שעת התה של הקסם האנגלי


על האגודה \| פעילויות \| הצטרפות \| צרו קשר \| כתבו לאתר \| English Site \| בפייסבוק

עוד בקטגוריה זו:

Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14

תגובות: 0

סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14

תגובות: 0

קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14

תגובות: 3

לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14

תגובות: 0

במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13

תגובות: 0

לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13

תגובות: 0

החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13

תגובות: 0

משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13

תגובות: 1

לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13

תגובות: 3

דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13

תגובות: 1

כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13

תגובות: 1

לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13

תגובות: 2

דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13

תגובות: 7

בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13

תגובות: 5

להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13

תגובות: 0

שעת התה של הקסם האנגלי
ספרים / מיכאל גרוסברג
יום חמישי, 07/06/2007, שעה 0:57

ביקורת על ''ג'ונתן סטריינג' ומר נורל'', ספר הביכורים של סוזנה קלארק

''קוסם יכול להרוג אדם בקסם?'' שואל הלורד וולינגטון את ג'ונתן סטריינג', קוסם צעיר ומבטיח.
''אני מניח שקוסם היה יכול'' - עונה לו סטריינג', ונראה שהשאלה לא מוצאת חן בעיניו – ''אבל ג'נטלמן לעולם לא''.

בכך, אם תרצו, טמונה מהותו של ספרה הראשון והמופלא של סוזאנה קלארק, ''ג'ונתן סטריינג' ומר נורל''. הוא מתרחש באנגליה של תחילת המאה התשע עשרה – תקופת המלחמות הנפוליאוניות, תקופתם של המלך ג'ורג' השלישי המטורף, של ג'יין אוסטן ולורד ביירון. זהו עולם של אדונים ומשרתים, של קצינים-ג'נטלמנים, של אצילים מטורזנים וחסרי מעש, של דודות זקנות בעלות הכנסה של כך-וכך גיני לשנה ושל יורשיהן המחכים למותן.

זו אינה בדיוק אנגליה המוכרת לנו מ''אהבה ודעה קדומה''. ההווה של הסיפור אמנם דומה מאוד, אך ההיסטוריה של העולם של קלארק שונה באופן מהותי. זהו עולם בו תמיד היה קסם פועל מסוג כלשהו, והדרכים בין אנגליה לארץ-פיות היו פתוחות. צפונה של אנגליה נשלט במשך מאות שנים ע''י המלך-העורב, מכשף שגדל בחצרות הפיות. אך המלך נעלם מאנגליה כמאתיים שנים לפני תחילת הסיפור, ומאז הקסם עזב לאיטו את אנגליה, עד שלא נשארו קוסמים פעילים בכל הממלכה, ואלו שמתקראים קוסמים הם בעצם היסטוריונים של הקסם, שחוקרים את מעשי העבר אך לא יכולים – ולא מנסים - לבצע כישוף כלל.

את הסטטוס קוו מפר לפתע גילברט נורל, אציל כפרי שסגר עצמו במשך עשרים שנה באחוזתו והצליח במה שאף אנגלי לא הצליח במשך מאתיים שנה – לבצע קסם מעשי. נורל הוא טיפוס מסוגר, הססן וחשדן, ורק עימות עם אגודת הקוסמים של יורק גורם לו לצאת מקונכיתו, לעבור ללונדון ולעשות נפשות בקרב השלטונות בבירה לרעיון של החייאת המסורת של קסם אנגלי מעשי. אך למרות שנורל משתלב מהר למדי בחברה הגבוהה של לונדון, ואף קונה לו מספר ידידים, עולמם של שרי הממשלה עדיין חסום בפניו. נורל צריך הזדמנות להראות את יכולתו. בצעד לא אופייני, נורל מבצע קסם מסוכן ביותר לבקשתו של אחד השרים. לקסם שמבצע נורל יש את ההשפעה הרצויה, ונורל הופך לקוסם החצר של הממשלה. אך לקסם ישנו גם מחיר כבד מאוד; לביצוע הקסם נאלץ נורל לכרות הסכם שטני למדי עם ישות כלשהי מבני-הפיות, ואלו שנואים במיוחד על נורל הרציונלי והמודרני. בן-הפיות אותו מזמן נורל הוא יצור עתיק, הפכפך, גאוותן ומרושע. שמו אינו מוזכר לאורך כל הספר, והוא מתואר רק כג'נטלמן חיוור ששיערו כציצת סביון. עניינו של בן-פיות זה באנגליה מתעורר אחר מאות שנים שלא ביקר שם, והוא גובה את מחיר עזרתו - לא מנורל אלא ממספר אנשים אחרים, בהם שניים מבני ביתו של השר, ואף מאנשים אחרים בהמשך העלילה. הספר הוא גם סיפורם של אלו.

בהמשך מסתבר כי נורל אינו הקוסם האמיתי היחיד באנגליה, ועד מהרה מצטרף אליו קוסם נוסף, ג'ונתן סטריינג'. השניים שונים במהותם: נורל כאמור סגור וחשאי, סטריינג' אימפולסיבי ופתוח. סטריינג' ונורל, לעיתים משתפים פעולה ולעיתים מתעמתים זה מול זה. שניים אלה יעצבו את דמותו של הקסם האנגלי החדש, כשברקע נמצא תמיד הג'נטלמן ששיערו כציצת הסביון ומזימותיו. שניהם מגלים לאורך השנים צדדים מפתיעים באישיותם, ויכולות עליהן אף לא חלמו.

זהו ללא ספק ספר רחב יריעה במיוחד. העלילה נפרשת לאורך שנים, ולוקחת את גיבוריה מעבר לגבולות אנגליה, אל שדות הקרב מול צבאו של נפוליאון בספרד, אל הרובע היהודי בוונציה, ואף מעבר לכך. מספר גדול של דמויות משנה מעורב בסיפור, רובן מופיעות לפרק או שניים ונעלמות – אך כולן מעוצבות ביד אמן בידי קלארק, שאהבתה לכל דמות ואף השולית ביותר ניכרת. מקומם של ידועני התקופה לא נפקד, ומופיעים בספר אישים כגון לורד ביירון, וולינגטון, ואף המלך ג'ורג' עצמו.

הספר אינו מתאים לאלו הקוראים ספר רק בשביל קו העלילה הראשי ותו לא ומתייחסים לכל דבר אחר (תיאורים, פתילי עלילה משניים ושיחות חולין) כאל מטרד. זהו ספר שמתחיל לאט, ומתקדם בעצלתיים לאורך מאות עמודים, עד שקו העלילה הראשי תופס תאוצה ומתחיל להתקדם במהירות. אך למי שאוהב ספרים עשירים שכאלו – 'ג'ונתן סטריינג' ומר נורל' הוא תענוג נדיר. יותר מאשר ספר, זהו מקום דמיוני לשהות בו וליהנות מכל מה שהוא מציע – מהנוף, מהחברה, מהקסם. אם לנסות לתאר אותו ע''י השוואה אל יצירות אחרות, זוהי המקבילה הספרותית של ''הסנדמן'' (גיימן עצמו קרא לספר ''ספר הפנטסיה האנגלי הטוב ביותר בשבעים השנים האחרונות''), או אולי ספר הפנטסיה שג'יין אוסטן היתה כותבת, אם היה עולה במוחה הרעיון לכתוב ספר שכזה. למי שקרא את קלאסיקת הפנטסיה Lud-in-the-Mist, זהו כמעט המשך, ואופיים של בני-הפיות והקשר שלהם לבני האדם דומה ביותר בשני הספרים.

קריאתו של ''ג'ונתן סטריינג' ומר נורל'' הינה תענוג מסוג נדיר: זהו ספר שצריך לקרוא אותו לאט ולמשוך את ההנאה ממנו כמה שיותר. וכמו ספריהם של גיימן ואוסטן, הספר מלא הומור. לעתים קרובות הוא מעלה חיוך, ולפעמים אף פרצי צחוק אקראיים, בעקבות דיאלוג שנון זה או אחר. הספר גם מכיל מספר עצום של הערות שוליים, וחלק לא קטן מהן הינן סיפורים בפני עצמם. כל סיפור כזה הוא פנינה קטנה התורמת לבניית העולם. גם הסיפורים האלו הזכירו לי במידת מה את הסנדמן, ואני מניח שמי שאהב את הסיפורים-בתוך-סיפורים שם, יאהב אותם גם כאן.

הספר נכתב כאילו חובר שנים מעטות אחרי התקופה עליה הוא מספר – אפילו הכתיב של מלים מסוימות הוא ארכאי, וכמובן וכמובן שאין בו סצינות מין או סצינות בוטות מסוג כלשהו. לבד מתיאור חיובי ביותר של סטיבן בלאק, משרת שחור, אין בו כמעט רמז לכך שנכתב בימינו. כמו ספרים מסוימים מאותם ימים, הוא אף מכיל מספר איורים, פרי עטה של המאיירת פורשיה רוזנברג. לשמחתו של הקורא העברי, שפתו של הספר הועברה בצורה נאמנה ביותר לשפתנו בידי המתרגמת ורד טוכטרמן, תוך כדי שהיא שומרת על אופיים של הדיאלוגים ואף משתמשת בכתיב ארכאי במקצת במספר מלים.

אך יותר מכל, זהו ספר על קסם. והקסם בספר הוא דמות, לא פחות מכל דמות אחרת. כמעט כל קסם שמבצעים נורל וסטריינג' הוא רב דמיון: הם יוצרים ספינות רפאים עשויות מגשם, ידי אבן ענקיות הפורצות מהאדמה כדי למשוך את תותחי האויב אל מתחת לקרקע, הם מאנישים פסלים ומסיטים תוואי קרקע שלמים למרחק מאות קילומטרים. במהלך הספר, הקורא מתוודע ללחשים, לקוסמי העבר, לנבואות ולטקסים שמרכיבים את הקסם האנגלי. כל אלו, ביחד עם האגדות והסיפורים המוזכרים בהערות השוליים, והתפקיד החשוב שממלאים בספר הנוף הבריטי ומזג האוויר הבריטי, גרמו למספר מבקרים לטעון שקלארק הצליחה במה שניסה טולקין לעשות, ליצור מיתולוגיה אנגלית. ולמרות שזו ככל הנראה לא היתה כוונתה של קלארק, אני יכול להבין אותם. זהו אחד הספרים הכי אנגליים שקראתי מימי, ואחד הספרים הכי הקסומים שקראתי מימי, והוא קנה אותי לחלוטין.

אז, לאנגלופילים שביניכם, למי שאהב את הסנדמן, לחובבי תקופת הריג'נסי ובעצם לכל אחד אחר – רוצו לקרוא את הספר.
אני, בינתיים, אשתה תה-של-חמש.

ג'ונתן סטריינג' ומר נורל (Jonathan Strange & Mr Norrell)
מאת: סוזנה קלארק (Susanna Clarke)
תרגום: ורד טוכטרמן
איורים: פורשיה רוזנברג
ינשוף, 2007
כרך א': 480 עמ'; כרך ב': 501 עמ'

ג'ונתן סטריינג' ומר נורל - אתר הספר (אנגלית)
ג'ונתן סטריינג' ומר נורל - ביקורת ב''בלי פאניקה''
ג'ונתן סטריינג' ומר נורל - פרק לדוגמה

חזרה לעמוד הראשי כתוב תגובה

אחלה ביקורת, ואחלה ספר (חדש)
חגי אברבוך יום ראשון, 10/06/2007, שעה 14:30
אם כי אני כרגע רק באמצע, נשארו עוד איזה 400 עמודים. והמוזר מכל - עושה חשק לחזור ולקרוא ספרים מתחילת המאה ה-‏19, עם היתרונות הברורים של חלק מהם (בכל זאת, ג'יין אוסטין כתבה אותם קצרים יותר...).
כיף לא רגיל.