על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0  
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0  
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3  
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0  
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0  
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0  
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0  
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1  
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3  
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1  
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1  
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2  
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7  
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5  
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0  

מה שיהיה הוא שהיה
ספרים / עירית צוק
יום שישי, 10/09/2004, שעה 11:01

'הכרונוליתים' של רוברט צ'רלס וילסון – משחקי זמן לא שגרתיים


''תחשבי מחשבות חיוביות,'' חוזרים ואומרים האופטימיסטים.
''אם תחליטי שדברים יסתדרו, זה מה שיקרה,'' הם מוסיפים.
אבל מה הם מבינים? הם הרי אופטימיסטים חסרי תקנה שמאמינים בנבואות טובות שמגשימות את עצמן.
רוברט צ'רלס וילסון, לעומת זאת, רחוק מלהיות אופטימיסט. כך לפחות מצטייר מספרו 'הכרונוליתים', שראה אור לאחרונה בהוצאת גרף. וילסון הוא פסימיסט מהסוג שהאופטימיסטים יחשבו שהוא הגרוע ביותר. כזה שמשתמש ברעיונות שלהם כדי להציג את ההיפך. נבואות הרי אף פעם לא מדברות על דברים טובים...



סקוט וורדן, בן לאם סכיזופרנית ולאב סגור ומנוכר, הוא איש מחשבים מוכשר שהגיע לתאילד לעבוד ובחר להשאר שם, עם אשתו ובתו, ולהזרק בחופים. בוקר אחד הוא מתעורר למציאות חדשה, כאשר אנדרטה עצומה, העשויה מחומר בלתי מזוהה, נוחתת בג'ונגל הסמוך. עליה מתנוסס כיתוב המודיע על נצחון צבאי. תאריך הנצחון הנ''ל: עשרים שנה בעתיד.
הסיפור, במובא בגוף ראשון מפי סקוט, נפרש על פני ארבעים השנים הבאות, ומדלג על פרקי הזמן והארועים שאינם רלוונטיים לנושא.
כרונוליתים (כרונוס – זמן, ליתוס – אבן) מהעתיד ממשיכים להופיע באלימות, חלקם באזורים מבודדים, חלקם במרכזי ערים גדולות. אלה האחרונים גורמים להשמדה, להרג ולהרס עצומים. אין כרונולית אחד דומה למשנהו, אבל על כל אחד ואחד מהם מופיע כיתוב המודיע על נצחון צבאי עתידי שיתרחש במקום הנפילה. נצחונו של מצביא מזהיר אחד. נצחונו של קואין.
סקוט פוגש במקרה את סו (סולמית') צ'ופרה, מרצה שלו מהאוניברסיטה העוסקת כעת בחקר הכרונוליתים, ומתחיל לעבוד אצלה. אולם המקריות, אליבא דסו, אינה מקרית כלל וכלל. שום דבר אינו מקרי. הכל חלק ממערבולת הטאו. העתיד ש''מנבאים'' הכרונוליתים כבר קרה, והוא לא ניתן לשינוי. הכרונוליתים רק מבטיחים שעד להתרחשות הנבואה דברים יתגלגלו כך שהנבואה תצא לפועל. הכרונוליתים הם אמצעי האבטחה שהנבואה תגשים את עצמה.

מקומם לחשוב שהעתיד נקבע ושלמעשינו ולהחלטותינו אין כל השפעה עליו. מקומם לחשוב שאין לנו בחירה. אבל זה העתיד שבחר עבורנו וילסון, ולנו אין שום השפעה על מהלך הדברים.

הכרונוליתים עוסק בתנועת הזמן (או במסע בזמן) באופן שונה ויחודי מהנורמה המקובלת בתחום המד''ב. הזמן הוא הנושא והרקע לעלילה, אבל הוא לא באמת הגיבור הראשי. במילים אחרות – מאחורי מסכת המד''ב הקשה מסתתר ספר מד''ב חברתי נפלא שדן לאו דוקא בכרונוליתים עצמם, כי אם בשינויים החברתיים והפוליטיים המתרחשים בעקבות הגעתם.
קואין, המצביא העתידי האימתני, הוא בלתי נראה, לא ידוע, אבל חזק ומטיל אימה. הוא סוחף אחריו עולם שלם שיבטיח את הצלחתו בעתיד. תנועות קיצוניות שונות קמות לכבודו, או בגללו, ועבור אנשים רבים הוא הדת והוא האל. בואו העתידי משנה את הכלכלה ואת דרכי השלטון, וכל מי שעיניו בראשו יודע שמה שיקרה בעצם כבר קרה.
אבל 'הכרונוליתים' הוא לא ספר בומבסטי שעוסק רק בארועים גדולים. הוא עוסק גם בהשפעה שיש להתרחשויות על סקוט עצמו. וילסון הצליח להפוך את הסיפור הגדול כל-כך לאישי כל-כך על-ידי שמוש מושכל בסגנון – השפה המסורבלת לעתים והמעבר משפה רשמית למקורבת הופכים את המספר לממשי יותר ואת הסיפור לאמיתי יותר.



'הכרונוליתים' הוא הספר הראשון שיצא לאור בהוצאת ספרים חדשה – 'גרף הוצאה לאור'.
לשם גילוי נאות יש לציין שהאיש וההוצאה – רני גרף (המוכר לרבים גם בהיותו חבר ועד האגודה) – הוא חבר טוב שלי. אבל זו לא רק חובה, כי עכשיו, יותר מתמיד, אני אומרת את זה בהמון גאוה.
ספר ראשון מצוין בחר רני להוציא לאור, אבל הוא לא הסתפק בזה. הפקת הספר, החל בפרטים ''הקטנים'', כמו עטיפה מושקעת, וכלה בגדולים – התרגום של דידי חנוך והעריכה של חמוטל לוין, נעשתה בהשקעה ובתשומת לב ראויים לציון, והתוצאה בהתאם.
וכשהספר הראשון הוא כזה – יש למה לצפות.



הכרונוליתים (The Chronoliths)
מאת רוברט צ'רלס וילסון (Robert Charles Wilson)
תרגום: דוד חנוך
גרף – הוצאה לאור, 2004
319 עמודים



הכרונוליתים – פרק לדוגמה

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
ספר טוב, הפקה מצוינת.
NY יום שישי, 10/09/2004, שעה 11:14
(5 תגובות בפתיל)
הספר באמת מצוין אבל אני לא מסכים עם המבקרת
אסי יום ראשון, 12/09/2004, שעה 1:07
אכן ספר מצויין.(מחשבות על סופו)
Achtung יום רביעי, 20/10/2004, שעה 9:19
(ללא כותרת)
ליאור ב' יום שני, 04/09/2006, שעה 11:47
(2 תגובות בפתיל)

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.