על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

ביבר הנייר
סיפורים / קן ליו
28/06/14
תגובות: 8  
וויסקי בקנקן (חלק שלישי)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14
תגובות: 1  
וויסקי בקנקן (חלק שני)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14
תגובות: 0  
וויסקי בקנקן (חלק ראשון)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14
תגובות: 0  
הינדיק
סיפורים / הדס משגב
13/06/14
תגובות: 1  
שמים שבורים
סיפורים / יואב וקרן לנדסמן
13/06/14
תגובות: 1  
מתנת יום הולדת בחלקים
סיפורים / קרן לנדסמן
01/03/14
תגובות: 0  
דמשק
סיפורים / דריל גרגורי
31/08/13
תגובות: 8  
מיכאל
סיפורים / זיו קיטרו
03/05/13
תגובות: 0  
עד בלי ירח
סיפורים / נגה פרנקל
03/05/13
תגובות: 3  
הפוך, לקחת
סיפורים / רותם ברוכין
03/05/13
תגובות: 5  
הפוך, לקחת
סיפורים / רותם ברוכין
03/05/13
תגובות: 1  
יאגה
סיפורים / קרן לנדסמן
03/05/13
תגובות: 1  
היום הגרוע ביותר בשנה
סיפורים / קרן לנדסמן
15/02/13
תגובות: 8  
פיזור
סיפורים / חגי אברבוך
13/01/13
תגובות: 14  

הכפתור, ומה שאתה יודע
סיפורים / ו. גרגורי סטיוארט
יום ראשון, 01/12/2002, שעה 12:02

זוהי הפואמה וזה מה שאתם יודעים עליה:
1. שהיא פואמה.
2. או שלא.


פואמה זו פורסמה ב-Amazing Stories ב-‏1991, זכתה בפרס
הריזלינג ב-‏1992 והיתה בין המועמדים הסופיים לפרס הנבולה
באותה שנה.

עברית: האטי



הכפתור, ומה שאתה יודע

א. זה הכפתור וזה מה שאתה יודע לגביו:

1. שהוא כפתור – את זה אתה יודע.

2. שהוא הופיע לפניך פתאום.

3. שהכפתור מחובר ללוחית;
שהלוחית אינה מחוברת לדבר -
שהיא מרחפת.

4. שריחוף זה מתרחש כשתי רגליים או
חצי מטר אל מול פרצופך.

5. חכה – זה לא הכל.
הכפתור והלוחית אפורים,
אך אין זה אותו גוון של אפור.
אלה גוונים אפורים משונים, עמומים ועם זאת שקופים,
והם דוהים, מכהה לבהיר וחוזר חלילה.
תחילה הכפתור מתכהה, ואז
הלוחית מתכהה, ועל אף
ששינויי הצבע הדרגתיים ולא קבועים,
הכפתור והלוחית, משום מה, אף פעם לא
יהיו באותו גוון אפור בו-זמנית.

יתכן שיש לכך חשיבות.

אבל סביר להניח שלא.

6. מתחת ללוחית, ומרחף בדומה לה,
לאחר שהופיע גם הוא בפתאומיות,
צבוע באותם גוונים מוזרים,
ישנו שלט הנושא את המילים:
הכל או לא-כלום.

7. אה, כן, גליל - יש גליל
המרחף במאונך לצד
הכפתור והלוחית שלו,
ולצד השלט המרחף מתחת. הגליל הוא אפור בהיר
בקצהו התחתון וכהה יותר מעל;
במהלך השעה הקרובה תבחין כי הגוון הבהיר מתפשט - מחר
בשעה זו תבחין
שהגוון הבהיר מכסה 1/7
מאורכו הכולל של הגליל,
והדבר ילמד אותך משהו.
הוא אמור, בכל אופן.

8. והנה עוד משהו
בעל חשיבות – או אולי לא:
הכפתור הופיע לפניך
ברחוב הומה-אדם ואף על פי
שאינך לבד, נראה שאיש מלבדך,
לא הבחין בהופעתם הפתאומית
של לוחיות, כפתורים,
שלטים וגלילים נטולי קיבוע. או אולי
הם הבחינו בהם, אך הדבר לא נראה להם משונה -
אתה בוחר שלא לשאול
אף אחד אם הוא רואה את הדברים האלה,
למרות שהם אכן נראים לך משונים.

9. ועוד דבר – התצורה האפורה
נותרת מולך ללא תלות בכיוון אליו
אתה פונה. זה הופך את כל העניין לאישי, משום מה.
אתה לא הוגה בזה עכשיו, אבל
בעוד שעתיים זה יהפוך למטריד למדי.

10. דבר אחרון – הגליל מרחף לשמאלם של השלט והלוחית.

יתכן שיש לכך חשיבות.

אבל סביר להניח שלא.

ב. הנה חלק ממה שאתה לא יודע ושיכול לעזור:

1. מקבץ דומה הופיע
לפני 26 פרטים נוספים.
אף זוג פרטים,
אינו חי באותו עולם,
ומובן שאף זוג עולמות,
אינו נמצא באותה גלקסיה.

2. שים לב לשימוש במילה 'דומה' בסעיף ב.1 שלמעלה - בחלק מהמקרים,
מה שהופיע אכן היה,
כפתור, בעוד
שבמקרים אחרים,
זה היה מפסק היסט
או מתג נדנדה
או לחצן מגע.
בשני מקרים זה הופיע כמשהו שאני לא מסוגל לתאר.
אני מאמין שהתפקוד שלהם זהה,
למרות שאני לא יכול להתחייב על כך.
כך זה נראה, בכל אופן.

3. על אף מגוון השפות ודרכי הייצוג,
המסר זהה: הכל או לא-כלום.

לפעמים הרעיון מובע באמצעות מילה בודדת.
לפעמים הוא אינו כתוב במובן שאתה מייחס למושג הכתיבה.
יחד עם זאת הוא מועבר או נרשם
כמסר קולי, טלפתי או טֶלֶמִִישושי.
אבל תמיד – הכל או לא-כלום.

4. אף אחד מבין ה-‏27 אינו מנהיג מסוג כלשהו.

5. אף אחד מכם אינו מדען או איש דת.

6. כולכם חסרי ייחוד וכולכם איבדתם לאחרונה את המשרה שלכם (צירוף מקרים?).

7. אלה הגזעים של שאר החבורה:

תחילה, אלו שאתה עשוי להבין.
א. לטאי.
ב. לוויתנאי.
ג. כלבאי, שלמרבה הצער דומה מדי לצ'יוואווה
מכדי להיות אורח רצוי במלון פאר.
ד. עטלף. ורוד. והוא שוחה.
ה. מכרסם. דמוי אוגר –
בני מינו עלולים לאכול צאצא סורר
רק כדי ללמד לקח
את הצאצאים הנותרים.
ו. רכיכה (תמנונאי).
ז. למור.
ח. פיל.
ט. לוויתנאי – קטן יותר, דומה
לחד-שן, אבל החט
מתעקל בכיוון ההפוך.
י. עכבישי.
יא. עכבישי.
יב. עכבישאי (הערה: יש הרבה יותר מדי עכבישים ביקום.
אני אומר זאת ללא כל שמץ של דעה קדומה).
יג. דאפי דאק (לעולם לא היית חושד, נכון?).

הבאים בתור שונים במידה רבה יותר מהמבנה הביולוגי שלך.
יד. פרח חוטמית תבוני שהפחד הגדול ביותר שלו
הוא האבקה מוקדמת על-ידי דבורה פראית.
טו. דבורה פראית.
טז. חשמלית ששמה אכן תשוקה.
יז. מאנטיקור.
יח. ישות קיבוצית, שהפרטים המרכיבים אותה
דומים באורח חשוד לעכבישים (אנחה).
יט. גישה שלילית המחפשת מקום לנחות בו – אבל יתכן שזה מוכר לך יותר מכפי שאני משער.
כ. רימת כוכבים.
כב. סלט טונה.
כג. רובו-דרואיד, המתוכנת למכור ביטוח חיים.

עם האחרונים לא יהיה לך כל מכנה משותף:
כד. גוש סיליקון בעל שאיפות קריירה.
כה. סלע, מזדקן.
כו. מאגר של פסולת תעשייתית שהאריכה חיים יותר מיוצריה.
כז. משהו אחר.

8. כל אחד מהגלילים מכוון לשעון המקומי במקום/במרחב/במישור בו הוא התגשם. עם זאת, הם כולם מתואמים כך שברגע שאחד מהם יהפוך אפור אחיד, כל ה-‏27 יהפכו לאפור אחיד.

9. ...דבר העלול לרמוז כי הזמן הולך ואוזל.

10. הדבר האחרון שאותו אתה לא יודע, הוא מה לעשות.

ג. נראה שאתה אמור לקבל החלטה:
1. ללחוץ על הכפתור.
2. או לא. ללחוץ. על הכפתור.

ד. אתה מחליט שכדאי להרהר בכל הפרטים הידועים לך. ובצדק.
אלה הדברים עליהם אתה חושב:

1. הכל או לא-כלום. האם הכוונה היא ללא-כלום אם תלחץ על הכפתור או לא-כלום אם לא תלחץ עליו?

2. האם פירושו של לא-כלום הוא שכלום לא יקרה – לא משנה מה תעשה – או שהיקום, כפי שהוא מוכר לך, יפסיק להתקיים? או משהו בין לבין? או... (אולי תניח לזה? התשובה נמצאת שם איפהשהו)

3. הכל מעלה שאלות דומות.
אבל אתה די בטוח שאתה מבין את או.

4. האם כל זה באמת קורה? ואם כן, האם יש לזה בכלל משמעות?
משמעות כלשהי, שלא לדבר על הצדקה לפאראנויה הקוסמית שאתה מתחיל לפתח?

5. אה, כן. למה אתה, בהנחה שאתה שפוי?

6. וגם אם מניחים אחרת (ומצד שני) למה לא?

7. ורגע – מי לעזאזל אחראי לכל זה? והאם הם בטוחים שהם מתכוונים אליך? (והאם לא חזרת בעצם ל-''למה אתה''?)

8. טוב, אולי אתה לא חייב לקבל את ההחלטה הזו -
אולי אתה יכול פשוט להתעלם מכל העניין.
(אל תבנה על זה, מותק)

9. מה הטעם?

10. מה יש לאכול?

ה. לאחר שעובר כמעט שבוע שכזה אתה מחליט לבסוף ללחוץ על הכפתור. אתה מניח שעליך ללחוץ על הכפתור בסוף השבוע, בדיוק ברגע שבו הגליל הופך אפור אחיד (כן, אתה צודק! החלטה נבונה מאד מצדך, אגב).

הנימוק לבחירה הוא שאם אתה באמת מטורלל, ממילא לא תהיה לכך שום השפעה
על גורל היקום ואם אתה שפוי לחלוטין, זה דווקא עשוי להשפיע.

בנוסף לכך, הגעת למסקנה שרק ישות רחומה היתה מכתיבה את כללי המשחק באופן הזה. הרוע, עד כמה שידוע לך, היה מאלץ אותך לבחור באופן מידי, ולא נותן לך שבוע שלם כדי להחליט.

אם כך, מדובר בישות רחומה או בישות אדישה במידה שלא תאומן. וזה כמעט אותו דבר.

צדקת בעניין הישות הרחומה (אבל טעית בכך שעשית הכללות שכאלה לגבי טיבו של הרוע, בהתחשב בניסיון המועט שלך. בכל מקרה, הניחוש שלך היה נכון).

אבל אל תחשוב שאתה יכול לנוח על זרי הדפנה. ממש לא, כי יש דבר נוסף שאתה לא יודע:

כל ה-‏27 צריכים ללחוץ על הכפתור שלהם בו-זמנית או שלא-כלום.
אתה מבין – הכל או לא-כלום (כן, אני מסכים שמקף אחרי הכל היה עשוי להועיל. מצד שני, לא אני המצאתי את הכללים, נכון?)

בסדר, בסדר – אני אספר לך מה המשמעות של לא-כלום.
זהו לא-כלום במלוא מובן המילה. האַיִן הגדול. הסוף. תם. נשלם. נסגר. קאפוט. סוף פסוק. זמן, חלל, וכל מה שביניהם,
נגמר. שלום ולא להתראות.

בכל מקרה, טוב שבחרת כפי שבחרת.

(בשלב זה יתכן שאתה תוהה לגבי טיבו של הטוּב, בהתחשב במה שאמרתי לגבי הרוע.
הבה נדון בכך:
הטוּב, בהקשר הזה, מאפשר לך לבחור בין המשך קיומו של היקום ובין סופו.
אתה מבין, בנקודת זמן זו, מספר רב של יקומים חדשים ומבטיחים ויצירי-בריאה אפשריים מתגודדים ומפלסים את דרכם אל ראש התור. הם מהבהבים לרגע אל הקיום ונעלמים, מחכים למפץ הגדול הבא. אבל אף אחד לא יקבל הזדמנות, עד שזה, יהא אשר יהא, יסיים את ענייניו.
הבנת?
לא הבנת? טוב, כמובן שלא.
זה לא משנה בכל מקרה.)

ו. כל אחד ואחד מכם הגיע לאותה מסקנה
(מובן שאתה לא יודע על כך, מכיוון
שאתה לא מודע לקיומם של האחרים) -
כלומר, כל אחד מכם פרט
לאחד העכבישים הארורים (אתה רואה – אמרתי לך!),
שעדיין מתחבט לגבי כל העניין.

ז. ...בעוד הזמן הולך ואוזל.

ח. בסדר, בסדר, בסדר– כדי לקצר במעט את הסיפור האינסופי הזה,
העכביש, ממש בשניה האחרונה,
מחליט ללחוץ על לחצן המגע שלו (ובכך הוא מצטרף אל השאר.
למרות שהוא לא יודע את זה).
חלקיו המוכרים והבלתי-מוכרים של היקום בטוחים מכל רע.
לפחות כרגע.

ט. אבל אתה לא יודע על כך דבר.
לאחר שלחצת על הכפתור שלך, כל מה שאתה יודע הוא ששום דבר
לא השתנה על פני הכוכב שלך
או בחייך העלובים. אתה צודק (וזו בדיוק היתה המטרה).

אלה חלק מהדברים שלא קרו:
1. קריסה של כוכבי לכת אל תוך השמשות שלהם – בתדירות גבוהה מהרגיל.
2. זמן פלאנק.
3. הופעתו של חור שחור טראנסגלקטי המחפש מקום בילוי.
4. צניחה מיידית ברמת האנטרופיה של היקום.
5. או ההיפך.
6. מופעי אקורדיון של מוזיקת הגל-החדש.
7. או כל דבר אחר היוצא מגדר הרגיל עבור בריאה עצומה ובלתי נתפסת.

י. כפי שכבר ציינתי, אתה אינך יודע על כך דבר. לך הביתה.
לך לישון. הכפתור נעלם.
אולי תמצא עבודה מחר.

אולי לא.



הכפתור - המקור

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
חמוד ביותר  (חדש)
שלמקו יום ראשון, 01/12/2002, שעה 13:14
אבל לא פואמה. אין חרוזים.
   כתוב תגובה
פואמה  (חדש)
אסף ברטוב יום ראשון, 01/12/2002, שעה 16:48
בתשובה לשלמקו
האם לדעתך ''גן העדן האבוד'' של ג'ון מילטון אינו פואמה משום שאינו חרוז?
   כתוב תגובה
לדעתי גן העדן האבוד של מילטון  (חדש)
שלמקו יום ראשון, 01/12/2002, שעה 16:58
בתשובה לאסף ברטוב
הוא יצירה ספרותית שאבד עליה הכלח המשמשת על ידי מלומדים בעיני עצמם על מנת לזהות את אלו שאינם כאלו.
   כתוב תגובה
אתה מתבדח, אני מקווה?  (חדש)
מישהי עם ניק מתחכם יום ראשון, 01/12/2002, שעה 18:23
בתשובה לשלמקו
כאילו, אוקיי, אתה לא מת על מילטון, הולך. אבל במה זה קשור במשהו להודעה הקודמת? זה שאתה לא אוהב את זה אומר שזו לא פואמה? ואני *באמת* מקווה שהתבדחת בקשר לחרוזים.
   כתוב תגובה
תמיד, ניקי, תמיד.  (חדש)
שלמקו יום ראשון, 01/12/2002, שעה 18:31
בתשובה למישהי עם ניק מתחכם
בקשר למילטון, זאת סתם נקודה שמעוררת מקרבי טרולים רבוצים.

ובקשר לחרוזים: לא, העובדה שהיצירה לא כתובה בחרוזים לא מונעת ממנה להיות פואמה (בוודאי ובוודאי בתרגום, בו לפעמים מאד קשה לשמור על חריזה). העובדה שאין כאן משקל שאפילו מנסה להיות אחיד, ושמבחינתי היה מדובר בסך הכל בסיפור שנתון בסעיפים ובשורות קצרות, זה מה שגורם לה לא להיות פואמה.
   כתוב תגובה
Pitty the Trolls  (חדש)
One Armed Bandit יום ראשון, 01/12/2002, שעה 18:49
בתשובה לשלמקו
For someone who outdates Milton so offhandedly, your views about what a poem is are a bit old fashion. Don't you think?

Coincidently, I agree with you that this was written as prose. Or not.
   כתוב תגובה
טרולים ושטחיות  (חדש)
אסף ברטוב יום שלישי, 15/04/2003, שעה 19:04
בתשובה לשלמקו
תגובתך השטחית בענין החרוזים הזמינה מענה שיבהיר את אי-נחיצות החרוז לרוב הגדרות השירה. לא טענתי ואיני סבור שהסיפור הוא שיר.
   כתוב תגובה
חביב מאוד עד טוב. עוד לא החלטתי.  (חדש)
מישהי עם ניק מתחכם יום ראשון, 01/12/2002, שעה 16:02
קשה לי עם ההומור האדאמסי הזה מבחינה מסוימת, כי הוא כבר כל כך נדוש. את המבנה, בכל אופן, אהבתי מאוד.
   כתוב תגובה
לגבי סעיף ב-‏7 ...  (חדש)
טל כהן יום ראשון, 01/12/2002, שעה 20:09
... מה קרה ל'כ''א'?
   כתוב תגובה
לגבי סעיף ב-‏7 ...  (חדש)
האטי יום ראשון, 01/12/2002, שעה 21:48
בתשובה לטל כהן
ייתכן שתעלומת העלמותו של הסעיף מהווה עוד פריט ברשימת הדברים שאותם אתה לא יודע.

אבל סביר להניח שלא.

כמו כן, ייתכן שהאטי יודעת לספור.

אבל סביר להניח שלא.
   כתוב תגובה
ניטפוק:  (חדש)
Afalknon יום ראשון, 01/12/2002, שעה 22:06
באופן מתמטי, אם גם הלוח וגם הכפתור משנים את צבעיהם לאותם צבעים (מאפור בהיר לכהה) וחולפים על פני כל הצבעים בתווך, חייב להיות רגע בו לשניהם יהיה אותו הצבע.

הקטע? חביב... כן.
   כתוב תגובה
ניטפוק:  (חדש)
טל כהן יום ראשון, 01/12/2002, שעה 22:16
בתשובה לAfalknon
אתה מניח רציפות. אם למשל נמספר את צבעי האפור בסקלה של 1 עד 1000, ניתן לטעון שהכפתור נע על-פני כל הערכים הזוגיים, והלוח על-פני כל הערכים האי-זוגיים.
   כתוב תגובה
הממ.. אל תיתפוס אותי בלנגוויסטיקה  (חדש)
Afalknon יום ראשון, 01/12/2002, שעה 22:52
בתשובה לטל כהן
אבל תיאור השינוי בתור ''הדרגתי'' לא אמור לרמוז שהוא אכן שינוי רציף?
   כתוב תגובה
הי, כמו ''הסיפור שאינו נגמר'', רק להפך.  (חדש)
Kipod יום שני, 02/12/2002, שעה 10:40
חביב עד מאוד ומשעשע, אבל כתיבה בגוף שני מעצבנת אותי. לא, -אני- לא חושב ככה. למה מי אתה שתגיד לי איך לחשוב?
   כתוב תגובה
משעשע ומקסים ביותר. :-)  (חדש)
Boojie יום שלישי, 03/12/2002, שעה 21:28
   כתוב תגובה
הידיעה נותנת את הערך.  (חדש)
יותם הכטלינגר יום חמישי, 12/12/2002, שעה 1:08
הקטע הגאוני בכל הסיפור הזה הוא הרעיון שלו. רק הידיעה מקנה למעשה את הערך שלו. יכול להיות שהצלת את העולם, אבל אין לזה שום ערך אם אתה לא יודע את זה. החיים שלך ימשיכו כרגיל, בטח אתה תחזור לחשוב על הכפתור הארור כל יום. הוא יתקע לך בראש בלי שתוכל לספר לאף אחד כי יחשבו שאתה משוגע ויאשפזו אותך, ואין לך שום מושג ארור מה זה היה, אבל אפילו לא תרגיש טוב מזה שהצלת את היקום.
המעשים שלך לא שווים כלום, אם אתה לא יודע מה הם אומרים, או למה אתה עושה אותם.
עכשיו זו שאלה שאני חושב עליה כרגע. האם הסיבה עוזרת להקנות למעשה ערך. ברור שהידיעה שלך על מה שעשית מקנה לו את הערך, זה מה שהסיפר אומר, אבל האם העובדה שאתה יודע את הסיבה מחזקת את הידיעה שלך?
אפשר להגיד שלא. זה לא ממש משנה למה הצלתי לזקנה את החיים כשהמשאית עמדה לדרוס אותה, עדיין הצלתי לזקנה את החיים ואני מרגיש טוב עם זה.
אבל לדעתי זה כן משנה. העובדה שהצלתי לזקנה הזו את החיים היא כי אני רוצה שאחרים לא יפגעו. לא הזקנה ולא הנהג. אני רוצה לעזור לאחרים. הידיעה הזו על הסיבה שלי, מקנה ערך גדול יותר לידיעה שהצלתי לה את החיים כי זה עוזר לי להבין עד כמה הצלחתי להגשים את עצמי.

כלומר, הידיעה שעשית משהו מקנה את הערך. הסיבה מחזקת את תחושת ההגשמה.

לא רגע, ידיעת הסיבה היא בעצם הידיעה שמקנה לי את הערך. בלי שאני אדע את הסיבה אני בעצם אמשיך לעשות דברים ולא אדע למה אני עושה אותם, בדיוק כמו שהבחור לחץ על הכפתור ולא ידע למה הוא עשה את זה.

אני חושב. הלכתי לאיבוד. אני צריך עוד לחשוב על הנושא ומה שכתוב פה זה רק מה שחשבתי עליו מיד ובקושי הספקתי לנסח את זה כמו שצריך. בנתיים, מה אתם אומרים?

יותם.
   כתוב תגובה
תחשוב עוד כמה מטרים קדימה  (חדש)
מישהי עם ניק מתחכם יום שישי, 13/12/2002, שעה 18:40
בתשובה ליותם הכטלינגר
ותגיע לרלטיביזם מוסרי ורלטיביזם בכלל ומשם תגיע היישר למסקנה ששום דבר לא משנה באופן כללי. וזה בדרך כלל השלב שבו אני שוקלת להתאבד, אבל מחליטה במקום זאת להזמין פיצה.
   כתוב תגובה
תחשבי עוד כמה סנטימטרים קדימה  (חדש)
mio שבת, 14/12/2002, שעה 23:57
בתשובה למישהי עם ניק מתחכם
ותראי שאם שום דבר לא משנה באופן כללי אז הכל בעצם משנה באופן פרטי. כלומר: לכל דבר יש בדיוק את המשמעות שאת נותנת לו. ואז מה שנשאר זה לשבת ולחשוב למה את רוצה לתת משמעות (פיצה למשל) וזה כבר קצת אופטימי. (אני חושב)
   כתוב תגובה
בעונה 2 של אנג'ל בפרק חביב בשם  (חדש)
נועה יום שני, 16/12/2002, שעה 20:46
בתשובה לmio
''הארה'' (?) ( אפיפוני), מגיע אנג'ל למסקנה ש
IF NOTHING WE DO METTERS, THAN ALL THAT METTERS IS WHAT WE DO.

או משהו בסגנון, סתם, זה הזכיר לי.
   כתוב תגובה
אם אתה לא אומר שום דבר חכם  (חדש)
שלמקו יום שלישי, 17/12/2002, שעה 9:42
בתשובה לנועה
אז לא חכם שתאמר משהו.
   כתוב תגובה
זה אירוני לאללה כשזה בא ממך.  (חדש)
מישהי עם ניק מתחכם יום שלישי, 17/12/2002, שעה 23:51
בתשובה לשלמקו
   כתוב תגובה
למדתי מהטובות ביותר... :)  (חדש)
שלמקו יום רביעי, 18/12/2002, שעה 12:53
בתשובה למישהי עם ניק מתחכם
   כתוב תגובה
הסיבה  (חדש)
Mr. Anderson יום חמישי, 24/07/2003, שעה 12:58
בתשובה ליותם הכטלינגר
בקשר לשאלה שחשבת אליה לפני חצי שנה
אני חושב שאתה בוחר להציל את הזקנה אתה בגלל מה שאתה חושב על עצמך, בגלל שאתה מגדיר את עצמך כאדם רחום, אדם שעוזר לאנשים ואינך רוצה שהם יפגעו לכן אתה בוחר לעזור לה, וזה כל העניין של הגשמה עצמית, לעשות את מה שאתה חושב לנכון ולא מה שהחברה מכתיבה לך בקשר למושגים של טוב ורע, וזו היא כל הסיבה לעשיית הדברים, לדעתי בכל אופן
   כתוב תגובה
אני הייתי לוחץ מייד  (חדש)
Shabby יום חמישי, 09/01/2003, שעה 0:38
כי למי יש כח להסתובב עם לוח אפור מול הפרצוף לשבוע שלם?

חוצמזה אני לא יודע לדחות סיפוקים.

או שלא.

מה שיבוא קודם.
   כתוב תגובה
אני הייתי לוחץ מייד - או שלא..  (חדש)
מגור יום רביעי, 28/04/2004, שעה 5:19
בתשובה לShabby
מאד ייתכן שאני גם הייתי לוחץ מייד, כנראה יותר בגלל הסקרנות (שהרגה את החתול?) אבל באותה מידה אולי לא הייתי לוחץ כלל, אם למשל הייתי נרדם מהלחץ של ''מה לעשות'' בדיוק ברגע השיוויון באפורים בסוף השבוע, או מהפחד של האסוציאציה בין לחיצה על כפתורים כסופים ונשק יום הדין ...
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.