גילוי נאות: הכותב הינו חבר בוועד האגודה מאז 2025. האמור בפוסט זה הוא דעתו האישית בלבד של הכותב ואינו מייצג את ועד האגודה.
לפרס גפן יש זהות מובהקת – זהו פרס ספרותי ליצירות בסוגות המדע הבדיוני והפנטסיה. פרס, משום שהוא כולל הענקת כבוד ויקר. ספרותי, משום שהעילה להענקת הוקרה זו היא יצירה ספרותית. ליצירות בסוגות המדע הבדיוני והפנטסיה, משום שהוא מוענק ליצירות בסוגות האלו. מטרת הפרס היא לקדם את סוגות המדע הבדיוני והפנטסיה בישראל, ובכך הוא משרת שלוש ממטרות האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה. כל אלו הן עובדות שלא נפתחו לדיון.
גם הליכי הבחירה לא הועלו כנושא לדיון, והניסיון לקשור אותם עם זהות הפרס ועם הנושאים שעל הפרק אינו צודק. הליכי הבחירה אינם חלק מזהות הפרס משום שמהות זהותו לא תשתנה כתוצאה משינוי שלהם. גם אם ישתנו הליכי הבחירה יוותר התוצר הסופי זהה – פרס ספרותי ליצירה בסוגת המדע הבדיוני והפנטסיה. בנוסף, ההליכים אינם קשורים בסוגיות שעל הפרק משום שהם אינם משפיעים על מימוש מטרות הפרס (ובעקיפין, מטרות האגודה), בעוד שהסוגיות שעל הפרק כן.
כעת משהראיתי כי מטרת הפרס הוגדרה היטב וכי הליכי הבחירה אינם רלוונטיים לשאלות שעל הפרק, אתייחס לסוגיות עצמן.
שתי המטרות הראשונות המצוינות כמטרות האגודה הן "לקדם ולעודד את העיסוק במדע בדיוני ופנטסיה בישראל" ו"לטפח יצירת מדע בדיוני ופנטסיה מקוריים". אל מול שתי מטרות אלו יש לבחון, לדעתי, את דרישות העריכה בפרס גפן. העובדה שעצם קיום הפרס משרתת את המטרה השנייה ברורה; אם הייתה זו מטרתה הבלעדית של האגודה הייתה מסכים כי הדרישה לעריכה ספרותית אינה הכרחית. אולם מתוך שמטרת האגודה היא גם לקדם ולעודד את העיסוק ולא רק את היצירה, הרי שכתיבה אינה העיסוק היחיד ועל האגודה לעודד כל עיסוק ובתוך כך – עריכה. עניין זה בא לידי ביטוי גם בתקנון הפרס בו נכתב כי הפרס נועד "לקדם הוצאת פרסומים איכותיים", כלומר על הפרס ליצור תמריץ ליוצרים לעמוד ברף מסוים של איכות. אם כן, הדרישה לעריכה ספרותית משרתת את מטרות האגודה ומעוגנת היטב בזהות הפרס, ושינוי זה בתקנון הפרס הגיוני וראוי.
לפיצול קטגוריית המקור על פי קריטריון של גיל יש חולשה משמעותית בעיניי ממספר סיבות. ראשית, משום שקטגוריה זו אינה מוגדרת היטב – אין עוררין שיש הבדל בין ספר המיועד לנוער לספר המיועד למבוגרים, אולם שרטוט הקו העובר ביניהם אינו עניין של מה בכך (איני טוען שדבר זה אינו ביכולתה של ועדת הפרס). בנוסף, ישנו מגוון רחב של קטגוריות ספרות לצעירים, שלהן אופי ספרותי שונה, ובעיני לא נכון ליצור מצב בו קטגוריות המשנה של ספרות לצעירים יתמודדו יחדיו באותה קטגוריה. בתוך כך, אני מסכים שגם במצב הקיים כיום מתמודדות יצירות מקטגוריות ספרותיות שונות באותה קטגוריה. מתוך ההבנה שפיצול הקטגוריה המוצע לא ייתן מענה הולם לבעיה, ומשום שעל אף העושר הספרותי בשנים האחרונות אני סבור שאין די יצירות כדי להצדיק פרסים נפרדים לקטגוריות הספרות לצעירים השונות, בעיניי עדיפה האפשרות של הוספת קטגוריה לספרי ביכורים.
הענקת פרס לסופר על יצירת הביכורים שלו מקדמת באופן ישיר את מטרות הפרס והאגודה. ראשית, היא מטפחת יצירה מקורית וחדשה. קטגוריה כזו תאפשר ליוצרים חדשים להיחשף לקהילה, ותאפשר לקהילה להכיר קולות חדשים ולתמרץ יוצרים חדשים להתמיד ביצירה. שנית, היא מאפשרת לסופרים חדשים שאינם חלק מהקהילה לקבל תשומת לב. אמנם גם חברי קהילה ותיקים פרסמו ספרי ביכורים, אבל להם הייתה היכולת לבצבץ מעל הרעש וכך לזכות. סופרים שאינם חברי ה"קהילה הקטנה שבה כולם מכירים את כולם", ראויים לקבל במה שתיתן להם מדרך רגל בשיח של חובבי הסוגה; במה זו לא מתקבלת כעת כשהם נאלצים להתמודד מול עשרות רבות של יצירות, ולא תתקבל אם ימשיכו להצטרך להתמודד מול סופרים ותיקים, מוכרים ומנוסים. באשר לעובדה שמספר ספרי ביכורים זכו בפרס בשנים האחרונות – בעיני זו אינה אינדיקציה לעתיד לבוא; לא ניתן להסיק מעובדה זו מסקנות משום שכל הסופרים שכבר התמודדו לפרס לא יוכלו להתמודד בקטגורית ביכורים.
באשר לתרגום מחדש של יצירות, בעיניי התשובה לסוגיה טמונה באחת ממטרות האגודה: "לעודד את הרחבת היקפו של תרגום המדע הבדיוני והפנטסיה לעברית". תרגום נוסף של יצירה אינו מהווה הרחבת היקף התרגום, ואף להיפך – התמודדותן וזכייתן של יצירות שתורגמו מחדש בפרס גפן עשויה לתמרץ כנגד תרגום של יצירות חדשות לטובת תרגומן של יצירות מוכרות. גם אם אני סבור שתרגום מחדש הוא יצירה מובחנת, בעיני הענקת הפרס ליצירות אלה עושה שירות דב לאגודה ולמטרותיה.
לסיום – פרס גפן עובד. לא הגענו לדיון הזה מתוך משבר, ואף להיפך – השאלות החשובות שעלו עוסקות בהתאמת הפרס לשפע הספרותי שאנו חווים בשנים האחרונות. הן אינן שואלות "מהו פרס גפן?", אלא יותר היכן מדובר בפרס גֶּפֶן במובן גָּפֶן והיכן בפרס גָּפֶן במובן גֶּפֶן.