על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0  
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0  
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3  
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0  
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0  
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0  
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0  
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1  
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3  
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1  
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1  
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2  
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7  
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5  
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0  

קדחת בועה
ספרים / רני גרף
יום חמישי, 24/10/2002, שעה 13:25

'ההסגר' של גרג אגן – מד''ב קשה ומשובח


ערב בהיר אחד מגלים תושבי כוכב הלכת הידוע בכינויו ''ארץ'' כי בועה בלתי חדירה מקיפה אט אט את מערכת השמש בה הם שוכנים ומבודדת אותה משאר היקום. גבולות הבועה הם ענקיים, אטומים, ומונעים לחלוטין חדירת אור הכוכבים. השמיים הופכים ריקים, ופרט לשמש, הירח וככוכבי הלכת של המערכת השמש – הם אפלים לחלוטין. והעולם? העולם, איך לא, משתגע ומטפס על עצים גבוהים. כתות מוזרות קמות, טרוריסטים חסרי מטרה מתחילים לפעול, ואנשים משתגעים וחוטפים קלסטרופוביה. מערכת השמש, כך חשים אלה שמעולם לא עזבו את גבולות כדור הארץ, סוגרת עליהם.

מי הקים את הבועה ומדוע? האם אלה חייזרים רבי עוצמה’ או שמא לקה המין האנושי בפסיכוזה משותפת לאחר שסוף סוף עבר את הסף והשתגע? ואולי הפתרון הוא אחר לחלוטין? ואולי לא? מה שברור הוא שכדור הארץ הפך בן לילה למוסד הסגור הגדול ביותר ביקום, וככזה הוא ממלא את תפקידו נאמנה כבית קיבול למטורפים ססגוניים – חלקם מסוכנים – מכל סוג אפשרי.

שלושים וקצת שנים לאחר התגשמות הבועה, נעלמת בחורה צעירה מהחדר הנעול במוסד הסגור בו היתה מאושפזת. אין סימני פריצה או חדירה, אין סימנים כלל. בלש פרטי אכול צער על מות אשתו נשכר כדי לפתור את התעלומה, תוך שהוא פועל בעולם תאגידי מטורף, הלוקה באווירה פוליטית עולמית חסרת רסן, הממוקמת כשלעצמה בעולם על סף שיגעון, ואולי כבר מעבר לו.

זוהי נקודת הפתיחה של 'ההסגר', מספריו הראשונים של גרג אגן – אחד הקולות הבולטים בגל החדש האוסטרלי, סופר שרוב ספריו מתרחשים בעולם תאגידי מוקצן, עולם בו חירויות הפרט מצטמצמות בקצב רצחני ושלטון התאגידים מאיים לבלוע הכל.

ואם כל זה לא מספיק, הסיפור כולו תופס תפנית מפתיעה אי שם לפני האמצע, וגם מצליח לשזור את מכניקת הקוונטים – אותה תיאוריה מדעית מרתקת ובלתי מובנת – למרכז העלילה, תוך שהיא משפיעה על דרך הסיפור עצמה.

לא לגמרי מובן? אל דאגה. מי שירצה לרדת למלוא המשמעויות המדעיות שבסיפור, מוטב שיעשה תואר מתקדם בפיסיקה לפני שיקרא את הספר. מי שמוכן לקבל ההגיון הפנימי (ולעיני ההדיוט של כותב שורות אלה ההגיון המדעי הפנימי של הסיפור נראה איתן כסלע) יהנה הנאה מרובה מהדרך המחוכמת בה מנצל אגן תיאוריות מדעיות חדשניות ומשתמש בהן לא רק לצורך קידום העלילה, אלא גם להשפעה על הנראטיב עצמו.

הגיבור מספר את הסיפור בגוף ראשון, טכניקה סיפורית שכיחה למדי. אלא שבהדרגה אנו מגלים כי הגוף הראשון של תחילת הסיפור אינו בהכרח הגוף הראשון של אמצע וסוף הסיפור, וכי אולי (אבל רק אולי) יש פה הרבה גופים ראשונים, ואולי – ושוב, רק אולי – יש פה בעצם רק גוף ראשון אחד. אם אתם חושבים שסוף הספר יענה על השאלה הזו, הרי שאתם צודקים וטועים בעת ובעונה אחת. כאשר הטכניקה הסיפורית הזו משתלבת בסיפור הפועל במציאות מטורפת, ספק מוכרת מעולם היומיום שלנו, ספק זרה לחלוטין, כשבאמצע ארוג קו עלילה בלשי המתפוגג לאיטו ככל שהסיפור מתקדם (בניגוד לרוב ספרי הבלשים הידועים לנו, שם החוטים מצטמצמים ככל שהעלילה מתקדמת עד לפתרון, כאן החוטים נפרמים ונפתחים, עד הפתרון – שכלל לא בטוח כי הוא הוא הפתרון), מה שמתקבל הוא פסיפס סהרורי משובץ בדמויות צבעוניות ומוקצנות עד אימה, שאינן מכירות לגמרי את הספק-מציאות בה הן פועלות למען מטרות עלומות שלא תמיד מתבררות.

כי גרג אגן, הידוע שבין סופרי המדע הבדיוני האוסטרליים (שספרו 'מצוקה' כבר ראה אור בעבר בהוצאת עם עובד), מקפיד ליצור פאזל סבוך שהרכבתו אינה עיקר העלילה, אלא שבירתו ובנייתו מחדש באופן אפשרי אחד מכמה. הפאזל הסבוך הזה אינו יחודי דווקא לספר הזה, וניתן למצוא אותו גם ביצירות אחרות שלו (ספר חדש יותר משלו, 'טרנסיה', יראה אור בקרוב בהוצאת אופוס, ומעניין יהיה להשוות בין שניהם כמו גם עם סיפור קצר שלו שיראה בקרוב אור ב'בלי פאניקה').

העובדה שאגן הוא אוסטרלי מוצאת את ביטויה גם בעלילה, אשר בניגוד לנוף המד''בי האמריקאי/בריטי המוכר לכולנו, מתרחשת דווקא באזור אוקיאניה. (מעניין לציין שגם ספר המדע הבדיוני הקודם שיצא בכתר, 'נהר השיכחה', ממקם את רוב עלילתו באזור ההוא של העולם, ומדובר בספר שנכתב על ידי סופרת אמריקאית דוקא).

אלא שמעבר לכל אלה, 'ההסגר' הוא גם – ובעיקר – ספר סוחף מאד, ספר מהנה המצליח לבנות תמונת עולם מוכרת וזרה בעת ובעונה אחת, מעין סיוט ספק-קומי ספק-טראגי המעביר את העולם המוכר לנו (העלילה מתרחשת אמנם חמישים שנים בעתיד, אך הפוליטיקה ומאבקי הכוח המתוארים בו הם אקטרפולציה ברורה מאד הנובעת מהעולם המשתנה בו אנו חיים כיום) פאזה אחת קדימה (או הצידה, לא לגמרי ברור), הגורמת לנו לראות הכל דרך משקפיים קצת אחרים.

למען הגילוי הנאות יש לציין כי כותב שורות אלה קרא את הספר טרם שתורגם, ואף היה בין הממליצים לתרגמו לעברית.


ההסגר (Quarantine)
מאת גרג אגן (Greg Egan)
תרגום: איתמר פארן
הוצאת כתר, 2002
235 עמודים



גרג אגן
גרג אגן – ביבליוגרפיה
גרג אגן – סיפורים קצרים ברשת
ההסגר - ביקורת ב''בלי פאניקה''
''טרנסיה'' מאת גרג אגן
אוסטרליה – לא רק קנגורו, גם מד''ב!

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
אוף. זה אגן או איגן?
Boojie יום חמישי, 24/10/2002, שעה 13:53
(3 תגובות בפתיל)
אגן הוא סופר למשכילים
גיא ברוך יום חמישי, 24/10/2002, שעה 19:16
(8 תגובות בפתיל)
ניטפוק זעיר
אריאל יום שישי, 25/10/2002, שעה 1:19
(5 תגובות בפתיל)

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.