על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2  
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4  
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2  
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4  
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12  
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11  
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4  
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11  
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1  
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0  
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5  
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3  
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4  
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8  
חיפה, חיפה – עיר עם עתיד
מאמרים / אהוד מימון
18/04/10
תגובות: 0  

הפסיכוהיסטוריה המטורפת של העולם
מאמרים / גל חיימוביץ'
יום רביעי, 20/12/2000, שעה 11:58

האם פסיכוהיסטוריה אסימובית ניתנת ליישום, או שמא היא תישאר בגדר מדע בדיוני?


בתחילת שנות הארבעים כתב סופר מד''ב יהודי-אמריקאי צעיר בשם איזק אסימוב מספר סיפורים קצרים אשר אוגדו מאוחר יותר לסדרת ספרים המכונה סדרת המוסד. הסדרה שבתה את לב הקוראים (וממשיכה בכך גם היום) עד כדי כך שבשנת 1966 היא זכתה בפרס ההוגו לסדרה הטובה ביותר של כל הזמנים - היא נחשבת היום לקלאסיקה במד''ב. שנים לאחר כתיבת הסיפורים המקוריים, המשיך אסימוב את הסדרה ואיחד אותה עם סדרות הרובוטים והאימפריה שלו.
סדרת המוסד מתרחשת כעשרים-אלף שנים בעתיד (שנת 12,096 לאימפריה הגלקטית ליתר דיוק). מתמטיקאי בשם הארי סלדון מפתח מדע בשם פסיכוהיסטוריה, בעזרתו הוא חוזה שהאימפריה הגלקטית נמצאת על סף התמוטטות שלאחריה יבואו שלושים-אלף שנים של ברבריות עד לעלייתה של האימפריה השניה. באמצעות הפסיכוהיסטוריה מפתח סלדון תוכנית שמטרתה לקצר את הזמן עד לעליית האימפריה השנייה לאלף שנים בלבד. לצורך כך הוא מקים שני מוסדות ''בקצוות הרחוקים של הגלקסיה'' אשר יהוו מוקדים להקמתה של האימפריה החדשה. סלדון מתכנן אותם תוך ידיעה כי במהלך אלף השנים הללו יהיו משברים סוציולוגיים-פוליטיים, כאשר פתרון כל משבר יהווה קפיצה קדימה עד להקמתה של האימפריה השניה.


מהו מדע הפסיכוהיסטוריה?

לפי האנציקלופדיה גלקטיקה, פסיכוהיסטוריה היא ''אותו ענף במתמטיקה העוסק בתגובות הכוללות, של קבוצת בני אדם גדולה, לגירוי מסוים תחת תנאים מסוימים''. כלומר הפסיכוהיסטוריה אמורה לנבא תהליכים סוציולוגיים-היסטוריים.
הארי סלדון השתמש בתיאוריה הקינטית של הגזים כמודל לפיתוח הפסיכוהיסטוריה. עקב כך הפסיכוהיסטוריה היא מדע סטטיסטי ביסודו.
הפסיכוהיסטוריה מבוססת על מספר אקסיומות:
1. האוכלוסייה המדוברת אינה מודעת לקיומה של הפסיכוהיסטוריה (או יותר נכון לחיזויים של הפסיכוהיסטוריה)
2. מסגרת הזמן המדוברת היא לפחות שלושה דורות.
3. ככל שהאוכלוסייה גדולה יותר כך הדיוק בחיזוי יהיה רב יותר. כדי שהחיזוי הפסיכוהיסטורי יהיה מהימן יש צורך באוכלוסייה של עשרות מיליארדי בני אדם לפחות.
4. בני אדם הם הגזע האנושי היחיד ביקום.
הנחות נוספות הן שתגובותיהם של בני האדם לגירויים ישארו קבועות ושלא יהיה שינוי בסיסי של תרבות האנושית.

האם באמת ניתן לפתח חוקים מתמטיים שיחזו את ההיסטוריה האנושית?

ישנם כאלו שמנסים:
סימון אלאין הוא מתמטיקאי צרפתי אשר, בצעירותו, הוקסם מהאפשרות של פסיכוהיסטוריה עד כדי כך שהוא מנסה לפתח תיאוריה משלו. אלאין הולך בעקבות (לפני?) סלדון ומבסס גם הוא את הפסיכוהיסטוריה על התיאוריה הקינטית של הגזים.
כל אטום או מולקולה בגז מתנהגת באופן אקראי אך ניתן לפתח חוקים מתמטיים אשר יחזו את התנהגות אוכלוסית המולקולות כולן. אך מה משמש ''אטום'' עבור הפסיכוהיסטוריה (אשר אלאין קורא לה גם תרמודינמיקה חברתית)?
אלאין משתמש במושג מתורת המשחקים בשם Senaire. המשמעות, בגדול, היא שקיימת רק תבנית אחת המסוגלת לתאר אדם מסויים (או קבוצה מסויימת) במצב מסויים. כמו כן, הצופה (Observer) מסוגל לתאר את עצמו בתוך המערכת אותה הוא מתאר. לא אכנס כאן למתמטיקה - המעוניינים יכולים לעקוב אחר המודל אותו פיתח, כולל דוגמאות, באתר הבית שלו.

אך האם פסיכוהיסטוריה צריכה, או יכולה, להיות בעלת אופי סטטיסטי?
בעיתון ''אפליקציות בינה מלאכותית'' פורסם מאמר המשווה בין הגישה האסימובית-סטטיסטית לגישתו של העתידן אלווין טופלר, הטוען כי האנושות אינה קבוצה אחת גדולה (כגון גז) אלא אוסף גדול מאד של קבוצות קטנות ושל יחידים, ועל כן גישה המבוססת על סטטיסטיקה אינה מתאימה. טופלר מעדיף לנתח את המצב האקונומי-חברתי-אקולוגי וכך להסיק מסקנות לגבי העתיד.
גם בסדרת המוסד התברר כי האופי הסטטיסטי של הפסיכוהיסטוריה היה בעוכריה. זה התבטא בעלייתו של ''הפרד'' – אדם בעל יכולת לשלוט ולעצב את רגשותיהם של בני אדם. הופעתו של הפרד הייתה בעלת סבירות נמוכה ולכן תכניתו של סלדון לא יכלה לחזות אותה. הפרד הצליח לכבוש את המוסד ובכך גרם לסטייה חדה מתוכנית סלדון, אשר תוקנה מאוחר יותר בידי אנשי המוסד האחר, גאיה ודאניל.

מהי כמות הנתונים שתספיק לנו לבצע ניתוח פסיכוהיסטורי מהימן?

רוברט היינליין בספרו ''עריצה היא הלבנה'' (הוצאת עם עובד 1980) ניתח בצורה מעולה את השאלה ואף נותן לנו פתרון בדמות בינה מלאכותית (גם המאמר באפליקציות ב''מ מדבר בזכות האפשרויות הגלומות בבינה מלאכותית לעריכת תחזיות).
הסיפור, למי שלא מכיר, הוא על המרד של לונה סיטי בכדור הארץ. כאשר שלושת הגיבורים מנסים לתכנן את המהפכה, פרופ' שואל את מנואל ''אתה באמת מתכוון לכך שהמכונה הזו (מייק, המחשב המרכזי של לונה סיטי) יכולה לחזות את תוצאותיה של מהפכה?(...) - אם יוזן בכל הנתונים (...) זו הנקודה שלי, מנואל. איני מטיל ספק בכך שהמכונה הזאת יכולה לפתור בעיות שאינני מסוגל לתפשן. אבל בעיה בהיקף כזה? יהיה עליה לדעת את כל ההיסטוריה של המין האנושי, את כל פרטי הפרטים של המצב החברתי, הפוליטי והכלכלי על טרה כיום, ואותם פרטים על לונה; צריך להיות לה ידע רחב בפסיכולוגיה על כל שלוחותיה, ידע רחב אף יותר של טכנולוגיה וכל אפשרויותיה, כלי נשק, תקשורת, אסטרטגיה וטקטיקה, טכניקות תעמולה...''. על כך מנואל עונה לו ''האם זה הכל?'' (עמ' 87-8).
בינה מלאכותית יכולה לקרוא כמות אדירה של חומר ולשמור אותה בזכרון המושלם שלה ולהשוות את כל הנתונים במהירות אדירה – ''תוך דקות – תושווה כל עובדה לעומת המידע המאוחסן אצלו, כל אי התאמה תצויין, ערכי הסתברות יוצמדו לכל אי ודאות. פרופ', מייק קורא כל מילה בכל עיתון המגיע מטרה, קורא את כל הפרסומים הטכניים, קורא ספרות בדיונית – יודע שהיא בדיונית – מפני שאין מספיק חומר להעסיקו כל הזמן...'' (עמ' 88).
בספר, מייק נותן תחזית שאם לא יוטל אמברגו על טרה יהיו מהומות מזון תוך 7 שנים. תחזית אחרת, אשר לוקחת בחשבון את האפשרות של המרת חומר מבוקרת – כל איזוטופ יוכל להפוך לכל איזוטופ אחר, נתנה תחזית של 7000 מיליארד שנים לפני שימוצה אחוז אחד מלונה. כשמייק נדרש לחשב מתי תהיה המרת חומר מבוקרת הוא עונה ''(המרת חומר מבוקרת) מחייבת פריצת דרך תיאורטית. אין שום דרך, בהתבסס על המידע שלי, לחזות מתי יופיע גאון'' (עמ' 92-93) .

מכאן אנו למדים שני דברים – יתכן כי בינה מלאכותית תוכל לתת תחזיות, בהנחה שתהיה לה גישה ונפח זכרון לכמות כל הידע האנושי (אולי בינה מלאכותית מבוססת רשת, כמתואר במאמרו של אהרון האופטמן), אך גם בינה מלאכותית כזו תוכל לחזות רק על סמך ידע קיים. היא לא תוכל לחזות פריצות דרך תיאורטיות (אבל כן תוכל לתת תחזיות מה יקרה אם תהיה פריצה כנ''ל) וגם לא את הופעתם של אנשים כדוגמת הפרד.
הארי סלדון אגב, לא השתמש בבינה מלאכותית לצורך ביצוע התחזיות שלו אלא בצבא של כ-‏100 אלף מדענים ומומחים אשר עבדו במשך שנים רבות. במקרה זה נראה שאסימוב המעיט בכמות הידע האנושי, בייחוד כזה שהצטבר במשך למעלה מעשרים אלף שנות היסטוריה. ספק רב אם צבא של מאה אלף איש יוכל לנתח את המתרחש על כדור הארץ עצמו, ודאי שלא גלקסיה של 25 מיליון כוכבי לכת מיושבים.

אבל גם אם נוכל לנתח את כל הידע האנושי הקיים, האם נוכל לחזות מה תהינה ההשלכות של כל פיתוח טכנולוגי על ההיסטוריה של העתיד?

ג'פרי לנדיס מדגיש את הנקודה במאמר קצר ומרתק אשר פורסם במגזין המד''ב של אסימוב. במאמרו הוא מתאר כיצד המצאת גלגל הטוויה הביאה, בהשתלשלות עניינים יוצאת מן הכלל, לדמוקרטיה המערבית, לקונדומים ול''סקוטי'' - המהנדס הראשי על סיפונה של ה''יו. אס. אס. אנטרפרייז''. אם לצטט את מסקנתו הסופית - ''אם זה היה מד''ב, אני לא בטוח שהייתי מאמין בזה''.

האם פסיכוהיסטוריונים יוכלו לחשוב על כל ההמצאות האפשריות וההשלכות הסוציו-אקונומיות שלהן?

מלבד הנסיון לפתח פסיכוהיסטוריה מתמטית, או כל שיטה מדעית אחרת לחיזוי העתיד, קיים כבר שנים רבות ענף מחקר אשר נקרא גם הוא פסיכוהיסטוריה. השם פסיכוהיסטוריה אינו בא מספריו של אסימוב אלא מאופי המחקר - שימוש בשיטות של פסיכואנליזה על מנת להבין את הבסיס לשינויים חברתיים ופוליטיים בעבר ובהווה.
המכון לפסיכוהיסטוריה מוציא לאור כבר כמעט שלושים שנה עיתון בשם ''Journal of Psychohistory'' ובו מאמרים בנושא (כגון ''התוצאות הפוליטיות של התעללות בילדים''). למעוניינים - הספריה המרכזית של אוניברסיטת ת''א מנוייה על עיתון זה ואחרים בנושא.
תחום מחקר זה בוודאי יתרום רבות לפיתוח של פסיכוהיסטוריה אסימובית.

מה מדע הפסיכוהיסטוריה יכול לתת לנו? - חיזוי ועיצוב העתיד!
האם אנו רוצים לדעת מה צופן העתיד? בוודאי! הרי חיזוי העתיד זה תחום שאנו, חובבי המד''ב, מתעסקים בו כבר שנים. ולעיתים, כמו במקרה דנן, זוהי תחזית המגשימה את עצמה.

אך הפסיכוהיסטוריה אינה נוגעת רק לתחזית, אלא גם באפשרות לעצב את העתיד, בדיוק רב. הארי סלדון, הפילנתרופ, השתמש בפסיכוהיסטוריה על מנת למנוע עידן של ברבריות. אך מה אם הארי סלדון היה מבקש למנוע את תקומתה של אימפריה חדשה, סתם בגלל שנאת אדם? כבכל מדע, בפסיכוהיסטוריה גלום, בנוסף לטוב, גם כוח הרסני. הפסיכוהיסטוריה יכולה לעזור ביצירתו של עולם טוב יותר. השאלה היא, כמובן, טוב יותר למי? לאנושות? או אולי להיטלר II?
וכמו בכל תחום מדעי, גם לפסיכוהיסטוריה יש מגבלות. לא ניתן לחזות מתי, אם בכלל, יהיה לנו מנוע מגמ''א או התנגשות אסטרואיד בכדור הארץ, או התפרצות מגיפה שתחסל את כל הכבשים. והחשוב מכל - האם אנו לבד ביקום וכיצד ישפיע עלינו מגע ראשון?

אנשים רבים מנסים לפתח פסיכוהיסטוריה. האם זה שווה את המאמץ?



איזק אסימוב
אנציקלופדיה גלאקטיקה
סימון אלאין
אפליקציות בינה מלאכותית
רוברט היינליין
מאמרו של אהרון האופטמן
מאמר קצר ומרתק מאת ג'פרי לנדיס
המכון לפסיכוהיסטוריה

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
  (חדש)
אורן ברקאי יום רביעי, 20/12/2000, שעה 22:10
כמה תיקונים :
גאיה הייתה ישות שלישית ל2 המוסדות בעלת מטרה משלה.
המדענים בפרוייקט הפסחכוהיסטוריה עבדו על ההיסטוריה של טראנטור ולא של כל הגלקסיה.
לדעתי פסיכוהיסטוריה היא עניין של אמונה.
זאת אומרת שאין היום שום תיאוריה (כזו שניתן לאמתה או להפריכה) המסוגלת לנבא איך יראה מדע שכזה.
יש לזכור שספרות מד''ב אפשר לקרוא גם כביקורת חברתית או אחרת, על אף המעוף שבה.
לגבי בינה מלאכותית - הרשה לי להיות ספקן בקשר למה היא כן או לא תוכל לעשות.
ולשאלתך האם זה שווה את המאמץ - אני רוצה לראות מישהו או מישהי שסבורים שזה לא שווה את המאמץ!
   כתוב תגובה
תשובות  (חדש)
גל יום רביעי, 20/12/2000, שעה 23:14
בתשובה לאורן ברקאי
לגבי גאיה ­ למרות היותה ישות אחרת מהמוסדות
היא עדיין עד כמה שזכור לי  הייתה חלק מהחזרה של תוכנית
סלדון לאחר הפרד

בעניין האם פס''ה היא עניין של אמונה ­
אני לא אכנס כאן לדיון מה זה אמונה ­ את זה ניתן למצוא
באייל הקורא.
זה ברור לי שאין ביסוס מתמטי או אמפירי לתיאוריה של הפס''ה
כיום, אבל התיאוריה עצמה עדיין קיימת ­  
כלומר  שישנם חוקים מתמטיים (או אחרים) באמצעותם
ניתן לחזות את התנהגות אוכלוסית בני האדם בעתיד
הניסיון לפתח פס''ה ע''י סימון ואחרים הוא בעצם
דרך לנסות להוכיח או להפריך את קיומם של חוקים כנ''ל
והאם ניתן ליישמם בפועל

ובעניין  בינה מלאכותית ­ 
אינני טוען שישות ב''מ תוכל לחזות בדיוק רב את עתיד
האנושות, למרות שעכשיו שאני חושב על זה זה אכן נראה 
כך מהמובאות שהבאתי במאמר
אבל ­ ישות ב''מ לדעתי כן תהיה לעזר רב
מאותן הסיבות שהיינליין העלה ­ 
נפח זיכרון גדול למדי, זיכרון אבסולוטי עם יכולת
אחזור יותר טובה משל המוח האנושי (לפחות שלי:-)
מהירות של השוואת נתונים ועריכת חישובים שונים

כל זה אני בטוח שיהיה לעזר רב ( בהנחה שהב''מ לא תחליט
לחסל את המין האנושי כמו בשליחות קטלנית)

לגבי המשפט האחרון במאמר ­ 
לאחר שסיימתי לכתוב את המאמר נהייתי מאוד מורבידי לאור 
האפשרויות הרעות הגלומות בפס''ה ובכלל החסרונות שלה

אני רוצה לעשות אנלוגיה  ואני מקווה שלא יקחו את זה
יותר מדי קשה:
פיתוח של כורים גרעיניים ובכלל כל מחקר האנרגיה אטומית
הביא לנו דברים ממש יפים כמו כורים שמפיקים חשמל.
חומרים רדיואקטיביים עם אפליקציות ברפואה ובמדע בכלל
אבל גם פצצות גרעין ופסולת רדיואקטיבית
האם זה היה שווה את זה?
אני חושב שכן, אבל יש כאלה שיגידו לא!

אבל לגבי פס''ה ­ אני חושב שאם יפתחו פס''ה
שניתנת ליישום¬ אני בספק אם א) זה יישמר בסוד ע''י
קבוצת מדענים אלטרואיסטים כדי שישפרו את העתיד
ב) כמו שאמרתי, שיפור העתיד זה עניין סובייקטיבי
ג) אני לא חושב שהמין האנושי בשל לדעת. לא כל שכן
לקבוע את עתידו
ד) כל עניין הפס''ה, בייחוד אם הוא נוגע לאוכלוסיה
היחסית קטנה של כד''א, ובעצם נוגע רק לכד''א נכון לעכשיו
יכול ליפול בגלל הר געש מתפרץ או וירוס חדש

אבל זה עדיין מאוד מלהיב
   כתוב תגובה
פסיכוהיסטוריה, חיזוי, ועוד  (חדש)
אהרון האופטמן יום חמישי, 21/12/2000, שעה 16:04
בתשובה לגל
ראשית, תודה על המאמר המעניין ומעורר המחשבות.
קראתי את סידרת ''המוסד'' לפני המון שנים, ולא זכרתי הרבה - חוץ מעצם רעיון הפסיכוהיסטוריה, כמובן. זו דוגמה קלאסית לספקולציה מדעית מעולה שעליה מבססים עלילה - כלומר המד''ב בהתגלמותו ומיטבו (בהתעלם לרגע מהאיכויות הספרותיות של הספר שבוודאי לא השביעו את רצונם של מבקרי הספרות).
וכמה הרהורים על פסיכוהיסטוריה וחיזוי העתיד:
האנלוגיה בין אטומי גז ואנשים יפה לצרכים של תרמודינמיקה סטטיסטית, אך לא משכנעת. לאנשים יש רצון חופשי - כך לפחות אנחנו נוטים להאמין - ולאטומים אין. ואת הרצון החופשי של הפרט (שיכול להשפיע משמעותית גם על הכלל) קשה להכניס למשוואות. כלומר לא הכל דטרמיניסטי, והעניין מתחיל להסתבך. תוסיפו לזה את תורת הכאוס ופיסיקת הקוואנטים ותקבלו כאב ראש רציני. אגב, פיסיקאים מודרניים מסוגו של פרופ' יקיר אהרונוב מנסים לשלב את בעיית הרצון החופשי יחד עם הפיסיקה - כלומר ליצור בעצם פיסיקה חדשה, מאוחדת (פסיכופיסיקה?!)
בקיצור, כנראה העתיד אינו ניתן לחיזוי-ואני אומר את זה חרף עיסוקי בחיזוי טכנולוגי (אילו היה ניתן לחיזוי אז הוא היה דטרמיניסטי ואז לא היה ניתן להשפיע עליו ולפיכך לא היה טעם לעסוק בחיזוי, לא כן?)
כלומר, החיזוי בעצם לא נועד כלל לחזות את העתיד, אלא להצביע על כיוונים אפשריים על מנת שניתן יהיה -במידה מסויימת - לעצב את העתיד לפי הרצוי לנו.
אגב, זה מזכיר לי בדיחה מפורסמת ששמעתי (נדמה לי שבהרצאה של יקיר אהרונוב):
נאשם ברצח מתגונן במשפט וטוען שמכיוון שכל תנועות האטומים הן דטרמיניסטיות וגופו עשוי מאטומים, לכן אסור להאשימו במעשה שאין לו עליו שליטה. אני מסכים, עונה השופט, גם גופי עשוי מאטומים שבפעולתם הקולקטיבית גוזרים עליך עונש מוות!
   כתוב תגובה
הערות  (חדש)
צחי יום ראשון, 24/12/2000, שעה 2:45
בתשובה לגל
א- כמובן שתודה רבה על המאמר המרתק, ועל הקישורים המרתקים לא פחות.

ב- אם בדיוקים עסקנו, הרי שגאיה היא לא חלק מהמוסד. בסוף הסדרה נעשית בחירה בגורל על פי גאיה, וכנגד המוסד השני.

ג- כל מי שיגיד שחקר הכח האטומי לא היה שווה את זה, הוא בטיבו אויב המדע. האחריות על המדע היא כמו על כל מוצר. על המדבקה כתוב: ''האחריות לא תקפה במקרה של שימוש שלא על פי ההוראות'' גם פסיכוהסטוריה יכולה להיות מנוצלת לרעה. גם הגלגל (המכונית העלתה מאוד את כמות החיסולים המאפיונריים. עובדה הסטורית)
   כתוב תגובה
הערות  (חדש)
גל יום ראשון, 24/12/2000, שעה 11:16
בתשובה לצחי
א ­ אין בעד מה

ב ­ אוף! אני יודע שגאיה היא לא שייכת למוסד אלא חלק
מתוכניתו של דאניל. אני לא טענתי שהיא חלק מהמוסד אלא
רק שהיה לה חלק בתיקון הנזק שנגרם ע''י הפרד

ג ­ אני בעד המחקר המדעי (אחרי הכל ­ אני רוצה לקדם
 את המחקר שלי) אני רק הצגתי את הצד של אנשים שכנראה
חושבים אחרת.
 אלו שרוצים לחזור ''לימים הטובים ההם''
   כתוב תגובה
הערה  (חדש)
רוים יום שלישי, 12/03/2002, שעה 14:56
בתשובה לאורן ברקאי
בשום ספר בסדרת המוסד לא מוזכר הכוכב גאיה (ארץ) משום שסדרת הספרים מנותקת לגמרי ממה שקורה שם(פה) וגאיה היתה רק דוגמא במאמר לחיזוי פסיכוהיסטורי.
   כתוב תגובה
א-הם...  (חדש)
שלמקו יום שלישי, 12/03/2002, שעה 15:12
בתשובה לרוים
כשאומרים ''גאיה'' בקשר לסדרת המוסד לא מתכוונים לארץ. גאיה של אסימוב הוא כוכב לכת קטן במגזר סיישל, פלנטה שייסד רץ דאניל כגיבוי לתוכנית המוסד, שתושביה מקיימים גרסא מסויימת של חוקי הרובוטיקה והם ''טלפתיים''. גאיה היא גם מקורו של הפרד. גאיה מוזכרת לראושנה ב''פאתי המוסד'' וכמו כן ב''המוסד והארץ''. תושבי גאיה מאופיינים בכל שככל שהם יותר חשובים יש להם שם עם יותר הברות, כגון סוראנובירמבלסטירן או אורנוביארלה או אנדומאנדיו... (ועוד 200 הברות אח''כ).
   כתוב תגובה
א-הם...  (חדש)
רוים שבת, 16/03/2002, שעה 19:11
בתשובה לשלמקו
אז זאת אומרת ש''ארץ'' בסדרת ''המוסד'' היא לו כוכב מיגורניו?
   כתוב תגובה
לא.  (חדש)
שלמקו שבת, 16/03/2002, שעה 19:27
בתשובה לרוים
כשאומרים ''ארץ'' (לפחות זאת שבמגזר סיריוס, אי שם ליד קומפורלון-עולמביילי), מתכוונים אכן לארצנו הקטנטונת שבסול. אבל גאיה במקרה הזה זו לא ארץ.
   כתוב תגובה
שאלה חשובה תענה מיד  (חדש)
רוים יום ראשון, 17/03/2002, שעה 21:12
בתשובה לשלמקו
תתן לי בבקשה מקור מידע בעברית שממנו אפשר להשיג הרבה חומר על סדרת המוסד(בבקשה).
   כתוב תגובה
אני.  (חדש)
שלמקו יום שני, 18/03/2002, שעה 13:27
בתשובה לרוים
לא, באמת. שאל כל מה שאתה רוצה לדעת, באימייל בפורומים או אפילו בכתבה זו (כל עוד זה און-טופיק), ואנסה לענות על כל שאלותיך. אם תשלח אימייל אולי תקבל אפילו מספר טלפון.
   כתוב תגובה
ראוי להזכיר, בהקשר זה,  (חדש)
Kipod יום שישי, 22/12/2000, שעה 21:03
ספר בשם ''טבח עמים - האם יש בו חוקיות?'' של סוציולוג ישראלי בשם ישראל רינג. הספר אכן מנסה לחזות באילו מקרים מצב עלול להסלים לטבח של עם אחד במישנהו.
קריאה מרתקת.
   כתוב תגובה
היסטוריונים כחזאי העתיד  (חדש)
אלי שבת, 23/12/2000, שעה 7:32
בתשובה לKipod
הרעיון שאפשר לחזות את העתיד על ידי ניתוח מפורט של אירועי העבר הוא ישן מאוד. כמדומני ההיסטוריון הערבי מימי הביניים אבן חלדון היה אחד הראשונים שהציג שיטה לפיה ניתן לתאר ולחזות את עלייתן שקיעתן ונפילתן של תרבויות לפי אירועים מקבילים בעבר. אחד המאפיינים של תרבות שוקעת לדעתו היה העיסוק המופרז במין ושימוש בילתי פוסק במילים גסות גם בידי האליטות , הממממ...
אחריו ניסו היסטוריונים נוספים לחזות בצורה דומה את העתיד, אנשים כמו ג'מבטיסטה ויקו , ואוסוולד שפנגלר , שספרו על שקיעת המערב השפיע מאוד על היטלר
וכמובן אין לשכוח את קרל מרקס , ההיסטוריון והסוציולוג , שספריו השפיעו כל כך על מליונים עד שהם ניסו לממש את התחזיות שהיציג על סמך מודלים של העבר , כנבואה שממשת את עצמה. מרקס שימש השראה מסויימת , לדעתי, לדמות של הרי סלדון. .
ההיסטוריון החשוב ביותר ששלח את ידו בסוג חיזוי כזה הוא ארנולד טוינבי , סופר שעם כי התיישן מעט הרי ספריו עדיין מדהימים את הקורא ברוחב הידיעות שלו על ההיסטוריה של עמים שונים ורחוקים מאוד (והוא עסק שם גם הרבה בהיסטוריות חלופיות של מה היה קורא אילו..). טוינבי כנראה השפיע מאוד על אסימוב וכמוהו שפנגלר
גם בימינו עוד יש היסטוריונים ששולחים בחיזויים כאלה את ידם , ודי אם נזכיר את פרנסיס פוקויאמה שהוכיח באותו ובמופתים בתקופת ריגן שההיסטוריה היגיעה לקיצה ולנצחונו הסופי של המערב.
ובשנים האחרונות , אדם שמשפיע מאוד על השיח הפוליטי הוא סמואל הנטינגטון שמדבר על המאבק הבלתי נמנע בין ציביליזציות .
בספרות העברית , ישראל רינג הוא האדם שעוסק יותר מכל אחד אחר בתחום חיזוי זה , ופירסם כמה ספרים שבהם הוא מנסה לקבוע את החוקים של ההיסטוריה ולפיהם את הדרך שבה נצעד בעתיד.
עד כמה שידוע לי הוא אינו היסטוריון מקצועי, ואינני חושב שההיסטוריונים המקצועיים לוקחים אותו יותר מדי ברצינות , אבל זה עדיין מעניין לקרוא את ספריו וללמוד מהם משהו.
   כתוב תגובה
היינליין לעומת אסימוב  (חדש)
גרומיט יום שני, 25/12/2000, שעה 0:11
בהחלט מעניין, אבל ההשוואה בין היינליין ואסימוב בעייתית במקצת.

לפי מה שתיארת, היינליין מציע דרך לנבא התרחשויות על בסיס כל הידע הקיים. הפסיכוהיסטוריה של אסימוב מבוססת על הנחה קיצונית הרבה יותר; דהיינו, שניתן לפשט את המציאות ולבודד מתוכה מספר קטן יחסית של מרכיבים שמספיקים לצורך ניבוי התרחשויות עתידיות. כך שאסימוב לא מציע רק יכולת ניבוי גבוהה יותר (כפי שבאמת אמרת), אלא גם מדע מדויק ופשוט יותר מזה של היינליין. הפסיכוהיסטוריה האסימובית מבוססת על מספר רב בהרבה של אקסיומות בעייתיות מאשר הניבוי ההיינלייני. זה מה שעושה את התיאוריה מעניינת, אבל זה גם מה שהופך אותה מופרכת במידה רבה.
   כתוב תגובה
בעיה בלינק  (חדש)
עידו רייף יום שישי, 29/12/2000, שעה 15:55
בתשובה לגרומיט
משום מה, הקישור למאמר הקצר והמרתק של ג'פרי לנדיס הביא אותי אל האתר של סימון אלאין.
FYI
   כתוב תגובה
בעיה בלינק  (חדש)
גל יום שישי, 29/12/2000, שעה 20:54
בתשובה לעידו רייף
צודק
לא יודע אם זו טעות שלי או של ניר אבל הנה הקישור:

   כתוב תגובה
הערה קטנה  (חדש)
יהונתן יום שני, 01/01/2001, שעה 0:24
בספרים המאוחרים יותר של סדרת
המוסד אסימוב מרבה להדגיש
שלפסיכוהיסטוריה אין כל ערך וטעם
ללא המוסד האחר, ששמר אותה
במסלול הנכון.
מסתבר שאפילו לפי אסימוב, רק
קיומם של יצורים על טבעיים כאלה,
כמו הפסיכולוגים של המוסד האחר
הוא שמאפשר את הפסיכוהיסטוריה.
   כתוב תגובה
פסיכוהיסטוריה ומדע המדינה  (חדש)
עודד לוונהיים יום ראשון, 07/01/2001, שעה 21:11
בתשובה ליהונתן
כחוקר של יחסים בין-לאומיים ומדע המדינה וכחובב נלהב של סדרת המוסד נהניתי מאד לקרוא את מאמרו המלומד של גל חיימוביץ'. יחד עם זאת, על-פי נסיוני האישי, נראה לי שאין כל סיכוי ממשי לפתח מדע רציני של פסיכו-היסטוריה. במדע המדינה נעשו ונעשים נסיונות רבים ליישם מודלים פורמליים ומתימטיים להסבר וניבוי של תהליכים פוליטיים וחברתיים, אך עד עתה הם מניבים לכל היותר תוצאות בנליות בלבד: הם אומרים את המובן מאליו בלשון מסובכת ולא-נגישה. שום מודל מתימטי לא הצליח לחזות אירועים חשובים בפוליטיקה הבין-לאומית. שום תיאוריה של התחום לא חזתה, למשל, את תום המלחמה הקרה. נראה, כי כמות המשתנים הרלבטניים היא באמת גדולה מעבר לתפישתינו. בעיני, התקווה הגדולה ביותר שיכולה לנבוע ממחקר מדעי של ההיסטוריה והחברה האנושית היא הפקת כמה לקחי ''מוסר השכל'' כלליים ביחס לאופי האדם והחברה שלו, מבלי להתיימר לנבא את העתיד או לעצב אותו.

יחד עם זאת, כוחה הגדול של הפסיכוהיסטוריה האסימובית הוא בדיוק באי-המעשיות שלה ובקסם שהיא מהלכת על כל אדם שאי-פעם הרהר בשאלות של משמעותם של תהליכים היסטוריים ארוכי-טווח ועתיד האנושות.
   כתוב תגובה
הערה קטנה  (חדש)
רוים שבת, 16/03/2002, שעה 19:13
בתשובה ליהונתן
טעית הכוונה היא שאם יצורים מיוחדים אלה יהיה ''קל'' יותר לקיים את הפסיכו היסטוריה מאשר אם 2 מוסדות של יצורים רגילים.
   כתוב תגובה
  (חדש)
תום יום חמישי, 22/02/2001, שעה 0:58
קודם לכול - מאמר מצויין, שנים אני מחפש מישהו שיגיב מדעית על עניין הפסיכו היסטוריה.
אבל:
שכחת כמה דברים חשובים בדרך, הראשון והחשוב ביותר הוא שלבסוף, הדרך שנבחרה כנכונה (תבדוק - כל ספר ב''מוסד''''אמפריה''ו''רובוטים'' מסתיים בבחירה למען האנושות, שאותה עושה אדם או רובוט לא משוחד) היא גאיה ולא המוסד.
שנית, את רעיון המוסד הגה דאניל, שהוא... בינה מלאכותית, רובוט עם יכולות טלפטיות בכל רמ''ח אבריו, הוא העביר את השרביט להארי סלדון בגלל (אם זכרוני לא מטעה אותי) שעובדת היותו רובוט מונעת ממנו להבין את המין האנושי בצורה מוחלטת ולכן רק אדם יכול ''להמציא'' את הפסיכו היסטוריה.
במשך ספר שלם (לקראת המוסד אם אני לא טועה) דאניל גורם לסלדון להגיע צעד צעד להמצאת הפסיכוהיסטוריה בלי לתת לו תשובה מוחלטת אחת, הוא גרם לו, לאדם בן הגזע האנושי להגיע לרעיון בעצמו, רק בגלל שהוא לא רצה להכניס מחשבה חיצונית לא אנושית לתוך הפסיכוהיסטוריה.
דבר שלישי ואחרון - אני לא זוכר לגמרי את רעיון הפרד מהספרים, אבל, הטלפאתים הראשונים הם ממשפחתו של סלדון, זה לא מוזכר מעשית בספר, אבל לפי מיטב הבנתי דאניל הוא זה שיצר בני אדם טלפאתים, בדיוק כמו שז'יסקארד טבע את הטלפאתיה במוחו של דאניל.
וכמובן - כל אנשי המוסד (או המוסד האחר, ברח לי איזה מוסד הוא זה שמתעסק בפסיכוהיסטוריה) הם טלפאתים.

בברכה
תום ביגלאייזן
   כתוב תגובה
אתה מבלבל  (חדש)
גל יום חמישי, 22/02/2001, שעה 9:54
בתשובה לתום
קודם כל, אני יודע שלבסוף גאיה נבחרה אך נושא המאמר
לא היה סדרת המוסד אלא האפשרות של מדע הפסיכוהיסטוריה

שנית, את רעיון הפסיכוהיסטוריה (ולא המוסד) הגה גיסקארד
ושאחר כך העביר את רעיונותיו ויכולותיו הטלפתיות לדאניל

שלישית, סלדון פיתח בעצמו את המשוואות הראשוניות
שמראות שיש אפשרות לפיתוח פסיכוהיסטוריה
כאשר דאניל שמע על זה הוא דאג להביא את סלדון
לטראנטור וללחוץ עליו שיפתח את הפסיכוהיסטוריה
וזה בספר בטרם המוסד

אנשי המוסד האחר הם אכן טלפאתים אבל לא בזכות דאניל
הם הופיעו מבחינה כרונולוגית בלקראת המוסד
אחרי שדאניל כבר עזב וככל הידוע לא היה לדאניל קשר לזה

זהו צריך ללכת למבחן
   כתוב תגובה
נו אז הזיכרון שלי לא משהו  (חדש)
תום יום שני, 26/02/2001, שעה 0:10
בתשובה לגל
בסדר, טעיתי קצת (אבל לא לגמרי).

אני לא זוכר שג'יסקרד הגה את הפסיכוהיסטוריה, באיזה ספר זה רשום?

לגבי גאיה, הזכרתי את העניין בגלל שלבסוף אסימוב דחה את רעיון הפסיכוהיסטוריה כפיתרון טוב לאנושות לזמן ארוך.

ואני עדיין בטוח שדאניל או אחד מה''צאצאים'' שלו (הוא יצר עוד כמוהו) הפעיל את היכולת הטלפאתית אצל בני האדם (הבחורה שהסתובבה עם סלדון לא היתה בסוף רובוט?)

]מצטער, אין לי את הספרים אז אני לא יכול לבדוק ולהיות בטוח 100% במה שאני אומר[
   כתוב תגובה
תשובות  (חדש)
גל יום שני, 26/02/2001, שעה 11:41
בתשובה לתום
א ­ גיסקארד הוא זה שדחף את הבוסשלו שכחתי את שמו
זה שהזמין את ביילי לאורורהבספר רובוטים של שחר
בקיצור גיסקארד דחף את הבוס שלו לחקור את מסתרי המוח 
האנושי במטרה לפתח מדע שהוא קרא לו פסיכוהיסטוריה

ב ­ או קיי

ג ­ אכן אשתו של סלדון הייתה רובוטית אבל לא מוזכר
לגביה שום דבר לגבי יכולת טלפאטית
ככל הידוע סלדון גילה במקרה שנכדתו היא 
בעלת כושר טלפאטי ואם אני לא טועה אסימוב מקשר את
היכולת שלה לזו של הנערה בספר נמסיס
לא מוזכר שום קשר לכך שדאניל השפיע על יצירת בני אדם
טלפאתיים, מלבד פרוייקט גאיה
   כתוב תגובה
עוד משהו  (חדש)
תום יום חמישי, 15/03/2001, שעה 1:24
בתשובה לגל
רק כדי לסגור את העניין עם דאניל והטלפאתיה -

השורה התחתונה לדעתי בכל הסדרה הזאת היא שהכל תכנון אחד גדול של דאניל, ולכן - אם הוא יצר את גאיה ונתן להם את היכולות הטלפאתיות העצומות שלהם, הגיוני שהוא גם התערב באנשי המוסד האחר.

ועובדה היא שסתם טלפאתים לא הופיעו בשום מקום.
   כתוב תגובה
הערה  (חדש)
רוים שבת, 16/03/2002, שעה 19:18
בתשובה לתום
דאניל לא המציא את הפסיכו היסטוריה כפי שכתוב ב ''בטרם המוסד'' הוא לקח חלק גדול בפיתוחה אחרי שהארי סלדון הגיע מהליקון.
( כפי שכתוב בספר הוא המציא לעצמו שני שמות ומקצועות בדויים: אוטו דמרזל ראש השרים של קליאון ה1. וצ'טר אינוש העיתונאי)
   כתוב תגובה
ניצנים של פסיכוהסטוריה  (חדש)
הקלמנטינה המכנית יום שלישי, 14/04/2009, שעה 0:38
הרצאה ב-TED על חיזוי תוצאות תהליכים מדיניים בעזרת כלים מתמטיים.
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.