החיוניים
פעם, כשקראו להם "החיוניים", הייתה תחושה שהם בחרו במסלול הנכון. אבל זה היה פעם. ככל שהמגיפה התמשכה והשתנתה, המשמעות של החיוניים עברה אבולוציה משלה.
פעם, כשקראו להם "החיוניים", הייתה תחושה שהם בחרו במסלול הנכון. אבל זה היה פעם. ככל שהמגיפה התמשכה והשתנתה, המשמעות של החיוניים עברה אבולוציה משלה.
אספה כללית בתאריך יום רביעי ה-12.10.2022, ב"עירוני א" ברחוב הארבעה בתל אביב, בשעה 20:00
סיפור קטן, חמים ואופטימי על הרגע שבו מחווה קסומה מהעולם הבא, מחזירה קצת מהתום לעולם הזה עבור ילד ואמא שלו.
סיפור מועמד לפרס גפן, פורסם לראשונה בפרויקט כתיבת קיץ של קבוצת "ספרים?" בפייסבוק. עריכת הסיפור: גלי אחיטוב. הלילה קריר ושקט. וכשאני אומרת שקט אני מתכוונת "רגוע", בלי הרבה פעילות. לפחות לא פעילות מהסוג שבגללו אני מפטרלת ברחובות בשלוש לפנות בוקר, עייפה כל כך עד שאני כמעט מתפתה למצוא מקום לרבוץ בו ולנמנם עד שהשמש תעלה.
סיפור מועמד לפרס גפן מתוך "היֹה יהיה" 2021 ״ואם אפשר שאף אחד לא ימות הפעם, זה יהיה מעולה,״ אמר אוב, כשהוא יודע בוודאות שאף אחד לא יקשיב לו. היתרון בציוות נקרומנסר לכל אימון היה שהם תמיד חזרו עם אותו מספר חיילים. החיסרון היה שהוא עבד בלי הפסקה בכל אימון. לא הפריע לו לעבוד קשה בקרבות,
סיפור מועמד לפרס גפן מתוך "היֹה יהיה" 2021 (הסיפור פורסם לראשונה באוקטובר 2021) ״אורחים נכבדים, אני שמחה ונרגשת להציג בפניכם…״ ״נרגשת״? היא אף פעם לא נרגשת. זה עושה רושם היסטרי ולא מקצועי. ״אורחים נכבדים, תודה שהצטרפתם אליי היום. אני מתכבדת להציג בפניכם…״ יותר מדי כבוד וכיבודים. נשמע כאילו היא מנסה להתחנף אליהם. הם לא עושים