הקוראות בירח

סיפור שמתחיל בציד, ומגיע למקומות מפתיעים.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מן הסיפור:
רוח קלה, רוח נעימה. אני ממצמצת באִטיות, עלי עשב מדגדגים את חוטמי. אני מקרבת את ראשי ככל האפשר לאדמה ומרחרחת. מעולם לא ידעתי שאפשר לחוש ניחוח כל כך עשיר של אדמה, של רגבים לחים, מינרלים… וגם תזכורות שהשאירו כאן חיות אחרות. אני יודעת בדיוק מתי הן עברו כאן, מי חיפשה מזון ומי רצתה לצוד, מי יצאה לטיול ומי חפרה והטמינה את האוצר שלה. ציפור מצייצת על העשב, במרחק קפיצה ממני. אני מנענעת את הישבן מצד לצד, מיטיבה את אחיזת הרגליים האחוריות בקרקע – ומזנקת.

Scroll to Top
דילוג לתוכן