על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2  
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3  
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1  
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4  
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0  
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13  
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5  
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2  
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות

סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4  
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5  
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8  
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1  
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2  
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22  
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15  

לחפש קשרים משמעותיים
סרטים / ד''ר ליאת בן-דוד
יום רביעי, 12/12/2001, שעה 17:28

על המשמעויות, השאלות והמסרים בסרט 'קונטאקט', על פי ספרו של קארל סייגן


הובא לדפוס ע''י אהרון האופטמן

הקדמה

אותנו, חובבי המד''ב, אין צורך לשכנע שליצירות מד''ב, בנוסף על ההנאה שהן מסבות לנו, יש גם ערכים לימודיים וחינוכיים שמן הראוי היה לנצלם במערכת החינוך. למרבה הצער, נראה כי השותפים לדעה זו בתוך מערכת החינוך הם, לפי שעה, מעטים מדי. יתכן כי לאחרונה חלה תזוזה כלשהי בנושא זה. למשל, ועדה להוראת מדע טכנולוגיה בבתי הספר, בראשות פרופ' חגי נצר מאוניברסיטת ת''א, שיתפה את ד''ר עמנואל לוטם ואת כותב שורות אלה בדיון באפשרות להשתמש בסיפורי מד''ב להמחשת רעיונות מדעיים שונים. בעקבות שיחה שהיתה לי עם אנשי ביה''ס לחינוך באוניברסיטת ת''א התקבלה (די בהתלהבות, לשמחתי) הצעתי לכלול הרצאה על מד''ב בכנס מורים ארצי המתוכנן בפסח, שיוקדש לחינוך מדעי-טכנולוגי.
על רקע זה שמחתי לגלות (אמנם באיחור-מה) מאמר יפה על הסרט 'קונטאקט' שפורסם בכתב העת 'אאוריקה!' ינואר 2001. בקריאת המאמר יש לזכור שהוא פונה לציבור המורות והמורים של בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים. המאמר מתפרסם כאן בהסכמתה (הנלהבת) של המחברת.

אהרון האופטמן



'קונטאקט': לחפש קשרים משמעותיים
מאת ד''ר ליאת בן-דוד


''אבא, אתה חושב שאוכל ליצור קשר עם סין?'' שואלת אלי ארווי את אביה, לאחר שהצליחה ליצור קשר רדיו מחדרה שבניו-אינגלנד עם פלורידה.
''איני רואה מדוע לא''
''ועם הירח?''
''אם יהיה לך רדיו מספיק חזק.''
''ועם מאדים?''
''עם רדיו מאד-מאד חזק...''
''ועם אמא?...''

בבת אחת, בתוך פחות מדקה אחת של צלולואיד מסרטו של הבמאי רוברט זמקיס 'קונטאקט' (1997), מדגימה שיחתם של אלי ואביה כמה מהשאלות הפילוסופיות המרכזיות שמעסיקות את האנושות מקידמת דנא: עד לאן תביא אותנו הקידמה הטכנולוגית-מדעית? האם יש גבולות לקידמה זו? האם קידמה פירושה קשר טוב יותר בין אנשים? האם יש חיים אחרים אי-שם ביקום, שאתם נוכל להתקשר? ושאלת השאלות - האם יש חיים אחרי המוות, באיזשהו גן-עדן אלוהי, שבו בסופו של דבר נפגש כולנו, כפי שבא לידי ביטוי ברצונה של אלי להתקשר עם אמה המתה. ואם יש חיים לאחר המוות - האם הקידמה הטכנולוגית-מדעית תאפשר לנו להכיר בהם, או במילים אחרות - האם תתכן נקודת ממשק בין העולם הטכנולוגי-מדעי לעולם האמונה?
שאלות מסוג זה מפרנסות את עולם המדע הבדיוני מזה למעלה ממאה שנים. סיפורי מדע בדיוני מתבססים על נקודות הממשק שבין מציאות קיימת לבין מציאות דמיונית - רצויה או בלתי רצויה.
בכך הופכים סיפורים אלה לנקודות מבט, המבטאות את הפחדים, הרצונות והתקוות שמעוררת בנו המציאות הקיימת.


ההתפתחות הטכנולוגית-מדעית המואצת של המאה העשרים הביאה לעיצובו של עולם חדש במובנים רבים. חלומות אשר רק לפני כמאה שנה היו בגדר מדע בדיוני - למשל, להיכנס לתוך מכשיר שמתעופף באויר ומעביר אותך ממקום למקום, לדבר עם אדם הנמצא בצד השני של כדור-הארץ דרך שפופרות המחוברות לקיר, לצלול אל מעמקי האוקיינוס ולגלות את צפונותיו - הפכו לחלק מהמציאות היומיומית הטריוויאלית של כל ילד וילדה. יתרה מזאת - זהו עולם חדש גם בהיבט התפיסתי: מקומנו ביקום, הכוחות הפועלים בתוכו, מהות החיים והתפתחותם הם רק חלק מהתפיסות שהשתנו והתפתחו במהלך המאה הקודמת. ובכל זאת, למרות שאנו נמצאים בתחילתו של מילניום חדש, תאריך אשר בעיני רבים הוא סמל לקידמה (רק חכו לשנות האלפיים! אז כבר נוכל...ונדע...ונשיג...) - למרות זאת, אין אנו קרובים הרבה יותר לפתרון תעלומות היקום בכלל והחיים בפרט ממה שהיו אבותינו הקדמונים.


בשנים האחרונות אנו עדים למבול של סרטי-אימה וסדרות טלוויזיה בנושאים אלה, כגון 'תיקים באפלה', 'היום השלישי', 'ארמגדון' ועוד. מרביתם מתמקדים במוזר, בשונה ובעיקר במאיים ובמפחיד שברעיון קיומם של חיים אחרים. כפי שאומרת ג'ודי פוסטר, המגלמת את ד''ר אלי ארווי בסרט 'קונטקאט' - ''הוליווד עושה כסף מחייזרים כבר שנים רבות''.
בהיבט זה, הסרט 'קונטקאט' מאד שונה - הוא אינו עוד סרט אימה, אלא מתמקד יותר בהיבטים הפילוסופיים העומדים בבסיס הרעיון והנובעים ממנו.
הסרט מביא את סיפורה של ד''ר אלי ארווי, חוקרת חלל צעירה ושאפתנית, המעוררת התנגדות רבה בקרב קהיליית המדענים בהתעקשותה לחפש אחר ''אנשים קטנים ירוקים'' במרחבי היקום. התעקשותה הבלתי-נלאית מעלה שאלות שונות, כגון - מהם הגבולות בין מדע לבין מדע בדיוני? האם יש להשקיע משאבים בניסיונות לחקור שאלות של ''מדע טהור'', הנראות לנו דמיוניות או חסרות תכלית, או שיש להשקיע במחקרים ישומיים בלבד? וזכותו של מי להחליט על כך?
אלי פוגשת בפלמר ג'וס, כומר צעיר (ויפה תואר, כמובן - אנחנו בהוליווד, אל תשכחו) הכותב ספר על ''השפעת הטכנולוגיה על תרבויות העולם השלישי''. הוא מציג שאלות נוספות, המרחיבות את מעגל ההתייחסות: האם חיינו טובים יותר, מאושרים יותר בזכות הטכנולוגיה והמדע? לטענתו, אנחנו משוטטים ברשת, עורכים קניות במרכזי קניות ענקיים, יוצאים למופעי בידור - ובאותו זמן חשים בודדים ומנותקים זה מזה יותר מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה. אנחנו מחפשים משמעות - ויוצאים לעבוד בעבודות שאנחנו לא תמיד אוהבים, וקונים עוד חפצים שאנחנו לא צריכים, כדי שאלה ימלאו את החורים שבחיינו. לטענתו, מרוב קידמה איבדנו את האמונה.
דמותו של ג'וס מכניסה מימד נוסף לסרט, הנעדר מרוב הסרטים האחרים העוסקים בנושא - מימד האמונה. מהם ההבדלים בין מדע לבין אמונה? היכן הגבולות ביניהם? האם המדע והטכנולוגיה יוכלו להוכיח, עם התפתחותם, את עיקרי האמונה? ההקבלה בין דבריו של הכומר לבין חיפושיה של אלי ברורה - הוא מחפש את הקשר עם המשמעות האלוהית, האמונה המוחלטת, שאינה זקוקה לעובדות ולהוכחות, והיא מחפשת את הקשר עם רעיונות שהם בשוליים של המדע - קשר עם יצורים חיים אחרים, קשר מדעי-טכנולוגי הנשען על מאפייני החשיבה והחקר המדעיים-טכנולוגיים.
והיא מוצאת. ברגע האחרון, דקה לפני שעומדים לחתוך את כל התמיכה התקציבית שלה - היא שומעת מסר מהחלל (הוליווד, כבר אמרנו?). המסר מוצפן בשפה הבינלאומית, אם תרצו - השפה היחידה המובנת בכל היקום כולו - מתמטיקה. קבלת המסר מעוררת את כל השדים מעוררי הפחד והאימה: מה כוונת המסר? מה מטרת שולחיו? איזה מין קשר ייווצר אתם? כאן מתעורר מחול שדים תפיסתי, המציג את החברה האנושית על כל תחלואיה. תגובת האדם תלויה ישירות בתפיסת עולמו. נציגי הצבא בטוחים שהחייזרים ששלחו את המסר מעוניינים להשתלט על כדור-הארץ ולהשמיד את יושביו; נציגי הדת בטוחים שיש כאן מסר מהשטן, המעמיד את קטני-האמונה במבחן; המדינאים רבים ביניהם על זכויות כלכליות של תוצאות המפגש; ואלי, נציגת המדע ה''אובייקטיבי'', בסך-הכל רוצה לומר להם שלום.
למרות שהתגובה של כל אחד נראית טריוויאלית לתפיסת העולם אשר אותה הוא מייצג, ואולי דווקא בשל כך, היא מעוררת חשיבה ומעלה למודעותנו, עד כמה חשוב שנהיה מודעים לתפיסות השונות שאנו מחזיקים בהם, בהיותן בעלות השפעה כה מכרעת על תגובותינו, התנהגותנו ותהליכי קבלת ההחלטות שלנו. בחיים בכלל, ובכיתה - על אחת כמה וכמה.
מבלי לחטוא בגילוי החלקים המרתקים שבסרט, אוכל רק לומר שהסרט מותח את החבל שבין מדע לאמונה עד סופו - עד לאותה נקודת ממשק בלתי מושגת, שבה התפיסה המדעית והתפיסה הדתית עשויות להיפגש.
הסרט מבוסס על ספרו של המדען המנוח קארל סייגן, ולטענת אלה שקראו את הספר - הסרט נאמן למדי למקור.
סוללת שחקנים מכובדים מאיישת את הסרט - ג'ודי פוסטר בתפקיד אלי, דיוויד מורס כאביה, מת'יו מקונהי כפלמר ג'וס, ג'יימס וודס, ג'והן הרט ואפילו הנשיא קלינטון, בקטעים אמיתיים מתוך מסיבת העיתונאים שנערכה לאחר גילוי החומר האורגני במאדים ואשר עובדו והותאמו לעלילת הסרט.
לסיכום, 'קונטאקט' הוא סרט עשוי היטב, העוסק בסוגיות המרכזיות המעסיקות אותנו גם כיום, בתחילת המאה העשרים ואחת. סוגיות אלה הופכות אותו לגורם מזמן מצוין לדיונים בנושאים השונים שהוזכרו, בכיתות היסוד הגבוהות ובהשתלמויות מורים.
מי יודע? העתיד בוודאי צופן הפתעות שונות, ואולי אחת מהן תהיה גילויים של חברים חדשים במרחבי היקום. וכמאמר הסרט, אם בכל היקום הענק הזה אין ולו תרבות אחת נוספת לשלנו - ''זה יראה כמו בזבוז משווע של מקום''.



קונטאקט - הסרט
Contact - הספר

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
מגע  (חדש)
אלי יום רביעי, 12/12/2001, שעה 18:44
''מגע'' הוא אחד הסרטים האהובים עלי ביותר, בכלל . אפשר להתוכח על איכויות שונות שלו אי אפשר להתווכח על העובדה שזה אחד הסרטים הבודדים מאוד שמנסים ומצליחים להעביר את מה שנקרא SENSE OF WONDR של המד''ב במיטבו.
זה בניגוד מוחלט לכל הדראק שמתחזה בדרך כלל כסרטי מדע בידיוני .
   כתוב תגובה
מאמר מצוין  (חדש)
עידו יום רביעי, 12/12/2001, שעה 18:55
וגם אלטרנטיבה מרעננת לרוב הביקורות הישראליות שפורסמו לאחר יציאת הסרט לאקרנים ותיעבו אותו. מחברי הביקורות ראו בסרט פנאטיות דתית, לא פחות ולא יותר, למרות שקארל סייגן היה אתאיסט ידוע. היתה אפילו ביקורת שטענה (סוג של ספוילר כאן, זהירות!) שבסוף הסרט: ''ג'ודי פוסטר נוסעת לגן העדן ופוגשת את אביה המת...''

אבל אין חדש תחת השמש. מבקרי קולנוע תמיד שנאו את סרטיו של ספילברג ושל תלמידו, רוברט זמקיס, במאי הסרט, אולי בגלל שהם גם במאים טובים וגם מצליחים. אני אישית מאוד אהבתי את הסרט, ואף פעם לא הבנתי איך מבקר קולנוע יכול להרשות לעצמו להתעלם לא רק מהאיכות הקולנועית של הסרט, אלא גם מהעובדה שבזמן שכל שאר סרטי המד''ב בתקופתו היו העתקים של ''היום השלישי'', ''קונטאקט'' היה היחיד שניסה (בהצלחה יחסית) לעסוק בדברים קצת יותר עמוקים.
למרות שהסרט משופע בפעלולים נהדרים (על קטע הסיום אין צורך להרחיב) יש שני קטעים מינוריים יותר שאהבתי במיוחד (שוב, אזהרת ספויילר):

הראשון, מבחינה קולנועית: יש שוט אחד לקראת אמצע הסרט (אני חושב) שבו אלי הילדה (בפלשבק) רצה במעלה המדרגות להביא את התרופה לאביה החולה. המצלמה עולה יחד איתה במדרגות, מתמקדת אל פניה, ואז ממשיכה באותו שוט לאורך המסדרון, ולפתע מתגלה כהשתקפות במראה כאשר אלי פותחת את ארון התרופות באמבטיה. שוט כזה, כמובן, הוא בלתי אפשרי מבחינה טכנית, ולכן אני חייב להסיק שמחשבים היו מעורבים. אם כן ואם לא, זהו אחד מהרגעים הכי מרהיבים מבחינה קולנועית בסרט שמשופע בהם ממילא.

השני הוא מבחינה תסריטאית:
אלי (מבוגרת עתה) ופלמר ג'וס עומדים על מרפסת ומשוחחים על אלוהים.
אלי: אתה מאמין שאלוהים קיים?
פלמר: כן.
אלי: תוכיח.
פלמר: אהבת את אביך?
אלי: מה?
פלמר: אהבת את אביך?
אלי: מאוד.
פלמר: תוכיחי.
   כתוב תגובה
הסצינה עם המראות  (חדש)
שלמקו יום שישי, 14/12/2001, שעה 15:38
בתשובה לעידו
אכן נעשתה בעזרת מחשבים. בDVD של הסרט ישנו סרטון המתאר את העבודה על הסרט ועל האפקטים בעזרת טכניקה של שכבות- שבה הצליחו למשל להדביק את קלינטון על החומר המקורי של הסרט- ובין השאר מדגימים שם כיצד נראות השכבות השונות של הסצינה היפהפיה ההיא. ואכן, למרות שכל מה שישנו שם אכן צולם, ולא CGI, החיבור של הכל נעשה במחשב.
   כתוב תגובה
רוחו של קארל סייגן  (חדש)
אהרון ה. יום חמישי, 13/12/2001, שעה 10:30
גם אני אהבתי מאוד את הסרט, ואני מסכים לחלוטין לדעתו של אלי אשד שהסרט מבטא נהדר את ''תחושת הפליאה'' שהיא נשמת אפו של מד''ב טוב.
יתרה מזאת, הסרט מבטא היטב את רוחו ועולמו של קארל סייגן ז''ל, כפי שהיא משתקפת בספרי המדע הפופולריים הנפלאים שלו כמו ''דרקוני גן העדן'', ''מוחו של ברוקה'', ''הקשר הקוסמי'', ''עולם רדוף שדים'', ועוד.וכמובן סידרת הטלוויזיה המופלאה ''קוסמוס''. מישהו זוכר?
בקיצור, אישיות יוצאת דופן, מרשימה ומרתקת, שלמרבע הצער נלקחה מאיתנו בטרם עת, בשל מחלה.
(לפני כ-‏15 שנה היתה לי הזכות לשוחח איתו בעת ביקור קצרצר שלו בארץ).
את הערכתי הרבה לאיש ניסיתי לבטא בזמנו בדברי הספד שכתבתי באתר ''החברה הפלנטרית'' שהוא הקים. בהספד, המובא בהמשך,התייחסתי גם למד''ב. אפשר למצוא אותו (עדיין) בכתובת:
http://www.planetary.org/html/society/tributes/socie...

From: Aharon Hauptman 12/29/96
I cannot express the deep sorrow and the feeling of loss that I felt when I heard the sad news about Prof. Sagan.

In the late 70s and early 80s I edited the Israeli magazine ''Fantasia 2000,'' the only magazine in the country devoted to Science Fiction, speculative science and the future. I liked to quote from Sagan's wonderful popular science books. His descriptions of the mysteries of the Universe and other worlds were more exciting and imaginative than many works of science fiction. I also liked the respect that he showed to the literature of science fiction (for example, in his remarkable book ''Broca's Brain'').

I had the rare opportunity to personally meet Dr. Sagan during his short visit to Israel in the mid-80s. He talked about the dangers of nuclear war, and called it ''the legacy of Adolf Hitler.'' He expected the state of Israel and the Jewish people, being the main victims of Hitler's crimes against humanity, to lead the struggle against that terrible legacy. Sagan studied the Universe, but his main concerns were the inhabitants of our planet -- as he beautifully demonstrated in the last (and most moving) chapter of ''Cosmos.''

The Hebrew expression for somebody's passing away is ''he went to his world.'' Sagan had many wonderful worlds to go -- and his spirit and imagination will pave our way to these (billions of billions) worlds.

Dr. Aharon Hauptman

   כתוב תגובה
רוחו של קארל סייגן  (חדש)
אבי ארמוזה יום חמישי, 13/04/2006, שעה 11:50
בתשובה לאהרון ה.
אני רוצה להכיר את מראה הספר קוסמוס מאת קארל סאגאן
   כתוב תגובה
טוב, אז אני קראתי את הספר,  (חדש)
מישהי עם ניק מתחכם יום חמישי, 13/12/2001, שעה 12:35
ולהגיד שהסרט נאמן למקור זה פשוט... מגוחך. הסרט עושה עוול אדיר לספר. קצת כמו לעשות גירסת דיסני ל''לוליטה''. מילא שהעלילה של הספר קוצרה ועוותה ללא הכר, הדמויות שונו ואוחדו כדי לחסוך בזמן ולחסוך לצופים את הצורך להתמודד עם מורכבות כלשהי... אבל המסרים, המשמעויות! כל מסר או דיון שעלה מהספר עבר לעיסה ועיבוד והופיע בסרט בתור אמירה חד מימדית ושטחית עד כאב. הסצינות שבהן אלי בונה רדיו, או מתמודדת עם זכר אמה ואביה, או מתווכחת עם פלמר ג'וס, היו מתסכלות במיוחד: בספר אלה קטעים מורכבים, עדינים, עם דגש על הגשמה עצמית ועל יחסים בין-אישיים. בסרט הכל הופך לזוועה קיטשית ומשומשת. אני ממליצה מכל הלב לא לראות את הסרט הזה (הוא גרוע ומשעמם, אגב, גם בלי קשר למקור). לכו לקרוא את הספר.
   כתוב תגובה
וגם אני קראתי את הספר  (חדש)
אלי יום חמישי, 13/12/2001, שעה 17:46
בתשובה למישהי עם ניק מתחכם
ודעתי היא בדיוק הפוכה משלך. לדעתי זהו ספר בינוני בתכלית אפילו למטה מבינוני , עם דמויות נדושות לחלוטין בסגנון רבי המכר האמריקניים. הדבר היחיד שמציל אותו זה הדיון המעניין באמת ברעיונות מדעיים שונים.
הסרט הוא לדעתי אחת הדוגמאות הנדירות שבהן הסרט הוא יותר טוב מהספר גם הודות למשחק המצויין של ג'ודי פוסטר. וסיבה נוספת היא שהוליבוד בדרך כלל הורסת ספרים טובים שהרי אינך יכול להעביר איכויות ספרותיות מעולות למסך.
לעומת זאת מספרים בינוניים ומטה כן אפשר ליצור סרטים טובים עם יש בהם רעיון חזק מספיק ( ראו ''שתיקת הכבשים '' גם כן עם פוסטר).
וכך היה לדעתי בסרט כאן שניצל היטב את רעיונותיו של הספר בצורה פילמאית .
אחת הסיבות לכך היא כניראה שהספר ( כמו רבי מכר אחרים כיום ) נוצר במקור כתסריט קולנוע וכאשר קוראים אותו זה די בולט .
   כתוב תגובה
לצערי לא קראתי את הספר,  (חדש)
אהרון ה.ן יום שישי, 14/12/2001, שעה 12:23
בתשובה לאלי
ואולי זאת הסיבה שנהניתי מהסרט...
אני מניח שרעיונות מדעיים ופילוסופיים עמוקים עדיף לקרוא בספר. בעיקר כשהכותב הוא איש אשכולות כמו סייגן.
עם זאת, את הדעה שהביע כאן אלי (שהסרט טוב מהספר) שמעתי גם מאנשים אחרים.
אגב, ככל הידוע לי אלמנתו של סייגן, אן דרויאן (שכתבה יחד איתו מספר ספרים) היתה מעורבת מאוד בעשיית הסרט והשתדלה להקפיד על שמירת רוח הספר והרעיונות של סייגן. חלק מזה הלך לאיבוד, מן הסתם.
   כתוב תגובה
מסכים.  (חדש)
preacher יום שישי, 14/12/2001, שעה 18:12
בתשובה לאלי
קונטקט הוא אחד הספרים שקראתי ולאחר שבוע כבר היה בחזרה בחנות המשומשים. סגאן היה מדען ואיש רוח דגול אבל לא סופר טוב של סיפורת. הספר היה ארוך מדי, הקשר של אלי לאמה (שבספר היתה חיה) היה תלוש משאר הסיפור, העלילה נמתחה כמו מסטיק והסוף היה לא מספק. בסרט שינו המון פרטים אבל הקיצור רק היטיב על העלילה ואת הסוף של הסרט אהבתי יותר.
   כתוב תגובה
ראיתי את הסרט, ואז רצתי לקרוא  (חדש)
נונין יום רביעי, 19/12/2001, שעה 22:43
בתשובה לאלי
את הספר, ואין לי ספק שאני מסכים עם יעל. הספר בינוני מאוד, והסיבה היא אולי שסאגאן הוא מדען מצוין וכותב נונפיקשן לא רע, אבל כשהוא בא לגעת בבני אדם הוא די משעמם. כן, נדהמתי מהשינויים הרבים בין הספר לסרט, אבל בהסתכלות מפוכחת ברור לי שהשינויים רק עזרו.
   כתוב תגובה
סייגן, לא סאגאן  (חדש)
אהרון ה. יום חמישי, 20/12/2001, שעה 10:36
בתשובה לנונין
זו טעות נפוצה, שהשתרבבה אפילו לכותרות של ספריו שפורסמו בתרגום לעברית.
באנגלית שמו SAGAN, והוא עצמו נהג להסביר שמבטאים זאת כמו Say Gun
   כתוב תגובה
אומנום זה ''עוף טופיק'' אבל...  (חדש)
Bobo Bishop יום חמישי, 20/12/2001, שעה 15:19
בתשובה לאלי
אני פשוט לא יכול לעבור בשתיקה על העובדה שקראת לאחד הספרים המדהמים ביותר שקראתי בחיי בינוני, כמובן אני מדבר על שתיקת הכבשים אחד הספרים הבאמת מותחים שקיימים מאת סופר גאוני שאת כל סדרת חניבעל לקטר שלו טרחתי לקרוא, אני מדבר כמובן על תומאס הריס במיוחד אני ממליץ על ''חניבעל'' שפה באמת יש מקרה של ספר טוב בהרבה מהסרט העלוב למדי.

ומצטער על ה''עוף טופיק'' העצבני מכוון שאין פה שום קשר למד''ב.
   כתוב תגובה
גם מעט מאוד קשר לפיסוק.  (חדש)
שלמקו יום חמישי, 20/12/2001, שעה 17:05
בתשובה לBobo Bishop
נכון, זאת זכותך להגיד ששתיקת הכבשים זה ספר נהדר (לא קראתי, לא מביע דעה), אבל הטיעון שלך מאבד מהעוצמה שלו כשהוא מובא בלי סימני פיסוק.
   כתוב תגובה
טוב, אז אני קראתי את הספר,  (חדש)
ריקי יום רביעי, 19/12/2001, שעה 8:30
בתשובה למישהי עם ניק מתחכם
ראשית, אהרון, הספד יפה, קולע ונוגע מאוד ללב.

אני מסכימה שהספר טוב בהרבה מהסרט. אחד הדימויים שנחרטו היה הארנבים הקופאים לאורך הכביש כשאלי נוסעת.

וההוכחה המתמטית לקיום האל לדעתי לא עוברת בסרט.

ושוב, אהרון, אני יודעת שפנטסיה 2000 שאני עדיין מקוננת על אובדנה, קיימת איפשהו ברשת. לצערי היגעתי רק לדף הפתיחה ולא מצאתי כל דרך להיכנס. יכול לעזור לי? תודה.
   כתוב תגובה
תודה. ובקשר ל''פנטסיה 2000''...  (חדש)
אהרון ה. יום רביעי, 19/12/2001, שעה 10:27
בתשובה לריקי
היה היה פעם פרויקט יפה וראוי להערכה בשם ''פרויקט פנטסיה 2000'' שיזמה וקידמה ידידתנו בוג'י. נסרקו מספר חוברות והועלו לאתר מוצלח למדי, שלמרבה הצער אינו פעיל עוד (אלא אם כן עבר לכתובת חדשה שאינה מוכרת לי). אולי בוג'י תוכל להבהיר את העניין.

חוץ מזה, יש נדמה לי חוברת או שניים באחד האתרים של IOL (אתר לא מוצלח, לדעתי - וגם ''תקע'' לי את המחשב - לכן אני לא טורח להעתיק את כתובתו...)
   כתוב תגובה
הקישור קיים ועובד:  (חדש)
NY מאושר יום רביעי, 19/12/2001, שעה 10:47
בתשובה לאהרון ה.
מצאתי אותו, אגב, בעמוד הקישורים שלנו, כאן באתר. כתובתו של עמוד זה:
(הדרך הפשוטה להגיע היא, כמובן, לחיצה על ''קישורים'' בתפריט)
   כתוב תגובה
יופי!  (חדש)
אהרון ה. גם מאושר! יום רביעי, 19/12/2001, שעה 11:57
בתשובה לNY מאושר
אני לא הייתי מתוחכם עד כדי כך, ולכן סתם גלשתי לי למאמר שלי על ''פנטסיה 2000'' ז''ל, כלומר אל:
בסוף המאמר יש קישור לאתר ''פרויקט פנטסיה 2000'' שכאמור אינו פעיל עוד:http://users.surfree.net.il/fantasia2000
אני שמח ומאושר שהאתר לא נפח את נשמתו אלא פשוט החליף כתובת לזו שציין ניר: http://www.fantasia2000.org.il/ (אפשר לתקן את הקישור במאמרי בהתאם, ניר?).
ואם כבר הנושא הועלה - היש סיכוי לקדם פרויקט יפה זה? בוג'י? ניר? מתנדבים נוספים?
   כתוב תגובה
עודכן ותוקן.  (חדש)
NY מאושר יום רביעי, 19/12/2001, שעה 12:07
בתשובה לאהרון ה. גם מאושר!
איני יודע במה אוכל לעזור לקידום הפרויקט, בהיותי נטול חוברות (למרבה הצער) וכמעט נטול סורק (כלומר - מכשיר האימים מתעקש לא לסרוק דפים שלמים). אם נחוצה עזרה מסוג אחר - נא לידעני.
   כתוב תגובה
פנטסיה 2000  (חדש)
האטי יום חמישי, 20/12/2001, שעה 19:32
בתשובה לNY מאושר
ברשותי מרבית חוברות פנטסיה 2000 (כ-‏38 חוברות). את האוצר קיבלתי בירושה מקרוב משפחה אהוב, חובב מדע-בדיוני, שנפטר.

פנטסיולוג מומחה טען בתוקף שחסרות לי חוברות מעטות בלבד. אשמח להשאיל את החוברות שברשותי לצורך סריקה.

בנוסף על כך, אני זוממת בסתר מזה שנים רבות להחיות את העיתון. אני מניחה שנערכו דיונים רבים בנושא במהלכם הוכח מעבר לכל ספק שהמשימה היא בלתי אפשרית. ובכל זאת, אני לא מתכוונת לתת לעובדות להוציא לי את הרוח מהמפרשים... אשמח לשמוע התייחסויות (רצוי אופטימיות) לנושא.
   כתוב תגובה
אלו חובבי מד''ב  (חדש)
שלמקו יום שישי, 21/12/2001, שעה 15:53
בתשובה להאטי
פנטסיה 200 אפשר להוציא רק מהידיים המתות שלהם...
   כתוב תגובה
''פנטסיה 200''?  (חדש)
אלמוני יום שישי, 21/12/2001, שעה 16:24
בתשובה לשלמקו
לפני או אחרי הספירה?
   כתוב תגובה
פנטסיה 2000  (חדש)
אהרון ה. יום שישי, 21/12/2001, שעה 16:32
בתשובה להאטי
משימה בלתי אפשרית? מה פתאום. הנה, אני מסכים לחזור לכס העורך. צריך רק מו''ל, משקיע (או ספונסור - נדיב מאוד) ועוד כמה זוטות - וקדימה.
ובאשר לסריקת החוברות - רצוי שתצרי קשר עם מנהלת ''פרויקט פנטסיה 2000'' שכתובתו, כאמור, http://www.fantasia2000.org.il
   כתוב תגובה
עובדים על זה.  (חדש)
Boojie שבת, 22/12/2001, שעה 21:11
בתשובה לאהרון ה. גם מאושר!
יש לנו כמה מתנדבים שסורקים חוברות, ואפילו שתי חוברות נוספות בדרך לעלות. הצרה היא שגם אני וגם גיא (שעובדים על העלאת החוברות ועל האתר באופן כללי) עמוסים ומתקשים למצוא את הזמן הדרוש כדי לבצע את ההעלאה (וזה דבר שדורש די הרבה זמן). בכל אופן, חוברת אחת (3) כבר הועלתה ורק מחכה לעדכון מסד הנתונים, וחוברת נוספת מחכה להעלאתה לאתר.
מתנדבים לסריקה מוזמנים לפנות אלי, ולקבל מידע איך הם יכולים לעזור.
   כתוב תגובה
אמנם אין לי קשר  (חדש)
Anonymous Incognito יום שישי, 11/01/2002, שעה 20:56
בתשובה לBoojie
רציני למד''ב, אבל זה די מעניין אותי אז חשבתי על רעיון. הסתכלתי קצת על החוברות של פנטסיה2000 אבל זה ממש לא נוח להסתכל עליהם בפורמט שלהם היום (תמונה אחרי תמונה) אז חשבתי לעשות משהו בנידון (מעין תוכנה פשוטה לקריאת הספרים). אם זה נראה לכם רעיון טוב (או שאני היחידי שלא נוח להסתכל ככה על חוברת) אז תגידו ואני אכתוב את התוכנה ואשלח לכם.
   כתוב תגובה
אמנם אין לי קשר  (חדש)
גיל דרור יום שישי, 11/01/2002, שעה 22:05
בתשובה לAnonymous Incognito
לטעמי - וזה מופנה גם לעורכי האתר - עדיף יהיה אם תינתן האפשרות להוריד ''חוברת שלימה'', בקובץ zip או צורה אחרת.
   כתוב תגובה
חשבנו על זה,  (חדש)
Boojie שבת, 12/01/2002, שעה 21:14
בתשובה לגיל דרור
הבעייה היחידה היא שזה יוצא קובץ זיפ גדול למדי. בעבר לא היתה לנו אפשרות להעלות קבצים בגודל הזה לאתר, אבל אנחנו נבדוק את הנושא מחדש.
   כתוב תגובה
ספר- יותר תוכן. סרט- יותר עניין  (חדש)
tsahee שבת, 22/12/2001, שעה 17:13
בתשובה למישהי עם ניק מתחכם
לזכות הספר- הוא פשוט כולל כמה רעיונות מדהימים, בעיקר על היחס שבין מדע לאמונה (הטענה העולה שמדענים מאמינים במדע יותר מאשר אנשי דת באלוהים). אבל כתוב (או מתורגם?) ממש ממש רע. מלבד לבערך שלוש פסקאות בספר- הניסוח פשוט לוקה בחסר, לא זורם, לא מעניין.

לזכות הסרט- הוא אכן הצליח להביא כמה מהרעיונות של הספר, אבל בודאי שאין מה להשוות בכלל. אבל הסרט, למרות כל תוספות הקיטש המלאכותיות (ששמים אליהן לב בעיקר אחרי קריאת הספר) הוא הרבה יותר מעניין. פשוט עשוי טוב.
   כתוב תגובה
מוזר!  (חדש)
אהרון ה. יום רביעי, 19/12/2001, שעה 12:25
זה עתה שמתי לב שבלינק של ''מיתוס'' שניר הוסיף בסוף המאמר, הספר ''מגע'' מוגדר כ''מדע פופולרי''!
מישהו מוכן לספר ל''מיתוס'' את עובדות החיים?
   כתוב תגובה
מאמר מצויין - רחב יריעה וגישה  (חדש)
גרי מנדלסון יום שני, 24/02/2014, שעה 6:56
אני מאד אוהב את ההתיחסות הרחבה לכל עולם ותחום הקיום והמשמעות שלנו
למבט המדעי והתרבותי וליחס של המדע לסוגיה הזו
העתיד לא ניתן לחיזוי מדוייק - וטוב שכך
הסקרנות רק מייצרת עוד חתולים...
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.