זנזיבר, עמוד!
ספרים / ניר יניב
יום ראשון, 22/06/2003, שעה 10:00
נושא: ''לעמוד על זנזיבר'', ספרו החשוב של ג'ון בראנר; מידע: תורגם סוף סוף לעברית; פירוט: לביקורת אוהדת אך קוטלת, הקישו כאן
|
|
בתחילת מאי, שנת 2010, יוכלו כל תושבי כדור הארץ, לו הועמדו בצפיפות זה ליד זה, לכסות את כל שטחו של האי זנזיבר, השוכן
במרתפי חברת ג'נרל טכניקס, שם תמצאו את שלמנאסר, מחשב על בעל יכולת עיבוד ללא
גבולות שאינם מעכבים את התפשטותם של חוקי הגבלת ילודה על בסיס גנטי, הנאכפים ברוב מדינות
אירופה וארה''ב לא מעסיקות את נורמן האוס, מנהל זוטר בחברת
ג'נרל טכניקס, שהישגיה
לא טורדים את שנתו של דונאלד הוגאן, מנתח מידע וסוכן רדום של צבא
ארצות הברית סובלת מצפיפות אוכלוסין, מהומות, טרור מתוצרת בית המסתייע במוצרים של
ג'נרל טכניקס, שבעיותיה
מעניינות מאד את נשיא המדינה האפריקאית בניניה, אם כי לא כמו הבעיות
בדיקטטורת יאטאקאנג מכריז מדען בעל שם עולמי כי ברשותו היכולת לשפר עוברי אנוש ליצירת ילדים
משובחים במיוחד, כך אומרים, הם ספריו של ג'ון בראנר, ובייחוד לעמוד על זנזיבר, שראה אור לראשונה בעברית סוף סוף.
קשה לקריאה? עמוס ומבולגן? לא שגרתי? הכתוב למעלה אינו אלא חיקוי חיוור של חלק מהפרוזה העמוסה של ''לעמוד על זנזיבר'', אולי ספר המד''ב החשוב ביותר שתורגם בשנים האחרונות, וללא ספק אחד הספרים החשובים והמשפיעים ביותר בתחום המדע הבדיוני.
הספר, למי שלא השקיע מאמץ בכתוב למעלה, הוא מד''ב של העתיד הקרוב. הוא מתרחש בשנת 2010, והנושא העיקרי (אם כי בשום פנים ואופן לא היחיד) שלו הוא השפעתן של צפיפות האוכלוסין והטכנולוגיה על הפסיכולוגיה, הפוליטיקה, תנאי החיים, התרבות, חיי החברה וכל שאר הגורמים הקשורים לבני הגזע האנושי. בעולם העתידי של בראנר יש חוקי ילודה נוקשים על בסיס פגמים גנטיים מוכרים, טרור כתחביב, כעיסוק לשעות הפנאי, כפורקן מלחצים, ללא כל אידאולוגיה שהיא, צפיפות אוכלוסין הגורמת למחסור חמור בשטחי מחיה ועמו הפיכת שותפויות לדירה למצב נפוץ גם בקרב האמידים, סלנג שנוצר על ידי התקשורת ותקשורת המתאימה את עצמה לסלנג, מרכיבים דיקטטוריים (ע''ע ''אמצעי חירום'') בממשלות ''דמוקרטיות'', תחרות עסקית ולאומית עזה בין ארה''ב, סין והאיחוד האירופי, כמו גם תאגידי ענק הבוחשים בקלחת, כהמשך ישיר למאורעות המאה העשרים, ועוד גורמים רבים הנראים לנו מוכרים מאד כיום. מפליא להזכר, אם כן, שהספר נכתב לפני שלושים וחמש שנים! (האיחוד האירופי, למשל, לא היה אלא חלום רחוק בעת כתיבת הספר. בראנר חזה אותו כאן, אם כי הוא לא קרא לו בשמו.)
בלתי אפשרי פירושו: 1. אני לא אוהב את זה, וכשזה יקרה
זה לא ימצא חן בעיני; 2. לא אכפת לי; 3. לאלוהים לא אכפת.
פירוש מספר 3 אולי נכון, אבל האחרים הם 101% דרעקלוויתנים
- צ'אד סי מוליגאן
יש בספר עלילה ראשית מתפצלת וכמות עצומה של עלילות משנה החוברות לה, מקיפות אותה, מוסיפות לה או אפילו לא קשורות אליה ישירות כלל. העלילה הראשית היא, פחות או יותר, קורותיהם של דונלד הוגאן, מנתח מידע בשירות הממשלה וסוכן רדום לעת מצוא, ונורמן האוס, מנהל זוטר בתאגיד ג'נרל טכניקס האימתני, החולקים ביניהם דירה ניו יורקית ובחורות מפעם לפעם. הממשלה מגלה עניין בנעשה במדינה (הפיקטיבית) יאטאקאנג, שם מכריז מדען בעל שם כי ברשותו תהליכים המאפשרים ניכוש פגמים גנטיים ושיפור גנטי כללי אצל עוברים. הידיעה על כך גורמת לסערת רוחות בכל המדינות האוכפות חוקי הגבלת ילודה, בכללן ארה''ב, שכן המעוקרים והמנוּעים מתוקף החוקים הנ''ל רואים בהתפתחות הטכנולוגית האחרונה תקווה לשיפור מצבם. דונלד הוגאן מגויס לטובת העניין, ובינתיים שותפו, נורמן האוס, מוצא את עצמו עמוק בנבכי פרויקט שאפתני של ג'נרל טכניקס לפיתוח בניניה, מדינה נחשלת ומסתורית (פיקטיבית גם היא) באפריקה. שלמנאסר, מחשב העל המודע-לעצמו-או-לא של ג'נרל טכניקס, אחראי על עיבוד כל החומר לפרויקט, אך עם זאת מסרב להאמין בקיומה של המדינה בעולם האמיתי. סביב כל ההתרחשויות הללו מרקדות במרץ דמויות ועלילות משנה רבות, וכן מובאים ציטוטים מאמצעי התקשורת, חדשות, ססמאות פרסום, תעמולה, דיאלוגים ''אקראיים'' ברחוב, דו''חות מחשב, והמבדרים מכל – משפטי המחץ של צ'אד סי מוליגאן, סוציולוג אנטיפת ונוטף ארס להרנין, המופיע במהלך הספר גם כדמות של ממש.
ART: חבר שלי בטולסה, אוקלהומה, כשהייתי בערך בן 11.
מעניין מה קורה איתו. יש כל כך הרבה מתחזים שנושאים
את שמו לשווא.
- צ'אד סי מוליגאן
עולם העתיד של בראנר יכול להפעים אותנו בדיוקו (ולשעשע אותנו בהחטאותיו הקלות – רשתות מחשבים ודואר אלקטרוני לא מוזכרים בו, למשל, ומכתבים נשלחים רק בדרך הישנה והטובה), אבל מעט תשומת לב תוביל אותנו למסקנה שאין שם כל שוני מהותי ביותר מהעולם האמיתי של 1968. תאגידים, מלחמות מיותרות, מדינות רודפות בצע, מטורפים, מרגלים, דיקטטורים, טכנולוגיה זמינה וקולוניאליות היו קיימים כבר לפני כן. בראנר ביצע השלכה מצוינת של העבר הקרוב (שלו) על העתיד הקרוב (שלנו), אבל החשיבות האמיתית של הספר היא יכולתו לגרום לקורא לחשוב על המתרחש כרגע, דבר שהיה נכון ב-1968 בדיוק כפי שהוא נכון כעת. אחד השעשועים החביבים על בראנר הוא מתן טקסט מעניין, מפתיע או בדיוני למראה, כשבסופו מצוין מקורו האמיתי – פרסום כלשהו שקדם לספר עצמו, לעתים בשנים רבות. הוא עושה זאת רק פעמים ספורות ב''זנזיבר'', אך יש דוגמאות רבות לכך בספריו המאוחרים יותר ''The Sheep Look Up'' ו-''The Shockwave Rider'' (האחרון, אגב, שנכתב ב-1975, מבוסס על ''הלם העתיד'', ספר העתידנות של של אלוין טופלר, ובו היה בראנר הראשון לנבא את וירוס המחשב. הנה עוד ספר שהגיע הזמן לתרגם!)
הפרוזה בספר נעה בין העלילתיות עצמה, כתובה היטב ומעלה רעיונות חדשים ללא הפסקה, לבין מקטעי מידע צרוף, עמוס, מבולגן לכאורה אך למעשה ''מקודד'' באופן אותו ניתן לתפוס רק לאחר זמן מה של קריאה. זה בהחלט לא ספר קל לקריאה, אך ההשקעה משתלמת.
הספר זכה בפרס הוגו בשנת 1968. הוא מהווה, בצירוף ''The Shockwave Rider'' שהוזכר קודם, חלק ניכר מיסודותיו של תת-הז'אנר שיקרא, שנים לאחר מכן, בשם ''סייברפאנק''.
וכעת נעבור לחלק האמנותי של הערב, הלא הוא ביקורת התרגום. ראשית, יש לציין לטובה את הוצאת אודיסיאה על עצם הבחירה בספר. אין ספק שזו לא בחירה כלכלית במיוחד, אפילו לא בהשוואה לשאר ספריה של ההוצאה, שבאופן חריג בענף המו''לות הישראלית נבחרים אך ורק לפי טיבם (כך לדעתו של כותב שורות אלה, למרות שאין לו מהלכים בקרב החוג הפנימי של ההוצאה). הבחירה, אם כן, נהדרת, העטיפה השתפרה פלאים, ואפילו הפונט מעורר המחלוקת הוחלף וכעת הוא פרנק ר', כמו כולם.
התרגום, לעומת זאת, בעייתי מאד. פרט, נמק, הדגם:
1. שימוש יתר באנגלית בתעתיק עברי. ''קונטקסט'', ''אקזקיוטיב'' (וקיצורו ''זקיוטיב'') וכו', שלא לדבר על ציטוטים ישירים באנגלית בכתב לטיני כשר למהדרין.
2. הלחמי מילים בעייתיים. לא כל מה שעובד באנגלית עובד בעברית, והלחמי מילים הם דוגמה מצוינת לכך. בראנר משתמש בכמות אדירה של מילים חדשות והלחמים, וכמעט כולם זוכים לגרסה עברית לא מחמיאה במיוחד, בדרך כלל גם מסורבלת לאללה: ''מגניבריינות'', ''נמלקספרס'', ''מטוסקספרס'', ''מהירכבת'' ועוד.
3. תרגומים מוזרים סתם. נסו לנחש, למשל, מה פירוש ''אנגשֵרות ממלוֹי''. על מנת לחסוך עוגמת נפש לקוראינו הנאמנים נביא כאן את התשובה - ''Engrelay Satelserv''. הכוונה למעין שירות חדשות לווייני, אך בעוד הפירוש האנגלי ניתן להבנה מתוך הביטוי במאמץ קל בלבד, בני ישראל יכולים רק להטיח את ראשם בקיר.
4. טעויות - המון. הספר, כך נראה, לא עבר עריכה. יש בו מכל טוב הארץ, שמנה וסלתה: החלפות מילים בעלות צליל דומה (''עם'' ב''אם'', ''אלא'' ב''אלה''), אותיות חסרות, אותיות נוספות (לידיעתכם: במילה ''ביצה'' ובהטיותיה יש י' אחת בין ה-ב' ל-צ', ולא תאמינו כמה פעמים הן מופיעות בספר), שגיאות כתיב (לפחות שלושה איותים שונים למילה ''אינטליגנציה'', שניים מהם באותו עמוד, כולם שגויים), טעויות בשיוכי מין, זמן וכמות, פיסוק, ובכלל - כל דבר שעורך סביר היה מנכש לאחר מעבר בודד על הספר.
5. דריסת התוכן לצורך התאמה תרגומית. למשל -
מקור: !ToDAY third MAY twenty-TEN come aGAIN
תרגום: עכשיו יום ו', דצמבר עשרים-עשר, שימרו על קשר.
המשפט המקורי אמנם קשה מאד לתרגום, אבל עלילת הספר מתחילה בחודש מאי ומתקדמת הלאה משם באופן ברור ביותר. אי אפשר להפוך את מאי לדצמבר סתם כך, מה עוד שבהמשך הספר מוזכר במפורש כי אכן מדובר בחודש מאי.
6. תרגום שירים וחרוזים. הנה דוגמה, ללא מילים:
מקור:
Like the good Lord God in the Valley of Bones
Engrelay Satelserv made some people called Jones
They were not alive and there were not dead -
They were ee-magi-nary but always ahead.
What was remarkably and uniquely new -
A gadget on the set made them look like you!
העתק:
כמו האל הטוב אדון המלאכים
אנגשרות ממלוי יצר כמה אנשים שג'ונס נקראים.
הם לא היו חיים ולא מתים -
הם היו די-מיו-ניים אבל תמיד מעודכנים.
ומה שהיה מדהים ולגמרי חדש בלי מרכאות -
שמתקן במכשיר הטלויזיה גרם להם כמותכם להראות!
זהו. I rest my case.
לזכותה של המתרגמת ירשמו כמה חידודים נעימים כמו מזדנבנות (Shiggies) ובֶיצונים (Codders), סלנג לטיפוסים מסוימים של נשים וגברים, וכן רמת קריאות סבירה של רוב הטקסט ה''רגיל'' (כלומר, המנעות מניסוחים מסורבלים מדי, בדרך כלל). עם זאת, הבעיות שאוזכרו למעלה מפריעות מאד. חלקן נראות כתוצאה של אי-עריכה והשאר כהחלטות תרגומיות בעייתיות. אין ספק שהספר קשה מאד לתרגום, אך דבר זה, בתוספת חשיבותו, אמור לגרום להקפדה יתרה על המוצר הסופי – דבר שלא קרה כאן.
לסיום, שלא כהרגלי, בנימה אישית:
אני כותב זאת בצער, אך בעודי ממליץ על הספר בלהט לכל מכרי, איני יכול להמליץ על התרגום לפני שיערך בו שיפוץ מקיף. אני מאמין שזו מעידה חד פעמית של אודיסיאה, שכן רמת התרגום והעריכה בספרים אחרים שלהם שעברו תחת ידי היתה גבוהה יותר. כולי תקווה שהספר שבידי יהפוך, עם הוצאת המהדורה השניה והמתוקנת, לפריט קוריוזי לאספנים. או אז לא יהיה מאושר ממני להמליץ על התרגום המשופץ בראש חוצות. אם יש ספר מד''ב הראוי לתרגום עברי טוב, ממש טוב, הרי הוא Stand on Zanzibar.
לעמוד על זנזיבר (Stand on Zanzibar)
ג'ון בראנר (ג'והן ברונר אליבא דאודיסיאה; John Brunner)
תרגום: דורית פרנס
הוצאת אודיסיאה, 2003
552 עמודים
ג'ון בראנר
Stand on Zanzibar - ביקורת
The Shockwave Rider
הלם העתיד / אלווין טופלר
הוצאת אודיסיאה (וקדמת עדן גם)
|
