היוש, מה נשמע?

אז קודם כל המון המון תודה לכל מי שצופה, ועוד יותר למי שטורח ומגיב לי פה למטה. אני הכי אוהבת אתכם בעולם והכי כיף לי לדבר אתכם ככה בתגובות. ואם יש מישהו שכתב לי ולא הגבתי לו, אז מה-זה סליחה. אבל אני באמת אוהבת את כולכם.

אני נראית קצת עייפה היום? אתמול בלילה שוב לא הצלחתי להירדם. אתם זוכרים שלא מזמן עברנו לשטח חדש, והוא עדיין בבנייה? אז הבנאים עובדים כ-ל ה-ז-מ-ן, גם בלילה. כן, כן, גם בלילה. בעבודות "שקטות". למשל, צובעים, או מטייחים. דברים כאלה שכאילו לא שומעים. אבל אני כן שומעת אותם. וזה מחרפן אותי, ואני פשוט לא מצליחה להירדם.

נראה שלשאר המשפחה שלי זה לא מפריע. אני לא מבינה איך כולם, כולל השכנים, מצליחים לישון ברעש הזה! אמא שלי אומרת שאני מדמיינת, או שזה בגלל שאני במחשב עד שעה מאוחרת במקום ללכת לישון. מה שאני לא, ברור. אז לא הצלחתי לקום בבוקר, והיא כזה: "קומי לבית הספר! את צריכה לשמוח שיש לך בכלל בית ספר ללכת אליו, למרות שהשטח החדש שלנו עדיין קטן!" מה-זה אני שמחה, כאילו מה כבר היה קורה אם הייתי לומדת דרך מערכת החינוך הממוחשבת! ובכל מקרה, זו לא אשמתי שלא הצלחתי לישון!

אבל עזבו את זה עכשיו, אתם יודעים שאני אוהבת לדבר רק על דברים טובים. אז יש גם משהו טוב באתר הבנייה (המעצבן) הזה: אבא שלי התחיל לעבוד שם! לא הרבה יודעים, אבל מתישהו, אחרי שמסיימים לבנות חלק מהבניין ולחטא את השטח ואת הפועלים הבנאים והכול, אז בני אדם מתחילים לעבוד באתרי בנייה. עדיין יש כל מיני דברים קטנים שהפועלים עושים, נגיד יש חומרי בנייה וחלקים וכאלה שחייבים להביא מבחוץ, ואז ברור שהפועלים מביאים את זה ועוברים חיטוי יחד עם החומרים והכול. אבל יש אנשים שעובדים שם וזה נחשב לעבודה רגילה, בתוך השטח. אז אבא שלי התחיל לעבוד שם ממש לפני כמה ימים, והוא ממש שמח. בינינו, עד כמה שהיה לו כיף עם נגרות והכול, הוא לא ממש אהב לעבוד במקלט. הוא אומר שלעבוד בחוץ זה יותר נחמד, ושכשעובדים בבניין אפשר לפעמים לעלות מספיק גבוה כדי לראות את השמיים. אני חושבת שהוא מדמיין, כאילו, אף אחד לא יודע באמת איך נראים השמיים שלא דרך התקרה, הרי רק הפועלים יוצאים החוצה באמת. אבל הוא הרבה יותר שמח, ועכשיו אני יכולה לצאת מהחדר בלי לדאוג שאולי הם יהיו באמצע איזה ריב או משהו.

אוף, אמא שלי קוראת לי. שיואו, איזה מביך ששומעים אותה באמצע הסרטון! נמשיך בפעם אחרת, ביוש! אוהבת המון, נשיקות!


היוש, מה נשמע?

אז קודם כל המון המון תודה לכל מי שצופה ובעיקר לאלה שמגיבים. באמת, אתם חברים אמיתיים! והמון תודה למי שאמר שזה בכלל לא מביך ששומעים את אמא שלי קוראת לי, כי כל האמהות עושות את זה כל הזמן. אתם הכי מושלמים בעולם. אוהבת אתכם!

מה אתם אומרים על השיער שלי? רואים שהוא שונה? כאילו דה, פסים כתומים, מי לא ישים לב? אפילו אבא שלי שם לב, ואפילו השכן המעופף ממול, שאמא שלי אמרה פעם שאם תנחת לו חללית בסלון הוא לא ישים לב – הסתכל עליי ועיקם את הפרצוף כזה, ואז הסתכל על המספרים במעלית ועל התקרה ועל הכול חוץ מעל השיער שלי… קורע! אז שתדעו שעדיין אין לנו כאן מספרות – שטח חדש והכול, זוכרים? –  ואת כל הצביעה עשיתי ב-ע-צ-מ-י! הנה, השתמשתי בזה. רואים? אולי בפעם הבאה אצלם לכם, שתראו. חחח האמת היא שלא צילמתי כי חשבתי שיצא פדיחה שחבל על הזמן, ושאולי לסרטון הבא שלי כאן אני אצטרך להצטלם עם כובע. אבל יצא סבבה, לא? בבקשה תגידו לי שאהבתם!

רציתי לדבר אתכם על רעיון, לא שלי האמת, שמישהו העלה כאן בתגובות. מה דעתכם שניפגש יחד, אני וכמה מכם, המגיבים הקבועים? אני ממש אשמח לפגוש אתכם. בטח אין כאן אף אחד מהשטח שלי (קריות 743, מישהו? חחח) אז יש כמה אפשרויות. שמעתי הרבה על "לֶטְס מִיט", לא ממש ניסיתי, אבל אמא שלי שמעה שאני רוצה להשתמש בזה וממש נבהלה. היא אומרת שזה מקום מסוכן ושמסתובבים שם "כל מיני מבוגרים שעלולים לעשות דברים לא יפים לילדים". בחיי שהיא חושבת שאני בת שבע, כאילו שאני לא יודעת מה זה "דברים לא יפים". וכאילו שאפשר בכלל שמישהו שלא הזמנתי יצטרף לפגישה שאני הקמתי! איזה הזויה. אבל לא נורא, יש מספיק אפשרויות. שלא תחשבו שאני איזו אחת שעושה את כל מה שאמא שלה אומרת, אבל לא לחוץ לי דווקא על הסביבה הזו. אפשר להיפגש עם "מיט מי", או עם "אַאוּטְסַייד". איזה קטע זה שאין אף סביבה עם שם בעברית. מצד אחד, קצת חבל. מצד שני, מי היה נפגש עם "הבה ניפגש"? חחח איזה קורע זה "הבה ניפגש"? כאילו שיצאתי מאיזה ספר של סבא וסבתא שלי. ענק.

דברו איתי על זה בתגובות! אני חייבת ללכת, יש לי שיעור פרטי שתיכף מתחיל. דווקא מורה פרטית אמא שלי כן הצליחה למצוא בשטח שלנו, איזה מעצבן! לא נורא, נראה איך היא תהיה. היא אמורה להיות בת 20 וקצת, והיא חוקרת "התפתחות של חברה בשטחים חדשים". בחיי שזה מה שהיא עושה! אז מאיפה היא יודעת אנגלית מספיק טוב בשביל ללמד? לא יודעת. אספר לכם בהמשך איך היא.

ביוש, אוהבת המון! נשיקות!


היוש, מה נשמע?

אז קודם כל תודה רבה לכולם, לכל מי שצופה ולכל מי שמגיב. זה באמת לא מובן מאליו. ותודה לכל מי שהחמיא לי על הפסים. מבטיחה שבפעם הבאה אני מעלה סרטון של הצביעה! אתם חברים אמיתיים. אוהבת!

אז בסוף באמת נפגשנו אתמול כמה חברים. זה היה ב"מיט מי", שזה לדעתי הכי נוח. אתם חושבים שאני יכולה לבקש מהם כסף תמורת פרסום? חחח יהיה נחמד לקבל כמה גרושים. אז בקיצור, נפגשנו כמה מהחבר'ה הקבועים פה, היה ממש נחמד. בחרנו אווירת משחקים כדי שיהיה כיף. בהתחלה שיחקנו קצת ואחר כך כבר הכרנו יותר אז פשוט ישבנו ודיברנו. ובסוף קרה לי משהו נחמד, אולי אספר לכם עליו מתישהו.

הכי הכי אני רוצה להודות לאורית@נושכת, ליעל@2@לנצח, לאורן@חמודי ולעמית@15@המדליק. היה לי ממש כיף לבלות אתכם עד סוף הערב, תודה רבה! מקווה שגם לכם היה כיף.

וחוצמזה אני רוצה לספר לכם על כמה דברים מצחיקים שהמליצו לי עליהם ונראים חביבים. אז יש את מיקי@מיקי@פסט, כותבים את זה ככה: micky@micky@psst, זה כאילו עכבר כזה מצויר שעושה כל מיני דברים טיפשיים וחמודים. קורע, קורע! צפיתי בינתיים באיזה שלושה סרטונים ונקרעתי. גדול. ועוד אחד שהמליצו לי עליו ממש כאן בתגובות זה איזור51. כותבים את זה ככה: area51. אבל זה לא שטח51, ולא שטח51, אלא איזור51. זה כאילו מישהו הזוי כזה שמדבר שטויות, משהו על לצאת החוצה מהשטחים שלנו ולפגוש סתם ככה אנשים משטחים אחרים. זה כאילו סטנד אפ כזה, צריך להיות קורע. לא צפיתי עדיין אבל שמעתי שממש כדאי.

המורה שלי לאנגלית הייתה בסדר. חשבתי שהיא תהיה מאלה שחושבים שבני 20 וקצת הם עדיין מגניבים ולא מבינים שהם כבר זקנים, אבל היא לא הייתה כזו וגם לא בומרית והיה סבבה לגמרי. דיברנו באנגלית, היה לי קצת קשה אבל היא אמרה שאני לומדת מהר ושלדעתה אצליח בקלות. איזה כיף!

ביוש, אוהבת המון! נשיקות!


היוש, מה נשמע?

אז קודם כל תודה לכל הצופים שלי, לכל המגיבים ולכל אלה שמשתתפים בדיונים פה בתגובות! אני אוהבת אתכם! כל כך עזרתם לי להתמודד עם המעבר לשטח חדש, לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיכם.

אתם קולטים את הדבר הזה שיש אצלי ביד? זה מלבנים כאלה, וזה מרגיש קצת כמו נייר טואלט. למה אני מדברת אתכם על נייר טואלט, כמה אני יכולה להיות הזויה? זה משהו מלפני מיליון שנה שההורים שלי שמרו משום מה באחד הארגזים, וזה בשביל – שימו לב – להוציא נזלת מהאף. נזלת זה משהו מגעיל מגעיל מגעיל כזה שיוצא מהאף אם חולים. אבל לא במחלה רגילה כמו סרטן, ואפילו לא במחלת כבד או כליות. זו מין מחלה כזו שמקבלים ממשהו שנקרא חיידקים או נגיפים. אתם יודעים שבגוף שלנו יש חיידקי מעיים וכאלה, שעוזרים לנו לעכל את האוכל. אז יש גם משהו שנקרא נגיפים, אני לא לגמרי בטוחה מה זה ומה ההבדל בין זה לבין חיידקים. אבל פעם, לפני המון המון שנים, היו גם חיידקים ונגיפים "רעים". והם גרמו לכל מיני מחלות. מי שחלה, היה כואב לו הראש, והגרון, והוא היה משתעל כמו שקורה לפעמים באיזורי תעשייה או ליד אתרי בנייה, והיה לו אף מלא באיזו הפרשה מגעילה שנקראת נזלת. והיא נזלה כאילו מהאף. והיו מנקים אותה בעזרת הדברים האלה, שנקראים "טישו". אמיתי! נכון הזוי?

מעניין אם עליזה תכיר את המילה באנגלית של הדבר הזה! אוי, לא אמרתי לכם שעליזה זה השם של המורה שלי לאנגלית. היא הרשתה לי לספר לכם איך קוראים לה, אבל היא לא רוצה שאגיד ברשת מה הכינוי שלה. בטח קטע של זקנים. קיצר מעניין אם היא מכירה את זה, היא מכירה כל מיני מילים משונות כאלה.

יודעים מה? למפגש הבא שלנו אביא כמה כאלה, שתראו בעצמכם. מעניין אם יש כאן עוד משהו ישן כזה שההורים שלי שמרו ואני לא יודעת, חחח.

ביוש, אוהבת המון! נשיקות!


היוש, מה נשמע?

קודם כל תודה לכם, הצופים שלי, אתם יודעים שאני אוהבת אתכם! מישהו כתב לי בתגובות שמה שהוא הכי אוהב בסרטונים שלי זה שאני אף פעם לא שוכחת להודות לכם. איך אפשר לשכוח, מצחיקון? אז הנה, תודה לך, רפי@73@עגול! שימחת אותי ממש, אני מקווה שעכשיו גם אתה שמח.

מישהו אמר לי שקרה משהו מוזר עם איזור51, הבלוגר שהמלצתי עליו – הוא לא הצליח למצוא את השם שלו בתגובות. זה באמת מוזר, נראה לי שהייתה איזו בעיה במערכת של התגובות כי חלק מהן נמחקו או משהו. פעם ראשונה שזה קורה לי. מסתבר שיש כזה דבר תקלות במחשב. פעם היו כאלה ממש הרבה, ידעתם? לא יודעת איך הצליחו לחיות ככה, אבל לא משנה. אז הנה השם שלו שוב: area51, במילה אחת ובלי שטרודל באמצע. מוזר קצת, הא? צפיתי כבר בכמה סרטונים שלו, הם בעברית דווקא למרות השם באנגלית. לא נראה לי שזה סטנד אפ, הוא נראה ממש רציני שם – וזה עוד יותר מצחיק! צפיתי ומתתי מצחוק.

חוץ מזה יש לי חברה חדשה מהכיתה – היי, רונית! היא הרשתה לי לדבר עליה כאן, קוראים לה רונית@34@וחצי והיא ממש מגניבה. היא עברה לכאן לא מזמן עם אמא שלה ובעלה החדש, ועוד מעט יהיה לה אח קטן! אני מקווה שעד שאמא שלה תלד תהיה מחלקת יולדות כאן בבית החולים, כי כרגע אין כאן אחת כזו. היא סיפרה לי על האפשרות של לידה בשטח אחר – איזה בלגן זה בטח יהיה! עד שייגמר החיטוי התינוק כבר יסיים תיכון, חחח. אולי ההורים שלה יעברו לשטח של בית החולים האחר כמה ימים לפני הלידה. ואז יהיו לה כמה ימים בלי הורים. איזה כיף! יש לה כבר אח אחד בן 13, אבל איכשהו הוא לא מעצבן והיא לא תצטרך להשגיח עליו יותר מדי. אמא שלי כבר הרשתה לי להזמין אותה אלינו לפחות לחלק מהזמן, אני ממש מחכה לזה.

ויש עוד משהו שאני מחכה לספר לכם… אולי בפעם הבאה.

זהו הפעם, היה קצר אבל אני מקווה שאהבתם. ביוש, אוהבת המון! נשיקות!


היוש, מה נשמע?

אז קודם כל תודה רבה לכל מי שצופה, ועוד יותר לכל מי שמגיב. באמת, אני ממש אוהבת אתכם! ותודה שאתם מדברים איתי פה בתגובות, זה מאוד חשוב לי וגם משמח אותי. אתם עושים לי טוב על הלב, כל אחד ואחת מכם. ממש!

הסרטון הזה יהיה ממש קצר כי אני רק רוצה להגיד לכם משהו מאוד מאוד חשוב. זוכרים שהמלצתי לכם על הבלוגר הקורע area51? אז קטע: אמא שלי באה אליי לחוצה לאללה. היא אמרה שהבלוגר הזה משוגע ושהדברים שהוא אומר "מאוד מאוד מסוכנים". אמרתי לה שהוא מצחיק אותי כי הוא מדבר שטויות, והיא קצת נרגעה אבל ממש דרשה ממני להפסיק לצפות בו כי הוא מסוכן! וגם אמרה להגיד לכם לא לצפות בו. היא נראתה ממש לחוצה. אני לא מבינה איך מישהו שמדבר שטויות יכול להיות מסוכן, אבל האמת היא שהיא הלחיצה גם אותי. אז זהו, אני לא צופה בו יותר, וגם לכם כדאי לא לצפות בו. יש מספיק דברים מצחיקים שאפשר לצפות בהם.

אז תזכרו את זה, טוב? עוד מעט אעלה עוד סרטון, לאמא שלי היה ממש דחוף שאעלה את זה עכשיו. תודה שצפיתם, אני אוהבת אתכם! תגיבו! ביוש!


היוש, מה נשמע?

אז קודם כל תודה רבה למי שצופה, ועוד יותר למי שמגיב. תודה במיוחד למי שהגיב על הסרטון שלי מלפני שבוע, שבו אני צובעת לרונית את השיער בפסים ירוקים. חחח זה מה שהיא ביקשה, בחיי! ראיתם איך היא הייתה מבסוטה בסוף? ותודה לך, רונית@34@וחצי, שהרשית לי לצלם אותך ולהעלות את זה לבלוג שלי. איזה כיף שגם את צופה בי עכשיו!

לכל מי שהגיב על הסרטון מלפני שעתיים ככה – גם לי לא ברור, אבל נראה שאמא שלי חושבת שקרה או שעומד לקרות משהו רע באמת שקשור לבלוגר ההוא. זה לא משנה, יש מספיק בלוגים שאפשר לצפות בהם. אבל עזבו את זה, יש לי משהו יותר חשוב לספר לכם עליו.

אתם זוכרים את מפגש החברים הראשון, לפני איזה חודשיים, אולי אפילו יותר? אז מה שלא סיפרתי לכם, והגיע הזמן לספר, זה ש… בסוף הפגישה של כולם, יצא שנשארתי לבד עם עמית@15@המדליק. ו… אתם יודעים איך זה, מדברים והכול, ויצא שדיברנו ממש מלא! ועכשיו אנחנו יוצאים. אז זהו, סוף סוף החלטנו לספר ועכשיו קיבלתי מספיק אומץ ועשיתי את זה. חחח אני מקווה שאתם שמחים בשבילי!

רק רציתי לספר לכם. איזה כיף! וגם השבוע עליזה המורה לאנגלית שלי לא תגיע, כי היא הולכת לאיזה מפגש בשטח אחר. חבל, דווקא נחמד לי לדבר איתה, אני ממש משתפרת באנגלית. והיא ממש נחמדה ומספרת לי על כל מיני דברים שהיו פעם, איך אנשים חיו ביחד וכאלה. לא משנה, מה שחשוב זה שהשבוע יהיה לי יותר זמן בשבילכם ובשביל עמית, פעמיים כיף!

 ביוש, אוהבת, נשיקות!


היוש, מה נשמע?

אז קודם כל תודה רבה לכל מי שצופה, ועוד יותר למי שמגיב, והכי בעולם למי שמדבר איתי ועם כולם פה בתגובות. אז למי שלא יודע, כבר נפגשנו – אני וחלק מהצופים שלי –  כמה פעמים והיה ממש נחמד. ואפילו יצא לי מזה משהו עם אחד הצופים שלי כאן, עמית@15@המדליק. לא אספר לכם הכול, רק אגלה לכם שהוא באמת מדליק! חחח. מי שרוצה להצטרף למפגש שיכתוב פה בתגובות למטה. אפשר גם סתם לבוא ולשחק איזה משהו, לא חייבים לדבר יותר מדי אם לא רוצים או אם מתביישים. הכול בסדר, העיקר שנפגשים קצת. אפשר גם סתם לשבת בצד כל המפגש, אני אוהבת את כל מי שמגיע! וגם את מי שלא מגיע חחח!

אנחנו תמיד נפגשים במיט מי, אז "התקינו עוד היום"! סתם, סתם, הם לא באמת משלמים לי בשביל שאפרסם אותם! חבל… האמת היא שההורים שלי אשכרה שילמו להם!!! הם ממש קנו רישיון כי הם רצו להיות בטוחים שאני נפגשת עם אנשים שם, ולא ב"לֶטְס מִיט" העאלק מפחיד לאללה. הזויים. אז בגלל ששילמנו אפשר לעשות כל מיני דברים מגניבים, אפשר לשחק לא רק במשחקי קלפים וכאלה אלא בכל מיני, אפילו הצלחנו לשחק קצת באולינג. למי שלא שילם יש לפעמים קצת פרסומות אבל זה לא מפריע – נגיד זה כמו שלט כזה בצד ולא מישהו שכאילו ממש בא ומדבר איתך. ובכל מקרה בגלל שזו תוכנה לנוער אז יש מלא דברים שאסור שיהיו שם, אז ההורים שלכם בטוח יסכימו שתורידו ותתקינו אותה.

עכשיו שאני עם עמית, גיליתי שבגרסה המלאה של "מיט מי", זו שמשלמים עבורה כמו שההורים שלי עושים, יש חדרי פגישות כאלה מיוחדים לזוגות. אפשר ממש ללכת לטיול על שפת הים, או להסתובב ביער עם מלא עצים, וכאלה. דברים שבחיים לא תמצאו בתוך השטח שלכם.

תראו משהו, היום אבא שלי הביא לי את זה מהעבודה שלו. זה חלק מחלון שהוא מתקין, נכון מגניב? מסתבר שכשבונים בית, תמיד מביאים יותר חלקים ממה שצריך.  כדי שאם תקרה איזו תאונה או משהו ואחד החלקים יישבר או לא יודעת מה, לא יצטרכו עכשיו לחכות כמה ימים עד שיביאו חדש משטח אחר (או אפילו מהחוץ!). הם לא צריכים את החלק הזה אז הוא הביא לי, איזה מגניב!

בסרטון הבא נראה אם זה באמת חלק מגניב או סתם מעפן חחח. ביוש, אוהבת! נשיקות!


היוש, מה נשמע?

אז קודם כל המון תודה למי שצופה בי, ועוד יותר למי שמגיב, ואפילו יותר למי שכותב פה למטה בתגובות, והכי בעולם למי שגם מגיע למפגשים. אני אוהבת את כולכם!

בטח שמתם לב שכבר כמה ימים לא העליתי סרטון חדש. הסיבה היא ש… אמא של החברה הכי טובה שלי בעולם, רונית@34@וחצי (איזה שם מדליק! מתה עליך!), סוף סוף ילדה! ושלא תדעו איזה סיפור זה היה…

אז באמת, ההורים שלה עברו לשטח אחר, קריות 741, שזה הכי קרוב לפה עם בית חולים שאפשר ללדת בו. מסתבר שיש שם מקום מיוחד לנשים לקראת לידה (וגם לבעלים שלהן חחח). אז השמחה הייתה גדולה, ויומיים-שלושה אחר כך הם כבר יכלו לצאת מבית החולים כדי לחזור הביתה. אבל מסתבר שיש איזה קטע עם חיטוי של תינוקות, לא מחטאים אותם עד איזה גיל חודש כי… איזה משהו, לא בטוחה – משהו עם הורמונים? ורגישות יתר? אז יש איזה תהליך מסובך אחר, לא בדיוק הבנתי אבל זה היה סיפור ממש גדול. כאילו, לא בשביל בית החולים, הם עושים את זה כל הזמן. אבל זה כן היה סיפור גדול בשביל אמא של רונית ובשביל בעלה. וגם התינוק כנראה לא ממש נהנה מזה, הם סיפרו לנו אחר כך שהמסכן הקטן בכה במשך כל התהליך. ואמא של רונית גם התחילה לבכות ביחד איתו, ומזל שלא הייתי שם כי גם אני הייתי בוכה… אבל בסוף הם חזרו וזה מה שחשוב. ועכשיו רונית יכולה כבר לראות ואפילו להחזיק את האח הקטן שלה דרך הבועה, וכשהוא יהיה בן חודש היא סוף סוף תוכל לנשק אותו! היא אמרה שהיא מתה להריח אותו דווקא, חחח איזה מצחיקה.

כמו שאמא שלי הבטיחה, רונית הייתה איתי כמה ימים כשההורים שלה לא היו בבית. ואפילו ארחנו את אחיה הקטן לכמה ארוחות. אבל עכשיו היא חזרה הביתה וקצת משעמם לי בלעדיה. אה, וגם עליזה לא תגיע השבוע. וזה קצת חבל כי כמו שאמרתי לכם, התחלתי ממש לחבב אותה ואת המפגשים שלנו. גם רונית פגשה אותה איזה פעמיים ואמרה שהיא מגניבה. אבל לא נורא, יש לי אתכם!

אז לגבי עליזה, נחשו למה היא לא באה! טוב, תחשבו רגע ותכתבו לי אחר כך פה למטה בתגובות מה חשבתם. אז מסתבר ש… לא תאמינו, אבל המשטרה עצרה אותה! אמרתי לכם שהיא ממש לא בומרית חחח. לדעתי עצרו אותה בגלל שהיא עישנה מריחואנה או משהו כזה. אבל אמא שלי, שמפחדת שאני אקבל רעיונות "לא נכונים", המציאה שכאילו המורה שלי צפתה ב"יותר מדי" סרטונים של איזור51 ולכן עצרו אותה. יאללה, אמא, אני לא באמת בת שבע אז תפסיקי להתייחס אליי כאילו אני כן!

וחוץ מזה, אמא שלי גם לא הגיונית. כי אם באמת אסור לצפות ב"איזור51" הזה, אז איך זה שלא מורידים את הסרטונים שלו מהרשת? ואיך נגיד אני, שאני רק נערה, יכולה בכלל לצפות בסרטונים שלו בלי לקבל אישור מההורים? לא יודעת, נראה לי קצת הזוי. לא משנה.

אז תכתבו לי פה וגם תשלחו תמונות וסרטונים של אחים תינוקות, אם יש לכם. כי עכשיו ממש מתחשק גם לי איזה אח קטן! חחח. ביוש, אוהבת! נשיקות!


היוש, מה נשמע?

אז קודם כל תודה לכל הצופים והמגיבים והנפגשים! אוהבת המון!

אני מקווה שאהבתם את הסרטונים שהכנתי עם רונית כשהיא הייתה אצלי. היה לי כיף להעלות אותם ולהיזכר בכיף שהיה לנו יחד, ועוד יותר כיף לקרוא את התגובות ואת הפרגון שלכם. ושכחתי להגיד לכם שאח קטן זה באנגלית baby brother, לא small brother כמו שחלק חשבו. אפשר גם להגיד little brother אבל זה כאילו ממש של זקנים, היום כבר לא מדברים ככה. תמשיכו לכתוב כאן למטה שאלות וניחושים לעליזה, המורה שלי לאנגלית למי שלא יודע. היא ממש אוהבת לענות עליהן!

בשבוע הבא יש חמישה ימים של חופש מבית הספר, אבל אני לא יודעת אם אוכל להעלות סרטונים. הבטחתי לא לספר למה, אבל אני מבטיחה לכם שבסוף תדעו הכול. אני מקווה שתיהנו בחופש! ביוש, אוהבת המון! נשיקות!


היוש, מה נשמע?

אז קודם כל המון תודה לכל הצופים והמגיבים והנפגשים! אוהבת המון! תודה מיוחדת לנהוראי@14@מלך, שסיפר לי על בלוג קורע בשם קפוץ@2@למטה. זה סרטונים של אנשים וחיות שניסו לקפוץ וקרו להם כל מיני דברים מצחיקים. ונהוראי@14@מלך ביקש שאספר לכם עליו, אז אם המלך ביקש, אני לא אגיד לו לא! חחח

אז הנה חזרתי אחרי כמעט שבוע שבו העליתי רק כמה תמונות. חלק מכם כבר מבינים, ובאמת זיהיתם נכון – הייתי בחיטוי ובבידוד. והסיבה לכך היא ש… סוף סוף נפגשתי עם עמית! כן, כן, עמית@15@המדליק, בכבודו ובעצמו, נפגשנו במציאות! ממש! זה היה מאוד מרגש ומשונה. זו לא פעם ראשונה שאני עוברת חיטויים ובידודים, הרי רק לפני פחות משנה עברתי לשטח החדש שלי. אבל זה אף פעם לא כיף. לפחות עכשיו זה היה הרבה יותר קצר, כי עברתי רק אני והטלפון שלי וכאלה, ולא כל הבית.

אז היה ממש כיף! ניצלתי את החופש שהיה ואמא שלי הרשתה לי ביומיים האחרים לא להגיע לבית הספר. ואפילו באה איתי וישנה איתי יחד במלון, איזה מגניב זה!  וגם ההורים של עמית הרשו לו, איזה מדליקים הם! מעניין אם יום אחד אני אפגוש גם אותם. אויש מה אני מדברת על זה, מה זה קשור עכשיו? חחח

הקיצר היה ממש מרגש, וממש כיף, וממש מדליק! ועכשיו אני מרגישה שאנחנו יותר קרובים, ואני כבר ממש מתה שניפגש שוב. כאילו, להיפגש עם "מיט מי" זה כיף והכול, אבל להיפגש במציאות זה ממש שונה. אוף, באסה שעמית ואני לא גרים באותו שטח. אבל לא נורא, נשתמש ב"מיט מי" וניפגש במציאות מתי שיהיה אפשר.

תשמעו קטע בקשר למיט מי! באחת הפגישות שלנו הגיע איזה מישהו שאמר שהוא חבר של איזור51. איזה הזוי זה! לא הבנתי איך הוא הצליח להצטרף אלינו. לא הספקתי לראות איך קוראים לו ואני לא מאלה שמקליטים את הפגישות כי אנשים רוצים קצת פרטיות, אז אי אפשר לדעת. אבל ברור שמיד ביקשתי ממנו שלא ידבר עליו ושום דבר, והוא הסכים. לא סיפרתי לאמא שלי כי אז היא לא תסכים שנפגש אפילו במיט מי, ואז מה ישאר לי? אתם החברים הכי טובים שלי בעולם.

ביוש, אוהבת המון! נשיקות!


היוש, מה נשמע?

אז קודם כל תודה לכל הצופים והמגיבים והנפגשים! אוהבת המון!

בשבוע שעבר הצלחתי שוב להיפגש עם עמית. אוף, נמאס כבר מכל החיטויים האלה! למה אי אפשר לעבור בין שטחים בצורה קצת יותר חופשית? הרי כולנו כבר עברנו חיטוי מלא פעמים, בשביל מה צריך להמשיך עם החיטויים והבידודים האלה? איך יכול להיות שיש עוד חיידקים ונגיפים "רעים" בחוץ, הם לא מתו כולם? אני אשכרה מתחילה לחשוב שאיזור51 אולי צודק. לא שאני או עליזה צופות בו, פשוט שמעתי על אנשים שדיברו עליו ונדמה לי שזה סוג הדברים שהוא מדבר עליהם. לא משנה.

אז היה ממש כיף, וסוף סוף צילמנו סרטון ביחד! אתם בטח מתים לראות! אבל קודם כל תכתבו לי פה למטה איך היה השבוע שלכם, ונדבר קצת. ואז אני אעלה כאן את הסרטון שעמית ואני הכנו, שתוכלו כולם לצפות בו. ביוש, אוהבת המון! נשיקות!


היוש, מה נשמע?

המשטרה הגיעה אליי הביתה בגלל מה שאמרתי על איזור51. איזה הזוי! עד עכשיו הייתי בטוחה שאמא שלי סתם אומרת לא לצפות בו כדי להפחיד אותי וכאלה. אז אמא שלי ניסתה לשכנע אותם שאני סתם ילדה קטנה שלא מבינה כלום מהחיים שלה וזה קצת עצבן אותי. מצד שני, אולי עדיף שזה מה שהם יחשבו שם במשטרה, מאשר להסתבך איתם? אמא'לה, איזה פחד!

אחר כך היה לי ריב פיצוצים עם ההורים, גם על זה וגם כי רציתי להיפגש יותר עם עמית. אוף, למה הם לא מבינים אותי? אני רוצה לעבור לשטח שלו, נמאס לי מכל הבידודים והחיטויים האלה לפני ואחרי כל פגישה! וכל פעם אני מפסידה כמה ימים בביצפר ואמא שלי צריכה להביא את הלפטופ שלה מהעבודה. אמא שלי אשכרה אמרה לי שעדיף שאפגש עם עמית פחות בגלל זה, לא מעצבן? אני חושבת שזה בגלל שהיא לא רוצה שנתנשק וכאלה. אמרתי לכם, היא חושבת שאני ילדה קטנה. אוף, למה אנחנו לא יכולים לגור באותו שטח?

ביוש, נשיקות!


היוש, מה נשמע?

אז קודם כל המון תודה לכל מי שצופה, ולכל מי שמגיב, ולכל מי שממש מדבר איתי בתגובות כאן למטה. ממש תודה לכם שאתם מבינים. אני עדיין מקבלת מכם תגובות על סרטון ההתנצלות ההוא, זה שפרסמתי אחרי שרבתי עם ההורים שלי. באמת שחשבתי שתכעסו עליי בגלל שלא אמרתי לכם שאני אוהבת אתכם, ובגלל שזה נראה כאילו לא הייתה לי סבלנות אליכם. אבל כתבתם לי כל כך הרבה דברים נחמדים, באמת שאתם החברים הכי טובים שאפשר לבקש.

אז אני אוהבת אתכם. המון! ואני מקווה שעדיין תאהבו אותי אחרי מה שאספר לכם. חלק כבר יודעים על מה שאני עומדת לספר כאן, חלק אולי יהיו מופתעים.

אז הנה, אתם יכולים לצפות בנו רגע לפני שאנחנו משנים את העולם, אני ועמית, וכמובן מי שעזרה לנו ועודדה אותנו ותמכה בנו שזו עליזה המורה שלי לאנגלית, שעכשיו אפשר לספר שקוראים לה ברשת עליזה@22@מחר. מוכנים? אז ככה, הנה זה בא!

אחרי הפגישה שלנו עם איזור51 – שמעתם נכון! – החלטנו לצאת. כן, לצאת באמת! לא לעבור משטח לשטח, אלא לצאת החוצה ממש. נפגשתי עם אנשים משטחים אחרים בלי כל החיטויים, יצאנו החוצה וראינו את הפועלים. צריך לקרוא להם בשמם: רובוטים. או מכונות. "פועלים" נותן כאילו הרגשה שהם אנשים, שהם בני אדם. אבל הם לא! מכנים אותם "פועלים" כדי שנרגיש שהכול נורמלי. אבל הכול לא נורמלי, אתם לא מבינים את זה? הכול הכי לא נורמלי שיכול להיות!

וחוץ מזה, סוף סוף למדתי איך להצפין את ההעלאה שלי כך שאי אפשר יהיה למחוק את הסרטון. אז צפו ותראו לכולם. ביוש, אוהבת, נשיקות!


היוש, אהובים שלי, חברים ומשפחה!

אמא, סליחה. סליחה ששיקרתי. סליחה שנפגשנו עם אנשים משטח אחר. סליחה שאמרתי שעליזה לוקחת אותי לסיור היסטורי, אבל בעצם היינו בחוץ, ואחר כך חיבקתי אותך בלי חיטוי. ואחר כך נישקתי אותך. וגם את אבא. אבל את עוד תראי שהכול יהיה בסדר. אם הייתי אומרת את האמת, לא היינו מצליחים לשנות את העולם. אהח, סליחה, אני קצת משתעלת. תיכף נדבר גם על זה.

איזור51 סיפר לי מה מקור השם שלו. זה סמל למצב שבו הממשלה מנסה להסתיר מהאנשים דברים. הקורונה באמת הייתה פעם, אבל כבר שנים שאף אחד לא חלה בה. גם דברים אחרים, כמו שפעת, ואבעבועות רוח, ואדמת, וחצבת, ומלא מלא מחלות. אבל (אהח, סליחה) הרופאים של פעם המציאו משהו שנקרא חיסונים, זה מין זריקה כזו שמקבלים נגד מחלה מסוימת ואז לא חולים בה אף פעם. זה היה לפני הרבה שנים. ובגלל שעברו כל כך הרבה שנים בלי שאף אחד חלה במחלות האלה, כבר לא צריך את החיסונים נגדן. וגם תחשבו על זה: אנחנו עוברים כל הזמן חיטויים על גבי חיטויים. אז איך יכול להיות שיש איזה חיידק או נגיף שעוד נשאר אצלנו בגוף? ואם לנו אין את הדברים האלה, איך אנחנו יכולים להדביק אחרים? למה שלמישהו בשטח אחר יהיה איזשהו נגיף או חיידק שאין לי? (אהח) אני לא מצליחה להבין למה זה מה שהחליטו, למה הממשלה או מי שזה לא יהיה החליטו שזה מה שצריך לעשות. עכשיו, כשאתם חושבים על זה, זה לא נראה לכם קצת לא הגיוני?

ביומיים האחרונים קרה לי משהו מוזר. אתם רואים שאני נראית קצת יותר חיוורת מהרגיל? שאני קצת משתעלת (אהח) כאילו שאני באיזה אתר בנייה? וכאילו רטוב לי באף? אז מסתבר שאני חולה. זוכרים את הטישו שמצאתי פעם באחד הארגזים? עכשיו אני מבינה בשביל מה היה צריך אותם. כואב לי קצת הראש, וקצת הגרון, אני מרגישה חלשה. זה ממש מוזר. אבל פעם אנשים היו חולים ככה כל הזמן והכול היה בסדר. אבל אז הכול היה שונה, גם הרפואה. פעם סרטן נחשבה למחלה קטלנית, אולי כי היו פחות חיטויים ופחות חולים. בכל אופן, אני לא מרגישה כל כך טוב.

אהח, אופס, סליחה! גם יש לי סחרחורת. תסלחו לי אם אשב קצת, נכון? ביוש, אוהבת! נשיקות!


היוש, אהח!

אני אוהבת אתכם! אני אוהבת את כולכם! צופים, ומגיבים, וכל מי שלוקח חלק (אהח) במאבק הזה ומנסה לשנות את העולם. הלוואי שנצליח להפוך אותו למקום טוב יותר, רק שלא נהיה חולים אף פעם! הפצ'י!

משהו קורה בימים האחרונים, אני רואה סרטונים וזה ככה בכל העולם. עוד אנשים מנוזלים. עוד אנשים עם כאב גרון. והרופאים (אהח) לא יודעים מה לעשות! פעם היו תרופות לכל הדברים האלה אבל כבר מזמן אין. הבנתי שיש ספרי רפואה ישנים עם הסברים, אבל אף אחד לא יודע מאיפה למצוא בכלל חומרים לתרופות האלה. זה ייקח יותר מדי זמן. ולאנושות אין את הזמן הזה.

אני שואלת את עצמי אם יכול להיות (אהח, אהח) שאנחנו אשמים. אנחנו, קבוצות של אנשים מכל העולם, שיצאנו ועברנו בין השטחים בלי חיטוי. שהעזנו לצאת החוצה ולנשום! האם אנחנו הבאנו, בנשימה שלנו, את סוף האנושות? האם איזור51 טעה, ויש סיבה טובה (אהח, אהח, הפצ'י!) לכל החיטויים והבידודים המטורפים הללו?

ביוש, אני (אהח, אהח, אוי סליחה) אוהבת אתכם! נשיקות!


היוש, (אהח) אוהבת המון.

זה הסרטון האחרון שלי. אני שוכבת. עמית מחזיק מעליי את המצלמה. אני לוחשת כי אני בקושי מצליחה לדבר, בכל פעם שאני מדברת הרבה אני מתחילה (אהח, אהח, אהח, אהח, אהח) להשתעל מלא. מקווה שאתם מצליחים לשמוע אותי.

איזור51 שוכב ורועד כבר כמה שעות. ועוד משהו קרה לו, הוא נהיה ממש חם! וגם המורה שלי עליזה. מרגישים את זה כשנוגעים בהם, העור שלהם כאילו ממש ממש חם. אני לא מבינה למה או מה קורה להם. אני גם לא יודעת מה קורה לי. אני בקושי מצליחה (אהח, אהח) להחזיק את העיניים פתוחות, קשה לי וכואב לי. אני עדיין אוהבת אתכם, אבל קשה לי לחשוב על זה עכשיו. סליחה מכולם. אני רק רוצה שהכול כבר ייגמר.

גם לעמית כבר קשה להחזיק את המצלמה. גם הוא (אהח, אהח) עם כאב בגרון ובאף, אתם בטח שומעים גם את השיעולים שלו. וכל הזמן יוצאת לו נזלת מהגוף. סליחה שאני משתפת, אבל אתם החברים הכי טובים ואהובים שלי.

ביוש, או(אהח, אהח, אהח, אהח)הבת! נשיקות!


עריכה: נועה זהבי-רז
עריכת לשון: אהוד מימון
מקור תמונה: https://pixabay.com/photos/family-social-distancing-4937226/

פרויקט "המציאות שאחרי" נולד מתוך אמונה שהמדע הבדיוני והפנטסיה הם דרך טובה להפליג בדמיון אל היום שאחרי. הכותבות והכותבים פורשים בפנינו מגוון עתידים – אופטימיים ופחות אופטימיים, פנטסטיים ומד״ביים, כאלטרנטיבה להווה המתמשך של השנתיים האחרונות.