על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0  
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2  
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4  
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2  
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4  
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12  
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11  
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4  
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11  
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1  
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0  
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5  
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3  
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4  
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8  

חייזרים ועלפים
מאמרים / אהרון האופטמן
שבת, 20/07/2002, שעה 0:00

הרהורים וזכרונות על המלאכה (הלא תמיד נקיה) של תרגומי מד''ב


הופיע בגליון מספר 15 של המימד העשירי, יולי 2002


באחד בפרקי 'מסע בין כוכבים' נאמר המשפט הבא, בתרגום עברי: ''כל הנשים והילדים להתעורר!'' נחשו מה נאמר במקור?
לא יודעים? תחשבו יותר חזק. תתפרעו קצת, תפעילו את הדמיון. אתם חובבי מד''ב ופנטסיה, לא?
נכנעים? תחזיקו חזק. הנה המשפט באנגלית: “All deflectors and shields up!”. אני משאיר לדמיונכם הפרוע את ההסברים לתרגום ה''יצירתי'' הנ''ל (ותודה לאלי הרשטיין על ששם לב ל''פנינה'' זו והביאה לתשומת לבי).

למרות שבשנים האחרונות חל שיפור מסוים, רובנו נוהגים עדיין לקטר על תרגומים קלוקלים של ספרות מד''ב ופנטסיה, ובתרגומי סרטים הזוועה עולה לפעמים על כל דמיון.
כותב שורות אלה סבור, ולא יהיה בסברה זו כל חידוש, כי משימת תרגומן של רוב יצירות המד''ב קשה הרבה יותר מזו של תרגום ספר ''מיינסטרים'' ממוצע – אם הכוונה היא באמת להפיק תרגום טוב, כמובן. הדבר, אגב, קשור לעובדה שבניגוד לדעתם של כמה מבקרי ספרות, כתיבת ספר מד''ב היא משימה קשה בהרבה מכתיבת ספר ''רגיל'' (טענה שנדמה לי כי אין צורך להוכיחה לציבור חובבי המד''ב).
כדי לתרגם מד''ב כהלכה לא די בהכרה טובה של שתי השפות הרלוונטיות (חלק מהמתרגמים אינם עומדים אפילו בדרישה בסיסית זו, למרבה הצער). צריך להתמצא גם במונחים טכניים ומדעיים, לעתים אלמנטריים ולפעמים כלל לא פשוטים. רצוי, למשל, לדעת שכאשר מדובר בכלי טייס, המילה Lift היא מונח מתחום האווירודינמיקה, ופירושה אינו ''מעלית'' או ''טרמפ'', אפילו לא ''הרמה'' או ''התרוממות-רוח'', אלא ''עילוי''. וכלל לא בטוח ש- boot הוא ''מגף'', במיוחד אם מילה זו מופיעה בקטע העוסק במחשבים. אלה דוגמאות טריויאליות אולי – ולא ניכנס כאן למונחים מתחומים כמו מתמטיקה, אסטרופיסיקה, או ביולוגיה, שאי הבנתם על ידי המתרגם עלולה להרוס לחלוטין סיפור טוב. לעתים ממציא הסופר מושגים מדעיים, טכנולוגיים, או חברתיים חדשים, להם צריך המתרגם להמציא להם מקבילים עבריים מתאימים (ובניגוד לתרגום ספר רגיל, שום מילון לא יוכל לעזור לו בכך). כל זה מובן מאליו – או לפחות אמור להיות מובן מאליו.

אך דומני כי בנוסף לידיעת השפות, כשרון כתיבה, והתמצאות במונחים הטכניים-מדעיים, נדרשות עוד תכונות ממתרגם מד''ב: חשוב מאד שהוא יאהב את הז'אנר, יתמצא בו היטב, ויתייחס אליו ברצינות ובכבוד הראוי. לפעמים נדמה שלא בכל הוצאות הספרים הפנימו זאת כראוי. מתרגם שאוהב את הז'אנר יתמצא טוב יותר בטרמינולוגיה הייחודית למד''ב, ומושגים כמו ''אנדרואיד'', ''קיבורג'', ''פיתול זמן'', ''חור-תולעת'' או ''דג בבל'' לא יהיו בשבילו שפת סתרים, אלא חלק מאוצר מילים מוכר ושגור. מי שמתמצא בז'אנר ידע לזהות אזכורים, בספר מסויים, לדמויות או למרכיבים שונים המופיעים בספרים אחרים, וישמור על עקביות והמשכיות במונחים השונים. מי שאוהב מד''ב ומתמצא בו יכול להמציא מילה כמו ''חייזר'', שנכנסה כבר למילון העברי הלא רשמי או אולי אפילו הרשמי (הזכויות שמורות לעמוס גפן ז''ל), או פנינים כמו ''אבריינים ופגרטיקים'' (הגרסה העברית של עמנואל לוטם ל-Organleggers and Corpsicles של לארי ניבן). שלא לדבר על תרגום המופת של לוטם ל''חולית'', שלדעת רבים מתעלה אפילו על המקור האנגלי של הרברט. (ולא אזכיר כאן את ה''עלפים'', כדי לא להרגיז מישהו...)
אני נזכר בטראומה קטנה מהימים בהם ערכתי את ''פנטסיה 2000'', והרודפת אותי כעשרים שנה. זוכרים את הוצאת ''לדורי'', שהרסה לא מעט יצירות מד''ב מעולות בשל תרגום זוועתי? לא זוכרים? אולי מוטב כך. בכל אופן, יצא לי פעם, בימי הקדם הללו, לשוחח עם מו''ל ההוצאה הנ''ל (לא תאמינו, לעתים היה האיש עושה הגהות בכתב יד ושולח את זה לדפוס, וכך היה אפשר לגלות פה ושם בספר אותיות עקומות, נקודות ופסיקים עבים בצורה חשודה, וכו'. הבנתם את הגישה?). ובכן, ניסיתי לדבר על ליבו להקפיד יותר על רמת התרגומים. לתדהמתי, הוא ענה ללא שמץ של בושה: ''קוראי מד''ב לא מחפשים איכות שפה, אלא רעיונות!'' (זה כמובן היה התירוץ לשלם פרוטות עלובות בעד התרגום, שנעשה על ידי אנשים בלתי מיומנים לחלוטין). לא עזרו לי הטענות שזה לא נכון, ושתרגום מרושל יהרוס גם את היכולת להבין את הרעיון.
(תוך כתיבת דברים אלה אני מדפדף בסיפור ''כוכב הנויטרונים'' של ניבן, שנכלל בכרך ''מדע בדיוני 3: הטוב שבטוב'', בעריכת א. אסימוב ובהוצאת ''לדורי''. שם המתרגם לא מופיע, כמובן. שמעתם על ''הנעת נתיכה''? זה מה שמניע שם את החללית. מילא, פרט קטן. היו זוועות גדולות יותר. המצחיק הוא שהמתרגם התיימר להסביר בהערות שוליים מושגים מדעיים לקוראים הנבערים מדעת, והנה כך הוא מסביר מהי ''תאוצת נפילה'': ''יחידת תאוצת נפילה היא יחידת הכוח הפועלת ע''י הכבידה על גוף נייח, ומשתמשים בה לציון הכוח הפועל בתאוצה על גוף כלשהו''. הבנתם?)
אני מקווה מאד כי התייחסות נוסח ''לדורי'' לתרגומי מד''ב עברה מן העולם לבלי שוב. האם יש יסוד לתקווה?
למעשה היו לי עוד חוויות טראומטיות הקשורות לתרגום בימי ''פנטסיה 2000''. באחד הימים פנה אלי איש ספר ומשורר די ידוע באותם הימים, שהתפרנס בעיקר מתרגום, והציע את שירותיו. מובן ששמחתי מאד, מכיוון שהאיש כתב בעברית נפלאה, ואף הסתפק בתשלום נסבל. סוף סוף נפתרו בעיותינו, חשבתי לתומי. כשקראתי את טיוטת תרגומו לסיפור ''הסדן של יופיטר'' מאת גרגורי בנפורד וגורדון אקלנד, התמוגגתי מהעברית אך התקשיתי להבין משפט מסוים. השוויתי למקור האנגלי, וחשכו עיני. מה לא היה שם! במקום ''קשורה לחללית בצינור האוויר כמו בחבל-טבור'' נכתב ''תלויה על בלימה''. במקום ''האמוניה נעשית דלילה יותר ויותר'' תורגם ''האמוניה מכסה אותי''. מושגים טכניים רבים מספור פשוט הושמטו, וכשאחד מגיבורי הסיפור חש ריגוש מיני נכתב ''הוא הרגיש רטט בריאותיו'', במקום ''בחלציו'' (הבדל פעוט בין lungs לבין loins). העברית היתה ללא דופי, אך התברר שהאיש פשוט לא ידע אנגלית. בכל קטע שלא הבין, הוא כבר המציא משהו, בעברית משובחת (אגב, אותו אדם תרגם בזמנו כמה ספרי מיינסטרים, שקוראיהם לא יודעים עד היום כי הקשר בינם לבין המקור מקרי למדי).
חוויה מסוג אחר היתה לי כשלקחתי על עצמי (ברגע של חולשת-דעת, כנראה) לתרגם את ''סולאריס'' של סטניסלב לם (לטעמי אחד מספרי המד''ב הטובים שנכתבו אי-פעם). מכיוון שלא בטחתי בשרידי הידע שלי בפולנית, נעזרתי גם בתרגום האנגלי, שלתדהמתי התגלה כמרושל להחריד. פיסקאות שלמות הושמטו לגמרי (אלה שהיו קשות לתרגום, כמובן), וכל מיני דקויות החיוניות לעלילה התנדפו כלא היו. רק אחרי שנים נודע לי שהתרגום האנגלי נעשה לא מהמקור הפולני, אלא מתרגום צרפתי, שגם הוא לא משהו. גם זו דרך להרוס יצירת מופת (פרטים נוספים על כך במאמר המרתק ''פשר סולאריס'' מאת אברהם יוסף).

אבל אין חדש תחת השמש. קובלנות על רמה ירודה של תרגומים לעברית לא התחילו היום, וגם לא בימי ''לדורי''. מתי ואיפה, לדעתכם, נכתבו הדברים הבאים:
''בולע אתה את הפרקים הראשונים ברטט פנימי, בתאווה כמעט, למרות התרגום המרושל, למרות העברית העילגת… תרגומים מרושלים חזון נפרץ הם אצלנו ועברית עילגת בספרותנו התרגומית…אף היא דבר שכיח.''
אז מתי זה נכתב? בשנת תרפ''ט. איפה? בכתב העת הספרותי ''מאזניים'', שנת 1929, במאמר מאת שמואל הלקין. ועכשיו החידה הקשה: על איזה ספר מד''ב מדובר?
אין יותר מדי אפשרויות. או ז'ול וורן, או ה. ג'. וולס. ובכן, הדברים מצוטטים מביקורת על ''מלחמת העולמות'' של וולס, שיצא אז בהוצאת ''מצפה'', בתרגומו של ישראל פישמן.
מעניין לציין (ותרשו לי סטייה קלה מעניין התרגום לעניין ההתייחסות למד''ב בכלל), שהמבקר קטל גם את הספר עצמו:
''ספר ז'ול וורני לכאורה: אותה הנטייה לדמיון נפרז ואותו הנסיון להלביש את העלילה הפנטסטית צורת עובדות ומעשים המתקבלים על הדעת ומבוססים על אפשרויות מדעיות...
והרי אתה שוכח את ליקויי התרגום ומתמכר לסיפור המעשה, עד שמתגלה לך... כי הבטחת הפליאות והפלאות שבספר לא נתקיימה. לא עצר המחבר כוח לגלות את כל המאורעות הנפלאים, שמן ההכרח שיהיו צפונים במעשה נורא כעין ירידתם של בני מארס לארץ להדביר את האדם ולרדות בו בפרך...
ולא עמד לו דמיונו להכניס את הקורא לעולמן הפנימי הנפשי של הבריות הללו. חסר לו הכוח לתת גם מושג-מה בהכשרתם הטכנית של ''בני מאדים'', אשר בעזרתה ירדו משמיים וחוללו את כל הגבורות אשר בספר. ''גבורות'' אלה עצמן אף הן מועטות וחדגוניות…ההבנה בפסיכולוגיה האנושית הפשוטה אף היא אינה מודדת תהומות בספר זה...''
והוא מסכם:
''ספר מעין זה מה צורך יש בו? ובעיקר – מה צורך יש בתרגומו? דומה שאפילו בפרוזה האנגלית, שאינה הולכת בגדולות בדרך כלל, אפשר היה למצוא ספר ראוי יותר לתרגום. ואולם הדברים עתיקים הם: עבודת התרגום בספרותנו, היורדת לעתים קרובות כל כך למדרגת מלאכה, ולא תמיד נקייה, היתה בשנים האחרונות לשאלה כואבת ומכאבת מכמה צדדים ואין איש שם על לב.''

אז אין חדש תחת השמש? בכל זאת, נדמה לי שיש, ואפשר לראות גם את חצי הכוס המלאה. ספרות המד''ב התפתחה וזכתה להכרה בקרב חוגים רחבים, ואפילו (אם כי עדיין לא מספיק) במה שנקרא הממסד הספרותי. ציבור קוראי המד''ב בארץ מראה שאיכפת לו מאיכות התרגום, ויש לו הכוח להשפיע על הוצאות ספרים ואפילו על מפיצי סרטים (ראו מקרה ''שר הטבעות'', שעל אף המחלוקות והמשקעים המרים המסוימים שהותיר, בכל זאת היה ציון דרך בהוכחת ההשפעה שיכולה להיות לציבור המתמצא בחומר והתובע התייחסות רצינית). האגודה למד''ב ולפנטסיה תורמת את חלקה והשפעתה לעניין, והיא צריכה ויכולה לפעול עוד יותר.
וכולנו צריכים ללחוץ על הוצאות הספרים דרך הכיס: פשוט לא לקנות תרגומים גרועים.



פשר סולאריס מאת אברהם יוסף
המימד העשירי

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
כשירות (חשוב) לציבור,  (חדש)
טל כהן שבת, 19/04/2003, שעה 9:51
אני חושב שמן הראוי לפרסם את שמם של אותם ספרים-שאינם-מד''ב, שהוזכרו בכתבה, שאין קשר בין תרגומם לבין המקור.
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.