על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0  
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2  
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4  
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2  
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4  
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12  
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11  
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4  
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11  
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1  
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0  
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5  
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3  
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4  
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8  

יהודים חלופיים
מאמרים / אלי אשד
יום שישי, 13/10/2000, שעה 19:14

על ההיסטוריה החלופית של העם היהודי. מה היה קורה אילו, חלק ב'


גרסה שונה מעט של מאמר זה הופיעה בגליון מספר 2 של המימד העשירי, דצמבר 1996


כאשר אני כותב מאמר זה הולך וקרב יום הכיפורים - תקופה של חשבון נפש בה אמור אדם להתחרט על מעשים שונים שעשה או לא עשה, והעתונים מלאים במאמרים בשאלת הזהות היהודית והעברית, האם יש לשמרה וכיצד. דומה כי ההיסטוריה החלופית, העוסקת בשאלות של מה היה קורא אילו דברים היו מתרחשים בצורה אחרת, היא מעין מקבילה ספרותית של חשבון הנפש של ''הימים הנוראים''.
במאמר הקודם סקרתי את תולדות ז'אנר ההיסטוריה החלופית, ואילו במאמר הנכחי אעסוק בסיפורים מסוג זה שהם רלבנטיים ישירות להיסטוריה היהודית ולישראל. אתן כאן (ובמאמר ההמשך העתיד לבוא) סקירה של שורת סיפורים הדנים בהיסטוריה החלופית של העם היהודי ושל מדינת ישראל, בעברית. זהו ז'אנר מצומצם ביותר אך מעניין מאד.


התנ''ך החלופי

ההיסטוריות החלופיות המוקדמות ביותר של עם ישראל עוסקות כולן באירועים מהתנ''ך. יש הטוענים כי חלקים גדולים מהתנ''ך עצמו הם ההיסטוריה החלופית הקדומה ביותר בהיסטוריה - אך זהו נושא לדיון אחר (ראו מאמר בנושא באייל הקורא).
מספר סופרים תיארו אירועים בתנ''ך המתרחשים בצורה שונה מזו המוכרת לנו. הסופר הצ'כי קרל צ'אפק (ממציא המילה ''רובוט'') חיבר סיפור בשם ''פסדו לוט'' (שהופיע רק לאחר מותו, ב-‏1945) המתאר מה היה קורא אילו לוט לא היה בורח מסדום כפי שציוו עליו המלאכים. סופר אחר, אדוארד אברט האל, במה שאמור היה להיות אחד מסיפורי ההיסטוריה החלופית הראשונים (מ-‏1881) בשם ''Hands Off'', דן בשאלה מה היה קורה אילו יוסף לא היה נמכר לעבדות במצרים ומגיע לדרגת ראש השרים שם. מסקנתו היתה כי ללא חכמתו של יוסף היו צבאות ברבריים ופיניקים משתלטים על מצרים ועל איזור הים התיכון כולו. לרוע המזל היה הידע ההיסטורי של הסופר מינימלי ביותר, אחרת היה יודע שדבר זה בדיוק אירע בהיסטוריה שלנו בערך בתקופתו של יוסף - צבאות כנעניים של עם החיקסוס כבשו את מצרים (מרבית החוקרים מיחסים את עליתו של יוסף דוקא לאירוע זה)...
סופרים אחרים העדיפו לעסוק בתקופתו של משה רבנו. הסופר ביל פוסט בסיפורו ''הקנאי'' (1993) (שתורגם לעברית בקובץ ''לוחמים חלופיים'') דמיין היסטוריה חלופית בה משה, במקום לברוח עם אנשיו ממצרים, העדיף לנהל מלחמת גרילה אכזרית כנגד כוחותיו של פרעה
רוברט סילברברג בסיפורו ''To The Promised Land'' מ-‏1989, דמיין עולם בו יציאת מצריים נכשלה לחלוטין, לאחר שכוחותיו של פרעה טבחו בבני ישראל ליד ים סוף. התוצאות ארוכות הטווח: בני ישראל נשארים, כעבדים, במצרים, הנצרות לא קמה מעולם וכתוצאה האימפריה הרומית ממשיכה להתקיים עד ימינו אלה (ומשמשת נושא לסדרת סיפורי היסטוריה חלופית ידועה של סילברברג). עם זאת, הסיפור מסתיים בצורה אופטימית כאשר לאחר 3200 שנה בני ישראל מתכננים יציאת מצרים שניה - הפעם לחלל.
בסיפור פחות מוצלח - של הסופר ג'מס מורו - ''סיפורי התנ''ך למבוגרים מס' 31: הברית'' מ-‏1990, הוא תוהה מה היה קורה אילו משה לא היה מצליח ליצור לוחות ברית חליפיים לאחר ששבר את הראשונים, והיה עליו ליצור את החברה החדשה שלו בלעדיהם. התמונה אותה מציג מורו אינה נעימה, בלשון המעטה.

קיימים גם סיפורים וספרים ''עובדתיים'' שונים העוסקים בתנ''ך, שאינם מוצגים כהיסטוריה ''חלופית'', אך הנם למעשה זהים לה. הם מציגים את משה כזהה לפרעה אחנאתון או תות אנח אמון, את מרים כנפרטיטי אשת אחנאתון ואחותו, ואף חלופות מוזרות מאלה, שגם סופרי ההיסטוריות החלופיות הנועזים ביותר לא היו מעזים להשתמש בהן. ספרים אלה זוכים להצלחה רבה כיום, בשוק הצמא לספקולציות ביזאריות.

תקופה תנ''כית אחרת בה עסקו מחברי ההיסטוריות החלופיות היא זו של מלחמת האשורים (בראשות המלך סנחריב) ביהודה תחת מלכות חזקיהו - מלחמה בה רק עמידתה של העיר ירושלים הצילה את יהודה מהשמדה מוחלטת ונתנה לה עוד מאה שנות חיים (ארוע שבהשלכותיו הוא ללא ספק אחד המכריעים ביותר בתולדות העם היהודי).
פול אנדרסון, בסיפורו ''In The House of Sorrow'' מ-‏1996, מדמיין מה היה קורה אילו האשורים היו מצליחים לכבוש את ירושלים ולהשמיד את ממלכת יהודה. מסקנתו היא כי היהדות היתה נעלמת והנצרות לא היתה קמה מעולם. כל זאת הוא מתאר במסגרת סיפור הרפתקאותיו של שליח מאמריקה חלופית המגיע לארץ ישראל חלופית בה היהודים הם עם נשכח.
הסופר הישראלי עמירם פאל, בסיפורו ''מסע במרחב הזמן'' (1980), מתאר גם הוא היסטוריה חלופית המבוססת על אותו אירוע עצמו - אך מסקנתו הפוכה מזו של אנדרסון. הוא מתאר כיצד הגליתם של תושבי יהודה לרחבי האימפריה האשורית הביאה להתפשטות ולבסוף לדומיננטיות של הדת היהודית בכל רחבי העולם. כל זאת עד ששני נוסעים בזמן מחליטים למנוע את כיבוש ירושלים בידי האשורים מתוך הנחה שבכך יגרמו להתחזקות נוספת של התרבות היהודית בזמנם, אך במקום זאת מאמציהם להצלת העיר גורמים ליצירת העולם וההיסטוריה המוכרים לנו, לתסכולם הרב...


ישו חלופי

הנושא הבא, והנפוץ ביותר בהיסטוריה החלופית, הוא מטבע הדברים ישו הנוצרי. סיפורי מד''ב רבים מדמיינים גורל שונה לישו, שהיה מביא לאי קיומה של הנצרות או קיומה באופן שונה לחלוטין. חלקם מספרים כיצד ישו מעולם לא נצלב וכתוצאה הנצרות לא קמה - לרוב התוצאה היא מניעת נפילת האימפריה הרומאית, הממשיכה להתקיים עד זמננו (חשיבה זו רואה את הנצרות כגורם הראשי לנפילת הקיסרות, רעיון פשטני מאד, ולמעשה לא נכון). רעיון אחר: ישו מת בילדותו והוחלף במישהו אחר - יוחנן המטביל, למשל, שהוא הנערץ במשיחי העולמות החלופיים. יש אף ספרים בהם מסופר כיצד ישו נסע ללמוד בהודו (יפן/בריטניה/מצרים/חצי האי ערב) נשא אשה, הוליד ילדים (צאצאיהם של אלה הפכו למלכי צרפת ולאבות כל שושלות האצולה של אירופה), שרד את הצלב ומת כאדם זקן ברומא (הודו/סין/צרפת/יבשת אמריקה, או כל אחד מעשרות מקומות אחרים שהוצעו). גם ספרים אלה שייכים לז'אנר הספרים ה-''עובדתיים'' שתואר קודם - המוצגים כהיסטוריה אמיתית שהוסתרה מהציבור על ידי הכנסיה או אגודות חשאיות שונות. ספרים אלה אינם מציגים את עצמם כהיסטוריה חלופית אלא כהיסטוריה סודית, והם נכתבים בדרך כלל על ידי חברי אגודות מיסטיות ובני שושלות אצולה מרוששות, שירוויחו הרבה אם יצליחו לשכנע אנשים באמיתות טענותיהם המטורפות.

בסרט ''הפיתוי האחרון של ישו'' מ-‏1988 (על פי ספר של הסופר היווני קצזנקיס, שתורגם גם הוא לעברית) יש קטע חלום בו מתוארת היסטוריה חלופית מהסוג המתואר למעלה - ישו חולם על הצלב שהוא נוטש את שליחותו, נושא את מרים המגדלית לאשה והיא יולדת לו ילדים. הסרט עורר הפגנות ומהומות אלימות כאשר הוקרן בכבלים בארץ לפני כשנה - הנושא רגיש מאד אצל הנוצרים. נראה כי הסרט לא יוקרן שוב לעולם בטלויזיה הישראלית, וזו אולי הדוגמה הקיצונית ביותר ליכולתה של ההיסטוריה החלופית לעורר מחלוקת.


הסיפור המפורסם ביותר על ישו חלופי הוא ספרו של ג'ון בויד ''The Last Starship from Earth'' מ-‏1968, המתאר עתיד של דיקטטורה דתית יהודית. זו נוצרה כתוצאה מכך שיהודה איש קריות מעולם לא היה קיים, ישו חי עד גיל 70 והקים תנועת מרד שהשמידה את הקיסרות הרומאית והקימה דיקטטורה דתית במקומה. דיקטטורה זו מתפשטת לחלל, עד שגיבור הסיפור חוזר בזמן לתקופתו של ישו, משחק את תפקיד יהודה איש קריות וכך מונע מהעתיד האכזרי הזה להתקיים.
סיפור אחר, של בראד לינאוויבר (שהופיע בעברית בקובץ ''לוחמים חלופיים''), מתאר כיצד ישו מומת בידי אחד מאנשיו, הזועם על שאינו יוצא למאבק אלים ברומאים.


סופרים אחרים עוסקים בשאלה מה היה קורה אילו המרד הגדול של היהודים ברומאים היה מצליח. הסופר הישראלי רפאל רופין חיבר ספר המחזיק בשיא רומן ההיסטוריה החלופית הארוך ביותר בכל הזמנים (838 עמודים בשני כרכים!) - ''מלחמת היהודים 2'' מ-‏1994. בספר הוא מתאר בפירוט רב כיצד עלה בידי היהודים להתגבר על הרומאים (באמצעות טקטיקות קרב מתוחכמות ובעזרת טכנולוגיות חדשניות לזמנם) ולהקים ביהודה מדינה עצמאית. אולם מדינה זו נופלת לבסוף קרבן לסכסוכים פנימיים בין דתיים לחילוניים (בהם יש כמובן השתקפות של הסכסוכים הפנימיים בישראל המודרנית), המאפשרים לרומאים לכבוש את הארץ מחדש.
(אגב - בספרו של עמוס קינן ''הדרך לעין חרוד'' מתואר ניסוי מסע בזמן של הצבא הישראלי, שמטרתו לספק נשק מודרני למורדים היהודיים ברומא כדי שינצחו במרד, אולם הניסוי מופסק לפני שאנו יודעים איזה תוצאות היו לו)
הסופר דן ג'קובסון, בספר ''The God Fearer'' מ-‏1992, מדמיין, לעומת זאת, היסטוריה בה היהודים היו חכמים מספיק על מנת שלא למרוד ברומאים. כתוצאה הדת היהודית הפכה לדומיננטית בקיסרות ובאירופה כולה, בזמן שהנצרות נשארה דת קטנה ונרדפת.
מצב דומה מתאר סופר ההיסטוריות החלופיות המפורסם ביותר כיום - הארי טרטלדוב. בסיפורו ''The Wandering Christian'' הוא מדמיין עולם בו הקיסר רומאי הנוצרי הראשון, קונסטנטין, הובס לחלוטין במאבק כנגד יריביו הפגאניים - דבר שמנע מהנצרות להפוך ליותר מכת נרדפת. לעומת זאת אהבתו של המלך הפגאני קארל הגדול לאישה יהודיה הביאה להתגיירותו, ובעקבותיו כל עמו והאימפריה האירופית אותה הוא מקים. התוצאה: קמה אימפריה יהודית אדירה הכובשת לבסוף גם את ארץ ישראל. הבעיה היחידה היא שגם בעולם זה קיים האיסלאם (את הסיפור נתן למצוא באנתולוגיה ''Tales of the Wandering Jew'' מ-‏1991).

רומן ההיסטוריה החלופית הראשון של בנימין דישראלי, ראש ממשלת בריטניה בזמנו, היה ''דוד אלרואי '' (1833). כאן תואר משיח שקר יהודי מהמאה ה-‏12, שבמציאות זכה להישגים עלובים למדי לפני שנרצח, אך בסיפור מקים אימפריה עולמית שמרכזה בבגדד. הספר היה, כתוצאה, לאחד הרומנים הבריטיים הפופולאריים ביותר על קוראים יהודיים נרגשים, שנהנו לקרוא על בן עמם כובש העולם (גם אם רק בדמיונו הפורה של דישראלי). הספר תורגם כמה פעמים לשפה העברית.
נדיר למצוא היסטוריות חלופיות של היהודים בתקופות מאוחרות יותר, אולי מאחר והיהודים כקהילות קטנות וחסרות השפעה שוב לא היו מעורבים כמעט באירועים שהכרעותיהם יכולות היו לשנות את גורלו של העולם בצורה כלשהיא. עם זאת, בספרו של ל. ניל סמית ''The Crystal Empire'' מ-‏1986, מתוארת אירופה שסבלה בצורה חמורה מהשפעות המגפה השחורה ב-‏1348, וכתוצאה היא נשלטת בידי המוסלמים ועוזריהם היהודים...


היהודים מגלים את אמריקה

נושא פופולארי ובעל קשר הדוק להיסטוריה היהודית הוא גילוי אמריקה בידי קולומבוס (שכידוע התחולל באותה השנה בה גורשו היהודים מספרד). גילוי אמריקה בידי היהודים מתואר מדי פעם כקורה לפני קולומבוס.
בספר ''America B. C.'' מ-‏1989 של בארי פאל, המתיימר להיות ספר תיעודי, מתואר כיצד אמריקה מתגלה בשנת 100 לפני הספירה בידי סוחרים פיניקיים ועמיתיהם הישראליים. כתוצאה קמה באמריקה ציליביזציה של דוברי עברית, ונוצרים סכסוכים בלתי פוסקים בין שבטי האינדיאנים המושפעים מהאליליות הפיניקית ובין אלה המושפעים מהמונותיאיזם הישראלי. ספר זה, אגב, מזכיר מאד את ה-''סיפור'' של הדת המורמונית, המספר על אחד משבטי ישראל האבודים שהגיע לאמריקה בימי קדם ו-''גייר'' את האינדיאנים... ללא ספק מדובר בהיסטוריה חלופית, גם אם הסופר אינו מזהה אותה ככזו. בסיפור של אלן וייס ''The Last of the Maccabees'' מ-‏1998, הקיסרות הרומאית מעולם לא נפלה (כמו אצל סילברברג), והעם היהודי כעם נבחר נוצר ביבשת אמריקה ולא במצרים. כך, נציגי הרומאים, כאשר הם מגלים את היבשת, מוצאים בקנדה שבטים אינדיאניים מסוכסכים על זהותו של המשיח.

יש גם הגורסים כי קולומבוס עצמו היה ממוצא יהודי, וסיפורים רבים דנים בקשר ''היהודי'' למסעותיו.
בסיפורו של בארי מלצברג ''Ship Full of Jews'' מ-‏1992, קולומבוס יוצא לאמריקה כשספינותיו מלאות ביהודים שגורשו מספרד במטרה ליישבם שם כעבדים.
סיפור אחר על אותו נושא הוא סיפורה של אסתר פרסנר ''What a Deal''. הוא מתאר כיצד בגרנדה, העומדת להכבש על ידי צבאות המלכים הספרדיים, הסוחרים היהודים שולחים כמוצא אחרון את קולומבוס לגלות ארצות חדשות, בהן יוכלו היהודים להתיישב בצורה מאסיבית. קולומבוס מגלה במסע את ארץ האצטקים במקסיקו. הוא בוגד במעסיקיו היהודים ומנסה להעביר את דבר התגלית למלך הספרדי, אך האצטקים, המאמינים כי אחד הסוחרים היהודים הוא האל שלהם שקם לתחיה, שולחים את כל צבאם אל מעבר לאוקינוס לספרד וזה תוקף את הספרדים המופתעים בזמן שהם עסוקים במצור גרנדה, ומשמידם. הסיפור מסתיים בתיאור ההריגה הטקסית של המלך והמלכה הספרדיים ושל קולומבוס בידי האצטקים (אם כי אין להניח שהאצטקים היו מגלים במקרה כזה רחמים רבים לגבי שאר היהודים, כמו גם הנוצרים והמוסלמים של הממלכה).
(שני הסיפורים נמצאים בספר ''What Might Have Been: Alternative Americas'' מ-‏1992, שהופיע לרגל חגיגות 500 השנה לגילוי אמריקה, והעוסק כולו בהיסטוריות חלופיות של קולומבוס ובגילויים חלופיים של אמריקה).
בין תקופה זו ובין המאה ה-‏20 נתן למצוא רק היסטוריה חלופית יהודית חשובה אחת - סיפורה של ליזה גולדשטיין ''Split Light'' מ-‏1994, המתאר מה היה קורה אילו משיח השקר המפורסם ביותר בהיסטוריה היהודית (לאחר ישו הנוצרי) - שבתאי צבי - שבמציאות שלנו התאסלם כדי להציל את חייו ומת בבזיון - היה מצליח במשימתו. גולדשטין, אחת מסופרות הפנטזיה הידועות ביותר כיום, מספרת כיצד חולם שבתאי צבי בעת שהותו באיסטנבול על שני עתידים אפשריים - אחד בו יתאסלם וימות בזוי , ושני בו
ישמור על יהדותו, יאסוף צבא חזק ויפתח במסע כיבושים בו יהרגו מאות אלפי אנשים. שבתאי צבי מחליט שהוא מעדיף את האפשרות הראשונה (הסופרת רואה בכך את נצחון ההומניזם היהודי, אם כי יהיו בודאי יהודים רבים שלא יסכימו עמה). את הסיפור ניתן למצוא בספר ''Travelers in Magic''.

מספר ההיסטוריות החלופיות בהן מופיעים יהודים עולה לעין שיעור כאשר אנו מגיעים למאה ה-‏20, בה שוב החלו היהודים לשחק תפקיד חשוב בהיסטוריה ובפוליטיקה העולמית. פוליטיקאי אחד - תאודור הרצל - אף כתב את ההיסטוריה החלופית הראשונה של המאה.
ברבים מסיפורי ההיסטוריה החלופית העוסקים בנצחון הנאצים במלחמת העולם השניה יש תפקיד חשוב לגורל היהודים, אך אלה רבים מספור, כמו גם הסיפורים החלופיים על מלחמת העולם השניה, ודורשים סקירה מיוחדת משל עצמם. אזכיר רק את הדוגמא החביבה עלי - סדרת ''Worldwar'' של הארי טרטלוב, בה בעלות הברית והנאצים נאלצים להתאחד במהלך המלחמה כדי להיאבק בפולשים מהחלל. מנהיג מרד גטו וורשה מרדכי אנילביץ הוא אחת הדמויות המרכזיות בסדרה, והוא אף משתף פעולה (מחוסר ברירה) עם הנאצים במאבק כנגד החייזרים, בעוד שבפלסטינה הרחוקה מנהיגי המחתרת מנחם בגין ואברהם שטרן יוצאים למאבק חסר סיכוי בחייזרים. אנילביץ' שורד עד לשנות ה-‏60 בסדרת ההמשך של טרטלדוב, ''Colonization'', בה מסתבר שרוב יהודי פולין שרדו את השואה בעיקר הודות לפלישת החייזרים, אם כי הנאצים, שנשארים אימפריה חזקה, ממשיכים לרדוף יהודים בגרמניה ובצרפת שבשליטתם.


ה-''מלה האחרונה'' של ההיסטוריות החלופיות של היהודים הוא פרודיה מטורפת על הז'אנר - ספרו של איזידור הייבלום ''הצדיק של שבע הנפלאות'' (1971), בו מתואר (בין השאר) כיצד ההיסטוריה היהודית יוצאת מכלל שליטה ווריאציות שונות שלה (כמו: אסתר מסרבת להתחתן עם אחשורוש, החשמונאים תומכים במדיניות המלך הסורי האלילי, לוחמי מצדה בפיקודו של בר כוכבא משמידים את הרומאים, הרצל מסרב להקים את התנועה הציונית ועוד) מאיימות להשתלט על ערוצי הזמן ולהפוך את היקום לתוהו ובוהו. הספר דומה יותר מכל למקבילה ספרותית לסרטיו של מל ברוקס, והוא בו בזמן גם פרודיה על קונבנציות ידועות של המדע הבדיוני (כמו משטרת הזמן שתפקידה לוודא שההיסטוריה לא תשתנה בידי נוסעים בזמן), כמו גם על ההיסטוריה היהודית והיהודים ומנהגיהם המשונים.



מעניין היה לקרוא סיפורי היסטוריה חלופית על תקופות נוספות, אחרות. סיפור על ניצחון בר כוכבא במרד, למשל: איזו מין ארץ היתה יהודה בראשות מנהיג כריזמטי אך מוקפת בקיסרות עוינת? אילו הממלכה הכוזרית היהודית ברוסיה היתה גוברת על הרוסים הפגניים שסביבה ולבסוף מגיירת אותם (נתן לדמיין אימפריה רוסית יהודית תחת השפעה תרבותית כוזרית, שבבוא היום פותחת במסע כיבושים באסיה ובאירופה). מה היה קורה אילו המהפכנים הקומוניסטיים היהודיים בראשות טרוצקי היו מביסים את סטלין במאבק על השלטון בברית המועצות?
מי יודע - אולי אחד מקוראי מאמר זה יכתוב, בעתיד, את הסיפורים האלה.



המאמר הבא בסדרה יעסוק במדינות ישראל חלופיות.



מדינות ישראל חלופיות - החלק הבא בסדרה
תולדות ז'אנר ההיסטורית החלופית - החלק הקודם בסדרה
Uchronia רשימת היסטוריות חלופיות
מאמר בנושא התנ''ך כהיסטוריה חלופית - באייל הקורא
היסטוריה יהודית חלופית
המימד העשירי

 
חזרה לעמוד הראשי

 
אילו כבש היטלר את ירושלים
אלי אשד יום שישי, 20/10/2000, שעה 13:10
(3 תגובות בפתיל)
הכתבה הזאת גרמה לי לחשוב...
נועץ חרב האור יום שישי, 27/10/2000, שעה 16:44
(7 תגובות בפתיל)
סיפור על ישו חלופי מאת דוד מלמד
אלי יום שישי, 16/03/2001, שעה 14:00
השלמות, השלמות
מואדּיבּ יום שני, 29/10/2001, שעה 11:15
(2 תגובות בפתיל)
אילו באוגנדה הייתה מוקמת מושבה
אלי יום רביעי, 16/01/2002, שעה 20:54
(3 תגובות בפתיל)
אילו לא הייתה יציאת מצרים
מספר 666 יום שישי, 12/03/2004, שעה 11:10

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.