על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2  
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4  
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2  
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4  
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12  
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11  
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4  
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11  
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1  
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0  
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5  
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3  
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4  
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8  
חיפה, חיפה – עיר עם עתיד
מאמרים / אהוד מימון
18/04/10
תגובות: 0  

אסטרוביולוגיה: ''סלח לי, האם אתה חייזר?''
מאמרים / גל חיימוביץ'
שבת, 05/05/2001, שעה 14:51

קל לזהות בובן-פירסון או מלמקי כיצור שאינו מכאן. אך איך תזהו חיידק חייזרי, כזה שנכחד לפני 10 מיליון שנה? אסטרוביולוגיה, חלק ב'


מאמר זה מכיל מילון מונחים קצר בסופו.


החיים החייזריים המתוארים בספרי ובסרטי מדע-בדיוני הם לרוב יצורים רב-תאיים, בדרך כלל בסדרי גודל אנושיים. יצורים כאלה לא קשה, כמובן, לזהות, להגדיר ולהוכיח כחייזריים. נכון להיום לא דווח באופן מדעי על אף יצור חייזרי - לא על פני כדור הארץ ולא על פני פלנטות אחרות (לא, רוזוול לא נחשב). יתכן כי יש יצורים רב-תאיים באוקיינוסים של אירופה (אחד הירחים של צדק) או תחת אדמת מאדים, אך לא נוכל לדעת זאת עד שנגיע לשם. למיטב הבנתי, אין ציפיה גדולה למצוא דגים (אדומים או אחרים) באוקיינוסים האירופיים או תולעים מאדימיות תת-קרקעיות. לעומת זאת, קיימת ציפיה לקיומם של חיים חד-תאיים, דמויי חידקים, הן על אירופה והן על המאדים, הקיימים שם כיום או לפחות שגשגו שם בעבר. פריצת דרך בנושא הושגה בעזרת העדויות שנמצאו על מטאוריט ALH84001, אשר הוזכר במאמר הקודם ובו עוד ידובר.
לזהות חידקים קשה הרבה יותר מאשר לזהות יצורים רב תאיים, בייחוד מאובנים.
כיצד ניגשים לחיפוש ומה בעצם מחפשים? זהו הנושא של מאמר זה.

הערה: כל השיטות המתוארות במאמר זה מבוססות על מערכות אוטומטיות המיועדות לשליטה מרחוק ולכן אינן מצריכות נחיתת בני-אדם על פלאנטה זרה. בני-אדם, כאשר יגיעו לכוכב לכת כלשהו, בוודאי יביאו איתם מערכות מתוחכמות יותר, לאו-דוקא אוטומטיות, שונות לגמרי מאלה המתוארות כאן.


מהם ''חיים''?

השאלה הראשונה עליה צריך לענות לפני שמתחילים בחיפוש אחר חיים חוץ ארציים היא: ''מהם חיים?'' הגדרה ביולוגית נפוצה תהיה ''חיים הם בעלי יכולת שכפול עצמי''. ישנן מערכות לא-ביולוגיות המראות תכונות של שכפול עצמי (כגון צמיחה של גבישים), אך לאלה אין המשכיות גנטית והן לא עוברות אבולוציה המתאימה אותן לתנאי סביבה משתנים. על כן נגדיר חיים כ''בעלי יכולת שכפול עצמי עם המשכיות גנטית היכולה לעבור אבולוציה''. הבעיה כאן היא שאין לנו שיטה פרקטית אמינה למדוד תכונות אלה. לכן, מבחינה מעשית, אנו צריכים לאסוף מידע על הכימיה של החיים,.וכך נשנה את הגדרתם ל''בעלי יכולת שכפול עצמית עם המשכיות גנטית היכולה לעבור אבולוציה, והמבוססים על כימיה אורגאנית''.

מדוע הכימיה האורגאנית מהווה חלק מהגדרת החיים?
תכונת השכפול העצמי המבוססת על המשכיות גנטית דורשת ריאקציות כימיות ספציפיות ומדויקות לשכפול החומר הגנטי. זה האחרון צריך להיות בנוי ממולקולות מורכבות מספיק על מנת להכיל את המידע הגנטי. רק שני סוגי אטומים ידועים כמאפשרים יצירת מולקולות ענק מורכבות - פחמן וצורן (סיליקון). אטומי הפחמן מגיבים עם מספר רב ביותר של אטומים שונים, כגון מימן, חמצן, חנקן, זרחן, גופרית, סלניום, כלור, יוד ועוד, כאשר הקבוצות האורגאניות השונות יכולות ליצור קשרים עם אטומי מתכות כגון סידן, ברזל, נתרן, אשלגן, מגנזיום, אבץ, מנגן ועוד רבים אחרים. לעומת זאת, אטומי הצורן מסוגלים ליצור קשרים עם מגוון קטן מאד של אטומים אחרים, והמולקולות שנוצרות הן מונוטוניות ופשוטות יחסית לעושר הרב הקיים ביקום האורגאני. אטום הפחמן מאפשר גם, די בקלות, שינויים בקשרים עם אטומים אחרים ו''זרימה'' של אלקטרונים על פני ובין מולקולות שונות. כך, בעקיפין, הוא מאפשר ''לכידת'' אנרגיה בצורה כימית.
מלבד זאת, בכל הנוגע לחיים, הדוגמה היחידה המוכרת לנו מבוססת כולה על כימיה אורגאנית.


תחילת החיפוש - מים ומולקולות אורגאניות

כפי שהוסבר, אם כן, החיפוש אחר חיים חוץ-ארציים מתמקד באלה המבוססים על כימיה אורגאנית. חיים שכאלה דורשים סביבה מימית לקיומם ולכן המאמץ מתחיל בחיפוש אחר מים, בעיקר מים נוזליים. כך פלאנטולוגים, במקביל לחיפוש אחר מקווי מים פתוחים, מחפשים עדויות לקיומם של מקווי מים חבויים או עדויות גיאולוגיות לקיומם של מים נוזליים בעבר.
עדויות גיאולוגיות על פני המאדים נובעות, למשל, מקיומם של הערוצים המפורסמים ושל מכתשים הנראים כמו אגמים שיבשו. באשר לאירופה - שינויים בשדה המגנטי מעידים על קיומו של אוקיינוס של מים נוזליים תחת מעטה הקרח.

קיומן של מולקולות אורגאניות פשוטות אינו מעיד בהכרח על חיים, אך זהו צעד חשוב בחיפוש, כיוון שבלעדיהן לא יתכנו חיים. בראש המולקולות אותן מחפשים נמצאות חומצות האמינו. מכשירים רבים פותחו עבור נאס''א וסוכנויות חלל אחרות על מנת לזהות חומצות אמינו מדוגמאות קרקע על פלנטות אחרות.
המכשיר ה''עתיק'' ביותר, שהיה בשימוש בחלליות וייקינג אשר נחתו על המאדים בשנות השבעים, הוא ה- GC-MS: כרומטוגרף גזים-ספקטרומטר מאסות. מכשיר זה מאפשר הפרדה של מולקולות לפי המאסה והמטען שלהן. בהנחה שפרמטרים אלה ידועים מראש, ניתן כך לזהות את סוגי המולקולות בדגימה. המכשירים על וייקינג לא זיהו חומר אורגאני בכמות של יותר ממספר חלקיקים למיליארד, אך כיום ברור כי רגישות המכשירים לא היתה גבוהה מספיק אפילו על מנת לזהות כמה מיליוני חידקים בגרם בודד של קרקע.
ספקטרומטר מאסות קומפקטי ורגיש בהרבה יכלל בציוד החללית ביגל 2. מכשיר זה מאפשר גם הפרדה בין איזוטופים שונים של פחמן (ראו בהמשך).
השימוש בספקטרומטר-מאסות, הן על וייקינג והן על ביגל 2, כולל שלב של בעירת הדגימה, ולכן יאפשר בעיקר זיהוי של פחמן דו-חמצני (CO2).
מכשיר אחר, שמטרתו זיהוי של חומצות אמינו ו-PAHs) Poly-cyclic aromatic hydrocarbons), הוא ה-MOD) Mars Organic Detector). פעולתו מתבססת על כך שחומצות אמינו מגיבות עם חומר מסויים אשר הפולט אור פלואורוצנטי, וכן על פלואורוצנטיה עצמית של מולקולות PAHs.
מכשיר מתקדם אף יותר הנמצא בפיתוח הוא mCE) Microchip based capillary electrophoresis). הוא קטן פי עשר, מהיר פי עשר ורגיש פי אלף ממכשירים סטנדרטיים הנמצאים בשימוש במעבדות בימינו. מכשיר זה מסוגל להפריד בין חומצות אמינו שונות ואף להבדיל בין צורת ה-D לצורת ה-L שלהן.

הפרדה של חומצות אמינו בעזרת מכשיר mCE

טכניקה נוספת שתשמש, בעתיד, את נאס''א לזיהוי של חומצות אמינו ושל מולקולות אורגאניות אחרות (כגון סוכרים ונוקלאוטידים) מבוססת על ספקטרומטריית ראמאן. כאשר קרן לייזר מוקרנת על דגימה, רוב האור מוחזר באותו אורך גל, אך לא כולו. חלק קטן ממנו חוזר באורך הגל שונה, הנתן למדידה עד לרמה של אחד ל-‏10^12 פוטונים. כל מולקולה גורמת לשינוי משלה באורך הגל, מעין ''חתימה קבועה''.
שיטה זו תוכל, לכן, לשמש לקביעת הרכב המינרלים בדגימה ולזיהוי של מולקולות אורגאניות בה, גם בכמויות זעירות ביותר.

לעומת השיטות שהוזכרו למעלה, שהנן כימיות-פיסיקליות, מעניינים במיוחד הם הרעיונות לשימוש באמצעים ביולוגיים בכדי לזהות מולקולות אורגאניות פשוטות ומורכבות. רעיונות אלה מבוססים על השימוש בחלבונים של מערכת החיסון - הנוגדנים. בגוף האדם יש כמאה מיליון סוגים שונים של נוגדנים, כאשר כל אחד מהם מזהה מולקולה שונה (או, למעשה, חלק ממולקולה המוגדר כ''אפיטופ''), השונה ממולקולות אחרות הנמצאות בגופינו. כך מסוגלים הנוגדנים לזהות חומרים זרים החודרים לגוף, להיקשר אליהם ולסמן אותם להשמדה. נוגדנים נוצרים בעיקר כנגד קטעי חלבון קצרים (פפטידים) באורך של עד כ-‏10 חומצות אמינו, אבל ניתן ליצור נוגדנים גם נגד מולקולות DNA, RNA, סוכרים ומולקולות ביולוגיות אחרות. הנוגדנים ספציפיים מאד לגבי האפיטופ אותו הם מכירים, ולכן הם משמשים ככלי עזר רב-עוצמה במחקר הביולוגי כיום, בעיקר על מנת לזהות האם חלבון מסוים נמצא בתא, והיכן בתוכו. לצורך כך נעשה שימוש בנוגדן המסומן בחומר פלואורוצנטי. אם החלבון המבוקש קיים בדגימה, נראה צביעה פלואורוצנטית במקום בו הוא נמצא, כיוון שהנוגדן נקשר אליו.
ד''ר מארי שוויצר מנאס''א מנצלת את הנוגדנים על מנת לזהות חלבונים במאובני דינוזאורים. כך, למשל, ע''י שימוש בנוגנדים נגד קולגן (החלבון העיקרי בעצם ובסחוס), היא הצליחה לזהות את החלבון במאובן של טירנוזאורוס רקס. יותר מכך, היא הכינה נוגדנים נגד תמצית של מאובן טי רקס ואלה זיהו חלבוני המוגלובין ואלבומין (החלבונים העיקריים בדם) מודרניים של עופות ויונקים, מה שמעיד על כך שהמאובן הכיל חלבונים אלו. בשרידים מאובנים של דינוזאור/עוף קדום בשם Shuvuuia Deserti היא זיהתה חלבון יחודי לנוצות. השלב הבא בתוכנית הוא זיהוי חלבונים ספציפיים במאובני חידקים בני 800-900 מיליון שנה. באם יצליח שלב זה, נתן להשתמש בטכניקת הנוגדנים על מנת לזהות חלבונים או מולקולות ביולוגיות אחרות במטאוריט ALH84001.

ציור אמן של הדינוזאור Shuvuuia Deserti

בהמשך מתוכננת מערכת ניסויית לחללית המיועדת לנחיתה של המאדים בסביבות 2008. מערכת זו, הנקראת
(Mars Immuno-life detecting (MILD, תכיל כמה אלפי נוגדנים שונים, בטכנולוגיית שבב (antibody chip), בדומה לטכנולוגיית שבבי-DNA הקיימת כיום (ראו מילון מונחים). אלה יהיו נוגדנים כנגד מולקולות כגון DNA, RNA, ATP, סוכרים שונים ופפטידים קצרים המכילים חומצות אמינו מצורת D או L בקומבינציות שונות. מולקולת ה-הים (heme) מהווה גם היא מטרה. זוהי מולקולה אורגאנית מורכבת המכילה במרכזה אטום ברזל, המנוצלת על-ידי מגוון רחב של אנזימים וחלבונים, החל מחידקים וכלה ביונקים (החלבון המוכר ביותר המכיל קבוצת הים הוא חלבון ההמוגלובין).


זיהוי חיים שנכחדו

זיהוי חיים חידקיים שנכחדו מעל פני פלאנטה אחרת דומה במהותו לזיהוי חיים בתקופות עתיקות (מיליארדי שנים בעבר) על פני כדור הארץ. קיימות שתי גישות שונות לפתרון בעיה זו: הגישה הפליאונטולוגית-גיאולוגית והגישה הכימית-ביולוגית. הגישה הפליאונטולוגית-גיאולוגית משמעותה חיפוש מאובנים בעלי תצורות ומבנים המייחדים יצורים חיים, סטרומאטוליטים (משקעים אורגאניים המיוצרים ע''י חידקים הלכודים בסלע) למשל, ומיקרו-מאובנים בעלי צורה המזכירה את זו של חידקים.
הגישה הכימית-ביולוגית מבוססת על ההנחה שאנזימים מסוימים מעדיפים איזוטופים מסוימים על פני אחרים. האנזים המוכר ביותר בעל העדפה איזוטופית הוא האנזים רוביסקו (ribulose 1,5-bisphosphate carboxylase-oxygenase). אנזים זה חיוני לתהליך הפוטוסינטזה. עדויות על קיומו קיימות כבר בסלעים בני 3.5 מיליארד שנה. האנזים רוביסקו אחראי לקיבוע של פחמן מתצורת פחמן דו-חמצני באטמוספירה לסוכרים, בנוכחות אור וריכוז גבוה של פחמן דו-חמצני (כלמור - פוטוסינטזה), אך גם לתהליך הנקרא פוטורספירציה (נשימת אור) - בנוכחות אור וריכוז חמצן גבוה הוא גורם לשחרור של פחמן דו-חמצני. אנזים זה מעדיף באופן ברור את איזוטופ הפחמן-‏12 פני האיזוטופים האחרים: פחמן-‏13 ופחמן-‏14. חומר אורגאני שמקורו ביולוגי יהי, לאחר הופעת האנזים הזה, עשיר בפחמן 12, ואילו חומר אורגאני או אנאורגאני מאותה תקופה שמקורו אינו ביולוגי יהיה עשיר, יחסית, בשני האיזוטופים האחרים.
כאמור למעלה, ספקטרומטר מאסות מבחין בין שלושת האיזוטופים השונים. אם ימצא חומר אורגאני עשיר באיזוטופ מסוים, כאשר חומרים אורגאניים או אנאורגאניים אחרים ימצאו עשירים באיזוטופים האחרים, תהיה זו תמיכה רצינית בנוכחותם של חיים בהווה או בעבר.


זיהוי פעילות ביולוגית קיימת

כל השיטות שתוארו עד כה, בהנחה שיישאו פרי, יוכלו רק להביא עדויות לאפשרות קיומם של חיים על פני אותה פלאנטה, בעבר או בהווה. עדיין אין זו הוכחה לקיום חיים שם כיום. על מנת לגלות חידקים חיים על אדמת מאדים או במעמקי האוקיינוסים של אירופה, עלינו לנקוט בשיטה שונה.
חידקים חיים, סביר להניח, זקוקים לחומרי מזון בסיסיים כגון חומצות אמינו וסוכרים. כמו כן יתכן מאד כי הם פולטים פסולת - אולי פחמן דו-חמצני או מתאן, כמו חידקים בני ימינו. הנחות אלה היוו את הבסיס של חבילת ה-(Labeled Release (LR שנשאו חלליות וייקינג 1 ו-‏2.
הניסוי שהתבצע נערך כך: לדגימה של אדמה מאדימית הוספה תערובת של חומצות אמינו ומולקולות אורגאניות פשוטות, מסומנות רדיואקטיבית, במטרה לראות האם נוצר גז פחמן דו-חמצני רדיואקטיבי. ניסויים כאלה נערכו עם חידקים ארציים, בהצלחה כמובן. התוצאות של חבילת ה-LR בשתי חלליות הוייקינג היו חיוביות, בדומה לאלה של חידקים ארציים! האין זו הוכחה לחיים על המאדים? ובכן, בדיעבד מסתבר שלא. ניסויים שנערכו בשנים שחלפו מאז נחיתת החלליות מראים כי הגז הרדיואקטיבי נוצר כתוצאה מתגובה כימית של המולקולות האורגאניות עם תרכובות אנאורגאניות כגון המאטיט ומינרלים אחרים אשר, כפי הנראה, נמצאים בקרקע המאדימית.
איני יודע אם מתוכננים ניסויים דומים עבור משימות עתידיות למאדים, אך אם כן יאלצו המדענים להתגבר על מכשול זה ולמצוא דרך אחרת לגלות מטאבוליזם. דרך אחת שהוצעה לאחרונה היא לבדוק תחלופה של אטומי חמצן בין מולקולות מים ומולקולות זרחן ארבע-חמצני. תהליך זה מתרחש באופן ספונטאני בטמפרטורות גבוהות (מעל 80 מעלות צלסיוס), אך מצריך פעילות אנזימאטית בטמפרטורות נמוכות יותר.

אתר הנחיתה של וייקינג 2


זיהוי חיים מחוץ למערכת השמש

טכניקות אסטרונומיה חדישות מאפשרות כיום זיהוי של כוכבי-לכת מחוץ למערכת השמש. עד כה זוהו בוודאות כ-‏60 כוכבי לכת ויש עוד כ-‏15 גופים החשודים ככאלה. לאחרונה אף זוהו באוריון כוכבי-לכת חסרי שמש, נוודים אמיתיים. כל כוכבי הלכת שזוהו עד היום הנם בסדר גודל של כוכב הלכת צדק (גדלים שבין פי עשר לעשירית ממנו), אך אסטרונומים לא איבדו את התקווה לזיהוי כוכבי לכת קטנים יותר, בסדר גודל של כדור הארץ, על-ידי שילוב מספר טלסקופים יחדיו על הקרקע ובעתיד אף בחלל.
כל עוד לא תתאפשר טיסה בין-כוכבית, לא נוכל לבדוק בוודאות אם פלאנטה חוץ-סולארית כלשהי נושאת חיים. עם זאת, בעזרת טלסקופיית תת-אדום מהחלל ניתן יהיה לזהות מרכיבים באטמוספירה המרמזים על האפשרות של קיום חיים על כוכבי לכת זרים. הכוונה לגזים כגון מים, פחמן דו-חמצני, מתאן ואוזון. זה האחרון חשוב במיוחד, כיוון שנוכחותו באטמוספירה מעידה על ריכוז גבוה של חמצן בה, והתיאוריה המדעית גורסת כיום כי אטמוספירה עשירה בחמצן אפשרית רק בנוכחות פוטוסינטזה. האופטימיים מבין האסטרוביולוגים מקווים שאולי יתאפשר לזהות כך גם מולקולות אורגאניות כגון חומצות אמינו ונוקלאוטידים.

מערכת הכוכבים אופסילון אנדרומדה בהשוואה לכוכבי הלכת הפנימיים
של מערכת סול


החיפוש אחר חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ

למרות שהחיפוש אחר חיים תבוניים על פני כדור הארץ עדיין נמשך, חיפוש החיים מחוצה לו מתנהל לאיטו מאז שנות השישים של המאה הקודמת. מדובר, כמובן, בפרוייקטSETI , המתרכז בחיפוש אותות רדיו (בעזרת טלסקופי-רדיו) מן החלל החיצון בתקווה לגלות בהם משמעות כלשהי אשר תעיד על הווצרם על-ידי תרבות חייזרית רחוקה. הפרוייקט החל, כאמור, בשנות השישים, שאז היה שמו ''פרוייקט אוזמה'', והוא ממשיך לפעול גם כיום (למרות התקציב המתדלדל והולך), עד כה ללא תוצאות. בעניין זה אזכיר את משוואת דרייק, המתארת את הסיכוי לקיומן של תרבויות חייזריות טכנולוגיות. מבין שבעת הפרמטרים במשוואה (ראו מילון המונחים בסוף המאמר) יש מידע מהימן רק עבור הפרמטר הראשון (קצב יצירת כוכבים בגלקסיה) והערכה גסה עבור הפרמטר השני (אחוז הכוכבים בעלי כוכבי לכת). כל שאר הפרמטרים קיבלו ערכים שונים מפי אנשים שונים, כל אחד לפי נטיות ליבו ודעתו בעניין קיום חייזרים.
לאחרונה עולה גישה חדשה ל-SETI: חיפוש אופטי בתחום האינפרה-אדום והאור הנראה, בנוסף לתחום הרדיו. כך לדוגמה טלסקופ ה-Terrestrial Planet Finder (TPF), טלסקופ לתחום האינפרה-אדום המתוכנן להשלח לחלל בסביבות 2010 על מנת לגלות כוכבי לכת ארציים חוץ-סולאריים, יכול לשמש גם לגילוי תקשורת אופטית של תרבויות חייזריות.

פוסטר של הסרט ''קונטקט'' (מגע) על-פי ספרו של קארל סאגאן.
בבסיס הסרט תשדורת רדיו מתרבות חייזרית הנקלטת ע''י רדיו-טלסקופ

במאמר זה תוארו השיטות השונות שישמשו את החלליות של העתיד הקרוב על מנת לחפש חיים מחוץ לכדור הארץ. המטרות העיקריות של חלליות אלו הן כוכב הלכת מאדים ואירופה, אחד הירחים של צדק. מדוע דוקא אלה הן המטרות העיקריות? איזה עוד גופים במערכת השמש עשויים להוות מטרה לחיפוש אחר חיים חוץ ארציים? על כך - במאמר הבא.



מילון מונחים

איזוטופ : כל אטום מכיל במרכזו גרעין. גרעין האטום מורכב משני סוגים של חלקיקים: פרוטונים - בעלי מטען חשמלי חיובי ונויטרונים - בעלי מטען חשמלי נייטרלי. לפרוטונים ונויטרונים אותה מאסה, המוגדרת כ-‏1. סביב הגרעין נעים האלקטרונים - חלקיקים בעלי מטען חשמלי שלילי. מספר הפרוטונים קובע את סוג האטום (למשל לאטום מימן פרוטון יחיד ואילו לאטום פחמן 6 פרוטונים). איזוטופים של אטום מסוים הם אטומים בעלי אותו מספר פרוטונים אך בעלי מספר שונה של נויטרונים. כך לדוגמה לאיזוטופ פחמן-‏12 יש 6 פרוטונים ו-‏6 נויטרונים ואילו לאיזוטופ פחמן-‏14 יש 6 פרוטונים ו-‏8 נויטרונים. במקרים רבים אחד או יותר מהאיזוטופים פולט קרינה רדיואקטיבית.

אנזים : מולקולה ביולוגית, לרוב חלבון (ע''ע) אך גם RNA (ע''ע), המזרזת תהליך כימי כלשהו שהיה מתרחש, בלעדיה, בפרק זמן ארוך בהרבה, אם בכלל.

אסטרוביולוגיה : מדע רב תחומי העוסק בחקר החיים ביקום (ראו ''אסטרוביולוגיה: חלק א''')

חומצות אמינו : מולקולות אורגאניות (ע''ע ''כימיה אורגאנית'') פשוטות המשמשות לבניין החלבונים (ע''ע). הביולוגיה הארצית משתמשת בעשרים חומצות אמינו בבניין החלבונים. כל חומצת אמינו מקודדת ע''י שלושה נוקלאוטידים (ע''ע) שונים ברצף ה- DNA (ע''ע) או ה-RNA (ע''ע).

חלבון : מולקולת ענק המורכבת משרשרת של חומצות אמינו (ע''ע). החלבונים הם המולקולות הבונות והמתחזקות את התא החי.

כימיה אורגאנית : כימיה של מולקולות המכילות אטומי פחמן.

משוואת דרייק : משוואה המתארת את הסיכוי לקיומן של תרבויות חייזריות
טכנולוגיות: N=R*fp*ne*fl*fi*fc*L
N : מספר התרבויות החייזריות המתקשרות בזמן נתון. R : הקצב הממוצע של יצירת כוכבים בגלקסיה. fp : אחוז הכוכבים בעלי כוכבי לכת. ne : אחוז מערכות השמש בעלות כוכבי לכת המכילות כוכב לכת היכול לשאת חיים. fl : אחוז כוכבי המסוגלים לשאת חיים, אשר אמנם נושאים חיים. fi : אחוז כוכבי הלכת נושאי החיים הנושאים חיים תבוניים. fc : אחוז כוכבי הלכת הנושאים חיים תבוניים שהנם בעלי תרבויות תבוניות שפיתחו טכנולוגיות תקשורת. L : משך ''זמן החיים'' של תרבות טכנולוגית כזו.

נוגדן : חלבון (ע''ע) המיוצר ע''י תאי-B במערכת החיסון. חלבון זה הוא בעל צורת האות Y. שתי הזרועות מכילות בקצותיהן אתרים לקישור של מולקולה מסוימת, לרוב קטע חלבון קצר. הקישור הוא, לרוב, מאד ספציפי וחזק ביותר. בכל גוף ישנם כמאה מיליון נוגדנים שונים, כאשר כל אחד מהם פועל כנגד מולקולה שונה (רפרטואר זה שונה בין פרטים שונים). כאשר נוגדן נקשר למולקולה מסוימת הוא מסמן אותה להשמדה ע''י מערכת החיסון.

נוקלאוטידים : אבני הבניין של מולקולות ה-DNA (ע''ע) וה-RNA (ע''ע). קיימים מספר נוקלאוטידים שונים, המסומנים באותיות A,T,G,C,U. מולקולות ה-DNA מכילות ATCG ואילו מולקולות ה-RNA מכילות AUCG.

פוטוסינטזה : תהליך ביוכימי הרותם את אנרגיית האור בתחום הנראה. אנרגיה זו משמשת להפיכת מולקולות פחמן דו-חמצני למולקולות סוכרים, בהם יכול התא להשתמש בהמשך ליצירת ATP (ע''ע). תהליך זה מתרחש בכל הצמחים ובצורה פרימיטיבית יותר גם במינים מסוימים של חידקים.

פלאנטולוגיה : מדע המשלב מספר תחומים ועוסק בחקר כוכבי לכת.

פלואורוצנטיה : כאשר מקרינים אור באורך גל מסוים (כלומר צבע מסוים) על מולקולה בעלת תכונות פלואורוצנטיות, פולטת זו אור באורך גל (צבע) שונה מאורך הגל המקורי.

פליאונטולוגיה : מדע העוסק בחקר מאובנים.

שבב DNA : שבב בגודל של כסנטימטר אחד עליו נמצאים כ-‏5000 קטעי DNA (ע''ע) שונים. כאשר מוסיפים לשבב זה דוגמה המכילה מספר רב של רצפים שונים של DNA, רצפים המשלימים לאלה על השבב יקשרו אחד לשני ויגרמו לפליטת אור באותו מקום על השבב. לפי דוגמת האור הנוצרת ניתן לדעת אם היו בדוגמה רצפי DNA משלימים לרצפים על השבב, ואף את זהותם של אלה.

ATP : ר''ת של Adenosine Tri-Phosphate. נוקלאוטיד (ע''ע) המשמש בתא גם כמולקולה לאחסון אנרגיה כימית.

DNA : ר''ת של DeoxyriboNucleic Acid. החומר הגנטי של רוב היצורים החיים על פני כדור הארץ. מולקולות אלה הן שרשראות ארוכות של נוקלאוטידים (ע''ע). גנים הם רצפיDNA המקודדים ל-RNA (ע''ע) ו/או חלבון (ע''ע).

PAHs : ר''ת של Polycyclic Aromatic Hydrocarbon. מולקולות אורגניות מורכבות בצורת טבעות רבות המחוברות ביניהן. למולקולות אלו אין תפקיד ידוע בביולוגיה הארצית, אך הן נמצאו כתוצרי פירוק של חומר אורגאני (בגיל של עשרות ומאות מיליוני שנים). הן נמצאו גם במטאוריטים ובעננים בין-כוכביים.

RNA : ר''ת של RiboNucleic Acid. מולקולה הדומה למולקולת ה-DNA (ע''ע) אך בעלת מבנה כימי שונה מעט. מהווה מולקולת ביניים בתהליך יצירת החלבון (ע''ע). מולקולות אלה הן גם בעלות פעילות אנזימאטית (ע''ע ''אנזים''), ולכן משערים כי הן המולקולות אשר היוו את ראשית החיים (ראו חלק א' בסדרה).



אסטרוביולוגיה: חלק א' - המאמר הקודם בסדרה
אסטרוביולוגיה: חלק ג' - המאמר הבא בסדרה
ספקטרומטר מאסות הסבר כללי
ספקטרומטריית ראמאן
חלליות וייקינג
החללית ביגל 2
מדוע לא זיהו חלליות וייקינג חיים?
חלבון יחודי לנוצות בדינוזאור Shuvuuia Deserti
זיהוי המוגלובין במאובן של טי רקס
אנציקלופדיה לכוכבי-לכת חוץ ארציים
כוכבי-לכת חסרי שמש
פרוייקט SETI מאמר ב-Nature
SETI אופטי ע''י TPF
פרוייקט SETI של החברה הפלאנטרית
מאמר ב-PNAS על מכשירי MOD ו-mCE

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
מאמר מרתק!  (חדש)
יו שבת, 05/05/2001, שעה 17:35
אם כי עדיין נותרו לי כמה שאלות:
1]לפי מחקרים שנערכו בשנים האחרונות יצורים המבוססים על כימיית סיליקון יהיו אופציה אפשרית בעולמות שטמפרטורת פני
השטח שלהם היא 300 מעלות צלסיוס
ויותר. נכון כי רמת המורכבות של
הגופים הארציים אדירה אך אל לנו
לפקפק ביצירתיות של הטבע ובנוגה
או אף במרקורי או בעולמות דומים
להם סביב שמשות רחוקות מתקיימים
חיים שהם לא פחות מורכבים משלנו
על בסיס צורן. עלייך להביא שאם
הטמפרטורה עולה, התנהגות היסוד
עשויה להשתנות קמעה.
2)האם באחד החלקים יועלו ספקולציות בקשר לצורתם האפשרית של החייזרים?
   כתוב תגובה
אני לא נתקלתי במאמרים על  (חדש)
גל שבת, 05/05/2001, שעה 17:46
בתשובה ליו
חיים המבוססים על כימיית סיליקון
ואין לי רקע מספיק בכימיה לא­אורגאנית לשער על
האפשרות של חיים מבוססי צורן 
אם תוכל לספק לי לינקים למאמרים או הפניות אחרות
אני מאוד אשמח

לגבי השאלה השנייה­ נכון לעכשיו אני לא מתכנן מאמר כזה
החלק הבא כאמור ידבר על היכן מחפשים
החלק הרביעי ידון בהשפעה שתהיה לתגלית של חיים
חוץ ארציים על המדע ומחוצה

מלבד זאת שמאמר בנושא כבר פורסם באתר תחת הכותרת
''בנה לך חייזר''
   כתוב תגובה
מאמר מרתק!  (חדש)
אלמוני יום חמישי, 05/02/2004, שעה 11:00
בתשובה ליו
לא הבנתי כלום ממאמר זה
   כתוב תגובה
כיצד מגדירים חיים  (חדש)
גל שבת, 05/05/2001, שעה 17:38
מאמר מאוד טוב שמנסה להגדיר חיים בצורה הכי
לא ארץ­צנטרית שאפשר נמצא בגליון הראשון
של העיתון המדעי החדש  astrobiology
שהחל מהשבוע מאפשר קריאת המאמרים און­ליין בחינם
הלינק הוא לתקציר המאמר
בתחתית העמוד יש אופציה להורדת המאמר השלם
בפורמט PDF או realpage.
בהחלט שווה!
   כתוב תגובה
מעניין כרגיל  (חדש)
שלמקו שבת, 05/05/2001, שעה 20:43
מכך שאמרת שריבוסקו מעדיף פחמן 12, ניתן להבין שכל השיטות לתארוך-פחמן של חומרים אורגניים היו לא נכונות? הן הרי חיפשו ריכוז של פחמן 14- והריכוז שונה מסיבות אנזימטיות ולא רדיואקטיביות.
תשובה יכולה להיות אם הפעילות שלו חשובה לחיים אבל זניחה כימית, ולא משנה ריכוז פחמן 14- אבל אז בדיקה על פיו תהיה חסרת משמעות.

בנושא שכימיה אורגנית דורשת מים נוזליים- זכור לי ספר בשם ''שליחות כבדת משקל'', שבו תוארה שיטת חיים נוספת- חיים פחמניים בטמפ' מספיק נמוכה, כך שהסולבנט הנפוץ ביותר הוא אמוניה, והגז הנפוץ הוא מתאן, ואנרגיה מתקבלת ע''י חמצון פחממנים ולא פחמימות, כאשר חמצן מגיב בצורה אלימה עם שאר התרכובות. כך שחיים יכולים להתבסס על פחמן אך שונים לחלוטים משלנו.

וכמובן, כשמדברים על חיים מצורן, תמיד ישנם חיים המבוססים על מעבר חשמל בסיליקון (מוליך למחצה), חיים המבוססים על חשמל ולא על כימיה.
   כתוב תגובה
תיארוך לפי פחמן 14  (חדש)
גל שבת, 05/05/2001, שעה 21:05
בתשובה לשלמקו
זה מדע בפני עצמו ויש לי רק רקע מועט
אבל הרעיון הכללי הוא שידוע מה אחוז הפחמן 14
אשר אמור להיות ביצור שהוא חי וכל זמן שהיצור חי
אז היחס נשמר קבוע
ברגע שהיצור מת אז אין יותר כניסה של פחמן למערכת
 ואז אנו מודדים את אחוז הפחמן 14 שנותר  מאז שהיצור מת 
ועד היום
עושים את החישוב לפי זמן מחצית החיים של פחמן 14
ומגיעים לתוצאה של מתי היצור הנל מת

לגבי סביבה ביוכימית­
 זכור לי שקראתי מזמן על כך שהצליחו לקבל
פעילות אנזימטית של אנזימים מסויימים גם בממיסים
אורגאניים (לדוגמא וזו רק דוגמא לא זוכר את הפרטים­
אתאנול או הקסאן או כלורופורם)

בעיה נוספת שלא התייחסתי אליה במאמר היא איך אתה בודק 
את קיומם של חיים לא­אורגאניים?
במאמר שהזכרתי בתגובתי למעלה מתייחסים לנקודה הזו

ניתן לטעון שאינטיליגנציה מלאכותית הם חיים מבוססי
סיליקון. 

ונקודה אחרונה ­ לא יכולתי להתייחס לכל הנושאים 
הנל ובייחוד לחיפוש של חיים שאינם מבוססים על הכימיה 
האורגאנית המוכרת הן מפאת קוצר היריעה,  הן מפאת קוצר זמן
והן מפאת מחסור בידע אישי שלי ומחסור במקורות מהימנים 
לשאוב מהם מידע
   כתוב תגובה
משהו על אנזימים וסביבה הידרופובי  (חדש)
שלמקו שבת, 05/05/2001, שעה 23:07
בתשובה לגל
אני יודע בוודואות שישנם אנזימים שמבצעים ליפוליזה (פירוק ח.שומן מגליצרול), שיכולים לעבוד בסביבה שומנית. הפעילות המקסימלית שלהם הייתה בסביבה מימית (לכן מלחי מרה מקיפים שומנים בסביבה מימית לפירוקם), אבל הייתה להם פעילות הידרופובית- וכשחושבים על זה, ניתן באבולוציה לתכנן אנזימים, אפילו מח. אמינו, שיוכלו לעבוד ללא מים- תלוי במיקום של השיירים הפולריים וההידרופוביים שלהן.
   כתוב תגובה
תיארוך לפי פחמן 14  (חדש)
גל יום ראשון, 06/05/2001, שעה 14:13
בתשובה לגל
הבהרה קטנה­ 
זמן מחצית החיים של פחמן 14 הוא כחמשת אלפים שנה
מה שמציב גבול עליון של כחמישים אלף שנה לתיארוך
ההבדלים האיזוטופיים אליהם התייחסתי במאמר ושאותם
בודקים בסלעים בגילאי מיליארדי שנים זה את היחס פחמן 
12 לפחמן  13 שניהם איזוטופים יציבים .
   כתוב תגובה
תמהני...  (חדש)
אהרון יום שני, 07/05/2001, שעה 17:17
הידע שלי בכימיה צנוע למדי, ולא אכניס את ראשי בין ענקים.
אבל כשאני קורא מאמרים כמו של גל, על חיים חייזריים היפותטיים,ובמיוחד חיים תבוניים, אני תמיד שואל את עצמי:
האם יש חוק טבע השולל על הסף אפשרות קיומם של חיים שאינם מבוססים על כימיה אורגנית?
גביש אינטליגנטי?
יתרה מזו - האם יש חוק טבע השולל קיום של חיים ללא שכפול עצמי, ללא המשכיות גנטית וללא אבולוציה במובנה הגנטי? נניח ''ענן שחור'' אינטליגנטי (שבו מתבצע מעבר ועיבוד מידע ע''י קרינה, למשל), ההולך ומתפתח (משתכלל) לא בדרך גנטית, ולצורך הדיון - גם נצחי? (ולא, אינני מתכוון חלילה לשום דבר שיכול להתפרש כבעל קונוטציה דתית).
   כתוב תגובה
תמהני...  (חדש)
גל יום שני, 07/05/2001, שעה 18:41
בתשובה לאהרון
חיים זה עניין של הגדרה
האם אתה יכול להגדיר חיים ללא אלמנט השכפול העצמי?
ללא המשכיות גנטית ואבולוציה?
אם אתה מתאר ענן שחור אינטיליגנטי אתה צריך גם
לחשוב ממה הוא עשוי? איך הוא עשוי היה להיווצר?
אם הוא לא משתכפל והוא חסר חומר גנטי
אז כיצד הוא מתאים עצמו לסביבה?
אם הוא לא משתכפל אז האם זאת אומרת שיש
רק אחד ממנו? או שנוצרים אורגניזמיםן יחידים 
חיים מתוך חומר לא­חי כל הזמן?
למה הכוונה בנצחי?  האם הוא עמיד בפני סופר נובה?
חור שחור? 

אם יש לך תשובות לכל השאלות האלו אז יש לך בסיס
לחשוב על דרכים כיצד לגלות חיים כמו אלו שהגדרת.
משימה לא קלה בפני עצמה­ כמו שראית זה לא קל
אפילו לגבי חיים אורגאניים דמוי­ארציים

ושוב­ באחת התגובות שלי למעלה שמתי לינק למאמר
שעוסק בנושא של הגדרת חיים בצורה הכי 
*לא* ארץ­צנטרית שאפשר 
   כתוב תגובה
תמהני...  (חדש)
אהרון יום שלישי, 08/05/2001, שעה 10:53
בתשובה לגל
כשכתבתי ''נצחי'' התכוונתי ליישות שנוצרת, משתכללת, מגיעה לרמה מסויימת והיא באופן אפקטיבי בת-אלמוות (איננה מתה במוות הביולוגי המוכר, אך כמובן יכולה להישמד ע''י סופר נובה, או עקב אזילת מקור האנרגיה שלה).
ומה דעתך על האוקייאנוס של ''סולאריס'' (מאת סטניסלב לם), העשוי אמנם מחומר אורגני אך הוא אחד ויחיד באותו עולם, אינו מתרבה, אינו ''מוריש'' תכונות גנטיות והוא אפקטיבית בן-אלמוות?
האם יש חוק טבע השולל דבר כזה?
   כתוב תגובה
אני הבנתי למה התכוונת  (חדש)
גל יום שלישי, 08/05/2001, שעה 12:02
בתשובה לאהרון
התכוונת לישות שאינה מזדקנת.
האם זה אפשרי?  בתיאוריה אני מניח שכן
תלוי בכימיה של הישות הזו ובקצב המטבוליזם שלה ועוד

לגבי האוקיינוס של סולאריס­ אני לא יודע
האם זה ישות אחת או אוסף של יצורים, אולי חד תאיים
כמו למשל בנמסיס של אסימוב?
אם זוהי ישות יחידה­ כיצד היא נוצרה מלכתחילה?
האם היא החלה כאגם קטן וגדלה לאוקיינוס?
האם זה החל בתוך האוקיינוס? איך?
על מה חי האוקיינוס הזה?
האם הוא עושה פוטוסינטזה?  האם פוטוסינטזה על פני
השטח מספיקה לישות כזו?
כיצד ישות כזו הופכת תבונית?

יש עו המון שאלות שאפשר לשאול
 אם תוכל לענות לפחות על חלק מהשאלות 
אז אולי יש בסיס לשינוי הגדרת החיים.
אישית­יצורים כאלו נראים לי די מופרכים
   כתוב תגובה
אני חוזר ושואל  (חדש)
אהרון יום שלישי, 08/05/2001, שעה 12:38
בתשובה לגל
האם חוקי הטבע הידועים שוללים אפשרויות חיים כפי שתארתי בתגובותי הקודמות. זה לא מספיק לי שהם נראים לך (או למישהו אחר) ''די מופרכים''. מופרכים על סמך ''תחושת בטן'' או על סמך חוקי טבע השוללים חד משמעית את היתכנותם?
כי אם אין בנמצא חוקים כאלה (כפי שאני חושד), אזי כל הגישה המחפשת חיים שהם בעצם כצלמנו וכדמותנו (ברמה הביו-כימית הבסיסית) חשודה בעיני באנתרופוצנטריות (או לפחות ב''אורגנוצנטריות''). האם יהיה זה מופרך לצפות שאי פעם יופיע מין קופרניקוס של הכימיה, ויטלטל כהוגן את כל הנחות היסוד שלנו בנושא?
   כתוב תגובה
אני חוזר ועונה  (חדש)
גל יום שלישי, 08/05/2001, שעה 14:52
בתשובה לאהרון
שאני לא יכול לענות לך מבלי שתתן לי תיאור
של היצור המדובר מעבר ל''ענן שחור אינטיליגנטי''
או '' אוקינוס תבוני מחומר אורגאני''

אני צריך לדעת יותר על הכימיה של האורגניזם לפני 
שאוכל לענות האם יש חוקי טבע ששוללים או מאפשרים כנל

לגבי אוקיינוס סולאריס למשל­
אם הוא חי זאת אומרת שהוא משתמש באנרגיה
ליצור כזה גדול צריך להיות מקור אנרגיה מאוד גדול
לדעתי פוטוסינטזה לא תספיק
אולי שילוב של פטוסינטזה יחד עם כימוסינטזה שמבוססת
על פתחי אדים חמים אבל כמה כאלו כבר יש?

האם יש עוד יצורים על פני כוכב הלכת? האם הם בעלי 
כימיה שונה או דומה? למה?

לגבי לדוגמה גביש תבוני או סתם חי. מה מבדיל בינו לבין
גביש לא­חי? גביש של מה?מלח? קווארץ? חלבון?

דווקא לגבי הענן השחור אולי יש את הסיכוי הכי טוב­
הרי חומר אורגאני נמצא גם בעננים בין כוכביים ובערפיליות
אז יש לנו ערפילית שלאורך מיליארדי שנים מתרחשים שם
באיטיות רבה תהליכים ביוכימיים שאולי יהיה אפשר
להגדיר את זה כ­חיים

בינתיים אורגאנו­צנטריות נראית כסיכוי הכי טוב
והיחיד לקיום וגילוי של חיים חוץ­ארציים
   כתוב תגובה
חיים לא אורגניים  (חדש)
ניר יניב יום שלישי, 08/05/2001, שעה 14:49
בתשובה לגל
אתה נוטה להסתכל על העולם מבעד לפריסמת הביולוגיה - מנהג חביב, שאין לגנותך בגינו. עם זאת, הנח לי לנסות ''להמציא'' סוג ''חיים'' לא-ביולוגי:
(אהרון, עמנואל - עזרתכם תתקבל בברכה)
נניח, למשל, אוקיינוס המכיל, בין השאר, חלקיקים בעלי שדה מגנטי, המשתמר בעזרת סופות אלקטרומגנטיות כבירות. אותם חלקיקים, במרוצת מליוני שנים, מתחברים באקראי בצורות שונות ומשונות, רובן לא שורדות למשך יותר מכמה שניות או דקות. לאט לאט, עם זאת, מתחילות להתפתח צורות יציבות יותר. מליוני שנים לאחר מכן יכולה אחת הצורות לפתח אופן פרימיטיבי לשמירת האנרגיה מחוץ למים - רכיב דמוי סוללה, נניח. כמה מאות אלפי שנים לאחר מכן כבר ילחמו בני הדורסל בבני האנרג'ייזר, וינצחו אותם, מן הסתם, לאחר שוולטה האיום, מנהיגם של הראשונים, יקצר את אמפרקו וואט, זקן האחרונים, למוות...
   כתוב תגובה
ואני שואל  (חדש)
גל יום שלישי, 08/05/2001, שעה 15:08
בתשובה לניר יניב
איזה מין חלקיקים אלו­ממה הם עשויים?
מה מקור הסופות וכיצד הן תורמות אנרגיה לחלקיקים?
מדוע שהחלקיקים יתחברו באקראי לצורות שונות?
מהו אופי הצורות היציבות?
כיצד הן עוברות אבולוציה?

ברור לי שצריך הרבה כימיה בשביל לענות על השאלות האלו
אבל זאת כוונתי.
כדי לדעת אם אורגאניזם כזה הוא אפשרי צריך לדעת את 
הכימיה שבבסיסו 
   כתוב תגובה
סיפור של מיודענו קלארקi  (חדש)
שלמקו יום שלישי, 08/05/2001, שעה 16:56
בתשובה לגל
פלנטה תועה, נמצאת בין שתי גלקסיו7ת, ללא שמש משלה, וטמפרטורות ששואפות לאפס המוחלט.

על פני הפלנטה ישנו אוקיינוס גדול של הליום 2 (החומר האהוב על סופרי מד''ב). באוקיינוס המורכב כולו מהליום 2 אי אפשר, כמובן, לקיים כימיה. אבל, מכיוון שהליום 2 הוא מוליך נהדר, זרם חשמלי שיתחיל במקום מסויים יוכל להגיע במהיריות עצומות לכל מקום באוקיינוס- ותודעה, לאחר זמן ארוך מספיק, תוכל להתפתח. היא תהיה מאד איטית, כמובן- לזרמים חשמליים עדיין יקח הרבה זמן לעבור. אבל תודעה תתפתח.
   כתוב תגובה
למה?  (חדש)
גל יום שלישי, 08/05/2001, שעה 17:15
בתשובה לשלמקו
מאיפה יצוצו זרמים חשמליים?
מדוע שיהיה הבדל בין זרמים חשמלים שונים?
וכיצד זרמים חשמליים שונים יובילו לתודעה?
למה תמיד כל יצור חייזרי שממציאים, בייחוד אם הוא 
לא­אורגאני, חייב להיות בעל תודעה ותבוני?

מה שכן­ לגבי פלנטות חסרות שמש:
דווקא כן יש מחשבות על האפשרות לחיים עליהם.
אבל שוב מדובר על חיים אורגאניים אשר מתבססים
על האנרגיה של הרי געש או גייזרים תת­מימיים
או משהו כזה.
   כתוב תגובה
ו*אני* שואל -  (חדש)
ניר יניב יום שלישי, 08/05/2001, שעה 18:07
בתשובה לגל
האם לא נתן לזהות תבונה (או חיים תבוניים - מה שבא קודם) על פי סמנים גלובליים יותר?
אני לא יודע. אני כלל לא שולל את גישת החיפוש אחר חיים אורגאניים, אבל, כמו אהרון, אני חושד בה ב-''אורגנוצנטריות''...

אני גם מודה, בענווה, כי הסיבה העיקרית לתגובה הקודמת היתה המלחמה בין וולטה האיום לאמפרקו וואט, למרות המקום הזעום שקבלה זו, לבסוף.
   כתוב תגובה
אני מודה  (חדש)
גל יום שלישי, 08/05/2001, שעה 18:22
בתשובה לניר יניב
שלזהות תבונה עשוי להיות יותר קל מאשר לזהות
יצור לא תבוני פשוט כי יצור תבוני עשוי לנסות
ליצור איתנו קשר ולנסות זאת בצורה בה אנו יכולים לזהות
זאת כנסיון ליצירת קשר.
   כתוב תגובה
באחד מהסיפורים ב-''יומני כוכבים''  (חדש)
ניר יניב יום שלישי, 08/05/2001, שעה 18:32
בתשובה לגל
של לם מופיע אמצעי לזהוי ציויליזציות המבוסס על שלבים שונים: כתמי האור על הפלנטה, הקרינה הנובעת מפיצוץ גרעיני, פסולת במסלול...

כך שהתבונה לא חייבת דוקא לנסות ליצור קשר על מנת שנבחין בה.
עם זאת, מהירות האור היתה ונשארת המגבלה העיקרית כאן.
   כתוב תגובה
תוצרים טכנולוגיים  (חדש)
גל יום שלישי, 08/05/2001, שעה 19:20
בתשובה לניר יניב
אני מניח שיהיה אמת הרבה יותר קל לזהות מאשר כלדבר אחר

בכל אופן אני חוזר שוב לבעיה המרכזית­כיצד לזהות חיים
חוץ ארציים שאינם תבוניים­טכנולוגיים­מנסים לאכול אותך

ניסיתי לחפש בגוגל מאמרים או משהו שייתן לי גיבוי לגבי
האפשרות או חוסר האפשרות של חיים אנ­אורגאניים
לא מצאתי לכאן או לכאן
כל מה ש מצאתי זה התייחסויות לאינטיליגנצייה מלאכותית
ופרקי סטאר טרק בעיקר

חיפשתי גם במנועי חיפוש למאמרים מדעיים בביולוגיה­
pubmed & cambridge sci abstracs
שום דבר

אבל הנה עמוד באתר של MIT שממחיש את
הבעיתיות של חיפוש אחר חיים לא­אורגאניים
בצורה מקוצרת יותר מאשר המאמר שהבאתי למעלה
   כתוב תגובה
תוספת  (חדש)
יו יום שלישי, 08/05/2001, שעה 19:52
בתשובה לגל
ב''אנימורפס'', סידרת אימה לנוער,
יש תיאורים סבירים של גזעי חייזרים. כל השאר, תלוי בדעה, זקוק לשיפור מסוים.
   כתוב תגובה
אנימורפס  (חדש)
גל יום שלישי, 08/05/2001, שעה 19:56
בתשובה ליו
זה לא במקרה על ילדים שהופכים לחיות?
חוץ מזה שהדיון כאן הוא על האפשרות לחיים 
אנ­אורגאניים.  לא סתם חייזרים.
   כתוב תגובה
לסיכום...  (חדש)
אהרון יום רביעי, 09/05/2001, שעה 11:51
בתשובה לגל
לסיכום כל מה שנאמר עד כה, למיטב הבנתי, אפשר לומר שחוקי הטבע הידועים אינם שוללים חיים לא-אורגניים (תבוניים או לא).
ומכיוון שהיקום הוא מקום לא כל כך קטן וגם לא כל כך צעיר (נו, טוב, הכל יחסי) - אז אפשר להניח שאיפה שהוא חיים כאלה קיימים.
וגם אם לא - הם בוודאי יהיו בעתיד. למה? כי אנחנו בוראים אותם! (מבוססי סיליקון, גרמניום, whatever! והם גם, קרוב לוודאי, ישרדו אחרינו...
   כתוב תגובה
איך הגעת למסקנה הזו?  (חדש)
גל יום רביעי, 09/05/2001, שעה 12:05
בתשובה לאהרון
ראשית אתה צריך לתאר למה הכוונה לחיים אנ­אורגאניים
לעומת חיים אורגאניים שם אתה פחות או יותא יודע לבסס
את הכימיה של החיים כשאתה מדבר על חיים אנ­אורגניים
לאיזו כימיה אנ­אורגאנית הכוונה?
האם ליצורי סיליקון? חנקן ובורון? הליום נוזלי?
נחושת מצופה זהב?
לכל סוג צריך להתייחס בנפרד כדי לקבוע האם זה אפשרי
או לא ובאיזה תנאים מדובר (טמפרטורה, לחץ, קרינה וכו)
רק אז אפשר יהיה לקבוע או לפחות לשער לגבי האפשרות 
של חיים אנ­אורגאניים מאותו סוג מוצע.
ושוב, בשביל זה צריך הרבה כימיה ופיזיקה.
האם יש לך את כל זה כדי לבוא ולטעון שחוקי הטבע הידועים
אינם סותרים אפשרות קיום חיים אנ­אורגאניים?

רק לגבי הנקודה האחרונה אתה צודק­האפשרות 
לקיומם של חיים מלאכותיים
   כתוב תגובה
איך הגעתי?   (חדש)
אהרון יום רביעי, 09/05/2001, שעה 12:46
בתשובה לגל
בעיקר על סמך תגובותיך הקודמות. באחת מהן כתבת שלא מצאת בפרסומים המדעיים קביעה לכאן או לכאן.
   כתוב תגובה
לא!  (חדש)
גל יום רביעי, 09/05/2001, שעה 13:25
בתשובה לאהרון
מה שכתבתי זה שלא מצאתי בכלל התיחסות לנושא מלבד
בנושא חיים ובייחוד אינטיליגנציה מלאכותית
זה לא אותו דבר.
הנה  הסיכום שלי­
אין לי ולך מספיק ידע בכימיה ובפיסיקה כדי לתאר
ברמה הכימית אפשרות של חיים לא­אורגאניים ולכן
אנו לא יכולים לטעון לכאן או לכאן אם חיים כאלו אפשריים
או לא!
תחושת הבטן שלי על סמך הידע שלי בכימיה
היא שזה לא אפשרי. בספרות המדעית לא מצאתי התייחסות
לנושא הנ''ל

אבל בין אם זה אפשרי או לא,  מבחינה פרקטית לא נראה
שיש לנו כיום דרך לגלות צורת חיים שאינה אורגאנית
אלא אם כן זהו יצור תבוני שמנסה ליצור קשר או 
שניתןלזהות אותו ע'' י הטכנולוגיה שלו.
   כתוב תגובה
כן!  (חדש)
אהרון יום רביעי, 09/05/2001, שעה 13:35
בתשובה לגל
אני מסכים כמעט לכל מילה.
ועדיין, לפי ההגיון שלי אין הבדל של ממש בין האמירה ''אין מספיק ידע ולכן אי אפשר לדעת אם חיים לא-אורגניים אפשריים או לא'', לבין האמירה ''אין חוק טבע ידוע השולל קיום חיים לא אורגניים''!
   כתוב תגובה
שוב, לא!  (חדש)
גל יום רביעי, 09/05/2001, שעה 13:46
בתשובה לאהרון
אין מספיק ידע *לנו* כדי לקבוע האם יש או אין חוקי טבע
ששוללים קיום של חיים לא­אורגאניים
   כתוב תגובה
שוב, כן!  (חדש)
אהרון יום רביעי, 09/05/2001, שעה 14:29
בתשובה לגל
נו באמת, לא שמת לב למילה ''ידוע'' בניסוח שלי?
התכוונתי ''ידוע לנו'', לא ''ידוע לחייזרים'' :-)
   כתוב תגובה
למה התכוון המשורר ?  (חדש)
גל יום רביעי, 09/05/2001, שעה 14:37
בתשובה לאהרון
כשהדגשתי את המילה לנו כוונתי הייתה לי ולך
לא לנו במובן­האנושות
   כתוב תגובה
לא לריב, ילדים!  (חדש)
גננת יום רביעי, 09/05/2001, שעה 14:45
בתשובה לאהרון
   כתוב תגובה
גננת או גנניר?  (חדש)
אותג''י יום רביעי, 09/05/2001, שעה 15:10
בתשובה לגננת
   כתוב תגובה
שולם?  (חדש)
גל יום רביעי, 09/05/2001, שעה 16:27
בתשובה לאותג''י
ובכן, לאחר מאמצים מרובים הצלחתי למצוא מאמר אחד
אשר כן מתייחס לחיים לא­אורגאניים, או ליתר דיוק
חיים שאינם מבוססים על כימיה באותו אופן כמו החיים
האורגאניים
המאמר הוא מ­1977 ופורסם במגזין  
origins of life כרך 8(1) pp33-38

הנה  התקציר:
הצלחתי להשיג גם את המאמר המלא

לא ממש הבנתי את כוונת המשורר אבל בגדול הוא
מתייחס לכך שבגביש יש מקרים בהם אטומים מסויימים
נמצאים במצב שאינו מסודר כמו שאר הגביש
(dislocations) ואטומים כאלו יכולים ליצור מעין קשרים
מבנים תלת­מימדיים ורשתות ואלו יכולים להשתנות
כאשר מופעל לחץ על הגביש.
וכך כביכול יש לנו מערכת יציבה של מידע.
הכותב קורא לזה ''פיסיולוגיה גבישית ''.
הכותב מודע גם לבעיות של המודל שלו כמו למשל
שרשתות ושרשרות מידע לא זזות מבלי להשבר 
ושבמודל הזה לא רואים מנגנון שכפול.

מעניין גם שבסוף המאמר הוא מתייחס לאפשרות של
חיים שמבוססים על כוחות גרעיניים ולא על כוחות אלקטרו­
מגנטיים, וזה מסתדר לו יפה עם ההצעה שלו לפיסיולוגיה
גבישית על פני כוכבי נויטרונים וננסים לבנים
   כתוב תגובה
וסתם, בלי קשר...  (חדש)
שלמקו יום רביעי, 09/05/2001, שעה 15:05
בתשובה לגל
הם עשויים מבשר!

בשר?

כן, הם עשויים מבשר!
   כתוב תגובה
מה? מי?  (חדש)
גל יום רביעי, 09/05/2001, שעה 16:12
בתשובה לשלמקו
   כתוב תגובה
אם אני לא טועה,  (חדש)
גל (מייפל) יום שלישי, 19/06/2001, שעה 3:45
בתשובה לגל
הוא מצוטת מסיפור מסויים (אולי אסימוב... קראתי פעם, לא זוכרת איזה).
אין פה דרך לסמן ספויילר, נכון? בכל אופן, זה ספויילר לסיפור ההוא.
התפתחו ואיפשהו חיים תבוניים מבוססי חשמל, לאאורגניים. הם מגיעים לקרבת כוכב שלישי במערכת שמש מסוג G (נו, כדור הארץ), אבל נחרדים מהרעיון של לדבר עם בשר... ואז הם מגלים שהבשר (חיים אורגניים) יצרו מחשבים (חיים לאאורגניים) ושולטים בהם, ויוצאים למסע נקם בכל צורות החיים הבשריות (אורגניות). לא?
   כתוב תגובה
זכור לי במעורפל סיפור כזה  (חדש)
גל יום שלישי, 19/06/2001, שעה 10:05
בתשובה לגל (מייפל)
תודה. עכשיו, אם שלמקו יואיל בטובו 
לגלות לנו את המקור לקריאתו הנרגשת על הבשר
אוכל לישון בשקט
   כתוב תגובה
טוב...  (חדש)
שלמקו יום שלישי, 19/06/2001, שעה 12:24
בתשובה לגל
הסיפור על החיים לא אורגניים אני חושב הוא של ארתור סי קלארק. בסוף השבוע אני אתן שם.

וה''הם עשויים מבשר'' (למי שלא היה המופשע של תומאס באייקון 99) מדבר על תרבות שלא מאמינה שליצורים אורגניים יש תבונה. שוב, בסוף שבוע או קודם אני אפשרסם את הטקסט המלא.
   כתוב תגובה
אני הייתי במופשע של תומאס  (חדש)
גל יום שלישי, 19/06/2001, שעה 13:09
בתשובה לשלמקו
ועכשיו שאתה מזכיר לי באמת זכור לי במעורפל
שהוא הקריא איזה סיפור בהתחלה.
כנראה שאין לי ברירה אלא לחכות שתפשרסם אותו
   כתוב תגובה
קארק'  (חדש)
רק יום רביעי, 01/09/2004, שעה 18:11
בתשובה לניר יניב
יאו'רארןולאיקרםןארק אםןרקםארק םוארםא ורקםאוקםראוקםןא קםןאוםרקן ואםרקוםןאורקםןאורקם אךלרחעךלכג םעג ךלאםקראפ קרפםא ורקפםע ךלכגםןעע
   כתוב תגובה
MILDI  (חדש)
גל יום שני, 18/06/2001, שעה 23:00
Mars Immunoassay Life Detecting Instrument
אלו הם ראשי התיבות הנכונים למערכת המשתמשת
בנוגדנים לזיהוי חיים על המאדים אשר הוזכרה בכתבה
אני מתנצל על השגיאה­ השם הוזכר בהרצאה שניתנה 
במכון  וייצמן אך בעל פה בלבד.
כתבה על המערכת המתוכננת  פורסמה עכשיו
באתר המכון לאסטרוביולוגיה של נאסא:
   כתוב תגובה
החיזרים נחתו עם שחר  (חדש)
האמת היחידה יום רביעי, 02/11/2005, שעה 5:52
למה להתפלסף יותר מידי על צורות חים של חוצנים וכדומה . כבר היום יש הרבה מאוד חוצנים בכדור הארץ . ,לפני 3 חודשים היתה ממש פלישה של חוצנים שבאו מכוכב לווין של מאדים לכדור הארץ.
החוצנים האלו נקראים האדומים.
לפני 6000 שנה הם עזבו את כדור הארץ ועברו למאדים . אבל כפי שאמרתי הם פה . אני נתקל כמעט כול יום במוצן או שנים . לפעמים הם נותנים לי לראות אותם ולפעמים רק בתחושה . אני מקבל הרבה מסרים מהם ולא רק אני .כך שלבוא ולומר האם יש חוצנים? זה לא רלוואנטי בתקופה זו של החים .
בכבוד רב
   כתוב תגובה
אף פעם לא אהבתי את התקופה הזאת של החים.  (חדש)
שלמקו GRAS יום רביעי, 02/11/2005, שעה 17:10
בתשובה להאמת היחידה
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.