הסיפור הקצר של שפילד שהופיע בגליון מספר 17 של המימד העשירי נראה כי סגנון כתיבתו השתפר מאד עם השנים. על כן לא הייתי ממליץ לקוראים להמנע מספריו לחלוטין, אלא לחפש יצירות מאוחרות יותר שלו, כאלה שנכתבו בשנות התשעים (הספר בו דנתי כאן נכתב בשנות השבעים). בכל זאת, היו לו דברים מעניינים להגיד – פשוט לקח לו זמן ללמוד איך להגיד אותם.



מראה פרותאוס (Sight of Proteus)
מאת צ'רלס שפילד (Charles Sheffield)
הוצאת Arrow Books
282 עמודים



Sight of Proteus

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.