סיפור עדין של אהבה בעולם המשתנה לנגד עיני גיבוריו, עולם שיכול היה להיות שלנו לו רק כמה דברים היו שונים.
מן הסיפור:
היא נולדה בשלהי מלחמת העולם השנייה ונדדה עם אביה בין מדינות אירופה. לאחר מותו המשיכה לנדוד – הרי לא ידעה שום דבר אחר – עד שהגיעה בוקר אחד לשגרירות קוֹמלנד בישראל. מזכירה זועפת שלחה אותה מדלפק הקבלה לחדר 768 ב' ושָׁם, במשרד להמרת מסמכים ידניים שתוקפם פג, היא פגשה אותי, וכל השאר היסטוריה. בסעיף הלאום בדרכון שלה היו רשומות שלוש מילים באנגלית: Gypsy by Choice.
אני זוכר את הרגע הראשון ההוא – אישה גבוהה, שחולצתה הבּהירה צמודה לגופה הרזה כמכסה דבר מה. אצבעותיה היו ארוכות ושׂערה חלק וארוך ונוצץ, כאילו נמרח במשחה כלשהי או נטבל במים. היא האישה הראשונה שלא נעצה מבט במרכז מצחי.