אסיפה כללית של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה (ע"ר)
תאריך: 30.09.2026
מיקום: עירוני א', תל אביב
שעת זימון האספה: 20:00
שעת פתיחת האספה: 20:30
בשעה 20:00 לא היה קוורום כנדרש בתקנון העמותה, ועל כן נדחתה פתיחת האספה בחצי שעה, בהתאם להוראות התקנון.
בשעה 20:30 נפתחה האספה. במועד פתיחתה נכחו 26 אנשים, מהם 25 חברי עמותה וצופה אחד.
מינוי יו"ר ומזכיר האספה
בהתאם לתקנון העמותה, יו"ר העמותה משמשת כיו"ר האספה הכללית. לפיכך ליאת שחר קשתן שימשה כיו"ר האספה.
ליאת שחר קשתן הציעה למנות את חננאל לבנה למזכיר האספה. ההצעה אושרה פה אחד.
סקירת פעילות האגודה בשנה החולפת
ליאת שחר קשתן סקרה בפני האספה את פעילות האגודה במהלך השנה האחרונה. היא ציינה כי גם השנה נדרשה האגודה להמשיך לקיים פעילות קהילתית בתקופה שבה המציאות החיצונית הקשתה פעם אחר פעם על קיום אירועים ופעילויות כמתוכנן.
חלק מרכזי בסקירה הוקדש לכנס עולמות. לאחר חודשים של הכנות נאלץ סגל הכנס לבטל את הכנס במתכונתו המקורית, ובהתראה קצרה הופקה במקומו פעילות חלופית שכללה פעילות פיזית בדיזנגוף סנטר וכנס וירטואלי במקביל. ליאת הודתה לבר ולכל סגל עולמות על העבודה הרבה שנעשתה הן לפני הביטול והן לאחריו, ועל כך שלמרות הנסיבות הצליחה הקהילה להיפגש ולקיים פעילות משותפת.
גם כנס דורות לא התקיים השנה בעקבות הנסיבות. ליאת הודתה לצוות הכנס ולכל מי שהשקיעו זמן ועבודה בהכנתו, אף שבסופו של דבר לא ניתן היה לקיימו.
לצד האירועים שלא התקיימו כמתוכנן, המשיכה האגודה בפעילות רחבה במהלך השנה. האגודה חזרה להשתתף בשבוע הספר עם דוכנים בתל אביב ובחיפה, המשיכה לקיים מועדוני קריאה ופעילויות שוטפות, והרחיבה את שיתוף הפעולה עם עיריית תל אביב, לרבות פעילויות לנוער ולהורים גיקים.
השנתון "היה יהיה" יצא השנה בפעם ה-18 וכלל כעשרים סיפורים חדשים. ליאת הודתה לכותבות ולכותבים וכן לכל מי שלקחו חלק בעריכה, בהפקה, בהגהה ובעיצוב. במהלך השנה נמשכה גם הנגשת השנתון לקהלים נוספים: השנתונים הדיגיטליים הועלו לשירות ליבי, וגרסת האודיו של "היה יהיה 2025" נפתחה למכירה לקהל הרחב.
עוד צוין כי פרס עינת מציין השנה עשרים שנות פעילות, שבמהלכן העניק במה ליצירה ישראלית חדשה ולכותבות ולכותבים רבים.
בפרס גפן החל השנה דיון רחב על עתידו של הפרס, על רקע השינויים שחלו בשוק הספרים והגידול המשמעותי במספר ספרי המקור הזכאים להתמודד. בין הסוגיות שנבחנות נמצאות אפשרויות לפיצול קטגוריות, היחס לספרי ביכורים, תרגומים מחודשים ונושאים נוספים. הודגש כי הכוונה היא לקיים תהליך פתוח ומשתף ולא לקבל החלטות בחופזה, וכי הדיון יימשך גם לאחר אייקון ובהמשך יובאו הצעות להצבעת חברות וחברי האגודה.
בהתייחס לפסטיבל אייקון, ציינה ליאת כי לצד קיום אייקון "פלאות" השנה, החל גם דיון רחב יותר על עתיד הפסטיבל. אייקון גדל משמעותית לאורך השנים, ויחד עם הגידול התרחבו גם האתגרים הנוגעים למקום, לעומס, לעלויות, לאבטחה ולכמות העבודה המוטלת על צוותים מתנדבים. הודגש הרצון לשמר את אופיו של אייקון כאירוע פתוח, נגיש וקהילתי, ובמקביל לבחון כיצד ניתן לאפשר לו להמשיך להתקיים ולהתפתח בשנים הבאות.
ליאת הזכירה גם את כנס מאורות המתוכנן ל-10 בדצמבר בירושלים, תחת הנושא "העולם כיער", והביעה תקווה כי בשנה הבאה יוכל כנס עולמות לשוב ולהתקיים במתכונתו הרגילה.
השנה מציינת האגודה שלושים שנה להקמתה. ליאת ציינה כי ב-19 בנובמבר צפוי להתקיים האירוע המרכזי לציון שלושים שנות פעילות, לצד פעילויות נוספות ותערוכה שתעסוק בתולדות האגודה.
לסיום הודתה ליאת למתנדבות ולמתנדבים שעל עבודתם נשענת פעילות האגודה, ובהם מנהלי וסגלי הכנסים, עורכי השנתונים, צוותי הפרסים, מפעילי הדוכנים, מנהלי האתרים והמערכות וכל מי שלקחו חלק בפעילויות הרבות לאורך השנה. היא קראה לחברי האגודה המעוניינים בכך להצטרף להתנדבות בפרויקטים ובאירועים השונים בשנה הקרובה.
שינוי תקנון האגודה בנושא הקוורום באספה הכללית
הנושא הראשון שהובא לדיון ולהצבעה היה שינוי סעיף הקוורום בתקנון העמותה.
הנוסח הקיים בסעיף 8(א) לתקנון קובע:
"אסיפה כללית לא תיפתח אם לא נכחו לפחות 25 חברי עמותה או רבע ממספר חברי העמותה, המספר הנמוך מן השניים; היה מנין זה נוכח בפתיחת האסיפה, רשאית היא להמשיך בדיוניה ולקבל החלטות אף אם פחת מספר הנוכחים."
הוסבר כי באספה הנוכחית, וכן באספות כלליות קודמות, נוצר מצב שבו חברים מגיעים לאספה אך לא מתקיים הקוורום הנדרש בדיוק בשעת הפתיחה. כתוצאה מכך נדרשת המתנה של חצי שעה, אף שבפועל מספר החברים הנדרש עשוי להגיע דקות ספורות לאחר השעה שנקבעה. הדבר גורם לעיכוב ולבזבוז זמן של המשתתפים ומקשה על פתיחת האספה במועד.
במהלך הדיון עלתה גם השאלה כיצד ראוי להתייחס לחברים המאחרים בדקות ספורות, וכן החשש מפני מצב שבו מספר משתתפים קטן מאוד יוכל לקבל החלטות בשם האספה הכללית.
הועלו מספר חלופות:
- הפחתת משך ההמתנה במקרה שבו אין קוורום מחצי שעה לרבע שעה.
- הפחתת הקוורום הנדרש לעשרה חברי עמותה.
- הפחתת הקוורום הנדרש ל-15 חברי עמותה.
ביחס להצעה לקבוע קוורום של עשרה חברים נטען כי מספר זה עלול להיות נמוך מדי, ובמקרה קיצוני לאפשר את פתיחת האספה בנוכחות חברי הוועד, חברי ועדת הביקורת ומספר קטן מאוד של חברים נוספים.
מנגד, ביחס להצעה לקבוע קוורום של 15 חברים נטען כי היא יוצרת איזון בין הרצון לאפשר לאספה להתחיל במועד לבין הצורך להבטיח השתתפות משמעותית של חברי העמותה בקבלת החלטות.
נדונה גם האפשרות לשלב בין הפחתת משך ההמתנה לרבע שעה לבין הפחתת מספר החברים הנדרש לקוורום. בסופו של הדיון הוחלט שלא לשלב בשלב זה בין שני השינויים, אלא לבחור בין החלופות שהוצעו.
נערכה הצבעה בין החלופות, והחלופה המועדפת על האספה הייתה קביעת קוורום של 15 חברי עמותה.
לאחר מכן הועלתה להצבעה ההצעה לתקן את סעיף 8(א) לתקנון כך שבמקום 25 חברי עמותה יידרשו 15 חברי עמותה, או רבע ממספר חברי העמותה, לפי המספר הנמוך מבין השניים.
ההצעה אושרה ברוב קולות.
בהתאם לכך, הנוסח שאושר הוא:
"אסיפה כללית לא תיפתח אם לא נכחו לפחות 15 חברי עמותה או רבע ממספר חברי העמותה, המספר הנמוך מן השניים; היה מנין זה נוכח בפתיחת האסיפה, רשאית היא להמשיך בדיוניה ולקבל החלטות אף אם פחת מספר הנוכחים."
בחירות לוועד האגודה ולוועדת הביקורת
האספה עברה לבחירת ועד האגודה וועדת הביקורת לשנת הפעילות הקרובה.
חמישה חברי עמותה הגישו מראש את מועמדותם לוועד האגודה ושני חברי עמותה הגישו את מועמדותם לוועדת הביקורת.
המועמדים שנכחו הציגו את עצמם, הסבירו מדוע בחרו להתמודד והתייחסו לשאלות חברי האספה. מצעים של מועמדים שלא הציגו אותם בעצמם הוקראו בפני האספה על ידי מזכיר האספה.
בשלב זה ביקשו שלושה חברי עמותה נוספים להגיש מועמדות באיחור: אלה דרייהר, יובל אלדמע תשובה וטל גולדמן.
האספה הכללית התבקשה לאשר את הגשת המועמדויות המאוחרות.
הגשת שלוש המועמדויות המאוחרות אושרה כל אחת ברוב קולות.
לאחר אישור המועמדויות הציגו גם המועמדים הנוספים את עצמם ואת הסיבות להתמודדותם.
גיא קובל וגל חיימוביץ' התנדבו לשמש כוועדת הבחירות.
בעת ההצבעה השתתפו 28 מצביעים.
לאחר ספירת הקולות נבחרו חברי הוועד וחברי ועדת הביקורת כדלקמן:
ועד האגודה
ליאת שחר קשתן
עינת סיטרון
חננאל לבנה
בר פישביין
שי אבידן
יובל אלדמע תשובה
טל גולדמן
ועדת ביקורת
דמיאן הופמן
נעמה פרידמן
דיון בנושא פרס גפן
לאחר סיום הבחירות התקיים דיון בנושא פרס גפן.
הובהר מראש כי מטרת הדיון היא לשמוע את עמדות חברי האגודה ולהמשיך את תהליך בחינת מבנה הפרס וכלליו. לא התקיימה במסגרת האספה הצבעה על שינויים בפרס גפן.
חננאל הציג בפני האספה, ובפרט לטובת מי שלא השתתפו בדיונים הקודמים, את הסוגיות המרכזיות שעלו עד כה בדיונים על עתיד הפרס. לאחר הצגת כל אחד מהנושאים התייחסו חברי האספה להצעות והציגו עמדות ושיקולים נוספים.
דרישת עריכה ספרותית
הסוגיה הראשונה הייתה האם תנאי הסף להתמודדות בפרס צריך לכלול דרישה מפורשת לעריכה ספרותית.
כיום קיימת בתקנון דרישה לעריכה, אך אין דרישה מפורשת כי מדובר בעריכה ספרותית דווקא.
התומכים בדרישה לעריכה ספרותית טענו כי מדובר במסננת איכות חשובה, בפרט לנוכח הכמות הגדלה של ספרי מקור המתפרסמים בעברית. עוד נטען כי עריכה היא חלק מהותי מתהליך יצירתו של ספר, וכי הכרה בחשיבותה במסגרת תנאי הפרס מבטאת גם הכרה בעבודתם של העורכים והעורכות ובחשיבותה של הקהילה המקצועית בתחום.
גם במהלך הדיון באספה הודגשה חשיבותה של העריכה כחלק מתהליך יצירת הספר. עלתה העמדה כי מעבר לתרומתה לאיכות היצירה, דרישת עריכה עשויה לחזק נורמות מקצועיות ולהכיר בתפקידם של אנשי ונשות העריכה בתהליך ההוצאה לאור.
מנגד נטען כי אם ספר טוב דיו כדי לזכות בפרס, עליו להישפט על פי איכותו ולא להיפסל בשל אופן הפקתו. לפי עמדה זו, הצבעת הקהל עצמה יכולה לשמש כמנגנון הסינון, ואין צורך לקבוע דרישת סף נוספת שעלולה למנוע מיצירה טובה להשתתף.
פיצול קטגוריית ספר המקור
נדונה האפשרות לפצל את קטגוריית ספר המקור. הוצגו שתי חלופות עיקריות: פיצול בין ספרי ביכורים לספרים של יוצרים שכבר פרסמו ספרים בעבר, או פיצול בין ספרי נוער לספרים למבוגרים.
ספרי ביכורים
התומכים ביצירת קטגוריה נפרדת לספרי ביכורים טענו כי לסופרים וסופרות מוכרים, שכבר בנו לעצמם קהל ושם, עשוי להיות יתרון משמעותי על פני יוצרים המפרסמים את ספרם הראשון. לפיכך, קטגוריה נפרדת עשויה לתת לסופרים חדשים הזדמנות טובה יותר לקבל הכרה.
מנגד הוצג כי בפועל ספרי ביכורים מצליחים גם כיום להגיע לשלבים מתקדמים ואף לזכות בפרס. נקודה זו חזרה גם בדיון באספה, שבו צוין כי הנתונים הקיימים אינם מצביעים בהכרח על נחיתות של ספרי ביכורים בתחרות הנוכחית.
עוד נטען כי ספר ביכורים אינו בהכרח יצירתו הראשונה של היוצר. יוצרים רבים כבר מוכרים לקהילה מכתיבת סיפורים קצרים, מפרסומים קודמים או מפעילות אחרת בתחום, ולכן ההבחנה בין "יוצר חדש" לבין "יוצר ותיק" אינה תמיד חופפת להבחנה בין ספר ראשון לספרים הבאים.
ספרי נוער וספרים למבוגרים
החלופה השנייה הייתה פיצול בין ספרי נוער לבין ספרים למבוגרים, בדומה לחלוקה הקיימת כיום בקטגוריית הספר המתורגם.
בדיון נטען כי ספרות נוער וספרות למבוגרים שונות זו מזו באופן מהותי מבחינת קהל היעד, אופי הכתיבה, ציפיות הקוראים ולעיתים גם דפוסי הקריאה וההצבעה. מספר דוברים סברו כי ההבדלים הללו משמעותיים דיים כדי להצדיק קטגוריות נפרדות.
עוד צוין כי הנתונים הקיימים עשויים לתמוך בצורך בהפרדה בין ספרי נוער לספרים למבוגרים, בניגוד למצב ביחס לספרי ביכורים, שבו לא ניכר בהכרח צורך דומה.
מנגד, הקושי המרכזי שעלה ביחס להצעה זו היה הצורך לקבוע הגדרה ברורה ועקבית של ספר נוער לעומת ספר למבוגרים. חברי האספה הצביעו על כך שישנם ספרים רבים הנמצאים על התפר שבין הקטגוריות, וכי כל שינוי יחייב מנגנון ברור שיקבע כיצד מסווגים יצירות אלה.
דרישת רכיב ספקולטיבי מהותי
נדונה השאלה האם יש לקבוע כי רק יצירה שבה הרכיב הספקולטיבי הוא רכיב מהותי תהיה רשאית להתמודד בפרס.
בדיון עלתה השאלה כיצד ניתן להגדיר "רכיב ספקולטיבי מהותי", האם אפשר לקבוע לכך מבחן ברור ואובייקטיבי, והאם ראוי בכלל לקבוע רף של ספקולטיביות כתנאי להתמודדות.
גם חברי האספה הדגישו את הקושי ביצירת הגדרות חדות בנושא. הגבולות בין ז'אנרים אינם תמיד ברורים, וישנן יצירות שבהן המרכיב הספקולטיבי מצומצם מבחינת היקפו אך משמעותי מאוד לעלילה, ולעומתן יצירות שבהן קיימים אלמנטים ספקולטיביים רבים אך הם אינם בהכרח לב היצירה.
עלתה לפיכך השאלה לא רק כיצד ניתן למדוד את מידת הספקולטיביות, אלא גם האם נכון שפרס גפן ינסה לקבוע רף כזה מלכתחילה, או שמוטב להשאיר את ההכרעה ביחס להתאמתה של יצירה לתחום למנגנונים הקיימים ולשיקול דעתם של המצביעים.
השתתפות תרגומים מחודשים
נדונה האפשרות לאפשר לתרגומים מחודשים של יצירות שכבר פורסמו בעברית להתמודד בפרס גפן.
מצד אחד נטען כי תרגום הוא מלאכה יצירתית בפני עצמה, וכי תרגום חדש עשוי להיות שונה מאוד מתרגום קודם ואף להעניק ליצירה חיים חדשים. לפי עמדה זו, יש ערך בהכרה במלאכת התרגום ובמתרגמים ובמתרגמות, ואין לפסול תרגום רק משום שלאותה יצירה פורסמה בעבר גרסה אחרת בעברית.
מן הצד השני נטען כי יצירה המתורגמת מחדש היא בדרך כלל יצירה שכבר הוכיחה את הפופולריות והחשיבות שלה, ולעיתים אף זכתה בעבר להכרה. משום כך יש לה יתרון מובנה מול ספרים המתורגמים לעברית בפעם הראשונה.
במהלך הדיון באספה נשמעו קולות משמעותיים שהתנגדו להשתתפות של תרגומים מחודשים בקטגוריית הספר המתורגם הרגילה. ההתנגדות לא הייתה מוגבלת למקרים שבהם חלף זמן קצר מן התרגום הקודם, ודוברים ציינו כי מבחינתם גם מרווחים של 20, 30 או 40 שנה אינם מבטלים את היתרון הנובע מכך שמדובר ביצירה מוכרת שכבר נבחרה בעבר לתרגום.
מנגד, הייתה נכונות מסוימת לבחון בעתיד אפשרות של מסגרת או קטגוריה נפרדת לתרגומים מחודשים, שתאפשר לתת הכרה למלאכת התרגום מבלי להציב את היצירות הללו בתחרות ישירה עם ספרים המתורגמים לעברית לראשונה. עם זאת, גם ביחס להצעה זו לא הייתה תמימות דעים.
בהקשר זה עלתה גם שאלה רחבה יותר בדבר מטרתו של פרס גפן. נטען כי אם אחת ממטרות הפרס היא לעודד יצירות, יוצרים, תרגומים ופרסומים חדשים, הרי שיצירות שכבר זכו להצלחה ציבורית ומסחרית ושהוחלט להשקיע בתרגומן מחדש זקוקות פחות לתמיכה ולעידוד שמעניק הפרס.
שימוש בבינה מלאכותית
סוגיה נוספת שעלתה היא הצורך לקבוע כיצד פרס גפן יתמודד עם השימוש בבינה מלאכותית בתהליך יצירת ספרים.
עלה צורך לגבש גבולות ברורים ביחס להיקף השימוש המותר בכלי AI, ובכלל זה להבחין בין סוגים שונים ורמות שונות של שימוש במהלך הכתיבה, העריכה, התרגום, יצירת האיורים והעיצוב.
בדיון הודגש כי לא כל שימוש בכלי בינה מלאכותית הוא זהה, ולכן ייתכן שלא יהיה נכון לקבוע איסור גורף או כלל יחיד לכל סוגי השימוש. מנגד עלתה ההבנה כי יש צורך להגדיר גבולות ברורים, בפרט במקרים שבהם לבינה המלאכותית יש תרומה מהותית לתוכן היצירה עצמה.
הודגש כי מדובר בנושא חדש ומתפתח, וכי יהיה צורך לקבוע כללים שיהיו ברורים ליוצרים, למוציאים לאור ולציבור המצביעים, וכן לבחון כיצד ניתן ליישם ולאכוף אותם באופן מעשי.
מטרת הפרס והמשך הדיון
לאורך הדיון חזרה מספר פעמים השאלה הרחבה יותר מהי מטרתו המרכזית של פרס גפן: האם תפקידו הוא בעיקר לבחור את היצירות האהובות על קהל האגודה, לעודד יצירה ופרסום חדשים, לקדם את תחומי המדע הבדיוני והפנטסיה בישראל, לתמוך באנשי המקצוע הפועלים בתחום, או לשלב בין מטרות אלה.
הודגש כי ההכרעה בשאלות המעשיות, כגון פיצול קטגוריות, דרישות סף והשתתפות תרגומים מחודשים, תלויה במידה רבה גם בתשובה לשאלה רחבה זו.
בסיום הדיון סוכם כי בחינת השינויים האפשריים בפרס גפן תימשך גם לאחר האספה. הדיון יימשך במרשתת ובמסגרות נוספות, ובהמשך השנה יתקיים דיון נפרד וממוקד בנושא, שבמסגרתו ניתן יהיה לגבש הצעות ולהביאן להכרעת חברות וחברי האגודה.
בברכה,
חננאל לבנה
מזכיר האספה
ליאת שחר קשתן
יו"ר האספה
בשולי האספה הכללית התקיימה ישיבה של ועד האגודה הנבחר. המינוי של ליאת שחר קשתן ליו"ר האגודה אושר פה אחד.