על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2  
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4  
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2  
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4  
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12  
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11  
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4  
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11  
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1  
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0  
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5  
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3  
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4  
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8  
חיפה, חיפה – עיר עם עתיד
מאמרים / אהוד מימון
18/04/10
תגובות: 0  

ימי הרדיו - חלק ב'
מאמרים / אלי אשד
יום שישי, 27/04/2001, שעה 3:57

מדע בדיוני ברדיו הישראלי


בחלקו הקודם של המאמר סקרנו את המסורת העשירה והמפוארת של מד''ב ופנטסיה בתסכיתי רדיו בארצות הברית ובבריטניה.
גם לישראל מסורת מכובדת של תסכיתי רדיו. באמצע שנות ה-‏60 היה הרדיו מדיום מרכזי וחשוב. תכניות כמו ''שלושה בסירה אחת'' (שהפכה לספר מצליח) והסדרה הקומית ''משפחת שימחון'' (שהפכה לסרט מצליח) היו מוכרות לכל, ואלפים נשארו בבית כדי לשמוע את הרפתקאותיו המרתקות של הבלש הבריטי פול טמפל. גם מד''ב ופנטסיה מצאו מקום ברדיו הישראלי.

מד''ב ופנטסיה בקול ישראל

במשך שנים רבות הושמעו בקול ישראל מדי שבוע, במסגרת התכנית ''מסך עולה'', תסכיתים שברובם היו עיבודים ליצירות זרות, מיעוטם מקוריים. מספרם של אלה מתקרב ל-‏2000 . מד''ב ופנטסיה לא היו פופולאריים שם כלל וכלל, אך פה ושם, בטעות, הושמעו גם יצירות השייכות לתחום - יצירות פנטסיה קלאסיות כמו ''תמונתו של דוריאן גרי'' ו''הרוח מטירת קנטרויל'' של אוסקר וילד, ''המגפה הלבנה'' של קארל צ'אפק, ''שנגרי לה'' מאת ג'מס הילטון (על ארץ אבודה של בני אלמוות בטיבט) ''טרילבי'' מאת ג'ורג' דה מוריה (על מהפנט שטני ההופך נערה פשוטה לגדולה בזמרות תבל) ו''סולון בלודיה'', על פי סיפור מד''ב היסטורי של תיאודור הרצל (עובד לרדיו על ידי פנחס קורן), על ממציא טכנולוגיה להשגת שפע אינסופי של מזון המומת כתוצאה מכך. כן הושמע גם עיבוד לספרו של קפקא ''מטרמפוזיס'', על אדם המגלה בוקר אחד כי הפך לג'וק.
שודרו גם שתי יצירות פנטסיה מפורסמות של הסופר הרוסי הידוע בולגקוב, בתרגום חמדה אלון ובעיבוד מ. צליוק: ''השטן במוסקווה'' (בששה פרקים), שתיאר את עלילות השטן במוסקווה מודרנית, ו''לב של כלב'', סיפור מד''ב על כלב אותו הופכים מדענים לאדם אך הנשאר כלב באופיו. אלה היו סיפורים ''גבוליים'' של מד''ב ופנטסיה.
מדי פעם השמיעו בקול ישראל גם סיפורי מד''ב טהורים בכל קנה-מידה. ''עולם חדש אמיץ'' המפורסם של אלדוס הקסלי, למשל, שודר ב-‏1964 בשלושה חלקים בבימויו של ראובן מורגן (במאי הסדרה המפורסמת והמצליחה על הבלש פול טמפל). עיבוד נוסף לספר של הקסלי, שנעשה בידי מיכאל אוהד - אולי גדול התסכיתאים של הרדיו הישראלי - היה ''אחרי קייצים רבים מת הברבור'', על אדם המגלה את סוד חיי האלמוות אך הופך כתוצאה לקוף (ספר שתורגם לעברית בידי עמוס גפן, תחת השם ''מות הברבור'', בהוצאת מצפן).
זכורה מכל היא סדרת תסכיתי מד''ב בשם ''עיניים באפלה'' מ-‏1965, שהתבססה על סדרת תסכיתים בריטית מאת פיליפ לבן (City of the Hidden Eyes מ-‏1959), על גזע יצורים תת קרקעיים מפלצתיים הצדים מדענים שגילו את עובדת קיומם במעמקי האדמה ומעבירים אותם שטיפת מוח שתפקידה להשכיח את עובדת קיומם. סדרה זו, ששילבה מד''ב ואימה, היתה פופולארית מאד בבריטניה (היא עובדה שם לספר ב-‏1960 בידי הסופר ג'. ל. מוריסיי (J. L. Morrissey). הסדרה הישראלית זכתה לפופולאריות דומה, בקנה-מידה מקומי.
לאחר מכן הושמעה סדרת מד''ב נוספת, על הניסיון הנואש לעצור אסון אקולוגי, תוצר של קידוח שיצא מכלל שליטה ומאיים להרוס את האטמוספירה. לבסוף מסתבר כי זוהי פעולה של חייזרים עויינים.
זו היתה תחילת הניסיונות השונים ליצור מד''ב ברדיו הישראלי.
כך הושמעו עיבודים לספריו של ז'ול וורן ''אל הירח'' ו''אי התעלומות'' במסגרת השידורים לילדים ולנוער ב-‏1976; עובד סיפור מד''ב של סטניסלב לם בשם ''אור ירח'' אי שם בשנות ה-‏80 (עם אמנון מסקין ושמעון לב ארי), על מאבקים אישיים בתוך צוותה של ספינת חלל; תסכית בשם ''מקצוע'' (עם יהודה עפרוני) על פי אחד מסיפוריו הפחות ידועים של איזק אסימוב, המתאר אדם חסר מקצוע בחברה עתידנית בה מקצועו של כל אחד מוגדר לו מילדותו (את הסיפור ניתן למצוא בקובץ ''מחר כפול 9''); ''כשהרוח נושבת'' מאת רימונד בריגס, בתרגום דני רווה עם אהרון אלמוג וזהרירה חריפאי, על זוג בריטי תמים הנאלץ לחיות בעולם שאחרי שואה גרעינית; וגם תסכית מד''ב על פי יצירתו של הסופר קורט וונגוט בשם ''יום הולדת שמח וונדה ג'ון'', בעיבוד פ. קורן.
כן הושמע, בין השאר, תסכית מד''ב מקורי בשם ''תבל חצויה'' מאת אלון שמוקלר, בו נחצה כדור הארץ לשניים - אך דומה כי בתקופה בה נכתב (ראשית שנות ה-‏60) היה הוא כמעט יחיד במינו.
הרדיו מתאים במיוחד להשמיע סיפורי אימה מצמררים, וכך הושמעו גם עיבודים ללא מעט סיפורי אימים כמו ''המקרה המוזר של דוקטור ג'קיל ומר הייד'' מאת סטיבנסון, בבימויו של ראובן מורגן, או סיפורי אימה מודרניים יותר כמו ''הרוצח הפעוט'' מאת רי ברדבורי (על תינוק הרוצח את הוריו) ו''עבורך באהבה ג'ק המרטש'' מאת רוברט בלוך (על רוצח בן אלמוות). שניהם הושמעו במסגרת תכנית תסכיתי המתח המצויינת ''בכוונה תחילה'' בעיבודו ובבימוי של מיכאל אוהד.

ימי ''לאם ולילד''

בשנות השישים והשבעים היתה התכנית היומית ''לאם ולילד'' אחת התכניות הפופולאריות ביותר ברדיו. היתה זו תכנית של תסכיתים לילדים. במסגרתה שודרו (וחזרו ושודרו אינספור פעמים) גם סדרות תסכיתים מרובות שהתבססו על ספרי פנטסיה לילדים, ביניהן ''אחיינו של הקוסם'' על פי ספר מסדרת נארניה של ק. ס. לואיס, ''הדחליל מארץ עוץ'' על פי ספר מסדרת עוץ של פרנק באום, ''35 במאי'' של אריך קסטנר (בעיבודו של הסופר הידוע אורי אורלב), ''הנסיך הקטן'' מאת אנטואן דה-סנט אקזיפרי (בעשרה פרקים בעיבוד מוטי ברכאן), ''מסעות דוליטל הרופא'' (בעיבוד מ. אוהד), ''סיפורי אלף לילה'' ב-‏19 פרקים, ''מסעות גוליבר'' של טוויסט, ''ילדי המים'' על פי ספרו של צ'רלס קינגסלי, ''עליסה בארץ הפלאות'' של לואיס קרול (שעובד ב-‏12 פרקים בידי מוטי ברכאן ב-‏1979), ''ספר היער'' של רודיארד קיפלינג, ''הרוח בערבי הנחל'' לפי קנת גרהם, ''פו הדוב'', שעובד בשנות ה-‏60 לרדיו בידי אוריאל אופק בתשעה פרקים, ''פינוקיו'' שעובד ב-‏12 פרקים ב-‏1980, ''חרמשנית הכסף'' על פי ספרה של אלינור פרז'ן, ''מסע הפלאים של נילס הולגרסן'' של סלמה לגרלף, ''צ'יטי צ'יטי בנג בנג'' על פי איאן פלמינג, ''ויפלאלאלה'' של אני שמידט, על גמד המחולל קסמים, ''ג'יימס והאפרסק הענק'' לפי ספר של רואלד דאל, סיפורי ''נדי פעמוני'', על עלילות ילד בובה בארץ הצעצועים, ועוד ועוד. רבות מתכניות אלה נחרטו היטב בזכרון המאזינים.
היו גם סדרות תסכיתים מקןריות כמו ''הגמד סיפורון'', על גמד הכותב סיפורים על חוויותיו המוזרות בעולם החי והילדים, ו''קוקי חבקוקי'', על תוכי החי עם משפחה ''מאמצת''. שתי הסדרות היו מאת טובה הרשקוביץ וזכו להצלחה כה גדולה עד שהופיעו גם כסדרות ספרים.
אחת המרשימות בסדרות תסכיתים אלה היתה ''כל מה שכמעט קרה וכל מה שיכול היה לקרות לקרשינדו ולי'' מאת דבורה עומר - סדרה בת עשרה פרקים מ-‏1970 שתיארה את הרפתקאותיה של ילדה היוצאת למסע מלא סכנות בחלל בדרך לכוכב החלומות ביחד עם הגמד שלה. גם כאן גרמה ההצלחה לכתיבת התסכיתים כספר.

גלי צה''ל כל הזמן

גם אנשי התחנה הגדולה המתחרה של קול ישראל - גלי צה''ל - לא טמנו ידם בצלחת. בשנות השבעים הם שמיעו תסכית על פי ''פרנקנשטין'' מאת מרי שלי. ב-‏1973 שודרה התכנית ''מה היה אילו'', בעריכת מיכאל הנדלזלץ, שהיתה סדרת תסכיתים של היסטוריה חלופית. בין השאר עסקה הסדרה בחלופות שהיו נוצרות אילו ניצח נפולאון בקרב ווטרלו, אילו לא היתה מצליחה ההתנקשות בחיי הדוכס האוסטרי פרנץ פרדיננד (שהביאה לפריצת מלחמת העולם הראשונה) ואילו לא הוטלו פצצות אטום על הירושימה ונאגאסאקי.
תכנית רדיו אחרת שעסקה בנושאים הקרובים לחובבי המדע הבדיוני היתה ''אנחנו לא לבד'', ששודרה בגלי צה''ל ב-‏1978 בעריכתו של אורי ירדני ועסקה בתופעות מוזרות שונות כמו משולש ברמודה וחטיפת הזוג ברני ובטי היל בידי חייזרים, בשילוב של קריינות וקטעי תסכיתים. פרקים מהסדרה פורסמו מעל דפי פנטסיה 2000, אם כי על הנייר הם היו חסרים את האיכות הרדיופונית - השילוב של המוסיקה מקפיאת הדם והדיאלוגים המצמררים.
גלי צה''ל אף שידרו סדרה של סיפורי מתח ואימה לשעת לילה מאוחרת בשם ''צמרמורת''.

סכנה בכוכב אנדימון

עם כל האמור למעלה, הרי שהמרשימים מבין כל תסכיתי המד''ב והפנטסיה ברדיו הישראלי היו אלה שהופיעו בתכנית הנוער ''חתול בשק'' ברשת א' - תכנית ששודרה כל יום בשעה 3 בצהרים, מיד אחרי ''לאם ולילד''. מחבריהם של חלק גדול מהתסכיתים היו הסופר הידוע לעתיד דוד גרוסמן (שהופיע בהם לעתים קרובות גם כשחקן) והתסכיתאי הפורה דני אלדר.
ב-‏1976 חיבר גרוסמן סדרה בשם ''מרד הרובוטים'' (בארבעה פרקים), בה שיחק בעצמו ביחד עם בצלאל לוי. תסכית מעניין במיוחד של גרוסמן מאותה תקופה היה ''הפלישה'', שהתבסס על התסכית המפורסם של אורסון וולס על פי ''מלחמת העולמות'' (ראו חלקו הקודם של המאמר) ותיאר בצורה דרמטית את ההיסטריה שהתחוללה כתוצאה מהשמעת התסכית ההוא ב-‏1938.
עמיתו של גרוסמן, דני אלדר, לא נשאר חייב. סדרת המד''ב הראשונה והידועה שלו (ואחת מסדרות התסכיתים המפורסמות ביותר ברדיו הישראלי בכלל) היתה ''סכנה באנדימון'', שהופיעה ב-‏20 פרקים ב''חתול בשק'' ב-‏1982, כשאורך כל פרק כעשר דקות. כל פרק פתח בהכרזה, שהפכה לקלאסית מאז והושמעה שוב ושוב בשידורים חוזרים:
''סכנה באנדימון... סיפור שעוד יקרה... אולי!''
לאחר המוזיקה העתידנית (שהזכירה מאד את המוזיקה של סדרת הטלוויזיה הבריטית ''דוקטור הו'') נשמעו בכל פרק מילות הפתיחה:
''אתם צעירים מדי מכדי לזכור, אולי הוריכם זוכרים במעורפל, אבל אני זוכר... איך אפשר לשכוח מה שקרה אז רחוק כל כך לפני זמן רב כל כך... הדבר היה בשנת 2070 וזה קרה בכוכב שלא שמעתם עליו מעולם - שמו היה אנדימון!''
בסדרה תואר מסעם של המדען פרופסור עמית ובנו יריב במאה ה-‏21 לכוכב אנדימון, שם קיימת, לכאורה, אוטופיה. אך זו מושגת במחיר כבד ביותר - כל הזקנים הופכים ל''אדמחשב'' (למעשה קיבורגים). פרופסור יריב מובא לכוכב כדי לחקור את סוד כוחו של ילד המסוגל להפסיק את פעילותם של ה''אדמחשבים'' בכח מחשבתו בלבד, ובכך מהווה איום על המשטר. צמד הגיבורים מגלה בהדרגה את אופיו האמיתי והמצמרר של אנדימון ומנסה, בעזרתו של מדען זקן מאנדימון שתגליותיו הן שהביאו ליצירת ''האדמחשבים'' מלכתחילה, להביא להפלת המשטר האכזרי.
סדרת ''סכנה באנדימון'' הושמעה שוב ושוב אינספור פעמים במהלך שנות ה-‏80 וזכתה להצלחה כה גדולה בקרב המאזינים עד שהוקמו לה מועדוני מעריצים בבתי ספר שונים. לדברי אלדר, מבין כאלף תסכיתים שחיבר קיבל ''סכנה באנדימון'' את מספר התגובות הגדול ביותר מהמאזינים. הסדרה ידועה עד היום כאחת מסדרות התסכיתים הקלאסיות של הרדיו הישראלי.
בעקבות ההצלחה יצר אלדר כמה סדרות תסכיתי מד''ב נוספות, כמו ''בחזרה לקרטיקון'' (ואולי היה השם ''הקץ לנשק'' - יש גרסאות שונות) - סדרה על עולם המיצר כלי נשק ומוכר אותם לכל הגלקסיה ועל מאבקו של איש כדור הארץ למנוע זאת (הוא מצליח, לבסוף, באמצעים טלפתיים). סדרה נוספת ששודרה לבתי-ספר עסקה בעולם בו רובוטים משמשים כיועצים בממלכה והעבירה מסרים חינוכיים שונים.
כל הסדרות האלה גילו תחכום רב בשימוש בנושאי מד''ב שונים ובהפעלת דמיונם של המאזינים.

למרבה הצער, לניסיונות מוצלחים אלה לא היה המשך. כמו בארה''ב, גם כאן הופיעה הטלויזיה והפכה לאמצעי הדרמה העיקרי. כך חוסלו, למעשה, תסכיתי הרדיו. ניסיונות בודדים להמשיך לשדר סדרות של תסכיתי אימה כמו ''חתול שחור'' (תסכיתים בנושאי אימה והעל-טבעי של השדרן יצחק נוי) במסגרת ''חתול בשק'', מהם הופיעו כ-‏17 פרקים ב-‏1979, ו''חלחלילה'' (יצחק נוי שוב), לא זכו להצלחה. שידורי התסכיתים החדשים לילדים מתו אי שם באמצע שנות השמונים והתסכיתים למבוגרים גוועו באמצע שנות ה-‏90, עם סגירת מחלקת התסכיתים של קול ישראל. ז'אנר תסכיתי הרדיו בישראל שרוי כרגע במוות קליני.

ברדיו אפשר היה להפיק מגוון של סיפורי מד''ב מעולים (כפי שהראה אלדר) באמצעים זולים - סיפורים שאותם לא נתן לעשות בטלוויזיה הישראלית בתקציבים המוגבלים של ההפקה המקומית. בתחנות הרדיו המקומיות, שיכלו לשמש במה לתחום זה, יש אדישות מוחלטת לתסכיתים. הן מעדיפות להתמקד בתכניות ראיונות בענייני מין, פוליטיקה וכמובן מוסיקה, מתוך הנחה שרק אלו מעניינות את המאזינים. לא מהן תבוא הישועה לז'אנר התסכיתים.
ברחבי העולם יש כיום תחייה של ז'אנר תסכיתי הרדיו - תחייה המתבצעת דרך האינטרנט, שם מתגבשות קבוצות חובבים. אלה מחליפים ביניהם קלטות וקבצי קול של תסכיתים ישנים ויוצרים תסכיתים חדשים - תסכיתים השייכים ברובם המוחלט לז'אנרים של המד''ב והאימה - ז'אנרים אחרים כמעט שאינם מופיעים שם.

האם תתכן תחיה דומה של התסכית גם בישראל? לרוע המזל חלק מהתסכיתים, כמו ''עיניים באפלה'', שוב אינו קיים בארכיונים (אלא אם כן הם נשמרו בידי אספנים מרחיקי ראות) וכך אבדו, כנראה, לנצח. בנוסף לכך, קול ישראל וגלי צה''ל אינם ששים להשמיע או להפיץ את החומר שהשתמר, המעלה אבק בארכיוניהם. ראם באר, בעליו של אחד מאתרי המד''ב הישראלים היפים ביותר באינטרנט, (הכולל מאמר מצוין בשם ''קולות מן העבר'' על תסכיתי הדרמה של הרדיו האמריקני), ניסה לבדוק אפשרות להעלאת תסכיתים ישנים על האינטרנט, אך נענה כי בקול ישראל מעדיפים שלא לאשר זאת, שכן לא ברור מה יהיו התוצאות של פעולות כאלה.

עם זאת יש גם בישראל לא מעטים הזוכרים בנוסטלגיה את תסכיתי הרדיו הישנים והיו מעוניינים להאזין להם שוב. יש לקוות כי גם אצלנו תמצא דרך להעלות את התסכיתים על הרשת, וכי תסכית המדע הבדיוני, שהוא המדיום המרשים ביותר לסיפורי המד''ב, ימשיך להתקיים ולשגשג.


המחבר מבקש להודות ל-Red Fish (מעצב אתר האגודה ומנהל אתר הסרטים ''עין הדג'') על שסיפק לו בנדיבות קלטת של ''סכנה באנדימון''.



חלקו הקודם של המאמר
ראם באר : האתר
על הרדיו כמדיום דרמטי : (באתרו של ראם באר)
''סכנה באנדימון... סיפור שעוד יקרה... אולי!''
עין הדג : ביקורות קולנוע נטולות שניצקליין

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
תסכיתי'' קול ישראל''  (חדש)
אלי יום שישי, 27/04/2001, שעה 6:08
את ימי הרדיו-חלק א'' אפשר למצוא ב: http://sf-f.org.il/story.php3?id=105
.
את הרוב המוחלט של התסכיתים שהוזכרו בכתבה אפשר למצוא עד היום בארכיון של קול ישראל ואפשר להזמין מהם הקלטה שלהם, זה יעלה כמובן כסף . לשם כך יש לפנות בבקשה בכתב לסרטיית ( ארכיון ) קול ישראל בירושלים.
אבל יש גם כמה דברים חשובים מאוד שלא שרדו, עיניים באפלה'' למשל לא שרד כמו שלא שרדו הרוב המוחלט של סדרות המתח והמד''ב האחרות ( והם כנראה היו לא מעטות) שאותם הפיק וביים בשנות ה-‏60 ראובן מורגן בירושלים, מסיבות שהיום אף אחד כבר לא זוכר.
בינהם הייתה גם סדרת עיבוד לספרו הקלאסי של הסופר ג'ון וינדהם ''יומו של השלושה רגל'' על צמחים מהלכים שמנסיחם להשתלט על עולם שבו רוב בני האדם התעוורו.
גם פרקי ''פול טמפל'' הקלאסיים של מפיק זה, שצרובים עד היום בזיכרון של רבים לא שרדו. היו מינימום של חמישה או שישה סדרות על עלילות בלש זה ברדיו שנים 1963-1965, כל אחת מהן בת כמה פרקים .
כל מה שנמצא היום בארכיון של קול ישראל זה פרק אחד ויחיד שסיים את אחת הסדרות, וגם הוא נמצא רק לאחר חיפושים מרובים כהקלטה מעלת אבק אצל קרוב משפחה של אחד העובדים, שהקליט אותו מהרדיו בזמן אמיתי.
אם סדרות כמו ''עינים באפלה '' ( שאגב לא שרדה גם בסידרת המקור
הבריטית שלה!) ו''יומו של השלושה רגל '' ו''פול טמפל'' שרדו , הרי זה רק בהקלטות של אנשים פרטיים. אם יש למישהו מהקוראים הקלטות כאלה אשמח אם יצור עימי קשר.
   כתוב תגובה
''עיניים באפלה''  (חדש)
אלי יום שישי, 27/04/2001, שעה 12:29
בתשובה לאלי
סדרת ''עיניים באפלה'' הייתה מבוססת על סדרת תסכיתים בריטית מ-‏1959 שנכתבה בידי Philip Leven אחד התסכיתאים הידועים של בריטניה שהפך לתסריטאי טלוויזיה. בטלוויזיה הוא התפרסם הודות לתסריטיו לסידרת '' הגומלים'' על הסוכן החשאי ג'ון סטיד, ששילבו אימה, מדע בדיוני והומור מקברי.
''עיניים באפלה '' הייתה כאמור כה פופולארית עד שזכתה לכך שיכתב על פיה ספר מד''ב, אבל כמו רוב תוכניות הרדיו הבריטיות שמלפני אמצע שנות ה-‏70 גם היא לא שרדה. כל מה שנשאר ממנה זה רק הספר.
בכל אופן זוהי דוגמה מעניינת להשפעה הגדולה שהייתה לתסכיתי המתח והמד''ב הבריטיים על הרדיו הישראלי בשנות ה-‏60. לרדיו האמריקני מעולם לא הייתה השפעה מקבילה על התסכית הישראלי.
   כתוב תגובה
''עיניים באפלה''  (חדש)
גורדון יום שני, 20/01/2003, שעה 23:58
בתשובה לאלי
האם תרצו שאעלה על הכתוב את התסכית ''עיניים באפילה''?
   כתוב תגובה
''עיניים באפלה''  (חדש)
אלי יום רביעי, 22/01/2003, שעה 0:25
בתשובה לגורדון
בסופו של דבר אנחנו מעדיפים להאזין ולא לקרוא.
   כתוב תגובה
''עיניים באפלה''  (חדש)
גורדון יום רביעי, 22/01/2003, שעה 17:44
בתשובה לאלי
ברור מאליו שעדיף להאזין ולא לקרוא, אבל באין ברירה אחרת עבורי, זה המעט שאני יכול לעשות עבור המעוניינים בתסכית.
   כתוב תגובה
''עיניים באפלה''  (חדש)
אלי יום חמישי, 30/01/2003, שעה 5:36
בתשובה לגורדון
מה בדיוק הבעיה הטכנית ? אולי ניתן למצוא כאן מישהו שיוכל לפתור אותה .
   כתוב תגובה
''עיניים באפלה''  (חדש)
גורדון יום שישי, 31/01/2003, שעה 0:43
בתשובה לאלי
זו אינה בדיוק בעיה טכנית, אלא יותר בעיה אישית שלי. אין לי הרבה זמן פנוי, ועד כמה שהדבר יישמע מוזר, ייתכן ואצליח לכתוב את טקסט התסכית יותר מהר מאשר שאצליח להעלותו על גבי תקליטורים, אם בכלל...
   כתוב תגובה
תסכיתי'' קול ישראל''  (חדש)
ראם יום שישי, 27/04/2001, שעה 15:01
בתשובה לאלי
לכבוד הוא לי, אלי, שפרסמת את תרומתי הצנועה...
כמובן שבגלל השוק המצומצם רשות השידור מתיחסת לזכויות היוצרים ברגישות רבה. זמן לא רב אחרי פנייתי עלה אתרה שלה לרשת, אשר כלל הבטחה לפינת נוסטלגיה - הבטחה אשר נדחתה, כך נראה, למועד בלתי ידוע.
אם אינני טועה, היו תסכיתי פול טמפל עיבוד לסדרת תסכיתים אנגלית מצליחה - שניתן למצוא את פרקיה ברשת. הדבר מסביר במעט את יתרונה על הרפש המקורי ששודר.
אגב, הייתי נוטה לסווג את הסיפור הקצר ''סולון בלודיה'' (שהוא מומלץ מאוד, כמובן) כרומן הסטורי יותר מאשר מדע בדיוני...
   כתוב תגובה
תסכיתי'' קול ישראל''  (חדש)
אלי יום שישי, 27/04/2001, שעה 16:45
בתשובה לראם
להגדרתי ''סולון בלודיה '' הוא גם סיפור היסטורי וגם מדע בדיוני מאחר שהוא מתאר את ההשפעה של שינוי טכנולוגי ( שאינו קיים במציאות שלנו ) על חברה,ואין זה משנה אם חברה זאת שייכת לעבר הרחוק. כפי שציינתי במקום אחר השינוי הטכנולוגי הנ''ל מזכיר מאוד את ''נאנו טכנולוגיה'' של היום.
סדרת פול טמפל אכן הייתה מבוססת על סידרה בריטית שגם שימשה כבסיס לספרים ולסרטי קולנוע, כפי שהיו רוב סדרות התסכיתים ברדיו הישראלי של שנות השישים שהיו עיבוד של סדרות בריטיות.
מאוחר יותר, בשנות השיבעים הושמעו גם סדרות תסכיתים על בלש אחר, אמריקני הפעם, גיבורו של ג'ון מקדונלד, טרביס מקגי.
סדרות אלה בניגוד ל''פול טמפל'' שרדו בארכיוני הרדיו.
   כתוב תגובה
תסכיתי'' קול ישראל''  (חדש)
גורדון שבת, 23/11/2002, שעה 23:30
בתשובה לאלי
אני בן 21, אבל מאוד אוהב נוסטלגיה.
אבי-יליד שנות ה50-הקליט על גבי טייפ סלילים את אחת הסדרות של פול טמפל במלואה.
אם אינני טועה, בתרגום חופשי לעברית-שם הסדרה הוא:''פול טמפל ותיק קונראד''. שם הוא נדרש לחפש אחר בטי קונראד, נערת פנימייה שנעלמה.
בנוסף, יש ברשותנו גם את ''עיניים באפילה'' שהאזנתי לו במתח רב ותמהתי על סיומו המוזר.
עוד כמה תסכיות באמתחתנו, אך הן לא מפורסמות כמו שני אלו שממעל.
   כתוב תגובה
תסכיתי'' קול ישראל''  (חדש)
אלי יום ראשון, 24/11/2002, שעה 15:42
בתשובה לגורדון
אמור לאביך שעל ידי כך יתכן שהוא האדם היחיד ששימר את התוכניות האלה . עד כמה שידוע לי אפילו בארכיון קול ישראל אין יותר את
התוכניות האלה.
   כתוב תגובה
תסכיתי'' קול ישראל''  (חדש)
גורדון יום ראשון, 24/11/2002, שעה 16:05
בתשובה לאלי
אומר לאבי, ואני בטוח שהוא ישמח לשמוע.
לצערי, פגעי הזמן לא חסו על סלילים אלו, ואיכותם אינה טובה ביותר.
למרות זאת, הם ניתנים להאזנה.
   כתוב תגובה
אז אל תאזינו  (חדש)
שלמקו יום ראשון, 24/11/2002, שעה 19:34
בתשובה לגורדון
יש חברות שמתמחות בשחזור של מידע ישן והעברתו לפורמט חדש. אם מדובר במשהו שאין בארכיון, אולי אפילו הם יממנו את זה.
   כתוב תגובה
תסכיתי'' קול ישראל''  (חדש)
גורדון יום שני, 25/11/2002, שעה 22:16
בתשובה לאלי
בנבירה חוזרת בסלילים מצאתי גם תסכיתים כגון הפתיח ל''ג'קיל והייד'' של שרגא פרידמן.
''מארקהיים'' בביצוע שרגא פרידמן, אילי גורליצקי ובצלאל לונדון.
קטעים מסויימים מ''ג'ק המרטש''.
ובנוסף, תסכית נוספת של פול טמפל שלא הייתי מודע לקיומה ברשותי עד היום:''פול טמפל ותעלומת גילברט''.
   כתוב תגובה
תסכיתי'' קול ישראל''  (חדש)
גורדון יום שלישי, 26/11/2002, שעה 23:23
בתשובה לגורדון
מצאתי היום עוד תסכית של פול טמפל אשר לא ידעתי על קיומה אצלי עד היום:
''פול טמפל ותעלומת יונתן''.

בקצב הזה, ייתכן ואני אמצא את כל הסדרות ששודרו בארץ אצלי בסלילים...
   כתוב תגובה
תסכיתי'' קול ישראל''  (חדש)
אלי יום רביעי, 27/11/2002, שעה 6:54
בתשובה לגורדון
זה היה נחמד אם אפשר היה להעביר את התוכן של הסלילים האלה לקלטות מודרניות ,ואולי אפילו להעלות אחד או יותר מהם לרשת .
האם מישהו יודע אם זה אפשרי טכנית ?
   כתוב תגובה
טכנית - זה אפשרי בהחלט.  (חדש)
NY מאושר יום רביעי, 27/11/2002, שעה 12:19
בתשובה לאלי
האיכות לא תשתפר עם המעבר לקלטת או ל-CD, אבל את מה שיש ניתן להעביר. יש חברות העוסקות בשחזור הקלטות מסלילים וכו', אך במקרה הצורך גם אני יכול לבצע את ההמרה (אם מביאים אלי את טייפ הסלילים ואת הסלילים עצמם, כמובן).
   כתוב תגובה
טכנית - זה אפשרי בהחלט.  (חדש)
יצחק שבת, 04/06/2005, שעה 18:01
בתשובה לNY מאושר
שלום,

ראיתי את תגובתך לפניה,
האם תוכל לסייע גם לי בהעברת ההקלטות מסלילים גדולים ל cd.
   כתוב תגובה
תסכיתי'' קול ישראל''  (חדש)
גורדון יום רביעי, 27/11/2002, שעה 19:44
בתשובה לאלי
לאחר שיתקינו צורב בביתי, תכננתי להעביר את תוכן הסלילים על גבי תקליטורים.
אין לי מושג אם אכן זה יצליח או אם האיכות תשתפר עקב ''נקיונות''.
אם למישהו כאן ישנם עוד רעיונות, אשמח לשמוע.
   כתוב תגובה
תסכיתי'' קול ישראל''  (חדש)
גורדון יום חמישי, 28/11/2002, שעה 22:35
בתשובה לגורדון
לאחר שסיימתי לבדוק את כל סליליו של אבי, מצאתי עוד סדרה של פול טמפל בהם.
''פול טמפל ותעלומת ז'נבה''.
כלומר, מתוך חמש או שש הסדרות ששודרו בעברית, ארבע מהן נמצאות ברשותי.
   כתוב תגובה
תסכיתי'' קול ישראל''  (חדש)
שולה יום חמישי, 23/02/2012, שעה 23:35
בתשובה לגורדון
נהגתי להאזין לסידרה של ''פול טמפל'' יחד עם אחותי

אודה לכל מי שיאפשר להאזין לקטע קצר או אפילו לנעימה -בשביל הנוסטלגיה
תודה מראש
   כתוב תגובה
תסכיתי'' קול ישראל''  (חדש)
מספר 666 יום שלישי, 27/03/2012, שעה 7:47
בתשובה לשולה
תוכלי להגיע לקטעים מכאן :

הצילו את פול טמפל
   כתוב תגובה
תסכיתי'' קול ישראל''  (חדש)
יוסי יום שישי, 03/02/2006, שעה 3:14
בתשובה לגורדון
אז מה בסוף? יש הקלטות או לא?
אנא . אני ממש מעונין.

כתוב אלי .
   כתוב תגובה
תסכיתי'' קול ישראל''  (חדש)
אילון יום רביעי, 02/04/2008, שעה 10:25
בתשובה לגורדון
לגורדון שלום
מצאתי את התייחסותך לפול טמפל מלפני 5 שנים פלוס בחפשי אחר תמליל או הקלטה של פרק כלשהו מסדרת הבלש המיתולוגי. אני בן דורו של אביך ולצערי לא השכלתי להקליט בשעתי את הסדרה הנפלאה. היש בידך כיום חומר כלשהו שניתן להעביר כמדיה דיגיטלית / בדואר ישראל או באופן כלשהו אחר? תודה!
   כתוב תגובה
תסכיתי'' קול ישראל''  (חדש)
רון שגעון יום ראשון, 07/12/2003, שעה 13:32
בתשובה לאלי
פשוט מרגש ונפלא!

אני מת להשיג ולהאזין שוב לתסכיתים מהתוכנית לאם ולילד...

ידידי מרחוב ארנון
החתול הג'ינג'י ....

היו המון
פשוט מרגש !

למשהו יש תסכיתים כאלו?
יש באפשרותי להעלותם על דיסק , לשימוש אישי כמובן,לא נעשה מזה מסחור.רק למשוגעים לדבר.

אשמח לפניות אליי.
תודה!!!
   כתוב תגובה
תסכיתי'' קול ישראל''  (חדש)
דורון יום ראשון, 28/11/2004, שעה 0:12
בתשובה לאלי
קיבלת מידע על הסדרות?יש אותן איפהשהו?
תודה
   כתוב תגובה
תסכיתי'' קול ישראל''  (חדש)
נילי בראון יום רביעי, 06/04/2005, שעה 18:19
בתשובה לאלי
בתור ילידת 70 אני זוכרת בנוסטלגיה מתוקה עד דמעות את לאם ולילד ואת לבת ולבן. היום, כאם לשני שובבים בני 5 ו-‏6, אני מתאמצת מאוד להשיג את התסכיתים ששבו את דמיוני בהצלחה כה מרשימה. ב''קול ישראל'' לצערי רצו סכום אדיר של כסף תמורתם ואני נאלצתי לחזור בידיים ריקות ועם לב שבור. חבל שלא מנצלים את האוצר שנקבר בארכיונים האלה לטובת הדור הצעיר. אם אפשר לעשות עוד משהו כדי להעיר את מי שנרדם שם על משמרתו אני אשמח להצטרף.
   כתוב תגובה
הנה משהו:  (חדש)
Boojie יום רביעי, 06/04/2005, שעה 18:38
בתשובה לנילי בראון
סכנה באנדימון, חלק מהפרקים: http://ihost.co.il/joliet/endymon/
צריך לקוות שאנשים יעלו לרשת תסכיתים מוקלטים שיש להם, כמו שעשו כמה חובבים עם ''מה יש''.
אני זוכרת בנוסטלגיה עזה את התסכיתים של סיפורי שרלוק הולמס שהיו בזמנו. בעצם, אני זוכרת המון דברים מאותה תקופה בנוסטלגיה עזה.
אנא, ספקי את סקרנותי: מה זה ''סכום אדיר''?
   כתוב תגובה
תסכיתי'' קול ישראל''  (חדש)
נתן ממיאס יום רביעי, 03/08/2005, שעה 11:05
בתשובה לאלי
תודעת התעוד וההיסטוריה באותם שנים לא היתה כה מפותחת. החיסכון, לעומת זאת, כמו בצבא ''חיסכון בכל מחיר''. לפיכך הקלטות מוחזרו!!
האם נעשה מאמץ להעלות את ההקלטות הפרטיות שבידי חברי הפורום למדיה דיגיטלית? אם כן כיצד להגיע אילהן?
   כתוב תגובה
תסכיתי'' קול ישראל''  (חדש)
מספר 666 יום ראשון, 07/08/2005, שעה 21:51
בתשובה לנתן ממיאס
חלק מסכנה באנדימון הועלה לרשת .
ורק לאחרונה גיליתי ברשותי את החלק האחר,אבל אני לא מתכוון להתאמץ להעלות אותו לרשת גם כן.
בעיקרון יש מקום להעלות גם תסכיתים אחרים עד כמה שאפשר במקום שיעלו אבק וירקבו בארכיוני ''קול ישראל '' ו''גלי צה''ל.
אגב רק לאחרונה הוזמנתי לגלי צה''ל לדבר על נושא הרוצח הסידרתי הראשון ''ג'ק המרטש'', ובמיסגרת התוכנית טרחו והקליטו קטע תסכית אימה המבוסס על תסכית ישן בנושא זה משנות השישים (''בברכה מג'ק המרטש '' מאת רוברט בלוך ) בשילוב של אפקטים קוליים מודרניים .
בהחלט יוזמה הראויה לציון שמן הראוי שיהיה לה המשך.
   כתוב תגובה
תסכיתי'' קול ישראל''  (חדש)
מאזין לשעבר יום חמישי, 01/09/2005, שעה 23:22
בתשובה למספר 666
ל-‏666, יש סיכוי ליצור קשר על מנת להשיג את שאר התסכית ? או אולי בכל זאת תוכל להעלות אותו לרשת ...
   כתוב תגובה
סכנה באנדימון  (חדש)
ג. ס. אסקוויר יום שישי, 27/04/2001, שעה 15:42
חלק מפרקי הסדרה נתן למצוא כאן:

   כתוב תגובה
סכנה באנדימון  (חדש)
אלי שבת, 28/04/2001, שעה 7:49
בתשובה לג. ס. אסקוויר
הפרקים הנ''ל הם למעשה הפרקים המאוחרים יותר של אנדימון. חסרים הפרקים הראשונים, שאותם ( אני מקווה ) דג אדום יוכל לספק בהזדמנות כלשהיא.
   כתוב תגובה
יש לי עוד פרק של אנדימון!  (חדש)
פרנק זעתר יום שישי, 25/10/2002, שעה 17:06
בתשובה לאלי
אין לכם מושג כמה התרגשתי והתלהבתי לגלות שעוד אנשים מכירים את זה!!! חשבתי שרק אני וחברי הטוב רני מכירים את זה. למזלי נשארה לי הקלטה של הפרק השמיני של הסדרה, שהוא הפרק ששודר בדיוק לפני הפרק הראשון באתר (מה שאומר שהפרקים באתר הם מפרק 9 ואילך כנראה). זה הוקלט מהתוכנית ''מי ישן'' עם גדי טאוב. הגילוי הזה ללא ספק עשה לי את היום, השבוע והחודש. וגם את השנה. זהו.
   כתוב תגובה
כמה הערות ותוספת  (חדש)
גרומיט יום שישי, 27/04/2001, שעה 16:57
ראשית - התוספת:
ביוני 1982, בעקבות פרוץ מלחמת לבנון, התחילה להופיע ברשת ב' (אלא אם טעיתי בתחנה) רצועת שידור לילדים בין שמונה לעשר בבוקר. התוכנית רצה במשך כמה חודשים. בין האייטמים בתוכנית היה גם תסכית מד''ב שהתרחש בכוכב זר עם שלטון עריץ ולצערי אני כבר לא זוכר את הפרטים. זכור לי רק שהתעצבנתי שלא שמעתי את הסוף.

וההערות - ככל הידוע לי, היצירה של קפקא נקראת בעברית ''בגלגול'' ומדובר בסיפור קצר על גרגור סמסא שהפך לג'וק ענקי.

אני גם תוהה למה אתה מגדיר את תמונתו של דוריאן גריי כפנטסיה. אם כבר, אז מדובר באלגוריה.

עד כאן הערות קטנוניות. כרגיל אצל אלי - מאמר מעניין ומקורי (-:
   כתוב תגובה
כמה הערות ותוספת  (חדש)
אלי יום שישי, 27/04/2001, שעה 17:43
בתשובה לגרומיט
ב''תמונתו של דוריאן גרי '' מסופר על אדם שנשאר צעיר לנצח בזמן שתמונתו היא זאת שמזדקנת במקומו. בעיני זאת בהחלט פנטזיה.
   כתוב תגובה
כמה הערות ותוספת  (חדש)
אלי שבת, 28/04/2001, שעה 21:48
בתשובה לגרומיט
אם תיזכר בפרטים נוספים, כמו שם התסכית, גרומיט, רשום אותם כאן.
כנ''ל לגבי כל מי מהקוראים שנזכר בפרטים לגבי תוכניות מד''ב נוספות ברדיו שלא הוזכרו כאן.
או גם בפרטים לגבי תוכניות שרק שמם הוזכר כאן כמו ''מרד הרובוטים'' של גרוסמן. לצערי מעבר לעובדת קיומה אינני יודע דבר על התוכן של סדרה זאת.
   כתוב תגובה
כמה הערות ותוספת  (חדש)
יוני שבת, 05/05/2001, שעה 17:57
בתשובה לאלי
אלי, היה מעניין מאוד לקרוא את המאמר שלך.
בתשובה לפנייתך, זכורים לי תסכיתי מדע בדיוני ששודרו בקול ישראל קרוב לשנת 1960.
בראשון יוצאים שניים במכונת זמן אל היום שבו ניצח כדור הארץ את נוגה במלחמה. טיל ששוגר מכדור הארץ השמיד את נוגה וחסרים פרטים על מה שבדיוק אירע. הם מגיעים בשיא ההכנות לשיגור הטיל ואז קורית תקלה והאנרגיה של הטיל משתחררת. הם קולטים אותה במכשיר שברשותם ואחר כך מחליטים לשגר אותה לעבר נוגה. לאחר שהם משלימים את הדבר הם מחליטים לחזור במכונת הזמן, אולם מישהו שהקשיב לשיחתם אומר להם: ''אינכם יכולים לחזור. השמדתם את אבות אבותיכם. השמדתם את כדור הארץ!''
בשני מגיעים אסטרונאוטים לכוכב לכת מיושב ומאבדים את ספינתם ואת כל ציודם. הם מגלים אנשים שנראים כמותם ומדברים בשפתם ומציגים עצמם לפניהם. איש אינו מאמין להם שהם אכן באו מכדור הארץ ובסופו של דבר כולאים אותם בבית משוגעים.
היה עוד תסכית שלא שמעתי אך אני זוכר את שמו: ''ד''ש מקריית הירח''
   כתוב תגובה
כמה הערות ותוספת  (חדש)
אלי יום ראשון, 06/05/2001, שעה 6:24
בתשובה ליוני
אחד התסכיתים שאתה מזכיר נשמע כמו עיבוד של סיפור של רי בראדבורי מ''רשימות מן המאדים''.
הסיפור על המשלחת השנייה של אנשי האדמה למאדים שנכלאת בידי אנשי המאדים בבית המשוגעים.
   כתוב תגובה
כמה הערות ותוספת  (חדש)
יוני יום ראשון, 06/05/2001, שעה 23:39
בתשובה לאלי
יכול להיות שיש אכן קשר לספר ''רשימות מן המאדים''. נדמה לי, אם כי אינני בטוח, שהאסטרונאוטים בתסכית הגיעו למאדים. התסכית על הנוסעים בזמן שהגיעו בטעות לנוגה שודר בזמנו גם מהתחנה הבריטית בקפריסין כך שיכול להיות שההקלטות המקוריות באנגלית, או לפחות התסריטים, נשמרו באיזה מקום. ההקלטות בעברית נמחקו בוודאי כפי שקרה לאחר מכן עם פול טמפל. ישנה תקווה קלושה שמישהו אולי שמר על התסריטים דבר שהיה מאפשר שחזור.
   כתוב תגובה
שימור תסכיתים  (חדש)
אלי יום שני, 07/05/2001, שעה 5:31
בתשובה ליוני
גם הרדיו הבריטי לא טרח לשמר את מרבית התסכיתים שלו עד לאמצע שנות ה-‏70. ובכך אגב הוא לא היה שונה מהטלוויזיה הבריטית שרבים מפרקי הסדרות המפורסמות שלה כמו''דוקטור הו'' הושמדו ''כדי לפנות מקום בארכיון ''. היום הם כמובן מצטערים על זה ומחפשים בכל פינה בעולם שליה היגיעו התוכניות אם הם במיקרה שימרו אותן ..תופעה זאת של אי שימור סדרות נמשכה גם בשנות ה-‏80 ודי אם נזכיר את הסדרה ''איים אבודים'' ששודרה בזמנו בטלוויזיה הלימודית וכיום השתמרו ממנה רק כמה קטעים קצרים.אם המצב היום הוא טוב יותר (לפחות בטלוויזיה הישראלית ) אינני יודע.
הרדיו הישראלי אף אינו טורח לשמר את הגרסאות המודפסות של התסכיתים.אלו נשארו בדרך כלל אצל מפיק התסכית הספציפי.
המקום היחיד שבו השתמרה כמות גדולה של תדפיסי תסכיתים הוא בספריה המרכזית של אוניברסיטת תל אביב. שם יש כמה עשרות תדפיסים כאלה שנתרמו להם בידי חוקר התיאטרון והתסכיתים ד''ר שמעון לוי.שם אפשר למצוא בין השאר את גרסת התסכית של ''אל הירח '' על פי ז'ול וורן.
   כתוב תגובה
כמה הערות ותוספת  (חדש)
רון יום ראשון, 01/10/2006, שעה 14:29
בתשובה לאלי
את הסדרה ''מרד הרובוטים'' שמעתי בערך בגיל שבע. אני זוכר רק פרט אחד, והוא שמנהיגו של המרד היה רובוט בשם סוקרטס. זאת היתה כנראה הפעם הראשונה ששמעתי את השם הזה, ויותר מאוחר הופתעתי לגלות שהיה גם פילוסוף יווני בשם הזה.
   כתוב תגובה
יופי של מאמר אלי  (חדש)
גל יום שישי, 27/04/2001, שעה 17:11
כמו תמיד
לצערי איני מכיר אף אחד מהתסכיתים שהזכרת
אני אחד מאלה שכבר גדלו על הטלוויזיה במקום על הרדיו
ומהמאמר שלך עולה שלא הייתי צריך להתעלם מהמכשיר
הזה שבוקעים ממנו רק קולות אבל לא רואים תמונות
:-)
אבל אני חושש שאפילו עם האינטרנט ז'אנר תסכיתי הרדיו
כבר לא ימשוך קהל כמו פעם, למעט נוסטלגים, בייחוד לאור
האפקטים הויזואליים המרשימים שמתפתחים כל הזמן
בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה
אבל מצד שני, זה גם מה שאמרו על הספרים
בייחוד עכשיו בעידן הממוחשב, והם, לשמחתי,
עדיין איתנו
   כתוב תגובה
אפקטים ויזואליים  (חדש)
אלי יום שישי, 27/04/2001, שעה 17:52
בתשובה לגל
כאן אני מדבר בשם עצמי בלבד, ואינני יודע איך זה אצל אחרים. שמתי לב שבשנים האחרונות ככל שהאפקטים הויזואליים התפתחו יותר, אני באופן אישי נעשיתי אדיש כלפיהם יותר ויותר ומתחיל לשים לב לדברים שהם אולי חשובים פחות מבחינת המפיקים כמו התסריט והמשחק.
כאשר היו כל האפקטים הויזואליים החדשים האלה ב''מלחמת הכוכבים '' ב-‏77 הם הרשימו אותי. אבל בסרט החדש שבסדרה ''אימת הפאנטום'' עם כל זה שהאפקטים היו מרשימים פי כמה וכמה, פיהקתי, כבר הבנתי את הפרנציפ.
האפקטים יכולים להתפתח ולהתפתח אבל דומה שככל שהם מתפתחים יותר הם רק מסיטים את מוקד העינין ממה שתמיד צריך להיות במרכז, הסיפור והדמויות. אולי זאת אחת הסיבות שאני ממעט לראות סרטי מד''ב הוליוודיים בשנים האחרונות עם כל האפקטים המרשימים שלהם.
מבחינתי תסכית הרדיו עם כל ההתמקדות שלו בסיפור ובדמויות לא איבד במאומה מעוצמתו, אבל הסרטים ... ייתכן שעודף האפקטים רק מזיק .
   כתוב תגובה
אפקטים ויזואליים  (חדש)
גל יום שישי, 27/04/2001, שעה 20:12
בתשובה לאלי
אתה צודק
האמת גם אני ממעט לאחרונה לראות סרטי מדב
אשר שמים הרבה דגש על האפקטים על חשבון העלילה
והדמויות

ניתן לקוות שהדגש הרב ששמים על האפקטים יגיע
בעתיד הקרוב לנקודת רוויה  ויחזרו לעשות סרטים
שיש בהם גם עלילה טובה

וכל זאת נראה שהרבה כסף הולך לאפקטים ולפרסומות על כך
שהסרט רווי אפקטים ונראה שזה מושך קהל רב
   כתוב תגובה
אפקטים ויזואליים  (חדש)
רז גרינברג יום שישי, 27/04/2001, שעה 20:35
בתשובה לגל
אפשר להגיד הרבה דברים רעים על תעשיית סרטי האפקטים שמכונים 'סרטי מד''ב', ורובם יהיו נכונים, אך לאמר שהפסיקו ליצור סרטי מד''ב שהדגש בהם הוא על עלילה תהיה השמצה פרועה. למעשה, בשנה האחרונה היו כמה וכמה סרטי מד''ב אינטלגינטיים, שהעלילה היתה מרכיב מרכזי בהם, ודי אם נזכיר את ''12 קופים'', ''גאטאקה'', ''עיר אפילה'' (אמנם סרט גדוש באפקטים, אך העלילה שלו היא בהחלט מרכיב דומיננטי), ''המופע של טרומן'', ''קיוב'' (אני יודע, שנוי במחלוקת, בכל זאת). העלילה בסרטי מד''ב עדיין לא פסה מן העולם.
ונקודת מחשבה - מאחר וישראלים רבים העוסקים בכתיבת סיפורי מד''ב מעלים אותם לרשת, אולי יקומו גם חובבים כאלה שיכתבו ויקליטו תסכיתי מד''ב? עם הציוד שקיים היום בכל מחשב אישי (כמעט) עבודה כזו אינה קשה מדי, וגם אפקטים קוליים מצויים בשפע על האינטרנט.
   כתוב תגובה
בשנה האחרונה?  (חדש)
גל שבת, 28/04/2001, שעה 1:58
בתשובה לרז גרינברג
אתה מתכוון בעשור האחרון
העלילה אמנם לא פסה מן העולם והסרטים האלה באמת 
סרטים טובים )למעט קיוב אותו לא ראיתי ולכן איני יכול
להעיד על טיבו(
אבל סרטים אלו מהווים אחוז קטן מסך הכל סרטי המד''ב
שנעשו בעשור האחרון, כולל גם סרטים שנעשו לטלוויזיה
ובעיקר לערוצים כמו AXN הידוע לשימצה
   כתוב תגובה
בחמש השנים האחרונות  (חדש)
רז גרינברג שבת, 28/04/2001, שעה 8:05
בתשובה לגל
ואם אתה מוריד את ''12 קופים'' זה הופך לשלוש השנים האחרונות, כך שהממוצע בכלל לא רע...
בכל אופן, תמיד, בכל ז'אנר (לא רק מד''ב), יהיו יותר סרטים גרועים מטובים. החוכמה היא למצוא את הטובים...
   כתוב תגובה
תסכיתים ברשת  (חדש)
אלי שבת, 28/04/2001, שעה 10:27
בתשובה לרז גרינברג
אני כמובן מסכים בהחלט עם טענתו של רז שחובבים יכולים כבר עכשיו להתחיל להפיק תסכיתים ברשת . כפי שציינתי במאמר, בתסכית עם כמה אפקטים קוליים פשוטים אפשר לעשות דברים שיבצרו מהסרטים עם האפקטים הויזואליים המתוחכמים ביותר. וזאת בהוצאה של כמה גרושים לכל היותר.
אין תעשיית סרטי מד''ב בישראל מכיוון שאין את התקציבים הנדרשים לסרטים כאלה ( או לסרטים יקרים מכל סוג שהוא). אבל אפשר להתחיל להפיק תסכיתים שמבוססים על סיפורים קלסיים או על רעיונות מקוריים.
אני ראיתי כאן באתר האגודה , סיפור אחד או שניים שיכולים לשמש כבסיס לתסכית לא רע ועם מינימום של הוצאות.
   כתוב תגובה
יופי של מאמר אלי  (חדש)
שירי יום ראשון, 29/04/2001, שעה 2:22
בתשובה לגל
אחרי מספר חודשים שבו אני קוראת ברעב את הכתבות באתר זה, סוף סוף יש לי מה להגיד....

גל, אני לא מסכימה לדעתך.
רק לשמוע את הפתיח של אנדימון עשה לי חשק לשמוע את התסכיתים.
נכון שבילדותי הייתי שומעת ב''חתול בשק'' את ''עירית'' של גלילה רון פדר אבל תסכיתים הם דבר נהדר. כמו שנאמר בכתבה-אין ספק שהתחליף המצויין לספר הוא התסכית: השילוב הזה בין הקול הקורא לבין המוזיקה המתאימה את עצמה בדיוק לכל מצב מביא אותי לעולמות הדמיון בדיוק כמו הספר.
אז אולי התסכית נועד לבעלי הדמיון ביננו שמממילא קוראים ספרים, אבל מצד שני-אולי כמה אנשים שאני אישית מכירה ומעולם לא נגעו בספר, יתחברו לזה.

אני בכל אופן אשמח מאוד לשמוע תסכיתים ולא את דברי הפוליטיקה/רכילות/פרסומות/מוסיקה ממוחזרת/שאר הבלים למיניהם שאנחנו שומעים היום ברדיו.
   כתוב תגובה
ניכוס יצירות  (חדש)
טל שבת, 28/04/2001, שעה 9:11
ראשית -- וואו. תודה, אלי, על הרשימה המפורטת. קשה לתאר את גל הנוסטלגיה כשנזכרתי ביצירות שהייתי ''מכור'' אליהן כזאטוט, וחשבתי ששמותיהן אבדו בתהום הנשיה של זכרוני החלול -- ''כל מה שכמעט קרה וכל מה שיכול היה לקרות לקרשנדו ולי'', למשל...

אבל רציתי להעביר ביקורת קטנה. בעבר, התלוננתי על כך שה''ממסד'' הספרותי מנכס לעצמו יצירות מד''ב מספיק טובות וחשובות כיצירות שאינן מד''ביות, אלא ''ספרות פוליטית'' למשל -- כמו ''עולם חדש מופלא'' ו''1984''. כאן אני נתקל בתופעה ההפוכה. לא כל ספר שיש אלמנטים פנטסטיים בעלילתו הוא ספר פנטזיה. שתי הדוגמאות הבולטות, מתוך הרשימה שהצגת - ''תמונתו של דוריאן גרי'' (וראיתי שכבר העירו לך על כך), ו''השטן במוסקבה''. קשה לי מאד לקבל סיווג ספרים אלה כספרי פנטזיה, למרות שהעלילה מכילה אלמנטים ''על-טבעיים''.
   כתוב תגובה
ניכוס יצירות  (חדש)
אלי שבת, 28/04/2001, שעה 12:40
בתשובה לטל
בהגדרה של ''השטן ממוסקווה '' ושל ''תמונת דוריאן גרי '' כפנטסיות אני נתלה באילן הגדול של ''האנציקלופדיה לפנטסיה '' בעריכת ג'ון קלוט וג'ון גרנט. ''השטן ממוסקווה '' מוגדר שם כ''יצירת הפנטסיה המלאה היחידה'' של בולגקוב ו''תמונת דוריאן גרי מוגדר שם כ''פנטסיה של סגנון חיים''.
ואם האנציקלופדיה מגדירה ספרים אלה כפנטסיה מי אנו הקטנים שנערער על כך?
   כתוב תגובה
הכל תלוי בהגדרות  (חדש)
גרומיט שבת, 28/04/2001, שעה 14:06
בתשובה לאלי
הכתוב באנציקלופדיה הוא לא תורה מסיני. ככל הנראה הם העדיפו הגדרה רחבה יותר לפנטסיה מאשר זו שאני מעדיף.
   כתוב תגובה
ניכוס יצירות  (חדש)
טל שבת, 28/04/2001, שעה 16:07
בתשובה לאלי
צר לי, אבל הגדרת הפנטזיה באנציקלופדיה הזו פשוט לא מקובלת עלי. הרכנת הראש של ''מי אנו הקטנים'' אינה הולמת במקרה זה.
   כתוב תגובה
ניכוס יצירות  (חדש)
אלי שבת, 28/04/2001, שעה 21:51
בתשובה לטל
לדעתי כל יצירה שבה ארועים על טבעיים שאינם מתרחשים במציאות הרגילה היום יומית שלנו,תופסים מקום חשוב בעלילה היא ''פנטסיה''.
ב''שטן במוסקווה'' ( או כפי שהוא ידוע כיום ''האדון ומרגריטה'') מופיעה דמות על טבעית, השטן, שמבצעת פעולות על טבעיות שונות במוסקווה הקומוניסטית. בעיני זאת פנטסיה.
   כתוב תגובה
ניכוס יצירות  (חדש)
טל שבת, 28/04/2001, שעה 22:56
בתשובה לאלי
הספר נקרא ''האמן ומרגריטה''; התרגום המקורי (והחלקי) לעברית נקרא ''השטן במוסקבה''; תסכיתי הרדיו נקראו, על-פי דבריך, ''השטן במוסקבה'', כנראה בעקבות אותו תרגום.

אני אישית חושב שלא כל יצירה המכילה אלמנטים שלא יתכנו ביקום המוכר לנו מסווגת באופן אוטומטי כ''פנטזיה''. לפי הכללה גורפת זו:

1. התורה, חלקים נבחרים מספר נביאים, וחלק מהכתובים (איוב כדוגמא בולטת) הם ספרי פנטזיה.

2. מבחר אדיר של ספרים המסווגים בד''כ כמד''ב רך הם פנטזיה ע''פ הגדרתך. ''רשימות מן המאדים'' ו''הקיבריאדה'' הן אולי שתי דוגמאות בולטות לאבני-פינה במד''ב שניתנות לסיווג כפנטזיה בשיטה זו. באופן דומה, כמעט כל ז'אנר ההומור במד''ב (''מדריך הטרמפיסט לגלקסיה'', עם ''זן סופר-אינטילגנטי של הצבע הכחול'') הוא פנטזיה. גם המד''ב הטלוויזיוני והקולנועי הרך (''מסע בין-כוכבים'', ''מלחמת הכוכבים'') מצטרפים לחגיגה (שקט ניר!).

3. כמעט כל ספרות הילדים הקלאסית הופכת פתאום לספרות פנטזיה - מ''כיפה אדומה'' ועד ''העי''ג'', מ''צ'ארלי והשוקולדה'' ועד ''שטפון בעיקול קטפיש''.

4. ספרות קלאסית: ''מאה שנים של בדידות'' (עם תיאורים חד-משמעיים של גשם כה סוחף עד כי דגים שחו באוויר, נכנסו מהחלון ויצאו דרך הדלת); ''האמן ומרגריטה'', אותו כבר הזכרנו, כמו גם ''תמונתו של דוריאן גרי''; ''הערים הסמויות מעין'' של איטרלו קאלווינו יחד עם ''הנסיך הקטן''; ועוד ועוד.

5. משלים - משלי קרילוב, משלי לה-פונטיין, משלי איזופוס - כולם פנטזיה על-פי הגדרתך, לפחות עד שתראה לי שועל המשוחח עם עורב.

והרשימה נמשכת. כמובן שלא קל להגדיר מהי בדיוק ספרות פנטזיה, והיכן בדיוק עובר הקו. מה עם ''אילומינטוס''? האם ''עליזה בארץ הפלאות'' הוא ספר פנטזיה? קשה (לי לפחות) להכריע בצורה נחרצת לכאן או לכאן. אולם ההגדרה שאתה מציג היא בפירוש קיצונית וגורפת מדי, וכמעט כל הספרים שהצגתי לעיל בפירוש *אינם* פנטזיה לטעמי. ''מכילים אלמנטים פנטסטיים'', כן; אבל כמו שתסכים איתי שלא כל ספר בו אחת הדמויות טסה לחלל הוא בהכרח ספר מדע-בדיוני, כך גם לא כל ספר הכולל אלמנטים פנטסטיים הוא ספר פנטזיה.
   כתוב תגובה
מסכים  (חדש)
גרומיט יום ראשון, 29/04/2001, שעה 0:51
בתשובה לטל
קיומם של אלמנטים שאינם קיימים ביקום המוכר זה תנאי הכרחי להגדרת יצירה כפנטסיה, אבל בהחלט לא תנאי מספק. שיוך ספר לז'אנר דורשת הצטברות של מספיק מרכיבים מתאימים. מרכיב בודד אחד, גם אם מהותי, אינו מספיק במקרה הזה.
   כתוב תגובה
מי שקט? מה שקט?  (חדש)
ניר יניב יום ראשון, 29/04/2001, שעה 1:12
בתשובה לטל
כבר מזמן טענתי כי ST ו-SW קרובים יותר לפנטסיה מאשר למד''ב. אגב - אני מסכים גם עם שאר טענותיך, ותהייתי היחידה היא - איך היית מגדיר, פוזיטיבית, פנטסיה?
   כתוב תגובה
מי שקט? מה שקט?  (חדש)
טל יום ראשון, 29/04/2001, שעה 8:54
בתשובה לניר יניב
שאלה לא קלה. היות ומעולם לא הייתי קורא פנטזיה נלהב, קשה לי להציג הגדרה; ומחיפוש קצר ברשת נדמה שגם לחובבי פנטזיה מושבעים קשה מאד להציג הגדרה מדוייקת.

ההגדרה של אנציקלופדיה בריטניקה:
Fantasy: imaginative fiction dependent for effect on strangeness of setting (such as other worlds or times) and of characters (such as supernatural or unnatural beings). Examples include William Shakespeare's A Midsummer Night's Dream, Jonathan Swift's Gulliver's Travels, J.R.R. Tolkien's Lord of the Rings trilogy, and T.H. White's The Once and Future King. Science fiction can be seen as a form of fantasy, but the terms are not interchangeable, as science fiction usually is set in the future and is based on some aspect of science or technology while fantasy is set in an imaginary world and features the magic of mythical beings.

כמובן שעל-פי הגדרה זו, ניתן להתווכח האם ''האמן ומרגריטה'', למשל, הוא ספר פנטזיה אם לאו.

הגדרה אחרת, מעט יותר לרוחי, שמצאתי על הרשת בפורום דיונים כלשהו:
Under Fantastic Fiction comes Fantasy and Speculative Fiction. Fantasy necessitates that an entirely foreign world is created with no ties (other than humans) to this world/galaxy, whereas Speculative Fiction (which includes most Science Fiction, as well as Alternative History and a good percentage of Horror) takes place in this world/galaxy, whether past, altered present, or speculated future.

מתוך: http://speculativevision.com/forum/messages/261/117....
   כתוב תגובה
מי שקט? מה שקט?  (חדש)
Rita יום ראשון, 29/04/2001, שעה 19:19
בתשובה לטל
בשם מיכאיל בולגקוב:
איזו פנטסיה לעזאזל?!? ''האמן ומרגריטה'' זאת מציאות !!!!! ישראליים לרוב לא יכולים להבין זאת ממש...אבל זאת בהחלט מציאות.
   כתוב תגובה
עוד תסכיתי מד''ב ופנטסיה  (חדש)
אלי יום שני, 30/04/2001, שעה 12:51
בתשובה לטל
במחשבה שניה, אני מסכים עם טל שלפחות מחזה כמו ''המגפה הלבנה'' של צ'אפק ( שעוסק במאבק בין רופא אידיאליסט ודיקטטור)אינו יכול להיות מוגדר באמת כפנטסיה אלא כאליגוריה.
תסכית על פי צ'אפק שהוא ללא ספק מד''ב ששודר בקול ישראל ב-‏1961 היה ''מקרה מאקרופולוס''. על משפט שבו מתגלה דבר קיומה של אישה בת כמה מאות שנים כתוצאה מהמצאה אלכימאית בימי הביניים.
כמו כן העירו את תשומת ליבי לכך שבנוסף לתסכיתי הילדים שציינתי שודר גם בראשית שנות ה-‏60 ''הקוסם מארץ עוץ '' על פי יצירת הפנטסיה הקלאסית של פרנק באום ( אני הייתי מודע רק לכך ששודר ההמשך שלו ''הדחליל מארץ עוץ'').
באותה תקופה שודר עיבוד לספר נוסף של ז'ול וורן בשם ''שנתיים באי בודד'' ( כן , כן זה אינו מד''ב או פנטסזיה אלא הרפתקאות על אי בודד , אבל ז'ול וורן זה ז'ול וורן).
התסכית על פי ספרו ''אל הירח '' שודר אגב כתסכית למבוגרים ולא לילדים, מה שמראה על הרצינות הרבה שהתייחסו באותה התקופה (שנות ה-שישים) לרעיון המסע לירח.
   כתוב תגובה
תסכיתים  (חדש)
תום יום שני, 30/04/2001, שעה 0:34
בגלי צה''ל עדיין יש תכניות עם קטעים 'גימיקיים' שמקבילים לתסכיתים, רובם ככולם הומוריסטים (זה מה שמושך קהל).
היה ''סיירת איזדרכת'' (לדעתי הם היו מצחיקים בטירוף) ובכל מיני תכניות ישנם/היו קטעי משחק בהמשכים שכמעט ניתן לאסוף אותם למשהו שאפשר לקרוא לו תסכית רדיו.

לכו תדעו אולי דווקא מכיוון הגימיקים הזולים ותאוות הפרסום תגיע הישועה...
   כתוב תגובה
כשהרוח נושבת  (חדש)
אהרון יום שישי, 04/05/2001, שעה 12:46
בתשובה לתום
הכתבה המצויינת של אלי עוררה בי נוסטלגיה לימים שלפני הטלוויזיה, ולציפיה הדרוכה לכל פרק נוסף של ''עיניים באפילה''.
ואם כבר חלק מהתגובות גלשו מרדיו לקולנוע, אז חובה לציין שהתסכית הבריטי ''כשהרוח נושבת'' שאלי הזכיר בכתבה, הפך ברבות הימים לסרט מאוייר נפלא ומהמם - אולי היצירה המצמררת ביותר על אימי השואה הגרעינית.
   כתוב תגובה
ניר יניב ותסכיתי המד''ב  (חדש)
אלי יום חמישי, 05/07/2001, שעה 5:48
בתשובה לאהרון
ניר יניב , מנהל אתר זה מנהל בימים אלה גם החייאה של תסכית המד''ב.
ניר מקליט סדרה של תסכיתים בשם ''היקום בפיתה '' שעוסקת בעלילותיה של להקת רוק ( ניר הוא חבר בלהקת רוק ) שנחטפת בידי חיזרים.
יש לקוות שהסדרה כשתושלם תשמש כצעד ראשון בדרך להחייאת התסכית.
חומר נוסף על הפרוייקט המעניין של ניר נמצא כאן :
   כתוב תגובה
תסכית רדיו מקורי חדש!  (חדש)
אלי יום חמישי, 22/11/2001, שעה 10:23
ניר יניב העורך רב ההשראה של אתר האגודה עמל בימים אלה על תסכית מדע בדיוני חדש הראשון מזה ...מי יודע כמה שנים ( מאז שגווע התסכית בקול ישראל אי שם באמצע שנות התשעים בכל אופן).
התסכית שלו נקרא ''היקום בפיתה'' ויש לו כעת אתר מיוחד כאן:
מומלץ לכל אחד להיכנס לאתר זה ולתמוך בפרוייקט המיוחד של ניר.
מי יודע אולי זהו השלב הראשון בתחייה מחודשת של תסכית הרדיו העברי.
   כתוב תגובה
ינאי גוז  (חדש)
אלי יום שני, 26/11/2001, שעה 5:51
בתשובה לאלי
הוא כתב של שבועון צה''ל ''במחנה'' שהירבה לפרסם שם כתבות מעניינות מאוד בנושאי עתידנות , מד''ב וקומיקס. הוא מספר לי שב-‏1992 הושמע ברדיו התסכית ''שמעון ולוי טסים לחלל'' מאת שמעון ריגלין.
גוז ניסה בזמנו לראיין את הסופר דוד גרוסמן לגבי יצירתו האלמותית משנות השבעים -סדרת ''מרד הרובוטים''. אך לתדהמתו גילה שהסופר אינו זוכר דבר לגבי אותו תסכית...
   כתוב תגובה
סקירה כללית מקיפה מאוד  (חדש)
אלי שבת, 22/12/2001, שעה 7:55
על הרדיו באינטרנט בישראל והאתרים העיקריים שלו יש כאן :
   כתוב תגובה
תסכית מאת נחמן גבעולי  (חדש)
אלי יום שלישי, 25/12/2001, שעה 6:21
בחוברת פנטסיה 2000 מספר 6
מופיע מאמר של נחמן גבעולי על מסע בזמן בשם ''הזמן במבט מהצד '' .
במאמר זה מספר גבעולי בין השאר על תסכית רדיו שלו ששודר ברדיו ב-‏1959 בשם ''טיסה אל העתיד''. בתסכית זה השתתפו שמואל רודנסקי ,בתלאל לונדון ,יהודה פוקס ואחרים,ותוארה בו נסיעה בזמן של שני אנשים ,פרופסור מילר וחברו אל העתיד של המאה העשרים ושלוש .בעתיד מתבקשים השניים לבצע עם חזרתם לעבר פעולה מסויימת שתביא לשינוי העתיד ,דבר שהנוסעים מסכימים לו אך בלב כבד ביותר.
גבעולי מביא במאמר קטע מהתסכית המעניין. את המאמר אפשר למצוא ב-http://www2.iol.co.il/hayadan/fantasia/time1.html
גבעולי אגב פירסם במשך שנים מדור במיוחד במגזסין ''מדע '' של ''חידות ושעשועים מתמטיים'' , מדור שהתבסס על מדור מקביל בארה''ב של הסופר הידוע מרטין גרדנר. במיטדה רבה אפשר לראות בנחמן גבעולי כ''מרטין גרדנר הישראלי''.
   כתוב תגובה
החזירו את סכנה באנדימון  (חדש)
חגית יום חמישי, 27/12/2001, שעה 8:08
זו היתה אחת הסדרות הטובות ביותר חוץ מזה בתור אמא הייתי רוצה שלילד שלי תהיה אפשרות לשמוע את כל הסיפורים הללו ברדיו החזירו את לבת ולבן ואת חתול בשק!!!!
   כתוב תגובה
מאד מרגש!  (חדש)
תמר הוכשטטר שבת, 06/09/2003, שעה 14:33
רציתי לומר שבתור נציגה לעתיד בגלי צה''ל (אני כרגע בקורס) אנסה להחיות את הז'אנר המופלא הזה.
יש לציין שהגעתי למאמר כשחיפשתי חומר רקע להצעת התוכנית שלי על תסכתים. אם הצעתי תתקבל נזכה לשמוע תוכנית על היסטורית התסכיתים ואולי אף לעורר את הז'אנר הזה מחדש.
תודה רבה על המידע המרתק שמצאתי פה!
   כתוב תגובה
מאד מרגש!  (חדש)
טל יום שלישי, 26/10/2004, שעה 16:26
בתשובה לתמר הוכשטטר
היי תמר , ההודעה שלך היא היחידה מ2003 כל השאר מ2001 אז אולי את עוד באיזור ותוכלי להגיד לי מזה תסכיתים?!!!!
   כתוב תגובה
כולנו עוד בסביבה.  (חדש)
שלמקו יום שלישי, 26/10/2004, שעה 18:40
בתשובה לטל
תסכית זה משהו שמסכיתים לו (אם כי רצוי שלא עם מסכת).
   כתוב תגובה
''צמרמורת'' לא שודר ברשת ג'? אני מחפש עוד מידע ...  (חדש)
בועז כהן יום שישי, 11/11/2005, שעה 22:13
ראשית, מאמרים מרתקים.

קראתי ואף העברתי לינקים לכל קצוות תבל (לא כמטאפורה. באמת. לכל חבריי היושבים בחו''ל...)

שנית, לדעתי ''צמרמורת'' שודר דווקא ברשת ג'
בסוף שנות השבעים, תחילת שנות השמונים, כמה דקות לפני 1 בלילה. סיפורים מפחידים בטירוף.

אני מחפש כבר שנים חומר על סדרת התסכיתים הזו ואף אחד לא זוכר אותה בכלל.
   כתוב תגובה
''צמרמורת'' לא שודר ברשת ג'? אני מחפש עוד מידע ...  (חדש)
גל ישראלי יום חמישי, 13/04/2006, שעה 11:32
בתשובה לבועז כהן
צמרמורת שודר ברשת ב' בסוף שנות ה70 כמה דקות לפני אחת בלילה. אני בזמנו היקלטתי כמה סיפורים אבל אין לי מושג היכן הקלטות.את הסיפורים שהיו מפחידים מאד הקריאו מוטי ברכאן ורינת רז ואם אני לא טועה הפיק ליאו פיירמן. אני רק מרגיש שחייבים למצוא את ההקלטות האלו. זה משהו נדיר שחבל שיילך לאיבוד.
   כתוב תגובה
אני, הגיטרה וכל השאר  (חדש)
דורון יום שני, 30/10/2006, שעה 23:53
היום נכנסתי לראשונה לאתר ונהנתי מכל רגע.
מעניין ונוסטלגי.
בנוגע לשמות הסיפורים שצויינו במאמר ובעיקר בכל התגובות, אשמך אם מישהו יוכל לכוון אותי:
אני זוכר במעורפל סיפור ששודר ככל הנראה בתוכנית חתול בשק (ואולי בתוכנית לבת ולבן) ששמו היה כנראה ''אני, הגיטרה וכל השאר''.
אחת מהדמויות בסיפור נקראה ''פוקסי''.
זכור לי סיפור על יהלומים או כסף שהוחבאו בתוך גיטרה וכן מרדף על גגות בתים...
אודה למי שזוכר פרטים מדוייקים.
   כתוב תגובה
אני, הגיטרה וכל השאר  (חדש)
עודד יום ראשון, 01/07/2007, שעה 13:08
בתשובה לדורון
אני זוכר זאת היטב. מסופר על נער חובב נגינה שמנגן על גיטרה. אבל הוא מפחד להופיע מול קהל ואז הוא מליט לתחוב את הדובי שלו לתוך תיבת התהודה של הגיטרה(החור מתחת למיתרים) כדי לקבל אומץ. הוא אכן מצליח בכך ומידי פעם הוא מחזיר את הגיטרה לחנות כלי הנגינה של פוקסי השועל.
יום אחד הוא מתבקש להופיע עם גיטרה חשמלית ולה אין חור... הוא לוץ מאוד ומרוב עצבים חובט בדובי באגרופו...ומרגיש שם משהו קשה.מסתבר שפוקסי תפר לתוך הדובי יהלומים מוברחים והוא תופס את הילד והילד מנסה לברוח...פוקסי הוא איש מסוכן מאוד והסכנה גדולה מאוד לנער חובב הגיטרה.
נדמה לי שמנגינת הפתיחה היתה איזשהו שיר של הביטלס
   כתוב תגובה
אני, הגיטרה וכל השאר  (חדש)
אסף רזון יום רביעי, 08/08/2007, שעה 9:44
בתשובה לעודד
בהחלט, גרמת לי להזכר בזה!

אני כמעט בטוח ששיר הפתיחה היה Love Me Do של הביטלס, וזו הפעם הראשונה ששמעתי אותו (וכפי הנראה - איזשהו שיר של הלהקה הזאת).

היתה גם סדרה אחרת שאות הפתיחה (או אחד האפקטים) שלה היה Tragedy של הבי-ג'יז (גם-כן חשיפה ראשונה).
   כתוב תגובה
אני, הגיטרה וכל השאר  (חדש)
גלית יום ראשון, 16/11/2008, שעה 8:30
בתשובה לאסף רזון
לאסף רזון אתה מתכוון ל''קריזה'' שדנה ב''בעיות נוער'' שונות,מין פינה טיפולית כזו מומחחזת. מאירה ביין הייתה אחראית ואפילו יצא בזמנו ספר עם סיפורים קצרים שמבוססים על הפינה הזו.
   כתוב תגובה
למעוניינים בעוד תסכיתי מד''ב - פודקאסט ''מספרי הסיפורים'':  (חדש)
Boojie יום ראשון, 19/04/2009, שעה 5:28
הירשמו בקישור.
(אני לא קשורה לפרויקט, רק מפיצה את הבשורה).
   כתוב תגובה
שקט כאן...  (חדש)
lisa s יום שישי, 24/01/2014, שעה 23:30
עברו שנים ואני עדיין לא מוצאת בשום מקום אפשרות לשמוע את ''סכנה באנדימון'' ואת ''בחזרה לקרטיקון''... מישהו? הו? הו? הו?...
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.