על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0  
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0  
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3  
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0  
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0  
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0  
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0  
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1  
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3  
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1  
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1  
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2  
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7  
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5  
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0  

קדחת בועה
ספרים / רני גרף
יום חמישי, 24/10/2002, שעה 13:25

'ההסגר' של גרג אגן – מד''ב קשה ומשובח


ערב בהיר אחד מגלים תושבי כוכב הלכת הידוע בכינויו ''ארץ'' כי בועה בלתי חדירה מקיפה אט אט את מערכת השמש בה הם שוכנים ומבודדת אותה משאר היקום. גבולות הבועה הם ענקיים, אטומים, ומונעים לחלוטין חדירת אור הכוכבים. השמיים הופכים ריקים, ופרט לשמש, הירח וככוכבי הלכת של המערכת השמש – הם אפלים לחלוטין. והעולם? העולם, איך לא, משתגע ומטפס על עצים גבוהים. כתות מוזרות קמות, טרוריסטים חסרי מטרה מתחילים לפעול, ואנשים משתגעים וחוטפים קלסטרופוביה. מערכת השמש, כך חשים אלה שמעולם לא עזבו את גבולות כדור הארץ, סוגרת עליהם.

מי הקים את הבועה ומדוע? האם אלה חייזרים רבי עוצמה’ או שמא לקה המין האנושי בפסיכוזה משותפת לאחר שסוף סוף עבר את הסף והשתגע? ואולי הפתרון הוא אחר לחלוטין? ואולי לא? מה שברור הוא שכדור הארץ הפך בן לילה למוסד הסגור הגדול ביותר ביקום, וככזה הוא ממלא את תפקידו נאמנה כבית קיבול למטורפים ססגוניים – חלקם מסוכנים – מכל סוג אפשרי.

שלושים וקצת שנים לאחר התגשמות הבועה, נעלמת בחורה צעירה מהחדר הנעול במוסד הסגור בו היתה מאושפזת. אין סימני פריצה או חדירה, אין סימנים כלל. בלש פרטי אכול צער על מות אשתו נשכר כדי לפתור את התעלומה, תוך שהוא פועל בעולם תאגידי מטורף, הלוקה באווירה פוליטית עולמית חסרת רסן, הממוקמת כשלעצמה בעולם על סף שיגעון, ואולי כבר מעבר לו.

זוהי נקודת הפתיחה של 'ההסגר', מספריו הראשונים של גרג אגן – אחד הקולות הבולטים בגל החדש האוסטרלי, סופר שרוב ספריו מתרחשים בעולם תאגידי מוקצן, עולם בו חירויות הפרט מצטמצמות בקצב רצחני ושלטון התאגידים מאיים לבלוע הכל.

ואם כל זה לא מספיק, הסיפור כולו תופס תפנית מפתיעה אי שם לפני האמצע, וגם מצליח לשזור את מכניקת הקוונטים – אותה תיאוריה מדעית מרתקת ובלתי מובנת – למרכז העלילה, תוך שהיא משפיעה על דרך הסיפור עצמה.

לא לגמרי מובן? אל דאגה. מי שירצה לרדת למלוא המשמעויות המדעיות שבסיפור, מוטב שיעשה תואר מתקדם בפיסיקה לפני שיקרא את הספר. מי שמוכן לקבל ההגיון הפנימי (ולעיני ההדיוט של כותב שורות אלה ההגיון המדעי הפנימי של הסיפור נראה איתן כסלע) יהנה הנאה מרובה מהדרך המחוכמת בה מנצל אגן תיאוריות מדעיות חדשניות ומשתמש בהן לא רק לצורך קידום העלילה, אלא גם להשפעה על הנראטיב עצמו.

הגיבור מספר את הסיפור בגוף ראשון, טכניקה סיפורית שכיחה למדי. אלא שבהדרגה אנו מגלים כי הגוף הראשון של תחילת הסיפור אינו בהכרח הגוף הראשון של אמצע וסוף הסיפור, וכי אולי (אבל רק אולי) יש פה הרבה גופים ראשונים, ואולי – ושוב, רק אולי – יש פה בעצם רק גוף ראשון אחד. אם אתם חושבים שסוף הספר יענה על השאלה הזו, הרי שאתם צודקים וטועים בעת ובעונה אחת. כאשר הטכניקה הסיפורית הזו משתלבת בסיפור הפועל במציאות מטורפת, ספק מוכרת מעולם היומיום שלנו, ספק זרה לחלוטין, כשבאמצע ארוג קו עלילה בלשי המתפוגג לאיטו ככל שהסיפור מתקדם (בניגוד לרוב ספרי הבלשים הידועים לנו, שם החוטים מצטמצמים ככל שהעלילה מתקדמת עד לפתרון, כאן החוטים נפרמים ונפתחים, עד הפתרון – שכלל לא בטוח כי הוא הוא הפתרון), מה שמתקבל הוא פסיפס סהרורי משובץ בדמויות צבעוניות ומוקצנות עד אימה, שאינן מכירות לגמרי את הספק-מציאות בה הן פועלות למען מטרות עלומות שלא תמיד מתבררות.

כי גרג אגן, הידוע שבין סופרי המדע הבדיוני האוסטרליים (שספרו 'מצוקה' כבר ראה אור בעבר בהוצאת עם עובד), מקפיד ליצור פאזל סבוך שהרכבתו אינה עיקר העלילה, אלא שבירתו ובנייתו מחדש באופן אפשרי אחד מכמה. הפאזל הסבוך הזה אינו יחודי דווקא לספר הזה, וניתן למצוא אותו גם ביצירות אחרות שלו (ספר חדש יותר משלו, 'טרנסיה', יראה אור בקרוב בהוצאת אופוס, ומעניין יהיה להשוות בין שניהם כמו גם עם סיפור קצר שלו שיראה בקרוב אור ב'בלי פאניקה').

העובדה שאגן הוא אוסטרלי מוצאת את ביטויה גם בעלילה, אשר בניגוד לנוף המד''בי האמריקאי/בריטי המוכר לכולנו, מתרחשת דווקא באזור אוקיאניה. (מעניין לציין שגם ספר המדע הבדיוני הקודם שיצא בכתר, 'נהר השיכחה', ממקם את רוב עלילתו באזור ההוא של העולם, ומדובר בספר שנכתב על ידי סופרת אמריקאית דוקא).

אלא שמעבר לכל אלה, 'ההסגר' הוא גם – ובעיקר – ספר סוחף מאד, ספר מהנה המצליח לבנות תמונת עולם מוכרת וזרה בעת ובעונה אחת, מעין סיוט ספק-קומי ספק-טראגי המעביר את העולם המוכר לנו (העלילה מתרחשת אמנם חמישים שנים בעתיד, אך הפוליטיקה ומאבקי הכוח המתוארים בו הם אקטרפולציה ברורה מאד הנובעת מהעולם המשתנה בו אנו חיים כיום) פאזה אחת קדימה (או הצידה, לא לגמרי ברור), הגורמת לנו לראות הכל דרך משקפיים קצת אחרים.

למען הגילוי הנאות יש לציין כי כותב שורות אלה קרא את הספר טרם שתורגם, ואף היה בין הממליצים לתרגמו לעברית.


ההסגר (Quarantine)
מאת גרג אגן (Greg Egan)
תרגום: איתמר פארן
הוצאת כתר, 2002
235 עמודים



גרג אגן
גרג אגן – ביבליוגרפיה
גרג אגן – סיפורים קצרים ברשת
ההסגר - ביקורת ב''בלי פאניקה''
''טרנסיה'' מאת גרג אגן
אוסטרליה – לא רק קנגורו, גם מד''ב!

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
אוף. זה אגן או איגן?  (חדש)
Boojie יום חמישי, 24/10/2002, שעה 13:53
יש מקומות שמאייתים ככה, יש מקומות שמאייתים ככה - איך הוא מבטא את השם שלו?
ואולי מישהו סוף סוף יסביר לי למה *ה*הסגר, כשבשם הספר במקור אין ולו זכר ליידוע?
   כתוב תגובה
המממ... כי זה קליט יותר?  (חדש)
גרומיט יום חמישי, 24/10/2002, שעה 14:49
בתשובה לBoojie
לא יודע מה היו השיקולים של כתר, כך שאני יכול רק לכתוב למה אני מסכים עם הוספת היידוע:

בשמות ספרים בעברית לא נהוג לרוב לשים ניקוד: השם הוא הכותרת שאמורה למשוך את עיני הקורא ולגרום לו לשלוח יד ולהרים את הספר מהמדף בחנות והוא צריך להיות קליט ככל הניתן

הסגר, בלי ניקוד, יכול להיקרא לפחות בשתי דרכים בעלות משמעויות שונות במקצת - יש, למשל, שיחשבו שמדובר בספר פוליטי ישראלי על קשיי התנועה של הפלסטינים בשטחים. שמות מיודעים, בניגוד לכך, הם עניין טבעי מאוד בעברית, ובמקרה הזה גם פתורים את הבעית כפל-המשמעות. אם זוכרים גם שהשם ''ההסגר'' מתאים עובדתית לספר בדיוק כמו ''הסגר'' לא מיודע, אין בבחירה הזאת שום בעיה שהיא.
   כתוב תגובה
קראת פעם את  (חדש)
Boojie יום חמישי, 24/10/2002, שעה 16:17
בתשובה לגרומיט
''רציתי לנשק לך בשדה החרציות''?
ספר למבוגרים. השם שלו, על הכריכה, מנוקד, או לפחות המילה האחת הבעייתית (''לך'', כי זה ספר שמספר על רומן לסבי).
אז כשצריך, מנקדים. זה לא כזה ביג דיל, וזה לא מפריע לאף אחד. גם ספרי מבוגרים באופן כללי לא מנקדים, ובכל זאת מוסיפים ניקוד כשיש מילה בעייתית.
ולטעמי, מכיוון שבאנגלית האפשרות ליידע קיימת בדיוק כמו בעברית, והסופר בחר לא ליידע את כותרת ספרו, ראוי לא ליידע אותה גם בעברית. למשל, אין דין ''מרשעת'' כדין ''המרשעת''. אין דין ''מפלצת'' כדין ''המפלצת''. אין דין ''מגיפה'' כדין ''המגיפה''. זה לא נשמע אותו דבר, זה לא נותן אותה הרגשה, אפילו אם זה מתאים באותה מידה לתוכן הספר. ה' הידיעה הופכת את השם למשהו יותר ספציפי, ובכך לפחות זר. חוסר ה' הידיעה משאיר את השם כללי יותר, ובכך - מנוכר יותר.
אז כן, יש בבחירה הזו בעייה. זה לא נשמע אותו דבר ולא מעביר אותה תחושה. אבל חוץ מזה, הכל בסדר.
   כתוב תגובה
אגן הוא סופר למשכילים  (חדש)
גיא ברוך יום חמישי, 24/10/2002, שעה 19:16
קראתי את '' diaspora'' (גלות ?), ואחרי שעברתי את ההתחלה המשמימה נהניתי מאוד.

_אבל_ מי שאין לו השכלה אקדמית ברמה של שנה ב' (לפחות) במתמטיקה או פיסיקה יחמיץ את רוב הרעיונות בספר.

מהרעיונות של ''עיר הפרמוטציות'' , דרך גאומטריה רימאנית, מכונות טיורינג, אריחי פנרוז כימיים, אריחי פנרוז שהם מכונת טיורינג (!) אל שכפול אישיות והשפעת קצב זמן שונה (יחסותית) על העותקים השונים.

אגן מדבר (ואומר דברים יפהפיים) אל הקורא הבוגר (מתמטית) ויקשה לאחרים להבין אותו.

(דרך אגב, באחד האוספים האחרונים של דוזואה יש סיפור קצר יפהפה שלו שמתחיל במשחק כדורגל קואנטי)
   כתוב תגובה
אגן הוא סופר מד''ב קשה  (חדש)
שלמקו יום חמישי, 24/10/2002, שעה 19:44
בתשובה לגיא ברוך
שעובר את התנאי הבסייס לסופרי מד''ב קשה- הוא גורם לקורא להאמין שהוא יודע על מה הוא מדבר. למשל ב''מצוקה'', שמתחיל עם ביוטכנולוגיה מעניינת, וגם הוא ממשיך עם פיזיקה גבוהה.
   כתוב תגובה
הפיסיקה הגבוהה והביוטכנולוגיה  (חדש)
רני יום שישי, 25/10/2002, שעה 13:08
בתשובה לשלמקו
הם רק כלים משניים, מאד משניים, בסיפור שמתרכז בעיקר בדמויות ומצבים פוליטיים חברתיים. זוהי גדולתו של אגן. אחרת היה סופר משמים כבנפורד ובקסטר.
   כתוב תגובה
מסכים מאד. במיוחד עם הסוף.  (חדש)
שלמקו יום ראשון, 27/10/2002, שעה 9:54
בתשובה לרני
   כתוב תגובה
''יחי הפוסט -מודרניזם''  (חדש)
לימור קוקית יום שישי, 25/10/2002, שעה 14:36
בתשובה לשלמקו
אבל למה להשתמש במתמטיקה או פיסיקה?
   כתוב תגובה
למה לא?  (חדש)
שלמקו יום ראשון, 27/10/2002, שעה 9:55
בתשובה ללימור קוקית
הדרך הכי טובה להפוך מד''ב לקשה במיוחד, בהתחשב בעובדה שגם בחיים האמיתיים מעטים מאד האנשים שמבינים אותם.
   כתוב תגובה
לא יודעת עד כמה אני  (חדש)
מישהי עם ניק מתחכם יום חמישי, 24/10/2002, שעה 21:21
בתשובה לגיא ברוך
''בוגרת מתמטית'' (?), אבל לשמחתי יש לאיגן הרבה מה להציע גם לקוראים שאין להם תואר במתמטיקה. נקודת מבט מפתיעה על המציאות, למשל. וסיפור טוב. ושאלות פילוסופיות.

נכון שאם אין ידע בסיסי במתמטיקה ובפיזיקה, ההסברים המדעיים של איגן ב''ההסגר'' (למשל) יישמעו כמו ג'יבריש מוחלט, ובעקבות זאת עלילת הספר לא תהיה ממש מובנת. מצד שני, חושבתני שמי שקורא איגן בשביל ספקולציות מתמטיות בלבד מפסיד הרבה.
   כתוב תגובה
אגן מעולה  (חדש)
gangrel יום שישי, 25/10/2002, שעה 0:48
בתשובה למישהי עם ניק מתחכם
לדעתי.
אני לא חושב את עצמי לחיית מד''ב,אבל קראתי את ההסגר ונהניתי מאד.העניין הוא שצריך,אכן,ידע מסויים בפיסיקה(לי אין ידע רציני בנושא,רק פיסות ששמעתי פה ושם) או לפחות ראש פתוח.בכל מקרה,זה בהחלט סופר שאתחיל לקרוא!
   כתוב תגובה
ניטפוק זעיר  (חדש)
אריאל יום שישי, 25/10/2002, שעה 1:19
''בלש פרטי אכול צער על מות אישתו...'' ???

ממש לא אכול צער. כזכור ה''מודים'' שלו טיפלו בעניין הצער.
   כתוב תגובה
ולמרות זאת הוא מדמיין אותה  (חדש)
רני יום שישי, 25/10/2002, שעה 6:32
בתשובה לאריאל
לאורך כמעט כל הספר, מה שבהחלט יכול ללמד על צער עז במיוחד שבא לידי ביטוי באופן קצת אחר. וכן, בהחלט אכול צער.
   כתוב תגובה
ולמרות זאת הוא מדמיין אותה  (חדש)
אריאל שבת, 26/10/2002, שעה 16:52
בתשובה לרני
היא לא היתה יציר דמיונו אלא תוכנה שהותקנה לפי בקשתו.

אישתו מתה כאשר הוא היה תחת השפעה של ''מוד'' ומתוך בחירה ופחד מהצער העז שישטוף אותו ברגע שיצא מהשפעתו של המוד הוא מחליט לא לצאת מהמוד ולהתקין על עצמו איזשהו מחסום שימנע ממנו להרגיש את זה.
כמו כן הוא גם התקין איזשהי הדמיה של אישתו.

זה בהחלט לא היה דמיון
   כתוב תגובה
נו??? וזה לא מעיד על איזשהו אפיק  (חדש)
רני שבת, 26/10/2002, שעה 18:26
בתשובה לאריאל
אחר לביטוי הצער?

הרי כל חייו של ניק השתנו בעקבות אותו מאורע, ולא היה דבר שלא היה נותן כדי להחזיר את אשתו ולהשיב את חייו למסלולם הקודם.

אני מודע לכך שניתן לקרוא זאת בכמה פרשנויות שונות, אבל שתיהן לגטימיות לחלוטין, ממש כשם שהמציאויות השונות המתוארות בספר מתקיימות זו לצד זו באופן לגטימי לחלוטין.
   כתוב תגובה
מסכים איתך בנוגע לביטוי אחר לצער  (חדש)
אריאל יום שני, 28/10/2002, שעה 14:40
בתשובה לרני
פשוט הרגשתי צורך להעיר על הביטוי הפשטני מדי מכדי לתאר את מצבו הרגשי של הבלש.

כמו שאמרתי ניטפוק קטן.
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.