על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2  
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3  
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1  
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4  
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0  
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13  
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5  
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2  
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות

סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4  
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5  
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8  
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1  
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2  
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22  
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15  

אהבה וזכרון
סרטים / אסף דקל
יום ראשון, 29/08/2004, שעה 13:21

'שמש נצחית בראש צלול' – סרט מד''ב חריג


באופן מוזר משהו, הצליח הסרט 'שמש נצחית בראש צלול' לחמוק מתחת לאפם של חובבי המד''ב בארץ. מוזר כי עד כה זהו סרט המד''ב הטוב ביותר של הקיץ. לא שזה קשה כל כך, בהתחשב במתחריו – 'אני, רובוט', 'רידיק', ואפילו 'נשים מושלמות'. מצד שני, הוא לא ממש עונה להגדרה הקלאסית ''סרט קיץ''. אין פיצוצים, אין חייזרים, אין אקשן, וכמעט אין פלאים טכנולוגיים. אבל יש תסריט חכם ורגיש, מגובה במערך תומך.

לכאורה זהו סיפור אהבה פשוט. ג'ואל (ג'ים קארי) נזכר במערכת היחסים הכושלת שלו עם קלמנטיין (קייט ווינסלט). אלא שהסיפור מתחיל לאחר שג'ואל מגלה שקלמנטיין, בהתקף גחמנות, פנתה לחברת 'לאקונה', המספקת שירות מיוחד: היא מסוגלת למחוק זכרונות לא רצויים ממוחו של אדם. פתאום, ג'ואל מעולם לא היה חלק מחייה של קלמנטיין.
נעלב ופגוע, מחליט ג'ואל לעשות בדיוק כמוה. גם הוא ימחק מראשו כל זכר לקלמנטיין. אך משהו משתבש. משהו תמיד משתבש. יתכן שהאהבה חזקה מכל, יתכן שהטכנאים של לאקונה התרשלו, ויתכן שג'ואל הוא פשוט בחור מיוחד. בכל אופן, תהליך המחיקה שהוא עובר אינו מושלם. הוא נאבק ונלחם בו. פתאום, כשהוא חווה מחדש את כל הזכרונות, הוא מגלה שיותר משהיה רע, היה טוב. לרוע המזל, הוא ישן כרגע, וכלוא בתוך ראשו שלו. בזכרונות, בחלומות. הוא וקלמנטיין-של-הזכרון מנסים לברוח, ונסים מזכרון לזכרון, בעוד הטכנאים של לאקונה רודפים אחריהם ומנסים להשמיד את הזכרונות הללו.
במקביל לאותו מנוס בין זכרונות העבר, אנו גם רואים את קלמנטיין בחייה 'החדשים', כשהיא מנהלת מערכת יחסים חדשה עם אחד מהטכנאים של לאקונה, אותו אחד שטיפל בה בתהליך המחיקה. עכשיו, לאחר שראה אותה מבפנים, הוא יודע בדיוק איך לגרום לה לאהוב אותו. מעין מעשה אונס מנטלי, אם תרצו. אלא שגם מבחינתה משהו לא בסדר. There is a hole in her mind. והיום בו אנו פוגשים אותם הוא ולנטיין. יום האוהבים. האם תוכל האהבה לנצח?

ראשית, ולפני כל חפירה אל תוך רבדים עמוקים יותר, 'שמש נצחית' הוא סרט מעולה. הוא מצחיק, הוא רגיש, והוא מתאר סיפור אהבה נהדר, גם אם לא שגרתי. קייט ווינסלט וג'ים קארי משחקים נהדר, ונכנסים היטב אל תוך הדמויות. כן, המשפט הקודם אינו טעות. ג'ים קארי משחק נהדר. למרות שהוא הראה ניצנים לכך ב'המופע של טרומן', ולמרות התפקיד הנהדר ב'איש על הירח', הרי שבאחרון נדמה היה כאילו הוא משחק את עצמו. והנה כאן, מישל גונדרי – במאי וידאו-קליפים שזה לו סרטו השני (אחרי 'המין האנושי') – מצליח להוציא ממנו את ההופעה הטובה ביותר שלו עד היום. גם שאר השחקנים – קירסטן דאנסט, אליג'ה ווד ומארק רופאלו (שפתאום נדמה שרואים אותו בכל מקום) עושים עבודתם נאמנה.

גם מבחינה חזותית הסרט נראה נהדר. תוך שימוש מוגבל למדי באפקטים ממוחשבים, וניצול מקסימלי של משחקי מצלמה וזוויות תאורה, מצליח הסרט הזול למדי (20,000,000$. כסף קטן) להראות כאילו היה התקציב שלו מרשים בהרבה.


עד כה הצליח כותב שורות אלה להמנע מלהזכיר את צ'ארלי קאופמן. כל הכבוד. צ'ארלי קאופמן הוא תופעה נדירה בהוליווד. יחד עם דיויד מאמט, הוא אחד התסריטאים היחידים הידועים בזכות עצמם. בעולם המוזר בו אנחנו חיים, לרוב מצליח האדם שממש כתב את הסרט להדחק אל מאחורי הקלעים. אלא שקאופמן ('להיות ג'ון מלקוביץ'', 'אדפטשיין') הצליח להפוך את עצמו למותג. אנשים הולכים לסרט כשהם מצפים ל''סרט של צ'ארלי קאופמן''. ובמידה מסויימת, הציפיות כאן פוגעות בהנאה. כי בניגוד למה שאולי אפשר לצפות מקאופמן, כאן ההתחכמות הפוסט-מודרניסטית אינה העיקר. הטוויסטים העלילתיים, גם אם הם נמצאים, אינם העיקר. העיקר הוא הסיפור, ברמתו הבסיסית ביותר. יותר מדי אנשים איתם שוחחתי על הסרט זינקו מיד לבחון את הסאב-טקסט. כן, גם מזה יש בסרט, ובשפע. מספיק לימים רבים של מחשבה, וחכיכת אונות המוח זאת בזאת. האם הזכרונות מגדירים אותנו? מה אנחנו בלעדיהם? האם אנחנו אוהבים אדם אמיתי הניצב מולנו, או שמא אנו מכירים רק את ההשתקפות שלו, הדמות החלקית שלו אותה אנו תופשים?

כן, כל השאלות שם. כל הרבדים שם. והם מספקים תבלון נהדר למשהו חריג מאד בנוף הקולנוע – קומדיה רומנטית מד''בית. וכזאת שלא מזלזלת בקהל הצופים שלה.



שמש נצחית בראש צלול (Eternal Sunshine of the Spotless Mind)
במאי: מישל גונדרי
תסריט: צ'רלי קאופמן
שחקנים: ג'ים קארי, קייט ווינסלט, טום ווילקינסון, קירסטן דאנסט, אלייז'ה ווד, מארק רפאלו
ארה''ב, 2004



אתר הסרט
ביקורת בעין הדג

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
באופן מוזר אני מסכים עם קיפ.
רני יום ראשון, 29/08/2004, שעה 16:39
סרט מצוין
טבאב יום ראשון, 29/08/2004, שעה 21:31
(ללא כותרת)
טיילר יום חמישי, 09/09/2004, שעה 16:50
סרט מדהים , ג'ים קארי ראוי לאוסקר
אדיר יום שני, 20/09/2004, שעה 12:16
סרט מעולה
קפטן ברני שבת, 02/10/2004, שעה 14:22
(4 תגובות בפתיל)

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.