פרס גפן הוא אחד הפרסים הספרותיים הוותיקים יותר בארץ. הפרס המוענק מאז 1999 עבר הרבה מאד גלגולים. במקור היו רק שני קטגוריות: "ספר המדע בדיוני המתורגם" ו"ספר הפנטזיה המתורגם", אבל עם הזמן נוספו עוד והיום יש לנו חמש קטגוריות שונות כאשר הקטגוריה המעוררת הכי הרבה דיון בשנים האחרונות היא קטגוריית ספר המקור.
קטגוריית ספר המקור היא אחת משתי קטגוריות פרס הכוללות מרכיב כספי (ביחד עם קטגורית הסיפור הקצר). סיפורים וספרים אלה נכתבים במקרים רבים ע"י חברי וחברות הקהילה שתרמו רבות לקידום ושגשוג ז'אנר המדע בדיוני והפנטזיה בארץ: בהעברת סדנאות, ביצירה, בהתנדבות בכנסים, בהגשת תוכן באותם כנסים, ביצירה וגם בטיפוח הדור החדש. מדובר בקהילה קטנה שבה כולם מכירים את כולם וכשאחד מאיתנו זוכה אנחנו שמחים. אכן מדובר בפרס "חביב הקהל", מונח שלא כתוב בשום מקום, אבל הוא חלק מהותי מזהות הפרס.
חלק אחר, מהותי לא פחות, הוא לקדם ספרים וסיפורים ספקולטיביים טובים. כאשר השאלה מהו "טוב" היא בעצמה שאלה שנויה במחלוקת. האם ספר טוב הוא ספר שעבר עריכה? ואם כן, איזה סוג עריכה? מה קורה במצבים שבהם הקהל מחבב ספר לא ערוך? האם אנחנו צריכים למנוע ממנו להתמודד?
אלה שאלות מאד חשובות, והתשובה להן תלויה מאד בזהות הפרס. ספר טוב הוא לא בהכרח ספר שהוא חביב הקהל וספר שהוא חביב הקהל הוא לא בהכרח ספר טוב. באנגלית קיימת סדרת פנטזיה הנקראת "The Wandering Inn". מדובר בסדרת פנטזיה אינטרנטית הארוכה בעולם, בעל קהל קוראים אדוק המונה כמה עשרות אלפים. הסופרת, Pirataeba לא משתמשת בעריכה מקצועית, קהל הקוראים הוא זה המציע תיקוני לשון ועריכה לתוכן החדש והסופרת עורכת ומתקנת בהתאם להערות הקוראים. הסופר הישראלי, נחמן וונדי, משתמש במודל דומה: קבוצת קוראי בטא מאד קפדנית. מודל זה יכול להוביל לתוצאות טובות לפעמים, אבל גם הרבה פעמים לא.
אם זהות הפרס היא "חביב הקהל", והקהל מחבב ספר מסוים, אין מקום להתערב ולשים דרישות עריכה על הספרים הזכאים להתמודד. אם זהות הפרס היא "הספר הטוב ביותר", אז יש יותר מקום לשים דרישה כזאת כי ספרים ערוכים לרוב טובים יותר מספרים לא ערוכים.
(הערת אגב: דרישה כזאת לא קיימת בפרס הוגו או בפרס נבולה).
עוד נושאים הקשורים לזהות הפרס: האם פרס גפן אמור לשמש כקטלוג של כל הספרים הספקולטיביים היוצאים בארץ? בשנים האחרונות היא אכן מרגישה כזאת כשבשלב א של הפרס הוועדה שוקדת להגיש לחברי האגודה למדע בדיוני ופנטסיה רשימה של כל הספרים החדשים הספקולטיביים שיצאו. בהרבה מאד מקרים הסופרים בכלל לא מודעים לכך שהספר שלהם נמצא ברשימה ולפחות במקרה אחד הסופרת התנגדה נחרצות לכך שהספר שלה היה כלול. הרשימה הארוכה לא באמת תורמת לקהל המצביעים לבחור את ספר "חביב הקהל" ואני בספק אם היא עוזרת לבחור את הספר הטוב ביותר, אבל היא בהחלט מקדמת את הז'אנר כשקהל הקוראים נחשף לכמות העצומה של כותרים חדשים שיצאו. אני אישית יכול להעיד שרכשתי לא מעט ספרים שאילולא הרשימה של שלב א' בחיים לא הייתי נחשף אליהם – אבל האם זו מטרת הפרס?
גם נושא הספקולטיביות וקטגוריית הגיל קשורים לשאלת הזהות. ראינו את זה למשל ב-2017, כשהמלך צ'ינגיס הראשון היה מועמד לפרס גפן והתעוררו לא מעט שאלות בנוגע לזכאות של הספר בגלל היעדר ספקולטיביות. שני ספרי ילדים זכו בשנים האחרונות בפרס גפן: "העולם שמתחת לשטיח" מאת לי עברון, ו"שגרירות השדים"
מאת יהודית קגן. מצד שני, ספר הילדים הקלאסי, מאלאדר קסם הקמע מאת ליאת רוטנר לא היה זכאי להתמודד לפרס (הספר השני כן). לאורך השנים, נפסלו לא מעט ספרי ילדים ולצד הדיון על פיצול קטגורית הנוער מהמבוגרים יש דיון לא פחות חשוב על ספרי ילדים (כולל מהו ספר ילדים).
אם מטרת הפרס היא לפרגן ליוצרים מהקהילה, "חביב הקהל" אז ברור שאנחנו צריכים לתת לספרים שלהם מקום להתמודד אפילו אם נוצרים מצבים בהם "העולם שמתחת לשטיח" ו"מי רוצה כח על?" מתמודדים מול "נשמות" מאת רועי חן ו"הוא לבדו" מאת שרית ברזלי. "נשמות: היא יצירה גאונית בעיני, אבל רועי חן (עד כמה שידוע לי) הוא לא חלק מהקהילה. פיצול לשתי קטגוריות של מבוגרים מול נוער לא יפתור את הבעיה הזאת, אלא אם הולכים בכיוון של נוער וכללי ואז ספרי הילדים יוכלו להתמודד ביחד עם ספרי המבוגרים.
אם מטרת הפרס היא למצוא ספר טוב אז יותר הגיוני לנסות ליצור שתי קטגוריות מגובשות יחסית של "נוער בוגר" מול "מבוגרים" אפילו אם המשמעות היא להשאיר ספרי ילדים שנכתבו ע"י חברי וחברות הקהילה בחוץ. משהו שאני חושב שרוב חברי וחברות הקהילה (ואני ביניהם) יתנגדו לו כי פירושו פגיעה והדרה מהפרס של קבוצה שתרמה רבות לקהילה לאורך השנים.
כשמכניסים את קטגוריות הספרים המתורגמים הנושא מסתבך עוד יותר האם הפרס הוא למתרגם או ליצירה? אם הוא למתרגם, אז אולי כדאי להתיר תרגום מחדש של ספר שהתמודד בעבר. אם הפרס הוא ליצירה עצמה אז לא.
ואולי היחס שלנו ליצירות מקור ויצירות מתורגמות צריך להיות שונה? יש הבדל בין ספר שנכתב ע"י יוצר ישראלי לספר שנכתב בחו"ל.
אפשר למצוא פתרונות טכניים כאלה ואחרים של פיצול קטיגוריות והוספת דרישות זכאות, אבל בעיני פתרונות אלו צריכים להגיע אחרי שמתגבשים על זהות הפרס, מה המטרה שלו ומעדכנים את התקנון והאתר (הלא מעודכן) בהתאם.